Issuu

Chapter 1 1And these are the names of the sons of Israel

who came to Egypt; with Jacob, each man and his household came: And these are the names of the sons of Israel: Although [God] counted them in their lifetime by their names (Gen. 46:8-27), He counted them again after their death, to let us know how precious they are [to Him], because they were likened to the stars, which He takes out [From beyond the horizon] and brings in by number and by name, as it is said: who takes out their host by number; all of them He calls by name (Isa. 40:26). [From Tanchuma Buber, Shemot 2; Exod. Rabbah 1:3]

‫ת בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל‬ ֙ ‫א ו ְאֵ֗ לֶּה שְׁ מוֹ‬ ‫הַ בּ ִ ָ֖אים מִ צ ָ ְ֑רי ְמָ ה ֵ ֣את ַי ֽעֲ ֔ק ֹב ִ ֥אישׁ‬ :‫ֵיתוֹ ָבּֽאוּ‬ ֖ ‫וּב‬ ‫ אף על פי‬:‫ואלה שמות בני ישראל‬ ‫ חזר ומנאן‬,‫שמנאן בחייהן בשמותן‬ ‫ להודיע חבתן‬,[‫במיתתן ]אחר מיתתן‬ ‫ שמוציאן ומכניסן‬,‫שנמשלו לכוכבים‬ (‫ שנאמר )ישעיהו מ כו‬,‫במספר ובשמותם‬ :‫המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא‬

2Reuben, Simeon, Levi, and Judah.

ָ ‫אוּבן שִׁ מְ ֔עוֹן ֵל ִ֖וי ִו‬ :‫ֽיהוּדֽה‬ ֣ ֵ ‫ב ְר‬

3Issachar, Zebulun, and Benjamin.

:‫ְבוּלן וּ ִבנְי ִָמֽן‬ ֖ ֻ ‫שכר ז‬ ֥ ָ ָ‫ג י ִשּׂ‬

4Dan and Naphtali, Gad and Asher.

:‫ד ָ ֥דּן וְנַפְ תָּ ִ ֖לי ָגּ֥ד ו ְאָ ֵשֽׁר‬

5Now all those descended from Jacob were

seventy souls, and Joseph, [who] was in Egypt.

and Joseph, [who] was in Egypt: Now were not he and his sons included in the seventy? What then does this teach us? Did we not know that he was in Egypt? But [this clause comes] to inform you of Joseph’s righteousness. He, the Joseph who tended his father’s flocks, is the same Joseph who was in Egypt and became a king, and he retained his righteousness. [From Sifrei, Ha’azinu 334]

‫ָל־נ֛פֶ שׁ י ֽ ֹצ ֵ ְ֥אי ֶי ֶֽר‡־ ַי ֽעֲ ֖ק ֹב‬ ֶ ‫ה וַי ְהִ֗ י כּ‬ ‫ְיוֹסף הָ ָי֥ה‬ ֖ ֵ ‫שִׁ ב ִ ְ֣עים ָנ֑פֶ שׁ ו‬ :‫בְמִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ והלא הוא ובניו היו‬:‫ויוסף היה במצרים‬ ‫ וכי לא‬,‫ ומה בא ללמדנו‬,‫בכלל שבעים‬ ‫ אלא‬,‫היינו יודעים שהוא היה במצרים‬ ‫ הוא יוסף‬,‫להודיעך צדקתו של יוסף‬ ‫ הוא יוסף שהיה‬,‫הרועה את צאן אביו‬ :‫במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו‬

6Now Joseph died, as well as all his brothers and all that generation.

‫ו ו ַָיּ֤מָ ת יוֹסֵ ף֙ וְכָל־אֶ חָ֔ יו ו ְ֖כ ֹל הַ ֥דּוֹר‬ :‫הַ הֽ וּא‬

7The children of Israel were fruitful and swarmed and increased and became very very strong, and the land became filled with them.

‫ז וּב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל פָּ ֧רוּ וַיִּשְׁ ְר ֛צוּ וַיּ ְִר ֥בּוּ‬ ‫ו ַיַּ ֽעַ צ ְ֖מוּ בִּמְ ֣א ֹד מְ ֑א ֹד ו ַתִּ מָּ ֵ ֥לא‬ :‫הָ ָ ֖א ֶרץ א ָֹתֽם‬

and swarmed: They bore six children at each birth.

:‫ שהיו יולדות ששה בכרס אחד‬:‫וישרצו‬

8A new king arose over Egypt, who did not

know about Joseph. A new king arose: [There is a controversy between] Rav and Samuel. One says: He was really new, and the other one says: His decrees were new. [From Sotah 11a, Exod. Rabbah 1:8] Since the Torah does not say: The king of Egypt died, and a new king arose, it implies that the old king was still alive, only that his policies had changed, and he acted like a new king. [Rashi on Sotah 11a]

‫מלֶ‡־חָ ָ ֖דשׁ עַ ל־מִ צ ָ ְ֑רי ִם‬ ֽ ֶ ‫ח ו ַָיּ֥קָ ם‬ ֵ :‫ת־יוֹסֽף‬ ֶ‫אֲ ֶ ֥שׁר ˜ֽא־י ַ ָ֖דע א‬ ‫ רב ושמואל חד אמר‬:‫ויקם מלך חדש‬ :‫ שנתחדשו גזרותיו‬,‫ וחד אמר‬.‫חדש ממש‬

and who did not know: [means that] he acted as if he did not know about him.

9He said to his people, "Behold, the people of

the children of Israel are more numerous and stronger than we are.

:‫ עשה עצמו כאלו לא ידע‬:‫אשר לא ידע‬

‫ט ו ַ֖יּ ֹאמֶ ר אֶ ל־עַ ֑מּוֹ הִ ֵ֗נּה ֚עַ ם בּ ְֵנ֣י‬ :‫י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ַ ֥רב ו ְעָ צ֖ וּם מִ ֶמּֽנּוּ‬

they increase, and a war befall us, and they join our enemies and wage war against us and depart from the land."

‫י ָ ֥הבָה נִתְ חַ כּ ָ ְ֖מה ֑לוֹ פֶּ ן־י ְִר ֶ֗בּה‬ ‫ְנוֹסף‬ ֤ ַ ‫ו ְהָ ֞י ָה ִכּֽי־תִ קְ ֶ ֤ראנָה מִ לְחָ מָ ה֙ ו‬ ‫ם־בּנוּ‬ ֣ ַ‫גַּם־הוּ ֙א ע‬ ֖ ָ ַ‫ל־שׂנְאֵ֔ ינוּ וְנִלְח‬ :‫ו ְעָ ָ ֥לה מִ ן־הָ ָא ֶֽרץ‬

Get ready, let us deal shrewdly with them: Heb. ‫הָ בָה‬. Every ‫[ הָ בָה‬found in the Torah] is an expression of preparation and readiness. That is to say: Prepare yourselves for this.

‫ כל הבה לשון הכנה‬:‫הבה נתחכמה לו‬ ‫ כלומר הזמינו עצמכם‬,‫והזמנה לדבר הוא‬ :‫לכך‬

let us deal shrewdly with them: With the people [of Israel]. Let us act shrewdly regarding what to do to them. Our Rabbis, however, interpreted [that Pharaoh said], Let us deal shrewdly with the Savior of Israel [thus interpreting ‫ לוֹ‬as to him] by afflicting them [to die] with water, for He has already sworn that He would not bring a flood to the world. (But they [the Egyptians] did not understand that upon the whole world He would not bring [a flood] but He would bring it upon one nation In an old Rashi manuscript.) from Sotah 11a]

‫ נתחכמה מה לעשות‬.‫ לעם‬:‫נתחכמה לו‬ ‫ ורבותינו דרשו נתחכם למושיען של‬.‫לו‬ ‫ שכבר נשבע שלא‬,‫ישראל לדונם במים‬ ‫יביא מבול לעולם )והם לא הבינו שעל כל‬ ‫ אבל הוא מביא על‬,‫העולם אינו מביא‬ :(‫אומה אחת‬

10Get ready, let us deal shrewdly with them, lest

and depart from the land: against our will. Our Rabbis, ‫ ורבותינו דרשו‬.‫ על כרחנו‬:‫ועלה מן הארץ‬ however, interpreted [i. e., depicted Pharaoh] as a person ‫כאדם שמקלל עצמו ותולה קללתו‬ who curses himself but ascribes his curse to others. And it ‫ והרי הוא כאלו כתב ועלינו מן‬,‫באחרים‬ is as if it were written: and we will depart from the land, :‫הארץ והם יירשוה‬ and they will take possession of it. [From Sotah 11a]

11So they appointed over them tax collectors to afflict them with their burdens, and they built store cities for Pharaoh, namely Pithom and Raamses. over them: Over the people. tax collectors: Heb. ‫שָׂ ֵרי מִ סִּ ים‬, lit., tax officers. ‫מִ סִּ ים‬ denotes an expression of a tax (‫)מַ ס‬, [so ‫ מִ סִּ ים‬denotes] officers who collect the tax from them. Now what was the tax? That they build store cities for Pharaoh. to afflict them with their burdens: [I.e., with the burdens] of the Egyptians. store cities: Heb. ‫מִ סְ כְּנ ֹתעָ ֵרי‬. As the Targum renders: ‫קִ ְרו ֵי‬ ‫בֵיתאוֹצ ָָרא‬, cities of storehouses], and similarly, Go, come to this treasurer (‫( )הַ סּוֹכֵן‬Isa. 22:15), to the treasurer appointed over the storehouses. [From Exod. Rabbah 1:10] Pithom and Raamses: which were originally unfit for this, and they strengthened them and fortified them for storage.

‫ְמעַ ן‬ ֥ ַ ‫יא וַיּ ִ ָ֤שׂימוּ עָ לָי ֙ו שָׂ ֵ ֣רי מִ סִּ֔ ים ל‬ ‫ת‬ ֙ ‫ְ˜תם ו ַ ִ֜יּבֶן עָ ֵ ֤רי מִ סְ כְּנוֹ‬ ֑ ָ ‫עַ נּ ֹ֖תוֹ בְּסִ ב‬ :‫ת־רעַ מְ ֵסֽס‬ ֽ ַ ֶ‫לְפַ ְר ֔ע ֹה אֶ ת־פִּ ֖ת ֹם ו ְא‬ :‫ על העם‬:‫עליו‬ .‫ שרים שגובין מהם המס‬,‫ לשון מס‬:‫מסים‬ :‫ שיבנו ערי מסכנות לפרעה‬,‫ומהו המס‬

:‫ של מצרים‬:‫למען ענתו בסבלתם‬ ‫ וכן )ישעיהו כב‬.‫ כתרגומו‬:‫ערי מסכנות‬ ‫ גזבר הממונה‬,‫טו( לך בא אל הסוכן הזה‬ :‫על האוצרות‬ ‫ שלא היו ראויות‬:‫את פתם ואת רעמסס‬ ‫מתחלה לכך ועשאום חזקות ובצורות‬ :‫לאוצר‬

12But as much as they would afflict them, so did

they multiply and so did they gain strength, and they were disgusted because of the children of Israel.

‫יב ו ְַכֽאֲ שֶׁ ֙ר י ְעַ נּ֣ וּ א ֹ֔תוֹ ֵ ֥כּן י ְִר ֶ ֖בּה ו ֵ ְ֣כן‬ :‫י ִפְ ֑ר ֹץ וַיָּקֻ֕ צוּ מִ פְּ ֵנ֖י בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

But as much as they would afflict them: In whatever [way] they set their heart to afflict [them], so was the heart of the Holy One, blessed be He, to multiply [them] and to strengthen [them].

‫ בכל מה שהם נותנין לב‬:‫וכאשר יענו אתו‬ :‫ כן לב הקב"ה להרבות ולהפריץ‬,‫לענות‬

so did they multiply and so did they gain strength: Heb. ‫כֵּן י ְִרבֶּה וְכֵן י ִפְ ר ֹץ‬, lit., so will they multiply and so will they gain strength. [It means, however,] so did they multiply and so did they gain strength. Its midrashic interpretation is, however: The Holy Spirit says this: You [Pharaoh] say, Lest they multiply, but I say, So will they multiply. [From Sotah 11a]

‫ ומדרשו רוח‬.‫ כן רבה וכן פרץ‬:‫כן ירבה‬ ,‫הקודש אומרת כן אתם אומרים פן ירבה‬ :‫ואני אומר כן ירבה‬

and they were disgusted: They were disgusted with their ‫ ורבותינו דרשו כקוצים‬.‫ קצו בחייהם‬:‫ויקצו‬ lives. (Others explain: And the Egyptians were disgusted :‫היו בעיניהם‬ with themselves, and it is easy to understand why.) Our Rabbis, however, interpreted it to mean that they [the Israelites] were like thorns (‫ )כקוצים‬in their eyes -[from Sotah 11a].

13So the Egyptians enslaved the children of

Israel with back breaking labor. with back-breaking labor: Heb. ‫בְּפָ ֶר‬. With hard labor that crushes the body and breaks it.

14And they embittered their lives with hard

labor, with clay and with bricks and with all kinds of labor in the fields, all their work that they worked with them with back breaking labor. 15Now the king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, one who was named Shifrah, and the second, who was named Puah.

‫יג ו ַיַּ ֽעֲ ִ ֧בדוּ מִ צ ַ ְ֛רי ִם אֶ ת־בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ :‡‫בּ ְָפ ֶֽר‬ ‫ בעבודה קשה המפרכת את הגוף‬:‫בפרך‬ :‫ומשברתו‬

‫יד וַי ְָמ ֲֽרר֨ וּ אֶ ת־חַ יֵּיהֶ֜ ם ַבּֽעֲ ב ָ ֹ֣דה‬ ‫קָ שָׁ֗ ה בּ ְ֨ח ֹמֶ ֙ר וּ ִב ְל ֵב ִ֔נים וּ ְבכָל־‬ ‫עֲ ב ָ ֹ֖דה בַּשָּׂ ֶ ֑דה ֚אֵ ת כָּל־עֲ ֣ב ֹדָ תָ֔ ם‬ :‡‫ר־עב ְ֥דוּ ב ֶ ָ֖הם בּ ְָפ ֶֽר‬ ֽ ָ ֶ‫אֲ שׁ‬ ‫טו ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר ֶ ֣מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֔רי ִם ַלֽמְ יַלּ ְ֖ד ֹת‬ ‫ת‬ ֙ ַ‫ָהֽעִ ב ְִר ֑יּ ֹת אֲ שֶׁ֨ ר ֵ ֤שׁם ָהֽאַח‬ ָ ‫שִׁ פְ ָ ֔רה ו ֵ ְ֥שׁם הַ שֵּׁ ִנ֖ית‬ :‫פּוּעֽה‬

to the midwives: Heb. ‫לַמְ יַלְּד ֹת‬. This is an expression similar ‫מוֹלִידוֹת‬, [meaning] causing to give birth, but there is a light form and there is a heavy form, similar to ‫שׁוֹבֵר‬, breaks, and ‫מְ שַׁ בֵּר‬, shatters, ‫דּוֹבֵר‬, says, and ‫מְ דַ בֵּר‬, speaks. So are ‫ מוֹלִיד‬and ‫מְ יַלֵּד‬. Rashi classifies the Hebrew conjugations, those that have a dagesh in the second root letter, and those that do not. Of the seven conjugations, three have a dagesh, and four do not. Since it is more difficult to pronounce the letters with the dagesh, those conjugations are referred to as the heavy form, and those without the dagesh are referred to as the light (‫)קַ לִּים‬ [Sefer Hazikkaron]

‫ אלא שיש‬,‫ הוא לשון מולידות‬:‫למילדת‬ ,‫ כמו שובר ומשבר‬,‫לשון קל ויש לשון כבד‬ :‫ כך מוליד ומילד‬,‫דובר ומדבר‬

Shifrah: This was Jochebed, [called Shifrah] because she beautified [‫ ]מְ שַׁ פֶּ ֶרת‬the newborn infant. [From Sotah 11b]

‫ זו יוכבד על שם שמשפרת את‬:‫שפרה‬ :‫הולד‬

Puah: This was Miriam, [called Puah] because she cried (‫ )פּוֹעָ ה‬and talked and cooed to the newborn infant in the manner of women who soothe a crying infant. ‫ פּוֹעָ ה‬is an expression of crying out, similar to “Like a travailing woman will I cry (‫( " )אֶ פְ עֶ ה‬Isa. 42:14). Rashi on Sotah 11b explains that she played with the infant to soothe and amuse him.

16And he said, "When you deliver the Hebrew

women, and you see on the birthstool, if it is a son, you shall put him to death, but if it is a daughter, she may live." When you deliver: Heb. ‫ ְבּיַלְדְ כֶן‬, like ‫בְּהוֹלִידְ כֶן‬. See Rashi on preceding verse.

‫ זו מרים שפועה ומדברת והוגה‬:‫פועה‬ ‫לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק‬ ‫ כמו )ישעיהו‬,‫ פועה לשון צעקה‬.‫הבוכה‬ :‫מב יד( כיולדה אפעה‬

‫ת־העִ ב ְִריּ֔ וֹת‬ ֶ‫טז ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ְבּיַלֶּדְ ֶכ ֙ן א‬ ָ֣ ָ ַ‫יתן ע‬ ‫ם־בּן הוּ ֙א‬ ְ ֥ ֵ ִ‫ל־הֽאָב ָ ְ֑ני ִם א‬ ֖ ֶ ִ‫וּרא‬ :‫ָחי ָה‬ ֽ ָ ‫ם־בּת ִ ֖הוא ו‬ ֥ ַ ִ‫ַו ֽהֲ מִ ֶ ֣תּן א ֹ֔תוֹ ו ְא‬ :‫ כמו בהולידכן‬:‫בילדכן‬

on the birthstool: Heb. ‫הָ אָ ְבנָי ִם‬, the seat of the woman in childbirth, but elsewhere (Isa. 37:3) it is called ‫מַ שְׁ בֵּר‬ Similar to this, [we find] who does work on the ‫( אָ ְבנָי ִם‬Jer. 18:3), the seat [i.e., place] of the tools of a potter. (Compare commentary digest in Judaica Press Jer. 18.3.)

,‫ מושב האשה היולדת‬:‫על האבנים‬ ‫ וכמוהו‬,‫ובמקום אחר קוראו משבר‬ ,‫)ירמיהו יח ג( עושה מלאכה על האבנים‬ :‫מושב כלי אומנות יוצר חרס‬

if it is a son, etc: Pharaoh cared only about the males, because his astrologers told him that a son was destined to be born who would save them. [From Exod. Rabbah 1:18]

‫ לא היה מקפיד אלא על‬:'‫אם בן הוא וגו‬ ‫ שאמרו לו אצטגניניו שעתיד‬,‫הזכרים‬ :‫להוולד בן המושיע אותם‬

she may live: Heb. ‫ ו ְתִ חְ י ֶה‬,‫ו ָחָ י ָה‬, she may live.

17The midwives, however, feared God; so they did not do as the king of Egypt had spoken to them, but they enabled the boys to live.

:‫ ותחיה‬:‫וחיה‬

ָ ‫ת־הֽאֱ ˜הִ֔ ים‬ ֙ ֹ ‫יז ו ַתִּ ֶ ֤יראן ָ ַהֽמְ יַלְּד‬ ֶ‫ת א‬ ‡ֶ‫ֵיהן ֶ ֣מל‬ ֖ ֶ ‫ו ְ֣˜א עָ ֔שׂוּ ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר דִּ ֶ ֥בּר אֲ ל‬ :‫מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ַתְּ חַ ֶ֖יּין ָאֶ ת־הַ יְל ִָדֽים‬

but they enabled the boys to live: They provided water ‫ מספקות להם מים‬:‫ותחיין את הילדים‬ and food for them. [From Sotah 11b] [The wordָ ‫ ו ַתְּ חַ יֶּין‬is ‫ תרגום הראשון וקיימא והשני‬.‫ומזון‬ found in verse 17 and again in verse 18.] The first is ‫ לפי שלשון עברית לנקבות‬,‫וקיימתין‬ translated ‫ו ְקַ יָּמָ א‬, and they enabled to live, and the second ‫ משמשת לשון‬,‫ תיבה זו וכיוצא בה‬,‫רבות‬ ‫ו ְקַ יֵּמְ תִּ ין‬, and you enabled to live, because in Hebrew, for (‫ כגון )שמות ב יט‬,‫פעלו ולשון פעלתן‬ the feminine plural, this word and others like it are used as ‫ כמו‬,‫ לשון עבר‬,‫ותאמרנה איש מצרי‬ the third person past tense and the second person past tense, e.g. “And they said (ָ ‫)ו ַתּ ֹאמַ ְרן‬, ‘An Egyptian man ‫ ותדברנה בפיכם )ירמיהו‬,‫ויאמרו לזכרים‬ ‫( ”’ מִ צ ְִרי( )אִ ישׁ‬Exod. 2:19), the past tense, like ‫ ו ַיּ ֹאמְ רוּ‬for the .‫ כמו ותדברו לזכרים‬,‫מד כה( לשון דברתן‬ masculine plural; you have spoken (‫ )ו ַתְּ דַ בּ ְֵרנָה‬with your ,‫וכן )יחזקאל יג יט( ותחללנה אותי אל עמי‬ ‫( בְּפִ יכֶם‬Jer. 44:25), an expression like ‫ו ַתְּ דַ בּ ְֵרנָה‬, the :‫ כמו ותחללו לזכרים‬,‫לשון עבר חללתן‬ equivalent of ‫‡תּם‬ ֶ ‫ דִ בּ ְַר‬for the masculine plural. Similarly, You have profaned (‫ )ו ַתְּ חַ ֶלּ ְלנָה‬Me before My people (Ezek. 13:19), the past tense, an expression like ‫ְ‡תּם‬ ֶ ‫חִ ַלּל‬, the equivalent of ‫ ו ַתְּ חַ לּלוּ‬for the masculine plural. If it was necessary to supply the infants with food, Ohr Hachayim asks why the midwives did not do it prior to Pharaoh’s decree. He answers that the Torah means that despite Pharaoh’s decree, the midwives continued their previous practice, that is, supplying needy children with nourishment. He suggests further that they particularly sustained the male children lest one die and they be suspected of being responsible for his death. Rashi explains that in the Hebrew, there is a conversive vav, (turning past into future and future into past). Therefore, since the future forms of the feminine plural, both in the second person and in the third person, are identical, the same is true for the past forms with the conversive vav. [Mizrachi] In Aramaic, however, since there is no

conversive vav, the two past forms are different. [Divrei David]

18So the king of Egypt summoned the midwives and said to them, "Why have you done this thing, that you have enabled the boys to live?" 19And the midwives said to Pharaoh, "Because the Hebrew women are not like the Egyptian women, for they are skilled as midwives; when the midwife has not yet come to them, they have [already] given birth." for they are skilled as midwives: Heb. ‫חָ יוֹת‬, as skillful as midwives. The Targum ‫ מְ יַלְּד ֹת‬is ‫ חַ יי ָתָ א‬Our Rabbis (Sotah 11b), however, interpreted it to mean that they [the Israelite women] are compared to beasts (‫ )חַ יּוֹת‬of the field, which do not require midwives. Now where are they compared to beasts? A cub [and] a grown lion (Gen. 49:9), a wolf, he will prey (Gen. 49:27), His firstborn bull (Deut. 33:17), a swift gazelle (Gen. 49:21). Whoever [was not compared to a beast as above] was included by Scriptures in [the expression] and blessed them (Gen. 49:18). Scripture states further: How was your mother a lioness? (Ezek. 19:2). [From Sotah 11b]

20God benefited the midwives, and the people

multiplied and became very strong.

‫ם ַלֽמְ יַלּ ְ֔ד ֹת‬ ֙ ִ ‫מלֶ‡־מִ צ ַ ְ֨רי‬ ֽ ֶ ‫יח וַיִּקְ ָ ֤רא‬ ‫יתן הַ דָּ ָ ֣בר‬ ֖ ֶ ִ‫ו ַ֣יּ ֹאמֶ ר לָהֶ֔ ן מַ ֥דּוּעַ עֲ שׂ‬ :‫הַ ֶזּ֑ה ו ַתְּ חַ ֶ֖יּין ָאֶ ת־הַ יְל ִָדֽים‬ ‫ת אֶ ל־פַּ ְר ֔ע ֹה‬ ֙ ֹ ‫ֹאמ ְרן ָ ַהֽמְ יַלְּד‬ ֤ ַ ‫יט ו ַתּ‬ ‫ִ ֣כּי ֧˜א ַכנּ ִ ָ֛שׁים הַ מִּ צ ְִר ֖יּ ֹת ָהֽעִ ב ְִר ֑יּ ֹת‬ ‫ֵהן‬ ֛ ֶ ‫ִכּֽי־חָ י֣ וֹת הֵ֔ נָּה בְּטֶ֨ ֶרם תָּ ֧בוֹא אֲ ל‬ :‫ַהֽמְ י ֶ ַ֖לּדֶ ת וְי ָָלֽדוּ‬ ‫ תרגום‬.‫ בקיאות כמילדות‬:‫כי חיות הנה‬ ‫ ורבותינו דרשו הרי הן‬.‫מילדות חיתא‬ ‫משולות לחיות השדה שאינן צריכות‬ ‫ גור אריה‬,‫ והיכן משולות לחיות‬.‫מילדות‬ ,(‫ זאב יטרף )שם כז‬,(‫)בראשית מט ט‬ ‫ אילה שלוחה‬,(‫בכור שורו )דברים לג יז‬ ‫ ומי שלא נכתב בו הרי‬,(‫)בראשית מט כא‬ ‫הכתוב כללן )בראשית מט כח( ויברך‬ ‫ ועוד כתיב )יחזקאל יט ב( מה אמך‬,‫אותם‬ :‫לביא‬

‫˜הים ַלֽמְ יַלּ ְ֑ד ֹת ו ִַיּ ֶ֧רב‬ ֖ ִ ֱ‫כ ו ֵַיּ֥יטֶ ב א‬ :‫הָ ָ ֛עם ו ַיַּ ֽעַ צ ְ֖מוּ מְ ֽא ֹד‬

God benefited: Heb. ‫וַיֵּיטֶ ב‬, bestowed goodness upon ‫ וזה חלוק בתיבה‬.‫ הטיב להם‬:‫וייטב‬ them. This is the difference in a word whose root is two ‫שיסודה שתי אותיות ונתן לה וי"ו יו"ד‬ letters and is prefixed by “vav yud” : When it is used in the ‫ כשהיא באה לדבר בלשון ויפעיל‬,‫בראשה‬ causative sense, the “yud” is vowelized with a “tzeirei,” ,‫הוא נקוד היו"ד בציר"י שהוא קמ"ץ קטן‬ which is a “kamatz katan” (or with a “segol,” which is a ‫ וירב בבת‬,‫להים למילדות‬-‫כגון וייטב א‬ “pattach katan” ), e.g., God benefited (‫ )וַיֵּיטֶ ב‬the midwives ; ‫ וכן ויגל‬,‫ הרבה תאניה‬,(‫יהודה )איכה ב ה‬ and He increased (‫ )וַי ֶֶרב‬in the daughter of Judah (Lam. 2:5), He increased pain; And he exiled (‫ )ו ַ◌ַ יֶּגֶל‬the ,(‫השארית )דברי הימים ב' לו כ‬ survivors (II Chron. 36:20), referring to Nebuzaradan, he ‫ ויפן זנב‬,‫דנבוזראדן הגלה את השארית‬ exiled the survivors; and turned (‫ )וַיֶּפֶ ן‬tail to tail (Jud. 15:4), ‫ הפנה הזנבות זו‬,(‫אל זנב )שופטים טו ד‬ he turned the tails one to another. All these are the .‫ כל אלו לשון הפעיל את אחרים‬,‫לזו‬ causative conjugation [lit., causing others to do]. When it ‫נקוד‬ ‫ הוא‬,‫וכשהוא מדבר בלשון ויפעל‬ is used in the simple, kal conjugation, however, the “yud” ‫ כגון )ויקרא י כ( וייטב‬,‫היו"ד בחיר"ק‬ is vowelized with a “chirik,” e.g., and it was pleasing (‫)וַיִּיטַ ב‬ in his eyes (Lev. 10:20), an expression meaning that it ‫ וכן וירב העם )פסוק‬,‫ לשון הוטב‬,‫בעיניו‬ was good; and similarly, and the people multiplied (‫)וַיּ ִֶרב‬ '‫ ויגל יהודה )מלכים ב‬,‫ נתרבה העם‬,(‫כ‬ (Exod. 1:20), the people increased; And Judah went into ,(‫ ויפן כה וכה )ב יב‬,‫כה כא( הגלה יהודה‬ exile (‫( )וַיִּגֶל‬II Kings 25:21), Judah was exiled; He turned ,‫ וישב‬,‫ ואל תשיבני וילך‬.‫פנה לכאן ולכאן‬ (‫ )וַיִּפֶ ן‬this way and that way (Exod. 2:12), he turned here ,‫ לפי שאינן מגזרתן של אלו‬,‫ ויצא‬,‫וירד‬ and there. Do not refute me from ‫ וַיֵּ ֶל‬, ‫ וַיּ ֵֶרד‬,‫וַיֵּשֶׁ ב‬, and ‫וַיֵּצֵא‬, ,‫ילך‬ ,‫ ישב‬,‫ יצא‬,‫ ירד‬,‫שהרי היו"ד יסוד בהן‬ because these are not of the grammatical form of those, for the “yud” is the third radical in them, ‫ י ָר ֹד‬,‫ י ָשׁב‬,‫י ָ˜ך‬, and :‫היו"ד אות שלישית בו‬ ‫י ָצ ֹא‬, in which the “yud” is the third letter. God benefited the midwives: What was this benefit?

:‫ מהו הטובה‬:‫להים למילדת‬-‫וייטב א‬

21Now it took place when the midwives feared

‫כא וַי ְהִ֕ י כִּי־ ָי ְֽר ֥אוּ ַהֽמְ יַלּ ְ֖ד ֹת אֶ ת־‬ :‫ָהם בּ ִָתּֽים‬ ֖ ֶ ‫˜הים ו ַ ַ֥יּעַ שׂ ל‬ ֑ ִ ֱ‫ָהֽא‬

God, that He made houses for them. He made houses for them: The houses of the priesthood, the Levitic family, and the royal family, which are called houses, as it is written: And he built the house of the Lord and the house of the king, (I Kings 9:1) [sic] 5, the priesthood and the Levitic family from Jochebed and the royal family from Miriam, as is stated in tractate Sotah (11b).

22And Pharaoh commanded all his people,

saying, "Every son who is born you shall cast into the Nile, and every daughter you shall allow to live." all his people: He issued this decree upon them as well. On the day Moses was born, his astrologers told him [Pharaoh], Today the one who will save them has been born, but we do not know whether from the Egyptians or from the Israelites, but we see that he will ultimately be smitten through water. Therefore, on that day he issued a decree also upon the Egyptians, as it is said: Every son who is born, and it does not say: who is born to the Hebrews. They did not know, however, that he [Moses] would ultimately suffer because of the water of Meribah (Num. 20:7-13) [i.e., that he would not be permitted to enter the Holy Land]. [From Sotah 12a, Exod. Rabbah 1:18, Sanh. 101b]

‫ בתי כהונה ולויה‬- :‫ויעש להם בתים‬ ‫ )ויבן( ]הבתים[ את‬.‫ומלכות שקרויין בתים‬ (‫בית ה' ואת בית המלך )מלכים א' ט א‬ .(29 ‫ הערה‬2 '‫ ע‬,‫)לקוטי שיחות חלק כ"א‬ ,‫ ומלכות ממרים‬,‫כהונה ולויה מיוכבד‬ :(‫כדאיתא במסכת סוטה )סוטה יא ב‬

‫ֵאמ ֹר‬ ֑ ‫כב וַי ַ ְ֣צו פַּ ְר ֔ע ֹה ְלכָל־עַ ֖מּוֹ ל‬ ‫כָּל־הַ ֵ ֣בּן הַ יּ ִ֗לּוֹד הַ י ְ֨א ֹ ָרה֙ תַּ שְׁ לִי ֻ֔כהוּ‬ :‫וְכָל־הַ ַ ֖בּת תְּ חַ יּֽוּן‬ ‫ יום שנולד משה‬.‫ אף עליהם גזר‬:‫לכל עמו‬ ‫ ואין‬,‫אמרו לו אצטגניניו היום נולד מושיען‬ ‫ ורואין‬,‫אנו יודעין אם ממצרים אם מישראל‬ ‫ לפיכך גזר אותו‬,‫אנו שסופו ללקות במים‬ ‫ שנאמר כל הבן‬,‫היום אף על המצרים‬ ‫ והם לא‬,‫ ולא נאמר הילוד לעברים‬,‫הילוד‬ :‫היו יודעים שסופו ללקות על מי מריבה‬

Chapter 2 1A man of the house of Levi went and married a daughter of Levi.

‫או ֵ ַ֥יּלֶ‡ ִ ֖אישׁ מִ ֵ ֣בּית ֵל ִו֑י וַיּ ַ ִ֖קּח אֶ ת־‬ :‫בַּת־ ֵל ִו ֽי‬

and married a daughter of Levi: He was separated from ‫ פרוש היה ממנה מפני‬:‫ויקח את בת לוי‬ her because of Pharaoh’s decree (and he remarried her. ,‫ וזהו וילך‬.‫גזירת פרעה )וחזר ולקחה‬ This is the meaning of went, that he followed [lit., he went ‫שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזרתך קשה‬ after] his daughter’s advice that she said to him, Your ,‫ אם פרעה גזר על הזכרים‬,‫משל פרעה‬ decree is harsher than ‫פַּ ְרע ֹה‬. Whereas Pharaoh issued a ‫ והחזירה ועשה‬.(‫ואתה ג"כ על הנקבות‬ decree [only] against the males, you [issued a decree] ‫ ואף היא נהפכה להיות‬.‫בה לקוחין שניים‬ against the females as well [for none will be born]. This [comment] is found in an old Rashi ), and he took her back ‫ ובת מאה שלושים שנה היתה‬.‫נערה‬ and married her a second time. She too was transformed ,‫שנולדה בבואה למצרים בין החומות‬ to become like a young woman [physically], but she was ‫ וכשיצאו‬,‫ומאתים ועשר שנה נשתהו שם‬ [actually] 130 years old. For she was born when they ‫ אם כן‬.‫היה משה בן שמונים שנה‬ came to Egypt between the ‫ חוֹמוֹת‬and they stayed there 210 years. When they left, Moses was 80 years old. If so, ‫כשנתעברה ממנו היתה בת מאה שלושים‬ :‫וקורא אותה בת לוי‬ when she conceived him, she was 130 years old, yet [Scripture] calls her a daughter of Levi. [From Sotah 12a, Exod. Rabbah 1:19] [

2The woman conceived and bore a son, and

[when] she saw him that he was good, she hid him for three months. that he was good: When he was born, the entire house was filled with light. [From Sotah 12a, Exod. Rabbah 1:20]

3[When] she could no longer hide him, she took

[for] him a reed basket, smeared it with clay and pitch, placed the child into it, and put [it] into the marsh at the Nile's edge. [When] she could no longer hide him: because the Egyptians counted her [pregnancy] from the day that he [Amram] took her back. She bore him after [only] six months and one day (Sotah 12a), for a woman who gives birth to a seven-month child may give birth after incomplete [months] (Niddah 38b, R.H. 11a). And they searched after her at the end of nine [months]. reed: Heb. ‫ גִמִ י‬,‫ גּ ֹמֶ א‬in the language of the Mishnah, and in French jonc, reed grass. This is a pliable substance, which withstands both soft [things] and hard [things]. [From Sotah 12a]

‫בו ַ ַ֥תּהַ ר ָהֽאִ ָ ֖שּׁה ו ֵ ַ֣תּלֶד ֵ ֑בּן ו ֵ ַ֤תּ ֶרא‬ ‫ִי־טוֹב ֔הוּא ו ַתִּ צְפְּ ֵנ֖הוּ‬ ֣ ‫א ֹת ֙וֹ כּ‬ :‫לשׁה י ְָר ִחֽים‬ ֥ ָ ְ‫שׁ‬ ‫ כשנולד נתמלא הבית כולו‬:‫כי טוב הוא‬ :‫אורה‬

‫עוֹד הַ צְּפִ ינוֹ֒ ו ַתִּ קַ ח־ל ֙וֹ‬ ֘ ‫גו ְ˜א־ ָיֽכ ָ ְ֣לה‬ ‫ֵ ֣תּבַת ֔גּ ֹמֶ א ו ַתַּ חְ מְ ָ ֥רה ַבֽחֵ ָ ֖מר‬ ‫וּב ַָזּ֑פֶ ת ו ָ ַ֤תּשֶׂ ם בָּהּ֙ אֶ ת־הַ ֶ֔יּלֶד‬ :‫ו ָ ַ֥תּשֶׂ ם בּ ַ֖סּוּף עַ ל־שְׂ ַ ֥פת הַ י ְֽא ֹר‬ ‫ שמנו לה המצריים‬:‫ולא יכלה עוד הצפינו‬ ‫ והיא ילדתו לששה‬,‫מיום שהחזירה‬ ‫ שהיולדת לשבעה‬,‫חדשים ויום אחד‬ ‫ והם בדקו אחריה לסוף‬,‫יולדת למקוטעין‬ :‫תשעה‬ ‫ גמי בלשון משנה ובלעז יונ"ק‬:‫גמא‬ ‫ ועומד בפני רך‬,‫ ודבר רך הוא‬.[‫]גומא‬ :‫ובפני קשה‬

with clay and pitch: Pitch on the outside and clay on the inside so that the righteous person [Moses] should not smell the foul odor of pitch. [From Sotah 12a]

,‫ זפת מבחוץ וטיט מבפנים‬:‫בחמר ובזפת‬ ‫כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של‬ :‫זפת‬

and put [it] into the marsh: Heb. ‫ו ַָתּשֶׂ ם בָּסוּף‬. This is an expression meaning a marsh, rosei(y)l, in Old French [roseau in modern French], reed. Similar to it is reeds and rushes (‫ )קָ נֶה ו ָסוּף‬shall be cut off (Isa. 19:6). [From Sotah 12b]

‫ הוא לשון אגם רושי"ל בלעז‬:‫ותשם בסוף‬ ‫ ודומה לו )ישעיה יט ו( קנה וסוף‬,[‫]סוף‬ :‫קמלו‬

4His sister stood from afar, to know what would

be done to him.

‫דו ֵַתּֽתַ ַ ֥צּב אֲ ח ֹ֖תוֹ ֵמ ָֽר ֑ח ֹק לְדֵ עָ֕ ה‬ :‫מַ ה־יֵּ ֽעָ ֶ ֖שׂה לֽוֹ‬

5Pharaoh's daughter went down to bathe, to the

Nile, and her maidens were walking along the Nile, and she saw the basket in the midst of the marsh, and she sent her maidservant, and she took it. to bathe, to the Nile: Heb. ‫עַ ל הַ י ְא ֹר‬. Transpose the verse and explain it: Pharaoh’s daughter went down to the Nile to bathe in it.

‫הו ֵ ַ֤תּ ֶרד בַּת־פַּ ְרע ֹה֙ ל ְִר ֣ח ֹץ עַ ל־‬ ‫הַ י ְ֔א ֹר ו ְנַ ֽעֲ ר ֶ ֹ֥תיהָ ֽה ֹל ְ֖כ ֹת עַ ל־ ַי֣ד‬ ‡‫הַ י ְ֑א ֹר ו ֵ ַ֤תּ ֶרא אֶ ת־הַ תֵּ בָה֙ בּ ְ֣תוֹ‬ ‫הַ ֔סּוּף ו ַתִּ שְׁ ַ ֥לח אֶ ת־אֲ מָ ָ ֖תהּ‬ : ָ‫ו ַתִּ קָּ ֶחֽה‬ ‫ סרס המקרא ופרשהו‬:‫לרחץ על היאר‬ :‫ותרד בת פרעה על היאור לרחוץ בו‬

along the Nile: Heb. ‫עַ ל י ַד הַ י ְא ֹר‬, next to the Nile, similar to: ‫ כמו )שמואל ב‬,‫ אצל היאור‬:‫על יד היאר‬ See, Joab’s field is near mine (‫)ראוּ חֶ לְקַ ת יוֹאָב אֶ ל י ָדִ י‬ ְ (II ‫ והוא לשון יד‬,‫יד ל( ראו חלקת יואב על ידי‬ Sam. 14:30). ‫ י ָדִ י‬is a literal expression for hand, because a ‫ ורבותינו‬.‫ שיד האדם סמוכה לו‬,‫ממש‬ person s hand is near himself. [Thus, the word ‫ י ָד‬denotes ‫)בראשית‬ ‫ כמו‬,‫דרשו הולכות לשון מיתה‬ proximity.] Our Sages said (Sotah 12b): ‫ הֹלְכ ֹת‬is an ‫ הולכות‬,‫כה לב( הנה אנכי הולך למות‬ expression of death, similar to: Behold, I am going ( ‫)הוֹ ֵל‬ ‫ כי‬,‫ והכתוב מסייען‬.‫למות לפי שמיחו בה‬ to die (Gen. 25:32). They [her maidens] were going to die because they protested against her [when she wanted to :‫למה לנו לכתוב ונערותיה הולכות‬ take the basket]. The text supports them [the Sages], because [otherwise] why was it necessary to write: and her maidens were walking? her maidservant: Heb. ‫אֲ מָ תָ הּ‬, her maidservant. Our Sages (Sotah 12b), however, interpreted it as an expression meaning a hand. [The joint from the elbow to the tip of the middle finger is known as ‫אַ מָּ ה‬, hence the cubit measure bearing the name, ‫אַ מָּ ה‬, which is the length of the arm from the elbow to the tip of the middle finger.] Following [the rules of] Hebrew grammar, however, it should have been vowelized ‫אַ מָּ ָתהּ‬, with a dagesh in the mem. They, however, interpreted ‫ אֶ תאֲ מָ ָתהּ‬to mean her hand, [that she stretched out her hand,] and her arm grew many cubits (‫[ )אַמוֹת‬so that she could reach the basket]. [From Sotah 12b, Exod. Rabbah 1:23]

6She opened [it], and she saw him the child, and

behold, he was a weeping lad, and she had compassion on him, and she said, "This is [one] of the children of the Hebrews." She opened [it], and she saw him: Whom did she see? The child. Its midrashic interpretation is that she saw the Shechinah with him. [From Sotah 12b, Exod. Rabbah 1:23] and behold, he was a weeping lad: [Even though he was an infant] his voice was like that of a lad. [From Sotah 12b]

‫ ורבותינו דרשו‬.‫ את שפחתה‬:‫את אמתה‬ ‫ אבל לפי דקדוק לשון הקודש היה‬.‫לשון יד‬ ‫ והם דרשו‬.‫לו להנקד אמתה מ"ם דגושה‬ ‫ שנשתרבבה אמתה‬,‫את אמתה את ידה‬ :‫אמות הרבה‬

‫וו ַתִּ פְ תַּ ח֙ ו ַתִּ ְר ֵ ֣אהוּ אֶ ת־הַ ֶ֔יּלֶד‬ ‫ֵה־נעַ ר בּ ֶ ֹ֑כה ו ַתַּ חְ ֣מ ֹל עָ ֔ ָליו‬ ֖ ַ ‫ו ְהִ נּ‬ :‫ו ַ֕תּ ֹאמֶ ר מִ יַּל ֵ ְ֥די ָהֽעִ ב ִ ְ֖רים זֶ ֽה‬ ‫ את‬,‫ את מי ראתה‬:‫ותפתח ותראהו‬ ‫ ומדרשו שראתה עמו‬.‫ זהו פשוטו‬,‫הילד‬ :‫שכינה‬ :‫ קולו כנער‬:‫והנה נער בכה‬

7His sister said to Pharaoh's daughter, "Shall I go and call for you a wet nurse from the Hebrew women, so that she shall nurse the child for you?"

‫זו ַ֣תּ ֹאמֶ ר אֲ ח ֹתוֹ֘ אֶ ל־בַּת־פַּ ְרע ֹ֒ה‬ ‫ַהֽאֵ ֗ ֵל‡ ו ְקָ ָ ֤ראתִ י ָל ֙‡ אִ ָ ֣שּׁה מֵ י ֶ֔נקֶ ת‬ ‫ִ ֖מן ָהֽעִ ב ְִר ֑יּ ֹת ו ְתֵ ינִ ֥ק ָ ֖ל‡ אֶ ת־‬ :‫הַ יָּ ֽלֶד‬

from the Hebrew women: This teaches [us] that she had taken him around to many Egyptian women to nurse, but he did not nurse because he was destined to speak with the Shechinah. [From Sotah 12b, Exod. Rabbah 1:25].

‫ מלמד שהחזירתו על‬:‫מן העברית‬ ‫ לפי שהיה‬,‫מצריות הרבה לינק ולא ינק‬ :‫עתיד לדבר עם השכינה‬

8Pharaoh's daughter said to her, "Go!" So the girl

went and called the child's mother.

So the girl went: Heb. ‫הָ עַ לְמָ ה‬. She went with alacrity and vigor like a youth. [From Sotah 12b]

‫ר־להּ בַּת־פַּ ְר ֖ע ֹה ֵ ֑לכִי‬ ֥ ָ ֶ‫חו ַֽתּ ֹאמ‬ ‫ת־אם‬ ֥ ֵ ֶ‫ו ַתֵּ֨ ֶל ֙‡ ָהֽעַ לְמָ֔ ה ו ַתִּ קְ ָ ֖רא א‬ :‫הַ יָּ ֽלֶד‬ ‫ הלכה בזריזות ועלמות‬:‫ותלך העלמה‬ :‫כעלם‬

and nurse him for me, and I will give [you] your wages." So the woman took the child and nursed him.

‫טו ַ֧תּ ֹאמֶ ר ָ ֣להּ בַּת־פַּ ְר ֗ע ֹה הֵ י ֜ ִליכִי‬ ‫אֶ ת־הַ ֶ֤יּלֶד הַ זֶּה֙ ו ְֵהֽינ ִ ִ֣קהוּ ֔ ִלי ַו ֽאֲ ִנ֖י‬ ‫אֶ ֵ ֣תּן אֶ ת־שְׂ כ ֵ ָ֑ר‡ ו ַתִּ ַ ֧קּח ָהֽאִ ָ ֛שּׁה‬ :‫הַ ֶ֖יּלֶד ו ַתְּ נ ִֵיקֽהוּ‬

Take: Heb. ‫הֵ ילִיכִי‬. She prophesied but did not know what she prophesied. [She said,] This one is yours. [From Sotah 12b, Exod. Rabbah 1:25]

‫ נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה‬:‫היליכי‬ :‫הי שליכי‬

10The child grew up, and she brought him to Pharaoh's daughter, and he became like her son. She named him Moses, and she said, "For I drew him from the water."

‫יוַיִּג ַ ְ֣דּל הַ ֶ֗יּלֶד ו ַתְּ בִאֵ֨ הוּ֙ ְלבַת־‬ ‫י־להּ ל ֵ ְ֑בן ו ַתִּ קְ ָ ֤רא שְׁ מ ֙וֹ‬ ֖ ָ ִ‫פַּ ְר ֔ע ֹה ַוֽי ְה‬ ‫משֶׁ֔ ה ו ַ֕תּ ֹאמֶ ר ִ ֥כּי מִ ן־הַ ַ ֖מּי ִם‬ ִ ִ‫מְ שׁ‬ :‫יתֽהוּ‬

9Pharaoh's daughter said to her, "Take this child

For I drew him from the water: Heb. ‫מְ שִׁ יתִ הוּ‬. The ‫ שחילתה והוא לשון הוצאה‬:‫משיתהו‬ Targum renders: ‫שְׁ חַ לְ‡תֵּ י‬, which is an Aramaic expression .‫ כמשחל ביניתא מחלבא‬,‫בלשון ארמי‬ ָ ‫שֵׂ ינ‬ of drawing out, similar to [the expression] ‫ֵיתא‬ ‫ כמו‬,‫ובלשון עברי משיתהו לשון הסירותיו‬ ‫מֵ חִ ָלבָא ◌ְ מַ שְׁ חֵ ל‬, like one who draws a hair out of milk (Ber. ‫ לא משו )במדבר‬,‫)יהושע א ח( לא ימוש‬ 8a). And in Hebrew, ‫ מְ שִׁ יתִ הוּ‬is an expression meaning I ‫ ואני אומר שאינו‬.‫ כך חברו מנחם‬,(‫יד מד‬ have removed (‫)משׁ‬, like shall not move away (‫)˜א י ָמוּשׁ‬ ‫ אלא מגזרת משה‬,‫ וימוש‬,‫ממחברת מש‬ (Josh. 1:8), did not move away (‫( )˜א מָ שׁוּ‬Num. 14:44). Menachem classified in this way [i.e., under the root ‫ משׁ‬in (‫ וכן )שמואל ב כב יז‬,‫ולשון הוצאה הוא‬ Machbereth Menachem, p. 120]. I say, however, that it ‫ שאילו היה ממחברת‬,‫ימשני ממים רבים‬ (‫ )מְ שִׁ יתִ הוּ‬does not belong in the classification of ‫ מָ שׁ‬and ‫ אלא‬,‫ לא יתכן לומר משיתהו‬,‫מש‬ ‫˜א י ָמוּשׁ‬, but [it is derived] from the root ‫מָ שׁ ֹה‬, and it means ,‫הקימותי‬ ‫ כאשר יאמר מן קם‬,‫המישותיהו‬ taking out and similarly, He drew me out (‫ )י ַמְ שֵׁ נִי‬of many ‫או‬ ,‫הביאותי‬ ‫ ומן בא‬,‫ומן שב השיבותי‬ waters (II Sam. 22:17). For if it were of the classification of ‫ כמו )זכריה ג ט( ומשתי את עון‬,‫משתיהו‬ [the word] ‫מָ שׁ‬, it would be inappropriate to say ‫מְ שִׁ יתִ הוּ‬, but ‫הֲ מִ ישׁוֹתִ יהוּ‬, as one says from ‫( קָ ם‬to rise), ‫( הֲ קִ ימוֹתִ י‬I set up), ‫ אבל משיתי אינו אלא מגזרת‬,‫הארץ‬ and from ‫( שָׁ ב‬to return), ‫( הֲ שִׁ יבוֹתִ י‬I brought back), and from ‫תיבה שפעל שלה מיוסד בה"א בסוף‬ ‫( בָּא‬to come), ‫( הֲ בִיאוֹתִ י‬I brought). Or ‫מַ שְׁ ‡תִּ יהוּ‬, like and I will ,‫ פנה‬,‫ צוה‬,‫ עשה‬,‫ בנה‬,‫ כגון משה‬.‫התיבה‬ remove ‫ ) וּמַ שְׁ ‡תִּ י‬the iniquity of that land (Zech. 3:9). But ‫ תבא היו"ד‬,‫כשיבא לומר בהם פעלתי‬ ‫ מָ שִׁ יתִ י‬is only from the root of a word whose verb form is ,‫פניתי‬ ,‫ בניתי‬,‫ כמו עשיתי‬,‫במקום ה"א‬ formed with a “hey” at the end of the word, like ‫מָ שָׁ ה‬, to :‫צויתי‬ take out ‫ ָבּנָה‬, to build; ‫עָ שָׂ ה‬, to do; ‫ ִצוָּה‬, to command; ‫פָּ נָה‬, to turn. When one comes to say in any of these [verbs] ‫פָּ עַ לְ‡תִּ י‬, I did, [i.e., first person past-tense], a “yud” replaces the “hey” : ‫עָ שִׂ יתִ י‬, I did; ‫ ָבּנִיתִ י‬, I built; ‫פָּ נִיתִ י‬, I turned; ‫ ִצוִּיתִ י‬, I commanded.

11Now it came to pass in those days that Moses

grew up and went out to his brothers and looked at their burdens, and he saw an Egyptian man striking a Hebrew man of his brothers.

֙‫יאוַי ִ ְ֣הי | ַבּיּ ִ ָ֣מים הָ הֵ֗ ם וַיִּג ַ ְ֤דּל משֶׁ ה‬ ‫ְ˜תם‬ ֑ ָ ‫וַיּ ֵ ֵ֣צא אֶ ל־אֶ חָ֔ יו ו ַַ֖יּ ְרא בְּסִ ב‬ ‫וַיּ ְַר ֙א ִ ֣אישׁ מִ צ ְִ֔רי מַ ֶ ֥כּה ִאֽישׁ־עִ ב ִ ְ֖רי‬ :‫מאֶ ָחֽיו‬ ֵֽ

Moses grew up: Was it not already written: The child grew up ? Rabbi Judah the son of Rabbi Ilai said: The first one (‫[ )וַיִּגְדַּ ל‬was Moses growth] in height, and the second one [was his growth] in greatness, because Pharaoh appointed him over his house. [From Tanchuma Buber, Va’era 17]

‫ והלא כבר כתיב ויגדל הילד‬:‫ויגדל משה‬ ‫)פסוק י( אמר רבי יהודה ברבי אלעאי‬ ‫ שמינהו‬,‫הראשון לקומה והשני לגדולה‬ :‫פרעה על ביתו‬

and looked at their burdens: He directed his eyes and his heart to be distressed over them. [From Exod. Rabbah 1:27]

‫ נתן עיניו ולבו להיות‬:‫וירא בסבלתם‬ :‫מיצר עליהם‬

an Egyptian man: He was a taskmaster appointed over the Israelite officers. He would wake them when the rooster crowed, [to call them] to their work. [From Exod. Rabbah 1:28] striking a Hebrew man: He was lashing and driving him, and he [the Hebrew man] was the husband of Shelomith the daughter of Dibri [who was mentioned in Lev. 24:10], and he [the taskmaster] laid his eyes on her. So he woke him [the Hebrew] at night and took him out of his house, and he [the taskmaster] returned and entered the house and was intimate with his wife while she thought that he was her husband. The man returned home and became aware of the matter. When that Egyptian saw that he had become aware of the matter, he struck [him] and drove him all day [From Exod. Rabbah 1:28]

12He turned this way and that way, and he saw that there was no man; so he struck the Egyptian and hid him in the sand.

‫ ממונה על שוטרי‬,‫ נוגש היה‬:‫איש מצרי‬ ‫ישראל והיה מעמידם מקרות הגבר‬ :‫למלאכתם‬ ‫ ובעלה‬.‫ מלקהו ורודהו‬:‫מכה איש עברי‬ ,‫ ונתן בה עיניו‬,‫של שלומית בת דברי היה‬ ‫ והוא חזר‬,‫ובלילה העמידו והוציאו מביתו‬ ‫ כסבורה שהוא‬,‫ונכנס לבית ובא על אשתו‬ ,‫ וחזר האיש לביתו והרגיש בדבר‬,‫בעלה‬ ‫ היה‬,‫וכשראה אותו מצרי שהרגיש בדבר‬ :‫מכהו ורודהו כל היום‬

‫יבו ִַיּ֤פֶ ן כּ ֹה֙ ו ָ֔כ ֹה ו ַַ֖יּ ְרא ִ ֣כּי ֵ ֣אין ִ ֑אישׁ‬ :‫וַיַּ ֙‡ אֶ ת־הַ מִּ צ ְִ֔רי וַיִּטְ מְ ֵנ֖הוּ בַּחֽ וֹל‬

He turned this way and that way: He saw what he [the Egyptian] had done to him [the Hebrew] in the house and what he had done to him in the field (Exod. Rabbah 1:28). But according to its simple meaning, it is to be interpreted according to its apparent meaning, i.e., he looked in all directions and saw that no one had seen him slay the Egyptian. [

‫ ראה מה עשה לו בבית ומה‬:‫ויפן כה וכה‬ :‫ ולפי פשוטו כמשמעו‬.‫עשה לו בשדה‬

and he saw that there was no man: [I.e., he saw that] there was no man destined to be descended from him [the Egyptian] who would become a proselyte [i.e., a convert]. [From Exod. Rabbah 1:29]

‫ עתיד לצאת ממנו‬:‫וירא כי אין איש‬ :‫שיתגייר‬

13He went out on the second day, and behold, two Hebrew men were quarreling, and he said to the wicked one, "Why are you going to strike your friend?" two Hebrew men were quarreling: Dathan and Abiram. They were the ones who saved some of the manna [when they had been forbidden to leave it overnight, as in Exod. 16:19, 20]. [From Exod. Rabbah 1:29] quarreling: Heb. ‫נִצִּים‬, fighting.

‫יגוַיֵּ ֵצ ֙א בַּיּ֣ וֹם הַ שֵּׁ ִ֔ני ו ְהִ נֵּ ֛ה שְׁ נֵ ֽי־‬ ‫אֲ נ ִ ָ֥שׁים עִ ב ִ ְ֖רים נ ִ ִ֑צּים ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר‬ :Àֽ‫ָל ָֽרשָׁ֔ ע ָ ֥למָּ ה תַ ֶ ֖כּה ֵר ֶע‬ ‫ דתן ואבירם הם‬:‫שני אנשים עברים‬ :‫שהותירו מן המן‬

:‫ מריבים‬:‫נצים‬

Why are you going to strike: Although he had not struck him, he is called wicked for [merely] raising his hand [to strike him]. [From Sanh. 58b] [

‫ נקרא‬,‫ אף על פי שלא הכהו‬:‫למה תכה‬ :‫רשע בהרמת יד‬

your friend: A wicked man like you. [From Exod. Rabbah 1:29]

:‫ רשע כמותך‬:‫רעך‬

14And he retorted, "Who made you a man, a

prince, and a judge over us? Do you plan to slay me as you have slain the Egyptian?" Moses became frightened and said, "Indeed, the matter has become known!" Who made you a man: You are still a youth. [From Tanchuma, Shemoth 10]

‫ לְאִ֨ ישׁ ַ ֤שׂר‬À֞ ְ‫ידו ַ֠יּ ֹאמֶ ר ִ ֣מי ָשֽׂמ‬ ‫הלְהָ ְר ֵ֨גנִ ֙י אַ ָ ֣תּה‬ ֽ ַ ‫ו ְשׁ ֹפֵ ֙ט עָ ֔ ֵלינוּ‬ ‫א ֹמֵ֔ ר ַכּֽאֲ ֶ ֥שׁר הָ ַ ֖רגְתָּ אֶ ת־הַ מִּ צ ִ ְ֑רי‬ ‫נוֹדע‬ ֥ ַ ‫אָכן‬ ֖ ֵ ‫וַיּ ָ ִ֤ירא משֶׁ ה֙ ו ַיּ ֹאמַ֔ ר‬ :‫הַ דָּ ָבֽר‬ :‫ והרי עודך נער‬:‫מי שמך לאיש‬

Do you plan to slay me: lit., Do you say to slay me. From here we learn that he slew him with the ineffable Name. [From Tanchuma, Shemoth 10]

‫ מכאן אנו למדים‬:‫הלהרגני אתה אמר‬ :‫שהרגו בשם המפורש‬

Moses became frightened: [To be explained] according to its simple meaning [that Moses was afraid Pharaoh would kill him]. Midrashically, it is interpreted to mean that he was worried because he saw in Israel wicked men [i.e.,] informers. He said, Since this is so, perhaps they [the Israelites] do not deserve to be redeemed [from slavery]. [From Tanchuma, Shemoth 10]

‫ ומדרשו דאג לו על‬.‫ כפשוטו‬:‫ויירא משה‬ ‫ אמר‬,‫שראה בישראל רשעים דלטורין‬ :‫מעתה שמא אינם ראויין להגאל‬

Indeed, the matter has become known: [To be interpreted] according to its apparent meaning [that it was known that he had slain the Egyptian]. Its midrashic interpretation, however, is: the matter I was wondering about, [i.e.,] why the Israelites are considered more sinful than all the seventy nations [of the world], to be subjugated with back-breaking labor, has become known to me. Indeed, I see that they deserve it. [From Exod. Rabbah 1:30]

‫ ומדרשו נודע‬.‫ כמשמעו‬:‫אכן נודע הדבר‬ ‫ מה חטאו‬,‫לי הדבר שהייתי תמה עליו‬ ‫ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים‬ ‫ אבל רואה אני שהם ראויים‬,‫בעבודת פרך‬ :‫לכך‬

15Pharaoh heard of this incident, and he sought to slay Moses; so Moses fled from before Pharaoh. He stayed in the land of Midian, and he sat down by a well. Pharaoh heard: They informed on him. and he sought to slay Moses: He delivered him to the executioner to execute him, but the sword had no power over him. That is [the meaning of] what Moses said, “and He saved me from Pharaoh’s ‫( ” חֶ ֶרב‬Exod. 18:4). [From Mechilta, Yithro 1, Exod. Rabbah 1:321] (He stayed in the land of Midian: Heb. ‫וַיֵּשֶׁ ב‬, he tarried there, like Jacob dwelt ‫( וַיֵּשֶׁ ב‬Gen. 37:1).)

‫טווַיִּשְׁ ַ ֤מע פַּ ְרע ֹה֙ אֶ ת־הַ דָּ ָ ֣בר הַ ֶ֔זּה‬ ‫ת־משׁה וַיִּב ַ ְ֤רח‬ ֶ‫וַיְב ֵ ַ֖קּשׁ ַלֽהֲ ֣ר ֹג א‬ ֶ֑ ‫משֶׁ ה֙ מִ פְּ ֵנ֣י פַ ְר ֔ע ֹה ו ֵַיּ֥שֶׁ ב ְבּ ֶא ֶֽרץ־‬ :‫מִ דְ ָ֖ין ו ֵַיּ֥שֶׁ ב עַ ל־הַ בּ ְֵאֽר‬ :‫ הם הלשינו עליו‬:‫וישמע פרעה‬ ‫ מסרו לקוסטינר‬:‫ויבקש להרג את משה‬ ‫ הוא שאמר‬,‫ ולא שלטה בו החרב‬,‫להרגו‬ :‫משה )יח ד( ויצילני מחרב פרעה‬

‫ כמו‬,‫ נתעכב שם‬:‫וישב בארץ מדין‬ :‫)בראשית לז א( וישב יעקב‬

and he sat down by a well: Heb. ‫וַיֵּשֶׁ ב‬, an expression of ‫ למד מיעקב‬,‫ לשון ישיבה‬:‫וישב על הבאר‬ sitting. He learned from Jacob, who met his mate at a well. :‫שנזדווג לו זווגו על הבאר‬ [From Exod. Rabbah 1:32, Tanchuma, Shemoth 10] [The comment on the sentence He stayed in the land of Midian does not appear in some editions of Rashi. Therefore, it is enclosed within parentheses. The first sentence of the second paragraph does not appear in the Miraoth Gedoloth. It does, however, appear in all other editions of Rashi. Perhaps it was unintentionally omitted. Rashi intends here to differentiate between the first ‫ וַיֵּשֶׁ ב‬and the second ‫ וַיֵּשֶׁ ב‬He explains that the first ‫ וַיֵּשֶׁ ב‬means staying, residing, or tarrying, signifying that Moses resided in Midian. The second ‫ וַיֵּשֶׁ ב‬denotes, literally, sitting, meaning that Moses sat down by a well. The Sages of the midrashim teach us that Moses sat there intentionally, for he expected to meet his mate, just as Jacob had met Rachel and Eliezer had met Rebecca when he sought a mate for Isaac. Otherwise, Moses would not have sat by the well simply to watch how the flocks were being watered.]

16Now the chief of Midian had seven daughters, and they came and drew [water], and they filled the troughs to water their father's flocks.

‫טזוּלְכ ֵ ֹ֥הן מִ דְ ָ֖ין ֶ ֣שׁבַע בָּנ֑ וֹת‬ ‫ו ַתָּ ֣ב ֹאנָה ו ַתִּ דְ ֗ ֶלנָה ו ַתְּ מַ ֨ ֶלּאנָה֙ אֶ ת־‬ :‫ִיהֽן‬ ֶ ‫ָ ֣ה ְרהָ טִ֔ ים לְהַ שְׁ ֖קוֹת ֥צ ֹאן אֲ ב‬

Now the chief of Midian had: Heb. ‫וּלְכ ֹהֵ ן מִ דְ י ָן‬, i.e., the most prominent among them. He had abandoned idolatry, so they banned him from [living with] them. [From Exod. Rabbah 1:32, Tanchuma, Shemoth 11]

‫ רב שבהן ופירש לו מעבודה‬:‫ולכהן מדין‬ :‫זרה ונידוהו מאצלם‬

the troughs: Pools of running water, made in the ground.

‫ את בריכות מרוצת המים‬:‫את הרהטים‬ :‫העשויות בארץ‬

17But the shepherds came and drove them away;

so Moses arose and rescued them and watered their flocks. and drove them away: because of the ban. [From Exod. Rabbah 1:32, Tanchuma, Shemoth 11]

18They came to their father Reuel, and he said,

"Why have you come so quickly today?"

‫יזוַיּ ָ֥ב ֹאוּ ָהֽר ִ ֹ֖עים וַי ְגָ ְֽר ֑שׁוּם ו ַָיּ֤קָ ם‬ :‫משֶׁ ה֙ ו ַיּ֣ וֹשִׁ עָ֔ ן ו ַַ֖יּשְׁ קְ אֶ ת־צ ֹאנָ ֽם‬ :‫ מפני הנידוי‬:‫ויגרשום‬

‫ִיהן‬ ְ ֶ‫יחו ַתָּ ֕ב ֹאנָה א‬ ֑ ֶ ‫עוּאל אֲ ב‬ ֖ ֵ ‫ל־ר‬ :‫ו ַ֕יּ ֹאמֶ ר מַ ֛דּוּעַ ִמֽהַ ְר ֶ ֥תּן ֖בּ ֹא הַ יּֽוֹם‬

from the hand[s] of the shepherds, and he also drew [water] for us and watered the flocks."

‫ִילנוּ‬ ֖ ָ ‫יטו ַתּ ֹאמַ֕ ְרן ָ ִ ֣אישׁ מִ צ ְִ֔רי הִ צּ‬ ‫מִ ַיּ֣ד ָהֽר ִ ֹ֑עים וְגַם־דָּ ֤˜ה דָ לָה֙ ֔ ָלנוּ‬ :‫ו ַַ֖יּשְׁ קְ אֶ ת־הַ צֹּֽאן‬

20He said to his daughters, "So where is he? Why have you left the man? Invite him, and let him eat bread."

֙‫כו ַ֥יּ ֹאמֶ ר אֶ ל־בְּנ ָ ֹ֖תיו ו ְאַ יּ֑ וֹ ָ ֤למָּ ה זֶּה‬ ‫ְתּן אֶ ת־הָ אִ֔ ישׁ קִ ְר ֶ ֥אן ֖לוֹ‬ ֣ ֶ ‫עֲ ַזב‬ :‫ו ְ֥י ֹאכַל ָ ֽלחֶ ם‬

19They replied, "An Egyptian man rescued us

Why have you left the man: He recognized him [Moses] as being of the seed of Jacob, for the water rose toward him. [From Exod. Rabbah 1:32, Tanchuma Shemoth 11]

‫ הכיר בו שהוא מזרעו‬:‫למה זה עזבתן‬ :‫ שהמים עולים לקראתו‬,‫של יעקב‬

and let him eat bread: Perhaps he will marry one of you, as it is said: except the bread that he ate (Gen. 39:6) [alluding to Potiphar’s wife]. [From Exod. Rabbah 1:32, Tanchuma, Shemoth 11]

21Moses consented to stay with the man, and he

gave his daughter Zipporah to Moses. consented: Heb. ‫ו ַיּוֹאֶ ל‬, as the Targum [Onkelos] renders: (‫)וּ ְצבִי‬, and similar to this: Accept (‫ )הוֹאֶ ל‬now and lodge (Jud. 19:6); Would that we had been content (‫)הוֹאַלְנוּ‬ (Josh. 7:7); Behold now I have desired (‫( )הוֹאַלְ‡תִּ י‬Gen. 18:31). Its midrashic interpretation is: ‫ ו ַיּוֹאֶ ל‬is] an expression of an oath (‫)אלה‬, he [Moses] swore to him that he would not move from Midian except with his consent. [From Exod. Rabbah 1:33, Tanchuma, Shemoth 12]

22She bore a son, and he named him Gershom, for he said, "I was a stranger in a foreign land."

23Now it came to pass in those many days that the king of Egypt died, and the children of Israel sighed from the labor, and they cried out, and their cry ascended to God from the labor.

‫ כמה‬,‫ שמא ישא אחת מכם‬:‫ויאכל לחם‬ ‫דאת אמרת )בראשית לט ו( כי אם הלחם‬ :‫אשר הוא אוכל‬

‫ָשׁבֶת אֶ ת־הָ ִ ֑אישׁ‬ ֣ ֶ ‫משׁה ל‬ ֖ ֶ ‫כאו ַיּ֥ וֹאֶ ל‬ :‫ְמשֽׁה‬ ֶ ‫וַיּ ֵ ִ֛תּן אֶ ת־צִפּ ָ ֹ֥רה ב ִ֖תּוֹ ל‬ (‫ ודומה לו )שופטים יט ו‬.‫ כתרגומו‬:‫ויואל‬ ,(‫ ולו הואלנו )יהושע ז ז‬,‫הואל נא ולין‬ ‫ ומדרשו‬,(‫הואלתי לדבר )בראשית יח כז‬ ‫ נשבע לו שלא יזוז ממדין כי‬,‫לשון אלה‬ :‫אם ברשותו‬

‫כבו ֵ ַ֣תּלֶד ֵ֔בּן וַיִּקְ ָ ֥רא אֶ ת־שְׁ ֖מוֹ‬ ‫גֵּ ְֽר ֑שׁ ֹם ִ ֣כּי אָמַ֔ ר ֵגּ֣ר הָ ִ֔ייתִ י בּ ֶ ְ֖א ֶרץ‬ :‫נָכ ְִריָּ ֽה‬ ‫ת‬ ֙ ָ‫כגוַי ְהִ ֩י ַביָּמִ֨ ים ָה ַֽר ִ֜בּים הָ הֵ֗ ם ו ַ ָ֨יּמ‬ ‫ֵאנ ְ֧חוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל‬ ֽ ָ ‫ֶ ֣מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֔רי ִם וַיּ‬ ָ ִ‫מ‬ ‫ן־הֽעֲ ב ָ ֹ֖דה וַיִּז ָ ְ֑עקוּ ו ַ ַ֧תּעַ ל‬ ָ ֶ‫שַׁ ו ְעָ ָ ֛תם א‬ ‫˜הים מִ ן־‬ ֖ ִ ֱ‫ל־הֽא‬ :‫ָהֽעֲ ב ָֹדֽה‬

Now it came to pass in those many days: that Moses sojourned in Midian, that the king of Egypt died, and Israel required a salvation, and Moses was pasturing, and a salvation came through him. Therefore, these sections were juxtaposed [i.e., the section dealing with the king of Egypt’s affliction, and that dealing with Moses pasturing flocks]. [From an old Rashi]

‫ שהיה משה גר‬:‫ויהי בימים הרבים ההם‬ ‫ וימת מלך מצרים והוצרכו ישראל‬,‫במדין‬ (‫ ומשה היה רועה וגו' )ג א‬.‫לתשועה‬ ‫ ולכך נסמכו פרשיות‬,‫ובאת תשועה על ידו‬ :‫הללו‬

that the king of Egypt died: He was stricken (‫)נִצְטָ ַרע‬, and he would slaughter Israelite infants and bathe in their blood. [From Exod. Rabbah 1:34]

‫ נצטרע והיה שוחט‬:‫וימת מלך מצרים‬ :‫תינוקות ישראל ורוחץ בדמם‬

24God heard their cry, and God remembered His

covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob. their cry: Heb. ‫נַאִ קָ ָתם‬, their cry, similar to From the city, people groan (‫( )יִנְאָקוּ‬Job 24:12).

His covenant with Abraham: Heb. ‫אֶ ת אַב ְָרהָ ם‬, the equivalent of ‫עִ ם אַב ְָרהָ ם‬, with Abraham.

25And God saw the children of Israel, and God

knew.

‫˜הים אֶ ת־נַ ֽאֲ קָ ָ ֑תם‬ ֖ ִ ֱ‫כדוַיִּשְׁ ַ ֥מע א‬ ‫יתוֹ אֶ ת־‬ ֔ ‫ם אֶ ת־בּ ְִר‬ ֙ ‫וַיִּז ְ֤כּ ֹר אֱ ˜הִ י‬ :‫אַב ְָר ָ ֖הם אֶ ת־יִצ ָ ְ֥חק ו ְאֶ ת־ ַי ֽעֲ ֽק ֹב‬ ‫ וכן )איוב כד יב( מעיר‬,‫ צעקתם‬:‫נאקתם‬ :‫מתים ינאקו‬ :‫ עם אברהם‬:‫את בריתו את אברהם‬

‫˜הים אֶ ת־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ ֖ ִ ֱ‫כהו ַַיּ ְ֥רא א‬ ִ ֱ‫ו ֵַ֖יּדַ ע א‬ :‫˜הֽים‬

He focused His attention [lit., He set His heart] upon them: and did not conceal His eyes from them.

‫ נתן עליהם לב ולא העלים‬:‫להים‬-‫וידע א‬ :‫עיניו‬

Chapter 3 1Moses was pasturing the flocks of Jethro, his

father in law, the chief of Midian, and he led the flocks after the free pastureland, and he came to the mountain of God, to Horeb. after the free pastureland: to distance himself from [the possibility of] theft, so that they [the flocks] would not pasture in others’ fields. — [from Exodus Rabbah 2:3] to the mountain of God: [Mount Horeb is called “the mountain of God”] in view of the [events of the] future.

2An angel of the Lord appeared to him in a flame of fire from within the thorn bush, and behold, the thorn bush was burning with fire, but the thorn bush was not being consumed. in a flame of fire: Heb. ‫ ִבּ ַלבַּת אֵ שׁ‬, in a flame of (‫)שַׁ לְהֶ בֶת‬ fire, the heart (‫ )לִבּוֹ‬of fire, like “the heart (‫ )לֵב‬of the heavens” (Deut. 4:11), “in the heart (‫ ) ְבּלֵב‬of the terebinth” (II Sam. 18:14). Do not wonder about the tav [in ‫] ִלבַּת‬, for we have [an instance] similar to this: How degenerate is your heart ( ֵ‫( ) ִלבָּת‬Ezek. 16:30).

‫ת־צ ֹאן י ִתְ ֥רוֹ‬ ֛ ֶ‫אוּמשֶׁ֗ ה הָ ָי֥ה ר ֶ ֹ֛עה א‬ ‫ֽח ֹתְ נ֖ וֹ כּ ֵ ֹ֣הן מִ דְ ָי֑ן וַיִּנ ַ ְ֤הג אֶ ת־הַ צּ ֹא ֙ן‬ ‫ל־הר‬ ֥ ַ ֶ‫אַחר הַ מִּ דְ ָ֔בּר וַיּ ָ֛ב ֹא א‬ ַ֣ :‫˜הים ח ֵ ֹֽר ָבה‬ ֖ ִ ֱ‫ָהֽא‬ ‫ להתרחק מן הגזל שלא‬:‫אחר המדבר‬ :‫ירעו בשדות אחרים‬

:‫ על שם העתיד‬:‫להים‬-‫אל הר הא‬

‫בוַיּ ֠ ֵָרא מַ לְאַ֨ ‡ י ְה ֹ ָו֥ה אֵ ָ ֛ליו ְבּ ַלבַּת־‬ ‫ֵ ֖אשׁ מִ ֣תּוֹ‡ הַ סְּ ֶנ֑ה ו ַ ַ֗יּ ְרא ו ְהִ ֵנּ֤ה‬ ‫הַ סְּ נֶה֙ בּ ֵ ֹ֣ער בָּאֵ֔ שׁ ו ְהַ סְּ ֶנ֖ה אֵ ֶינ֥נּוּ‬ :‫אֻ ָ ֽכּל‬ ,‫ בשלהבת אש לבו של אש‬:‫בלבת אש‬ ‫ )שמואל ב‬,‫כמו )דברים ד יא( לב השמים‬ ,‫ ואל תתמה על התי"ו‬,‫יח יד( בלב האלה‬ ‫שיש לנו כיוצא בו )יחזקאל טז ל( מה‬ :‫אמולה לבתך‬

from within the thorn bush: But not from any other tree, because of “I am with him in distress” (Ps. 91:15). — [from Tanchuma, Shemoth 14]

‫ משום עמו‬,‫ ולא אילן אחר‬:‫מתוך הסנה‬ :(‫אנכי בצרה )תהילים צא טו‬

being consumed: Heb. ‫אֻ ָכּ ַל‬, consumed, like “with which no work has been done (‫( ; ”)עֻ בַּד‬Deut. 21:3), “whence he had been taken (‫( ”)לֻקַ ח‬Gen. 3:23).

‫ כמו )דברים כא ג( לא עבד‬,‫ נאכל‬:‫אכל‬ :(‫ אשר לקח משם )בראשית ג כג‬,‫בה‬

3So Moses said, "Let me turn now and see this great spectacle why does the thorn bush not burn up?"

ָ ‫אָס ָֽר‬ ‫ה־נּ֣א ו ְאֶ ְראֶ֔ ה‬ ֻ ‫גו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֔ ה‬ ַ‫אֶ ת־הַ מַּ ְר ֶ ֥אה הַ גּ ָ֖ד ֹל הַ ֶזּ֑ה מַ ֖דּוּע‬ :‫˜ֽא־יִב ַ ְ֥ער הַ סְּ נֶ ֽה‬

Let me turn now: Let me turn away from here to draw near to there.

4The Lord saw that he had turned to see, and

God called to him from within the thorn bush, and He said, "Moses, Moses!" And he said, "Here I am!" 5And He said, "Do not draw near here. Take your shoes off your feet, because the place upon which you stand is holy soil."

:‫ אסורה מכאן להתקרב שם‬:‫אסרה נא‬

‫דו ַַיּ ְ֥רא י ְה ָֹ֖וה ִ ֣כּי ָ ֣סר ל ְִר ֑אוֹת וַיִּקְ ָר ֩א‬ ‫אֵ ֨ ָליו אֱ ˜הִ֜ ים מִ ֣תּוֹ‡ הַ סְּ ֶ֗נה ו ַ֛יּ ֹאמֶ ר‬ :‫משׁה ו ַ֥יּ ֹאמֶ ר הִ נֵּ ֽנִי‬ ֖ ֶ ‫משׁה‬ ֶ֥ ‫הו ַ֖יּ ֹאמֶ ר אַל־תִּ קְ ַ ֣רב הֲ ֑˜ם שַׁ ל־‬ ‫ ִ ֣כּי הַ מָּ ֗קוֹם‬À‫ מֵ ַ ֣על ַר ְג ֔ ֶלי‬À֙ ‫נְעָ ֨ ֶלי‬ ‫עוֹמד עָ ֔ ָליו אַדְ מַ ת־‬ ֣ ֵ ֙‫אֲ ֶ ֤שׁר אַ תָּ ה‬ :‫֖ק ֹדֶ שׁ הֽ וּא‬

Take your shoes off: Heb. ‫שַׁ ל‬, pull off and remove, similar to: “and the iron [axehead] will slip off (‫( ”)וְנָשַׁ ל‬Deut. 19:5), “for your olive tree will drop (‫[ ”) ִי ַ◌ַ ל‬its fruit] (Deut. 28:40). is holy soil: [Lit., it is holy soil.] The place.

6And He said, "I am the God of your father, the

God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob." And Moses hid his face because he was afraid to look toward God. 7And the Lord said, "I have surely seen the affliction of My people who are in Egypt, and I have heard their cry because of their slave drivers, for I know their pains.

‫ כמו )דברים יט ה( ונשל‬,‫ שלוף והוצא‬:‫של‬ :‫ )דברים כח מ( כי ישל זיתך‬,‫הברזל‬

:‫ המקום‬:‫אדמת קדש הוא‬

‫˜הי‬ ֣ ֵ ֱ‫וו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ָאֽנ ֹ ִכ ֙י א‬ ֧ ֵ ֱ‫ א‬À‫˜הי אָ ִ֔בי‬ ‫ֽא˜הי ַי ֽעֲ ֑ק ֹב‬ ֣ ֵ ‫˜הי יִצ ָ ְ֖חק ֵו‬ ֥ ֵ ֱ‫אַב ְָר ָ ֛הם א‬ ‫וַיַּסְ ֵ ֤תּר משֶׁ ה֙ פָּ ָ֔ניו ִ ֣כּי י ֵָ֔רא ֵמֽהַ ִ ֖בּיט‬ ִ ֱ‫ל־הֽא‬ ָ ֶ‫א‬ :‫˜הֽים‬ ‫זו ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֔וה ָר ֥א ֹה ָר ִ ֛איתִ י אֶ ת־‬ ‫עֳ נִ ֥י עַ ִ ֖מּי אֲ ֶ ֣שׁר בְּמִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְאֶ ת־‬ ‫ַצֽעֲ קָ ָ ֤תם שָׁ מַ֨ עְ תִּ ֙י מִ פְּ ֵנ֣י נֹֽגְשָׂ֔ יו ִ ֥כּי‬ :‫י ַ ָ֖דעְ תִּ י אֶ ת־מַ כְא ָֹבֽיו‬

for I know their pains: This is similar to: “and God knew” (‫ כמו )לעיל ב כה‬:‫כי ידעתי את מכאביו‬ (Exod. 2:25). That is to say: for I set My heart to ‫ כלומר כי שמתי לב להתבונן‬,‫להים‬-‫וידע א‬ contemplate and to know their pains, and I have not ‫ולדעת את מכאוביו ולא העלמתי עיני ולא‬ hidden My eyes, neither will I block My ears from their cry.

:‫אאטום את אזני מצעקתם‬

8I have descended to rescue them from the

hand[s] of the Egyptians and to bring them up from that land, to a good and spacious land, to a land flowing with milk and honey, to the place of the Canaanites, the Hittites, the Amorites, the Perizzites, the Hivvites, and the Jebusites.

‫ִילוֹ | מִ ַיּ֣ד מִ צ ַ ְ֗רי ִם‬ ֣ ‫ח ָו ֽאֵ ֵ֞רד לְהַ צּ‬ ‫וא אֶ ל־‬ ֒ ִ‫וּל ְַהֽעֲ ˜תוֹ֘ מִ ן־הָ ָ ֣א ֶרץ הַ ה‬ ‫ל־א ֶרץ ז ַ ָ֥בת‬ ְ ֙‫ֶ ֤א ֶרץ טוֹבָה‬ ֛ ֶ ֶ‫וּרחָ ָ֔בה א‬ ‫חָ ָ ֖לב וּדְ ָ ֑בשׁ אֶ ל־מְ ֤קוֹם הַ כְּנַ ֽעֲ נִ ֙י‬ ‫ו ַ ְ֣החִ תִּ֔ י ו ְָהֽאֱ מ ִֹר ֙י ו ְהַ פְּ ִר ִ֔זּי ו ְַהֽחִ ִ֖וּי‬ ִ ‫ו ְהַ י‬ :‫ְבוּסֽי‬

9And now, behold, the cry of the children of Israel has come to Me, and I have also seen the oppression that the Egyptians are oppressing them.

‫טו ְעַ תָּ֕ ה הִ נֵּ ֛ה ַצֽעֲ ַ ֥קת בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ ָ ‫ָ ֣בּאָה אֵ ָ ֑לי וְג‬ ‫ַם־ראִ֨ יתִ ֙י אֶ ת־הַ ֔ ַלּחַ ץ‬ :‫אֲ ֶ ֥שׁר מִ צ ַ ְ֖רי ִם ˜ֽחֲ ִ ֥צים א ָֹתֽם‬

10So now come, and I will send you to Pharaoh, and take My people, the children of Israel, out of Egypt."

‫֖ אֶ ל־פַּ ְר ֑ע ֹה‬À ֲ‫יו ְעַ ָ ֣תּה ְל ָ֔כה ו ְאֶ שְׁ ָלֽח‬ ‫ְהוֹצא אֶ ת־עַ ִ ֥מּי בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ ֵ֛ ‫ו‬ :‫מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬

So now come, and I will send you, etc.: And if you ask of what help will this be And take My people out? Your words will help, and you will take them out of there.

‫ ואם‬:‫ועתה לכה ואשלחך אל פרעה‬ ‫ יועילו‬,‫ והוצא את עמי‬,‫תאמר מה תועיל‬ :‫דבריך ותוציאם משם‬

11But Moses said to God, "Who am I that I should go to Pharaoh, and that I should take the children of Israel out of Egypt?" Who am I: Of what importance am I that I should speak with kings?

‫ל־האֱ ˜הִ֔ ים ִ ֣מי‬ ֣ ָ ֶ‫יאו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ א‬ ‫אָנ ֹכִי ִ ֥כּי אֵ ֵ ֖ל‡ אֶ ל־פַּ ְר ֑ע ֹה ו ִ ְ֥כי‬ ֔ :‫אוֹציא אֶ ת־בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬ ִ֛ ‫ מה אני חשוב לדבר עם‬:‫מי אנכי‬ :‫המלכים‬

and that I should take the children of Israel out: And even if I am of importance, what merit do the Israelites have that a miracle should be wrought for them, and I should take them out of Egypt?

12And He said, "For I will be with you, and this

is the sign for you that it was I Who sent you. When you take the people out of Egypt, you will worship God on this mountain."

‫ ואף אם חשוב‬:‫וכי אוציא את בני ישראל‬ ‫ מה זכו ישראל שתעשה להם נס‬,‫אני‬ :‫ואוציאם ממצרים‬

֣Àְ‫ִי־אֽהְ ֶי֣ה עִ מָּ֔ ‡ וְזֶה־לּ‬ ֶ ‫יבו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר כּ‬ À‫הָ ֔אוֹת ִ ֥כּי ָאֽנ ִ ֹ֖כי שְׁ לַחְ ִ ֑תּי‬ ִ ‫בּ‬ ‫ם מִ מִּ צ ַ ְ֔רי ִם‬ ֙ ָ‫֤ אֶ ת־הָ ע‬À ֲ‫ְהוֹצֽיא‬ ‫ת־האֱ ˜הִ֔ ים ַ ֖על הָ ָ ֥הר‬ ֶ‫ַתּֽעַ בְדוּ ֙ן א‬ ָ֣ :‫הַ זֶּ ֽה‬

And He said, “For I will be with you…”: He [God] ‫ השיבו על ראשון‬:‫ויאמר כי אהיה עמך‬ answered his former [question] first, and his latter ‫ שאמרת מי אנכי‬,‫ראשון ועל אחרון אחרון‬ [question] last. [Concerning] what you said, “Who am I ‫ כי אם‬,‫ לא שלך היא‬,‫כי אלך אל פרעה‬ that I should go to Pharaoh?” This [mission] is not yours ‫אשר‬ ‫ וזה המראה‬,‫ כי אהיה עמך‬,‫משלי‬ but Mine, “for I will be with you.” And this vision which you ,‫ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך‬ have seen in the thorn bush, is the sign for you that it was ‫וכדאי אני להציל כאשר ראית הסנה עושה‬ I who sent you and that you will succeed in My mission and that I am able to save you. Just as you saw the thorn ‫ כך תלך בשליחותי‬,‫שליחותי ואיננו אוכל‬ bush performing My mission and not being harmed, so will ‫ וששאלת מה זכות יש‬.‫ואינך ניזוק‬ you go on My mission and not be harmed. [Concerning] ‫ דבר גדול יש לי‬,‫לישראל שיצאו ממצרים‬ what you asked, “what merit do the Israelites have that ‫ שהרי עתידים לקבל התורה‬,‫על הוצאה זו‬ they should go out of Egypt?” I have a great thing [dependent] on this Exodus, for at the end of three months ‫על ההר הזה לסוף שלושה חדשים שיצאו‬ ‫ דבר אחר כי אהיה עמך וזה‬.‫ממצרים‬ from their Exodus from Egypt they are destined to receive the Torah on this mountain. Another explanation: For I will ‫שתצליח בשליחותך לך האות על הבטחה‬ be with you, and this [namely] that you will succeed in ‫ שכשתוציאם‬,‫אחרת שאני מבטיחך‬ your mission [on which I am sending you] is the sign for ,‫ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה‬ you for another promise, which I promise you, [namely,] ‫שתקבלו התורה עליו והיא הזכות‬ that when you take them out of Egypt, you will serve God ‫מצינו‬ ‫זה‬ ‫ ודוגמת לשון‬.‫העומדת לישראל‬ on this mountain, for you will receive the Torah on it, and ‫)ישעיהו לז ל( וזה לך האות אכול השנה‬ that is the merit that will stand up for Israel. Similar to this expression [where a future event serves as a sign for a ‫ מפלת סנחריב תהיה לך אות‬,'‫ספיח וגו‬ still more distant event], we find: “And this shall be the ‫על הבטחה אחרת שארצכם חרבה‬ sign (‫ )הָ אוֹת‬for you, this year you shall eat what grows by :‫מפירות ואני אברך הספיחים‬ itself, etc.” (Isa. 37:30, II Kings 19:29). Sennacherib’s downfall will be a sign for you regarding another promise, [i.e.,] that your land is desolate of fruit, and I will bless what grows by itself.

13And Moses said to God, "Behold I come to the children of Israel, and I say to them, 'The God of your fathers has sent me to you,' and they say to me, 'What is His name?' what shall I say to them?"

ָ ֶ‫יגו ַ֨יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֜ ה א‬ ‫ל־הֽאֱ ˜הִ֗ ים הִ ֵ֨נּה‬ ֒ ‫ָאֽנ ִ ֹ֣כי ב ָ֘א אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ ל ו ְָאֽמַ ְר ִ ֣תּי‬ ‫ָחנִי‬ ֣ ַ ‫יכם שְׁ ל‬ ֖ ֶ ֵ‫˜הי אֲ בֽוֹת‬ ֥ ֵ ֱ‫לָהֶ֔ ם א‬ ‫רוּ־לי מַ ה־שְּׁ ֔מוֹ ָ ֥מה‬ ְ‫ֵיכם ו ְָאֽמ‬ ִ֣ ֑ ֶ ‫אֲ ל‬ :‫א ַ ֹ֖מר אֲ ל ֵֶהֽם‬

14God said to Moses, "Ehyeh asher ehyeh (I will be what I will be)," and He said, "So shall you say to the children of Israel, 'Ehyeh (I will be) has sent me to you.'"

‫ם אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֶאֽהְ ֶ֖יה‬ ֙ ‫ידו ַ֤יּ ֹאמֶ ר אֱ ˜הִ י‬ ‫אֲ ֶ ֣שׁר ֶאֽהְ ֶי֑ה ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ֤כּ ֹה ת ֹאמַ ֙ר‬ ‫ָחנִי‬ ֥ ַ ‫ִלב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ֶאֽהְ ֶ֖יה שְׁ ל‬ :‫ֵיכֽם‬ ֶ ‫אֲ ל‬

“Ehyeh asher ehyeh (I will be what I will be)”: “I will be” with them in this predicament “what I will be” with them in their subjugation by other kingdoms. He [Moses] said before Him, “O Lord of the universe! Why should I mention to them another trouble? They have enough [problems] with this one.” He said to him, “You have spoken well. So shall you say, etc.” -[from Ber. 9b] (Not that Moses, God forbid, outsmarted God, but he did not understand what God meant, because originally, when God said, “I will be what I will be,” He told this to Moses alone, and He did not mean that he should tell it to Israel. That is the meaning of “You have spoken well,” for that was My original intention, that you should not tell such things to the children of Israel, only “So shall you say to the children of Israel,” ‘Ehyeh [I will be] has sent me.’” From tractate Berachoth this appears to be the correct interpretation. Give this matter your deliberation.) [Annotation to Rashi] [There appears to be no indication of this interpretation in tractate Berachoth.]

15And God said further to Moses, "So shall you say to the children of Israel, 'The Lord God of your forefathers, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob, has sent me to you.' This is My name forever, and this is how I should be mentioned in every generation.

‫ אהיה עמם בצרה זו‬:‫אהיה אשר אהיה‬ .‫אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות‬ ‫ מה אני מזכיר‬,‫אמר לפניו רבונו של עולם‬ ‫ אמר לו‬.‫להם צרה אחרת דיים בצרה זו‬ :'‫ כה תאמר וגו‬,‫יפה אמרת‬

‫טוו ַ֩יּ ֹאמֶ ֩ר ֨עוֹד אֱ ˜הִ֜ ים אֶ ל־משֶׁ֗ ה‬ ‫֣כּ ֹה ת ֹאמַ ר֘ אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ ֒ל י ְה ֹ֞ו ָה‬ ‫˜הי אֲ בֹֽתֵ י ֶ֗כם אֱ ˜הֵ֨ י אַב ְָרהָ֜ ם‬ ֣ ֵ ֱ‫א‬ ‫ָחנִי‬ ֣ ַ ‫ֽא˜הי ַי ֽעֲ ֖ק ֹב שְׁ ל‬ ֥ ֵ ‫˜הי יִצ ָ ְ֛חק ֵו‬ ֥ ֵ ֱ‫א‬ ‫ֵיכם זֶה־שְּׁ ִ ֣מי לְע ֹ ֔ ָלם ו ְֶז֥ה ִזכ ִ ְ֖רי‬ ֑ ֶ ‫אֲ ל‬ :‫ל ְ֥ד ֹר ֽדּ ֹר‬

This is My name forever: Heb. ‫[ לְעֹלָם‬It is spelled] without a vav, meaning: conceal it [God’s name] ‫[ תהַ עִ לִימֵ הוּ‬so] that it should not be read as it is written. — [from Pes. 50a] Since the “vav” of (‫ )לְע ֹ ָל ם‬is missing, we are to understand it as ‫לְעַ לֵּם‬, to conceal, meaning that the pronunciation of the way God’s name is written (‫ה‬-‫ו‬-‫ה‬-‫ )י‬is to be concealed. — [from Pes. 50a.]

,‫ לומר העלימהו‬,‫ חסר וי"ו‬:‫זה שמי לעלם‬ :‫שלא יקרא ככתבו‬

and this is how I should be mentioned -: He [God] taught him [Moses] how it was to be read, and so does David say, “O Lord, Your name is forever; O Lord, the mention of Your name is for every generation” (Ps. 135:14). — [from Pes. 50a]

‫ וכן דוד הוא‬,‫ למדו היאך נקרא‬:‫וזה זכרי‬ '‫אומר )תהלים קלה יג( ה' שמך לעולם ה‬ :‫זכרך לדור ודור‬

16Go and assemble the elders of Israel, and say to them, 'The Lord God of your forefathers has appeared to me, the God of Abraham, Isaac, and Jacob, saying, "I have surely remembered you and what is being done to you in Egypt." '

‫טז ֵ ֣ל‡ ו ְָאֽסַ פְ ֞תָּ אֶ ת־זִקְ ֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל‬ ‫˜הי‬ ֙ ֶ‫ו ְָאֽמַ ְר ָ ֤תּ אֲ לֵה‬ ֤ ֵ ֱ‫ם י ְה ֹ֞ו ָה א‬ ‫˜הי‬ ֙ ‫אֲ בֹֽתֵ י ֶכ‬ ֧ ֵ ֱ‫ם נ ְִר ָ ֣אה אֵ ֔ ַלי א‬ ‫אמ ֹר פָּ ֤ק ֹד‬ ֑ ‫אַב ְָר ָ ֛הם יִצ ָ ְ֥חק ו ְ ַי ֽעֲ ֖ק ֹב ֵל‬ ‫ת־הֽעָ ֥שׂוּי ל ֶ ָ֖כם‬ ֶ ֶ‫פָּ קַ֨ דְ תִּ ֙י אֶ תְ ֶ֔כם ו ְא‬ :‫בְּמִ צ ָ ְֽרי ִם‬

the elders of Israel: Those devoted to study, for if you say [that it means] ordinary elderly men, how was it possible for him to gather [all] the elderly men of [a nation of] six hundred thousand? [from Yoma 28b]

17And I said, 'I will bring you up out of the

affliction of Egypt, to the land of the Canaanites, the Hittites, the Amorites, the Perizzites, the

‫ ואם‬.‫ מיוחדים לישיבה‬:‫את זקני ישראל‬ ‫ היאך אפשר לו לאסוף‬,‫תאמר זקנים סתם‬ :‫זקנים של ששים רבוא‬

‫יז ָו ֽא ֹמַ֗ ר ַאֽעֲ ֶ ֣לה אֶ תְ כ ֶ֘ם ֵמֽעֳ נִ ֣י‬ ‫ל־א ֶרץ הַ כְּנַ ֽעֲ נִ ֙י ו ַ ְ֣החִ תִּ֔ י‬ ֤ ֶ ֶ‫מִ צ ַ ְ֒רי ִ֒ם א‬

Hivvites, and the Jebusites, to a land flowing with milk and honey.' 18And they will hearken to your voice, and you

shall come, you and the elders of Israel, to the king of Egypt, and you shall say to him, 'The Lord God of the Hebrews has happened upon us, and now, let us go for a three days' journey in the desert and offer up sacrifices to the Lord, our God.'

‫ְבוּסי‬ ֑ ִ ‫ו ְָהֽאֱ מ ִֹר ֙י ו ְהַ פְּ ִר ִ֔זּי ו ְַהֽחִ ִ֖וּי ו ְהַ י‬ :‫ל־א ֶרץ ז ַ ָ֥בת חָ ָ ֖לב וּדְ ָבֽשׁ‬ ֛ ֶ ֶ‫א‬ ֩‫ וּבָאתָ֡ אַ תָּ ה‬À‫יחו ְָשֽׁמְ ֖עוּ לְק ֶ ֹ֑ל‬ ‫ל־מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֗רי ִם‬ ֣ ֶ ֶ‫ו ְ ִזקְ ֵ֨ני י ִשְׂ ָראֵ֜ ל א‬ ‫˜הי‬ ֤ ֵ ֱ‫ַו ֽאֲ מַ ְר ֶ ֤תּם אֵ לָי ֙ו י ְה ֹ֞ו ָה א‬ ‫ם נִקְ ָ ֣רה עָ ֔ ֵלינוּ ו ְעַ תָּ֗ ה‬ ֙ ‫ָהֽעִ ב ְִריִּי‬ ‫ם‬ ֙ ‫נֵ ֽ ֲלכָה־ ֞נָּא ֶ ֣דּ ֶר‡ שְׁ ֤לשֶׁ ת י ָמִ י‬ ֵ ֱ‫בַּמִּ דְ ָ֔בּר וְנִ ְזבּ ָ ְ֖חה ַלֽיה ֹ ָו֥ה א‬ :‫˜הֽינוּ‬

And they will hearken to your voice: As soon as you say this expression [“I have surely remembered you…," ‫ ]פָּ ק ֹד פָּ קַ דְ ‡תִּ י אֶ תְ כֶם‬to them, they will hearken to your voice, for this password was transmitted to them from Jacob and from Joseph, that with this expression they will be redeemed. Jacob said to them, “and God will surely remember ‫ י ִפְ ק ֹד( )פָּ ק ֹד‬you (Gen. 50:24). Joseph said to them, “God will surely remember (‫ )פָּ ק ֹד י ִפְ ק ֹד‬you” (Gen. 50:25). — [from Exod. Rabbah 3:11]

‫ מכיון שתאמר‬,‫ מאליהם‬:‫ושמעו לקלך‬ ‫ שכבר סימן‬,‫להם לשון זה ישמעו לקולך‬ ‫זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה‬ (‫ יעקב אמר )בראשית נ כב‬.‫הם נגאלים‬ ‫ יוסף אמר‬,‫להים פקוד יפקוד אתכם‬-‫וא‬ ‫להים‬-‫להם )בראשית נ כה( פקוד יפקוד א‬ :‫אתכם‬

(God of the Hebrews: Heb. ‫ הָ עִ ב ְִרי ִים‬The “yud” is superfluous. It alludes to the ten plagues. — [From an old Rashi])

‫ )יו"ד יתירה רמז למכות‬:‫העבריים אלהי‬ ‫)ברשי ישן‬

has happened upon us: Heb. ‫נִקְ ָרה‬, an expression of an occurrence (‫)מִ קְ ֶרה‬, and similarly, “God happened (‫”)וַי ִקָ ר‬ (Num. 23:4), “and I will be met by Him there ( ‫ו ְאָנֹכִי אִ קָ ֵרה‬ ‫( ”)כּ ֹה‬Num. 23:15).

‫ לשון מקרה וכן )במדבר כג‬:‫נקרה עלינו‬ ‫ )שם טו( ואנכי אקרה‬,‫להים‬-‫ד( ויקר א‬ :‫ אהא נקרה מאתו הלום‬,‫כה‬

19However, I know that the king of Egypt will not permit you to go, except through a mighty hand.

‫יט ַו ֽאֲ נִ ֣ י י ֔ ַָדעְ תִּ י ֠ ִכּי ˜ֽא־י ֵ ִ֥תּן אֶ תְ ֶ ֛כם‬ ‫ֶ ֥מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֖רי ִם ַלֽהֲ ֑˜‡ ו ְ֖˜א ְבּ ָי֥ד‬ :‫חֲ ז ָָקֽה‬

the king of Egypt will not permit you to go: if I do not show him My mighty hand; i.e., as long as I do not show him My mighty hand, he will not let you go.

‫ אם אין‬:‫לא יתן אתכם מלך מצרים להלך‬ ‫ כלומר כל עוד‬,‫אני מראה לו ידי החזקה‬ ‫שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם‬ :‫להלוך‬

will not permit: Heb. ‫י ִ‡תֵּ ן‬-‫˜א‬, [lit., will not give. In this case, however, Onkelos renders:] ‫˜א י ִֹשְ בּוֹק‬, will not permit, similar to “Therefore, I did not let you ( ‫נ ְַתתִּ י‬-‫( ”)˜א‬Gen. 20:6); but God did not let him (‫נְתָ נוֹ‬-‫ )ו ְ˜א‬harm me” (Gen. 31:7), but they all are expressions of giving. [They are basically expressions of giving, in these cases, giving permission.] Others explain ‫ ו ְ˜א ְבּי ָד חִ זָקָ ה‬- and not because his hand is mighty, for as soon as I stretch forth My hand and smite the Egyptians, etc.” The Targum renders it: “and not because his strength is mighty.” This was told to me in the name of Rabbi Jacob the son of Rabbi Menachem.

‫ כמו )בראשית כ ו( על‬,‫ לא ישבוק‬:‫לא יתן‬ -‫ )שם לא ז( ולא נתנו א‬,‫כן לא נתתיך‬ .‫ וכולן לשון נתינה הם‬,‫להים להרע עמדי‬ ‫ויש מפרשים ולא ביד חזקה ולא בשביל‬ ‫ כי מאז אשלח את ידי והכיתי‬,‫שידו חזקה‬ ‫ ומתרגמין אותו ולא מן‬,'‫את מצרים וגו‬ ‫ משמו של רבי יעקב‬,‫קדם דחיליה תקיף‬ :‫ברבי מנחם נאמר לי‬

20And I will stretch forth My hand and smite the

Egyptians with all My miracles that I will wreak in their midst, and afterwards he will send you out.

‫ֵיתי אֶ ת־‬ ֽ ָ ‫כו‬ ֣ ִ ‫ְשׁלַחְ ִ ֤תּי אֶ ת־י ָדִ ֙י ו ְהִ כּ‬ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם בְּכֹל֙ נִפְ לְאתָ֔ י אֲ ֶ ֥שׁר‬ ‫י־כן י ְשַׁ ַ ֥לּח‬ ֖ ֵ ‫עשׂה בְּקִ ְר ֑בּוֹ ו ְַאֽחֲ ֵר‬ ֖ ֶ ֶ‫א‬ :‫אֶ תְ ֶכֽם‬

the Egyptians, and it will come to pass that when you go, you will not go empty handed.

‫ת־חן ָהֽעָ ם־הַ ֶ ֖זּה‬ ֥ ֵ ֶ‫כאו ְנָ ֽתַ ִ ֛תּי א‬ ‫תלֵכ֔ וּן ֥˜א‬ ֽ ֵ ‫בְּעֵ ֵינ֣י מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְהָ י ָה֙ ִ ֣כּי‬ :‫תלְכ֖ וּ ֵר ָיקֽם‬ ֵֽ

22Each woman shall borrow from her neighbor and from the dweller in her house silver and gold objects and garments, and you shall put [them] on your sons and on your daughters, and you shall empty out Egypt."

֙‫כבו ְָשֽׁאֲ ֨ ָלה אִ ָ ֤שּׁה מִ שְּׁ ֶכנְתָּ הּ‬ ‫ֵי־כסֶ ף וּכ ֵ ְ֥לי ז ָ ָ֖הב‬ ֛ ֶ ‫וּמִ גּ ַ ָ֣רת בֵּיתָ֔ הּ ְכּל‬ ‫ם ו ְעַ ל־‬ ֙ ‫וּשְׂ מָ ֑˜ת ו ְשַׂ מְ ֶ֗תּם עַ ל־ ְבּנֵי ֶכ‬ :‫ְתּם אֶ ת־מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֖ ֶ ‫בּ ְ֣נ ֹתֵ י ֶ֔כם וְנִ ַצּל‬

21And I will put this people's favor in the eyes of

and from the dweller in her house: From the one who lives with her in the same house. and you shall empty out: Heb. ‫ְתּם‬ ֶ ‫וְנִ ַצּל‬, as the Targum renders: ‫וּתְ רוּקְ נוּן‬, and you shall empty out. And likewise, and they emptied out (‫ )וַי ְנצלוּ‬Egypt (Exod. 12:36); “and the children of Israel stripped themselves (‫ )וַי ִתְ נַצְלוּ‬of their ornaments” (Exod. 33:6). Hence, the nun is a root letter. Menachem, however, classified it in the classification of the “tzaddi” (Machbereth Menachem p. 149) with “Thus, God separated (‫ )וַיַצֵל‬your father’s livestock” (Gen. 31:9); “that God separated (‫ )הִ צִיל‬from our father” (Gen. 31:16). His words are, however, incorrect, because if the “nun” were not part of the root, since it is vowelized with a “chirik”, the word would not be used in the active sense for the second person masculine plural, but in the passive form for the second person masculine plural, similar to: “and you shall be uprooted (‫ )וְנִסַּ חְ ֶתּם‬from the land” (Deut. 28:63); “and you shall be delivered (‫ )וְנ ִַת ֶתּם‬into the hand of the enemy” (Lev. 26:25); “and you will be beaten (‫ )וְנִגַּפְ ֶתּם‬before your enemies” (Lev. 26:17); “and you will be melted (‫ )וְנ ִַתּכ ְֶתּם‬in its midst” (Ezek. 22:21); and say, ‘We are saved (‫( ” ’)נִ ַצלְנוּ‬Jer. 7:10), a passive expression in the first person plural. Every “nun” that is sometimes in the root and [sometimes] is missing, like the “nun” of ‫נוֹגֵף‬ (beats), ‫( נוֹשֵׂ א‬carries), ‫( נוֹתֵ ן‬gives), ֵ‫( נוֹשׁ‬bites), when it is used in the active second person plural, is vowelized with a vocalized “schwa,” e.g., “and you shall carry (‫אתם‬ ֶ ָ‫)וּנְשׂ‬ your father” (Gen. 45:19); “and you shall give (‫)וּנ ְַת ֶתּם‬ them” (Num. 32:29); “And you shall circumcise (‫ְתּם‬ ֶ ‫)וּנְמַ ל‬ the flesh of your foreskin” (Gen. 17:11). Therefore, I say that this [nun], which is vowelized with a “chirik”, is part of the root, and the noun is ‫נִצּוּל‬, which is a heavy expression [with a “dagesh” in the second letter], like ‫( דִ בּוּר‬speech), ‫( כִּפּוּר‬atonement), ‫( לִמוּד‬teaching), and when one speaks in the second person plural, it (the first root letter of the verb) is vowelized with a “chirik”, like: “And you shall speak (‫ )ו ְדִ בּ ְַר ֶתּם‬to the rock” (Num. 20:8); “and expiate (‫ )וְכִפַּ ְר ֶתּם‬the House” (Ezek. 45:20); “And you shall teach (‫ )ו ְלִמַּ דְ ֶתּם‬them to your sons” (Deut. 11:19).

‫ מאותה שהיא גרה אתה‬:‫ומגרת ביתה‬ :‫בבית‬ ‫ וכן )שמות יב‬.‫ כתרגומו ותרוקנון‬:‫ונצלתם‬ ‫ )שמות לג ו( ויתנצלו‬,‫לו( וינצלו את מצרים‬ .‫ והנו"ן בו יסוד‬,‫בני ישראל את עדים‬ ‫ומנחם חברו במחברת צד"י עם )בראשית‬ ,‫להים את מקנה אביכם‬-‫לא ט( ויצל א‬ ‫ ולא‬.‫להים מאבינו‬-‫)שם טז( אשר הציל א‬ ‫ כי אם לא היתה הנו"ן יסוד‬,‫יאמנו דבריו‬ ‫ לא תהא משמשת‬,‫והיא נקודה בחיר"ק‬ ‫ כמו‬,‫בלשון ופעלתם אלא בלשון ונפעלתם‬ ,‫)דברים כח סג( ונסחתם מן האדמה‬ (‫ )שם יז‬,‫)ויקרא כו כה( ונתתם ביד אויב‬ (‫ )יחזקאל כב כא‬,‫ונגפתם לפני אויביכם‬ ‫ )ירמיהו ז י( ואמרתם‬,‫ונתכתם בתוכה‬ ‫ וכל נו"ן שהיא באה‬.‫ לשון נפעלנו‬,‫נצלנו‬ ‫ כנו"ן של‬,‫בתיבה לפרקים ונופלת ממנה‬ ‫ כשהיא מדברת‬,‫ נושך‬,‫ נותן‬,‫ נושא‬,‫נוגף‬ ‫ כגון‬,‫לשון ופעלתם תנקד בשו"א בחטף‬ ,‫)בראשית מה יט( ונשאתם את אביכם‬ ‫)במדבר לב כט( ונתתם להם את ארץ‬ ‫ )בראשית יז יא( ונמלתם את בשר‬,‫הגלעד‬ ‫ לכן אני אומר שזאת הנקודה‬.‫ערלתכם‬ ‫ ויסוד שם דבר‬,‫בחיר"ק מן היסוד היא‬ ‫ כמו‬,‫ והוא מן הלשונות הכבדים‬,‫נצול‬ ‫ כשידבר בלשון‬,‫ למוד‬,‫ כפור‬,‫דבור‬ (‫ כמו )במדבר כ ח‬,‫ופעלתם ינקד בחיר"ק‬ (‫ )יחזקאל מה כ‬,‫ודברתם אל הסלע‬ (‫ )דברים יא יט‬,‫וכפרתם את הבית‬ :‫ולמדתם אותם את בניכם‬

Chapter 4 1Moses answered and said, "Behold they will not believe me, and they will not heed my voice, but they will say, 'The Lord has not appeared to you.' " 2And the Lord said to him, "What is this in your

hand?" And he said, "A staff."

‫או ַַ֤יּעַ ן משֶׁ ה֙ ו ַ֔יּ ֹאמֶ ר ו ְהֵ ֙ן ˜א־‬ ‫ַי ֽאֲ ִ ֣מינוּ ֔ ִלי ו ְ֥˜א י ִשְׁ מְ ֖עוּ בְּק ִ ֹ֑לי ִ ֣כּי‬ :‫ י ְה ֹ ָו ֽה‬À‫י ֹֽאמְ ר֔ וּ ˜ֽא־נ ְִר ָ ֥אה אֵ ֶ ֖לי‬ ‫ה־זּ֣ה )כתיב‬ ֶ ַ‫מ‬

‫בו ַ֧יּ ֹאמֶ ר אֵ ָ ֛ליו י ְה ָֹ֖וה‬ :‫ ו ַ֖יּ ֹאמֶ ר מַ ֶטּֽה‬À‫מזה( ְבי ֶ ָ֑ד‬

“What is this in your hand?”: Heb. ‫מַ זֶּה‬, [an unusual ‫ לדרוש‬,‫ לכך נכתב תיבה אחת‬:‫מזה בידך‬ spelling. Its usual spelling is ‫ מַ ה זֶה‬in two words.] It is ‫ שחשדת‬,‫מזה שבידך אתה חייב ללקות‬ written as one word to imply the meaning: From this (‫)מִ זֶה‬ ‫ ופשוטו כאדם שאומר לחברו‬.‫בכשרים‬ in your hand you are liable to be stricken because you ‫לו‬ ‫אומר‬ .‫מודה אתה שזו שלפניך אבן היא‬ have suspected innocent people (Exod. Rabbah 3:12). Its :‫עץ‬ ‫ אמר לו הריני עושה אותה‬.‫הן‬ simple meaning is [that God is talking to Moses] as a person who says to his friend, “Do you admit that this before you is a stone?” He answers him, “Yes.” “Well, I will make it into a tree.”

3And He said, "Cast it to the ground," and he cast

it to the ground, and it became a serpent, and Moses fled from before it. and it became a serpent-: [This was how] He hinted to him [Moses] that he had spoken ill of Israel (by saying, “They will not believe me,” ) and he had adopted the art of the serpent. — [from Exod. Rabbah 3:12]

4And the Lord said to Moses, "Stretch forth your hand and take hold of its tail." So Moses stretched forth his hand and grasped it, and it became a staff in his hand.

‫ִיכהוּ אַ֔ ְרצָה‬ ֣ ֵ ‫גו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר הַ שְׁ ל‬ ‫וַיַּשְׁ ל ֵ ִ֥כהוּ ַ ֖א ְרצָה וַי ִ ְ֣הי ְלנ ָ ָ֑חשׁ ו ָ ַ֥יּנָס‬ :‫משׁה מִ פָּ נָ ֽיו‬ ֶ֖ ‫ רמז לו שסיפר לשון הרע על‬:‫ויהי לנחש‬ :‫ישראל ותפש אומנותו של נחש‬

֙‫דו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה שְׁ לַח‬ ‫֔ ֶו ֽאֱ ֖ח ֹז ִבּ ְזנ ָ֑בוֹ וַיִּשְׁ ַ ֤לח י ָד ֙וֹ‬À ְ‫ָי ֽד‬ :‫ו ַַיּ֣חֲ זֶק ֔בּוֹ וַי ִ ְ֥הי לְמַ ֶ ֖טּה ְבּכַפּֽ וֹ‬

and grasped it-: Heb. ‫וַיַּחֲ זִיק בּוֹ‬. This is an expression of ‫ והרבה יש‬,‫ לשון אחיזה הוא‬:‫ויחזק בו‬ taking hold, and there are many such words in Scripture, ‫במקרא )בראשית יט טז( ויחזיקו האנשים‬ e.g., “and the men took hold (‫ )וַיַּחִ זִיקוּ‬of his hand” (Gen. ,‫ )דברים כה יא( והחזיקה במבושיו‬,‫בידו‬ 19:16); “and she grabbed (‫ )ו ְהֶ חֱ זִיקָ ה‬his private parts” ‫ כל‬.‫)שמואל א יז לה( והחזקתי בזקנו‬ (Deut. 25:11); “and I took hold (‫ )ו ְהֶ חֱ זַקְ ‡תִּ י‬of his jaw” (I ‫אחיזה‬ ‫ לשון‬,‫לשון חזוק הדבוק לבי"ת‬ ִ‫ח‬ Sam. 17:35). Every expression of ‫ זוּק‬attached to a “beth” :‫הוא‬ denotes taking hold.

5"In order that they believe that the Lord, the God of their forefathers, has appeared to you, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob." 6And the Lord said further to him, "Now put

your hand into your bosom," and he put his hand into his bosom, and he took it out, and behold, his hand was leprous like snow.

À‫הל ַ ְ֣מעַ ן ַי ֽאֲ מִ֔ ינוּ ִכּֽי־נ ְִר ָ ֥אה אֵ ֶ ֛לי‬ ‫˜הי‬ ֧ ֵ ֱ‫˜הי אֲ ב ָ ֹ֑תם א‬ ֣ ֵ ֱ‫י ְה ָֹ֖וה א‬ ‫ֽא˜הי‬ ֥ ֵ ‫˜הי יִצ ָ ְ֖חק ֵו‬ ֥ ֵ ֱ‫אַב ְָר ָ ֛הם א‬ :‫ַי ֽעֲ ֽק ֹב‬ ָ ‫הב‬ ‫ֵא־נ֤א‬ ֽ ָ ‫וו ַ֩יּ ֹאמֶ ֩ר י ְה ָֹ֨וה ֜לוֹ ֗עוֹד‬ ‫ וַיּ ֵ ָ֥בא י ָ֖דוֹ בְּחֵ ֑יקוֹ‬À ֶ֔‫ בְּחֵ יק‬À֙ ְ‫ָי ֽד‬ :‫ַשּׁלֶג‬ ֽ ָ ‫ו ַיּ֣ וֹצִאָ֔ הּ ו ְהִ נֵּ ֥ה י ָ֖דוֹ מְ צ ַ ֹ֥רעַ ת כּ‬

his hand was leprous like snow: It is usual for tzora'as ‫ דרך צרעת להיות לבנה‬:‫מצרעת כשלג‬ (leprousy) to be white [as we find:] "If it be a white ‫ אף‬.‫)ויקרא יג ד( אם בהרת לבנה היא‬ blemish." (Vayikra 13:4) With this sign, too, He hinted to ‫באות זה רמז שלשון הרע סיפר באומרו‬ him that he spoke slanderously when he said, "They will ‫ לפיכך הלקהו‬,‫)פסוק א( לא יאמינו לי‬ not believe me." It is for this reason that He struck him with :‫הרע‬ ‫ כמו שלקתה מרים על לשון‬,‫בצרעת‬ tzora'as, just as Miriam was struck for speaking slanderously.

7And He said, "Put your hand back into your

bosom," and he put his hand back into his bosom, and [when] he took it out of his bosom, it had become again like [the rest of] his flesh. and [when] he took it out of his bosom: From here, [we learn] that the Divine measure of good comes quicker than the measure of retribution, for in the first instance [verse 6] it does not say, from his bosom. — [from Shab. 97a, Exod. Rabbah 3:13]

8"And it will come to pass, that if they do not

believe you, and they do not heed the voice of the first sign, they will believe the voice of the last sign.

À ֶ֔‫ אֶ ל־חֵ יק‬À֙ ְ‫זו ַ֗יּ ֹאמֶ ר הָ ֵ ֤שׁב ָי ֽד‬ ‫יקוֹ‬ ֔ ֵ‫ו ַָיּ֥שֶׁ ב י ָ֖דוֹ אֶ ל־חֵ ֑יקוֹ וַיּֽוֹצִאָ הּ֙ ֵמֽח‬ :‫ֵה־שׁבָה ִכּבְשָׂ ֽרוֹ‬ ֖ ָ ‫ו ְהִ נּ‬ ‫ מכאן‬:‫ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו‬ ‫שמדה טובה ממהרת לבא ממדת‬ ‫ שהרי בראשונה לא נאמר‬,‫פורענות‬ :‫מחיקו‬

֣ ִ‫חו ְהָ י ָה֙ א‬ ‫ם־˜א ַי ֽאֲ ִ ֣מינוּ ֔ ָל‡ ו ְ֣˜א‬ ‫אשׁוֹן‬ ֑ ‫י ִשְׁ מְ ֔עוּ ל ְ֖ק ֹל הָ ֣א ֹת ָה ִֽר‬ :‫ו ְֶהֽאֱ מִ֔ ינוּ ל ְ֖ק ֹל הָ ֥א ֹת הָ ַאֽחֲ ֽרוֹן‬

they will believe the voice of the last sign: When you tell them, “Because of you I was stricken, because I spoke ill of you,” they will believe you, for they have already learned that those who trespass against them are stricken with plagues, such as Pharaoh and Abimelech, [who were punished] because of Sarah.

‫ משתאמר‬:‫והאמינו לקל האת האחרון‬ ‫להם בשבילכם לקיתי על שספרתי עליכם‬ ‫ שכבר למדו בכך‬,‫לשון הרע יאמינו לך‬ ,‫שהמזדווגין להרע להם לוקים בנגעים‬ :‫כגון פרעה ואבימלך בשביל שרה‬

9And it will come to pass, if they do not believe either of these two signs, and they do not heed your voice, you shall take of the water of the Nile and spill it upon the dry land, and the water that you take from the Nile will become blood on the dry land."

‫ם לִשְׁ ֵ֨ני‬ ֣ ‫טו ְהָ ָ֡יה אִ ם‬ ֩ ‫־˜א ַי ֽאֲ מִ֡ ינוּ ַגּ‬ ‫ָהֽא ֹ֜תוֹת הָ אֵ֗ לֶּה ו ְ֤˜א י ִשְׁ מְ עוּ ֙ן‬ ‫ימי הַ י ְ֔א ֹר‬ ֣ ֵ ֵ‫ ו ְָלֽקַ חְ תָּ ֙ מִ מּ‬À‫לְק ֹ ֔ ֶל‬ ‫ם אֲ ֶ ֣שׁר‬ ֙ ִ ‫ָשׁה ו ְהָ י֤ וּ הַ מַּ֨ י‬ ֑ ָ ‫ו ְָשֽׁפַ כ ָ ְ֖תּ הַ יַּבּ‬ ‫תִּ ַ ֣קּח מִ ן־הַ י ְ֔א ֹר ו ְהָ י֥ וּ ל ָ ְ֖דם‬ :‫ַבּיּ ַָבּֽשֶׁ ת‬

you shall take of the water of the Nile: He hinted to them that with the first plague He exacts retribution upon their deities. (This means that when the Holy One, blessed be He, exacts retribution upon the nations, He first exacts retribution upon their deities, for they [the Egyptians] worshipped the Nile, which afforded them sustenance, and He turned them [the deities, i.e., the Nile] into blood. [From an old Rashi])

‫ רמז להם שבמכה‬:‫ולקחת ממימי היאור‬ :‫ראשונה נפרע מאלהותם‬

and the water…will become: The word ‫ו ְהָ יוּ‬, will become, .‫ והיו והיו שתי פעמים‬:'‫והיו המים וגו‬ appears twice. [The verse means literally: And will be ‫ אלו נאמר והיו המים אשר‬,‫נראה בעיני‬ (‫)ו ְהָ יוּ‬, meaning that the water that you will take from the ‫ שומע אני‬,‫תקח מן היאור לדם ביבשת‬ Nile will become (‫ )ו ְהָ יוּ‬blood on dry land.] It seems to me ‫לארץ‬ ‫שבידו הם נהפכים לדם ואף כשירדו‬ that if it said: “And will be (‫ )ו ְהָ יוּ‬the water that you will take ‫ אבל עכשיו מלמדנו שלא‬,‫יהיו בהוייתן‬ from the Nile will become (‫ )ו ְהָ יוּ‬blood on dry land,” I :‫יהיו דם עד שיהיו ביבשת‬ understand [that it means] that in his hand it would turn into blood, and also when it descended to earth, it would remain as it is. But now it [the text] teaches us that it would not become blood until on dry land.

10Moses said to the Lord, "I beseech You, O

Lord. I am not a man of words, neither from yesterday nor from the day before yesterday, nor from the time You have spoken to Your servant, for I am heavy of mouth and heavy of tongue."

֒‫משׁה אֶ ל־י ְהֹו ָ֘ה ִ ֣בּי אֲ דֹנָי‬ ֣ ֶ ‫יו ַ֨יּ ֹאמֶ ר‬ ֗ ‫˜ ֩א אִ֨ ישׁ דְּ ב ִָ֜רים‬ ֙‫אָנ ֹכִי ַ ֤גּם מִ תְּ מוֹל‬ ‫֖ אֶ ל־‬À‫ַגּ֣ם מִ שִּׁ ל ְ֔שׁ ֹם גַּ ֛ם מֵ ָ ֥אז דַּ ֶבּ ְר‬ ‫ַד־פּה וּכ ַ ְ֥בד ל ָ֖שׁוֹן‬ ֛ ֶ ‫ ִ ֧כּי ְכב‬À‫עַ ב ֶ ְ֑דּ‬ :‫אָנֹֽכִי‬

neither from yesterday, etc.: We learn [from this] that for ‫ למדנו שכל שבעה ימים‬:'‫גם מתמול וגו‬ a full seven days the Holy One, blessed be He, was ‫היה הקב"ה מפתה את משה בסנה לילך‬ enticing Moses in the thorn bush to go on His mission: ‫בשליחותו מתמול שלשום מאז דברך הרי‬ “from yesterday,” “from the day before yesterday,” “from ‫ הרי‬,‫ ושלשה גמין רבויין הם‬,‫שלשה‬ the time You have spoken” ; thus there are three [days], ‫ והוא היה עומד ביום השביעי‬,‫ששה‬ and the three times ‫[ גַּם‬is mentioned] are inclusive words, ‫כשאמר לו זאת עוד )להלן פסוק יג( שלח‬ adding up to six, and he was presently in the seventh day when he further said to Him, “Send now with whom You .‫ עד שחרה בו וקבל עליו‬,‫נא ביד תשלח‬ would send” (verse 13), until He became angry (verse 14) ‫ שלא היה רוצה ליטול גדולה על‬,‫וכל זה‬ and complained about him. All this [reluctance] was ,‫אהרן אחיו שהיה גדול הימנו ונביא היה‬ because he [Moses] did not want to accept a position ‫שנאמר )שמואל א ב כז( הנגלה נגליתי‬ higher than his brother Aaron, who was his senior and was ‫ הוא‬,‫אל בית אביך בהיותם במצרים‬ a prophet, as it is said: “Did I appear to the house of your ‫ וכן ביחזקאל )כ ה( ואודע להם‬.‫אהרן‬ father when they were in Egypt?” (I Sam. 2:27); [“your father” means Aaron. Similarly,] “and made Myself known ‫ )שם ז( ואומר אליהם‬,'‫בארץ מצרים וגו‬ to them in the land of Egypt” (Ezek. 20:5); “And I said to ‫ ואותה נבואה‬,‫איש שקוצי עיניו השליכו‬ them, ‘Every man cast away the despicable idols from :‫לאהרן נאמרה‬ before his eyes’” (Ezek. 20:7), and that prophecy was said to Aaron. — [from Exod. Rabbah 3:16] heavy of mouth: I speak with difficulty, and in old French, it is balbu, stammerer.

11But the Lord said to him, "Who gave man a

mouth, or who makes [one] dumb or deaf or seeing or blind? Is it not I, the Lord?

‫ ובלשון לעז‬,‫ בכבידות אני מדבר‬:‫כבד פה‬ :[‫בלב"א ]גמגמן‬

‫יאו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֵ ֗ ָליו ִ ֣מי ָ ֣שׂם פֶּ ֘ה‬ ‫ָלֽאָדָ ֒ם ֚אוֹ ִמֽי־י ָ֣שׂוּם אִ ֔ ֵלּם ֣אוֹ חֵ ֵ֔רשׁ‬ :‫֥אוֹ פִ ֵ ֖קּחַ ֣אוֹ עִ ֵוּ֑ר הֲ ֥˜א ָאֽנ ִ ֹ֖כי י ְה ֹ ָו ֽה‬

Who gave man a mouth: Who taught you to speak when you were being judged before Pharaoh concerning the Egyptian [you killed]?

‫ מי למדך לדבר כשהיית‬:'‫מי שם פה וגו‬ :‫נדון לפני פרעה על המצרי‬

or who makes [one] dumb: Who made Pharaoh dumb, that he did not exert any effort [to issue his] command to kill you? And [who made] his servants deaf, so that they did not hear his commandment concerning you? And who made the executioners blind, that they did not see when you fled from the [executioner’s] platform and escaped?[from Tanchuma, Shemoth 10]

‫ מי עשה פרעה אלם‬:‫או מי ישום אלם‬ ‫ ואת‬,‫שלא נתאמץ במצות הריגתך‬ ,‫ שלא שמעו בצוותו עליך‬,‫משרתיו חרשים‬ ,‫ולאספקלטורין ההורגים מי עשאם עורים‬ :‫שלא ראו כשברחת מן הבימה ונמלטת‬

Is it not I: Whose name is the Lord (‫ה‬-‫ו‬-‫ה‬-‫)י‬, [Who] has done all this.

12So now, go! I will be with your mouth, and I will instruct you what you shall speak. " 13But he said, "I beseech You, O Lord, send now [Your message] with whom You would send."

:‫ ששמי ה' עשיתי כל זאת‬:‫הלא אנכי‬

À‫יבו ְעַ ָ ֖תּה ֵ ֑ל‡ ו ְָאֽנ ֹ ִכ ֙י ֶאֽהְ ֶי֣ה עִ ם־פִּ֔ י‬ ֵ ֽ‫ו ְה‬ :‫ אֲ ֶ ֥שׁר תְּ דַ ֵבּֽר‬À‫יתי‬ ֖ ִ ‫וֹר‬ ָ ‫יגו ַ֖יּ ֹאמֶ ר ִ ֣בּי אֲ ד ָֹנ֑י שְׁ ל‬ ‫ַח־נ֖א ְבּי ַד־‬ :‫תִּ שְׁ ָלֽח‬

with whom You would send: With whom You are accustomed to sending, and this is Aaron. Another explanation: With someone else, with whom You wish to send, for I am not destined to bring them into the land [of Israel] and to be their redeemer in the future. You have many messengers.

14And the Lord's wrath was kindled against

Moses, and He said, "Is there not Aaron your brother, the Levite? I know that he will surely speak, and behold, he is coming forth toward you, and when he sees you, he will rejoice in his heart.

,‫ ביד מי שאתה רגיל לשלוח‬:‫ביד תשלח‬ ‫ דבר אחר ביד אחר שתרצה‬.‫והוא אהרן‬ ‫ שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות‬,‫לשלוח‬ :‫ יש לך שלוחים הרבה‬,‫גואלם לעתיד‬

‫ידו ַיִּ ֽחַ ר־אַ֨ ף י ְה ָֹ֜וה בְּמשֶׁ֗ ה ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר‬ ‫ הַ ֵלּ ִ֔וי י ֕ ַָדעְ תִּ י ִכּֽי־‬À֙ ‫הֲ ֨˜א ַאֽהֲ ֤ר ֹן אָחִ֨ י‬ ‫דַ ֵ ֥בּר י ְדַ ֵ ֖בּר ֑הוּא ו ַ ְ֤גם הִ נֵּה־הוּ ֙א‬ :‫֖ ו ְשָׂ ַ ֥מח ְבּ ִלבּֽוֹ‬À ֲ‫ ו ָ ְֽרא‬À‫את‬ ֶ֔ ‫י ֵ ֹ֣צא לִקְ ָר‬

wrath was kindled: Rabbi Joshua ben Korchah says: In ‫ ר' יהושע בן קרחה אומר כל‬:‫ויחר אף‬ every [instance that God’s] kindling anger [is mentioned, ‫ וזה לא‬,‫חרון אף שבתורה נאמר בו רושם‬ i.e., that God’s anger was sparked] in the Torah, it is ‫ ולא מצינו שבא עונש על‬,‫נאמר בו רושם‬ stated [that there was] a consequence [i.e., it was followed ‫ אמר לו רבי יוסי אף בזו‬.‫ידי אותו חרון‬ by a punishment]. In this [instance, however,] no ,‫הלוי‬ ‫ הלא אהרן אחיך‬,‫נאמר בו רושם‬ consequence is stated, and we do not find that a ‫ והכהונה‬,‫שהיה עתיד להיות לוי ולא כהן‬ punishment came [to Moses] after this kindling of anger. Rabbi Jose said to him, “Here too you can see a ‫ מעתה לא יהיה‬,‫הייתי אומר לצאת ממך‬ consequence is stated: [namely in the question] ‘Is there ‫ שנאמר‬,‫ אלא הוא יהיה כהן ואתה הלוי‬,‫כן‬ not Aaron your brother, the Levite,’ who was destined to -‫)דברי הימים א' כג כד( ומשה איש הא‬ be a Levite and not a priest [kohen]. I had said that the :‫להים בניו יקראו על שבט הלוי‬ priesthood would emanate from you, henceforth it will not be so, but he [Aaron] will be a priest and you the Levite, as it is said: ‘But as for Moses, the man of God-his sons were to be called in the tribe of Levi’ (I Chron. 23:14).” -[from Zev. 102a] and behold, he is coming forth toward you: when you :‫ כשתלך למצרים‬:‫הנה הוא יצא לקראתך‬ go to Egypt. and when he sees you, he will rejoice in his heart: Not as you think, that he will resent your attaining a high position. Because of this [Aaron’s goodness and humility], Aaron merited the ornament of the breastplate, which is placed over the heart (Exod. 28:29). — [from Exod. Rabbah 3:17]

‫ לא כשאתה סבור‬:‫וראך ושמח בלבו‬ .‫שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה‬ ‫ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על‬ :‫הלב‬

words into his mouth, and I will be with your mouth and with his mouth, and I will instruct you [both] what you shall do.

‫טוו ְדִ בּ ְַר ָ ֣תּ אֵ ֔ ָליו ו ְשַׂ מְ ָ ֥תּ אֶ ת־‬ ‫הַ דְּ ב ִ ָ֖רים בּ ִ ְ֑פיו ו ְָאֽנ ֹ ִ֗כי ֶאֽהְ ֶי֤ה עִ ם־‬ ֵ ֽ‫ ו ְעִ ם־פִּ֔ יהוּ ו ְה‬À֙ ‫פִּ֨ י‬ ‫יתי אֶ תְ ֶ֔כם‬ ֣ ִ ‫וֹר‬ :‫ֵ ֖את אֲ ֶ ֥שׁר ַתּֽעֲ שֽׂ וּן‬

16And he will speak for you to the people, and it will be that he will be your speaker, and you will be his leader.

‫֖ אֶ ל־הָ ָ ֑עם ו ָ ְ֤הי ָה‬Àְ‫ֶר־הוּא ל‬ ֥ ‫טזו ְדִ בּ‬ ‫֣ לְפֶ֔ ה ו ְאַ ָ ֖תּה‬Àְ‫הוּ ֙א ִי ֽהְ י ֶה־לּ‬ ִ ‫ֶה־לּוֹ ֵל‬ :‫ֽא˜הֽים‬ ֥ ‫ִתּֽהְ י‬

15You shall speak to him, and you shall put the

And he will speak for you: Heb ‫ְל‬ On your behalf he ‫ בשבילך ידבר אל העם וזה‬:‫ודבר הוא לך‬ will speak to the people. This proves that every instance of ‫יוכיח על כל לך ולי ולו ולכם ולהם‬ ‫ ְל‬,‫ ָלכֶם‬, ‫ לוֹ‬,‫ לִי‬and ‫ לָהֶ ם‬used in conjunction with ‫דִ בּוּר‬, :‫ שכולם לשון על הם‬,‫הסמוכים לדבור‬ speech, all denote “on behalf of.” will be your speaker: lit., your mouth. [He will be] your interpreter, because you have a speech impediment. — [from targumim] leader: Heb. ‫לֵא˜הִ ים‬, as a master and as a prince.

‫ לפי שאתה כבד‬,‫ למליץ‬:‫יהיה לך לפה‬ :‫פה‬ :‫ לרב ולשר‬:‫להים‬-‫לא‬

17And you shall take this staff in your hand, with

which you shall perform the signs." 18Moses went and returned to Jether, his father

in law, and he said to him, "Let me go now and return to my brothers who are in Egypt, and let me see whether they are still alive." So Jethro said to Moses, "Go in peace." and returned to Jether, his father-in-law: to take his leave, for he had sworn to him [Jethro] (that he would not leave Midian except with his permission) (Exodus Rabbah 4:1). And he had seven names: Reuel, Jether, Jethro, Keni, [Hobab, Heber, and Putiel]. — [from Michilta, Yithro 1:1] See Rashi on Exod. 18:1 for the reasons for these names.

19The Lord said to Moses in Midian, "Go, return to Egypt, for all the people who sought your life have died." for all the people… have died: Who are they? Dathan and Abiram. They were [really] alive, but they lost their property, and a pauper is considered dead. — [from Ned. 64b]

20So Moses took his wife and his sons, mounted

them upon the donkey, and he returned to the land of Egypt, and Moses took the staff of God in his hand.

À‫יזו ְאֶ ת־הַ מַּ ֶ ֥טּה הַ ֶ ֖זּה תִּ ַ ֣קּח ְבּי ֶ ָ֑ד‬ ָ :‫ת־הֽא ֹֽת ֹת‬ ֖ ֶ‫אֲ ֶ ֥שׁר ַתּֽעֲ שׂ‬ ֶ‫ה־בּוֹ א‬ ‫֣תר‬ ֶ ‫יחו ַ ֵ֨יּלֶ‡ משֶׁ֜ ה ו ַָיּ֣שָׁ ב | אֶ ל־ ֶי‬ ‫ֽח ֹתְ נ֗ וֹ ו ַ֤יּ ֹאמֶ ר ל ֙וֹ ֵ ֣א ֲלכָה ָ֗נּא‬ ‫ל־אַחי אֲ שֶׁ ר־ ְבּמִ צ ַ ְ֔רי ִם‬ ֶ‫ו ְאָ ֨שׁוּבָה֙ א‬ ַ֣ ‫ֽעוֹדם חַ ִיּ֑ים ו ַ֧יּ ֹאמֶ ר י ִתְ ֛רוֹ‬ ֣ ָ ‫ו ְאֶ ְר ֶ ֖אה ַה‬ :‫ְמשׁה ֵ ֥ל‡ לְשָׁ לֽוֹם‬ ֶ֖ ‫ל‬ ‫ שהרי‬,‫ ליטול רשות‬:‫וישב אל יתר חתנו‬ ,‫ ושבעה שמות היו לו רעואל‬.‫נשבע לו‬ :‫ פוטיאל‬,‫ חבר‬,‫ חובב‬,‫ קני‬,‫ יתרו‬,‫יתר‬

‫יטו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ֹ ָו֤ה אֶ ל־משֶׁ ה֙ בְּמִ דְ ָ֔ין‬ ‫ֵ ֖ל‡ ֻ ֣שׁב מִ צ ָ ְ֑רי ִם כִּי־מֵ֨ תוּ֙ כָּל־‬ :Àֽ‫ָ ֣האֲ נָשִׁ֔ ים ַהֽמְ בַקְ ִ ֖שׁים אֶ ת־נַפְ ֶשׁ‬ .‫ דתן ואבירם‬,‫ מי הם‬:‫כי מתו כל האנשים‬ ‫ והעני‬,‫ אלא שירדו מנכסיהם‬,‫חיים היו‬ :‫חשוב כמת‬

‫כוַיִּקַּ֨ ח משֶׁ֜ ה אֶ ת־אִ שְׁ ֣תּוֹ ו ְאֶ ת־‬ ַ ַ‫ם ע‬ ‫ל־הֽחֲ ֔מ ֹר ו ַָ֖יּשָׁ ב‬ ֙ ‫ָבּ ָ֗ניו וַיּ ְַר ִכּ ֵב‬ ‫משׁה אֶ ת־‬ ֛ ֶ ‫ַ ֣א ְרצָה מִ צ ָ ְ֑רי ִם וַיּ ַ ִ֥קּח‬ :‫˜הים ְבּי ָדֽ וֹ‬ ֖ ִ ֱ‫מַ ֵ ֥טּה ָהֽא‬

mounted them upon the donkey: The designated donkey. That is the donkey that Abraham saddled for the binding of Isaac, and that is the one upon whom the King Messiah is destined to appear, as it is said: “humble, and riding a donkey” (Zech. 9:9). — [from Pirkei Rabbi Eliezer, ch. 31]

‫ הוא החמור‬,‫ חמור המיוחד‬:‫על החמר‬ ‫שחבש אברהם לעקידת יצחק והוא‬ ,‫שעתיד מלך המשיח להגלות עליו‬ :‫שנאמר )זכריה ט ט( עני ורוכב על חמור‬

and he returned to the land of Egypt, and Moses took the staff: Chronological order is not strictly adhered to in the Scriptures.

‫וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה‬ ‫ אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים‬:'‫וגו‬ :‫במקרא‬

21The Lord said to Moses, "When you go to return to Egypt, see all the signs that I have placed in your hand and perform them before Pharaoh, but I will strengthen his heart, and he will not send out the people. When you go to return to Egypt: You should know that with this intention you shall go, that you shall be steadfast in My mission, to perform all My signs before Pharaoh, and you shall not be afraid of him.

À֙ ְ‫כאו ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָ֘ה אֶ ל־משֶׁ ֒ה ְבּ ֶל ְכתּ‬ ‫ל ָ֣שׁוּב מִ צ ַ ְ֔רי ְמָ ה ְראֵ֗ ה כָּל־‬ À‫ר־שׂמְ תִּ י ְבי ֔ ֶָד‬ ֙ ‫הַ ֽמּ ֹפְ תִ י‬ ֣ ַ ֶ‫ם אֲ שׁ‬ ‫יתם לִפְ ֵנ֣י פַ ְר ֑ע ֹה ַו ֽאֲ נִ ֙י אֲ חַ ֵזּ֣ק‬ ֖ ָ ִ‫ַו ֽעֲ שׂ‬ :‫אֶ ת־ל ִ֔בּוֹ ו ְ֥˜א י ְשַׁ ַ ֖לּח אֶ ת־הָ ָעֽם‬ ‫ דע שעל‬:'‫בלכתך לשוב מצרימה וגו‬ ‫ שתהא גבור בשליחותי‬,‫מנת כן תלך‬ ‫לעשות כל מופתי לפני פרעה ולא תירא‬ :‫ממנו‬

that I have placed in your hand: He did not say this in ‫ לא על שלש האותות‬:‫אשר שמתי בידך‬ reference to the three aforementioned signs, for He had ‫ שהרי לא לפני פרעה‬,‫האמורות למעלה‬ not commanded that he [Moses] do them before Pharaoh ‫ שיאמינו‬,‫צוה לעשותם אלא לפני ישראל‬ but before Israel, in order that they would believe him, and ‫ אלא מופתים‬,‫ ולא מצינו שעשאם לפניו‬,‫לו‬ we do not find that he performed them before him ‫ כמו‬,‫שאני עתיד לשום בידך במצרים‬ [Pharaoh]. But [regarding] signs that I am destined to put .'‫)שמות ז ט( כי ידבר אליכם פרעה וגו‬ into your hand in Egypt, such as: “When Pharaoh speaks to you [i.e., asking for you to perform signs], etc.” (Exod. ,‫ואל תתמה על אשר כתיב אשר שמתי‬ 7:9), do not wonder that it is written: “that I have placed,” ‫ כבר שמתים‬,‫שכן משמעו כשתדבר עמו‬ [i.e., implying the past tense,] because this is what it :‫בידך‬ means: “When you speak to him, I will have already placed them into your hand.”

22And you shall say to Pharaoh, 'So said the Lord, "My firstborn son is Israel." '

‫אָמר‬ ֣ ַ ‫כבו ְָאֽמַ ְר ָ ֖תּ אֶ ל־פַּ ְר ֑ע ֹה ֚כּ ֹה‬ :‫י ְה ָֹ֔וה בְּנִ ֥י בְכ ִ ֹ֖רי י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

And you shall say to Pharaoh: When you hear that his heart is hard, and he refuses to send [the Israelites out], say thus to him.

‫ כשתשמע שלבו חזק‬:‫ואמרת אל פרעה‬ :‫וימאן לשלוח אמור לו כן‬

My firstborn son: [Firstborn is] an expression of greatness, similar to “I, too, shall make him a firstborn” (Ps. 89:28). This is its simple meaning, but its midrashic interpretation is: Here the Holy One, blessed be He, acknowledged the sale of the birthright, which Jacob bought from Esau. — [from Gen. Rabbah 63:14]

‫ כמו )תהילים פט‬,‫ לשון גדולה‬:‫בני בכרי‬ .‫ זהו פשוטו‬,‫כח( אף אני בכור אתנהו‬ ‫ומדרשו כאן חתם הקב"ה על מכירת‬ :‫הבכורה שלקח יעקב מעשו‬

23So I say to you, 'Send out My son so that he will worship Me, but if you refuse to send him out, behold, I am going to slay your firstborn son.' "

‫ שַׁ ַ ֤לּח אֶ ת־ ְבּנִ ֙י‬À‫כג ָו ֽא ַ ֹ֣מר אֵ ֗ ֶלי‬ ֙‫ו ְ ַ֣יעַ ב ֔ ְֵדנִי ו ַתְּ מָ ֵ ֖אן לְשַׁ לּ ְ֑חוֹ הִ נֵּה‬ :À‫֖ בְּכ ֶ ֹֽר‬Àְ‫ָאֽנ ִ ֹ֣כי ה ֵ ֹ֔רג אֶ ת־ ִבּנ‬

So I say to you…: in G-d's name, send My son etc.

:‫ בשליחותו של מקום‬:‫ואמר אליך‬

Send out My son… but if you refuse to send him out, behold, I am going to slay, etc.: That is the last plague, but He warned him [Pharaoh] about it first, because it was [the most] severe, and that is what [Scripture] says: “Behold, God deals loftily in His power” (Job 36:22). Therefore, “who is a teacher like Him?” [A man of] flesh and blood who seeks to avenge himself against his fellow, concealing his plans, so that he will not seek rescue, but the Holy One, blessed be He, deals loftily with His strength, and no one is able to escape from his hand, except by returning to Him [by repenting]. Therefore, He teaches him [about possible punishment] and warns him to repent. — [from Tanchuma, Va’era 14, Exodus Rabbah 9:9]

24Now he was on the way, in an inn, that the Lord met him and sought to put him to death. Now he was: [I.e.,] Moses.

‫שלח את בני וגו' הנה אנכי הרג‬ ‫ היא מכה אחרונה ובה התרהו תחלה‬:'‫וגו‬ ‫ וזה הוא שאמר )איוב‬,‫מפני שהיא קשה‬ ‫ לפיכך מי‬,‫לו כב( הן אל ישגיב בכחו‬ ‫ בשר ודם‬.(‫כמוהו מורה )איוב לו כב‬ ‫המבקש להנקם מחבירו מעלים את דבריו‬ ‫ אבל הקב"ה ישגיב‬,‫שלא יבקש הצלה‬ ‫ כי אם‬,‫בכחו ואין יכולת להמלט מידו‬ ‫ לפיכך הוא מורהו ומתרה בו‬,‫בשובו אליו‬ :‫לשוב‬

‫ְשׁהוּ‬ ֣ ֵ ‫כדוַי ִ ְ֥הי ב ֶ ַ֖דּ ֶר‡ בַּמָּ ֑לוֹן וַיִּפְ גּ‬ :‫י ְה ָֹ֔וה וַיְב ֵ ַ֖קּשׁ הֲ מִ יתֽ וֹ‬ :‫ משה בדרך במלון‬:‫ויהי‬

on the way, in an inn and sought to put him to ‫ לפי שלא‬,‫ המלאך למשה‬:‫ויבקש המיתו‬ death: [I.e., He sought] Moses, because he had neglected ‫ ועל שנתרשל נענש‬,‫מל את אליעזר בנו‬ to circumcise his son Eliezer. Because he neglected it, he ‫ תניא אמר רבי יוסי חס ושלום לא‬.‫מיתה‬ was [to be] punished with death. It was taught in a Braitha: ,‫ אלא אמר אמול ואצא לדרך‬,‫נתרשל‬ Rabbi Jose said: God forbid! Moses did not neglect it, but ‫אמול‬ ,‫סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים‬ he reasoned: Shall I circumcise [him] and go forth on the ‫ הקב"ה צוני )פסוק‬,‫ואשהה שלשה ימים‬ road? It will be dangerous for the child for three days. Shall I circumcise [him] and wait three days? The Holy ‫ לפי‬,‫ ומפני מה נענש‬.‫י"ט( לך שוב מצרים‬ One, blessed be He, commanded me, “Go, return to ‫ במסכת נדרים‬.‫שנתעסק במלון תחלה‬ Egypt.” [Moses hurried to Egypt intending to circumcise ‫ והיה המלאך נעשה כמין נחש‬.(‫)דף לא ב‬ Eliezer upon his return.] Why [then] was he to be punished ‫ וחוזר ובולעו‬,‫ובולעו מראשו ועד ירכיו‬ with death? Because first he busied himself with [the ‫צפורה‬ ‫ הבינה‬,‫מרגליו ועד אותו מקום‬ details of] his lodging. [This appears] in tractate Nedarim :‫שבשביל המילה הוא‬ (31b). The angel turned into a sort of serpent and swallowed him [Moses] from his head to his thighs, and then [spit him out and] swallowed him from his feet to his private parts. Zipporah therefore understood that it was because of [the failure to perform] the circumcision [that this occurred]. — [from Ned. 32a, Exodus Rabbah 5:5]

25So Zipporah took a sharp stone and severed her son's foreskin and cast it to his feet, and she said, "For you are a bridegroom of blood to me." and cast it to his feet: She cast it before Moses’ feet. — [from Yerushalmi, Ned. 3:9] and she said: about her son. For you are a bridegroom of blood to me: You were a cause that my bridegroom would [almost] be murdered. You are to me the slayer of my bridegroom.

26So He released him. Then she said, "A bridegroom of blood concerning the circumcision." So He released: [I.e.,] the angel [released] him. Then she understood that [it was] because of the circumcision that he had come to slay him. she said, “A bridegroom of blood concerning the circumcision”: My bridegroom would have been murdered because of the circumcision. concerning the circumcision: Heb. ‫ לַמּוּ˜ת‬concerning the circumcision. This is a noun, and the “lammed” serves as an expression meaning “concerning,” similar to “And Pharaoh will say concerning the children of (‫ ) ִל ְבנֵי‬Israel” (Exod. 14:3). Onkelos, however, translates ‫ דָ מִ ים‬as referring to the blood of the circumcision.

27The Lord said to Aaron, "Go toward Moses, to

the desert." So he went and met him on the mount of God, and he kissed him.

‫ת אֶ ת־‬ ֙ ֹ ‫כהו ַתִּ קַּ֨ ח צִפּ ָ ֹ֜רה ֗צ ֹר ו ַתִּ כְר‬ ‫עָ ְר ַ ֣לת ְבּ ָ֔נהּ ו ַתַּ ַ ֖גּע ל ְַרג ָ ְ֑ליו ו ַ֕תּ ֹאמֶ ר‬ :‫ִ ֧כּי חֲ תַ ן־דָּ ִ ֛מים אַ ָ ֖תּה ִלֽי‬ ‫ השליכתו לפני רגליו של‬:‫ותגע לרגליו‬ :‫משה‬ :‫ על בנה‬:‫ותאמר‬ ‫ אתה היית גורם‬:‫כי חתן דמים אתה לי‬ ‫ הורג אישי‬,‫להיות החתן שלי נרצח עליך‬ :‫אתה לי‬

‫כוו ִַ֖יּ ֶרף מִ ֶ ֑מּנּוּ ֚אָ ז ָאֽמְ ָ ֔רה חֲ ַ ֥תן‬ :‫דָּ ִ ֖מים לַמּוּ˜ֽת‬ ‫ אז הבינה שעל‬.‫ המלאך ממנו‬:‫וירף‬ :‫המילה בא להורגו‬ ‫ חתני היה‬:‫אמרה חתן דמים למולת‬ :‫נרצח על דבר המילה‬ ,‫ שם דבר הוא‬.‫ על דבר המולות‬:‫למולת‬ ‫ כמו )שמות‬,‫והלמ"ד משמשת בלשון על‬ ‫ ואונקלוס‬.‫יד ג( ואמר פרעה לבני ישראל‬ :‫ על דם המילה‬,‫תרגם דמים‬

ַ ֶ‫כזו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ א‬ ‡‫ל־אֽהֲ ֔ר ֹן ֵ ֛ל‬ ‡ֶ‫משׁה הַ מִּ דְ ָ ֑בּ ָרה ו ַ ֵ֗יּל‬ ֖ ֶ ‫לִקְ ַ ֥ראת‬ ‫˜הים וַיִּשַּׁ ק־‬ ֖ ִ ֱ‫ְהר ָהֽא‬ ֥ ַ ‫ְשׁהוּ בּ‬ ֛ ֵ ‫וַיִּפְ גּ‬ :‫לֽוֹ‬

Lord with which he had sent him and all the signs that He had commanded him.

‫כחוַיּ ֵ ַ֤גּד משֶׁ ה֙ ל ַ ְ֣אהֲ ֔ר ֹן ֵ ֛את כָּל־‬ ‫דִּ ב ֵ ְ֥רי י ְה ָֹ֖וה אֲ ֶ ֣שׁר שְׁ ל ָ֑חוֹ ו ֵ ְ֥את כָּל־‬ :‫ָהֽא ֹ֖ת ֹת אֲ ֶ ֥שׁר צִוָּ ֽהוּ‬

29So Moses and Aaron went, and they assembled all the elders of the children of Israel.

‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֑ר ֹן ו ַַיּ֣אַסְ ֔פוּ‬ ֖ ֶ ‡ֶ‫כטו ֵ ַ֥יּל‬ :‫אֶ ת־כָּל־זִקְ ֵנ֖י בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

30And Aaron spoke all the words that the Lord had spoken to Moses, and he performed the signs before the eyes of the people.

‫לוַי ְדַ ֵ ֣בּר ַאֽהֲ ֔ר ֹן ֚אֵ ת כָּל־הַ דְּ ב ִָ֔רים‬ ‫ל־משׁה ו ַ ַ֥יּעַ שׂ‬ ֶ‫אֲ שֶׁ ר־דִּ ֶ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֑ :‫ָהֽא ֹ֖ת ֹת לְעֵ ינֵ ֥י הָ ָעֽם‬

28And Moses told Aaron all the words of the

31And the people believed, and they heard that

the Lord had remembered the children of Israel and that He saw their affliction, and they kneeled and prostrated themselves.

‫לאו ַיַּ ֽאֲ ֵ ֖מן הָ ָ ֑עם וַיִּשְׁ מְ ֡עוּ ִכּֽי־פָ קַ֨ ד‬ ֙‫י ְה ָֹ֜וה אֶ ת־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל ו ִ ְ֤כי ָראָה‬ :‫אֶ ת־עָ נְ ָ֔ים וַיִּקְּ ֖דוּ וַיִּשְׁ ַתּֽחֲ ו ֽוּ‬

Chapter 5 1And afterwards, Moses and Aaron came and

said to Pharaoh, "So said the Lord God of Israel, 'Send out My people, and let them sacrifice to Me in the desert.' " And afterwards, Moses and Aaron came: But the elders slipped away one by one from following Moses and Aaron, until they had all slipped away before they arrived at the palace. [They did so] because they were afraid to go, and at Sinai, He punished them, [as it is written:] “And Moses shall draw near alone, but they shall not draw near” (Exod. 24:2). He sent them back. — [from Exodus Rabbah 5:14; Tanchuma, Shemoth 24]

2And Pharaoh said, "Who is the Lord that I should heed His voice to let Israel out? I do not know the Lord, neither will I let Israel out."

3And they said, "The God of the Hebrews has happened upon us. Now let us go on a three day journey in the desert and sacrifice to the Lord our God, lest He strike us with a plague or with the sword." lest He strike us: Heb. ‫פֶּ ן י ִפְ גָעֵ נוּ‬. They should have said, “ ֲ‫ פֶּ ן י ִפְ גָע‬, lest He strike you,” but they imparted honor to the throne [and out of respect said this]. The word ‫פְּ גִיעָ ה‬ denotes a fatal encounter. — [from Tanchuma, Va’era 2]

4But the king of Egypt said to them, "Why,

Moses and Aaron, do you disturb the people from their work? Go to your own labors." ַ do you disturb the people from their work: Heb. ‫תּפְ ִריעוּ‬, [meaning] you separate [them] and take them away from their work, because they listen to you and expect to rest from their work. Similarly, “Avoid it (‫)פְּ ָרעֵ הוּ‬, do not pass through it” (Prov. 4:15); [i.e.,] distance it. Similarly, “And you have avoided (‫ )ו ַתִּ פְ ְרעוּ‬all my advice” (Prov. 1: 25); “that it was ( ַ‫( ” )פָ ֻרע‬Exod. 32:25), [i.e.,] distanced and despised.

‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֔ר ֹן ו ַיּ ֹֽאמְ ֖רוּ‬ ֣ ֶ ‫או ְאַחַ֗ ר ֚ ָבּאוּ‬ ‫˜הי‬ ֹ ‫אֶ ל־פַּ ְר ֑ע ֹה כּ‬ ֣ ֵ ֱ‫ֽה־אָמר י ְהֹו ָה֙ א‬ ַ֤ ‫י ִשְׂ ָראֵ֔ ל שַׁ לַּח֙ אֶ ת־עַ מִּ֔ י וְי ָ֥ח ֹגּוּ ִ ֖לי‬ :‫בַּמִּ דְ ָבּֽר‬ ‫ אבל הזקנים‬:'‫ואחר באו משה ואהרן וגו‬ ‫ עד‬,‫נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן‬ ‫ לפי‬,‫שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין‬ (‫ ובסיני נפרע להם )כד ב‬,‫שיראו ללכת‬ ‫ החזירם‬,‫ונגש משה לבדו והם לא יגשו‬ :‫לאחוריהם‬

‫בו ַ֣יּ ֹאמֶ ר פַּ ְר ֔ע ֹה ִ ֤מי י ְהֹו ָה֙ אֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫אֶ שְׁ ַ ֣מע בְּק ֹ֔לוֹ לְשַׁ ַ ֖לּח אֶ ת־י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ ‫֤˜א י ֨ ַָדעְ תִּ ֙י אֶ ת־י ְה ָֹ֔וה ו ְגַ ֥ם אֶ ת־‬ : ַ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ֥˜א אֲ שַׁ ֵלּֽח‬ ‫˜הי ָהֽעִ ב ִ ְ֖רים נִקְ ָ ֣רא‬ ֥ ֵ ֱ‫גו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ א‬ ‫עָ ֵ ֑לינוּ ֵ ֣נ ֲלכָה ָ֡נּא דֶּ ֶ֩ר ֩‡ שְׁ ֨לשֶׁ ת‬ ‫י ָמִ֜ ים בַּמִּ דְ ָ֗בּר וְנִ ְזבְּחָ ה֙ ַלֽיה ֹ ָו֣ה‬ ‫אֱ ˜הֵ֔ ינוּ פֶּ ן־י ִפְ גָּעֵ֔ נוּ בּ ֶ ַ֖דּבֶר ֥אוֹ‬ :‫ב ֶָח ֶֽרב‬ ,‫ פן יפגעך היו צריכים לומר‬:‫פן יפגענו‬ ‫ פגיעה זו לשון‬.‫אלא שחלקו כבוד למלכות‬ :‫מקרה מות היא‬

‫ם ֶ ֣מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֔רי ִם‬ ֙ ֶ‫דו ַ֤יּ ֹאמֶ ר אֲ לֵה‬ ‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֔ר ֹן תַּ פְ ִ ֥ריעוּ אֶ ת־‬ ֣ ֶ ‫֚ ָלמָּ ה‬ :‫הָ ָ ֖עם מִ ַמּֽעֲ ָ ֑שׂיו לְכ֖ וּ לְסִ ְב˜ֽתֵ ֶיכֽם‬ ‫ תבדילו‬:‫תפריעו את העם ממעשיו‬ ‫ ששומעין לכם‬,‫ותרחיקו אותם ממלאכתם‬ ‫ וכן )משלי ד‬.‫וסבורים לנוח מן המלאכה‬ ‫ וכן )שם‬.‫ רחקהו‬,‫טו( פרעהו אל תעבר בו‬ (‫ )שמות לב כה‬,‫א כה( ותפרעו כל עצתי‬ :‫ נרחק ונתעב‬,‫כי פרוע הוא‬

Go to your own labors: “Go to your work that you have to ‫ לכו למלאכתכם שיש‬:‫לכו לסבלתיכם‬ do in your houses.” But [he could not have been referring ‫ אבל מלאכת‬.‫לכם לעשות בבתיכם‬ to the Egyptian bondage, because Moses and Aaron were ,‫שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי‬ from the tribe of Levi and] the labor of the Egyptian ‫ותדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים‬ bondage was not incumbent upon the tribe of Levi. You :‫שלא ברשות‬ should know [that this is true] for behold, Moses and Aaron were coming and going without permission. — [from Tanchuma, Va’era 6; Tanchuma Buber, Va’era 4]

5And Pharaoh said, "Behold, now the people of

the land are many, and you are stopping them from their labors." Behold, now the people of the land are many: Those who are required to work, and you stop them from their labors. This is a great loss.

6So, on that day, Pharaoh commanded the

taskmasters of the people and their officers, saying, the taskmasters: They were Egyptians, and the officers were Israelites. The taskmaster was appointed over many officers, and the officer was appointed to drive the workers.

7"You shall not continue to give stubble to the people to make the bricks like yesterday and the day before yesterday. Let them go and gather stubble for themselves.

ַ ‫הו ַ֣יּ ֹאמֶ ר פַּ ְר ֔ע ֹה ֵה‬ ‫ֽן־ר ִ ֥בּים עַ ָ ֖תּה‬ ‫ַתּם א ָ ֹ֖תם‬ ֥ ֶ ‫ַ ֣עם הָ ָ ֑א ֶרץ ו ְהִ שְׁ בּ‬ ָ ‫מִ סִּ ב‬ :‫ְ˜תֽם‬ ‫ שהעבודה‬:‫הן רבים עתה עם הארץ‬ ‫מוטלת עליהם ואתם משביתים אותם‬ :‫ הפסד גדול הוא זה‬,‫מסבלותם‬

‫ווַי ַ ְ֥צו פַּ ְר ֖ע ֹה בַּיּ֣ וֹם הַ ֑הוּא אֶ ת־‬ ‫ת־שׁ ֹטְ ָ ֖ריו‬ ֽ ֶ‫ְשׂים בָּעָ֔ ם ו ְא‬ ֣ ִ ‫הַ נֹּֽג‬ :‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל‬ ‫ והשוטרים היו‬,‫ מצריים היו‬:‫הנגשים‬ ‫ הנוגש ממונה על כמה‬,‫ישראלים‬ ‫ והשוטר ממונה לרדות בעושי‬,‫שוטרים‬ :‫המלאכה‬

‫ז ֣˜א ֽת ֹאסִ ֞פוּן לָתֵ֨ ת ֶ ֧תּבֶן ל ָ ָ֛עם‬ ‫ִלל ְ֥בּ ֹן הַ ְלּב ִֵנ֖ים כִּתְ ֣מוֹל שִׁ ל ְ֑שׁ ֹם‬ :‫תּבֶן‬ ֽ ֶ ‫ָהם‬ ֖ ֶ ‫֚הֵ ם ֵיֽלְכ֔ וּ ו ְקֽ שְׁ ֥שׁוּ ל‬

stubble: Heb. ‫תּבֶן‬, ֶ estoble in Old French. They would knead it with the clay.

‫ אשטובל"א ]קש[ היו גובלין אותו עם‬:‫תבן‬ :‫הטיט‬

bricks: Heb. ‫ ְלּ ֵבנִים‬, tivles in Old French, [tuiles in modern French, tiles] made from clay and dried in the sun; some people fire them in a kiln.

‫ טיולי"ש בלעז ]רעפים[ שעושים‬:‫לבנים‬ ‫ ויש ששורפין‬,‫מטיט ומייבשין אותן בחמה‬ :‫אותן בכבשן‬

like yesterday and the day before yesterday: As you have been doing until now. and gather: Heb. ‫ו ְקשְׁ שׁוּ‬, and they shall gather.

8But the number of bricks they have been making yesterday and the day before yesterday you shall impose upon them; you shall not reduce it, for they are lax. Therefore they cry out, saying, 'Let us go and sacrifice to our God.' But the number of bricks: The sum of the number of bricks which each one made daily when they were given stubble, that sum you shall levy upon them now too, in order that the labor may fall heavy upon them.

for they are lax: from the work. Therefore, their hearts turn to idleness, and they cry out, saying, “Let us go, etc.”

‫ כאשר הייתם עושים עד‬:‫כתמול שלשם‬ :‫הנה‬ :‫ ולקטו‬:‫וקששו‬

‫חו ְאֶ ת־מַ תְ ֨כּ ֹנֶת הַ ְלּ ֵב ִ֜נים אֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫ם תָּ ִ ֣שׂימוּ‬ ֙ ֹ ‫ם ע ֹשִׂ֨ ים תְּ ֤מוֹל שִׁ לְשׁ‬ ֩ ֵ‫ה‬ ‫עֲ לֵיהֶ֔ ם ֥˜א תִ ג ְְר ֖עוּ מִ ֶ ֑מּנּוּ ִכּֽי־‬ ‫ם‬ ֙ ‫נ ְִר ִ ֣פּים הֵ֔ ם עַ ל־ ֵ֗כּן ֵ ֤הם צֹֽעֲ קִ י‬ ֵ ‫ְחה ֵל‬ :‫ֽא˜הֽינוּ‬ ֔ ‫ל‬ ֥ ָ ‫ֵאמ ֹר נֵ ֽל ָ ְ֖כה נִ ְזבּ‬ ‫ סכום חשבון‬:‫ואת מתכנת הלבנים‬ ‫הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה‬ ‫ אותו סכום תשימו עליהם‬,‫התבן נתן להם‬ :‫ למען תכבד העבודה עליהם‬,‫גם עתה‬

‫ לכך לבם‬,‫ מן העבודה הם‬:‫כי נרפים‬ ‫פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה‬ :'‫וגו‬

for they are lax: [The words], ‫[ מַ תְ כֹּנֶת‬and] ‫ו ְתֹכֶן ְל ֵבנִים‬ (verse 18) [mean the number of bricks, as in] “and to Him are deeds counted (‫( ” נִתְ פְּ נוּ‬I Sam. 2:3); “and the counted (‫ )הַ מְ ֻתכָּן‬money” (II Kings 12:12). All are terms denoting a quantity.

‫ ולו‬,(‫ ותוכן לבנים )פסוק יט‬:‫מתכנת‬ ‫ את הכסף‬,(‫נתכנו עלילות )שמואל א' ב ג‬ ‫ כולם לשון‬,(‫המתוכן )מלכים ב' יב יב‬ :‫חשבון הם‬

lax: Heb. ‫ נ ְִרפִּ ים‬The work is neglected in their hands and abandoned by them, and they are withdrawing themselves from it, retres in Old French, [meaning] withdrawn, removed.

‫ המלאכה רפויה בידם ועזובה‬:‫נרפים‬ ‫ רטריי"ש בלע"ז‬,‫מהם והם נרפים ממנה‬ :[‫]אחיזתם רופפת‬

9Let the labor fall heavy upon the men and let them work at it, and let them not talk about false matters."

ָ ַ‫טתִּ כ ַ ְ֧בּד ָהֽעֲ ב ָ ֹ֛דה ע‬ ‫ל־הֽאֲ נ ִ ָ֖שׁים‬ ‫שׂוּ־בהּ ו ְאַל־י ִשְׁ ֖עוּ בְּדִ ב ְֵרי־‬ ֲ‫ו ְ ַי ֽע‬ ָ֑ :‫ָשֽׁקֶ ר‬

and let them not talk about false matters: Heb. ‫ו ְאַל י ִשְׁ עוּ‬ ‫ ואל יהגו וידברו‬:‫ואל ישעו בדברי שקר‬ ‫בְּדִ ב ְֵרי שֶׁ קֶ ר‬. Let them not constantly think and talk about .‫תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה‬ matters of no substance, saying, “Let us go, let us ‫ודומה לו )תהילים קיט קיז( ואשעה‬ sacrifice.” Similar to it is, “and I shall constantly engage ‫למשל‬ (‫ )דברים כח לז‬,‫בחקיך תמיד‬ (‫ )ו ְאֶ שְׁ עָ ה‬in Your statutes” (Ps. 119:117). “For an example ‫כד‬ ‫)בראשית‬ ,‫ מתרגמינן ולשועין‬,‫ולשנינה‬ and for a byword (‫( ”)וְלִשְׁ נִינָה‬Deut. 28:37) is rendered [by Onkelos] as ‫וּלְשׁוֹעִ ין‬. “And [the servant] told” (Gen. 24:66) is ‫ ואי אפשר לומר ישעו‬.‫סו( ויספר ואשתעי‬ ָ ְ‫ו ְאִ שׁ‬. It is, however, impossible to say that rendered ‫‡תּעֵ י‬ ,'‫לשון )בראשית ד ד( וישע ה' אל הבל וגו‬ ‫ י ִשְׁ עוּ‬is [related to the] expression of “and the Lord turned ,‫)שם ה( ואל קין ואל מנחתו לא שעה‬ (‫ )וַי ִשַׁ ע‬to Abel” (Gen. 424); “But to Cain and to his offering ‫ שאם כן היה לו‬,‫ולפרש אל ישעו אל יפנו‬ He did not turn (‫( ” )˜א שָׁ עָ ה‬Gen. 4:5); and to explain ‫לכתוב ואל ישעו אל דברי שקר או לדברי‬ ‫ אַ◌ַ ◌ַ ◌ַ ◌ַ ל י ִשְׁ עוּ‬as “and let them not turn.” If this were the ‫ישעה‬ (‫ כי כן גזרת כולם )ישעי' יז ז‬,‫שקר‬ case, Scripture should have written: ‫ ו ְאַל י ִשְׁ עוּ אֶ ל דִ ב ְֵרי שָׁ קֶ ר‬or ‫ )שם לא א( ולא שעו על‬,‫האדם על עושהו‬ ‫שָׁ קֶ ר לְדִ ב ְֵרי‬, for that is the construction in all similar cases, e.g., “and shall turn (‫ )י ִשְׁ עֶ ה‬to (‫ )עַ ל‬His Maker" (Isa. 17:7); ‫ )שם יז ח( ולא ישעה אל‬,‫קדוש ישראל‬ "and he shall not turn (‫ )ו ְ˜א י ִשְׁ עֶ ה‬to (‫ )אֶ ל‬the altars” (Isa. ‫ ולא מצאתי שמוש של בי"ת‬,‫המזבחות‬ 17:8); “and they did not turn (‫ )ו ְ˜א ◌ ֹשָ עו‬to (‫ )עַ ל‬the Holy One ,‫ אבל אחר לשון דבור‬,‫סמוכה לאחריהם‬ of Israel” (Isa. 31:1). I have not found the prefix “beth” ‫במתעסק לדבר בדבר נופל לשון שמוש‬ immediately following them; after an expression of speech, ,‫בך‬ ‫ כגון )יחזקאל לג ל( הנדברים‬,‫בי"ת‬ however, concerning one who is engaged in speaking of a ‫)במדבר יב א( ותדבר מרים ואהרן‬ matter, the prefix “beth” is appropriate, e. g., “who talk about you ( ‫( ; ”) ְבּ‬Ezek. 33:30); “Miriam and Aaron talked ,‫ )זכריה ד א( המלאך הדובר בי‬,‫במשה‬ about Moses (‫( ” )בְּמשֶׁ ה‬Num. 12: 1); “the angel who spoke ‫ )תהילים קיט‬,‫)דברים יא יט( לדבר בם‬ with me (‫( ” )בִּי‬Zech. 4:1); “to speak of them (‫( ”)בָּם‬Deut. ‫ אף כאן אל ישעו‬,‫מו( ואדברה בעדותיך‬ 11:19); “And I shall speak of Your testimonies (‫” )בְעֵ ד ֶֹתי‬ ‫בדברי שקר אל יהיו נדברים בדברי שוא‬ (Ps. 119:46). Here too, ‫ אַל י ִשְׁ עוּ בְּדִ ב ְֵרי שָׁ קֶ ר‬means: Let them :‫והבאי‬ not engage in speaking of words of vanity and nonsense.

10So the taskmasters of the people and their

officers came out and spoke to the people, saying, "So said Pharaoh, 'I am not giving you stubble. 11You go take for yourselves stubble from

wherever you find [it], because nothing will be reduced from your work.' " You go take for yourselves stubble: And you must go with alacrity.

‫ם ו ְ֣שׁ ֹטְ ָ ֔ריו‬ ֙ ָ‫יו ַ ֵ֨יּצ ְ֜אוּ נֹֽג ֵ ְ֤שׂי הָ ע‬ ‫אָמר‬ ֑ ‫ו ַיּ ֹֽאמְ ֥רוּ אֶ ל־הָ ָ ֖עם ל‬ ֣ ַ ‫ֵאמ ֹר ֚כּ ֹה‬ :‫תּבֶן‬ ֽ ֶ ‫יננִּי נ ֵ ֹ֥תן ל ֶ ָ֖כם‬ ֛ ֶ ֵ‫פַּ ְר ֔ע ֹה א‬ ‫ם ֶ֔תּבֶן‬ ֙ ‫יאאַ ֶ֗תּם לְכ֨ וּ קְ ֤חוּ ָל ֶכ‬ ‫ֵמֽאֲ ֶ ֖שׁר תִּ מְ ָ ֑צאוּ ִ ֣כּי ֵ ֥אין נִג ָ ְ֛רע‬ :‫ֵמֽעֲ בֹֽדַ תְ ֶ ֖כם דָּ ָבֽר‬ ‫ וצריכים אתם‬:‫אתם לכו קחו לכם תבן‬ :‫לילך בזריזות‬

because nothing will be reduced from your work: from the entire amount of bricks that you were making daily, when you were given stubble prepared from the king’s house.

12So the people scattered throughout the entire

land of Egypt, to gather a gleaning for stubble. to gather a gleaning for stubble: Heb. ‫לְקשֵׁ שׁ ַק ֹש‬, to gather a gathering, to collect a collection for the stubble [needed] for the clay. a gleaning: Heb., ‫ ַק ֹש‬an expression of collecting. Since it is a substance that scatters and requires collecting, it is called ‫ ַק ֹש‬in other places [also].

13And the taskmasters were pressing [them], saying, "Finish your work, the requirement of each day in its day, just as when there was stubble." were pressing [them]: Heb ‫אָצִים‬, pressing-[from Targumim] the requirement of each day in its day: The quota of each day complete in its [i.e., on the same day, as you did when the stubble was prepared. — [from Onkelos]

14And the officers of the children of Israel whom Pharaoh's taskmasters had appointed over them were beaten, saying, "Why have you not completed your quota to make bricks like the day before yesterday, neither yesterday nor today?" And the officers of the children of Israel… were beaten: The officers were Israelites, and they had pity on their fellows, [and did] not press them. They would turn the bricks over to the taskmasters, who were Egyptians, and when something was missing form the [required] amount, they [the Egyptians] would flog them [the officers] because they did not press the workers. Therefore those officers merited to become the Sanhedrin, and some of the spirit that was upon Moses was taken and placed upon them, as it is said: “Gather to Me seventy men of the elders of Israel” (Num. 11:16), of those about whom you know the good that they did in Egypt, “that they are the elders of the people and its officers” (ibid.). — [from Tanchuma, Beha’alothecha 13 and Sifrei, Beha’alothecha 92]

‫ מכל סכום‬:‫כי אין נגרע מעבדתכם דבר‬ ‫לבנים שהייתם עושים ליום בהיות התבן‬ :‫ניתן לכם מזומן מבית המלך‬

‫ָל־א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם‬ ֣ ֶ ‫יבו ַָיּ֥פֶ ץ הָ ָ ֖עם ְבּכ‬ :‫ַתּבֶן‬ ֽ ֶ ‫ְקשׁשׁ ַ ֖קשׁ ל‬ ֵ֥ ‫ל‬ ‫ ללקוט‬,‫ לאסוף אסיפה‬:‫לקשש קש לתבן‬ :‫לקט לצורך תבן הטיט‬ ‫ על שם‬.‫ לשון לקוט‬:‫קש לקשש קש לתבן‬ ‫ קרוי‬,‫שדבר המתפזר הוא וצריך לקוששו‬ .‫קש בשאר מקומות‬

‫אָצים לֵא ֑מ ֹר כּ ַ֤לּוּ‬ ֣ ִ ‫יגו ְהַ נֹּֽג ִ ְ֖שׂים‬ ‫ְיוֹמוֹ ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר‬ ֔ ‫ם דְּ בַר־י֣ וֹם בּ‬ ֙ ‫ַמֽעֲ שֵׂ י ֶכ‬ :‫תּבֶן‬ ֽ ֶ ַ‫ִבּֽהְ י֥ וֹת ה‬ :‫ דוחקים‬:‫אצים‬ ‫ חשבון של כל יום כלו‬:‫דבר יום ביומו‬ :‫ כאשר עשיתם בהיות התבן מוכן‬,‫ביומו‬

‫שׁ ֹטְ ֵר ֙י בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל אֲ שֶׁ ר־‬ ֽ ‫ידוַיֻּכּ֗ וּ‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֑ ‫ְשׂי פַ ְר ֖ע ֹה ל‬ ֥ ֵ ‫ָ ֣שׂמוּ עֲ לֵהֶ֔ ם נֹֽג‬ ‫ִיתם חָ קְ ֶ ֤כם ִללְבּ ֹ֙ן‬ ֶ֨ ‫מַ ֡דּוּעַ ˜ ֩א ִכלּ‬ ‫כִּתְ ֣מוֹל שִׁ ל ְ֔שׁ ֹם גַּם־תְּ ֖מוֹל גַּם־‬ :‫הַ יּֽוֹם‬ ‫ השוטרים‬:‫ויכו שטרי בני ישראל‬ ‫ישראלים היו וחסים על חבריהם‬ ‫ וכשהיו משלימים הלבנים‬,‫מלדחקם‬ ‫ והיה חסר מן‬,‫לנוגשים שהם מצריים‬ ‫ היו מלקין אותם על שלא דחקו‬,‫הסכום‬ ‫ לפיכך זכו אותם‬,‫את עושי המלאכה‬ ‫ ונאצל מן הרוח‬,‫שוטרים להיות סנהדרין‬ ‫ שנאמר‬,‫ והושם עליהם‬,‫אשר על משה‬ ‫)במדבר יא טז( אספה לי שבעים איש‬ ‫ מאותן שידעת‬,‫מזקני ישראל אשר ידעת‬ ‫ כי הם זקני העם‬,‫הטובה שעשו במצרים‬ :‫ושוטריו‬

And the officers of the children of Israel… were ‫ אשר שמו נוגשי‬:‫ויכו שטרי בני ישראל‬ beaten: [I. e.,] those whom Pharaoh’s taskmasters had ‫פרעה אותם לשוטרים עליהם לאמר מדוע‬ appointed as officers over them-saying, “Why, etc.” Why ‫ שהיו אומרים להם מדוע‬,‫ למה ויכו‬.'‫וגו‬ were they beaten? Because they [the Egyptian ‫הקצוב‬ ‫לא כליתם גם תמול גם היום חק‬ taskmasters] said to them [the officers], “Why have you not ‫יום‬ ‫שהוא‬ ‫עליכם ללבון כתמול השלישי‬ completed either yesterday or today the fixed quota set ‫ והוא היה בהיות התבן נתן‬,‫שלפני אתמול‬ upon you to make bricks, as [you did] the ‘third yesterday’?” This is the day before yesterday, which was :‫להם‬ when they had been given stubble. were beaten: Heb. ‫ וַי ֻכּוּ‬They were the object of an action. [The word is in the “hoph’al” conjugation, the recipient of the “hiph’il.”] They were beaten by others; the taskmasters beat them.

15So the officers of the children of Israel came

and cried out to Pharaoh, saying, "Why do you do this to your servants? 16Stubble is not given to your servants, but they

tell us, 'Make bricks,' and behold, your servants are beaten, and your people are sinning." but they tell us, ‘Make bricks’: The taskmasters [tell us]: “Make bricks, as many as the original number.” and your people are sinning: Heb. ֶ‫ו ְחָ טָ אתעַ מ‬. If it were vowelized with a “pattach” (‫)חַ טָ את‬, I would say that it is connected, [i.e., in the construct state, and so it means:] and this thing is the sin of your people. However, since it is [vowelized with] a “kamatz” (‫)חָ טָ את‬, it is a noun [in the absolute state], and this is its meaning: and this thing brings sin upon your people, as if it were written: ‫ו ְַחָטָ את‬ À ֶ‫לְעַ מ‬, like “when they came to Beth-lehem (‫” )בֵּית לָחֶ ם‬ (Ruth 1:19), which is the equivalent of ‫ ְלבֵית לָחֶ ם‬, and similarly with many [others].

,‫ הוכו מיד אחרים‬,‫ לשון ויופעלו‬:‫ויכו‬ :‫הנוגשים הכום‬

‫שׁ ֹטְ ֵר ֙י בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל‬ ֽ ‫טווַיּ ָ֗ב ֹאוּ‬ ‫ֵאמ ֹר ָ ֧למָּ ה‬ ֑ ‫וַיִּצְעֲ ֥קוּ אֶ ל־פַּ ְר ֖ע ֹה ל‬ :À‫שׂה ֖כ ֹה ַלֽעֲ ב ֶָדֽי‬ ֦ ֶ ֲ‫ַתֽע‬ ‫ וּ ְלבֵנִ ֛ים‬À‫טז ֶ֗תּבֶן ֵ ֤אין נִתָּ ֙ן ַ ֽלעֲ ב ֔ ֶָדי‬ À‫ֽא ֹמְ ִ ֥רים ָ ֖לנוּ עֲ ֑שׂוּ ו ְהִ ֵנּ֧ה עֲ ב ֶ ָ֛די‬ :Àֽ‫מֻ ִ ֖כּים ו ְחָ ָ ֥טאת עַ ֶמּ‬ :‫ כמנין הראשון‬:‫ולבנים אמרים לנו עשו‬

‫ אלו היה נקוד פת"ח הייתי‬:‫וחטאת עמך‬ ‫ ודבר זה חטאת עמך‬,‫אומר שהוא דבוק‬ .‫ שם דבר הוא‬,‫ עכשיו שהוא קמ"ץ‬,‫הוא‬ ‫וכך פירושו ודבר זה מביא חטאת על‬ ‫ כמו )רות‬,‫ כאלו כתוב וחטאת לעמך‬,‫עמך‬ ‫ שהוא כמו לבית‬,‫א יט( כבאנה בית לחם‬ :‫לחם וכן הרבה‬

17But he said, "You are lax, just lax. Therefore, you say, 'Let us go, let us sacrifice to the Lord.'

‫יזו ַ֛יּ ֹאמֶ ר נ ְִר ִ ֥פּים אַ ֶ ֖תּם נ ְִר ִ ֑פּים עַ ל־‬ ‫ְחה‬ ֥ ָ ‫ֵכּ ֙ן אַ ֶ ֣תּם ֽא ֹמְ ִ֔רים נֵ ֽל ָ ְ֖כה נִ ְזבּ‬ :‫ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

18And now, go and work, but you will not be

‫יחו ְעַ תָּ ה֙ ל ְ֣כוּ עִ ב ְ֔דוּ ו ֶ ְ֖תבֶן ˜ֽא־יִנּ ֵ ָ֣תן‬ :‫ל ֶ ָ֑כם ו ְ֥ת ֹכֶן ְלב ִֵנ֖ים תִּ ֵתּֽנוּ‬

given stubble. Nevertheless, the [same] number of bricks you must give." Nevertheless the [same] number of bricks: Heb. ‫ו ְתֹכֶן‬ ‫ ְל ֵבנִים‬, the count of the bricks, and similarly, " ‫הַ כֶּסֶ ף הַ מְ תֻ כָּן‬, the counted money” (II Kings 12:12), as is stated in that section, “and packed and counted the money” (II Kings 12:11). — [from Onkelos]

‫ וכן )מלכים‬,‫ חשבון הלבנים‬:‫ותכן לבנים‬ ‫ כמו‬,‫ המנוי‬,‫ב יב יב( את הכסף המתוכן‬ ‫שאמר בענין )שם יא( ויצורו וימנו את‬ :‫הכסף‬

19The officers of the children of Israel saw them in distress, saying, "Do not reduce [the number] of your bricks, the requirement of each day in its day."

‫שׁ ֹטְ ֵ ֧רי בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל א ָ ֹ֖תם‬ ֽ ‫יטוַיּ ְִר ֞אוּ‬ ‫ֵיכם‬ ֑ ‫בּ ָ ְ֣רע ל‬ ֖ ֶ ‫ֵאמ ֹר ˜ֽא־תִ ג ְְר ֥עוּ מִ ִלּ ְבנ‬ :‫דְּ בַר־י֥ וֹם בְּיוֹמֽ וֹ‬

The officers of the children of Israel saw: their fellows who were driven by them.

in distress: They saw them in the distress and trouble that befell them when they had to make the work heavy upon them, saying, “Do not reduce, etc.”

20They met Moses and Aaron standing before

them when they came out from Pharaoh's presence.

‫ את חבריהם‬:‫ויראו שטרי בני ישראל‬ :‫הנרדים על ידם‬ ‫ ראו אותם ברעה וצרה המוצאת‬:‫ברע‬ ‫אותם בהכבידם העבודה עליהם לאמר‬ :'‫לא תגרעו וגו‬

ַ ‫ת־משׁה ו ְאֶ ת‬ ‫־אֽהֲ ֔ר ֹן‬ ֶ‫כוַיִּפְ גְּעוּ֙ א‬ ֶ֣ ‫ֵאתם מֵ ֵ ֥את‬ ֖ ָ ‫אתם ְבּצ‬ ֑ ָ ‫נִצּ ִ ָ֖בים לִקְ ָר‬ :‫פַּ ְר ֽע ֹה‬

They met: Men of Israel [met] Moses and Aaron, etc. Our Rabbis expounded: Every [instance of] ‫נִצִים‬, quarreling, and ‫נִ ָצּבִים‬, standing, is a reference to Dathan and Abiram, about whom it is said: “came out and stood upright” (Num. 16:27). — [from Ned. 64b]

‫ אנשים מישראל את משה ואת‬:‫ויפגעו‬ ‫ ורבותינו דרשו כל נצים ונצבים‬.'‫אהרן וגו‬ ‫ שנאמר בהם יצאו‬,‫דתן ואבירם היו‬ :‫נצבים‬

21And they said to them, "May the Lord look upon you and judge, for you have brought us into foul odor in the eyes of Pharaoh and in the eyes of his servants, to place a sword into their hand[s] to kill us."

‫כאו ַיּ ֹֽאמְ ֣רוּ אֲ לֵהֶ֔ ם ֵי ֶ֧רא י ְה ֹ ָו֛ה‬ ‫ֵיכם וְי ִשְׁ ֑פּ ֹט אֲ ֶ ֧שׁר הִ בְאַ שְׁ ֶ ֣תּם‬ ֖ ֶ ‫עֲ ל‬ ֵ ֶ‫א‬ ‫ת־ריחֵ֗ נוּ בְּעֵ ֵינ֤י פַ ְרע ֹה֙ וּבְעֵ ֵינ֣י‬ :‫ת־ח ֶרב ְבּי ָ ָ֖דם לְהָ ְרגֵ ֽנוּ‬ ֥ ֶ ‫עֲ ב ֔ ָָדיו ָל ֶֽת‬

22So Moses returned to the Lord and said, "O Lord! Why have You harmed this people? Why have You sent me? Why have You harmed this people?: And if You ask, “What is it to you?” [I answer,] “I am complaining that You have sent me.” -[from Tanchuma, Va’era 6]

23Since I have come to Pharaoh to speak in Your

name, he has harmed this people, and You have not saved Your people." he has harmed this people: Heb. ‫הֵ ַרע‬, a causative expression. He brought much harm upon them, and the targum renders: ‫אַבְאֵ שׁ‬

‫ֹאמר‬ ֑ ַ ‫משׁה אֶ ל־י ְה ָֹ֖וה ו ַיּ‬ ֛ ֶ ‫כבו ַָיּ֧שָׁ ב‬ ‫אֲ ד ֹ ָ֗ני ל ָ ָ֤מה הֲ ֵר ֨ע ֹתָ ה֙ ל ָ ָ֣עם הַ ֶ֔זּה‬ :‫תּנִי‬ ֽ ָ ְ‫ָ ֥למָּ ה ֶ ֖זּה שְׁ לַח‬ ‫ ואם תאמר מה‬:‫למה הרעתה לעם הזה‬ :‫ קובל אני על ששלחתני‬,‫איכפת לך‬

‫כגוּמֵ ֞אָ ז ָ ֤בּאתִ י אֶ ל־פַּ ְרע ֹה֙ לְדַ ֵ ֣בּר‬ ‫ הֵ ַ ֖רע ל ָ ָ֣עם הַ ֶזּ֑ה ו ְהַ ֵ ֥צּל‬À ֶ֔‫בִּשְׁ מ‬ :Àֽ‫˜ֽא־הִ ַ ֖צּלְתָּ אֶ ת־עַ ֶמּ‬ ‫ הרבה רעה‬,‫ לשון הפעיל הוא‬:‫הרע‬ :‫ ותרגומו אבאיש‬.‫עליהם‬

Chapter 6 1And the Lord said to Moses, "Now you will see

what I will do to Pharaoh, for with a mighty hand he will send them out, and with a mighty hand he will drive them out of his land." Now you will see, etc.: You have questioned My ways [of running the world, which is] unlike Abraham, to whom I said, “For in Isaac will be called your seed” (Gen. 21:12), and afterwards I said to him, “Bring him up there for a burnt offering” (Gen. 22:2), yet he did not question Me. Therefore, now you will see. What is done to Pharaoh you will see, but not what is done to the kings of the seven nations when I bring them [the children of Israel] into the land [of Israel]. — [from Sanh. 111a]

‫או ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה עַ ָ ֣תּה‬ ‫תִ ְראֶ֔ ה אֲ ֶ ֥שׁר ֶאֽעֱ ֶ ֖שׂה ְלפַ ְר ֑ע ֹה ִ ֣כּי‬ ‫ְב ָי֤ד חֲ זָקָ ה֙ י ְשַׁ לְּחֵ֔ ם וּ ְב ָי֣ד חֲ זָקָ֔ ה‬ :‫ֽאַרצֽוֹ‬ ְ ‫י ְגָ ְֽר ֵ ֖שׁם ֵמ‬ ‫ לא‬,‫ הרהרת על מדותי‬:'‫עתה תראה וגו‬ ‫כאברהם שאמרתי לו )בראשית כא יב( כי‬ ‫ ואחר כך אמרתי לו‬,‫ביצחק יקרא לך זרע‬ ‫ ולא הרהר‬,‫)שם כב ב( העלהו לעולה‬ ‫ העשוי לפרעה‬.‫ לפיכך עתה תראה‬,‫אחרי‬ ,‫ ולא העשוי למלכי שבעה אומות‬,‫תראה‬ :‫כשאביאם לארץ‬

for with a mighty hand he will let them go: Because of My mighty hand, which will overpower Pharaoh, he will let them go.

‫ מפני ידי החזקה‬:‫כי ביד חזקה ישלחם‬ :‫שתחזק עליו ישלחם‬

and with a mighty hand he will drive them out of his land: Against Israel’s will he will drive them out, and they will not have time to make provisions for themselves, and so He says, “And the Egyptians pressed the people strongly, etc.” (Exod. 12:33).

‫ על כרחם של‬:‫וביד חזקה יגרשם מארצו‬ ‫ ולא יספיקו לעשות להם‬,‫ישראל יגרשם‬ ‫ וכן הוא אומר )שמות יב לג( ותחזק‬.‫צידה‬ :'‫מצרים על העם למהר לשלחם וגו‬

2God spoke to Moses, and He said to him, "I am

the Lord.

‫ל־משׁה ו ַ֥יּ ֹאמֶ ר‬ ֶ‫˜הים א‬ ֶ֑ ֖ ִ ֱ‫בוַי ְדַ ֵ ֥בּר א‬ :‫אֵ ָ ֖ליו אֲ נִ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬

God spoke to Moses: He called him to account since he [Moses] had spoken harshly by saying, “Why have You harmed this people?” (Exod. 5:22)-[from Tanchuma Buber, Va’era 4]

‫ דבר אתו‬:‫להים אל משה‬-‫וידבר א‬ ‫משפט על שהקשה לדבר ולומר )לעיל ה‬ :‫כב( למה הרעותה לעם הזה‬

and He said to him, I am the Lord: [Meaning: I am] faithful to recompense all those who walk before Me. I did not send you [to Pharaoh] except to fulfill My words, which I spoke to the early fathers. In this sense, we find that it ‫ אִ נִי ה‬is interpreted in many places [in Scripture] as “I am the Lord,” [meaning that I am] faithful to exact retribution. [It has this meaning] when it is stated in conjunction with [an act warranting] punishment, e.g., “or you will profane the name of your God; I am the Lord” (Lev. 19:12). When it is stated in conjunction with the fulfillment of commandments, e.g., “And you shall keep My commandments and perform them; I am the Lord” (Lev. 22:31), [it means: I am] faithful to give reward.

‫ נאמן לשלם שכר טוב‬:'‫ויאמר אליו אני ה‬ ‫ ולא לחנם שלחתיך כי‬.‫למתהלכים לפני‬ ‫אם לקיים דברי שדברתי לאבות‬ ‫ ובלשון הזה מצינו שהוא‬.‫הראשונים‬ ,‫נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע‬ ‫ כגון )ויקרא יט‬,‫כשהוא אמור אצל עונש‬ ‫ וכשהוא‬,'‫יב( וחללת את שם אלהיך אני ה‬ (‫ כגון )ויקרא כב לא‬,‫אמור אצל קיום מצות‬ ,'‫ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה‬ :‫נאמן ליתן שכר‬

3I appeared to Abraham, to Isaac, and to Jacob

with [the name] Almighty God, but [with] My name YHWH, I did not become known to them. I appeared: to the fathers. with [the name] Almighty God: I made promises to them, in all of which I said to them, “I am the Almighty God.”

‫ג ָו ֽאֵ ָ ֗רא אֶ ל־אַב ְָר ָ ֛הם אֶ ל־יִצ ָ ְ֥חק‬ ‫ו ְאֶ ל־ ַי ֽעֲ ֖ק ֹב בּ ֵ ְ֣אל שַׁ ָ ֑דּי וּשְׁ ִ ֣מי י ְה ָֹ֔וה‬ :‫נוֹדעְ תִּ י ל ֶָהֽם‬ ֖ ַ ‫֥˜א‬ :‫ אל האבות‬:‫וארא‬ ‫ הבטחתים הבטחות ובכולן‬:‫באל שדי‬ :‫אמרתי להם אני אל שדי‬

but [with] My name YHWH, I did not become known to them: It is not written here ‫˜א הוֹדַ עְ תִּ י‬, “but My Name YHWH I did not make known to them,” but ‫˜א נוֹדַ עְ תִּ י‬, “I did not become known.” [I.e.,] I was not recognized by them with My attribute of keeping faith, by dint of which My name is called YHWH, [which means that I am] faithful to verify My words, for I made promises to them, but I did not fulfill [them while they were alive].

4And also, I established My covenant with them to give them the land of Canaan, the land of their sojournings in which they sojourned. And also, I established My covenant, etc.: And also, when I appeared to them as the Almighty God, I established and set up a covenant between Myself and them. to give them the land of Canaan: To Abraham in the section dealing with [the commandment of] circumcision (Gen. 17), it is said: “I am the Almighty God… And I will give you and your seed after you the land of your sojournings” (Gen. 17:1, 8). To Isaac [it is stated], “for to you and to your seed I will give all these lands, and I will establish the oath that I swore to Abraham” (Gen. 26:3), and that oath which I swore to Abraham was spoken with the [name] “Almighty God.” To Jacob [it is said], “I am the Almighty God; be fruitful and multiply, etc. And the land that, etc.” (Gen. 35:11, 12). So you see that I vowed to them [many vows], but I did not fulfill [My vows yet].

5And also, I heard the moans of the children of Israel, whom the Egyptians are holding in bondage, and I remembered My covenant.

‫ לא הודעתי אין‬:‫ושמי ה' לא נודעתי להם‬ ‫כתיב כאן אלא לא נודעתי לא נכרתי להם‬ '‫במדת אמתות שלי שעליה נקרא שמי ה‬ ‫ שהרי הבטחתים ולא‬,‫נאמן לאמת דברי‬ :‫קיימתי‬

‫דו ְ ַ֨גם הֲ קִ ֤מ ֹתִ י אֶ ת־בּ ְִריתִ ֙י אִ תָּ֔ ם‬ ‫ת־א ֶרץ כּ ָ ְ֑נעַ ן ֵ ֛את‬ ֣ ֶ ֶ‫ָהם א‬ ֖ ֶ ‫ָתת ל‬ ֵ֥ ‫ל‬ ָ ֶ‫יהם אֲ שׁ‬ :‫בהּ‬ ֽ ָ ‫ר־גּ֥רוּ‬ ֖ ֶ ‫ֶ ֥א ֶרץ מְ גֻ ֵֽר‬ ‫ וגם‬:'‫וגם הקמתי את בריתי וגו‬ ‫כשנראיתי להם באל שדי הצבתי‬ :‫והעמדתי בריתי ביני וביניהם‬ ‫ לאברהם‬:‫לתת להם את ארץ כנען‬ ‫בפרשת מילה נאמר )בראשית יז א( אני‬ ‫ )בראשית יז ח( ונתתי לך‬,'‫אל שדי וגו‬ ‫ ליצחק‬,‫ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך‬ ‫)בראשית כו ג( כי לך ולזרעך אתן את כל‬ ‫הארצות האל והקימותי את השבועה‬ ‫ ואותה שבועה‬,‫אשר נשבעתי לאברהם‬ ‫ אמרתי‬,‫שנשבעתי לאברהם באל שדי‬ ‫ יב( אני אל שדי‬- ‫ליעקב )בראשית לה יא‬ ‫ הרי‬,'‫פרה ורבה וגו' ואת הארץ אשר וגו‬ :‫שנדרתי להם ולא קיימתי‬

‫ת‬ ֙ ַ‫הו ְַג֣ם | אֲ נִ ֣י שָׁ מַ֗ עְ תִּ י אֶ ת־נַ ֽאֲ ק‬ ‫בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל אֲ ֶ ֥שׁר מִ צ ַ ְ֖רי ִם‬ ‫ַמֽעֲ ב ִ ִ֣דים א ָ ֹ֑תם ָו ֽאֶ ז ְ֖כּ ֹר אֶ ת־‬ ִ ‫בּ ְִר‬ :‫יתֽי‬

And also, I heard: Just as I established and set up the covenant, it is incumbent upon Me to fulfill [it]. Therefore, I heard the moans [complaints] of the children of Israel, who are moaning.

‫ כמו שהצבתי והעמדתי הברית‬:‫וגם אני‬ ‫ לפיכך שמעתי את נאקת‬,‫יש עלי לקיים‬ :‫בני ישראל הנואקים‬

whom the Egyptians are holding in bondage. I remembered: that covenant [which I made with Abraham], for in the Covenant between the Parts, I said to him, “And also the nation that they will serve will I judge” (Gen. 15:14).

‫ אותו‬:‫אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר‬ ‫ כי בברית בין הבתרים אמרתי לו‬.‫הברית‬ ‫)בראשית טו יד( וגם את הגוי אשר יעבודו‬ :‫דן אנכי‬

6Therefore, say to the children of Israel, 'I am

‫ו ָל ֵ֞כן אֱ ֥מ ֹר ִלבְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ֘ל אֲ נִ ֣י י ְהֹו ָ֒ה‬

the Lord, and I will take you out from under the ‫ת סִ ב ְ֣˜ת‬ ֙ ַ‫ֵאתי אֶ תְ ֶ֗כם מִ תַּ֨ ח‬ ֣ ִ ‫ו ְהֽ וֹצ‬ burdens of the Egyptians, and I will save you ‫תם‬ ֑ ָ ָ‫ְתּי אֶ תְ ֶ ֖כם ֵמֽעֲ בֹֽד‬ ֥ ִ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם ו ְהִ ַצּל‬ from their labor, and I will redeem you with an ‫ם ִבּז ְ֣רוֹעַ נְטוּ ָ֔יה‬ ֙ ‫ְתּי אֶ תְ ֶכ‬ ֤ ִ ‫ו ְגָ ֽאַל‬ outstretched arm and with great judgments.

:‫וּבִשְׁ פָ ִ ֖טים גְּד ִֹלֽים‬

Therefore: according to that oath.

:‫ על פי אותה השבועה‬:‫לכן‬

say to the children of Israel, I am the Lord: [I am] faithful to My promise. and I will take you out: for so did I promise him [Abraham], “and afterwards they will go forth with great possessions” (Gen. 15:14). the burdens of the Egyptians: The toil of the burden of the Egyptians.

‫ הנאמן‬:'‫אמר לבני ישראל אני ה‬ :‫בהבטחתי‬ ‫ כי כן הבטחתיו )שם‬:‫והוצאתי אתכם‬ :‫שם( ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‬ :‫ טורח משא מצרים‬:‫סבלת מצרים‬

be a God to you, and you will know that I am the Lord your God, Who has brought you out from under the burdens of the Egyptians.

‫זו ְָלֽקַ חְ תִּ֨ י אֶ תְ ֶ ֥כם ִל ֙י לְעָ֔ ם ו ְהָ ִ ֥ייתִ י‬ ‫ֽא˜הים ִו ֽידַ עְ ֶ֗תּם ִ ֣כּי אֲ ִנ֤י‬ ֑ ִ ‫ל ֶ ָ֖כם ֵל‬ ‫י ְהֹו ָה֙ אֱ ֣˜הֵ י ֶ֔כם הַ מּוֹ ִ ֣ציא אֶ תְ ֶ֔כם‬ :‫מִ ַ ֖תּחַ ת סִ ב ְ֥לוֹת מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

8I will bring you to the land, concerning which I raised My hand to give to Abraham, to Isaac, and to Jacob, and I will give it to you as a heritage; I am the Lord.' "

‫ם אֶ ל־הָ אָ֔ ֶרץ‬ ֙ ‫ֵאתי אֶ תְ ֶכ‬ ֽ ֵ ‫חו‬ ֤ ִ ‫ְהב‬ ‫ָתת א ֹתָ֔ הּ‬ ֣ ֵ ‫אֲ ֶ ֤שׁר נָשָׂ֨ אתִ ֙י אֶ ת־י ֔ ִָדי ל‬ ‫לְאַב ְָר ָ ֥הם ְליִצ ָ ְ֖חק וּ ְל ַי ֽעֲ ֑ק ֹב ו ְנָ ֽתַ תִּ֨ י‬ ָ ֽ‫א ָ ֹ֥תהּ ל ֶ ָ֛כם מ‬ :‫וֹר ָ ֖שׁה אֲ נִ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬

7And I will take you to Me as a people, and I will

I raised My hand: I raised it to swear by My throne. [following Onkelos]

‫ הרימותיה להשבע‬:‫נשאתי את ידי‬ :‫בכסאי‬

‫משׁה ֵ ֖כּן אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ ֛ ֶ ‫טוַי ְדַ ֵ ֥בּר‬ they did not hearken to Moses because of [their] ַ‫ו ְ֤˜א ָשֽׁמְ עוּ֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה מִ ֣קּ ֹצֶר ר֔ וּח‬ shortness of breath and because of [their] hard ֵ :‫וּמֽעֲ ב ָ ֹ֖דה קָ ָשֽׁה‬ 9Moses spoke thus to the children of Israel, but

labor.

but they did not hearken to Moses: They did not accept consolation. I.e., they despaired completely of ever being redeemed.

:‫ לא קבלו תנחומין‬:‫ולא שמעו אל משה‬

because of [their] shortness of breath: Whoever is ‫ רוחו‬,‫ כל מי שהוא מיצר‬:‫מקצר רוח‬ under stress, his wind and his breath are short, and he ‫ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך‬ cannot take a deep breath. Similar to this [interpretation, ‫ קרוב לענין זה שמעתי פרשה‬.‫בנשימתו‬ namely that what is meant by I am the Lord is: I am faithful ‫ והביא לי‬,‫זו מרבי ברוך ברבי אליעזר‬ to fulfill My word] I heard from Rabbi Baruch the son of (‫)כי‬ (‫ראיה ממקרא זה )ירמיהו טז כא‬ Rabbi Eliezer, and he brought me proof [of this ‫בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי‬ explanation] from this [following] verse: “at this time I will let them know My power and My might, and they shall ‫ למדנו כשהקב"ה מאמן‬,'‫וידעו כי שמי ה‬ know that My name is the Lord” (Jer. 16:21). [Rabbi ‫את דבריו אפילו לפורענות מודיע ששמו‬ Baruch said,] We learn from this that when the Holy One, ‫ ורבותינו‬.‫ וכל שכן האמנה לטובה‬,'‫ה‬ blessed be He, fulfills His words-even [when it is] for ‫משה‬ ‫ שאמר‬,‫דרשוהו לענין של מעלה‬ retribution-He makes it known that His name is the Lord. ‫לו‬ ‫אמר‬ ,‫)לעיל ה כב( למה הרעותה‬ How much more so [does this expression apply] when he ‫ יש‬.‫הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין‬ fulfills [His word] for good [because the Tetragrammaton represents the Divine Standard of Mercy]. Our Rabbis, ‫ הרבה‬,‫לי להתאונן על מיתת האבות‬ however, interpreted it (Sanh. 111a) as related to the ‫פעמים נגליתי אליהם באל שדי ולא אמרו‬ preceding topic, [namely] that Moses said [verse 22], “Why ‫ ואתה אמרת )לעיל ג יג( מה‬,‫לי מה שמך‬ have You harmed…?” (Exod. 5:22). The Holy One, :‫שמו מה אומר אליהם‬ blessed be He, said to him, “We suffer a great loss for those [the Patriarchs] who are lost and [whose replacement] cannot be found. I must lament the death of the Patriarchs. Many times I revealed Myself to them as the Almighty God and they did not ask Me, ‘What is Your name?’ But you asked, What is His name? What shall I say to them?’” (Exod. 3:13). [4]

And also, I established, etc.: And when Abraham sought ‫ וכשבקש אברהם לקבור‬:'‫וגם הקמתי וגו‬ to bury Sarah, he could not find a grave until he bought ‫את שרה לא מצא קבר עד שקנה בדמים‬ [one] for a very high price. Similarly, [with] Isaac, [the ‫ וכן ביצחק ערערו עליו על‬,‫מרובים‬ Philistines] contested the wells he had dug. And so [with] ‫)בראשית‬ ‫ וכן ביעקב‬,‫הבארות אשר חפר‬ Jacob, “And he bought the part of the field where he had ‫לנטות‬ ,‫לג יט( ויקן את חלקת השדה‬ pitched his tent” (Gen. 33:19), yet they did not question My ‫ ואתה‬,‫ ולא הרהרו אחר מדותי‬,‫אהלו‬ actions! But you said, “Why have You harmed [the Israelites]?” This midrash, however, does not fit the text, ‫ ואין המדרש‬.‫אמרת )ה כב( למה הרעותה‬ for many reasons: First, because it does not say, “And My ‫מתיישב אחר המקרא מפני כמה דברים‬ Name, ‫ ה‬they did not ask me.” And if you say [in response .‫ ושמי ה' לא שאלו לי‬,‫ שלא נאמר‬,‫אחת‬ to this] that He did not let them [the Patriarchs] know that ‫ הרי‬,‫ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו‬ this is His name, [and nevertheless they did not ask Him, ‫תחלה כשנגלה לאברהם בין הבתרים‬ (and we will explain ‫ ˜א נוֹדַ עְ ‡תִּ י‬like ‫˜א הוֹדַ עְ ‡תִּ י‬, I did not ‫נאמר )בראשית טו ז( אני ה' אשר‬ make known,) I will answer you that] indeed, at the beginning, when He revealed Himself to Abraham ‫ היאך‬,‫ ועוד‬.‫הוצאתיך מאור כשדים‬ “between the parts” (Gen. 15:10), it says: “I am the Lord ‫הסמיכה נמשכת בדברים שהוא סומך‬ (‫)אֲ נִי ה‬, Who brought you forth from Ur of the Chaldees” ‫לכאן )פסוק ה( וגם אני שמעתי וגו' )פסוק‬ (Gen. 15:7). Moreover, how does the context continue with ‫ לכך אני אומר‬.‫ו( לכן אמור לבני ישראל‬ the matters that follow this [verse]: “And also, I heard, etc. ‫על‬ ‫יתיישב המקרא על פשוטו דבר דבור‬ Therefore, say to the children of Israel” ? Therefore, I say ‫ שנאמר )ירמיה‬,‫ והדרשה תדרש‬,‫אופניו‬ that the text should be interpreted according to its simple meaning, [with] each statement fitting its context, and the '‫כג כט( הלא כה דברי כאש נאם ה‬ midrashic explanation may be expounded upon, as it is ‫ מתחלק לכמה‬,‫וכפטיש יפוצץ סלע‬ said: “‘Is not My word so like fire,’ says the Lord, ‘and like :‫ניצוצות‬ a hammer which shatters a rock?’” (Jer. 23:29). [The rock it strikes] is divided into many splinters.

10The Lord spoke to Moses, saying, 11"Come, speak to Pharaoh, the king of Egypt,

and he will let the children of Israel out of his land." 12But Moses spoke before the Lord, saying,

"Behold, the children of Israel did not hearken to me. How then will Pharaoh hearken to me, seeing that I am of closed lips?"

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫יוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‡ֶ‫יא ֣בּ ֹא דַ ֵ֔בּר אֶ ל־פַּ ְר ֖ע ֹה ֶ ֣מל‬ ‫מִ צ ָ ְ֑רי ִם ִו ֽישַׁ ַ ֥לּח אֶ ת־בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ :‫ֽאַרצֽוֹ‬ ְ ‫ֵמ‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֑ ‫יבוַי ְדַ ֵ ֣בּר משֶׁ֔ ה לִפְ נֵ ֥י י ְה ָֹ֖וה ל‬ ָ ‫ֵ ֤הן בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ל֙ ˜א‬ ‫־שֽׁמְ ֣עוּ אֵ ֔ ַלי‬ ‫ו ְאֵ י ֙‡ י ִשְׁ מָ ֵ ֣ענִי פַ ְר ֔ע ֹה ַו ֽאֲ ִנ֖י עֲ ַ ֥רל‬ :‫תי ִם‬ ֽ ָ ָ‫שְׂ פ‬

closed lips: Heb. ‫עִ ַרל שְׂ פָ תָ י ִם‬, Literally, of “closed” lips. ‫ וכן כל לשון‬.‫ אטום שפתים‬:‫ערל שפתים‬ Similarly, every expression of (‫ )עָ ְרלָה‬I say, denotes a (‫ערלה אני אומר שהוא אטום )ירמיה ו י‬ closure: e.g., “their ear is clogged (‫( ” )עִ ֵרלָה‬Jer. 6:10), ‫ )ירמיה ט‬,‫ אטומה משמוע‬,‫ערלה אזנם‬ [meaning] clogged to prevent hearing; “of uncircumcised ‫ב‬ ‫ )חבקוק‬,‫ אטומים מהבין‬,‫כה( ערלי לב‬ (‫ )עַ ְרלֵי‬hearts” (Jer. 9:25), [meaning] clogged to prevent ‫ והאטם‬,‫טז( שתה גם אתה והערל‬ understanding; “You too drink and become clogged up ‫שהגיד‬ ,‫בשר‬ ‫ ערלת‬.‫משכרות כוס הקללה‬ ֵ ֵ‫ְה‬ (‫( ” )ו עָ רל‬Hab. 2:16), [which means] and become clogged up from the intoxication of the cup of the curse; ‫עָ ְרלַתבָּשָׂ ◌ָ ר‬, ‫ )ויקרא יט כג( וערלתם‬.‫אטום ומכוסה בה‬ the foreskin of the flesh, by which the male membrum is ,‫ עשו לו אוטם וכיסוי איסור‬,‫ערלתו‬ closed up and covered; “and you shall treat its fruit as ‫ )שם( שלש שנים‬,‫שיבדיל בפני אכילתו‬ forbidden (‫ְ‡תּם עָ ְרלָתוֹ‬ ֶ ‫( ” )ו ְעִ ַרל‬Lev. 19:23), [i. e.,] make for it ‫ אטום ומכוסה ומובדל‬,‫יהיה לכם ערלים‬ a closure and a covering of prohibition, which will create a :‫מלאכלו‬ barrier that will prevent you from eating it. “For three years, it shall be closed up [forbidden] (‫ )עִ ֵרלִים‬for you” (Lev. 19:23), [i.e.,] closed up, covered, and separated from eating it.

How then will Pharaoh hearken to me: This is one of the ‫ זה אחד מעשרה קל‬:‫ואיך ישמעני פרעה‬ ten kal vachomer inferences mentioned in the Torah. — :‫וחומר שבתורה‬ [from Gen. Rabbah 92:7] [I.e., inferences from major to minor, such as in this case. I.e., if, because of my speech impediment, the children of Israel, who have everything to gain by listening to me, did not listen to me, Pharaoh, who has everything to lose by listening to me, will surely not listen to me.]

13So the Lord spoke to Moses and to Aaron, and ‫ל־משׁה ו ְאֶ ל־‬ ֶ‫יגוַי ְדַ ֵ ֣בּר י ְהֹו ָ֘ה א‬ ֶ֣ He commanded them concerning the children of ‫ם אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ו ְאֶ ל־‬ ֙ ֵ‫ַאֽהֲ רן֒ ֹ וַי ְ ַצוּ‬ Israel and concerning Pharaoh, the king of Egypt, ‫ְהוֹציא אֶ ת־‬ ֥ ִ ‫פַּ ְר ֖ע ֹה ֶ ֣מלֶ‡ מִ צ ָ ְ֑רי ִם ל‬ to let the children of Israel out of the land of :‫בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ Egypt. So the Lord spoke to Moses and to Aaron: Because Moses had said, “I am of closed lips,” the Holy One, blessed be He, combined Aaron with him to be for him as a “mouth” [i.e., speaker] and an interpreter. and He commanded them concerning the children of Israel: He commanded regarding them [the Israelites] to lead them gently and to be patient with them. — [from Sifrei Beha’alothecha 91] and concerning Pharaoh, the king of Egypt: He commanded them concerning him [Pharaoh], to speak to him respectfully. This is its midrashic interpretation (Mechilta, Bo, ch. 13; Exod. Rabbah 7:2). Its simple meaning is that He commanded them [Moses and Aaron] concerning Israel and concerning His mission to Pharaoh. What the content of the command was is delineated in the second section [verses 29-31], after the order of the genealogy [that follows this passage]. [This second section should be here] but since [Scripture] mentioned Moses and Aaron, it interrupts the narrative with “These are the heads of the fathers’ houses” (verse 14) to inform us how Moses and Aaron were born and after whom they traced their lineage..

14These [following] are the heads of the fathers'

houses: The sons of Reuben, Israel's firstborn: Enoch, Pallu, Hezron, and Karmi, these are the families of Reuben.

‫ לפי שאמר‬:‫וידבר ה' אל משה ואל אהרן‬ ‫ צירף‬,‫משה )פסוק יב( ואני ערל שפתים‬ ‫לו הקב"ה את אהרן להיות לו לפה‬ :‫ולמליץ‬ ‫ צום עליהם‬:‫ויצום אל בני ישראל‬ :‫להנהיגם בנחת ולסבול אותם‬

‫ צום עליו לחלוק‬:‫ואל פרעה מלך מצרים‬ ‫ ופשוטו‬.‫ זהו מדרשו‬,‫לו כבוד בדבריהם‬ ‫צום על דבר ישראל ועל שליחותו אל‬ ‫ מפורש בפרשה‬,‫ ודבר הצווי מהו‬.‫פרעה‬ ‫ אלא מתוך‬,‫שניה לאחר סדר היחס‬ ‫שהזכיר משה ואהרן הפסיק הענין באלה‬ ‫ראשי בית אבותם )פסוק יד( ללמדנו‬ :‫היאך נולדו משה ואהרן ובמי נתיחסו‬

‫אשׁי ֵבֽית־אֲ ב ָ ֹ֑תם ְבּ ֵ֨ני‬ ֣ ֵ ‫יד ֵ ֖אלֶּה ָר‬ ‫ְראוּ ֵ֜בן בּ ְ֣כ ֹר י ִשְׂ ָראֵ֗ ל חֲ נ֤ וֹ‡ וּפַ לּוּ ֙א‬ ‫חֶ צ ְ֣ר ֹן וְכ ְַרמִ֔ י ֵ ֖אלֶּה מִ שְׁ פְּ ֥ח ֹת‬ ֵ ‫ְר‬ :‫אוּבֽן‬

These [following] are the heads of the fathers’ ‫ מתוך שהוזקק‬:‫אלה ראשי בית אבתם‬ houses: Since [Scripture] had to trace the lineage of the ,‫ליחס שבטו של לוי עד משה ואהרן‬ tribe of Levi as far as Moses and Aaron-because of Moses ‫בשביל משה ואהרן התחיל ליחסם דרך‬ and Aaron-it commenced to trace their [the Israelites’] ‫ ]ובפסיקתא רבתי‬.‫תולדותם מראובן‬ lineage in the order of their births, starting with Reuben. ‫ראיתי לפי שקנטרם יעקב אביהם לשלשה‬ (In the Great Pesikta [Rabbathi] (7:7) I saw [the following ‫ חזר הכתוב‬,‫שבטים הללו בשעת מותו‬ statement]: Because Jacob rebuked [the progenitors of] these three tribes at the time of his death (Gen. 49:4-7), :[‫ויחסם כאן לבדם לומר שחשובים הם‬ Scripture again traces their lineage here by themselves, to infer that [even though Jacob rebuked them] they are of high esteem.)

‫טווּב ְֵנ֣י שִׁ מְ ֗עוֹן י ְמוּאֵ֨ ל וְי ִ ָ֤מין ו ְ֨א ֹהַ ֙ד‬ and Ohad and Jachin and Zohar and Saul, the son ‫וְי ָ ִ ֣כין ו ְ֔צ ֹחַ ר ו ְשָׁ ֖אוּל בֶּן־הַ כְּנַ ֽעֲ ִנ֑ית‬ :‫ֵ ֖אלֶּה מִ שְׁ פְּ ֥ח ֹת שִׁ מְ עֽ וֹן‬ 15And the sons of Simeon: Jemuel and Jamin

of the Canaanitess, these are the families of Simeon. 16And these are the names of Levi's sons after ‫טזו ְאֵ֨ לֶּה שְׁ ֤מוֹת בְּנֵ ֽי־ ֵלו ִ ֙י ל ְ֣ת ֹלְד ֹתָ֔ ם‬ their generations: Gershon, Kehath, and Merari, ‫גֵּ ְֽר ֕שׁוֹן וּקְ ָ ֖הת וּמְ ָר ִ ֑רי וּשְׁ נֵ ֙י חַ ֵיּ֣י ֵל ִ֔וי‬ and the years of Levi's life were one hundred :‫לשׁים וּמְ ַ ֖את שָׁ נָ ֽה‬ ֛ ִ ְ‫ֶ ֧שׁבַע וּשׁ‬ thirty seven years. and the years of Levi’s life: Why were Levi’s years counted? To let us know how many were the years of bondage. For as long as one of the tribes was alive, there was no bondage, as it is said: “Now Joseph died, as well as all his brothers,” and afterwards, “A new king arose” (Exod. 1:6, 8), and Levi outlived them all. — [from Seder Olam, ch. 3]

17The sons of Gershon: Libni and Shimei to their families. 18And the sons of Kehath were Amram, Izhar,

Hebron, and Uzziel, and the years of Kehath's life were one hundred thirty three years. And the years of Kehath's life and the years of Amram's life etc: From this calculation we learn that the 400 year sojourn of the B'nei Yisrael which Scriptures talks about, it was not [spent] in Egypt alone but, rather [was calculated] from the day Yitzchok was born. [This can be calculated thus:] For Kehath was among those who went down to Egypt, [Now] calculate all his years and the years of Amram, [his son] and the eighty years of Moshe, you will find that they do not total 400 years, many of the [sons'] years are included in the fathers' years

19And the sons of Merari were Mahli and Mushi; these are the families of the Levites according to their generations. 20Amram took Jochebed, his aunt, as his wife, and she bore him Aaron and Moses, and the years of Amram's life were one hundred thirty seven years. Jochebed, his aunt: Heb. ‫[ ד ֹדָ תוֹ‬Onkelos renders:] his father’s sister, the daughter of Levi, the sister of Kehath.

‫ למה נמנו שנותיו של‬:'‫ושני חיי לוי וגו‬ ‫ שכל זמן‬,‫ להודיע כמה ימי השעבוד‬,‫לוי‬ ,‫שאחד מן השבטים קיים לא היה שעבוד‬ ,‫שנאמר )שמות א ו( וימת יוסף וכל אחיו‬ ‫ ולוי‬,‫ואחר כך )שם ח( ויקם מלך חדש‬ :‫האריך ימים על כולם‬

‫יזבְּנֵ ֥י גֵ ְֽר ֛שׁוֹן ִלבְנִ ֥י ו ְשִׁ מְ ִ ֖עי‬ :‫לְמִ שְׁ פְּ ח ָֹתֽם‬ ‫יחוּב ְֵנ֣י קְ הָ֔ ת עַ מְ ָ ֣רם וְיִצְהָ֔ ר‬ ‫ִיאל וּשְׁ נֵ ֙י חַ ֵיּ֣י קְ הָ֔ ת‬ ֑ ֵ ‫ו ְחֶ ב ְ֖רוֹן ו ְעֻ זּ‬ :‫לשׁים וּמְ ַ ֖את שָׁ נָ ֽה‬ ֛ ִ ְ‫שָׁ ֧לשׁ וּשׁ‬ ‫ושני חיי קהת ושני חיי עמרם‬ ‫ מחשבון זה אנו למדים על מושב בני‬:'‫וגו‬ ,‫ישראל ארבע מאות שנה שאמר הכתוב‬ ‫ אלא מיום‬,‫שלא בארץ מצרים לבדה היו‬ ‫ שהרי קהת מיורדי מצרים‬,‫שנולד יצחק‬ ‫ חשוב כל שנותיו ושנות עמרם‬,‫היה‬ ‫ושמונים של משה לא תמצאם ארבע‬ ‫ והרבה שנים נבלעים לבנים‬,‫מאות שנה‬ :‫בשני האבות‬

‫יטוּבְנֵ ֥י מְ ָר ִ ֖רי מַ חְ ִ ֣לי וּמוּ ִ ֑שׁי ֵ ֛אלֶּה‬ :‫ְת ֹלְד ָֹתֽם‬ ֽ ‫מִ שְׁ פְּ ֥ח ֹת הַ ֵלּ ִ֖וי ל‬ ‫ת־יוֹכבֶד ֽדּ ֹדָ ת ֙וֹ ֣לוֹ‬ ֶ‫כוַיִּקַּ֨ ח עַ מְ ָ ֜רם א‬ ֶ֤ ַ ֶ‫לְאִ שָּׁ֔ ה ו ֵ ַ֣תּלֶד ֔לוֹ א‬ ‫ת־אֽהֲ ֖ר ֹן ו ְאֶ ת־‬ ‫משׁה וּשְׁ נֵ ֙י חַ ֵיּ֣י עַ מְ ָ ֔רם ֶ ֧שׁבַע‬ ֶ֑ :‫לשׁים וּמְ ַ ֖את שָׁ נָ ֽה‬ ֛ ִ ְ‫וּשׁ‬ ‫ אחת אבוהי בת לוי אחות‬:‫יוכבד דדתו‬ :‫קהת‬

21And the sons of Izhar were Korah and Nepheg and Zichri.

:‫ְהר ֥ק ֹ ַרח ו ֶָנ֖פֶ ג ו ְ ִזכ ִ ְֽרי‬ ֑ ָ ‫כאוּב ְֵנ֖י יִצ‬

22And the sons of Uzziel were Mishael,

‫ִיאל ִמֽישָׁ ֵ ֥אל ו ְאֶ ְלצ ָ ָ֖פן‬ ֑ ֵ ‫כבוּב ְֵנ֖י עֻ זּ‬ :‫ו ְסִ תְ ִ ֽרי‬

Elzaphan, and Sithri.

23Aaron took to himself for a wife, Elisheba, the

daughter of Amminadab, the sister of Nahshon, and she bore him Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.

‫ִישׁבַע בַּת־‬ ֧ ֶ ‫כגוַיִּקַּ֨ ח ַאֽהֲ ֜ר ֹן אֶ ת־אֱ ל‬ ‫עַ ִמּֽינ ָ ָ֛דב אֲ ֥חוֹת נַחְ ֖שׁוֹן ֣לוֹ לְאִ ָ ֑שּׁה‬ ‫ִיהוּא‬ ֔ ‫ו ֵ ַ֣תּלֶד ֗לוֹ אֶ ת־נָדָ ֙ב ו ְאֶ ת־אֲ ב‬ ִ ֶ‫אֶ ת־אֶ לְעָ ָ ֖זר ו ְא‬ :‫ת־אֽיתָ ָמֽר‬

the sister of Nahshon: From here we learn that one who contemplates taking a wife must [first] investigate her brothers. — [from B.B. 110a, Exod. Rabbah 7:5]

‫ מכאן למדנו הנושא אשה‬:‫אחות נחשון‬ :‫צריך לבדוק באחיה‬

24And the sons of Korah were Assir, Elkanah and

‫כדוּב ְֵנ֣י ֔ק ֹ ַרח אַ ִ ֥סּיר ו ְאֶ לְקָ ָנ֖ה‬ :‫ֽיאָסף ֵ ֖אלֶּה מִ שְׁ פְּ ֥ח ֹת הַ קָּ ְר ִחֽי‬ ֑ ָ ‫ַו ֽאֲ ִב‬

Abiasaph; these are the families of the Korahites.

֨ ַ‫ֶן־אֽהֲ ֜ר ֹן ָלֽק‬ ַ ‫כהו ְאֶ לְעָ ֨ ָזר בּ‬ ‫ח־לוֹ‬ of the daughters of Putiel to himself as a wife, ‫מִ בְּנ֤ וֹת פּֽ וּטִ יאֵ ל֙ ֣לוֹ לְאִ שָּׁ֔ ה ו ֵ ַ֥תּלֶד‬ and she bore him Phinehas; these are the heads ִ ֶ‫֖לוֹ א‬ ‫אשׁי אֲ ֥בוֹת‬ ֛ ֵ ‫ת־פּֽינ ָ ְ֑חס אֵ֗ לֶּה ָר‬ of the fathers' [houses] of the Levites according :‫ה ְלו ִִ֖יּם לְמִ שְׁ פְּ ח ָֹתֽם‬ ַֽ to their families. 25Eleazar, the son of Aaron, took himself [one]

[one] of the daughters of Putiel-: Of the seed of Jethro, who fattened (‫ )פִּ טֵּ ם‬calves for idolatry (see Rashi on Exod. 2:16) and [who was also] of the seed of Joseph, who defied and fought (‫ )פִּ טְ פֵּ ט‬against his passion [when he was tempted by Potiphar’s wife]. — [from B.B. 109b]

26That is Aaron and Moses, to whom the Lord said, "Take the children of Israel out of the land of Egypt with their legions."

‫ מזרע יתרו שפטם עגלים‬:‫מבנות פוטיאל‬ :‫ ומזרע יוסף שפטפט ביצרו‬.‫לעבודה זרה‬

‫אָמר‬ ‫כו ֥הוּא ַאֽהֲ ֖ר ֹן‬ ֤ ַ ‫וּמשׁה אֲ שֶׁ֨ ר‬ ֶ֑ ‫י ְהֹו ָה֙ לָהֶ֔ ם הוֹ ִ֜ציאוּ אֶ ת־בּ ְֵנ֧י‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ַ ְ֖רי ִם עַ ל־‬ :‫ִצבְא ָֹתֽם‬

That is Aaron and Moses: Who are mentioned above [verse 20], whom Jochebed bore to Amram, [these two] are [the same] Aaron and Moses to whom the Lord said, etc. In some places, [Scripture] places Aaron before Moses, and in other places it places Moses before Aaron, to tell us that they were equal. — [from Mechilta, 7:1]

,‫ אלו שהוזכרו למעלה‬:‫הוא אהרן ומשה‬ .‫ הוא אהרן ומשה‬,‫שילדה יוכבד לעמרם‬ ‫יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש‬ ‫ לומר לך‬,‫מקומות שמקדים משה לאהרן‬ :‫ששקולין כאחד‬

with their legions: Heb. ‫ ִצבְא ָֹתם‬-‫[ ע ◌ַ ל‬equivalent to ‫ְבּ ִצ‬ ‫]בְא ָֹתם‬, with their legions. [I.e.,] all their legions according to their tribes. There are [examples] of ‫ עַ ל‬when it is used instead of one letter, [e.g.,] “you shall live by your sword (‫חַ ְר ְבּ‬-‫( ” ) עַ ל‬Gen. 27:40), [which is] the same as ‫בְּחַ ְר ְבּ‬ [by your own sword]; You stood by your sword (‫חַ ְר ְבּכֶם‬-‫)עַ ל‬ (Ezek. 33:26), [which is the same as] ‫בְּחַ ְר ְבּכֶם‬

‫ כל צבאם‬,‫ בצבאותם‬:‫על צבאתם‬ ‫ יש על שאינו אלא במקום אות‬.‫לשבטיהם‬ ,‫אחת )בראשית כז מ( ועל חרבך תחיה‬ ‫ )יחזקאל לג כו( עמדתם על‬,‫כמו בחרבך‬ :‫ כמו בחרבכם‬,‫חרבכם‬

27They are the ones who spoke to Pharaoh, the

king of Egypt, to let the children of Israel out of Egypt; they are Moses and Aaron.

‫ם אֶ ל־פַּ ְר ֣ע ֹה‬ ֙ ‫כזהֵ֗ ם ַהֽמְ דַ בּ ְִרי‬ ‫ְהוֹציא אֶ ת־בְּנֵ ֽי־‬ ֶֽ ֥ ִ ‫מלֶ‡־מִ צ ַ ְ֔רי ִם ל‬ ‫משׁה‬ ֖ ֶ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל מִ מִּ צ ָ ְ֑רי ִם ֥הוּא‬ :‫ו ְַאֽהֲ ֽר ֹן‬

They are the ones who spoke, etc: [It was] they [who] are the ones who were commanded, and they are the ones who fulfilled [what they had been commanded to do, i.e., speak to Pharaoh].

‫ הם שנצטוו הם‬:'‫הם המדברים וגו‬ :‫שקיימו‬

they are Moses and Aaron: They remained in their mission and in their righteousness from beginning to end. — [from Meg. 11a]

‫ הם בשליחותם‬:‫הוא משה ואהרן‬ :‫ובצדקתם מתחלה ועד סוף‬

28Now it came to pass on the day that the Lord

spoke to Moses in the land of Egypt,

Now it came to pass on the day that the Lord spoke, etc.: [This is] connected with the following verse: [“That the Lord spoke to Moses”].

29that the Lord spoke to Moses, saying, "I am

the Lord. Speak to Pharaoh everything that I speak to you."

‫ל־משׁה‬ ֶ‫כחוַי ְהִ֗ י בְּי֨ וֹם דִּ ֶ ֧בּר י ְה ֹ ָו֛ה א‬ ֶ֖ :‫בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ מחובר למקרא‬:'‫ויהי ביום דבר וגו‬ :‫שלאחריו‬

‫ֵאמ ֹר‬ ֖ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫כטוַי ְדַ ֵ ֧בּר י ְה ֹ ָו֛ה א‬ ֶ֥ ‡ֶ‫אֲ נִ ֣י י ְה ֹ ָו֑ה דַּ ֵ֗בּר אֶ ל־פַּ ְרע ֹה֙ ֶ ֣מל‬ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם ֵ ֛את כָּל־אֲ ֶ ֥שׁר אֲ ִנ֖י דּ ֹ ֵ ֥בר‬ :À‫אֵ ֶלֽי‬

that the Lord spoke: This is the very same speech stated ‫ הוא הדבור עצמו האמור‬:'‫וידבר ה‬ above, “Come, speak to Pharaoh, the king of Egypt” ‫למעלה )פסוק יא( בא דבר אל פרעה מלך‬ (verse 11), but since [Scripture] interrupted the topic in ‫ אלא מתוך שהפסיק הענין כדי‬,‫מצרים‬ order to trace their [Moses’ and Aaron’s] lineage, it :‫ חזר הענין עליו להתחיל בו‬,‫ליחסם‬ returned to it [the statement, in order] to resume with it.

I am the Lord: I have the power to send you and [also] to fulfill the words of My mission.

‫ כדאי אני לשלחך ולקיים דברי‬:'‫אני ה‬ :‫שליחותי‬

30But Moses said before the Lord, "Behold, I am

‫משׁה ִלפְ ֵנ֣י י ְה ֹ ָו֑ה ֵ ֤הן אֲ נִ ֙י‬ ֖ ֶ ‫לו ַ֥יּ ֹאמֶ ר‬ ‫עֲ ַ ֣רל שְׂ פָ תַ֔ י ִם ו ְאֵ֕ י‡ י ִשְׁ ַ ֥מע אֵ ַ ֖לי‬ :‫פַּ ְר ֽע ֹה‬

But Moses said before the Lord: This is the statement [that Moses] stated above: “Behold, the children of Israel did not hearken to me” (verse 12). Scripture repeats it here because it had interrupted the topic [for the reasons given above], and this is customary, similar to a person who says, “Let us return to the earlier [topic].”

‫ היא האמירה‬:'‫ויאמר משה לפני ה‬ ‫שאמר למעלה )פסוק יב( הן בני ישראל‬ ‫ ושנה הכתוב כאן כיון‬,‫לא שמעו אלי‬ ‫ וכך היא השיטה כאדם‬,‫שהפסיק הענין‬ :‫האומר נחזור על הראשונות‬

of closed lips; so how will Pharaoh hearken to me?"

Chapter 7 1The Lord said to Moses, "See! I have made you

‫או ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ְר ֵ ֛אה‬ ‫˜הים לְפַ ְר ֑ע ֹה ו ְַאֽהֲ ֥ר ֹן‬ ֖ ִ ֱ‫ א‬À‫נְתַ ִ ֥תּי‬ :Àֽ‫ִיא‬ ֶ ‫ ִי ֽהְ ֶי֥ה נְב‬À‫אָחי‬ ִ֖

I have made you a lord over Pharaoh: Heb. ‫אֱ ˜הִ ים‬, a judge and a chastiser, to chastise him with plagues and torments. — [from Onkelos and Tanchuma, Va’era 9]

‫ שופט ורודה‬:‫להים לפרעה‬-‫נתתיך א‬ :‫לרדותו במכות ויסורין‬

a lord over Pharaoh, and Aaron, your brother, will be your speaker.

will be your speaker: Heb. ֶ‫ נְבִיא‬, as the Targum renders: ָ‫תוּרגְמָ נ‬ ְ ְ‫ מ‬, your interpreter. Every expression of ‫( נְבוּאָה‬prophecy) denotes a man who publicly announces to the people words of reproof. It is derived from the root of “I create the speech (‫ )נִיב‬of the lips” (Isa. 57:19); “speaks (‫ )י ָנוּב‬wisdom” (Prov. 10:31); “And he (Samuel) finished prophesying (‫( ” )מֵ הִ תְ נַבוּת‬I Sam. 10:13). In Old French this is called predi(je) ir, advocate. — [based on Onkelos]

‫ וכן כל‬,‫ כתרגומו מתורגמנך‬:‫יהיה נביאך‬ ‫לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם‬ (‫ והוא מגזרת )ישעיה נז יט‬,‫דברי תוכחות‬ ‫ ויכל‬,‫ )משלי י לא( ינוב חכמה‬,‫ניב שפתים‬ ‫ ובלעז קוראין‬.(‫מהתנבות דשמואל )א' י יג‬ :[‫לו פרקייר"א ]מליץ ומטיף‬

2You shall speak all that I command you, and

ָ ‫באַ ָ ֣תּה תְ דַ ֵ֔בּר ֵ ֖את כָּל־אֲ ֶ ֣שׁר אֲ צ ֶ ַ֑וּ‬ ‫ךּ‬ ‫ י ְדַ ֵ ֣בּר אֶ ל־פַּ ְר ֔ע ֹה‬À֙ ‫ו ְַאֽהֲ ֤ר ֹן אָחִ֨ י‬ :‫ֽאַרצֽוֹ‬ ְ ‫ו ְשִׁ ַ ֥לּח אֶ ת־בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ֵמ‬

You shall speak: once every message, as you have heard it from My mouth, and Aaron, your brother, will interpret it and explain it in Pharaoh’s ears. — [from Tanchuma, Va’era 10]

‫ פעם אחת כל שליחות‬:‫אתה תדבר‬ ‫ ואהרן אחיך‬,‫ושליחות כפי ששמעתו מפי‬ :‫ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה‬

Aaron, your brother, shall speak to Pharaoh, that he let the children of Israel out of his land.

3But I will harden Pharaoh's heart, and I will increase My signs and My wonders in the land of Egypt.

‫ת־לב פַּ ְר ֑ע ֹה‬ ֣ ֵ ֶ‫ג ַו ֽאֲ נִ ֥י אַקְ ֶ ֖שׁה א‬ ‫ת־א ֹת ַ ֹ֛תי ו ְאֶ ת־מֽ וֹפְ ַ ֖תי‬ ֽ ֶ‫ֵיתי א‬ ֧ ִ ‫ו ְהִ ְרבּ‬ :‫בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

But I will harden: Since he [Pharaoh] behaved wickedly ‫ מאחר שהרשיע והתריס‬:‫ואני אקשה‬ and defied Me, and I know full well that there is no delight ‫ וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות‬,‫כנגדי‬ among the nations to make a wholehearted attempt to ,‫עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב‬ repent, it is better for Me that his heart be hardened, so ‫טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו‬ that [I can] increase My signs and My wonders in him, ‫ וכן מדתו‬.‫אותותי ותכירו אתם את גבורותי‬ and you will recognize My mighty deeds, and so is the ‫של הקב"ה מביא פורענות על האומות‬ custom of the Holy One, blessed be He. He brings retribution on the nations so that Israel should hear and ‫עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל‬ fear, as it is said: “I have cut off nations; their towers have ‫ שנאמר )צפניה ג ו( הכרתי גוים‬,‫וייראו‬ become desolate… I said, ‘Surely you will fear Me, you ‫ )שם ז( אמרתי אך תיראי‬,'‫נשמו פנותם וגו‬ will accept reproof’” (Zeph. 3:6, 7). Nevertheless, in the ‫ ואף על פי כן בחמש‬,‫אותי תקחי מוסר‬ first five plagues, it does not say, “And the Lord ‫מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב‬ strengthened Pharaoh’s heart,” but “Pharaoh’s heart :‫ אלא ויחזק לב פרעה‬,‫פרעה‬ remained steadfast.” -[from Exod. Rabbah 13:3, 11:6; Tanchuma Buber, Va’era 22; Yeb. 63a]

4But Pharaoh will not hearken to you, and I will

lay My hand upon the Egyptians, and I will take My legions, My people, the children of Israel, out of Egypt with great judgments.

‫ם פַּ ְר ֔ע ֹה ו ְנָ ֽתַ ִ ֥תּי‬ ֙ ‫דו ְ˜א־י ִשְׁ ַ ֤מע אֲ ֵל ֶכ‬ ‫אֶ ת־י ִ ָ֖די בְּמִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְהֽ וֹצֵאתִ֨ י אֶ ת־‬ ֙‫ִצבְא ֹתַ֜ י אֶ ת־עַ ִ ֤מּי בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ל‬ :‫מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ַ ְ֔רי ִם בִּשְׁ פָ ִ ֖טים גְּד ִֹלֽים‬

5And the Egyptians shall know that I am the

Lord when I stretch forth My hand over Egypt, and I will take the children of Israel out of their midst." My hand: A real hand, to strike them.

6Moses and Aaron did; as the Lord commanded

them, so they did.

‫ם ִכּֽי־אֲ נִ ֣י י ְה ָֹ֔וה‬ ֙ ִ ‫הו ְ ָי ֽדְ ֤עוּ מִ צ ַ ְ֨רי‬ ‫ִבּנְט ִ ֹ֥תי אֶ ת־י ִ ָ֖די עַ ל־מִ צ ָ ְ֑רי ִם‬ ‫ֵאתי אֶ ת־בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ ֥ ִ ‫ו ְהֽ וֹצ‬ ָ ִ‫מ‬ :‫תּוֹכֽם‬ :‫ יד ממש להכות בהם‬:‫את ידי‬

‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֑ר ֹן ַכּֽאֲ שֶׁ֨ ר צ ִָוּ֧ה‬ ֖ ֶ ‫וו ַ ַ֥יּעַ שׂ‬ :‫י ְה ֹ ָו֛ה א ָ ֹ֖תם ֵ ֥כּן עָ שֽׂ וּ‬

‫זוּמשֶׁ ה֙ בֶּן־שְׁ מ ֹנִ ֣ים שָׁ ָ֔נה ו ַ ְ֣אהֲ ֔ר ֹן‬ was eighty three years old when they spoke to ‫בֶּן־שָׁ ֥לשׁ וּשְׁ מ ִֹנ֖ים שָׁ ָנ֑ה בְּדַ בּ ָ ְ֖רם‬ Pharaoh. :‫אֶ ל־פַּ ְר ֽע ֹה‬ 7And Moses was eighty years old, and Aaron

8The Lord spoke to Moses and Aaron, saying,

‫ל־משׁה ו ְאֶ ל־‬ ֶ‫חו ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֔וה א‬ ֶ֥ :‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ַאֽהֲ ֖ר ֹן ל‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֔ ‫ט ִכּ ֩י י ְדַ ֵ֨בּר אֲ ל ֶ ֵ֤כם פַּ ְרע ֹה֙ ל‬

9"When Pharaoh speaks to you, saying, 'Provide

a sign for yourselves,' you shall say to Aaron, ַ ֶ‫מוֹפת ו ְָאֽמַ ְר ָ ֣תּ א‬ ‫ל־אֽהֲ ֗ר ֹן‬ ֑ ֵ ‫תְּ נ֥ וּ ל ֶ ָ֖כם‬ 'Take your staff, [and] cast [it] before Pharaoh; ‫֛ ו ְהַ שְׁ ֵ ֥ל‡ לִפְ נֵ ֽי־‬À ְ‫ַ ֧קח אֶ ת־מַ טּ‬ it will become a serpent.' "

:‫פַ ְר ֖ע ֹה י ִ ְ֥הי לְתַ נִּ ֽין‬

a sign: Heb. ‫מוֹפֵ ת‬, a sign to make [it] known that there is power in the One who is sending you. — [from Onkelos]

‫ אות להודיע שיש צרוך במי ששולח‬:‫מופת‬ :‫אתכם‬

ַ ‫תל‬, a serpent. a serpent: Heb. ‫ְתנִין‬

:‫ נחש‬:‫לתנין‬

10[Thereupon,] Moses and Aaron came to Pharaoh, and they did so, as the Lord had commanded; Aaron cast his staff before Pharaoh and before his servants, and it became a serpent.

‫משׁה ו ְַאֽהֲ ר ֹ֙ן אֶ ל־פַּ ְר ֔ע ֹה‬ ֤ ֶ ‫יוַיּ ָ֨ב ֹא‬ ‡‫ו ַַיּ֣עֲ שׂוּ ֵ֔כן ַ ֽכּאֲ ֶ ֖שׁר צ ִָוּ֣ה י ְה ֹ ָו֑ה וַיַּשְׁ ֨ ֵל‬ ‫ַאֽהֲ ֜ר ֹן אֶ ת־מַ טֵּ֗ הוּ לִפְ נֵ ֥י פַ ְר ֛ע ֹה‬ :‫וְלִפְ נֵ ֥י עֲ ב ָ ָ֖דיו וַי ִ ְ֥הי לְתַ נִּ ֽין‬

11[Then,] Pharaoh too summoned the wise ‫יאוַיִּקְ ָר ֙א גַּם־פַּ ְר ֔ע ֹה ַלֽחֲ כ ִ ָ֖מים‬ men and the magicians, and the necromancers ‫ו ְַלֽמְ כַשְּׁ ִ ֑פים ו ַיַּ ֽעֲ ֨שׂוּ גַם־הֵ֜ ם חַ ְרטֻ ֵ ֥מּי‬ of Egypt also did likewise with their magic. :‫מִ צ ְַרי ִם בּ ְַלֽהֲ טֵ יהם ֵכּֽן‬

ֶ֖

with their magic: Heb. ‫[ ְבּלַהִ טֵ יהֶ ם‬Onkelos renders ‫] ְבּלַחֲ שֵ הון‬, [meaning] with their incantations. It [the word ‫ ְבּלַהִ טֵ יהֶ ם‬has no similarity in the [rest of] Scripture. It may, however, be compared to “the blade of (‫ )לַהַ ט‬the revolving sword” (Gen. 3:24), which seemed to be revolving because of a magic spell.

12Each one of them cast down his staff, and they became serpents; but Aaron's staff swallowed their staffs.

‫ בלחשיהון ואין לו דמיון‬:‫בלהטיהם‬ (‫ ויש לדמות לו )בראשית ג כב‬,‫במקרא‬ ‫ דומה שהיא‬,‫להט החרב המתהפכת‬ :‫מתהפכת על ידי לחש‬

‫יבוַיַּשְׁ ֨ ִליכוּ֙ ִ ֣אישׁ מַ טֵּ֔ הוּ ו ַיִּ ֽהְ י֖ וּ‬ ‫ה־אֽהֲ ֖ר ֹן אֶ ת־‬ ַ ֵ‫לְתַ נּ ִִינ֑ם וַיִּב ַ ְ֥לע מַ טּ‬ :‫מַ טּ ָֹתֽם‬

but Aaron’s staff swallowed their staffs: After it had again become a staff, it swallowed them all. — [from Shab. 97a]

13But Pharaoh's heart remained steadfast, and

he did not hearken to them, as the Lord had spoken.

14The Lord said to Moses, "Pharaoh's heart is

heavy; he has refused to let the people out.

is heavy: Heb. ‫ ָכּבֵד‬. Its Aramaic translation is ‫[ י ַקִ יר‬heavy], and not ‫[ אִ תְ י ַקַ ר‬has become heavy], because it is the name of a thing [an adjective and not a verb], as in for the matter is too heavy (‫ ) ָכבֵד‬for you (Exod. 18:18).

15Go to Pharaoh in the morning; behold, he is

going forth to the water, and you shall stand opposite him on the bank of the Nile, and the staff that was turned into a serpent you shall take in your hand.

behold, he is going forth to the water: to relieve himself, for he had deified himself and said that he did not need to relieve himself; so, early in the morning he went out to the Nile and there he would perform his needs. — [from Mid. Tanchuma, Va’era 14; Exod. Rabbah 9:8]

16And you shall say to him, 'The Lord God of

the Hebrews sent me to you, saying, "Send forth My people, so that they may serve Me in the desert," but behold, until now, you have not hearkened. until now: Heb. ‫כּ ֹה‬-‫עַ ד‬, [meaning] until now [Onkelos]. Its midrashic interpretation is: Until you hear from me [the announcement of] the plague of the firstborn, which I will introduce with “So (‫ כּ ֹה‬said the Lord, ‘When the night divides…’” (Exod. 11: 4). — [from an unknown midrashic source]

17So said the Lord, "With this you will know that I am the Lord." Behold, I will smite with the staff that is in my hand upon the water that is in the Nile, and it will turn to blood. and it will turn to blood: Since there is no rainfall in Egypt, and the Nile ascends and waters the land, so the Egyptians worship the Nile. He therefore smote their deity and afterwards He smote them. — [from Sifrei, Devarim 38; Exod. Rabbah 9:9; Tanchuma, Va’era 13]

‫ מאחר שחזר ונעשה‬:‫ויבלע מטה אהרן‬ :‫מטה בלע את כולן‬

‫יג ַו ֽיֶּ ֽחֱ זַק֙ ֵ ֣לב פַּ ְר ֔ע ֹה ו ְ֥˜א שָׁ ַ ֖מע‬ :‫ֵהם ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר דִּ ֶ ֥בּר י ְה ֹ ָו ֽה‬ ֑ ֶ ‫אֲ ל‬

‫ידו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה כּ ֵ ָ֖בד ֵ ֣לב‬ :‫פַּ ְר ֑ע ֹה מֵ ֵ ֖אן לְשַׁ ַ ֥לּח הָ ָעֽם‬ ‫ מפני‬,‫ ולא אתיקר‬,‫ תרגומו יקיר‬:‫כבד‬ ‫ כמו )שמות יח יח( כי כבד‬,‫שהוא שם דבר‬ :‫ממך הדבר‬

‫טו ֵ ֣ל‡ אֶ ל־פַּ ְר ֞ע ֹה בּ ַ֗בּ ֹקֶ ר הִ נֵּה֙ י ֵ ֹ֣צא‬ ‫אתוֹ עַ ל־‬ ֖ ‫ְתּ לִקְ ָר‬ ֥ ָ ‫הַ מַּ֔ י ְמָ ה וְנִ ַצּב‬ ‡‫שְׂ ַפת הַ י ְ֑א ֹר ו ְהַ מַּ טּה אֲ ר־נֶהְ ַפּ‬ ֶ‫שׁ‬ ֥ ֶ֛ ֣ :Àֽ‫ְלנ ָ ָ֖חשׁ תִּ ַ ֥קּח ְבּי ֶָד‬ ‫ שהיה עושה‬,‫ לנקביו‬:‫הנה יצא המימה‬ ‫עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו‬ :‫ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו‬

‫˜הי‬ ֤ ֵ ֱ‫טזו ְָאֽמַ ְר ָ ֣תּ אֵ ֗ ָליו י ְה ֹ֞ו ָה א‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֔ ‫ ל‬À֙ ‫ם שְׁ ל ַ ָ֤חנִי אֵ ֨ ֶלי‬ ֙ ‫ָהֽעִ ב ְִרי‬ ‫שַׁ לַּח֙ אֶ ת־עַ מִּ֔ י ו ְ ַי ֽעַ ב ֻ ְ֖דנִי בַּמִּ דְ ָ ֑בּר‬ :‫ו ְהִ נֵּ ֥ה ˜ֽא־שָׁ ַ ֖מעְ תָּ עַ ד־כֹּֽה‬ ‫ עד הנה ומדרשו עד שתשמע ממני‬:‫עד כה‬ ‫ שאפתח בה בכה )יא ד( כה‬,‫מכת בכורות‬ :‫אמר ה' כחצות הלילה‬

‫אָמר י ְה ָֹ֔וה בּ ְ֣ז ֹאת תֵּ ֔ ַדע ִ ֖כּי‬ ֣ ַ ‫יז ֚כּ ֹה‬ | ‫אֲ נִ ֣י י ְה ֹ ָו֑ה הִ ֵ֨נּה ָאֽנ ֹ ִ֜כי מַ ֶ ֣כּה‬ ‫בַּמַּ ֶ ֣טּה אֲ שֶׁ ר־ ְבּי ֗ ִָדי עַ ל־הַ ַ ֛מּי ִם‬ :‫אֲ ֶ ֥שׁר ַבּי ְ֖א ֹר ו ְנֶ ֽהֶ פְ ֥כוּ ל ְָדֽם‬ ‫ לפי שאין גשמים יורדים‬:‫ונהפכו לדם‬ ,‫ ונילוס עולה ומשקה את הארץ‬,‫במצרים‬ ‫ לפיכך הלקה את‬,‫ומצרים עובדים לנילוס‬ :‫יראתם ואחר כך הלקה אותם‬

18And the fish that are in the Nile will die, and

the Nile will become putrid, and the Egyptians will weary [in their efforts] to drink water from the Nile.' " and the Egyptians will weary: Heb. ‫[ וְנִלְאוּ‬I.e., the Egyptians will become weary trying] to seek a remedy for the waters of the Nile so that it would be fit to drink. — [from Jonathan]

‫יחו ְהַ דָּ ָ ֧גה אֲ שֶׁ ר־ ַבּי ְ֛א ֹר תָּ ֖מוּת‬ ‫וּב ַ ָ֣אשׁ הַ י ְ֑א ֹר וְנִל ְ֣אוּ מִ צ ַ ְ֔רי ִם‬ :‫לִשְׁ ֥תּוֹת ַ ֖מי ִם מִ ן־הַ י ְֽא ֹר‬ ‫ לבקש רפואה למי היאור‬:‫ונלאו מצרים‬ :‫שיהיו ראוין לשתות‬

19The Lord said to Moses, "Say to Aaron, 'Take

‫יטו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה אֱ ֣מ ֹר‬ your staff and stretch forth your hand over the ַ ֶ‫א‬ À֩ ְ‫֣ וּנְטֵ ה־ ָי ֽד‬À ְ‫ל־אֽהֲ ֡ר ֹן ַ ֣קח מַ טּ‬ waters of Egypt, over their rivers, over their | ‫עַ ל־מֵ ימֵ֨ י מִ צ ַ ְ֜רי ִם עַ ל־נַ ֽהֲ ר ָ ֹ֣תם‬ canals, over their ponds, and over all their ‫יהם ו ְעַ ל־אַגְמֵ יהֶ֗ ם ו ַ ְ֛על‬ ֣ ֶ ‫עַ ל־י ְֽא ֹ ֵר‬ bodies of water, and they will become blood, ‫יוּ־דם ו ָ ְ֤הי ָה‬ ֑ ָ ְ‫יהם ו ְ ִי ֽה‬ ֖ ֶ ֵ‫כָּל־מִ קְ ֵו֥ה ֵמֽימ‬ and there will be blood throughout the entire ָ ‫ָל־א ֶרץ מִ צ ַ ְ֔רי ִם‬ ‫וּבֽעֵ ִ ֖צים‬ ֙ ָ‫ד‬ ֣ ֶ ‫ם ְבּכ‬ land of Egypt, even in wood and in stone.' " ָ :‫וּבֽאֲ בָנִ ֽים‬ Say to Aaron: Since the Nile protected Moses when he was cast into it, it therefore was not smitten by him, neither with blood nor with frogs, but was smitten by Aaron. — [from Tanchuma, Va’era 14]

‫ לפי שהגין היאור על משה‬:‫אמר אל אהרן‬ ‫ לפיכך לא לקה על ידו לא‬,‫כשנשלך לתוכו‬ :‫ ולקה על ידי אהרן‬,‫בדם ולא בצפרדעים‬

their rivers: They are the rivers that flow, like our rivers.

‫ הם נהרות המושכים כעין נהרות‬:‫נהרתם‬ :‫שלנו‬

their canals: Heb. ‫י ְא ֵֹריהֶ ם‬. These are man-made pools and ditches, [extending] from the riverbank to the fields. [When] the waters of the Nile increase, it [the Nile] rises through the canals and irrigates the fields. — [from Othioth d’Rabbi Akiva

‫ הם בריכות ונגרים העשויות בידי‬:‫יאריהם‬ ‫ ונילוס מימיו‬,‫אדם משפת הנהר לשדות‬ ‫מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה‬ :‫השדות‬

their ponds: Water that does not spring [from beneath the ground] and does not flow [to any other place] but stands in one place. It is called estanc [in Old French], pond.

‫ קבוצת מים שאינן נובעין ואינן‬:‫אגמיהם‬ ‫ וקורין לו‬,‫ אלא עומדין במקום אחד‬,‫מושכין‬ :[‫אישטנ"ק ]אגם‬

throughout the entire land of Egypt: Even in the bathhouses, and in the bathtubs in the houses.

even in wood and in stone: Water in wooden vessels and in stone vessels. — [from Onkelos, Jonathan, Exod. Rabbah 9:11]

‫ אף במרחצאות‬:‫בכל ארץ מצרים‬ :‫ובאמבטאות שבבתים‬ ‫ מים שבכלי עץ ובכלי‬:‫ובעצים ובאבנים‬ :‫אבן‬

commanded, and he raised the staff and struck the water that was in the Nile before the eyes of Pharaoh and before the eyes of his servants, and all the water that was in the Nile turned to blood.

| ‫כו ַיַּ ֽעֲ שׂוּ־ ֵכ ֩ן משֶׁ֨ ה ו ְַאֽהֲ ֜ר ֹן ַכּֽאֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫צ ִָוּ֣ה י ְה ָֹ֗וה ו ַָיּ ֶ֤רם בַּמַּ טֶּ ה֙ ו ַַיּ֤‡ אֶ ת־‬ ‫ם אֲ ֶ ֣שׁר ַבּי ְ֔א ֹר לְעֵ ֵינ֣י פַ ְר ֔ע ֹה‬ ֙ ִ ‫הַ מַּ֨ י‬ ‫וּלְעֵ ֵינ֖י עֲ ב ָ ָ֑דיו וַיּ ֵָהֽפְ ֛כוּ כָּל־הַ ַ ֥מּי ִם‬ :‫אֲ שֶׁ ר־ ַבּי ְ֖א ֹר ל ְָדֽם‬

21And the fish that were in the Nile died, and the Nile became putrid; the Egyptians could not

֙‫כאו ְהַ דָּ ָ֨גה אֲ שֶׁ ר־ ַבּי ְ ֥א ֹר מֵ֨ תָ ה‬ ‫וַיִּב ַ ְ֣אשׁ הַ י ְ֔א ֹר ו ְ˜א־יָכ ְ֣לוּ מִ צ ַ ְ֔רי ִם‬

20Moses and Aaron did so, as the Lord had

‫לִשְׁ ֥תּוֹת ַ ֖מי ִם מִ ן־הַ י ְ֑א ֹר וַי ִ ְ֥הי הַ ָ ֖דּם‬ :‫ָל־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ‫ְבּכ‬

drink water from the Nile, and there was blood throughout the entire land of Egypt. 22And the necromancers of Egypt did likewise with their secret rites, and Pharaoh's heart was steadfast, and he did not heed them, as the Lord had spoken.

‫שׂוּ־כן חַ ְרטֻ ֵ ֥מּי מִ צ ַ ְ֖רי ִם‬ ֲ‫כבו ַיַּ ֽע‬ ֵ֛ ‫יהם ו ַיֶּ ֽחֱ ַז֤ק ֵלֽב־פַּ ְרע ֹה֙ וְ˜ֽא־‬ ֑ ֶ ֵ‫בּ ְָלֽט‬ :‫שָׁ ַ ֣מע אֲ לֵהֶ֔ ם ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר דִּ ֶ ֥בּר י ְה ֹ ָו ֽה‬

with their secret rites: Heb. ‫ ְבּלָטֵ יהֶ ם‬, an incantation which they uttered silently and in secret (‫) ְבּלָּט‬. [This follows Onkelos.] Our Rabbis, however, said: ‫ְבּלָטֵ יהֶ ם‬ means acts of demons. ‫ ְבּלַהִ טֵ יהֶ ם‬means acts of magic. — [from Sanh. 67b] [See above commentary on verse 11.]

‫ לחש שאומרין אותו בלט‬:‫בלטיהם‬ ‫ ורבותינו אמרו בלטיהם מעשה‬.‫ובחשאי‬ :‫ בלהטיהם מעשה כשפים‬,‫שדים‬

and Pharaoh’s heart was steadfast: saying, “You are doing this through sorcery. ‘You are bringing straw to Aphraim,’ a city that is full of straw. So too you bring magic to Egypt, which is [already] full of magic.” - from Exod. Rabbah 9:11, Men. 85a]

‫ לומר על ידי מכשפות‬:‫ויחזק לב פרעה‬ ‫ תבן אתם מכניסין‬,‫אתם עושים כן‬ ‫ אף אתם‬,‫ עיר שכולה תבן‬,‫לעפריים‬ :‫מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים‬

23Pharaoh turned and went home, and he paid

no heed even to this.

even to this: Neither to the sign of the staff that had turned into a serpent nor to this one of blood.

‫ֵיתוֹ ו ְ˜א־‬ ֑ ‫כגו ִַיּ֣פֶ ן פַּ ְר ֔ע ֹה וַיּ ָ֖ב ֹא אֶ ל־בּ‬ :‫ָ ֥שׁת ל ִ֖בּוֹ גַּם־לָז ֹֽאת‬ ‫ שנהפך לתנין‬,‫ למופת המטה‬:‫גם לזאת‬ :‫ולא לזה של דם‬

24All the Egyptians dug around the Nile for

water to drink because they could not drink from the water of the Nile.

‫ִיב ֹת‬ ֥ ‫כדוַיַּחְ פְּ ֧רוּ כָל־מִ צ ַ ְ֛רי ִם סְ ב‬ ֙‫הַ י ְ֖א ֹר ַ ֣מי ִם לִשְׁ ֑תּוֹת ִ ֣כּי ֤˜א ָיֽכְלוּ‬ :‫ימי הַ י ְֽא ֹר‬ ֖ ֵ ֵ‫לִשְׁ ֔תּ ֹת מִ מּ‬

25Seven full days passed after the Lord had smitten the Nile.

‫כהוַיִּמָּ ֵ ֖לא שִׁ ב ַ ְ֣עת י ִ ָ֑מים ַאֽחֲ ֵ ֥רי‬ :‫הַ כּֽוֹת־י ְה ָֹ֖וה אֶ ת־הַ י ְֽא ֹר‬

Seven full days passed: Heb. ‫וַיְּמָּ לֵא‬, literally, seven days were filled. Since the word ‫ וַיְּמָּ לֵא‬is singular, Rashi explains: The number of seven days that the Nile did not return to its original state [was filled], for the plague would be in effect for a quarter of a month, and for three quarters [of the month], he [Moses] would exhort and warn them. — [from Tanchuma, Va’era 13, Exod. Rabbah 9:12, as explained by Mizrachi and Gur Aryeh].

‫ שלא שב היאור‬,‫ מנין שבעת ימים‬:‫וימלא‬ ‫ שהיתה המכה משמשת רביע‬,‫לקדמותו‬ ‫חדש ושלשה חלקים היה מעיד ומתרה‬ :‫בהם‬

26The Lord said to Moses, "Come to Pharaoh

‫כוו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֖בּ ֹא אֶ ל־‬ ‫אָמר‬ ֣ ַ ‫פַּ ְר ֑ע ֹה ו ְָאֽמַ ְר ָ ֣תּ אֵ ֗ ָליו ֚כּ ֹה‬ :‫ְדנִי‬ ֽ ֻ ‫י ְה ָֹ֔וה שַׁ ַ ֥לּח אֶ ת־עַ ִ ֖מּי ו ְ ַי ֽעַ ב‬

27But if you refuse to let [them] go, behold, I

‫כזו ְאִ ם־מָ ֵ ֥אן אַ ָ ֖תּה לְשַׁ ֵ ֑לּחַ הִ ֵנּ֣ה‬ ֖Àְ‫ָאֽנ ֹ ִ֗כי נ ֹגֵ ֛ף אֶ ת־כָּל־ ְגּבֽוּל‬ :‫בּצְפַ ְרדְּ ִעֽים‬ ַֽ

and say to him, 'So said the Lord, "Let My people go, so that they may serve Me.

will smite all your borders with frogs.

But if you refuse: Heb. ‫מָ אֵ ן‬, [which means] and if you are a refuser. ‫ מָ אֵ ן‬is like ‫מְ מָ אֵ ן‬, refuses, but Scripture calls the person by his action, like “tranquil (‫ )שָׁ לֵו‬and still (‫” )ו ְשָׁ קֵ ט‬ (see Job 16:12) 4; “sad and upset (‫( ”)וְזָעֵ ף‬I Kings 20:43).

‫ מאן כמו‬.‫ ואם סרבן אתה‬:‫ואם מאן אתה‬ ‫ אלא כינה האדם על שם‬,‫ מסרב‬,‫ממאן‬ ‫ )ירמיהו‬,‫ כמו )איוב טז יב( שלו‬,‫המפעל‬ :‫ )מלכים א' כ מג( סר וזעף‬,‫מח יא( ושקט‬

smite all your borders: Heb. ‫נֹגֵף‬, [means] smite. Similarly every expression of ‫מַ גֵּפָ ה‬, plague, [also means a smiting,] “and they strike (‫ )וְנָגְפוּ‬a pregnant woman” (Exod. 21:22), does not mean [striking to] death. Similarly “before your feet are dashed (‫( ” )י ִתְ נַגְּפוּ‬Jer. 13:16); “lest your foot be dashed (‫ )‡תִּ גּ ֹף‬on a stone” (Ps. 91:12); “a stone upon which to dash oneself (‫( ” )נֶגֶף‬Isa. 8:14).

‫ וכן כל לשון‬,‫ מכה‬:‫נגף את כל גבולך‬ ‫ וכן‬,‫מגפה אינו לשון מיתה אלא לשון מכה‬ ‫ אינו לשון‬,‫)שמות כא כב( ונגפו אשה הרה‬ ‫ וכן )ירמיהו יג טז( ובטרם יתנגפו‬.‫מיתה‬ ‫ )תהילים צא יב( פן תגוף באבן‬,‫רגליכם‬ :‫ )ישעיהו ח יד( ולאבן נגף‬,‫רגליך‬

֒ ִ‫כחו ְשָׁ ַ ֣רץ הַ י ְא ֹר֘ צְפַ ְרדְּ ע‬ ֙‫ים ו ְעָ לוּ‬ will go up and come into your house and into ַ À‫ֵית‬ ֖Àְ‫וּבֽחֲ ַ ֥דר מִ שְׁ ָ ֽכּב‬ ֶ֔ ‫וּבאוּ ְבּב‬ ָ֣ your bedroom and upon your bed and into the À ֶ֔‫ וּבְעַ מּ‬À‫ֵ ית עֲ ב ָ֨די‬ ‫ וּב ְ֤ב‬À‫ו ְעַ ל־מִ טָּ ֶ ֑ת‬ ֙ ֶ house of your servants and into your people, :À‫רוֹתֽי‬ ֶ ֲ‫ וּבְמִ שְׁ א‬À‫נּוּרי‬ ֖ ֶ ַ‫וּבְת‬ and into your ovens and into your kneading 28And the Nile will swarm with frogs, and they

troughs;

and they will go up: from the Nile.

:‫ מן היאור‬:‫ועלו‬

into your house: and afterwards, into the house of your servants. He [Pharaoh] introduced the plan first, [as it is written:] “He said to his people…” (Exod. 1:9), and with him the retribution started. — [from Sotah 11a]

29and into you and into your people and into all

your servants, the frogs will ascend." ' "

and into you and into your people and into all your servants: They [the frogs] would go into their intestines and croak. — [from Tanna d’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabbah, ch. 7]

‫ הוא‬.‫ ואחר כך בבתי עבדיך‬:‫בביתך‬ ‫התחיל בעצה תחלה )שמות א ט( ויאמר‬ :‫ וממנו התחילה הפורענות‬,‫אל עמו‬

À‫֖ וּ ְבכָל־עֲ ב ֶ ָ֑די‬À ְ‫כטוּב ָ ְ֥כה וּבְעַ מּ‬ :‫הצְפַ ְרדְּ ִעֽים‬ ֽ ַ ‫ַי ֽעֲ ֖לוּ‬ ‫ בתוך מעיהם נכנסין‬:‫ובכה ובעמך‬ :‫ומקרקרין‬

Chapter 8 1The Lord said to Moses, "Say to Aaron, stretch forth your hand with your staff over the rivers, over the canals, and over the ponds, and bring up the frogs on the land of Egypt."

2And Aaron stretched forth his hand over the

waters of Egypt, and the frogs came up and covered the land of Egypt.

and the frogs came up: Heb. ַ‫ו ַַתּעַ ל הַ צְפַ ְרדֵ ע‬, literally, and the frog came up. It was one frog, and they [the Egyptians] hit it, and it split into many swarms of frogs. This is its midrashic interpretation (Tanchuma, Va’era 14); for its simple meaning, it can be said that the swarming of the frogs is referred to as singular, and likewise, “and the lice were (‫( ” )ו ַתְּ הִ י הַ ִכּנָם‬verse 13), the swarming, pedoiliyere in Old French, swarming of lice, and also ‫ו ַַתּעַ ל‬ ‫הַ צְּפַ ְרדֵּ ע‬, grenoylede in Old French, swarming of frogs.

‫או ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָ֘ה אֶ ל־משֶׁ ֒ה אֱ ֣מ ֹר‬ ַ ֶ‫א‬ À ֶ֔‫ בְּמַ טּ‬À֙ ְ‫ל־אֽהֲ ֗ר ֹן נ ֵ ְ֤טה אֶ ת־ ָי ֽד‬ ‫ל־הנְּהָ ֔ר ֹת עַ ל־הַ י ְא ִ ֹ֖רים ו ְעַ ל־‬ ַ֙ ַ‫ע‬ ‫ת־הצְפַ ְרדְּ ִ ֖עים‬ ַֽ ֶ‫ָהֽאֲ ג ִ ַ֑מּים ו ַ ְ֥העַ ל א‬ :‫ל־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ַ‫ע‬ ‫ימי‬ ֣ ֵ ֵ‫בו ֵַיּ֤ט ַאֽהֲ ר ֹ֙ן אֶ ת־י ָ֔דוֹ ַ ֖על מ‬ ‫מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ַתַּ֨ עַ ל֙ הַ צּפַ ְר ֔ ֵדּעַ ו ַתְּ ַ ֖כס‬ :‫ת־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ֶ‫א‬ ‫ צפרדע אחת היתה והיו‬:‫ותעל הצפרדע‬ ‫מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים זהו‬ ‫ ופשוטו יש לומר שרוץ הצפרדעים‬.‫מדרשו‬ ‫ וכן )להלן יד( ותהי‬.‫קורא לשון יחידות‬ ‫ הרחישה דוילייר"א בלעז ]רחישת‬,‫הכנם‬ ‫כנים[ ואף ותעל הצפרדע גרינוילייר"א‬ :[‫בלעז ]רחישת צפרדעים‬

3And the necromancers did likewise with their

secret rites, and they brought up the frogs on the land of Egypt.

‫יהם‬ ֲ‫גו ַיַּ ֽע‬ ֑ ֶ ֵ‫שׂוּ־כן ַהֽחַ ְרטֻ ִ ֖מּים בּ ְָלֽט‬ ֵ֥ ‫ל־א ֶרץ‬ ַֽ ֶ‫ו ַיַּ ֽעֲ ֥לוּ א‬ ֥ ֶ ַ‫ת־הצְפַ ְרדְּ ִ ֖עים ע‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

4Thereupon, Pharaoh summoned Moses and Aaron, and said, "Entreat the Lord that He remove the frogs from me and from my people, and I will let out the people [of Israel] so that they may sacrifice to the Lord."

‫ְמשׁה וּל ְַאֽהֲ ֗ר ֹן‬ ֣ ֶ ‫דוַיִּקְ ָ ֨רא פַ ְר ֜ע ֹה ל‬ ‫ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר הַ עְ ִ ֣תּירוּ אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה וְי ָסֵ ֙ר‬ ֵ ‫הצְפַ ְרדְּ עִ֔ ים מִ ֶ ֖מּנִּי‬ ‫וּמֽעַ ִ ֑מּי‬ ַֽ ‫ַו ֽאֲ שַׁ לְּחָ ה֙ אֶ ת־הָ עָ֔ ם וְי ִ ְזבּ ְ֖חוּ‬ :‫ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

5And Moses said to Pharaoh, "Boast [of your

superiority] over me. For when shall I entreat for you, for your servants, and for your people, to destroy the frogs from you and from your houses, [that] they should remain only in the Nile? " Boast [of your superiority] over me: Heb. ‫הִ תְ פָּ אֵ ר עָ לַי‬, similar to “Shall the axe boast (‫ )הִ י ִתְ פָּ אֵ ר‬over the one who hews with it” (Isa. 10:15). It praises itself, saying, “I am greater than you,” vanter in Old French. Similarly, ‫הִ תְ פָּ אֵ ר‬ ‫עָ לַי‬, [Moses says to Pharaoh,] “you praise yourself by acting cleverly and asking a difficult thing and saying that I will be unable to do it.”

‫משׁה לְפַ ְרע ֹ֘ה הִ תְ פָּ ֵ ֣אר‬ ֣ ֶ ‫הו ַ֨יּ ֹאמֶ ר‬ À֙ ‫֗ ו ְַלֽעֲ ב ֨ ֶָדי‬Àְ‫עָ לַי֒ לְמָ ַ ֣תי | אַעְ ִ ֣תּיר ל‬ ‫הצְפַ ְרדְּ עִ֔ ים‬ ֙ ‫֔ לְהַ כ ְִרי‬À ְ‫וּלְעַ מּ‬ ַֽ ‫ת‬ ‫ ַ ֥רק ַבּי ְ֖א ֹר‬À‫ָתּי‬ ֑ ֶ ‫֖ וּמִ בּ‬À ְ‫מִ מּ‬ :‫תִּ שָּׁ ַא ְֽרנָה‬ ‫ כמו )ישעיהו י טו( היתפאר‬:‫התפאר עלי‬ ‫ משתבח לומר אני‬,‫הגרזן על החוצב בו‬ ‫ וכן‬.[‫גדול ממך ונט"ר בלעז ]להתפאר‬ ‫ השתבח להתחכם ולשאול‬,‫התפאר עלי‬ :‫דבר גדול ולומר שלא אוכל לעשותו‬

For when shall I entreat for you: Heb. ‫לְמָ תַ י‬. That which I ‫ את אשר אעתיר לך‬:‫למתי אעתיר לך‬ will entreat for you today regarding the extermination of ‫ למתי תרצה‬,‫היום על הכרתת הצפרדעים‬ the frogs [tell me,] when do you wish them to be ‫ ותראה אם אשלים דברי למועד‬,‫שיכרתו‬ exterminated? And you will see whether I fulfill my words ‫ היה‬,‫ אלו נאמר מתי אעתיר‬.‫שתקבע לי‬ for the time that you set for me. If it were stated, ‫מָ ַתי אַעְ תִּ יר‬ ‫למתי‬ ‫ עכשיו שנאמר‬,‫משמע מתי אתפלל‬ it would mean “When shall I pray?” Now that it says, ‫לְמָ ַתי‬ ‫משמע אני היום אתפלל עליך שיכרתו‬ [and thus it means:] Today I will pray for you that the frogs will be exterminated at the time that you set for me. Tell ‫ אמור‬,‫הצפרדעים לזמן שתקבע עלי‬ me, on which day do you want them to be exterminated? ,‫ אעתיר‬.‫לאיזה יום תרצה שיכרתו‬ [The Torah uses three words:] ‫אַעְ תִּ יר‬, I will entreat; ‫הַ עְ תִּ ירוּ‬ ‫ ולא נאמר אעתר עתרו‬,‫ והעתרתי‬,‫העתירו‬ ((verse 4), entreat (command form); ‫( ו ְהַ עְ ַתּ ְרתִּ י‬verse 25), and I will entreat [all in the “hiph’il,” causative conjugation], ‫ מפני שכל לשון עתר הרבות פלל‬,‫ועתרתי‬ ‫ והרביתי‬,‫ ארבה‬,‫ וכאשר יאמר הרבו‬,‫הוא‬ and it does not say, ‫ עִ תְ רוּ‬,‫אֶ עְ תַּ ר‬, and ‫[ ו ְעָ תַ ְרתִּ י‬in the “kal,” ,‫ העתירו‬,‫ אעתיר‬,‫ כך יאמר‬,‫לשון מפעיל‬ simple conjugation], because every expression of ‫עתר‬ means to pray very much, and just as one says ‫אַרבֶּה‬, ְ I ‫ ואב לכולם העתרתם‬,‫והעתרתי דברים‬ will increase, ‫הַ ְרבּוּ‬, increase [command form], ‫ו ְהִ ְרבֵּיתִ י‬, and :‫ הרביתם‬,(‫עלי דבריכם )יחזקאל לה יג‬ I will increase, in the “hiph’il” conjugation, so does one say: ‫אַעְ תִּ יר‬, I will increase, ‫( הַ עְ ‡תִּ ירוּ‬verse 4), increase [command form] ‫( ו ְהַ עְ תַּ ְרתִּ י‬verse 25), and I will increase words, and the “father” [i.e., the main proof] of them all is: “ ‫ הַ עְ ַתּ ְר ֶתּם‬your words” (Ezek. 35:13), you have multiplied.

6And he [Pharaoh] said, "For tomorrow." And he

֔À‫וו ַ֖יּ ֹאמֶ ר לְמָ ָ ֑חר ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר כִּדְ ָ ֣ב ְר‬ ‫ִי־אין ַכּֽיה ֹ ָו֥ה‬ ֖ ֵ ‫ל ַ ְ֣מעַ ן תֵּ ֔ ַדע כּ‬

[Moses] said, "As you say, in order that you ֵ ֱ‫א‬ :‫˜הֽינוּ‬ should know that there is none like the Lord, our God. And he [Pharaoh] said, “For tomorrow”: Pray today that they should be exterminated tomorrow.

7And the frogs will depart from you and from your houses and from your servants and from your people; only in the Nile will they remain."

‫ התפלל היום שיכרתו‬:‫ויאמר למחר‬ :‫למחר‬

À‫ וּמִ ָ ֣בּ ֶ֔תּי‬À֙ ְ‫הצְפַ ְרדְּ עִ֗ ים מִ מּ‬ ֽ ַ ‫זו ְסָ ֣רוּ‬ ֵ À‫וּמֽעֲ ב ֶ ָ֖די‬ ֵ ‫ ַ ֥רק ַבּי ְ ֖א ֹר‬À‫וּמֽעַ ֶ ֑מּ‬ :‫תִּ שָּׁ ַא ְֽרנָה‬

‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֖ר ֹן מֵ ִ ֣עם פַּ ְר ֑ע ֹה‬ ֛ ֶ ‫חוַיּ ֵ ֵ֥צא‬ Pharaoh, and Moses cried out to the Lord ‫וַיִּצ ַ ְ֤עק משֶׁ ה֙ אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה עַ ל־דְּ ַ ֥בר‬ concerning the frogs that He had brought upon :‫ר־שׂם לְפַ ְר ֽע ֹה‬ ַֽ ֥ ָ ֶ‫הצְפַ ְרדְּ ִ ֖עים אֲ שׁ‬ 8And Moses and Aaron went away from

Pharaoh.

And Moses and Aaron went away from Pharaoh, and Moses cried out: immediately that they be destroyed on the morrow.

9And the Lord did according to Moses' word,

and the frogs died from the houses, from the courtyards, and from the fields. 10They gathered them into many heaps, and

the land stank.

many heaps: Heb. ‫חֳ מָ ִרם חֳ מָ ִרם‬, many piles, as the ִ ְ‫דּ‬, heaps. Targum [Onkelos] renders: ‫גוֹרין‬

:‫ מיד שיכרתו למחר‬:‫ויצא ויצעק‬

֙‫משׁה וַיָּמֻ֨ תוּ‬ ֑ ֶ ‫טו ַ ַ֥יּעַ שׂ י ְה ָֹ֖וה כִּדְ ַ ֣בר‬ ‫ָתּים מִ ן־‬ ַֽ ֥ ִ ‫הצְפַ ְרדְּ עִ֔ ים מִ ן־הַ בּ‬ :‫ַהֽחֲ צ ֵ֖ר ֹת וּמִ ן־הַ שָּׂ ֽד ֹת‬

‫יוַיִּ ְצבּ ְ֥רוּ א ָ ֹ֖תם חֳ מָ ִ ֣רם חֳ מָ ִ ֑רם‬ :‫א ֶרץ‬ ֽ ָ ָ‫ו ַתִּ ב ַ ְ֖אשׁ ה‬ ‫ צבורים צבורים כתרגומו‬:‫חמרם חמרם‬ :‫דגורין גלין‬

11When Pharaoh saw that there was relief, he

hardened his heart, and he did not hearken to them, as the Lord had spoken.

he hardened his heart: Heb. ‫ו ְהַ ְכבֵּד‬. It is the infinitive form, like “continually traveling” (‫( )וְנָסוֹעַ הָ לוֹ‬Gen. 12:9); “and similarly, and slew (‫ )ו ְהַ כּוֹת‬the Moabites” (II Kings 3:24); “and by inquiring (‫ )ו ְשָׁ אוֹל‬of God on his behalf” (I Sam. 22:13); “striking and wounding ( ַ‫( ”)הכֵּה וּפָ צ ֹע‬I Kings 20:37). as the Lord had spoken: Now at what point did He speak? “But Pharaoh will not hearken to you” (Exod. 7:4).

12The Lord said to Moses, "Say to Aaron,

'Stretch forth your staff and strike the dust of the earth, and it shall become lice throughout the entire land of Egypt.' " Say to Aaron: It was inappropriate for the dust to be smitten through Moses since it had protected him when he slew the Egyptian and had hidden him in the sand. [Therefore,] it was smitten through Aaron [instead]. — [from Tanchuma, Va’era 14, Exod. Rabbah 10:7]

13They did so, and Aaron stretched forth his

hand with his staff and struck the dust of the earth, and the lice were upon man and beast; all the dust of the earth became lice throughout the entire land of Egypt. and the lice were: The swarming, pedoiliee in Old French, the swarming of lice. [This accounts for the singular verb form.]

‫הי ְתָ ה֙ ָה ְֽרו ָחָ֔ ה‬ ֽ ָ ‫יאו ַַיּ ְ֣רא פַּ ְר ֗ע ֹה ִ ֤כּי‬ ‫ֵהם‬ ֑ ֶ ‫ו ְהַ ְכ ֵבּ ֙ד אֶ ת־ל ִ֔בּוֹ ו ְ֥˜א שָׁ ַ ֖מע אֲ ל‬ :‫ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר דִּ ֶ ֥בּר י ְה ֹ ָו ֽה‬ ‫ כמו‬,‫ לשון פעול הוא‬:‫והכבד את לבו‬ '‫ וכן )מלכים ב‬,‫)בראשית יב ט( הלוך ונסוע‬ (‫ )שמואל א' כב יג‬,‫ג כד( והכות את מואב‬ ‫ )מלכים א' כ לז( הכה‬,‫להים‬-‫ושאול לו בא‬ :‫ופצוע‬ (‫ והיכן דבר )שמות ז ד‬:'‫כאשר דבר ה‬ :‫ולא ישמע אליכם פרעה‬

‫יבו ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָ֘ה אֶ ל־משֶׁ ֒ה אֱ מ ֹ ֙ר‬ ַ ֶ‫א‬ ‡‫֔ ו ַ ְ֖ה‬À ְ‫ל־אֽהֲ ֔ר ֹן נ ֵ ְ֣טה אֶ ת־מַ טּ‬ ‫אֶ ת־עֲ ַ ֣פר הָ ָ ֑א ֶרץ ו ְהָ ָי֥ה ְלכ ִִנּ֖ם‬ :‫ָל־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ‫ְבּכ‬ ‫ לא היה העפר כדאי‬:‫אמר אל אהרן‬ ‫ללקות על ידי משה לפי שהגין עליו‬ ‫כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול ולקה על‬ :‫ידי אהרן‬

‫יגו ַיַּ ֽעֲ שׂוּ־ ֵ֗כן וַיֵּ ֩ט ַאֽהֲ ֨ר ֹן אֶ ת־י ָ֤דוֹ‬ ‫בְמַ טֵּ֨ הוּ֙ וַיַּ ֙‡ אֶ ת־עֲ ַ ֣פר הָ אָ֔ ֶרץ‬ ‫ו ַתְּ הִ ֙י הַ ִכּ ָ֔נּם ָבּֽאָ ָ ֖דם וּ ַבבְּהֵ ָ ֑מה כָּל־‬ ‫ָל־א ֶרץ‬ ֥ ֶ ‫עֲ ַ ֥פר הָ ָ ֛א ֶרץ הָ ָי֥ה כ ִִנּ֖ים ְבּכ‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ הרחישה דולייר"א בלעז‬:‫ותהי הכנם‬ :[‫]רחישת כינים‬

14And the necromancers did likewise with their

‫יהם‬ ֛ ֶ ֵ‫ידו ַיַּ ֽעֲ שׂוּ־ ֵ֨כן ַהֽחַ ְרטֻ ִ ֧מּים ְבּ ָלֽט‬ ‫ְהוֹציא אֶ ת־הַ כּ ִִנּ֖ים ו ְ֣˜א י ָ֑כ ֹלוּ‬ ִ֥ ‫ל‬ :‫ֽאָדם וּ ַבבְּהֵ ָמֽה‬ ֖ ָ ‫ו ַתְּ הִ ֙י הַ ִכּ ָ֔נּם ָבּ‬

to bring out the lice: To create them (another version: to bring them out) from someplace else.

‫ לבראותם ממקום‬:‫להוציא את הכנים‬ :‫אחר‬

but they could not: Because a demon has no power over a creature smaller than a barleycorn. — [from Sanh. 67b, Tanchuma, Va’era 14, Exod. Rabbah 10:7]

‫ שאין השד שולט על בריה‬:‫ולא יכלו‬ :‫פחותה מכשעורה‬

secret rites to bring out the lice, but they could not, and the lice were upon man and beast.

15So the necromancers said to Pharaoh, "It is

the finger of God," but Pharaoh's heart remained steadfast, and he did not hearken to them, as the Lord had spoken.

‫ם אֶ ל־פַּ ְר ֔ע ֹה‬ ֙ ִ‫טוו ַיּ ֹֽאמְ ֤רוּ ַהֽחַ ְרטֻ מּ‬ ‫˜הים ִ ֑הוא ו ַיֶּ ֽחֱ ַז֤ק ֵלֽב־‬ ֖ ִ ֱ‫אֶ צ ַ ְ֥בּע א‬ ‫פַּ ְרע ֹה֙ ו ְ˜א־שָׁ ַ ֣מע אֲ לֵהֶ֔ ם ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר‬ :‫דִּ ֶ ֥בּר י ְה ֹ ָו ֽה‬

It is the finger of God: This plague is not through sorcery; it is from the Omnipresent. — [from Exod. Rabbah 10:7] as the Lord had spoken: “But Pharaoh will not hearken to you” (Exod. 7:4).

16And the Lord said to Moses, "Arise early in

the morning and stand before Pharaoh, behold, he is going out to the water, and you shall say to him, 'So said the Lord, "Let My people go out and serve Me. 17For if you do not let My people go, behold, I

will incite against you and against your servants and against your people and in your houses a mixture of noxious creatures, and the houses of Egypt will be filled with the mixture of noxious creatures, as well as the land upon which they are.

‫ מכה זו אינה על ידי‬:‫להים הוא‬-‫אצבע א‬ : ‫ מאת המקום‬,‫כשפים‬ ‫ )ולא ישמע אליכם פרעה‬. :'‫כאשר דבר ה‬ ‫)ז ד‬

‫טזו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה הַ שְׁ ֵ ֤כּם‬ ‫בּ ַ֨בּ ֹקֶ ֙ר ו ְהִ תְ י ַ ֵצּ ֙ב לִפְ ֵנ֣י פַ ְר ֔ע ֹה הִ ֵנּ֖ה‬ ‫יוֹצא הַ ָ ֑מּי ְמָ ה ו ְָאֽמַ ְר ָ ֣תּ אֵ ֗ ָליו ֚כּ ֹה‬ ֵ֣ :‫ְדנִי‬ ֽ ֻ ‫אָמר י ְה ָֹ֔וה שַׁ ַ ֥לּח עַ ִ ֖מּי ו ְ ַי ֽעַ ב‬ ַ֣ ֵ ִ‫יז ִ ֣כּי א‬ ֒‫֘ מְ שַׁ ֵ ֣לּחַ אֶ ת־עַ מִּ י‬Àְ‫ם־אֽינ‬ ַ ֜Àְ‫הִ נְנִ ֩י מַ שְׁ ֨ ִליחַ בּ‬ À‫וּבֽעֲ ב ֶ ָ֧די‬ ‫ת־הֽעָ ֑ר ֹב‬ ֶ ֶ‫ א‬À‫ָתּי‬ ֖ ֶ ‫֛ וּ ְבב‬À ְ‫וּבְעַ מּ‬ ‫ת־העָ ֔ר ֹב‬ ֙ ִ ‫ָתּי מִ צ ַ ְ֨רי‬ ֶ‫ם א‬ ֶ֣ ֤ ֵ ‫וּמָ֨ ל ְ֜אוּ בּ‬ : ָ‫ר־הם עָ ֶלֽיה‬ ֥ ֵ ֶ‫ו ְגַ ֥ם ָהֽאֲ דָ ָ ֖מה אֲ שׁ‬

incite against you: Heb. ‫ מַ שְׁ לִיחַ ְבּ‬, incite against you. Similarly, “and the tooth of beasts I will incite (‫)אִ שַׁ לַּח‬ against them” (Deut. 32:24), an expression of inciting, antiziyer in Old French, to incite, to set upon. — [from Jonathan]

(‫ וכן )דברים לב כד‬,‫ מגרה בך‬:‫משליח בך‬ ‫ לשון שסוי‬,‫ושן בהמות אשלח בם‬ :[‫אינציטי"ר בלעז ]לשסות‬

a mixture of noxious creatures: [which includes] all species of wild beasts, snakes, and scorpions in a mixture, and they were destroying among them [i.e., among the Egyptians]. There is a reason [given] for this matter in the Aggadah, [i.e.,] for each plague, why this one and why that one. Following a king’s war strategy did He come upon them [the Egyptians], according to the order of a kingdom when it besieges a city. First they [the King’s army] destroy its [the city’s] springs, and then they blow and sound rams’ horns to frighten them and confuse them; thus did the frogs croak and make noise, etc., as is stated in the Midrash of Rabbi Tanchuma (Bo 4).

‫ כל מיני חיות רעות ונחשים‬:‫את הערב‬ .‫ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם‬ ‫ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה‬ ‫ בטכסיסי מלחמות מלכים‬.‫למה זו ולמה זו‬ ,‫ כסדר מלכות כשצרה על עיר‬,‫בא עליהם‬ ‫ ואחר כך‬,‫בתחלה מקלקל מעיינותיה‬ ‫תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם‬ ‫ וכן הצפרדעים מקרקרים והומים‬,‫ולבהלם‬ :‫ כדאיתא במדרש רבי תנחומא‬.'‫וכו‬

18And I will separate on that day the land of

‫ת־א ֶרץ‬ ֣ ֶ ֶ‫יחו ְהִ פְ לֵיתִ ֩י בַיּ֨ וֹם הַ ֜הוּא א‬

Goshen, upon which My people stand, that ‫ְתּי‬ ֥ ִ ‫גּ֗ שֶׁ ן אֲ ֶ ֤שׁר עַ מִּ ֙י ע ֵ ֹ֣מד עָ ֔ ֶליהָ ְל ִבל‬ ‫ֽוֹת־שׁם עָ ֑ר ֹב ל ְַמעַ ן תֵּ ֔ ַדע ִכּי אֲ נִ ֥י‬ there will be no mixture of noxious creatures ‫הֱ י‬ ֛ ֣ ָ֖ there, in order that you know that I am the Lord :‫י ְה ָֹ֖וה בּ ֶ ְ֥ק ֶרב הָ ָא ֶֽרץ‬ in the midst of the earth. And I will separate: Heb. ‫ו ְהִ פְ לֵיתִ י‬, and I will set apart. Similarly, “And the Lord will set apart (‫( ” )ו ְהִ פְ לָה‬Exod. 9:4), and similarly, “it is not separated (‫ )נִפְ לֵאת‬from you” (Deut. 30:11); it is [not] set apart and separated from you. — [from Onkelos] in order that you know that I am the Lord in the midst of the earth: Although My Shechinah is in heaven, My decree is fulfilled in the lower worlds. — [from Onkelos]

(‫ וכן )שמות ט ד‬,‫ והפרשתי‬:‫והפליתי‬ ‫ וכן )דברים ל יא( לא נפלאת‬,'‫והפלה ה‬ ‫ לא מובדלת ומופרשת היא‬.‫היא ממך‬ :‫ממך‬ ‫ אף‬:‫למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ‬ ‫על פי ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת‬ :‫בתחתונים‬

19And I will make a redemption between My

people and your people; this sign will come about tomorrow." ' "

And I will make a redemption: which will set apart My people from your people.

À‫וּבין עַ ֶ ֑מּ‬ ֣ ֵ ‫יטו ְשַׂ מְ ִ ֣תּי פְ ֔ ֻדת ֵ ֥בּין עַ ִ ֖מּי‬ :‫לְמָ ָ ֥חר ִי ֽהְ ֶ֖יה הָ ֥א ֹת הַ זֶּ ֽה‬ :‫ שיבדיל בין עמי ובין עמך‬:‫ושמתי פדת‬

‫כו ַַ֤יּעַ שׂ י ְהֹו ָה֙ ֵ֔כּן וַיָּב ֹ ֙א עָ ֣ר ֹב ָכּ ֵ֔בד‬ noxious creatures came to Pharaoh's house and ‫בכָל־‬ ְ ‫וּבית עֲ ב ָ ָ֑דיו וּ‬ ֣ ֵ ‫ֵ ֥בּיתָ ה פַ ְר ֖ע ֹה‬ his servants' house, and throughout the entire ‫מִ נֵ ֥י‬ ְ‫ֶ ֧א ֶרץ מִ צ ַ ְ֛רי ִם תִּ שָּׁ ֵ ֥חת הָ ָ ֖א ֶרץ פּ‬ land of Egypt, the land was destroyed because :‫הֶ עָ ֽר ֹב‬ of the mixture of noxious creatures. 20The Lord did so, and a heavy mixture of

The land was destroyed: the land was destroyed [as Onkelos translates] the land was destroyed

21Thereupon, Pharaoh summoned Moses and

Aaron, and he said, "Go, sacrifice to your God in the land." Go, sacrifice… in the land: in your place, and do not go into the desert.

‫ נשחתה הארץ אתחבלת‬:‫תשחת הארץ‬ :‫ארעא‬

‫ל־משׁה‬ ֶ‫כאוַיִּקְ ָ ֣רא פַ ְר ֔ע ֹה א‬ ֶ֖ ‫וּל ְַאֽהֲ ֑ר ֹן ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ל ְ֛כוּ ִזב ְ֥חוּ‬ :‫יכם בּ ָָא ֶֽרץ‬ ֖ ֶ ֵ‫לֵא˜ֽה‬ ‫ ולא‬,‫ במקומכם‬:‫זבחו לאלהיכם בארץ‬ :‫תלכו במדבר‬

‫כבו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֗ ה ֤˜א נָכוֹ ֙ן ַלֽעֲ ֣שׂוֹת‬ we will sacrifice the abomination of the ‫ֵ֔כּן ֚ ִכּי תּֽ וֹעֲ ַ ֣בת מִ צ ַ ְ֔רי ִם נִז ַ ְ֖בּח‬ Egyptians to God our Lord. Will we sacrifice the ‫˜הינוּ ֵ ֣הן נִ ְז ֞ ַבּח אֶ ת־‬ ֑ ֵ ֱ‫ַלֽיה ֹ ָו֣ה א‬ deity of the Egyptians before their eyes, and ‫ֵיהם ו ְ֥˜א‬ ֖ ֶ ‫תּֽ וֹעֲ ַ ֥בת מִ צ ַ ְ֛רי ִם ל ְֵעֽינ‬ they will not stone us? :‫י ִסְ קְ ֻלֽנוּ‬ 22But Moses said, "It is improper to do that, for

the abomination of the Egyptians: Heb. ‫‡תּוֹעִ בַתמִ צ ְַרי ִם‬, ‫ כמו )מלכים‬,‫ יראת מצרים‬:‫תועבת מצרים‬ the deity of the Egyptians, like “and for Milcom, the ‫ ואצל‬,‫ב' כג יג( ולמלכום תועבת בני עמון‬ abomination of the children of Ammon” (II Kings 23:13), ‫ ועוד יש לומר‬.‫ישראל קורא אותה תועבה‬ but for the Jews, [Scripture] calls it an abomination. It may ‫ דבר שנאוי‬,‫בלשון אחר תועבת מצרים‬ also be explained in another manner:

‫ שהרי‬,‫הוא למצרים זביחה שאנו זובחים‬ :‫יראתם אנו זובחים‬

the abomination of the Egyptians: Our slaughtering is a hateful thing to the Egyptians, for we are slaughtering their deity.

:‫ בתמיה‬:‫ולא יסקלנו‬

and they will not stone us: This is a question.

23Let us go [for] a three day journey in the

desert and sacrifice to the Lord, our God, as He will say to us." 24Pharaoh said, "I will let you go out, and you

will sacrifice to the Lord, your God, in the desert,

‫כג֚דֶּ ֶר‡ שְׁ ֣לשֶׁ ת י ָמִ֔ ים נ ֵ ֵ֖ל‡ בַּמִּ דְ ָ ֑בּר‬ ‫ו ְ ָז ַ֨בחְ נוּ֙ ַלֽיה ֹ ָו֣ה אֱ ˜הֵ֔ ינוּ ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר‬ :‫ֹאמר אֵ ֵלֽינוּ‬ ַ֥ ‫י‬ ‫כדו ַ ֣יּ ֹאמֶ ר פַּ ְר ֗ע ֹה ָאֽנ ֹ ִ֞כי אֲ שַׁ ַ ֤לּח‬ ‫ם‬ ֙ ‫ם וּ ְזבַחְ ֞ ֶתּם ַלֽיה ֹ ָו֤ה אֱ ˜ֽהֵ י ֶכ‬ ֙ ‫אֶ תְ ֶכ‬

but do not go far away; entreat [Him] on my behalf."

‫בַּמִּ דְ ָ֔בּר ַ ֛רק הַ ְר ֵ ֥חק ˜ֽא־תַ ְר ִ ֖חיקוּ‬ :‫ל ֶ ָ֑לכֶת הַ עְ ִ ֖תּירוּ ַבּֽעֲ ִדֽי‬

25Moses said, "Behold, I am going away from you, and I will entreat the Lord, and the mixture of noxious creatures will depart from Pharaoh, from his servants, and from his people tomorrow. Only let Pharaoh not tease anymore, by not letting the people go to sacrifice to the Lord."

‫יוֹצא‬ ֤ ֵ ‫כהו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֗ ה הִ ֵ֨נּה ָאֽנ ֹ ִ֜כי‬ ‫ֵמֽעִ מָּ ֙‡ ו ְהַ עְ תַּ ְר ִ ֣תּי אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה ו ָ ְ֣סר‬ ֵ ‫ֶהֽעָ ֗ר ֹב מִ פַּ ְר ֛ע ֹה ֵמֽעֲ ב ָ ָ֥דיו‬ ‫וּמֽעַ ֖מּוֹ‬ ‫מָ ָ ֑חר ַ ֗רק אַל־י ֵ ֹ֤סף פַּ ְרע ֹה֙ הָ תֵ֔ ל‬ ַ‫ְל ִבלְתִּ ֙י שַׁ ַ ֣לּח אֶ ת־הָ עָ֔ ם ִלז ְ֖בּ ֹח‬ :‫ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

tease: Heb. ‫הָ תֵ ל‬, [like] ‫לְהָ תֵ ל‬, to tease. [The literal translation is: let Pharaoh stop teasing.]

26So Moses went away from Pharaoh and entreated the Lord.

:‫ כמו להתל‬:‫התל‬

‫משׁה מֵ ִ ֣עם פַּ ְר ֑ע ֹה וַיֶּעְ ַ ֖תּר‬ ֖ ֶ ‫כווַיּ ֵ ֵ֥צא‬ :‫אֶ ל־י ְה ֹ ָו ֽה‬

and entreated the Lord: Heb. ‫וַי ֶעְ תַּ ר‬, he exerted himself in ‫ וכן אם בא‬,‫ נתאמץ בתפלה‬:'‫ויעתר אל ה‬ prayer. Similarly, if [Scripture] meant to say ‫וַי ַעְ תִּ יר‬, it could ‫ ויעתיר היה יכול לומר ומשמע וירבה‬,‫לומר‬ have said it, and that would mean that he increased ‫ וכשהוא אומר בלשון ויפעל‬,‫בתפלה‬ [words] in prayer. Now, however, because it uses the ‫וַי ִפְ עַ ל‬ :‫משמע וירבה להתפלל‬ form, it means that he exerted himself to pray [devoutly].

27And the Lord did according to Moses' word,

and He removed the mixture of noxious creatures from Pharaoh, from his servants, and from his people; not one was left. and He removed the mixture of noxious creatures: But they did not die as the frogs had died, for had they [the creatures] died, they [the Egyptians] would have derived benefit from the [animals’] hides. — [from Tanchuma, Va’era 14]

‫ ולא מתו כמו שמתו‬:‫ויסר הערב‬ ‫ שאם מתו היה להם הנאה‬,‫הצפרדעים‬ :‫בעורות‬

28But Pharaoh hardened his heart this time

also, and he did not let the people go.

‫כזו ַַ֤יּעַ שׂ י ְהֹו ָה֙ כִּדְ ַ ֣בר משֶׁ֔ ה ו ַ ָ֨יּסַ ֙ר‬ ֵ ‫ֶהֽעָ ֔ר ֹב מִ פַּ ְר ֖ע ֹה ֵמֽעֲ ב ָ ָ֣דיו‬ ‫וּמֽעַ ֑מּוֹ‬ :‫֥˜א נִשְׁ ַ ֖אר אֶ ָחֽד‬

‫כחוַיַּכ ֵ ְ֤בּד פַּ ְרע ֹה֙ אֶ ת־ל ִ֔בּוֹ ַ ֖גּם‬ ‫בּ ַ ַ֣פּעַ ם הַ ֑זּ ֹאת ו ְ֥˜א שִׁ ַ ֖לּח אֶ ת־‬ :‫הָ ָעֽם‬

this time also: Although he said, “I will let you go out,” he ‫ אף על פי שאמר )פסוק‬:‫גם בפעם הזאת‬ did not keep his promise. :‫ לא קיים הבטחתו‬,‫כד( אנכי אשלח אתכם‬

Chapter 9 1The Lord said to Moses, "Come to Pharaoh and speak to him, 'So said the Lord, God of the Hebrews, "Let My people go, that they may serve Me.

‫או ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֖בּ ֹא אֶ ל־‬ ‫ֽה־אָמר‬ ֹ ‫פַּ ְר ֑ע ֹה ו ְדִ בּ ְַר ָ ֣תּ אֵ ֗ ָליו כּ‬ ַ֤ ‫˜הי ָהֽעִ ב ְִ֔רים שַׁ ַ ֥לּח אֶ ת־‬ ֣ ֵ ֱ‫י ְהֹו ָה֙ א‬ :‫ְדנִי‬ ֽ ֻ ‫עַ ִ ֖מּי ו ְ ַי ֽעַ ב‬

2For if you refuse to let them go, and you

֖À ְ‫ב ִ ֛כּי אִ ם־מָ ֵ ֥אן אַ ָ ֖תּה לְשַׁ ֵ ֑לּחַ ו ְעֽ וֹד‬ :‫ַמֽחֲ זִ ֥יק ָבּֽם‬

still hold on to them, hold on to them: Heb. ‫מַ חִ זִיק בָּם‬, hold on to them, similar to “and take hold (‫ )ו ְהֶ חֱ זִיקָ ה‬of his private parts” (Deut. 25:11).

3behold, the hand of the Lord will be upon

your livestock that is in the field, upon the horses, upon the donkeys, upon the camels, upon the cattle, and upon the sheep, a very severe pestilence. behold, the hand of the Lord will be: Heb. ‫הוֹי ָה‬. This is the present tense, for so it is said in the feminine gender: in the past ‫הָ י ְתָ ה‬, in the future ‫‡תִּ הְ י ֶה‬, and in the present ָ ‫הוֹי ָה‬, like ‫עוֹש ֹה‬ (does), ‫( רוֹצָה‬wants), ‫( רוֹעָ ה‬pastures).

4And the Lord will make a separation between the livestock of Israel and the livestock of Egypt, and nothing of the children of Israel will die. " ' " will make a separation: Heb. ‫ו ְהִ פְ לָה‬, will set apart.

5The Lord set an appointed time, saying, "Tomorrow, God will do this thing in the land."

(‫ כמו )דברים כה יא‬,‫ אוחז בם‬:‫מחזיק בם‬ :‫והחזיקה במבושיו‬

À֙ ְ‫גהִ ֵ֨נּה י ַד־י ְה ָֹ֜וה הוֹ ָ֗יה בְּמִ קְ נ‬ ‫ם‬ ֙ ‫ַסּוּסים ַבּֽחֲ מ ִֹרי‬ ֤ ִ ‫אֲ ֶ ֣שׁר בַּשָּׂ ֔ ֶדה בּ‬ ‫ַבּגְּמַ ֔ ִלּים ַבּבּ ָ ָ֖קר וּב ַ֑צּ ֹאן ֶ ֖דּבֶר כּ ֵ ָ֥בד‬ :‫מְ ֽא ֹד‬ ‫ כי כן יאמר‬,‫ לשון הוה‬:‫הנה יד ה' הויה‬ ‫בלשון נקבה על שעבר היתה ועל העתיד‬ ,‫ רוצה‬,‫ כמו עושה‬,‫תהיה ועל העומד הויה‬ :‫רועה‬

‫דו ְהִ פְ ָ ֣לה י ְה ָֹ֔וה ֚ ֵבּין מִ קְ ֵנ֣ה י ִשְׂ ָראֵ֔ ל‬ ‫וּבין מִ קְ ֵנ֣ה מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְ֥˜א י ָ֛מוּת‬ ֵ֖ :‫מִ כָּל־ ִלבְנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל דָּ ָבֽר‬ :‫ והבדיל‬:‫והפלה‬

‫ֵאמ ֹר מָ חָ֗ ר‬ ֑ ‫מוֹעד ל‬ ֣ ֵ ‫הו ַָיּ֥שֶׂ ם י ְה ָֹ֖וה‬ :‫ַי ֽעֲ ֶ ֧שׂה י ְה ֹ ָו֛ה הַ דָּ ָ ֥בר הַ ֶ ֖זּה בּ ָָא ֶֽרץ‬

6God did this thing on the morrow, and all the livestock of the Egyptians died, but of the livestock of the children of Israel not one died.

֙‫וו ַ ַ֨יּעַ שׂ י ְה ָֹ֜וה אֶ ת־הַ דָּ ָ ֤בר הַ זֶּה‬ ‫מִ ָ ֣מּחֳ ָ ֔רת ו ַ ָ֕יּמָ ת ֖כּ ֹל מִ קְ ֵנ֣ה מִ צ ָ ְ֑רי ִם‬ ‫˜א־מת‬ ‫וּמִ מִּ קְ נֵ ֥ה בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ ֵ֥ :‫אֶ ָחֽד‬

7And Pharaoh sent, and behold, not even

‫˜א־מת‬ ‫זוַיִּשְׁ ַ ֣לח פַּ ְר ֔ע ֹה ו ְהִ ֵ֗נּה‬ ֵ֛ ‫מִ מִּ קְ נֵ ֥ה י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל עַ ד־אֶ ָ ֑חד וַיִּ ְכ ַבּ ֙ד‬ :‫ֵ ֣לב פַּ ְר ֔ע ֹה ו ְ֥˜א שִׁ ַ ֖לּח אֶ ת־הָ ָעֽם‬

one of the livestock of Israel died, but Pharaoh's heart became hardened, and he did not let the people out. 8The Lord said to Moses and to Aaron, "Take yourselves handfuls of furnace soot, and Moses shall cast it heavenward before Pharaoh's eyes.

‫ל־משׁה ו ְאֶ ל־‬ ֶ‫חו ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָ֘ה א‬ ֶ֣ ‫ם מְ ֣˜א חָ פְ נֵי ֶ֔כם‬ ֙ ‫ַאֽהֲ רן֒ ֹ קְ ֤חוּ ָל ֶכ‬

‫משׁה הַ שָּׁ ַ ֖מי ְמָ ה‬ ֛ ֶ ‫ְשׁן וּז ְָר ֥קוֹ‬ ֑ ָ ‫ִ ֖פּיחַ ִכּב‬ :‫לְעֵ ינֵ ֥י פַ ְר ֽע ֹה‬ handfuls-: Jaloynes in Old French, double handfuls.

:[‫ ילויני"ש בלעז ]גלונים‬:‫מלא חפניכם‬

furnace soot: Heb. ַ‫פִּ יח‬, a substance blown (‫ )נִפָּ ח‬from ‫ דבר הנפח מן הגחלים‬:‫פיח כבשן‬ dying embers that were burned in a furnace, and in Old ‫ ובלעז אולבי"ש‬,‫עמומים הנשרפים בכבשן‬ French [it is called] olbes, cinders from a furnace. ַ‫ פִּ יח‬is an ‫ שהרוח מפיחן‬,‫ פיח לשון הפחה‬.[‫]אפר‬ expression of blowing (‫)הֲ פָ חָ ה‬, that the wind blows them :‫ומפריחן‬ (‫ )מְ פִ יחָ ן‬and makes them fly. and Moses shall cast it: And anything cast with strength can be cast only with one hand. Hence there are many miracles [here], one that Moses [single] handful held his own double handfuls and those of Aaron, and [another miracle was] that the dust went over the entire land of Egypt. — [from Tanchuma Va’era 14]

9And it will become dust upon the entire land of Egypt, and it will become boils, breaking out into blisters upon man and upon beast throughout the entire land of Egypt." boils, breaking out into blisters: As the Targum [Onkelos] renders: ‫שִׁ יחִ נָא סַ גִי אִ בַעְ בּוּעִ ין‬, through which blisters break out. boils: Heb. ‫שְׁ חִ ין‬, an expression of heat. There are many [examples of this word] in the language of the Mishnah: “a hot (‫ )שְ חוּנַה‬year” (Yoma 53b, Ta’anith 24b).

10So they took furnace soot, and they stood

before Pharaoh, and Moses cast it heavenward, and it became boils breaking out into blisters upon man and upon beast. upon man and upon beast: Now if you ask, “From where did they have beasts? Does it not say already, ‘and all the livestock of the Egyptians died’ (above, verse 6) ?” [I will answer that] the decree was leveled only upon those in the field, as it is said: “upon your livestock that is in the field” (above, verse 3), but he who feared the word of the Lord brought all his livestock into the houses, and so it is taught in the Mechilta (Beshallach 1) regarding “He took six hundred chosen chariots” (Exod. 14:7). — [See Rashi on that verse.]

11And the necromancers could not stand

before Moses because of the boils, for the boils were upon the necromancers and upon all Egypt.

‫ כל דבר הנזרק בכח אינו‬:‫וזרקו משה‬ ,‫ הרי נסים הרבה‬.‫נזרק אלא ביד אחת‬ ‫אחד שהחזיק קומצו של משה מלא חפנים‬ ‫ ואחד שהלך האבק על כל‬.‫שלו ושל אהרן‬ :‫ארץ מצרים‬

‫ָל־א ֶרץ‬ ֣ ֶ ‫טו ְהָ ָי֣ה לְאָ ָ֔בק ַ ֖על כּ‬ ָ ֜ ‫ל־ה‬ ָ ַ‫מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְהָ ָ֨יה ע‬ ‫ֽאָדם ו ְעַ ל־‬ ‫הַ בְּהֵ מָ֗ ה לִשְׁ ִ ֥חין פּ ֵ ֹ֛רחַ אֲ בַעְ בּ ֻ֖ע ֹת‬ :‫ָל־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ‫ְבּכ‬ ‫ כתרגומו לשחין‬:‫לשחין פרח אבעבעת‬ :‫ שעל ידו צומחין בהן בועות‬,‫סגי אבעבועין‬ ‫ והרבה יש בלשון‬.‫ לשון חמימות‬:‫שחין‬ :‫משנה )יומא נג ב( שנה שחונה‬

֙‫ת־פּיחַ הַ ִכּבְשָׁ֗ ן ו ַיַּ ֽעַ מְ דוּ‬ ֣ ִ ֶ‫יוַיִּקְ ֞חוּ א‬ ‫משׁה‬ ֖ ֶ ‫לִפְ ֵנ֣י פַ ְר ֔ע ֹה וַיִּז ְ֥ר ֹק א ֹ֛תוֹ‬ ‫הַ שָּׁ ָ ֑מי ְמָ ה וַי ְהִ֗ י שְׁ חִ י ֙ן אֲ בַעְ בּ ֻ֔ע ֹת‬ :‫ֽאָדם וּ ַבבְּהֵ ָמֽה‬ ֖ ָ ‫פּ ֵֹ֕רחַ ָבּ‬ ‫ ואם תאמר מאין היו‬:‫באדם ובבהמה‬ (‫להם הבהמות והלא כבר נאמר )פסוק ו‬ ‫ אלא לא נגזרה‬,‫וימת כל מקנה מצרים‬ ,‫גזרה אלא על אותן שבשדות בלבד‬ ‫שנאמר )פסוק ג( במקנך אשר בשדה‬ ‫והירא את דבר ה' הניס את מקנהו אל‬ (‫ וכן שנויה במכילתא אצל )יד ז‬.‫הבתים‬ :‫ויקח שש מאות רכב בחור‬

‫יאו ְ˜א־ ָיֽכ ְ֣לוּ ַהֽחַ ְרטֻ מִּ֗ ים ַלֽעֲ ֛מ ֹד‬ ‫משׁה מִ פְּ ֵנ֣י הַ שְּׁ ִ ֑חין ִכּֽי־הָ ָי֣ה‬ ֖ ֶ ‫לִפְ נֵ ֥י‬ :‫הַ שְּׁ חִ֔ ין ַבּֽחַ ְרטֻ ִ ֖מּם וּ ְבכָל־מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

12But the Lord strengthened Pharaoh's

heart, and he did not hearken to them, as the Lord spoke to Moses. 13The Lord said to Moses, "Rise early in the morning and stand erect before Pharaoh, and say to him, 'So said the Lord, the God of the Hebrews, "Let My people go so that they may worship Me. 14Because this time, I am sending all My

plagues into your heart and into your servants and into your people, in order that you know that there is none like Me in the entire earth. all My plagues: We learn from here that the plague of the firstborn (‫ )מַ כַּתבְּכוֹרוֹת‬is equivalent to all the plagues.

15For if now I had stretched forth My hand,

and I had smitten you and your people with pestilence, you would have been annihilated from the earth.

‫ת־לב פַּ ְר ֔ע ֹה ו ְ֥˜א‬ ֣ ֵ ֶ‫יבוַי ְחַ ֵזּ֤ק י ְהֹו ָה֙ א‬ ‫ֵהם ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר דִּ ֶ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה‬ ֑ ֶ ‫שָׁ ַ ֖מע אֲ ל‬ :‫ל־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫א‬ ‫יגו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה הַ שְׁ ֵ ֣כּם‬ ‫בּ ַ֔בּ ֹקֶ ר ו ְהִ תְ י ֵ ַ֖צּב לִפְ ֵנ֣י פַ ְר ֑ע ֹה‬ ֹ ‫ו ְָאֽמַ ְר ָ ֣תּ אֵ ֗ ָליו כּ‬ ֙‫ֽה־אָמר י ְהֹו ָה‬ ַ֤ ‫˜הי ָהֽעִ ב ְִ֔רים שַׁ ַ ֥לּח אֶ ת־עַ ִ ֖מּי‬ ֣ ֵ ֱ‫א‬ :‫ְדנִי‬ ֽ ֻ ‫ו ְ ַי ֽעַ ב‬ ַ‫יד ִ ֣כּי | בּ ַ ַ֣פּעַ ם הַ ֗זּ ֹאת אֲ ִ֨ני שׁ ֹ ֜ ֵלח‬ À‫אֶ ת־כָּל־מַ גֵּ ֽפ ֹתַ ֙י אֶ ל־ ִל ְ֔בּ‬ ַ ‫בּעֲ ֣בוּר תֵּ ֔ ַדע ִ ֛כּי‬ ֽ ַ À‫ וּבְעַ ֶ ֑מּ‬À‫וּבֽעֲ ב ֶ ָ֖די‬ :‫ֵ ֥אין כּ ָ֖מ ֹנִי ְבּכָל־הָ ָא ֶֽרץ‬ ‫ למדנו מכאן שמכת‬:‫את כל מגפתי‬ :‫בכורות שקולה כנגד כל המכות‬

‡‫טו ִ ֤כּי עַ תָּ ה֙ שָׁ ַ ֣לחְ תִּ י אֶ ת־י ֔ ִָדי ו ַ ָ֥א‬ ‫֖ בּ ָ ַ֑דּבֶר ו ַתִּ כּ ֵ ָ֖חד‬À ְ‫֛ ו ְאֶ ת־עַ מּ‬À ְ‫אֽ וֹת‬ :‫מִ ן־הָ ָא ֶֽרץ‬

For if now I had stretched forth My hand, etc.: For if I ‫ כי אלו רציתי‬:'‫כי עתה שלחתי את ידי וגו‬ had so desired, when My hand was upon your livestock, ‫כשהיתה ידי במקנך שהכיתים בדבר‬ when I smote them with pestilence, I could have stretched ‫שלחתיה והכיתי אותך ואת עמך עם‬ it forth and smitten you and your people along with the ‫בעבור‬ ‫ אבל‬,‫הבהמות ותכחד מן הארץ‬ beasts, and you would have been annihilated from the :'‫זאת העמדתיך וגו‬ earth; “but for this [reason] I have allowed you to stand, etc.”

16But, for this [reason] I have allowed you to stand, in order to show you My strength and in order to declare My name all over the earth. 17If you still tread upon My people, not

letting them out, If you still tread upon My people: Heb. ‫מִ סְ תּוֹלֵל‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫ ְכּבִישַׁ תבֵּיהּ בְּעַ מִ י‬. This is an expression of a highway (‫( )מְ סִ לָה‬Num. 20:19), rendered by the Targum ‫א ַֹרח ְכּבִישָׁ א‬, a trodden road, and in Old French, calcher, to trample underfoot. I already explained at the end of [the section entitled] ‫( וַי ְהִ י מִ קֵ ץ‬Gen. 44:16) that in every word of which the first root letter is “sammech,” when used in the “hithpa’el” form, the “tav” of the prefix is placed in the middle of the root letters, such as here, and such as “and the grasshopper will drag itself along (‫( ” )וְי ִסְ ‡תַּ בֵל‬Eccl. 12:5) from the root ‫“ סבל‬that you ָ ְ‫ )תִ ש‬over us” (Num. 16:13), an expression of a rule (‫‡תּ ֵרר‬ ַ and a ruler; “I looked (‫‡תּכַּל‬ ַ ְ‫( ”)מִ ס‬Dan. 7:8). prince (‫)ש ֹר‬ [Actually, the word is ‫ש ֹתַּ כַּל‬ ְ ִ‫מ‬, but the same rule applies for a “sin” as for a “sammech.”]

À‫ת ֶהֽעֱ מַ דְ תִּ֔ י‬ ֙ ‫טזו ְאוּ ֗ ָלם ַבּֽעֲ ֥בוּר ז ֹא‬ ‫ְמעַ ן‬ ֛ ַ ‫֣ אֶ ת־כּ ִ ֹ֑חי וּל‬À ְ‫ַבּֽעֲ ֖בוּר הַ ְר ֽא ֹת‬ :‫סַ ֵ ֥פּר שְׁ ִ ֖מי ְבּכָל־הָ ָא ֶֽרץ‬ ‫ְתּי‬ ֖ ִ ‫תּוֹלל בְּעַ ִ ֑מּי ְל ִבל‬ ֣ ֵ ְ‫֖ מִ ס‬À ְ‫יזעֽ וֹד‬ :‫שַׁ לּ ְָחֽם‬ ‫ כתרגומו כבישת‬:‫עודך מסתולל בעמי‬ (‫ והוא מגזרת )ישעיהו יא טז‬,‫ביה בעמי‬ ‫ ובלעז‬,‫ דמתרגמינן אורח כבישא‬,‫מסלה‬ ‫ וכבר פירשתי בסוף ויהי‬.[‫קלקיי"ר ]לכבוש‬ ‫מקץ כל תיבה שתחלת יסודה סמ"ך והיא‬ ‫ נותן התי"ו של‬,‫באה לדבר בלשון מתפעל‬ ‫ כגון זו‬,‫שמוש באמצע אותיות של עיקר‬ ‫ מגזרת‬,‫וכגון )קהלת יב ה( ויסתבל החגב‬ ,‫ )במדבר טז יג( כי תשתרר עלינו‬,‫סבל‬ ‫ )דניאל ז ח( משתכל‬,‫מגזרת שר ונגיד‬ :‫הוית‬

18behold, I am going to rain down at this

time tomorrow a very heavy hail, the likes of which has never been in Egypt from the day of its being founded until now. at this time tomorrow: [Heb. ‫ כָּעֵ תמָ חָ ר‬lit., at the time tomorrow, meaning] at this time tomorrow. He made a scratch on the wall [to demonstrate that] “Tomorrow, when the sun reaches here, the hail will come down.” -[from Tanchuma, Va’era 16]

‫יחהִ נ ְִנ֤י מַ מְ טִ י ֙ר כּ ֵ ָ֣עת מָ חָ֔ ר בּ ָ ָ֖רד‬ ֙‫כּ ֵ ָ֣בד מְ ֑א ֹד אֲ שֶׁ֨ ר ˜ֽא־הָ ָי֤ה כ ָ֨מ ֹהוּ‬ ‫בְּמִ צ ַ ְ֔רי ִם לְמִ ן־הַ יּ֥ וֹם הִ וָּ ֽסְ ָ ֖דה ו ְעַ ד־‬ :‫ָעֽתָּ ה‬ ‫ שרט לו‬,‫ כעת הזאת למחר‬:‫כעת מחר‬ ‫שריטה בכותל למחר כשתגיע חמה לכאן‬ :‫ירד הברד‬

its being founded: Heb. ‫הִ ָוּסְ דָ ה‬, when it was founded ‫ שנתיסדה וכל תיבה שתחלת‬:‫הוסדה‬ (‫)נִסְ י ַסְּ דָ ה‬. Every word whose first root letter is “yud,” like ‫יסד‬ ,‫ יסר‬,‫ ידע‬,‫ ילד‬,‫יסודה יו"ד כגון יסד‬ to found, ‫ילד‬, to bear, ‫ידע‬, to know, [and] ‫יסר‬, to chastise, ,‫כשהיא מתפעלת תבא הוי"ו במקום היו"ד‬ when it is used in the passive voice, a “vav” replaces the yud, like “its being founded ‫“ ; ” הִ ו ָסְ דָ ה‬she was born (‫כמו הוסדה )הושע ב ה( הולדה )אסתר ב )הִ וָלְדָ ה‬ ,‫כה( ויודע )בראשית מו כ( ויולד ליוסף‬ ” (Hos. 2:5); “And… became known (‫( ” )וַיִו ָדַ ע‬Esther 2: 22); :(‫בדברים לא יוסר עבד )משלי כט יט‬ “And to Joseph were born (‫( ” )וַיִוָלֵד‬Gen. 46:20); “A slave cannot be chastised ((‫ יִוָּסֶ ר‬with words” (Prov. 29: 19).

19And now, send, gather in your livestock and all that you have in the field, any man or beast that is found in the field and not brought into the house the hail shall fall on them, and they will die." ' "

֔Àְ‫יטו ְעַ תָּ֗ ה שְׁ ַ ֤לח הָ עֵ ֙ז אֶ ת־מִ קְ נ‬ ‫֖ בַּשָּׂ ֶ ֑דה כָּל־‬Àְ‫ו ֵ ְ֛את כָּל־אֲ ֶ ֥שׁר ל‬ ָ ֨ ‫ָה‬ ‫ֽאָדם ו ְהַ בְּהֵ מָ֜ ה אֲ שֶׁ ר־י ִמָּ ֵ ֣צא‬ ‫בַשָּׂ ֗ ֶדה ו ְ֤˜א ֵי ֽאָסֵ ף֙ הַ ַ֔בּי ְתָ ה וְי ַ ָ֧רד‬ :‫ֵהם הַ בּ ָ ָ֖רד ו ֵָמֽתוּ‬ ֛ ֶ ‫עֲ ל‬

send, gather in: Heb. ‫הָ עֵ ז‬, as the Targum [Onkelos] ‫ וכן‬.‫ כתרגומו שלח כנוש‬:‫שלח העז‬ renders: ‫ שְׁ לַח כְּנוֹ◌ ֹש‬send, gather in. Likewise, “the ‫ )ירמיהו‬,‫)ישעיהו י לא( יושבי הגבים העיזו‬ inhabitants gathered ‫( ” הֵ עִ יזוּ‬Isa. 10:31); “Gather (‫ )הָ עִ זוּ‬the :‫ו א( העיזו בני בנימן‬ sons of Benjamin” (Jer. 6:1). and not brought into the house: Heb. ‫י ֵאָסֵ ף‬, an expression of bringing in.

20He who feared the word of the Lord of

Pharaoh's servants drove his servants and his livestock into the houses. drove: Heb. ‫הֵ נִיס‬, caused to flee, an expression derived from “and fled (‫( ” )וַיָנָס‬Exod. 4:3).

21But he who did not pay attention to the

word of the Lord left his servants and his livestock in the field. 22The Lord said to Moses, "Stretch forth your hand heavenward, and hail will be upon the entire land of Egypt, upon man and upon beast and upon all the vegetation of the field in the land of Egypt."

:‫ לשון הכנסה הוא‬:‫ולא יאסף הביתה‬

‫כהַ יּ ֵָר ֙א אֶ ת־דְּ ַ ֣בר י ְה ָֹ֔וה ֵמֽעַ ב ֵ ְ֖די‬ ‫פַּ ְר ֑ע ֹה הֵ נִ ֛יס אֶ ת־עֲ ב ָ ָ֥דיו ו ְאֶ ת־‬ :‫מִ קְ ֵנ֖הוּ אֶ ל־הַ בּ ִָתּֽים‬ ‫ הבריח לשון )שמות ד ג( וינס‬:‫הניס‬ :‫משה‬

‫˜א־שׂם ל ִ֖בּוֹ אֶ ל־דְּ ַ ֣בר‬ ‫כא ַו ֽאֲ ֶ ֥שׁר‬ ָ֛ ‫י ְה ֹ ָו֑ה ו ַיַּ ֽעֲ ֛ז ֹב אֶ ת־עֲ ב ָ ָ֥דיו ו ְאֶ ת־‬ :‫מִ קְ ֵנ֖הוּ בַּשָּׂ ֶדֽה‬ ‫כבו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה נ ֵ ְ֤טה‬ ‫ִיהי ב ָ ָ֖רד‬ ֥ ִ ‫ עַ ל־הַ שָּׁ מַ֔ י ִם ו‬À֙ ְ‫אֶ ת־ ָי ֽד‬ ָ ַ‫ָל־א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם ע‬ ‫ֽאָדם‬ ֣ ָ ‫ל־ה‬ ֣ ֶ ‫ְבּכ‬ ‫ָל־עשֶׂ ב‬ ֥ ֵ ‫ו ְעַ ל־הַ בְּהֵ מָ֗ ה ו ַ ְ֛על כּ‬ :‫הַ שָּׂ ֶ ֖דה בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

ַ ַ‫ע‬, lit., over the heavens. heavenward: Heb. ‫ה ֹשָ מַ י ִם‬-‫ל‬ Toward the heavens. According to the Midrash Aggadah (Tanchuma, Va’era 15), however, [it means that] the Holy One, blessed be He, raised Moses above the heavens.

23So Moses stretched forth his staff

heavenward, and the Lord gave forth thunder and hail, and fire came down to the earth, and the Lord rained down hail upon the land of Egypt.

‫ ומדרש אגדה‬,‫ לצד השמים‬:‫על השמים‬ :‫הגביהו הקב"ה למשה למעלה מן השמים‬

‫משׁה אֶ ת־מַ טֵּ֘ הוּ֘ עַ ל־‬ ֣ ֶ ‫כגו ַ ֵ֨יּט‬ ‫ת וּב ָ ָ֔רד‬ ֙ ˜ֹ ‫הַ שָּׁ מַ֒ י ִ֒ם ַו ֽיה ָֹ֗וה נ ַ ָ֤תן ק‬ ‫ַ‡־אשׁ ָ ֑א ְרצָה וַיַּמְ ֵ ֧טר י ְה ֹ ָו֛ה‬ ֖ ֵ ‫ו ִַתּֽהֲ ל‬ :‫ל־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ַ‫בּ ָ ָ֖רד ע‬

24And there was hail, and fire flaming within the hail, very heavy, the likes of which had never been throughout the entire land of Egypt since it had become a nation.

‫כדוַי ִ ְ֣הי ב ָ ָ֔רד ו ְאֵ֕ שׁ מִ תְ ל ַ ַ֖קּחַ ת‬ ‫בּ ְ֣תוֹ‡ הַ בּ ָ ָ֑רד כּ ֵ ָ֣בד מְ ֔א ֹד ֠אֲ ֠שֶׁ ר‬ ‫ָל־א ֶרץ מִ צ ַ ְ֔רי ִם‬ ֣ ֶ ‫˜ֽא־הָ ָי֤ה כ ָ֨מ ֹהוּ֙ ְבּכ‬ :‫הי ָ ְ֥תה ְלגֽוֹי‬ ֽ ָ ‫מֵ ָ ֖אז‬

flaming within the hail: [This was] a miracle within a miracle. The fire and hail intermingled. Although hail is water, to perform the will of their Maker they made peace between themselves [that the hail did not extinguish the fire nor did the fire melt the hail]. — [from Tanchuma, Va’era 14]

,‫ נס בתוך נס‬:‫מתלקחת בתוך הברד‬ ,‫ והברד מים הוא‬,‫האש והברד מעורבין‬ :‫ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם‬

25The hail struck throughout the entire land

of Egypt, all that was in the field, both man and beast, and the hail struck all the vegetation of the field, and it broke all the trees of the field. 26Only in the land of Goshen, where the

children of Israel were, there was no hail. 27So Pharaoh sent and summoned Moses

and Aaron and said to them, "I have sinned this time. The Lord is the righteous One, and I and my people are the guilty ones. 28Entreat the Lord, and let it be enough of God's thunder and hail, and I will let you go, and you shall not continue to stand." and let it be enough: It is enough for Him what He has already brought down. — [after Jonathan ben Uzziel]

29And Moses said to him, "When I leave the city, I will spread my hands to the Lord. The thunder will cease, and there will be no more hail, in order that you know that the land is the Lord's.

‫ָל־א ֶרץ מִ צ ַ ְ֗רי ִם‬ ֣ ֶ ‫כהו ַ ַ֨יּ‡ הַ בּ ָ ָ֜רד ְבּכ‬ ‫ֽאָדם ו ְעַ ד־‬ ֖ ָ ‫֚אֵ ת כָּל־אֲ ֶ ֣שׁר בַּשָּׂ ֔ ֶדה ֵמ‬ ֙‫ָל־עשֶׂ ב הַ שָּׂ דֶ ה‬ ֤ ֵ ‫בְּהֵ ָ ֑מה ו ְאֵ֨ ת כּ‬ ‫ָל־עץ הַ שָּׂ ֶ ֖דה‬ ֥ ֵ ‫הִ ָ ֣כּה הַ בּ ָ ָ֔רד ו ְאֶ ת־כּ‬ :‫שִׁ ֵבּֽר‬ ‫ר־שׁם בּ ְֵנ֣י‬ ֖ ָ ֶ‫כו֚ ַרק בּ ֶ ְ֣א ֶרץ גּ֔ שֶׁ ן אֲ שׁ‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ֥˜א הָ ָ֖יה בּ ָ ָֽרד‬ ‫ְמשׁה‬ ֣ ֶ ‫כזוַיִּשְׁ ַ ֣לח פַּ ְר ֗ע ֹה וַיִּקְ ָר ֙א ל‬ ‫ֵהם חָ ָ ֣טאתִ י‬ ֖ ֶ ‫וּל ְַאֽהֲ ֔ר ֹן ו ַ֥יּ ֹאמֶ ר אֲ ל‬ ‫הַ ָ ֑פּעַ ם י ְהֹו ָה֙ הַ צּ ֔ ִַדּיק ַו ֽאֲ נִ ֥ י ו ְעַ ִ ֖מּי‬ :‫ָה ְֽרשָׁ ִעֽים‬ ‫כחהַ עְ תִּ֨ ירוּ֙ אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה ו ַ ְ֕רב ִמֽהְ ֛י ֹת‬ ‫ְחה‬ ֣ ָ ‫˜הים וּב ָ ָ֑רד ַו ֽאֲ שַׁ לּ‬ ֖ ִ ֱ‫ק ֹ֥˜ת א‬ :‫אֶ תְ ֶ֔כם ו ְ֥˜א ֽת ֹסִ ֖פוּן ַלֽעֲ ֽמ ֹד‬ :‫ די לו במה שהוריד כבר‬:‫ורב‬

‫כטו ַ֤יּ ֹאמֶ ר אֵ לָי ֙ו משֶׁ֔ ה ְכּצֵאתִ ֙י אֶ ת־‬ ‫הָ עִ֔ יר אֶ פְ ֥ר ֹשׂ אֶ ת־כּ ַ ַ֖פּי אֶ ל־י ְה ֹ ָו֑ה‬ ‫הַ קּ ֹ֣לוֹת י ֶחְ דָּ ֗לוּן ו ְהַ בּ ָָר ֙ד ֣˜א ִי ֽהְ י ֶה־‬ :‫֔עוֹד ל ַ ְ֣מעַ ן תֵּ ֔ ַדע ִ ֥כּי ַלֽיה ָֹ֖וה הָ ָא ֶֽרץ‬

When I leave the city: Heb. ‫הָ עִ יר‬-‫ ְכּצֵאתִ י אֶ ת‬, [equivalent to] ‫הָ עִ יר‬-‫מִ ן‬, [lit., when I go out] from the city, but within the city he did not pray, because it was full of idols. — [from Exod. Rabbah 12:5]

30But you and your servants I know that you

still do not fear the Lord God, you still do not fear: Heb. ‫יראוּן‬ ְ ִ‫טֶ ֶרם ‡תּ‬, you do not yet fear, and so every [instance of] ‫ טֶ ֶרם‬in the Scriptures means “not yet,” and it is not a term meaning “before.” [This is] like ‫טֶ ֶרם י ִֹשְ כָּבוּ‬, [which Onkelos renders:] ‫עַ ד ˜א‬ ‫שְׁ כִיבוּ‬, “They had not yet retired” (Gen. 19:4); ‫טֶ ֶרם יִצְמָ ח‬, [which Onkelos renders:] ‫עַ ד ˜א צְמָ ח‬, “neither did…yet grow” (Gen. 2:5). This too means the same. [I.e.,] I know that you still do not fear [God], and as soon as relief comes, you will continue in your corruption. — [from Onkelos]

31though the flax and the barley have been

broken, for the barley is in the ear, and the flax is in the stalk.

‫ אבל בתוך‬,‫ מן העיר‬:‫כצאתי את העיר‬ ‫ לפי שהיתה מלאה‬,‫העיר לא התפלל‬ :‫גלולים‬

‫ י ֕ ַָדעְ תִּ י ֚ ִכּי ֶ ֣ט ֶרם‬À‫לו ְאַ ָ ֖תּה ַו ֽעֲ ב ֶ ָ֑די‬ ִ ֱ‫ֽיר ֔אוּן מִ פְּ ֵנ֖י י ְה ֹ ָו֥ה א‬ :‫˜הֽים‬ ְ ‫ִתּ‬ ‫ וכן כל טרם‬.‫ עדין לא תיראון‬:‫טרם תיראון‬ ,‫ ואינו לשון קודם‬,‫שבמקרא עדיין לא הוא‬ ‫ עד לא‬,‫כמו )בראשית יט ד( טרם ישכבו‬ ,‫ עד לא צמח‬,‫שכיבו )שם ב ה( טרם יצמח‬ ‫אף זה כן הוא ידעתי כי עדיין אינכם יראים‬ :‫ומשתהיה הרוחה תעמדו בקלקולכם‬

‫לאו ְהַ פִּ שְׁ ָ ֥תּה ו ְהַ שְּׂ ע ָ ֹ֖רה נ ָ ֻ֑כּתָ ה ִ ֤כּי‬ :‫הַ שְּׂ ע ָֹרה֙ אָ ִ֔ביב ו ְהַ פִּ שְׁ ָ ֖תּה ִגּב ְֽע ֹל‬

though the flax and the barley have been broken: Heb. ‫נֻכָּתָ ה‬, has been broken, an expression similar to “PharaohNeco (‫[ ” )פַּ ְרע ֹה נְכ ֹה‬the lame Pharaoh] (II Kings 23: 29); “broken-hearted (‫( ” )נְכָאִ ים‬Isa. 16:7); and likewise, “have not been broken (‫( ”)נֵכּוּ‬below, verse 32). It is incorrect to interpret it as an expression of smiting (‫)הַ כָּאָה‬, because a “nun” does not come in place of a “hey,” that ‫ נֻכּ ָָתה‬should be explained like ‫הֻ כָּתָ ה‬, smitten, and ‫ נֻכּוּ‬like ‫הֻ כּוּ‬, smitten. The “nun” is, however, a root letter in the word, and it is of the same form as “and his bones are dislocated (‫” )ֹשֻ פּוּ‬ (Job 33:21).

‫ נשברה לשון‬:‫והפשתה והשערה נכתה‬ ‫ )ישעיהו טז‬,‫)מלכים ב כג כט( פרעה נכה‬ ‫ ולא יתכן‬.‫ וכן )פסוק לב( לא נכו‬,‫ז( נכאים‬ ‫ שאין נו"ן במקום ה"א‬,‫לפרשו לשון הכאה‬ ,‫ נכו כמו הכו‬,‫לפרש נכתה כמו הוכתה‬ ‫אלא הנו"ן שורש בתיבה והרי הוא מגזרת‬ :‫)איוב לג כא( ושפו עצמותיו‬

for the barley is in the ear: It has already ripened and is standing in its stalks, and they have been broken and have fallen. Likewise, the flax has already grown and has become hardened [enough] to stand in its stalks.

‫ כבר ביכרה ועומדת‬:‫כי השערה אביב‬ ‫ וכן הפשתה גדלה‬.‫בקשיה ונשתברו ונפלו‬ :‫כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה‬

the barley is in the ear: Heb. ‫אָבִיב‬, it has stood in its stalks, an expression like “the green plants of (‫ )בְּאִ בֵּי‬the valley ” (Song of Songs 6:11).

‫ לשון )שיר‬,‫ עמדה באביה‬:‫השעורה אביב‬ :‫השירים ו יא( באבי הנחל‬

32The wheat and the spelt, however, have

not been broken because they ripen late." because they ripen late: Heb. ‫אִ פִ י˜ת‬, late, and they were still tender and were able to withstand the hard [hail]. Although it says: “and the hail struck all the vegetation of the field” (verse 25), the simple meaning of the verse may be explained as referring to the herbs that were standing in their stalks, which could be smitten by the hail. In the Midrash of Rabbi Tanchuma (Va’era 16), some of our Rabbis differed with this and interpreted ‫ כִּי אִ פִ י˜ת‬to mean that “wonders of wonders (‫ ” )פִּ לְאֵ י פְ לָאוֹת‬were wrought for them, that they were not smitten.

33Moses went away from Pharaoh, out of the city, and he spread out his hands to the

‫לבו ְַהֽחִ ָ ֥טּה ו ְהַ כּ ֶ ֻ֖סּמֶ ת ֣˜א נֻכּ֑ וּ ִ ֥כּי‬ :‫הנָּה‬ ֽ ֵ ‫אֲ פִ ֖י˜ת‬ ‫ ועדיין היו‬,‫ מאוחרות‬:‫כי אפילת הנה‬ ‫ ואף על‬.‫רכות ויכולות לעמוד בפני קשה‬ ‫פי שנאמר )פסוק כה( ואת כל עשב‬ ‫השדה הכה הברד יש לפרש פשוטו של‬ ‫מקרא בעשבים העומדים בקלחם הראויים‬ ‫ ובמדרש רבי תנחומא יש‬.‫ללקות בברד‬ ‫מרבותינו שנחלקו על זאת ודרשו כי‬ ‫ שלא‬,‫אפילות פלאי פלאות נעשו להם‬ :‫לקו‬

‫לגוַיֵּ ֵ֨צא משֶׁ֜ ה מֵ ִ ֤עם פַּ ְרע ֹה֙ אֶ ת־‬ ‫הָ עִ֔ יר וַיִּפְ ֥ר ֹשׂ כּ ָ ַ֖פּיו אֶ ל־י ְה ֹ ָו֑ה‬

Lord, and the thunder and the hail ceased, and rain did not come down to earth. ַ ‫ ˜א נ‬, did not reach. Even did not come down: Heb. ‫ִ‡תּ‬ those [hailstones] that were in the air did not reach the ground. Similarly: ַ‫עָ לֵינוּ ו ַ‡תִּ ‡תּ‬, “the curse and the oath” of Ezra (sic) (Dan. 9:11), [which means they] have befallen us. Menachem (Machbereth Menachem, p. 184), however, classified it ( ַ‫ ) נִ‡תּ‬in the group headed by “As silver is melted (‫( ” ) כְּהִ ‡תּוּ‬Ezek. 22:22), an expression of pouring [molten] metal, and I approve of his words, as the Targum renders ‫( וַי ִצ ֹק‬Exod. 38:5) as ‫ ו ְאַ ‡תִּ י‬, “And he ָ ַ‫לְא‬, “to cast.” This cast,” [and], ‫( לָדֶ קֶ ת‬Exod. 38:27) as ‫‡תּכָא‬ too, ַ‫אָרצָה ˜א נִ‡תּ‬, ְ means: was not poured to earth.

‫ת ו ְהַ בּ ָ ָ֔רד וּמָ ָ ֖טר‬ ֙ ‫וַיַּחְ דְּ ֤לוּ הַ קּ ֹלוֹ‬ :‫˜ֽא־נִ ַ ֥תּ‡ ָא ְֽרצָה‬ ‫ ואף אותן שהיו באויר‬,‫ לא הגיע‬:‫לא נתך‬ (‫ ודומה לו )דניאל ט יא‬,‫לא הגיעו לארץ‬ ,‫ דעזרא‬,‫ותתך עלינו האלה והשבועה‬ ‫ ומנחם בן סרוק חברו בחלק‬.‫ותגיע עלינו‬ ‫ לשון יציקת‬,‫)יחזקאל כב כב( כהתוך כסף‬ ‫ כתרגומו‬,‫ ורואה אני את דבריו‬,‫מתכת‬ ‫ )שם כז( לצקת‬,‫ויצק )שמות לח ה( ואתיך‬ ‫ אף זה לא נתך לארץ לא הוצק‬,‫לאתכא‬ :‫לארץ‬

34And Pharaoh saw that the rain, the hail, and the thunder had ceased; so he continued to sin, and he strengthened his heart, he and his servants.

‫לדו ַַיּ ְ֣רא פַּ ְר ֗ע ֹה ִכּֽי־חָ ֨ ַדל הַ מָּ ָ ֧טר‬ ‫ו ְהַ בּ ָ ָ֛רד ו ְהַ קּ ֹ֖˜ת ו ַ֣יּ ֹסֶ ף ַלֽחֲ ֑ט ֹא‬ :‫וַיַּכ ֵ ְ֥בּד ל ִ֖בּוֹ ֥הוּא ַו ֽעֲ ב ָָדֽיו‬

35And Pharaoh's heart was hardened, and

‫להו ַיֶּ ֽחֱ זַק֙ ֵ ֣לב פַּ ְר ֔ע ֹה ו ְ֥˜א שִׁ ַ ֖לּח‬ ‫אֶ ת־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר דִּ ֶ ֥בּר‬ :‫ַד־משֽׁה‬ ‫י ְה ָֹ֖וה ְבּי‬ ֶ

he did not let the children of Israel go out, as the Lord had spoken through the hand of Moses.

Chapter 10 1The Lord said to Moses: "Come to Pharaoh, for I have hardened his heart and the heart of his servants, in order that I may place these signs of Mine in his midst, The Lord said to Moses: Come to Pharaoh: and warn him. that I may place: Heb. ‫שִׁ תִ י‬, lit., My placing, that I may place. — [after the targumim]

2and in order that you tell into the ears of

your son and your son's son how I made a mockery of the Egyptians, and [that you tell of] My signs that I placed in them, and you will know that I am the Lord." I made a mockery: Heb. ‫הִ תְ עַ ַללְתִּ י‬, I mocked, like “Because you mocked (‫ )הִ תְ עַ ַללְתִּ י‬me” (Num. 22:29); “Will it not be just as He mocked (‫ )הִ תְ עַ לֵל‬them” (I Sam. 6:6), stated in regard to Egypt. It is not an expression meaning a “deed and acts (‫)מַ עִ ָללִים‬,” however, for were that so, He would have written ‫עוֹ ַללְתִּ י‬, like “and deal (‫ )ו ְעוֹלֵל‬with them ָ ‫ )עוֹ ַלל‬with me” (Lam. 1:22); “which as You have dealt (‫ְתּ‬ has been dealt (‫ )עוֹלֵל‬to me” (Lam. 1:12).

3So Moses and Aaron came to Pharaoh and

said to him, "So said the Lord, the God of the Hebrews, How long will you refuse to humble yourself before Me? Let My people go, and they will worship Me. to humble yourself: Heb. ‫לֵעָ נ ֹת‬, as the Targum [Onkelos] renders, ‫לְאִ תְ ְכּנָעָ א‬, and it is derived from ‫עָ נִי‬. You have refused to be humble and meek before Me.

4For if you refuse to let [them] go, behold, tomorrow I am going to bring locusts into your borders. 5And they will obscure the view of the earth, and no one will be able to see the earth, and they will eat the surviving remnant, which remains for you from the hail, and they will eat all your trees that grow out of the field. the view of the earth: Heb. ‫אָרץ‬ ֶ ָ‫עֵ ין ה‬, the view of the earth. and no one will be able: Heb. ‫ יוּכַל‬lit., and will not be able. The seer [will not be able] to see the earth, but [the text] speaks briefly.

‫או ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֖בּ ֹא אֶ ל־‬ ‫פַּ ְר ֑ע ֹה ִכּֽי־אֲ ֞נִי הִ כ ַ ְ֤בּדְ תִּ י אֶ ת־לִבּ ֙וֹ‬ ‫ת־לב עֲ ב ֔ ָָדיו לְמַ֗ עַ ן שִׁ ִ ֛תי ֽא ֹת ַ ֹ֥תי‬ ֣ ֵ ֶ‫ו ְא‬ :‫ֵ ֖אלֶּה בְּקִ ְרבּֽוֹ‬ ‫ והתרה‬:‫ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה‬ :‫בו‬ :‫ שימי שאשית אני‬:‫שתי‬

‫֜ וּבֶן־‬Àְ‫בוּלְמַ֡ עַ ן תְּ סַ פֵּ ֩ר בְּאָ ְז ֵ֨ני ִבנ‬ ‫֗ ֵ ֣את אֲ ֶ ֤שׁר הִ תְ עַ ֨ ַלּלְתִּ ֙י‬Àְ‫ִבּנ‬ ‫ת־א ֹת ַ ֹ֖תי אֲ שֶׁ ר־‬ ֽ ֶ‫בְּמִ צ ַ ְ֔רי ִם ו ְא‬ :‫ַ ֣שׂמְ תִּ י ָ ֑בם ִו ֽידַ עְ ֶ ֖תּם ִכּֽי־אֲ נִ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬ (‫ כמו )במדבר כב כט‬,‫ שחקתי‬:‫התעללתי‬ ‫ )שמואל א' ו ו( הלא‬,‫כי התעללת בי‬ .‫ האמור במצרים‬,‫כאשר התעולל בהם‬ ‫ שאם כן היה לו‬,‫ואינו לשון פועל ומעללים‬ ‫ כמו )איכה א כב( ועולל‬,‫לכתוב עוללתי‬ ‫ )שם כב( אשר עולל‬,‫למו כאשר עוללת לי‬ :‫לי‬

‫משׁה ו ְַאֽהֲ רן֘ ֹ אֶ ל־פַּ ְרע ֹ֒ה‬ ֣ ֶ ‫גוַיּ ָ֨ב ֹא‬ ֹ ‫ו ַיּ ֹֽאמְ ֣רוּ אֵ ֗ ָליו כּ‬ ֙‫ֽה־אָמר י ְהֹו ָה‬ ַ֤ ָ‫˜הי ָהֽעִ ב ְִ֔רים עַ ד־מָ ַ ֣תי מֵ אַ֔ נְתּ‬ ֣ ֵ ֱ‫א‬ :‫ְדנִי‬ ֽ ֻ ‫ֵלֽעָ ֖נ ֹת מִ פָּ ָנ֑י שַׁ ַ ֥לּח עַ ִ ֖מּי ו ְ ַי ֽעַ ב‬ ‫ והוא מגזרת‬,‫ כתרגומו לאתכנעא‬:‫לענת‬ :‫ מאנת להיות עני ושפל מפני‬,‫עני‬

‫ד ִ ֛כּי אִ ם־מָ ֵ ֥אן אַ ָ ֖תּה לְשַׁ ֵ ֣לּחַ אֶ ת־‬ ‫אַר ֶ ֖בּה‬ ְ ‫הנְ ִ֨ני מֵ ִ ֥ביא מָ ָ ֛חר‬ ֽ ִ ‫עַ ִ ֑מּי‬ :Àֽ‫ִבּ ְגב ֶֻל‬ ‫יוּכל‬ ֖ ַ ‫ת־עין הָ אָ֔ ֶרץ ו ְ֥˜א‬ ֣ ֵ ֶ‫הוְכִסָּ ה֙ א‬ ‫ְאָכל | אֶ ת־‬ ֣ ַ ‫ל ְִר ֣א ֹת אֶ ת־הָ ָ ֑א ֶרץ ו‬ ‫ם מִ ן־‬ ֙ ‫֣תר הַ פְּ לֵטָ֗ ה הַ נִּשְׁ ֶ ֤א ֶרת ָל ֶכ‬ ֶ ‫ֶי‬ ַ‫הַ בּ ָ ָ֔רד ו ְאָ ַכל֙ אֶ ת־כָּל־הָ עֵ֔ ץ הַ צּ ֵ ֹ֥מח‬ :‫ל ֶ ָ֖כם מִ ן־הַ שָּׂ ֶדֽה‬ :‫ את מראה הארץ‬:‫את עין הארץ‬ ,‫ הרואה לראות את הארץ‬:'‫ולא יוכל וגו‬ :‫ולשון קצרה דבר‬

6And your houses and the houses of all your

servants and the houses of all the Egyptians will be filled, which your fathers and your fathers' fathers did not see since the day they were on the earth until this day.' " [Therewith,] he turned and left Pharaoh. 7Pharaoh's servants said to him, "How long will this one be a stumbling block to us? Let the people go and they will worship their God. Don't you yet know that Egypt is lost?"

Don’t you yet know: Heb. ‫הִ טֶ ֶרם תֵּ דַ ע‬, do you not know yet that Egypt is lost?-[Rashi and Rashbam from targumim]

8[Thereupon,] Moses and Aaron were

brought back to Pharaoh, and he said to them, "Go, worship the Lord your God. Who and who are going?" were brought back: They were brought back by a messenger, whom they [the Egyptians] sent after them, and they returned them to Pharaoh.

֘À‫ָתּי כָל־עֲ ב ֘ ֶָדי‬ ָֽ ‫ו‬ ֣ ֵ ‫ וּב‬À‫וּמל ְ֨אוּ ב ֶָ֜תּי‬ ָ ˜ ‫ָתּי כָל־מִ צ ַ ְ֒רי ִ֒ם אֲ שֶׁ֨ ר‬ ‫ֽא־ר ֤אוּ‬ ֣ ֵ ‫וּב‬ ‫ מִ יּ֗ וֹם‬À‫ ַו ֽאֲ ֣בוֹת אֲ ב ֶֹ֔תי‬À֙ ‫אֲ ב ֶֹ֨תי‬ ָ ַ‫ם ע‬ ‫ל־הֽאֲ דָ מָ֔ ה ַ ֖עד הַ יּ֣ וֹם‬ ֙ ָ‫הֱ יוֹת‬ :‫הַ ֶזּ֑ה ו ִַיּ֥פֶ ן וַיּ ֵ ֵ֖צא מֵ ִ ֥עם פַּ ְר ֽע ֹה‬ ‫זו ַיּ ֹֽאמְ רוּ֩ עַ ב ֨ ְֵדי פַ ְר ֜ע ֹה אֵ ֗ ָליו עַ ד־‬ ֙‫מָ תַ ֙י ִי ֽהְ ֶ֨יה ֶז֥ה ֨ ָלנוּ֙ לְמוֹקֵ֔ שׁ שַׁ לַּח‬ ָ ‫ת־הֽאֲ נָשִׁ֔ ים ו ְ ַי ֽעַ ב ְ֖דוּ אֶ ת־י ְה ֹ ָו֣ה‬ ֶ‫א‬ ‫אב ָ ְ֖דה‬ ֽ ָ ‫יהם הֲ ֶ ֣ט ֶרם תֵּ ֔ ַדע ִ ֥כּי‬ ֑ ֶ ֵ‫אֱ ˜ֽה‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ העוד לא ידעת כי אבדה‬:‫הטרם תדע‬ :‫מצרים‬

ַ ֶ‫ת־משׁה ו ְא‬ ‫ת־אֽהֲ ר ֹ֙ן‬ ֞ ‫חו‬ ֶ‫ַיּוּשַׁ ב א‬ ֶ֤ ‫אֶ ל־פַּ ְר ֔ע ֹה ו ַ֣יּ ֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ֔ ם ל ְ֥כוּ‬ ‫יכם ִ ֥מי ו ִ ָ֖מי‬ ֑ ֶ ֵ‫עִ ב ְ֖דוּ אֶ ת־י ְה ֹ ָו֣ה אֱ ˜ֽה‬ :‫הַ ֽה ֹל ְִכֽים‬ ‫ הושבו על ידי שליח ששלחו‬:‫ויושב‬ :‫אחריהם והשיבום אל פרעה‬

9Moses said, "With our youth and with our elders we will go, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our cattle we will go, for it is a festival of the Lord to us."

‫טו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֔ ה ִבּנְעָ ֵ ֥רינוּ וּ ִבזְקֵ ֵנ֖ינוּ‬ ֵ ‫נ ֵ ֵ֑ל‡ ְבּ ָב ֵ֨נינוּ וּ ִבבְנוֹתֵ֜ נוּ בְּצ‬ ‫ֹאנ֤נוּ‬ :‫וּ ִבבְקָ ֵ֨רנוּ֙ נֵ ֔ ֵל‡ ִ ֥כּי חַ ג־י ְה ָֹ֖וה ָ ֽלנוּ‬

10So he [Pharaoh] said to them, "So may the Lord be with you, just as I will let you and your young children out. See that evil is before your faces.

֙‫יו ַ֣יּ ֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ֗ ם י ְהִ֨ י ֵ ֤כן י ְהֹו ָה‬ ‫עִ מָּ ֶ֔כם ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר אֲ שַׁ ַ ֥לּח אֶ תְ ֶ ֖כם‬ ‫ו ְאֶ ת־טַ פְּ ֶ ֑כם ְר ֕אוּ ִ ֥כּי ָר ָ ֖עה ֶ ֥נגֶד‬ :‫פְּ נ ֵֶיכֽם‬

just as I will let you… out: and surely I will not let the flocks and the cattle out as you said.

‫ אף כי‬:‫כאשר אשלח אתכם ואת טפכם‬ ‫אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר‬ :‫אמרתם‬

See that evil is before your faces: [Understand this] as ‫ ומדרש‬.‫ כתרגומו‬:‫ראו כי רעה נגד פניכם‬ the Targum [Onkelos] renders it. I have [also] heard an .‫אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה‬ Aggadic midrash, however [which explains the passage as ‫אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות‬ follows]: There is a star named Ra’ah [i.e., ‫ ָרעָ ה‬meaning ,‫במדבר‬ ‫שלי אותו כוכב עולה לקראתכם‬ evil]. Pharaoh said to them [Moses and Aaron], “With my ‫ישראל‬ ‫והוא סימן דם והריגה וכשחטאו‬ astrology I see that star ascending toward you in the ‫בעגל ובקש הקב"ה להרגם אמר משה‬ desert [where you would like to go], and that is a sign of blood and slaughter.” When the Israelites sinned with the ‫בתפלתו )שמות לב יב( למה יאמרו‬ calf, and the Holy One, blessed be He, sought to kill them, ‫ זו היא‬,‫מצרים לאמר ברעה הוציאם‬ Moses said in his prayer, “Why should the Egyptians say, ‫ מיד‬,‫שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם‬ ‘With Ra’ah He took them out…?’” (Exod. 32:12) This is ‫)שם יד( וינחם ה' על הרעה והפך את‬ what he [Pharaoh] said to them, “See that Ra’ah [evil] is ‫וזהו‬ ,‫ שמל יהושע אותם‬,‫הדם לדם מילה‬ opposite your faces,” [implying that their blood would be ‫שנאמר )יהושע ה ט( היום גלותי את‬ shed in the desert]. Immediately, “The Lord repented of the Ra’ah [the sign of the star]” (Exod. 32:14), and He ‫ שהיו אומרים לכם‬,‫חרפת מצרים מעליכם‬ turned the bloodshed [symbolized by this star] into the :‫דם אנו רואין עליכם במדבר‬ blood of the circumcision, for Joshua [in fact] circumcised them. This is the meaning of what is said: “This day I have rolled away the reproach of the Egyptians from you” (Josh. 5:9), for they were saying to you, “We see blood over you in the desert.” -[from Midrash Shir Hashirim, Wertheimer 1:2]

11Not so; let the men go now and worship

the Lord, for that is what you request." And he chased them out from before Pharaoh.

Not so: as you have said [that you want] to take the young children with you, but let the men go and worship the Lord. — [from Jonathan] for that is what you request: ([meaning] that worship) you have requested until now, [telling me,] “Let us offer and sacrifice to our God” (Exod. 5:8), and young children do not usually offer up sacrifices. — [from Exod. Rabbah 13:5] And he chased them out: This is elliptical, for it does not specify who the chaser was.

12The Lord said to Moses, "Stretch forth

your hand over the land of Egypt for the locusts, and they will ascend over the land of Egypt, and they will eat all the vegetation of the earth, all that the hail has left over." for the locusts: For the plague of the locusts.

13So Moses stretched forth his staff over the land of Egypt, and the Lord led an east wind in the land all that day and all the night. [By the time] it was morning, the east wind had borne the locusts.

‫ם ו ְעִ ב ְ֣דוּ‬ ֙ ‫יא ֣˜א ֵ֗כן ְל ֙כוּ ָנ֤א הַ ְגּב ִָרי‬ ‫אֶ ת־י ְה ָֹ֔וה ִ ֥כּי א ָ ֹ֖תהּ אַ ֶ ֣תּם‬ ‫מְ בַקְ ִ ֑שׁים וַי ְָג ֶ֣רשׁ א ֹתָ֔ ם מֵ ֵ ֖את פְּ נֵ ֥י‬ :‫פַ ְר ֽע ֹה‬ ‫ כאשר אמרתם להוליך הטף עמכם‬:‫לא כן‬ :'‫אלא לכו נא הגברים ועבדו את ה‬ ‫ כי אותה‬:‫כי אתה אתם מבקשים‬ ‫בקשתם עד הנה )שמות ה ח( נזבחה‬ :‫ ואין דרך הטף לזבוח‬,‫לאלהינו‬ ‫ הרי זה לשון קצר ולא פירש‬:‫ויגרש אתם‬ :‫מי המגרש‬

‫יבו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה נְטֵ֨ ה‬ ‫ֽאַר ֶ֔בּה‬ ְ ‫ם ָבּ‬ ֙ ִ ‫ל־א ֶרץ מִ צ ַ ְ֨רי‬ ֤ ֶ ַ‫֜ ע‬À ְ‫ָי ֽד‬ ‫ל־א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְי ֹא ַכל֙ אֶ ת־‬ ֣ ֶ ַ‫ו ְ ַ֖יעַ ל ע‬ ‫ָל־עשֶׂ ב הָ אָ֔ ֶרץ ֵ ֛את כָּל־אֲ ֶ ֥שׁר‬ ֵ֣ ‫כּ‬ :‫הִ שְׁ ִ ֖איר הַ בּ ָ ָֽרד‬ :‫ בשביל מכת הארבה‬:‫בארבה‬

‫ל־א ֶרץ‬ ֣ ֶ ַ‫משׁה אֶ ת־מַ טֵּ֘ הוּ֘ ע‬ ֣ ֶ ‫יגו ַ ֵ֨יּט‬ ‫ם‬ ֙ ‫מִ צ ַ ְ֒רי ִ֒ם ַו ֽיה ָֹ֗וה נ ַ ִ֤הג ֽרוּחַ ־קָ דִ י‬ ‫בָּאָ֔ ֶרץ כָּל־הַ יּ֥ וֹם הַ ֖הוּא וְכָל־‬ ‫וּח הַ קָּ ֔ ִדים‬ ַ֙ ֨‫הַ ָ ֑לּיְלָה הַ ֣בּ ֹקֶ ר הָ ָ֔יה ו ְר‬ ָ :‫ֽאַר ֶבּֽה‬ ְ ‫ת־ה‬ ֶ‫נ ָ ָ֖שׂא א‬

the east wind: The east wind bore the locusts because it [the east wind] came opposite it [the locust swarm], for Egypt is southwest [of Israel], as is explained elsewhere (Num. 34:3).]

14The locusts ascended over the entire land

of Egypt, and they alighted within all the border[s] of Egypt, very severe; before them, there was never such a locust [plague], and after it, there will never be one like it. and after it, there will never be one like it: And the one [the locust plague] that took place in the days of Joel, about which it is said: “the like of which has never been” (Joel 2:2), [from which] we learn that it was more severe than that of [the plague in the days of] Moses-namely because that one was [composed] of many species [of locusts] that were together: arbeh, yelek, chasil, [and] gazam; but [the locust plague] of Moses consisted of only one species [the arbeh], and its equal never was and never will be.

15They obscured the view of all the earth,

and the earth became darkened, and they ate all the vegetation of the earth and all the fruits of the trees, which the hail had left over, and no greenery was left in the trees or in the vegetation of the field[s] throughout the entire land of Egypt. no greenery: Heb. ‫י ֶ ֶרק‬, green leaf, verdure in French.

16Pharaoh hastened to summon Moses and

Aaron, and he said, "I have sinned against the Lord your God and against you. 17But now, forgive now my sin only this time

and entreat the Lord your God, and let Him remove from me just this death."

‫ רוח מזרחית נשא את‬:‫ורוח הקדים‬ ‫ לפי שבא כנגדו שמצרים‬,‫הארבה‬ ‫ כמו שמפורש‬,‫בדרומית מערבית היתה‬ :‫במקום אחר‬

‫ָל־א ֶרץ‬ ְ ‫ידו ַ ַ ֣יּעַ ל ָה‬ ֣ ֶ ‫ֽאַר ֶ֗בּה ֚עַ ל כּ‬ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם ו ַ ָ֕יּנַח בּ ְ֖כ ֹל גּ ְ֣בוּל מִ צ ָ ְ֑רי ִם‬ ‫כּ ֵ ָ֣בד מְ ֔א ֹד ֠ ְלפָ ָ֠ניו ˜א־הָ֨ י ָה ֵ ֤כן‬ ‫אַרבֶּה֙ כּ ָ֔מ ֹהוּ ו ְַאֽחֲ ָ ֖ריו ֥˜א ִי ֽהְ י ֶה־‬ ְ :‫ֵכּֽן‬ ‫ ואותו שהיה בימי‬:‫ואחריו לא יהיה כן‬ ‫ שנאמר )יואל ב ב( כמוהו לא נהיה‬,‫יואל‬ ‫ למדנו שהיה כבד משל משה‬,‫מן העולם‬ ,‫כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה‬ ‫ אבל של‬,‫שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם‬ ‫ וכמוהו‬,‫משה לא היה אלא של מין אחד‬ :‫לא היה ולא יהיה‬

‫ת־עין כָּל־הָ אָ֘ ֶר ֘ץ‬ ֣ ֵ ֶ‫טווַי ְ ַ֞כס א‬ ‫ו ֶַתּחְ ַ ֣שׁ‡ הָ אָ֒ ֶר ֒ץ ו ַ֜יּ ֹאכַל אֶ ת־כָּל־‬ ‫ת כָּל־פְּ ִ ֣רי הָ עֵ֔ ץ‬ ֙ ֵ‫ֵ ֣עשֶׂ ב הָ אָ֗ ֶרץ ו ְא‬ ‫הוֹתיר הַ בּ ָ ָ֑רד וְ˜ֽא־נוֹתַ֨ ר‬ ֖ ִ ‫אֲ ֶ ֥שׁר‬ ‫כָּל־ ֶי ֶ֧רק בּ ֵ ָ֛עץ וּב ֵ ְ֥עשֶׂ ב הַ שָּׂ ֶ ֖דה‬ :‫ָל־א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ֶ ‫ְבּכ‬ :[‫ עלה ירוק וירדור"א בלעז ]ירק‬:‫כל ירק‬

‫ְמשׁה‬ ֣ ֶ ‫טזוַי ְמַ ֵ ֣הר פַּ ְר ֔ע ֹה לִקְ ֖ר ֹא ל‬ ‫וּל ְַאֽהֲ ֑ר ֹן ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר חָ ָ ֛טאתִ י ַלֽיה ֹ ָו֥ה‬ :‫יכם וְל ֶָכֽם‬ ֖ ֶ ֵ‫אֱ ˜ֽה‬ ‡‫יזו ְעַ תָּ֗ ה ָ ֣שׂא ָנ֤א חַ טָּ אתִ ֙י ַ ֣א‬ ‫יכם‬ ֑ ֶ ֵ‫הַ פַּ֔ עַ ם ו ְהַ עְ ִ ֖תּירוּ ַלֽיה ֹ ָו֣ה אֱ ˜ֽה‬ :‫וְי ָסֵ ֙ר ֵמֽעָ ֔ ַלי ַ ֖רק אֶ ת־הַ ָ ֥מּו ֶת הַ זֶּ ֽה‬

18So he [Moses] left Pharaoh and entreated the Lord,

‫יחוַיּ ֵ ֵ֖צא מֵ ִ ֣עם פַּ ְר ֑ע ֹה וַיֶּעְ ַ ֖תּר אֶ ל־‬ :‫י ְה ֹ ָו ֽה‬

19and the Lord reversed a very strong west wind, and it picked up the locusts and thrust them into the Red Sea. Not one locust remained within all the border[s] of Egypt.

‫ם חָ ָז֣ק מְ ֔א ֹד‬ ֙ ָ ‫יטו ַיַּ ֽהֲ ֨פ ֹ‡ י ְה ֹ ָו֤ה ֽרוּחַ ־י‬ ‫אַר ֶ֔בּה וַיִּתְ קָ ֵ ֖עהוּ ָי֣מָּ ה‬ ְ ‫ת־ה‬ ֶ‫וַיִּשָּׂ ֙א א‬ ָ֣ ‫֑סּוּף ֤˜א נִשְׁ אַ ֙ר אַ ְר ֶ ֣בּה אֶ חָ֔ ד בּ ְ֖כ ֹל‬ :‫גּ ְ֥בוּל מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

west wind: Heb. ‫י ָם‬- ַ‫רוּח‬, a west wind. — [from targumim]

:‫ רוח מערבי‬:‫רוח ים‬

into the Red Sea: I believe that the Red Sea was partly in the west, opposite the entire southern boundary, and also east of the land of Israel. Therefore, a west wind thrust the locusts into the Red Sea [which was] opposite it [the west wind]. Likewise, we find this [written] regarding the boundaries [of Israel] that it [the Red Sea] faces the east [of Israel], as it is said: “from the Red Sea to the sea of the Philistines” (Exod. 23:31). [This signifies] from east to west, because the sea of the Philistines was to the west, as it is said concerning the Philistines, “the inhabitants of the seacoast, the nation of Cherithites” (Zeph. 2:5). [Rashi is apparently referring to the Gulf of Suez and the Gulf of Eilat, which are both branches of the Red Sea and thus are included in the expression “Red Sea.” The latter is the eastern boundary of the Holy Land, while the Gulf of Suez is Egypt’s eastern boundary. Since the Philistines dwelt on the Mediterranean seacoast, the Red Sea mentioned in that context was surely the Gulf of Eilat. The Red Sea mentioned here is the Gulf of Suez, where the locusts were deposited.]

‫ אומר אני שים סוף היה מקצתו‬:‫ימה סוף‬ ‫במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרח‬ ‫ לפיכך רוח ים תקעו‬,‫של ארץ ישראל‬ ‫ וכן מצינו לענין‬.‫לארבה בימה סוף כנגדו‬ ‫ שנאמר‬,‫תחומין שהוא פונה לצד מזרח‬ ,‫)שמות כג לא( מים סוף ועד ים פלשתים‬ ‫ שים פלשתים במערב‬,‫ממזרח למערב‬ (‫ שנאמר בפלשתים )צפניה ב ה‬,‫היה‬ :‫יושבי חבל הים גוי כרתים‬

Not one locust remained: Even the salted ones [locusts] which they [the Egyptians] had salted for themselves [to eat]. — [from Exod. Rabbah 13:7; Midrash Tanchuma, Va’era 14]

‫ אף המלוחים‬:‫לא נשאר ארבה אחד‬ :‫שמלחו מהם‬

20But the Lord strengthened Pharaoh's

heart, and he did not let the children of Israel go out. 21The Lord said to Moses, "Stretch forth

your hand toward the heavens, and there will be darkness over the land of Egypt, and the darkness will become darker."

‫ת־לב פַּ ְר ֑ע ֹה ו ְ֥˜א‬ ֣ ֵ ֶ‫כו ַי ְחַ זֵּ ֥ק י ְה ָֹ֖וה א‬ :‫שִׁ ַ ֖לּח אֶ ת־בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ‫כאו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה נ ֵ ְ֤טה‬ ‫ עַ ל־הַ שָּׁ מַ֔ י ִם ִ ֥ויהִ י ֖חשֶׁ ‡ עַ ל־‬À֙ ְ‫ָי ֽד‬ :‡ ֶ‫ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם וְי ֵ ָ֖משׁ חֽ שׁ‬

and the darkness will become darker: Heb. ‫ וְי ֵָמ ֹש ח ֹש‬, [signifies] and the darkness will become darker upon them than the darkness of night, and the darkness of night will become even darker (‫)וְי ַאֲ מִ ישׁ‬.

‫ ויחשיך עליהם חשך יותר‬:‫וימש חשך‬ ‫ וחשך של לילה יאמיש‬,‫מחשכו של לילה‬ :‫ויחשיך עוד‬

will become darker: Heb. ‫וְי ָמֵ שׁ‬, [should be interpreted] like ‫וְי ַאִ מֵ שׁ‬. There are many words which lack the “aleph” ; since the pronunciation of the “aleph” is not so noticeable, Scripture is not particular about its absence, e.g., “in and no Arab shall pitch his tent (‫ )י ַהֵ ל‬there” (Isa. 13:20), ‫ י ַהֵ ל‬is] ַ ‫ )ו‬with the same as ‫“ ;וְי ַאִ הֵ ל‬For You have girded me (‫ַ‡תּז ְֵרנִי‬ strength” (II Sam. 22:40) is like ‫( ו ַ‡תְּ אַז ◌ְ ֵרנִי‬Ps. 18:40). Onkelos, however, rendered it ‫ וְי ָמֵ שׁ‬as an expression of removal, similar to “He did not move (‫י ָמִ ישׁ‬-‫( ” )˜א‬Exod. 13:22): [Onkelos thus understands the verse to mean] “after the darkness of night turns away,” when it approaches the light of day. But [according to Onkelos] the context does not fit with the “vav” of ‫ וְי ָמֵ שׁ‬because it is written after “and there will be darkness” [and the darkness will turn away, and there will be darkness]. The Aggadic midrash (Exod. Rabbah 14:1-3) interprets it ‫וְי ָמֵ שׁ‬ as an expression [related to] “grope about (‫ )מְ ַמ ֹשֵ שׁ‬at noontime” (Deut. 28: 29), for it [the darkness] was doubled, redoubled, and thick to the degree that it was tangible.

‫ כמו ויאמש יש לנו תיבות הרבה‬:‫וימש‬ ‫חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף‬ ‫נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על‬ ‫ כגון )ישעיהו יג כ( ולא יהל שם‬,‫חסרונה‬ ‫ וכן‬.‫ לא יטה אהלו‬,‫ כמו לא יאהל‬,‫ערבי‬ ‫ כמו‬,‫)שמואל ב כב מ( ותזרני חיל‬ ‫ כמו‬,‫ ואונקלוס תרגם לשון הסרה‬.‫ותאזרני‬ ‫)שמות יג כב( לא ימיש בתר דיעדי קבל‬ ‫ אבל אין‬.‫ כשיגיע סמוך לאור היום‬,‫ליליא‬ ‫ לפי‬,‫הדבור מיושב על הוי"ו של וימש‬ ‫ ומדרש אגדה‬.‫שהוא כתוב אחר ויהי חשך‬ ‫פותרו לשון )דברים כח כט( ממשש‬ ‫ שהיה כפול ומכופל ועב עד‬,‫בצהרים‬ :‫שהיה בו ממש‬

22So Moses stretched forth his hand toward

the heavens, and there was thick darkness over the entire land of Egypt for three days.

‫משׁה אֶ ת־י ָ֖דוֹ עַ ל־הַ שָּׁ ָ ֑מי ִם‬ ֛ ֶ ‫כבו ֵַיּ֥ט‬ ‫ָל־א ֶרץ‬ ֥ ֶ ‫וַי ִ ְ֧הי חֽ שֶׁ ‡־אֲ פֵ ָ ֛לה ְבּכ‬ :‫מִ צ ַ ְ֖רי ִם שְׁ ֥לשֶׁ ת י ִָמֽים‬

and there was thick darkness… for three days, ‫ חשך‬:'‫ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו‬ etc.: Thick darkness in which they did not see each other ‫של אופל שלא ראו איש את אחיו אותן‬ for those three days, and another three days of darkness ‫ ועוד שלשת ימים אחרים‬.‫שלשת ימים‬ twice as dark as this, so that no one rose from his place. If ‫ שלא קמו איש‬,‫חשך מוכפל על זה‬ he was sitting, he was unable to stand, and if he was ‫אין‬ ‫ועומד‬ ,‫ יושב אין יכול לעמוד‬.‫מתחתיו‬ standing, he was unable to sit. Now why did He bring ‫שהיו‬ ,‫חשך‬ ‫ ולמה הביא עליהם‬.‫יכול לישב‬ darkness upon them [the Egyptians]? Because there were among the Israelites in that generation wicked people who ‫ ולא היו‬,‫בישראל באותו הדור רשעים‬ did not want to leave [Egypt]. They died during the three ‫ ומתו בשלשת ימי אפלה כדי‬,‫רוצים לצאת‬ days of darkness, so that the Egyptians would not see ‫שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הן‬ their downfall and say, “They too are being smitten like us.” Also, the Israelites searched [the Egyptians’ dwellings ‫ ועוד שחפשו ישראל וראו את‬.‫לוקין כמונו‬ ‫ וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו‬,‫כליהם‬ during the darkness] and saw their [own] belongings. ‫אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני‬ When they were leaving [Egypt] and asked [for some of their things], and they [the Egyptians] said, “We have :‫ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא‬ nothing,” he [the Israelite] would say to him, “I saw it in your house, and it is in such and such a place.” -[from Jonathan; Tanchuma, Bo 3; Tanchuma, Va’era 14; Tanchuma Buber, Bo 3] three days: Heb. ‫שְׁ לשֶׁ תי ָמִ ים‬, a triad of days [a group of three consecutive days], terzeyne in Old French, and similarly, ‫ שִׁ בְעַ תי ָמִ ים‬everywhere means a seteyne of days [a group of seven consecutive days].

‫ שלוש של ימים טירציינ"א‬:‫שלשת ימים‬ ‫בלעז ]קבוצה של שלשה ימים רצופים[ וכן‬ ‫שבעת ימים בכל מקום שטיינ"א של ימים‬ :[‫]קבוצה של שבעה ימים רצופים‬

23They did not see each other, and no one rose from his place for three days, but for all the children of Israel there was light in their dwellings.

ָ ˜‫כג‬ ‫ֽא־ר ֞אוּ ִ ֣אישׁ אֶ ת־אָחִ֗ יו ו ְ˜א־‬ ‫ָ ֛קמוּ ִ ֥אישׁ מִ תַּ חְ ָ ֖תּיו שְׁ ֣לשֶׁ ת י ִ ָ֑מים‬ ‫וּ ְלכָל־בּ ְֵנ֧י י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל ָ ֥הי ָה ֖אוֹר‬ :‫בְּמֽ וֹשְׁ ב ָֹתֽם‬

24Pharaoh summoned Moses and said, "Go!

‫כדוַיִּקְ ָ ֨רא פַ ְר ֜ע ֹה אֶ ל־משֶׁ֗ ה ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר‬ ‫לְכוּ֙ עִ ב ְ֣דוּ אֶ ת־י ְה ָֹ֔וה ַ ֛רק צֹֽאנ ֶ ְ֥כם‬ ‡‫וּבְקַ ְר ֶ ֖כם י ָ ֻ֑צּג גַּם־טַ פְּ ֶ ֖כם י ֵ ֵ֥ל‬ :‫עִ מָּ ֶ ֽכם‬

Worship the Lord, but your flocks and your cattle shall be left. Your young children may also go with you." shall be left: Heb. ‫יֻצָּג‬, lit., shall be placed. Shall be left in its place.

25But Moses said, "You too shall give sacrifices and burnt offerings into our hands, and we will make them for the Lord our God. You too shall give: Not only will our livestock go with us, but you too shall give [of your livestock or something else to sacrifice].

26And also our cattle will go with us; not a [single] hoof will remain, for we will take from it to worship the Lord our God, and we do

:‫ יהא מוצג במקומו‬:‫יצג‬

‫כהו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֔ ה גַּם־אַ ָ ֛תּה תִּ ֵ ֥תּן‬ ‫ָחים ו ְע ֹ֑˜ת ו ְעָ ִ ֖שׂינוּ‬ ֣ ִ ‫ְבּי ֵ ָ֖דנוּ ְזב‬ ֵ ֱ‫ַלֽיה ֹ ָו֥ה א‬ :‫˜הֽינוּ‬ ,‫ לא דייך שמקננו ילך עמנו‬:‫גם אתה תתן‬ :‫אלא גם משלך תתן‬

‫כווְגַם־מִ קְ ֵ֜ננוּ י ֵ ֵ֣ל‡ עִ מָּ֗ נוּ ֤˜א‬ ‫תִ שָּׁ אֵ ֙ר פַּ ְרסָ֔ ה ֚ ִכּי מִ ֶ ֣מּנּוּ נִקַּ֔ ח‬ ‫˜הינוּ ַו ֽאֲ ַנ֣חְ נוּ‬ ֑ ֵ ֱ‫ַלֽעֲ ֖ב ֹד אֶ ת־י ְה ֹ ָו֣ה א‬

not know how [much] we will worship the Lord until we arrive there." hoof: Heb. ‫פַּ ְרסָ ה‬, the sole of a foot, plante in French. — [from Targum Yerushalmi, Rome ms. cited by The Pentateuch with Rashi Hashalem] do not know how [much] we will worship-: How intense the worship will be. Perhaps He will ask for more than we have in our possession. — [from Exod. Rabbah 18:1]

27The Lord strengthened Pharaoh's heart,

and he was unwilling to let them out. 28Pharaoh said to him, "Go away from me! Beware! You shall no longer see my face, for on the day that you see my face, you shall die!" 29[Thereupon,] Moses said, "You have

spoken correctly; I shall no longer see your face." You have spoken correctly: You have spoken appropriately, and you have spoken at the right time. It is true that I shall no longer see your face. — [from Mechilta on Exod. 12:31]

‫˜ֽא־נ ֗ ֵַדע מַ ה־נַּ ֽעֲ ב ֹ ֙ד אֶ ת־י ְה ָֹ֔וה‬ :‫עַ ד־בּ ֵ ֹ֖אנוּ ָשֽׁמָּ ה‬ ‫ פרסת רגל פלנט"א בלעז ]כף‬:‫פרסה‬ :[‫רגל‬ ‫ כמה תכבד העבודה‬:‫לא נדע מה נעבד‬ :‫שמא ישאל ממנו יותר ממה שיש בידינו‬

‫ת־לב פַּ ְר ֑ע ֹה ו ְ֥˜א‬ ֣ ֵ ֶ‫כזוַי ְחַ זֵּ ֥ק י ְה ָֹ֖וה א‬ :‫אָבה לְשַׁ לּ ְָחֽם‬ ָ֖ ‫ר־לוֹ פַ ְר ֖ע ֹה ֵ ֣ל‡ ֵמֽעָ ָ ֑לי‬ ֥ ֶ‫כחו ַיּ ֹֽאמ‬ ‫אַל־תּ ֹסֶ ף֙ ְר ֣אוֹת פָּ ַ֔ני‬ ֨ ֗Àְ‫הִ ָ ֣שּׁמֶ ר ל‬ :‫֥ פָ ַנ֖י תָּ מֽ וּת‬À ְ‫ִ֗כּי בְּי֛ וֹם ְר ֽא ֹת‬ ‫משׁה ֵ ֣כּן דִּ ַ ֑בּ ְרתָּ ˜ֽא־‬ ֖ ֶ ‫כטו ַ֥יּ ֹאמֶ ר‬ :À‫א ִ ֹ֥סף ֖עוֹד ְר ֥אוֹת פָּ נֶ ֽי‬ ‫ אמת‬,‫ יפה דברת ובזמנו דברת‬:‫כן דברת‬ :‫שלא אוסיף עוד ראות פניך‬

Chapter 11 1The Lord said to Moses, "I will bring one more plague upon Pharaoh and upon Egypt; afterwards he will let you go from here. When he lets you out, he will completely drive you out of here. ָ ִ‫ גְמ‬is completely: Heb. ‫[ ָכּלָה‬Onkelos renders: ‫ ָכּלָה‬.‫ירא‬ therefore the equivalent of] ‫ ָכּלִיל‬, complete. [I.e.,] He will let all of you out.

2Please, speak into the ears of the people,

and let them borrow, each man from his friend and each woman from her friend, silver vessels and golden vessels." Please, speak-: Heb. ‫נָא‬-‫ דַ בֶּר‬is only an expression of request. [The verse is saying] I ask you to warn them about this, [i.e., to ask their neighbors for vessels] so that the righteous man, Abraham, will not say He fulfilled with them [His promise] “and they will enslave them and oppress them” (Gen. 15:13), but He did not fulfill with them “afterwards they will go forth with great possessions” (Gen. 15:14). — [from Ber. 9a] I

3So the Lord gave the people favor in the

Egyptians' eyes; also the man Moses was highly esteemed in the land of Egypt in the eyes of Pharaoh's servants and in the eyes of the people. 4Moses said, "So said the Lord, At the

dividing point of the night, I will go out into the midst of Egypt, Moses said, So said the Lord: When he stood before Pharaoh, this prophecy was said to him, for after he [Moses] left his [Pharaoh’s] presence, he did not see his face [again]. — [from Exod. Rabbah 18:1, Mishnath Rabbi Eliezer ch. 19]

‫או ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה ֣עוֹד ֶ ֤נגַע‬ ‫אָביא עַ ל־פַּ ְרע ֹה֙ ו ְעַ ל־‬ ֤ ִ ‫אֶ חָ ֙ד‬ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם ַאֽחֲ ֵרי־ ֵ֕כן י ְשַׁ ַ ֥לּח אֶ תְ ֶ ֖כם‬ ‫מִ ֶזּ֑ה כְּשַׁ֨ לּ ְ֔חוֹ ָכּ ֕ ָלה ָגּ ֵ ֛רשׁ יְג ֵ ָ֥רשׁ‬ :‫אֶ תְ ֶ ֖כם מִ זֶּ ֽה‬ :‫ כולכם ישלח‬,‫ )כלה( כליל‬,‫ גמירא‬:‫כלה‬

ָ ‫בדַּ בּ‬ ‫ֶר־נ֖א בְּאָז ְֵנ֣י הָ ָ ֑עם וְי ִשְׁ אֲ ֞לוּ‬ ‫ִ ֣אישׁ | מֵ ֵ ֣את ֵרעֵ֗ הוּ ו ְאִ שָּׁ ה֙ מֵ ֵ ֣את‬ :‫ֵי־כסֶ ף וּכ ֵ ְ֥לי ז ָָהֽב‬ ֖ ֶ ‫ְרעוּתָ֔ הּ ְכּל‬ ,‫ אין נא אלא לשון בקשה‬:‫דבר נא‬ ‫בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר‬ (‫אותו צדיק אברהם )בראשית טו יג‬ (‫ )שם יד‬,‫ועבדום וענו אותם קיים בהם‬ :‫ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם‬

‫ת־חן הָ ָ ֖עם בְּעֵ ֵינ֣י‬ ֥ ֵ ֶ‫גוַיּ ֵ ִ֧תּן י ְה ֹ ָו֛ה א‬ ‫מִ צ ָ ְ֑רי ִם ַגּ֣ם | הָ ִ ֣אישׁ משֶׁ֗ ה ָגּ ֤דוֹל‬ ‫מְ א ֹ ֙ד בּ ֶ ְ֣א ֶרץ מִ צ ַ ְ֔רי ִם בְּעֵ ינֵ ֥י עַ ב ְֵדֽי־‬ :‫פַ ְר ֖ע ֹה וּבְעֵ ינֵ ֥י הָ ָעֽם‬ ‫אָמר י ְה ֹ ָו֑ה‬ ֣ ַ ‫דו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֔ ה ֖כּ ֹה‬ ‡‫יוֹצא בּ ְ֥תוֹ‬ ֖ ֵ ‫ַכּֽחֲ ֣צ ֹת הַ ֔ ַלּיְלָה אֲ נִ ֥י‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ בעמדו לפני‬:'‫ויאמר משה כה אמר ה‬ ‫פרעה נאמרה לו נבואה זו שהרי משיצא‬ :‫מלפניו לא הוסיף ראות פניו‬

At the dividing point of the night: Heb. ‫כַּחֲ צ ֹתהַ ַליְלָה‬, when ,‫ כחצות‬,‫ כהחלק הלילה‬:‫כחצת הלילה‬ the night is divided. ‫ כַּחֲ צ ֹת‬is like “when the meal offering ‫ )תהלים‬,‫כמו )מלכים א' יט כה( כעלות‬ was offered up (‫( ” )כַּעֲ לוֹת‬II Kings 3:20); [and like] “when ‫ זהו פשוטו‬,‫קכד ג( בחרות אפם בנו‬ their anger was kindled (‫ )בַּחֲ רוֹת‬against us” (Ps. 124:3). ‫של‬ ‫דבר‬ ‫ שאין חצות שם‬,‫לישבו על אופניו‬ This is its simple meaning, which fits its context that ‫ חֲ צ ֹת‬is ‫ ורבותינו דרשוהו כמו בחצי הלילה‬.‫חצי‬ not a noun denoting a half. Our Rabbis, however, ‫ שאמר משה‬,‫)שמות יב כט( ואמרו‬ interpreted it like ‫כַּחֲ צִי הַ ַליְלָה‬, at about midnight [lit., half the night], and they said that Moses said ‫כַּחִ צ ֹת‬, about ‫ דמשמע סמוך לו או לפניו או‬,‫כחצות‬ midnight, meaning near it [midnight], either before it or ‫ שמא יטעו‬,‫ ולא אמר בחצות‬,‫לאחריו‬ after it, but he did not say ‫בַּחֲ צ ֹת‬, at midnight, lest ,‫ ויאמרו משה בדאי הוא‬,‫אצטגניני פרעה‬ Pharaoh’s astrologers err and [then] say, “Moses is a liar,” ‫אבל הקב"ה יודע עתיו ורגעיו אמר‬ but the Holy One, blessed be He, Who knows His times :‫בחצות‬ ִ‫ַח‬ and His seconds, said ‫בּ צוֹת‬, at midnight. — [from Ber. 3b]

5and every firstborn in the land of Egypt will

die, from the firstborn of Pharaoh who sits on his throne to the firstborn of the slave woman who is behind the millstones, and every firstborn animal. to the firstborn of the captive: Why were the captives smitten? So that they would not say, “Our deity has demanded [vengeance] for their [our] degradation, and brought retribution upon Egypt.” -[from Mechilta, Bo, on Exod. 12:29]

‫וּמת כָּל־בְּכוֹר֘ בּ ֶ ְ֣א ֶרץ מִ צ ַ ְ֒רי ִ֒ם‬ ֵ֣ ‫ה‬ ‫יּשׁב עַ ל־כִּסְ ֔אוֹ‬ ֣ ֵ ַ‫מִ בּ ְ֤כוֹר פַּ ְרע ֹה֙ ה‬ ‫אַחר‬ ֣ ַ ‫֚עַ ד בּ ְ֣כוֹר הַ שִּׁ פְ חָ֔ ה אֲ ֶ ֖שׁר‬ :‫ָה ֵֽר ָ ֑חי ִם ו ְ֖כ ֹל בּ ְ֥כוֹר בְּהֵ ָמֽה‬ ‫ )שמות יב כט( למה לקו‬:‫עד בכור השבי‬ ‫ יראתם תבעה‬,‫ כדי שלא יאמרו‬,‫השבויים‬ :‫עלבונם והביאה פורענות על מצרים‬

from the firstborn of Pharaoh… to the firstborn of the slave woman: All those inferior to the Pharaoh’s firstborn and superior to the slave woman’s firstborn were included. Why were the sons of the slave women smitten? Because they too were enslaving them [the Israelites] and were happy about their misfortune. — [from Pesikta Rabbathi, ch. 17]

‫ כל‬:‫מבכור פרעה עד בכור השפחה‬ ‫הפחותים מבכור פרעה וחשובים מבכור‬ ‫ ולמה לקו בני‬.‫השפחה היו בכלל‬ ‫ שאף הם היו משעבדים בהם‬,‫השפחות‬ :‫ושמחים בצרתם‬

and every firstborn animal: Because they [the Egyptians] worshipped it, and when the Holy One, blessed be He, punishes any nation, He punishes its deity. — [from Mechilta, Bo, on Exod. 12:29]

,‫ לפי שהיו עובדין לה‬:‫וכל בכור בהמה‬ ‫וכשהקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה‬ :‫נפרע מאלהיה‬

6And there will be a great cry throughout the entire land of Egypt, such as there never has been and such as there shall never be again.

‫ָל־א ֶרץ‬ ֽ ָ ‫וו‬ ֣ ֶ ‫ְהי ָ ְ֛תה צְעָ ָ ֥קה גְד ָ ֹ֖לה ְבּכ‬ ‫מִ צ ָ ְ֑רי ִם אֲ ֶ ֤שׁר כּ ָ֨מ ֹהוּ֙ ֣˜א נִ ֽהְ ָ֔יתָ ה‬ :‫וְכ ָ֖מ ֹהוּ ֥˜א ת ִֹסֽף‬

7But to all the children of Israel, not one dog will whet its tongue against either man or beast, in order that you shall know that the Lord will separate between the Egyptians and between Israel.

‫זוּל ְ֣כ ֹל | בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל ֤˜א ֶי ֽחֱ ַרץ־‬ ‫ֶ֨כּ ֶל ֙ב לְשׁ ֹנ֔ וֹ לְמֵ ִ ֖אישׁ ו ְעַ ד־בְּהֵ ָ ֑מה‬ ‫לְמַ֨ עַ ֙ן ֵתּֽדְ ֔עוּן אֲ שֶׁ ֙ר י ַפְ ֶ ֣לה י ְה ָֹ֔וה‬ :‫וּבין י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ֥ ֵ ‫ֵ ֥בּין מִ צ ַ ְ֖רי ִם‬

will separate: Heb. ‫ ˜א י ֶחֱ ַרץ ֶכּלֶב לְשׁ ֹנוֹ‬,I say that is a term ‫ אומר אני שהוא לשון‬:‫לא יחרץ כלב לשנו‬ meaning sharp. Similarly " his tongue towards any man of ‫ וכן )יהושע י כא( לא חרץ‬,‫ לא ישנן‬,‫שנון‬ the B'nei Yisroel." {Joshua 10:21} He did not sharpen. ,‫ לא שנן‬,‫לבני ישראל לאיש את לשונו‬ "Then you will utter a sharp sound.60 {II Samuel 5:24} [or:] ,‫)שמואל ב' ה כד( אז תחרץ תשתנן‬ ---"A sharp thresher." [or:] " {Isaiah 41:14} "The thoughts ‫ )משלי‬,‫)ישעיהו מא טו( למורג חרוץ שנון‬ of a sharp one" {Proverbs 21:5}[ meaning:] a sharp and ,‫ אדם חריף ושנון‬,‫כא ה( מחשבות חרוץ‬ clever person. {Proverbs 10:4}[or:] You bring wealth to the hand of the clever ones---sharp merchants. ,‫ חריפים‬,‫)משלי י ד( ויד חרוצים תעשיר‬

:‫סוחרים שנונים‬

will separate: Heb. ‫י ַפְ לֶה‬, will divide. — [from Onkelos, Jonathan] See the commentary on Exod. 8:18.

8And all these servants of yours will come

down to me and prostrate themselves to me, saying, 'Go out, you and all the people who are at your feet,' and afterwards I will go out." [Then] he [Moses] exited from Pharaoh with burning anger.

:‫ יבדיל‬:‫אשר יפלה‬

‫ אֵ֨ לֶּה אֵ ֜ ַלי‬À֩ ‫חו ְ ָי ְֽר ֣דוּ כָל־עֲ בָדֶ ֩י‬ ֗ ‫ווּ־לי ל‬ ֙‫ֵאמ ֹר ֵ ֤צא אַ תָּ ה‬ ֣ ִ ֲ‫ו ְהִ שְׁ ַתּֽח‬ ‫ ו ְַאֽחֲ ֵרי־‬À‫וְכָל־הָ ָ ֣עם אֲ שֶׁ ר־בּ ְַר ְג ֔ ֶלי‬ ‫ֵ ֖כן אֵ ֵ ֑צא וַיּ ֵ ֵ֥צא ֵמֽעִ ם־פַּ ְר ֖ע ֹה ָבּֽחֳ ִרי־‬ :‫ָאֽף‬

And all these servants of yours will come down: [By using this phrase,] he [Moses] showed respect for the throne, because eventually Pharaoh himself went down to him at night and said, “Get up and get out from among my people” (Exod. 12:31), although Moses had not originally said, “You will come down to me and prostrate yourself to me.” -[from Exod. Rabbah 7:3; Mechilta, Bo 13] who are at your feet: Who follow your advice and your way.

‫ חלק כבוד למלכות‬:‫וירדו כל עבדיך‬ ‫שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה‬ ‫)שמות יב לא( ויאמר קומו צאו מתוך עמי‬ ‫ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי‬ :‫והשתחוית לי‬

‫ ההולכים אחר עצתך‬:‫אשר ברגליך‬ :‫והלוכך‬

and afterwards I will go out: with all the people from your land.

:‫ עם כל העם מארצך‬:‫ואחרי כן אצא‬

he exited from Pharaoh: After he had completed his words, he went out from before him.

‫ כשגמר דבריו יצא‬:‫ויצא מעם פרעה‬ :‫מלפניו‬

with burning anger: because he [Pharaoh] had said to him, “You shall no longer see my face” (Exod. 10:28)

‫ על שאמר לו )שמות י כח( אל‬:‫בחרי אף‬ :‫תוסף ראות פני‬

9The Lord said to Moses, "Pharaoh will not

heed you, in order to increase My miracles in the land of Egypt."

‫טו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ˜ֽא־‬ ‫ְמעַ ן ְר ֥בוֹת‬ ֛ ַ ‫ֵיכם פַּ ְר ֑ע ֹה ל‬ ֖ ֶ ‫י ִשְׁ ַ ֥מע אֲ ל‬ :‫מֽ וֹפְ ַ ֖תי בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

in order to increase My miracles in the land of Egypt: (“My miracles” denotes two; “to increase” denotes three.) They are the plague of the firstborn, the splitting of the Red Sea, and the stirring of the Egyptians [into the sea].

‫ רבות‬,‫ מופתי שנים‬:‫למען רבות מופתי‬ ‫שלושה מכת בכורות וקריעת ים סוף‬ :‫ולנער את מצרים‬

10Moses and Aaron had performed all these miracles before Pharaoh, but the Lord strengthened Pharaoh's heart, and he did not let the children of Israel out of his land. Moses and Aaron had performed, etc.: It has already been written for us in reference to all the miracles, and it [Scripture] did not repeat it here except to juxtapose it to the following section [i.e., Exod. 12]. See Rashi’s commentary on the following verse.

‫וּמשׁה ו ְַאֽהֲ ֗ר ֹן עָ ֛שׂוּ אֶ ת־כָּל־‬ ֶ֣ ‫י‬ ‫הַ ֽמּ ֹפְ ִ ֥תים הָ ֵ ֖אלֶּה לִפְ ֵנ֣י פַ ְר ֑ע ֹה‬ ‫ת־לב פַּ ְר ֔ע ֹה וְ˜ֽא־‬ ֣ ֵ ֶ‫וַי ְחַ ֵזּ֤ק י ְהֹו ָה֙ א‬ :‫ֽאַרצֽוֹ‬ ְ ‫שִׁ ַ ֥לּח אֶ ת־בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ֵמ‬ ‫ כבר כתב לנו זאת‬:'‫ומשה ואהרן עשו וגו‬ ‫ ולא שנאה כאן אלא‬,‫בכל המופתים‬ :‫בשביל לסמכה לפרשה של אחריה‬

Chapter 12 1The Lord spoke to Moses and to Aaron in

the land of Egypt, saying, The Lord spoke to Moses and to Aaron: Since Aaron had worked and toiled with miracles just like Moses, He accorded him this honor at the first commandment by including him with Moses in [His] speech. — [from Tanchuma Buber, Bo 8; Mechilta] In early editions of Rashi, this paragraph is part of the above paragraph, the comment on 11:10. Indeed, that is how it appears in Tanchuma Buber.

‫ל־משׁה ו ְאֶ ל־‬ ֶ‫או ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ א‬ ֶ֣ :‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ַאֽהֲ ֔ר ֹן בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ַ ְ֖רי ִם ל‬ ‫ בשביל‬:‫ויאמר ה' אל משה ואל אהרן‬ ‫ חלק‬,‫שאהרן עשה וטרח במופתים כמשה‬ ‫לו כבוד זה במצוה ראשונה שכללו עם‬ :‫משה בדבור‬

in the land of Egypt: [I.e.,] outside the city. Or perhaps it ‫ או אינו אלא‬,‫ חוץ לכרך‬:‫בארץ מצרים‬ means only within the city? Therefore, Scripture states: (‫בתוך הכרך תלמוד לומר )לעיל ט כט‬ “When I leave the city, [I will spread my hands to the Lord]” ‫ ומה תפלה קלה לא‬,'‫כצאתי את העיר וגו‬ (Exod. 9:29). Now, if [even a] prayer, which is of minor ‫התפלל בתוך הכרך דבור חמור לא כל‬ importance, he [Moses] did not pray within the city, a ,‫ ומפני מה לא נדבר עמו בתוך הכרך‬,‫שכן‬ divine communication, which is of major importance, how :‫לפי שהיתה מלאה גלולים‬ much more so [would God not deliver it to Moses within the city]? Indeed, why did He not speak with him within the city? Because it was full of idols. — [from Mechilta]

2This month shall be to you the head of the

months; to you it shall be the first of the months of the year.

‫בהַ ֧ח ֹדֶ שׁ הַ ֶזּ֛ה ל ֶ ָ֖כם ֣ר ֹאשׁ חֳ דָ ִ ֑שׁים‬ :‫אשׁוֹן הוּ ֙א ָל ֶ֔כם לְחָ דְ ֵ ֖שׁי הַ שָּׁ נָ ֽה‬ ֥ ‫ִר‬

This month: Heb. ‫הַ ח ֹדֶ שׁ הַ זֶה‬, lit., this renewal. He [God] showed him [Moses] the moon in its renewal and said to him, “When the moon renews itself, you will have a new month” (Mechilta). Nevertheless, [despite this rendering,] a biblical verse does not lose its simple meaning (Shab. 63a). Concerning the month of Nissan, He said to him, “This shall be the first of the order of the number of the months, so Iyar shall be called the second [month], and Sivan the third [month].”

‫ הראהו לבנה בחידושה‬:‫החדש הזה‬ ‫ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש‬ ‫ על‬,‫ ואין מקרא יוצא מידי פשוטו‬.‫חודש‬ ‫ זה יהיה ראש לסדר‬,‫חדש ניסן אמר לו‬ ‫ סיון‬,‫ שיהא אייר קרוי שני‬,‫מנין החדשים‬ :‫שלישי‬

This: Moses found difficulty [determining] the [precise moment of the] renewal of the moon, in what size it should appear before it is fit for sanctification. So He showed him with His finger the moon in the sky and said to him, “You must see a moon like this and sanctify [the month].” Now how did He show it to him? Did He not speak to him only by day, as it says: “Now it came to pass on the day that the Lord spoke” (Exod. 6:28); “on the day He commanded” (Lev. 7:38); “from the day that the Lord commanded and on” (Num. 15:23) ? Rather, just before sunset, this chapter was said to him, and He showed him [the moon] when it became dark. — [from Mechilta]

‫ נתקשה משה על מולד הלבנה‬:‫הזה‬ ,‫באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש‬ ,‫והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע‬ ,‫ וכיצד הראהו‬.‫ואמר לו כזה ראה וקדש‬ ,‫והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום‬ ,'‫שנאמר )שמות ו כח( ויהי ביום דבר ה‬ (‫ )במדבר טו כג‬,‫)ויקרא ז לח( ביום צותו‬ ‫ אלא סמוך‬,‫מן היום אשר צוה ה' והלאה‬ ,‫לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו‬ :‫והראהו עם חשכה‬

3Speak to the entire community of Israel, saying, "On the tenth of this month, let each one take a lamb for each parental home, a lamb for each household.

‫גדַּ בְּר֗ וּ אֶ ל־כָּל־עֲ ַ ֤דת י ִשְׂ ָראֵ ֙ל‬ ‫ֵאמ ֹר ֶבּֽעָ ֖שׂר ל ַ֣ח ֹדֶ שׁ הַ ֶזּ֑ה וְי ִקְ ֣חוּ‬ ֔ ‫ל‬ ‫ֽית־אָב ֹת ֶ ֥שׂה‬ ֖ ‫לָהֶ֗ ם ִ ֛אישׁ ֶ ֥שׂה ל ְֵב‬ :‫ַבּי ִת‬ ָֽ‫ל‬

Speak to the entire community: Heb. ‫דַּ בְּרוּ‬, [the plural form]. Now did Aaron speak? Was it not already stated [to Moses]: “You shall speak” (Exod. 7: 2) “and you speak to the children of Israel, saying” (Exod. 31:13)]? But they [Moses and Aaron] would show respect to each other and say to each other, “Teach me [what to say],” and the speech would emanate from between them [and it would sound] as if they both were speaking. — [from Mechilta]

‫ וכי אהרן מדבר והלא‬:‫דברו אל כל עדת‬ ‫ אלא‬,‫כבר נאמר )שמות ז ב( אתה תדבר‬ ‫חולקין כבוד זה לזה ואומרים זה לזה‬ ‫ כאלו‬,‫ והדבור יוצא מבין שניהם‬,‫למדני‬ :‫שניהם מדברים‬

to the entire community of Israel, saying, “On the tenth of… month” -: Speak today on Rosh Chodesh [the New Moon] that they should take it [the lamb] on the tenth of the month. — [From Mechilta]

‫אל כל עדת ישראל וגו' בעשר‬ ‫ דברו היום בראש חודש שיקחוהו‬:‫לחדש‬ :‫בעשור לחודש‬

this: The Passover sacrifice of Egypt had to be taken on the tenth, but not the Passover sacrifice of later generations. — [from Mechilta, Pes. 96a] a lamb for each parental home: [I.e., a lamb] for one family. If [the family members] were numerous, I would think that one lamb would suffice for all of them. Therefore, the Torah says: “a lamb for a household.” -[from Mechilta]

4But if the household is too small for a lamb, then he and his neighbor who is nearest to his house shall take [one] according to the number of people, each one according to one's ability to eat, shall you be counted for the lamb.

‫ ולא‬,‫ פסח מצרים מקחו בעשור‬:‫הזה‬ :‫פסח דורות‬ ‫ הרי‬,‫ למשפחה אחת‬:‫שה לבית אבת‬ ‫ תלמוד‬,‫שהיו מרובין יכול שה אחד לכולן‬ :‫לומר שה לבית‬

‫דו ְאִ ם־י ִמְ ַ ֣עט הַ ַ֘בּי ִ֘ת ִמֽהְ י֣ וֹת מִ שֶּׂ ֒ה‬ ‫וְל ַ ָ֣קח ֗הוּא וּשְׁ כֵנ֛ וֹ הַ קָּ ֥ר ֹב אֶ ל־‬ ‫ֵיתוֹ בְּמִ כ ַ ְ֣סת נְפָ ֑שׁ ֹת ֚אִ ישׁ ל ִ ְ֣פי‬ ֖ ‫בּ‬ :‫אָכ ְ֔לוֹ תָּ ֖כ ֹסּוּ עַ ל־הַ ֶשֽׂה‬

But if the household is too small for a lamb: And if they are too few to have one lamb, for they cannot eat it [all], and it will become left over (see verse 10), “then he and his neighbor… shall take.” This is the apparent meaning according to its simple interpretation. There is, however, also a midrashic interpretation, [namely that this verse comes] to teach us that after they were counted on it, [i.e., after they registered for a certain lamb,] they may diminish their number and withdraw from it and be counted on another lamb. If, however, they wish to withdraw and diminish their number, [they must do it] ‫[ מִ הְ יוֹתמִ שֶׂ ה‬lit., from the being of the lamb]. They must diminish their number while the lamb still exists, while it is still alive, and not after it has been slaughtered. — [from Mechilta, Pes. 98a] according to the number of-Heb. ‫בְּמִ כְסַ ת‬, amount, and so “the amount of (‫ )מִ כְסַ ת‬your valuation: (Lev. 27:23).

‫ ואם יהיו‬:‫ואם ימעט הבית מהיות משה‬ ‫מועטין מהיות משה אחד שאין יכולין‬ ‫ ולקח הוא ושכנו‬,‫לאכלו ויבא לידי נותר‬ ‫ ועוד יש בו‬.‫וגו' זהו משמעו לפי פשוטו‬ ‫מדרש ללמד שאחר שנמנו עליו יכולין‬ ‫להתמעט ולמשוך ידיהם הימנו ולהמנות‬ ‫ אך אם באו למשוך ידיהם‬,‫על שה אחר‬ ‫ יתמעטו בעוד‬,‫ולהתמעט מהיות משה‬ :‫ ולא משנשחט‬,‫השה קיים בהיותו בחיים‬

according to one’s ability to eat: [This indicates that only] one who is fit to eat-which excludes the sick and aged-who cannot eat an olive-sized portion [can be counted among the group for whom the sacrifice is killed]. — [from Mechilta]

‫ חשבון וכן )ויקרא כז כג( מכסת‬:‫במכסת‬ :‫הערכך‬

shall you be counted: Heb. ‫[ ָתּכ ֹסוּ‬Onkelos renders:] ‫תִּ תְ מְ נוּן‬, you shall be counted.

‫ הראוי לאכילה פרט לחולה‬:‫לפי אכלו‬ :‫וזקן שאינן יכולין לאכול כזית‬

5You shall have a perfect male lamb in its [first] year; you may take it either from the sheep or from the goats.

‫ה ֶ ֧שׂה תָ ִ ֛מים ז ָ ָ֥כר בֶּן־שָׁ ָנ֖ה ִי ֽהְ ֶי֣ה‬ ָ ִ‫ָשׂים וּמ‬ ‫ן־הֽעִ ִ ֖זּים‬ ֥ ִ ‫ל ֶ ָ֑כם מִ ן־הַ ְכּב‬ :‫תִּ ָקּֽחוּ‬

perfect: without a blemish. — [from Mechilta] in its [first] year: Heb. ‫שָׁ נָה‬-‫ בֶּן‬For its entire first year it is called ‫שָׁ נָה‬-‫בֶּן‬, meaning that it was born during this year. — [from Mechilta]

:‫ בלא מום‬:‫תמים‬ ‫ כל שנתו קרוי בן שנה כלומר‬:‫בן שנה‬ :‫שנולד בשנה זו‬

either from the sheep or from the goats: Either from this ‫ או מזה או מזה‬:‫מן הכבשים ומן העזים‬ [species] or from that [species], for a goat is also called (‫ שנאמר )דברים יד ד‬,‫שאף עז קרויה שה‬ ‫שֶׂ ה‬, as it is written: “and a kid (‫( ”)שֶׂ ה עִ זִים‬Deut. 14:4). — :‫ושה עזים‬ [from Mechilta]

6And you shall keep it for inspection until the

fourteenth day of this month, and the entire congregation of the community of Israel shall slaughter it in the afternoon.

‫ם לְמִ שְׁ מֶ֔ ֶרת ַ ֣עד‬ ֙ ‫וו ְהָ ָי֤ה ָל ֶכ‬ ‫אַרבּ ָ ָ֥עה עָ ָ ֛שׂר י֖ וֹם ל ַ֣ח ֹדֶ שׁ הַ ֶזּ֑ה‬ ְ ‫ו ְָשֽׁחֲ ֣טוּ א ֹ֗תוֹ ֛כּ ֹל קְ ַ ֥הל עֲ דַ ת־‬ :‫בּי ִם‬ ֽ ָ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ֵ ֥בּין ָהֽעַ ְר‬

And you shall keep it for inspection: Heb. ‫לְמִ שְׁ מֶ ֶרת‬. This ‫ זה לשון בקור‬:‫והיה לכם למשמרת‬ is an expression of inspection, that it [the animal] requires ‫שטעון בקור ממום ארבעה ימים קודם‬ an inspection for a blemish four days before its slaughter. ‫ ומפני מה הקדים לקיחתו‬,‫שחיטה‬ Now why was it [the designated animal] to be taken four ‫לשחיטתו ארבעה ימים מה שלא צוה כן‬ days before its slaughter, something not required in the ‫ היה ר' מתיא בן חרש אומר‬,‫בפסח דורות‬ Passover sacrifice of later generations? Rabbi Mathia the ‫הרי הוא אומר )יחזקאל טז ח( ואעבור‬ son of Charash used to say [in response]: Behold He [God] says: “And I passed by you and saw you, and ‫ הגיעה‬,‫עליך ואראך והנה עתך עת דודים‬ behold your time was the time of love” (Ezek. 16:8). The ‫שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את‬ [time for the fulfillment of the] oath that I swore to Abraham ‫בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם‬ that I would redeem his children has arrived. But they [the ‫ שנאמר )שם ז( ואת ערום‬,‫כדי שיגאלו‬ Children of Israel] had no commandments in their hands ‫ ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם‬,‫ועריה‬ with which to occupy themselves in order that they be ‫ שנאמר )שם‬,‫ שמלו באותו הלילה‬,‫מילה‬ redeemed, as it is said: “but you were naked and bare” (Ezek. 16:7). So He gave them two mitzvoth, the blood of ‫ ואומר‬,‫ בשני דמים‬,‫ו( מתבוססת בדמיך‬ the Passover and the blood of the circumcision. They ‫ גם את בדם בריתך שלחתי‬.(‫)זכרי' ט יא‬ circumcised themselves on that night, as it is said: ‫ ולפי שהיו‬,‫אסיריך מבור אין מים בו‬ “downtrodden with your blood (ִ ‫( ” ) בְּדָ מָ י‬ibid., verse 6), ‫)פסוק‬ ‫שטופים בעבודה זרה אמר להם‬ with the two [types of] blood. He [God] states also: “You, ‫ידיכם‬ ‫ משכו‬,‫כא( משכו וקחו לכם‬ too-with the blood of your covenant I have freed your :‫מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה‬ prisoners from a pit in which there was no water” (Zech. 9:11). Moreover, they [the Israelites] were passionately fond of idolatry. [Moses] said to them, “Withdraw and take for yourselves” (Exod. 12:21). [He meant:] withdraw from idolatry and take for yourselves sheep for the mitzvah. — [from Mechilta, here and on verse 21] Note that on verse 21, Rashi explains that differently. shall slaughter it: Now do they all slaughter [it]? Rather, ‫ וכי כולן שוחטין אלא‬:'‫ושחטו אתו וגו‬ from here we can deduce that a person’s agent is like :‫מכאן ששלוחו של אדם כמותו‬ himself. — [from Mechilta, Kid. 41b] [Therefore, it is considered as if all the Israelites slaughtered the sacrifice.] the entire congregation of the community of Israel: [This means] the congregation, the community, and Israel. From here, they [the Rabbis] said: The communal Passover sacrifices are slaughtered in three [distinct] groups, one after the other. [Once] the first group entered, the doors of the Temple court were locked [until the group finished; they were followed by the second group, etc.,] as is stated in Pesachim (64b).

.‫ קהל ועדה וישראל‬:‫קהל עדת ישראל‬ ‫ פסחי צבור נשחטין בשלש‬,‫מכאן אמרו‬ ‫ נכנסה כת ראשונה‬,‫כתות זו אחר זו‬ ‫ כדאיתא‬,'‫ננעלו דלתות העזרה וכו‬ :(‫בפסחים )דף סד א‬

in the afternoon: Heb. ‫ בֵּין הָ עַ ְר ָבּי ִם‬From six hours [after sunrise] and onward is called ‫בֵּין הָ עַ ְר ַבּי ִם‬, literally, between the two evenings, for the sun is inclined toward the place where it sets to become darkened. It seems to me that the expression ‫ בֵּין הָ עַ ְר ַבּי ִם‬denotes those hours between the darkening of the day and the darkening of the night. The darkening of the day is at the beginning of the seventh hour, when the shadows of evening decline, and the darkening of the night at the beginning of the night. ‫ עֶ ֶרב‬is an expression of evening and darkness, like “all joy is darkened (‫( ” )ו ְעָ ְרבָה‬Isa. 24:11). — [from Mechilta]

7And they shall take [some] of the blood and put it on the two doorposts and on the lintel, on the houses in which they will eat it.

‫ משש שעות ולמעלה קרוי‬:‫בין הערבים‬ ‫ שהשמש נוטה לבית מבואו‬,‫בין הערבים‬ ‫ ולשון בין הערבים נראה בעיני‬.‫לערוב‬ ‫אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת‬ ‫ עריבת היום בתחלת שבע שעות‬,‫הלילה‬ ‫ ועריבת‬,(‫מכי ינטו צללי ערב )ירמיהו ו ד‬ ‫ ערב לשון נשף‬.‫הלילה בתחילת הלילה‬ ‫ כמו )ישעיהו כד יא( ערבה כל‬,‫וחשך‬ :‫שמחה‬

‫זו ְָלֽקְ חוּ֙ מִ ן־הַ ֔ ָדּם ו ְנָ ֽתְ נ֛ וּ עַ ל־שְׁ ֵ ֥תּי‬ ‫זוּז ֹת ו ְעַ ל־הַ מַּ שְׁ ֑קוֹף ֚עַ ל‬ ֖ ְ‫הַ מּ‬ :‫הַ ָ ֣בּתִּ֔ ים אֲ שֶׁ ר־י ֹֽאכ ְ֥לוּ א ֹ֖תוֹ בּ ֶָהֽם‬

And they shall take [some] of the blood: This is the receiving of the blood [from the animal’s neck immediately after the slaughtering]. I would think that it was to be received in the hand. Therefore, Scripture says: “that is in the basin” (below, verse 22), [specifying that the blood is to be received in a vessel]. — [from Mechilta]

,‫ יכול ביד‬.‫ זו קבלת הדם‬:‫ולקחו מן הדם‬ :‫תלמוד לומר )פסוק כב( אשר בסף‬

the… door posts: They are the upright posts, one from this side of the entrance and one from that side. — [from Kid. 22b]

‫ הם הזקופות אחת מכאן לפתח‬:‫המזוזת‬ :‫ואחת מכאן‬

the lintel: Heb. ‫הַ מַ שְׁ קוֹף‬. That is the upper [beam], against which the door strikes (‫ )שׁוֹקֵ ף‬when it is being closed, lintel in Old French. The term ‫ שְׁ קִ יפָ ה‬means striking, like [in the phrase] “the sound of a rattling leaf” (Lev. 26:36), [which Onkelos renders:] ‫טַ ְרפָּ א ְדּ ֹשָ קִ יף‬, “bruise” (Exod. 21:25), [which Onkelos renders:] ‫מַ שְׁ קוֹפֵ י‬. — [based on Jonathan]

‫ הוא העליון שהדלת שוקף עליו‬:‫המשקוף‬ [‫כשסוגרין אותו לינט"ר בלעז ]משקוף‬ (‫ כמו )ויקרא כו לו‬,‫ולשון שקיפה חבטה‬ ‫ )שמות כא‬,‫ טרפא דשקיף‬,‫קול עלה נדף‬ :‫כה( חבורה משקופי‬

on the houses in which they will eat it: But not on the lintel and the doorposts of a house [used] for [storing] straw or a house [used] for cattle, in which nobody lives. — [based on Mechilta]

8And on this night, they shall eat the flesh, roasted over the fire, and unleavened cakes; with bitter herbs they shall eat it. the flesh: but not sinews or bones. — [from Mechilta] and unleavened cakes; with bitter herbs: Every bitter herb is called ‫מָ רוֹר‬, and He commanded them to eat bitters in commemoration of “And they embittered their lives” (Exod. 1:14). — [from Pes. 39a, 116b]

9You shall not eat it rare or boiled in water, except roasted over the fire its head with its legs and with its innards. You shall not eat it rare: Heb. ‫ נָא‬Something not roasted sufficiently is called ‫ נָא‬in Arabic.

‫ ולא‬:‫על הבתים אשר יאכלו אתו בהם‬ ‫על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית‬ :‫ שאין דרין בתוכו‬,‫הבקר‬

‫ָשׂר בּ ַ ַ֣לּיְלָה הַ ֶזּ֑ה‬ ֖ ָ ‫חו ָ ְֽאכ ְ֥לוּ אֶ ת־הַ בּ‬ ‫ִי־אשׁ וּמַ ֔צּוֹת עַ ל־מְ ר ִ ֹ֖רים‬ ֣ ֵ ‫ְצל‬ :‫י ֹאכ ְֻלֽהוּ‬ :‫ ולא גידים ועצמות‬:‫את הבשר‬ .‫ כל עשב מר נקרא מרור‬:‫על מררים‬ ‫וציום לאכול מרור זכר לוימררו את חייהם‬ :(‫)שמות א יד‬

‫ָשׁל‬ ‫ט‬ ֽ ֥ ֵ ‫אַל־תּ ֹאכ ְ֤לוּ מִ מֶּ֨ נּוּ֙ ָ֔נא וּב‬ ‫ֻשּׁל בּ ָ ַ֑מּי ִם ִ ֣כּי אִ ם־ ְצלִי־אֵ֔ שׁ‬ ֖ ָ ‫מְ ב‬ :‫ֹאשׁוֹ עַ ל־כּ ְָר ָ ֖עיו ו ְעַ ל־קִ ְרבּֽוֹ‬ ֥ ‫ר‬ ‫ שאינו צלוי כל צורכו‬:‫אל תאכלו ממנו נא‬ :‫קוראו נא בלשון ערבי‬

or boiled: All this is included in the prohibition of You shall not eat it. — [from Pes. 41b]

:‫ כל זה באזהרת אל תאכלו‬:‫ובשל מבשל‬

in water: How do we know that [it is also prohibited to cook it] in other liquids? Therefore, Scripture states: ‫וּבָשֵׁ ל‬ ‫מְ בֻשָׁ ל‬, [meaning boiled] in any manner. — [from Pes. 41a]

‫ תלמוד לומר‬,‫ מנין לשאר משקין‬:‫במים‬ :‫ובשל מבושל מכל מקום‬

except roasted over the fire: Above (verse 8), He decreed upon it [the animal sacrifice] with a positive commandment, and here He added to it a negative [commandment]: “You shall not eat it except roasted over the fire.” -[from Pes. 41b]

‫ למעלה גזר עליו במצות‬:‫כי אם צלי אש‬ ‫עשה וכאן הוסיף עליו לא תעשה אל‬ :‫תאכלו ממנו כי אם צלי אש‬

its head with its legs: One should roast it completely as one, with its head and with its legs and with its innards, and one must place its intestines inside it after they have been rinsed (Pes. 74a). The expression ‫קִ ְרבּוֹ‬-‫ עַ ל כּ ְָרעָ יו ו ְעַ ל‬is similar to the expression “with their hosts (‫ ִצבְא ָֹתם‬-‫” )עַ ל‬ (Exod. 6:26), [which is] like ‫ ְבּ ִצבְא ֹתָ ם‬, as they are, this too means [they should roast the animal] as it is, all its flesh complete.

10And you shall not leave over any of it until morning, and whatever is left over of it until morning, you shall burn in fire. and whatever is left over of it until morning-: What is the meaning of “until morning” a second time? [This implies] adding one morning to another morning, for morning starts with sunrise, and this verse is here to make it [the prohibition] earlier, [i.e.,] that it is forbidden to eat it [the leftover flesh] from dawn. This is according to its apparent meaning. Another midrashic interpretation is that this teaches that it may not be burnt on Yom Tov but on the next day, and this is how it is to be interpreted: and what is left over from it on the first morning you shall wait until the second morning and burn it. — [from Shab. 24b]

11And this is how you shall eat it: your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and you shall eat it in haste it is a Passover sacrifice to the Lord. your loins girded: Ready for the way [i.e., for travel]. — [from Mechilta] in haste: Heb. ‫בְּחִ פָּ זוֹן‬, a term denoting haste and speed, like “and David was hastening (‫( ” )נֶחְ פָ ז‬I Sam. 23:26); that the Arameans had cast off in their haste (‫( )בְּחָ פְ זָם‬II Kings 7:15). — [from Onkelos]

‫ צולהו כולו כאחד עם‬:‫ראשו על כרעיו‬ ‫ ובני מעיו נותן‬,‫ראשו ועם כרעיו ועם קרבו‬ ‫ ולשון על כרעיו ועל‬.‫לתוכו אחר הדחתן‬ ‫ כמו‬,‫קרבו כלשון )שמות ו כו( על צבאותם‬ ‫ אף זה כמות‬,‫ כמות שהן‬,‫בצבאותם‬ :‫ כל בשרו משלם‬,‫שהוא‬

‫ד־בּ ֹקֶ ר‬ ֑ ַ‫ֽא־תוֹתירוּ מִ ֶ ֖מּנּוּ ע‬ ˜ְ‫יו‬ ִ֥ ‫ד־בּ ֹקֶ ר בּ ֵ ָ֥אשׁ‬ ֖ ַ‫ו ְהַ נּ ָ ֹ֥תר מִ ֶ ֛מּנּוּ ע‬ :‫תִּ שְׂ ֽר ֹפוּ‬ ‫ מה תלמוד לומר‬:‫והנתר ממנו עד בקר‬ ,‫ ליתן בקר על בקר‬,‫עד בקר פעם שניה‬ ‫ ובא‬,‫שהבקר משמעו משעת הנץ החמה‬ ‫הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות‬ ‫ ועוד מדרש אחר‬.‫ זהו לפי משמעו‬,‫השחר‬ .‫למד שאינו נשרף ביום טוב אלא ממחרת‬ ‫וכך תדרשנו והנותר ממנו בבקר ראשון‬ :‫עד בקר שני תעמוד ותשרפנו‬

‫ֵיכם‬ ֣ ֶ ‫יאו ְ ָ֘ככ ָ֘ה ֽתּ ֹאכ ְ֣לוּ א ֹתוֹ֒ מָ תְ נ‬ ‫ם בּ ְַר ְגלֵי ֶ֔כם‬ ֙ ‫חֲ ג ִֻ֔רים נַ ֽעֲ לֵי ֶכ‬ ‫ְתּם א ֹת ֙וֹ‬ ֤ ֶ ‫וּמַ קֶּ ל ֶ ְ֖כם ְבּי ֶדְ ֶ ֑כם ַו ֽאֲ ַכל‬ :‫בְּחִ פָּ ֔זוֹן ֶ ֥פּסַ ח ֖הוּא לַיה ֹ ָו ֽה‬ :‫ מזומנים לדרך‬:‫מתניכם חגרים‬ ‫ כמו‬,‫ לשון בהלה ומהירות‬:‫בחפזון‬ ,‫)שמואל א' כג כו( ויהי דוד נחפז ללכת‬ ‫)מלכים ב' ז טו( אשר השליכו ארם‬ :‫בחפזם‬

it is a Passover sacrifice to the Lord: Heb. ‫פֶּ סַ ח‬. The sacrifice is called ‫ פֶּ סַ ח‬because of the skipping and the jumping over, which the Holy One, blessed be He, skipped over the Israelites’ houses that were between the Egyptians houses. He jumped from one Egyptian to another Egyptian, and the Israelite in between was saved. [“To the Lord” thus implies] you shall perform all the components of its service in the name of Heaven. (Another explanation:) [You should perform the service] in the manner of skipping and jumping, [i.e., in haste] in commemoration of its name, which is called Passover (‫)פֶּ סַ ח‬, and also [in old French] pasche, pasque, pasca, an expression of striding over. — [from Mishnah Pes. 116a,b; Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, verse 27; Mechilta on this verse]

‫ הקרבן קרוי פסח על שם‬:'‫פסח הוא לה‬ ‫הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי‬ ‫ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי‬ ‫ ואתם עשו‬,‫ וישראל אמצעי נמלט‬,‫למצרי‬ ‫ דבר אחר דרך‬.‫כל עבודותיו לשם שמים‬ ‫ זכר לשמו שקרוי פסח וגם‬,‫דילוג וקפיצה‬ :‫פשק"א ]פסח[ לשון פסיעה‬

this night, and I will smite every firstborn in the land of Egypt, both man and beast, and upon all the gods of Egypt will I wreak judgments I, the Lord.

‫יבו ָ ְֽעב ְַר ִ ֣תּי ב ְֶא ֶֽרץ־מִ צ ַ ְ֘רי ִ֘ם בּ ַ ַ֣לּיְלָה‬ ‫ֵיתי כָל־בְּכוֹ ֙ר בּ ֶ ְ֣א ֶרץ‬ ֤ ִ ‫הַ זּ ֶ֒ה ו ְהִ כּ‬ ‫ֽאָדם ו ְעַ ד־בְּהֵ ָ ֑מה‬ ֖ ָ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם ֵמ‬ ‫˜הי מִ צ ַ ְ֛רי ִם ֶאֽעֱ ֶ ֥שׂה‬ ֥ ֵ ֱ‫וּ ְבכָל־א‬ :‫שְׁ פָ ִ ֖טים אֲ נִ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬

I will pass: like a king who passes from place to place, and with one passing and in one moment they are all smitten. — [from Mechilta]

,‫ כמלך העובר ממקום למקום‬:‫ועברתי‬ :‫ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין‬

12I will pass through the land of Egypt on

every firstborn in the land of Egypt: Even other firstborn who are in Egypt [will die]. Now how do we know that even the firstborn of the Egyptians who are in other places [will die]? Therefore, Scripture states: “To Him Who smote the Egyptians with their firstborn” (Ps. 136:10). — [from Mechilta]

‫ אף בכורות‬:‫כל בכור בארץ מצרים‬ ‫ ומנין אף בכורי‬,‫אחרים והם במצרים‬ ‫ תלמוד לומר‬,‫מצרים שבמקומות אחרים‬ :‫)תהלים קלו י( למכה מצרים בבכוריהם‬

both man and beast: [I.e., first man and then beast.] He who started to sin first from him the retribution starts. — [from Mechilta]

‫ מי שהתחיל בעבירה‬:‫מאדם ועד בהמה‬ :‫ממנו מתחלת הפורענות‬

and upon all the gods of Egypt-: The one made of wood will rot, and the one made of metal will melt and flow to the ground. — [from Mechilta]

‫ ושל‬,‫ של עץ נרקבת‬:‫ובכל אלהי מצרים‬ :‫מתכת נמסת ונתכת לארץ‬

will I wreak judgments-I The Lord: I by Myself and not through a messenger. — [from Passover Haggadah]

13And the blood will be for you for a sign

upon the houses where you will be, and I will see the blood and skip over you, and there will be no plague to destroy [you] when I smite the [people of the] land of Egypt. And the blood will be for you for a sign: [The blood will be] for you a sign but not a sign for others. From here, it is derived that they put the blood only on the inside. — [from Mechilta 11]

‫ אני בעצמי ולא על‬:'‫אעשה שפטים אני ה‬ :‫ידי שליח‬

‫יגו ְהָ י ָה֩ הַ ֨ ָדּם ָל ֶ֜כם ל ְ֗א ֹת ַ ֤על‬ ‫ם אֲ ֶ ֣שׁר אַ ֶ ֣תּם שָׁ֔ ם ו ְָראִ֨ יתִ ֙י‬ ֙ ‫הַ בָּתִּ י‬ ָ ‫אֶ ת־הַ ֔ ָדּם‬ ‫וּפֽסַ חְ ִ ֖תּי עֲ ל ֶ ֵ֑כם ו ְ˜א־‬ ‫ִי ֽהְ ֶ֨יה ב ֶ ָ֥כם ֶ֨נגֶף֙ לְמַ שְׁ חִ֔ ית בְּהַ כּ ִ ֹ֖תי‬ :‫בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ לכם לאות ולא‬:‫והיה הדם לכם לאת‬ ‫לאחרים לאות מכאן שלא נתנו הדם אלא‬ :‫מבפנים‬

and I will see the blood: [In fact,] everything is revealed to Him. [Why then does the Torah mention that God will see the blood?] Rather, the Holy One, blessed be He, said, “I will focus My attention to see that you are engaged in My commandments, and I will skip over you.” -[from Mechilta]

‫ אלא‬,‫ הכל גלוי לפניו‬:‫וראיתי את הדם‬ ‫אמר הקב"ה נותן אני את עיני לראות‬ :‫שאתם עסוקים במצותי ופוסח אני עליכם‬

and skip over: Heb. ‫[ וּפָ סַ חְ תִּ י‬is rendered] and I will have pity, and similar to it: “sparing ַ‫ פָּ סוֹח‬and rescuing” (Isa. 31:5). I say, however, that every [expression of] ‫ פְּ סִ יחָ ה‬is an expression of skipping and jumping. [Hence,] ‫וּפָ סַ חְ תִּ י‬ [means that] He was skipping from the houses of the Israelites to the houses of the Egyptians, for they were living one in the midst of the other. Similarly, “skipping between (‫ )פּ ֹסְ חִ ים‬two ideas” (I Kings 18:21). Similarly, the lame (‫ )פִּ סְ חִ ים‬walk as if jumping. Similarly, ‫פָּ סוֹחַ ו ְהִ מְ לִיט‬ means: jumping over him and rescuing him from among the slain. — [from Mechilta] Both views are found in Mechilta. The first view is also that of Onkelos.

‫ ודומה לו )ישעיהו לא‬,‫ וחמלתי‬:‫ופסחתי‬ ‫ ואני אומר כל פסיחה‬.‫ה( פסוח והמליט‬ ‫ ופסחתי מדלג היה‬.‫לשון דלוג וקפיצה‬ ‫ שהיו שרוים‬,‫מבתי ישראל לבתי מצרים‬ (‫ וכן )מלכים א' יח כא‬,‫זה בתוך זה‬ ‫ וכן כל‬,‫פוסחים על שתי הסעיפים‬ ‫ וכן )ישעיהו לא‬,‫הפסחים הולכים כקופצים‬ ‫ מדלגו וממלטו מבין‬,‫ה( פסוח והמליט‬ :‫המומתים‬

and there will be no plague to destroy [you]: But there ‫ אבל הווה הוא‬:‫ולא יהיה בכם נגף‬ will be [a plague] upon the Egyptians. Let us say that an ‫במצרים הרי שהיה מצרי בביתו של‬ Egyptian was in an Israelite’s house. I would think that he ‫ תלמוד לומר ולא יהיה‬,‫ יכול ימלט‬,‫ישראל‬ would escape. Therefore, Scripture states: “and there will ,‫ אבל הווה במצרי שבבתיכם‬,‫בכם נגף‬ be no plague upon you,” but there will be [a plague] upon ‫שומע‬ ,‫הרי שהיה ישראל בביתו של מצרי‬ the Egyptians in your houses. Let us say that an Israelite ‫ תלמוד לומר ולא יהיה‬,‫אני ילקה כמותו‬ was in an Egyptian’s house. I would think that he would be smitten like him. Therefore, Scripture states: “and there will :‫בכם נגף‬ be no plague upon you.” -[from Mechilta]

14And this day shall be for you as a memorial, and you shall celebrate it as a festival for the Lord; throughout your generations, you shall celebrate it as an everlasting statute. as a memorial: for generations.

‫ם ְל ִז ָכּר֔ וֹן‬ ֙ ‫ידו ְהָ י ָה֩ הַ יּ֨ וֹם הַ ֶזּ֤ה ָל ֶכ‬ ‫ו ְחַ גּ ֶ ֹ֥תם א ֹ֖תוֹ ַ ֣חג ַלֽיה ֹ ָו֑ה‬ :‫עוֹלם תְּ חָ גֻּ ֽהוּ‬ ֖ ָ ‫לְד ֣ ֹר ֹתֵ י ֶ֔כם חֻ ַ ֥קּת‬ :‫ לדורות‬:‫לזכרון‬

and you shall celebrate it: The day that is a memorial for ‫ יום שהוא לך לזכרון אתה‬:‫וחגתם אתו‬ you-you shall celebrate it. But we have not yet heard which ,‫ ועדיין לא שמענו אי זהו יום הזכרון‬.‫חוגגו‬ is the day of memorial. Therefore, Scripture states: ‫תלמוד לומר )שמות יג ג( זכור את היום‬ “Remember this day, when you went out of Egypt” (Exod. ‫ למדנו שיום היציאה‬,‫הזה אשר יצאתם‬ 13: 3). we learn that the day of the Exodus is the day of ‫ תלמוד‬,‫ ואיזה יום יצאו‬.‫הוא יום של זכרון‬ memorial. Now on what day did they go out [of Egypt]? ,‫לומר )במדבר לג ג( ממחרת הפסח יצאו‬ Therefore, Scripture states: “On the day after the Passover, they went out” (Num. 33:3). I must therefore say ‫הוי אומר יום חמישה עשר בניסן הוא של‬ that the fifteenth of Nissan is the day of the festival, ‫ שהרי ליל חמישה עשר אכלו את‬,‫יום טוב‬ because the night of the fifteenth they ate the Passover :‫הפסח ולבקר יצאו‬ sacrifice, and in the morning they went out. throughout your generations: I understand [this to mean] the smallest number of generations, [namely only] two. Therefore, Scripture states: “you shall celebrate it as an everlasting statute.” -[from Mechilta]

15For seven days you shall eat unleavened cakes, but on the preceding day you shall clear away all leaven from your houses, for whoever eats leaven from the first day until the seventh day that soul shall be cut off from Israel.

,‫ שומע אני מיעוט דורות שנים‬:‫לדרתיכם‬ :‫תלמוד לומר חקת עולם תחגוהו‬

‡ ַ‫ם מַ ֣צּוֹת תּ ֹא ֵ֔כלוּ ֚א‬ ֙ ‫טושִׁ ב ַ ְ֤עת י ָמִ י‬ ‫אשׁוֹן תַּ שְׁ ִ ֥בּיתוּ שְּׂ ֖א ֹר‬ ֔ ‫בַּיּ֣ וֹם ָה ִֽר‬ ‫יכם ִ ֣כּי | כָּל־א ֵ ֹ֣כל חָ מֵ֗ ץ‬ ֽ ָ ִ‫מ‬ ֑ ֶ ֵ‫בּתּ‬ ‫וְנִכ ְְר ֞תָ ה הַ ֶנּ֤פֶ שׁ הַ הִ ו ֙א מִ יִּשְׂ ָראֵ֔ ל‬ :‫אשׁ ֹן עַ ד־י֥ וֹם הַ שְּׁ ב ִִעֽי‬ ֖ ‫מִ יּ֥ וֹם ָה ִֽר‬

For seven days: Heb. ‫שִׁ בְעַ תי ָמִ ים‬, seteyne of days, i.e., a group of seven days. [See Rashi on Exod. 10:22.]

‫ שטיינ"א של ימים ]קבוצה‬:‫שבעת ימים‬ :[‫של שבעה ימים רצופים‬

For seven days you shall eat unleavened cakes-: But elsewhere it says: “For six days you shall eat unleavened cakes” (Deut. 16:8). This teaches [us] regarding the seventh day of Passover, that it is not obligatory to eat matzah, as long as one does not eat chametz. How do we know that [the first] six [days] are also optional [concerning eating matzah]? This is a principle in [interpreting] the Torah: Anything that was included in a generalization [in the Torah] and was excluded from that generalization [in the Torah] to teach [something] it was not excluded to teach [only] about itself, but it was excluded to teach about the entire generalization. [In this case it means that] just as [on] the seventh day [eating matzah] is optional, so is it optional in [the first] six [days]. I might think that [on] the first night it is also optional. Therefore, Scripture states: “in the evening, you shall eat unleavened cakes” (Exod. 12:18). The text established it as an obligation. — [from Mechilta] but on the preceding day you shall clear away all leaven: Heb. ‫בַּיוֹם הָ ִראשׁוֹן‬. On the day before the holiday; it is called the first [day], because it is before the seven; [i.e., it is not the first of the seven days]. Indeed, we find ִ e.g., [anything that is] the preceding one [is] called ‫ראשׁוֹן‬, ‫הִ ִראשׁוֹן אָדָ ם ‡תִּ וָלֵד‬, “Were you born before Adam?” (Job 15:7). Or perhaps it means only the first of the seven [days of Passover]. Therefore, Scripture states: “You shall not slaughter with leaven [the blood of My sacrifice]” (Exod. 34:25). You shall not slaughter the Passover sacrifice as long as the leaven still exists. — [from Mechilta, Pes. 5a] [Since the Passover sacrifice may be slaughtered immediately after noon on the fourteenth day of Nissan, clearly the leaven must be removed before that time. Hence the expression ‫ בַּיוֹם הָ ִראשׁוֹן‬must refer to the day preceding the festival.]

‫ ובמקום אחר‬:‫שבעת ימים מצות תאכלו‬ ‫הוא אומר )דברים טז ח( ששת ימים‬ ‫ למד על שביעי של פסח‬,‫תאכל מצות‬ ‫ ובלבד שלא‬,‫שאינו חובה לאכול מצה‬ ‫ מנין אף ששה רשות תלמוד‬.‫יאכל חמץ‬ ‫ דבר‬,‫ זו מדה בתורה‬.‫לומר ששת ימים‬ ‫ לא‬,‫שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד‬ ‫ אלא ללמד על‬,‫ללמד על עצמו בלבד יצא‬ ‫ מה שביעי רשות אף‬,‫הכלל כולו יצא‬ ‫ יכול אף לילה הראשון‬,‫ששה רשות‬ (‫ תלמוד לומר )להלן פסוק יח‬,‫רשות‬ :‫ הכתוב קבעו חובה‬,‫בערב תאכלו מצות‬

that soul: When he [(the person) eats the leaven while he] is with his soul and his knowledge; this excludes one who commits the sin under coercion. — [from Mechilta, Kid. 43a]

,‫ כשהיא בנפשה ובדעתה‬:‫הנפש ההוא‬ :‫פרט לאנוס‬

from Israel: I [could] understand that it [the soul] will be cut off from Israel and will [be able to] go to another people. Therefore, [to avoid this error] Scripture states elsewhere: “from before Me” (Lev. 22:3), meaning: from every place which is My domain. — [from Mechilta]

16And on the first day there shall be a holy

convocation, and on the seventh day you shall have a holy convocation; no work may be performed on them, but what is eaten by any soul that alone may be performed for you. a holy convocation: Heb. ‫ מִ קְ ָרא מִ קְ ָרא ק ֹדֶ שׁ‬is a noun. Call it [the day] holy with regard to eating, drinking, and clothing. — [from Mechilta]

‫ מערב‬:‫אך ביום הראשון תשביתו שאר‬ ‫ וקרוי ראשון לפי שהוא לפני‬,‫יום טוב‬ ‫ כמו‬,‫ ומצינו מוקדם קרוי ראשון‬,‫השבעה‬ ‫ הלפני‬,‫)איוב טו ז( הראשון אדם תולד‬ ‫ או אינו אלא ראשון של‬,‫אדם נולדת‬ ‫ תלמוד לומר )שמות לד כה( לא‬,‫שבעה‬ ‫ לא תשחט הפסח ועדיין‬,‫תשחט על חמץ‬ :‫חמץ קיים‬

‫ שומע אני תכרת מישראל ותלך‬:‫מישראל‬ ‫ תלמוד לומר במקום אחר‬,‫לה לעם אחר‬ ‫ בכל מקום שהוא‬,‫)ויקרא כב ג( מלפני‬ :‫רשותי‬

‫א־ק ֹדֶ שׁ‬ ֔ ‫טזוּבַיּ֤ וֹם ָה ִֽראשׁוֹ ֙ן מִ קְ ָר‬ ‫א־ק ֹדֶ שׁ‬ ֖ ‫ם הַ שְּׁ בִיעִ֔ י מִ קְ ָר‬ ֙ ‫וּבַיּוֹ‬ ‫ִי ֽהְ ֶי֣ה ל ֶ ָ֑כם כָּל־מְ לָאכָה֙ ˜א־ ֵי ֽעָ ֶ ֣שׂה‬ ‫ֽאָכל ְלכָל־ ֶ֔נפֶ שׁ‬ ֣ ֵ ‫בָהֶ֔ ם ֚אַ ‡ אֲ ֶ ֣שׁר ֵי‬ :‫ָכם‬ ֽ ֶ ‫֥הוּא ְלב ַ֖דּוֹ ֵי ֽעָ ֶ ֥שׂה ל‬ ‫ קרא אותו‬,‫ מקרא שם דבר‬:‫מקרא קדש‬ :‫קדש לאכילה ושתייה וכסות‬

no work may be performed on them: even through others. — [from Mechilta]

:‫ אפילו על ידי אחרים‬:‫לא יעשה בהם‬

that alone: [I.e., the necessary work for food preparation.] (I would think that even for gentiles [it is allowed]. Therefore, Scripture states: “that alone may be performed for you,” for you but not for gentiles.) That [the work needed for food] but not its preparations that can be done on the eve of the festival [e.g., repairing a spit for roasting, or a stove for cooking]. — [from Beitzah 28b]

‫ הוא ולא מכשיריו שאפשר‬:‫הוא לבדו‬ :‫לעשותן מערב יום טוב‬

by any soul: Even for animals. I would think that even for gentiles. Therefore, Scripture states: “for you.” -[from Beitzah 21b, Mechilta] Another version: Therefore, Scripture states: “but,” which makes a distinction. — [from Mechilta].

‫ אפילו לבהמה יכול אף‬:‫לכל נפש‬ :‫ תלמוד לומר לכם‬,‫לנכרים‬

17And you shall watch over the unleavened

cakes, for on this very day I have taken your legions out of the land of Egypt, and you shall observe this day throughout your generations, [as] an everlasting statute. And you shall watch over the unleavened cakes: that they should not become leavened. From here they [the Rabbis] derived that if [the dough] started to swell, she [the woman rolling it out] must moisten it with cold water. Rabbi Josiah says: Do not read:, ‫הַ מַ צּוֹת‬-‫אֶ ת‬, the unleavened cakes, ‫הַ מִ צְוֹת‬-‫אֶ ת‬, the commandments. Just as we may not permit the matzoth to become leavened, so may we not permit the commandments to become leavened [i.e., to wait too long before we perform them], but if it [a commandment] comes into your hand, perform it immediately. — [from Mechilta] and you shall observe this day: from [performing] work. throughout your generations, [as] an everlasting statute: Since “generations” and “an everlasting statute” were not stated regarding the [prohibition of doing] work, but only regarding the celebration [sacrifice], the text repeats it here, so that you will not say that the warning of: “no work may be performed” was not said for [later] generations, but only for that generation [of the Exodus].

18In the first [month], on the fourteenth day

of the month in the evening, you shall eat unleavened cakes, until the twenty first day of the month in the evening. until the twenty-first day: Why was this stated? Was it not already stated: “Seven days” ? Since it says “days,” how do we know “nights” [are included in the mitzvah or commandment]? Therefore, Scripture states: “until the twenty-first day, etc.” -[from Mechilta]

‫צּוֹת ִ֗כּי‬ ֒ ַ‫יזוּשְׁ מַ ְר ֶתּ ֘ם אֶ ת־הַ מּ‬ ‫הוֹצאתִ י אֶ ת־‬ ֙ ‫בְּעֶ֨ ֶצ‬ ֥ ֵ ‫ם הַ יּ֣ וֹם הַ ֶ֔זּה‬ ‫יכם מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם‬ ֖ ֶ ֵ‫ִצבְאֽ וֹת‬ ‫וּשְׁ מַ ְר ֞ ֶתּם אֶ ת־הַ יּ֥ וֹם הַ ֶזּ֛ה‬ ָ ‫יכם חֻ ַ ֥קּת‬ :‫עוֹלֽם‬ ֖ ֶ ֵ‫לְד ֹֽר ֹת‬ ‫ שלא יבאו לידי‬:‫ושמרתם את המצות‬ .‫ תלטוש בצונן‬,‫חמוץ מכאן אמרו תפח‬ ‫רבי יאשיה אומר אל תהי קורא את‬ ‫ כדרך שאין‬,‫המצות אלא את המצוות‬ ‫מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את‬ ‫המצווה אלא אם באה לידך עשה אותה‬ :‫מיד‬

:‫ ממלאכה‬:‫ושמרתם את היום הזה‬ ‫ לפי שלא נאמר‬:‫לדרתיכם חקת עולם‬ ‫דורות וחקת עולם על המלאכה אלא על‬ ‫ שלא תאמר‬,‫ לכך חזר ושנאו כאן‬,‫החגיגה‬ ,‫אזהרת )לעיל טז( כל מלאכה לא יעשה‬ :‫ אלא לאותו הדור‬,‫לא לדורות נאמרה‬

‫ְאַרבָּעָ ה֩ עָ שָׂ֨ ר י֤ וֹם‬ ְ ‫אשׁ ֹן בּ‬ ֡ ‫יח ָבּ ִֽר‬ ‫שׁ בָּעֶ֔ ֶרב ֽתּ ֹאכ ְ֖לוּ מַ ֑צּ ֹת ֠עַ ד‬ ֙ ֶ‫ל ַ֨ח ֹד‬ ‫י֣ וֹם ָהֽאֶ ָ ֧חד ו ְעֶ שְׂ ִ ֛רים ל ַ֖ח ֹדֶ שׁ‬ :‫בּ ָָע ֶֽרב‬ ‫ והלא‬,‫ למה נאמר‬:‫עד יום האחד ועשרים‬ ‫ לפי‬,‫כבר נאמר )לעיל טו( שבעת ימים‬ ‫ תלמוד לומר עד‬,‫ לילות מנין‬,‫שנאמר ימים‬ :'‫יום האחד ועשרים וגו‬

19For seven days, leavening shall not be

found in your houses, for whoever eats leavening that soul shall be cut off from the community of Israel, both among the strangers and the native born of the land.

‫יטשִׁ ב ַ ְ֣עת י ָמִ֔ ים שְׂ ֕א ֹר ֥˜א י ִמָּ ֵ ֖צא‬ ‫יכם ִ ֣כּי | כָּל־א ֵ ֹ֣כל מַ חְ מֶ֗ צֶת‬ ֑ ֶ ֵ‫בּ ְָבֽתּ‬ ‫וְנִכ ְְר ֞תָ ה הַ ֶנּ֤פֶ שׁ הַ הִ ו ֙א ֵמֽעֲ ַ ֣דת‬ :‫י ִשְׂ ָראֵ֔ ל בּ ֵ ַ֖גּר וּבְאֶ ז ַ ְ֥רח הָ ָא ֶֽרץ‬

shall not be found in your houses: How do we know [that the same ruling applies] to [leavening found within] the borders [outside the house]? Therefore, Scripture states: “throughout all of your borders” (Exod. 13:7). Why, then, did Scripture state: “in your houses” ? [To teach us that] just as your house is in your domain, so [the prohibition against possessing leaven in] your borders [means only what is] in your domain. This excludes leaven belonging to a gentile which is in a Jew’s possession, and for which he [the Jew] did not accept responsibility. — [from Mechilta]

‫ תלמוד‬,‫ מנין לגבולין‬:‫לא ימצא בבתיכם‬ ‫ מה תלמוד‬.‫לומר )להלן יג ז( בכל גבולך‬ ‫ מה ביתך ברשותך אף‬,‫לומר בבתיכם‬ ‫ יצא חמצו של נכרי‬,‫גבולך שברשותך‬ :‫שהוא אצל ישראל ולא קבל עליו אחריות‬

for whoever eats leavening: [This passage comes] to punish with “kareth” [premature death by the hands of Heaven] for [eating] leavening. But did He not already [give the] punishment for eating leaven? But [this verse is necessary] so that you should not say that [only] for [eating] leaven, which is edible, did He punish, but for [eating] leavening, which is not edible, He would not punish. [On the other hand,] if He punished [also] for [eating] leavening and did not [state that] He punished for [eating] leaven, I would say that [only] for [eating] leavening, which causes others to become leavened did He punish, [but] for [eating] leaven, which does not leaven others, He would not punish. Therefore, both of them had to be stated. — [from Mechilta, Beitzah 7b]

‫ לענוש כרת על‬:‫כי כל אכל מחמצת‬ ‫ אלא‬,‫ והלא כבר ענש על החמץ‬,‫השאור‬ ‫שלא תאמר חמץ שראוי לאכילה ענש‬ ‫עליו שאור שאינו ראוי לאכילה לא יענש‬ ‫ ואם ענש על השאור ולא ענש על‬.‫עליו‬ ‫ הייתי אומר שאור שהוא מחמץ‬,‫החמץ‬ ‫ חמץ שאינו מחמץ‬,‫אחרים ענש עליו‬ :‫ לכך נאמרו שניהם‬,‫אחרים לא יענש עליו‬

both among the strangers and the native born of the land: Since the miracle [of the Exodus] was performed for Israel, it was necessary to [explicitly] include the strangers [who were proselytized but are not descended from Israelite stock]. — [from Mechilta]

‫ לפי שהנס נעשה‬:‫בגר ובאזרח הארץ‬ :‫ הוצרך לרבות את הגרים‬,‫לישראל‬

20You shall not eat any leavening; throughout all your dwellings you shall eat unleavened cakes." You shall not eat… leavening: [This is] a warning against eating leavening.

֙‫ֹאכלוּ בְּכֹל‬ ֑ ֵ ‫ככָּל־מַ חְ ֶ ֖מצֶת ֣˜א ת‬ :‫מֽ וֹשְׁ ֣ב ֹתֵ י ֶ֔כם ֽתּ ֹאכ ְ֖לוּ מַ צּֽוֹת‬ ‫ אזהרה על אכילת‬:‫מחמצת לא תאכלו‬ :‫שאור‬

any leavening: This comes to include its mixture [namely that one may not eat a mixture of chametz and other foods]. — [from Mechilta]

:‫ להביא את תערובתו‬:‫כל מחמצת‬

throughout all your dwellings you shall eat unleavened cakes: This comes to teach that it [the matzah] must be fit to be eaten in all your dwelling places. This excludes the second tithe and the matzah loaves that accompany a thanksgiving offering, [which are not fit to be eaten in all dwelling places, but only in Jerusalem]. [This insert may be Rashi’s or the work of an earlier printer or copyist.]-[from Mechilta]

‫ זה בא‬:‫בכל מושבתיכם תאכלו מצות‬ ‫ללמד שתהא ראויה ליאכל בכל‬ ‫ פרט למעשר שני וחלות‬,‫מושבותיכם‬ :‫תודה‬

21Moses summoned all the elders of Israel

and said to them, "Draw forth or buy for

‫משׁה ְלכָל־זִקְ נֵ ֥י‬ ֛ ֶ ‫כאוַיִּקְ ָ ֥רא‬ ‫ֵהם ִמֽשְׁ כ֗ וּ‬ ֑ ֶ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ו ַ֣יּ ֹאמֶ ר אֲ ל‬

yourselves sheep for your families and slaughter the Passover sacrifice. Draw forth: Whoever has sheep shall draw from his own.

‫יכם‬ ֖ ֶ ֵ‫וּקְ ֨חוּ ל ֶ ָ֥כם ֛צ ֹאן לְמִ שְׁ פְּ ֽח ֹת‬ :‫ו ְַשֽׁחֲ ֥טוּ הַ ָפּֽסַ ח‬ :‫ מי שיש לו צאן ימשוך משלו‬:‫משכו‬

or buy: Whoever has none shall buy from the market. — [from Mechilta]

:‫ מי שאין לו יקח מן השוק‬:‫וקחו‬

for your families: A lamb for a parental house. — [from Mechilta 3]

:‫ שה לבית אבות‬:‫למשפחתיכם‬

22And you shall take a bunch of hyssop and

immerse [it] in the blood that is in the basin, and you shall extend to the lintel and to the two doorposts the blood that is in the basin, and you shall not go out, any man from the entrance of his house until morning. hyssop: Heb. ‫אֵ זוֹב‬. A species of herb that has thin stalks. a bunch of hyssop: Three stalks are called a bunch. — [Sukkah 13a] that is in the basin: Heb. ‫בַּסַּ ף‬, in the vessel, like “silver pitchers (‫( ” )סִ פּוֹת‬II Kings 12:14). [from Mechilta]

‫כבוּלְקַ חְ ֞ ֶתּם אֲ ג ַ ֻ֣דּת אֵ ֗זוֹב‬ ‫ְתּ ֘ם בּ ָ ַ֣דּם אֲ שֶׁ ר־בַּסַּ ֒ף‬ ֶ ‫וּטְ ַבל‬ ‫ו ְהִ גַּעְ ֶ ֤תּם אֶ ל־הַ מַּ שְׁ קוֹף֙ ו ְאֶ ל־שְׁ ֵ ֣תּי‬ ‫זוּז ֹת מִ ן־הַ ָ ֖דּם אֲ ֶ ֣שׁר בּ ָ ַ֑סּף‬ ֔ ְ‫הַ מּ‬ ‫תצ ְ֛אוּ ִ ֥אישׁ מִ ֶפּֽתַ ח־‬ ֽ ֵ ‫ו ְאַ ֶ֗תּם ֥˜א‬ :‫ֵיתוֹ עַ ד־בֹּֽקֶ ר‬ ֖ ‫בּ‬ :‫ מין ירק שיש לו גבעולין‬:‫אזוב‬ :‫ שלושה קלחין קרויין אגודה‬:‫אגדת אזוב‬ (‫ כמו )מלכים ב' יב יד‬,‫ בכלי‬:‫אשר בסף‬ :‫ספות כסף‬

the blood that is in the basin: Why does the text repeat this? So that you should not say that [Scripture means] one immersion for [all] the three sprinklings. Therefore, it says again: “that is in the basin,” [to indicate] that every sprinkling shall be from the blood that is in the basin-for each touching an immersion [is necessary]. — [from Mechilta]

,‫ למה חזר ושנאו‬:‫מן הדם אשר בסף‬ ,‫שלא תאמר טבילה אחת לשלש המתנות‬ ‫ ושתהא כל‬,‫לכך נאמר עוד אשר בסף‬ ‫ על כל‬,‫נתינה ונתינה מן הדם אשר בסף‬ :‫הגעה טבילה‬

and you shall not go out, etc.: This tells [us] that once the destroyer is given permission to destroy, he does not discriminate between righteous and wicked. And night is the time that destroyers are given permission, as it is said: “in which every beast of the forest moves about” (Ps. 104:20). — [from Mechilta]

‫ מגיד שמאחר‬:'‫ואתם לא תצאו וגו‬ ‫שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין‬ ‫ ולילה רשות למחבלים‬,‫בין צדיק לרשע‬ ‫ שנאמר )תהלים קד כ( בו תרמוש‬,‫הוא‬ :‫כל חיתו יער‬

23The Lord will pass to smite the Egyptians, and He will see the blood on the lintel and on the two doorposts, and the Lord will pass over the entrance, and He will not permit the destroyer to enter your houses to smite [you]. will pass over: Heb. ‫וּפָ סַ ח‬, and He will have pity. This may also be rendered: and He will skip over. See Rashi on verses 11 and 13. and He will not permit the destroyer: Heb. ‫ו ְ˜א י ִ‡תֵּ ן‬, lit., and will not give. [I.e.,] He will not grant him the ability to enter, as in “but God did not permit him (‫ )נְתָ נוֹ‬to harm me” (Gen. 31:7).

‫כגו ְעָ ַ ֣בר י ְהֹו ָ֘ה ִלנ ְ֣גּ ֹף אֶ ת־מִ צ ַ ְ֒רי ִ֒ם‬ ‫ם עַ ל־הַ מַּ שְׁ ֔קוֹף‬ ֙ ָ‫ו ְָר ָ ֤אה אֶ ת־הַ דּ‬ ֑ ְ‫ו ַ ְ֖על שְׁ ֵ ֣תּי הַ מּ‬ ֙‫זוּז ֹת וּפָ ַ ֤סח י ְהֹו ָה‬ ‫עַ ל־הַ פֶּ֔ תַ ח ו ְ֤˜א י ִתֵּ ֙ן הַ מַּ שְׁ חִ֔ ית‬ ָ ֶ‫ל ָ֥ב ֹא א‬ :‫יכם ִלנְגֹּֽף‬ ֖ ֶ ֵ‫ל־בּֽתּ‬ :‫ ויש לומר ודלג‬,‫ וחמל‬:‫ופסח‬

,‫ ולא יתן לו יכולת לבא‬:‫ולא יתן המשחית‬ ‫להים‬-‫כמו )בראשית לא ז( ולא נתנו א‬ :‫להרע עמדי‬

24And you shall keep this matter as a statute

for you and for your children forever. 25And it shall come to pass when you enter

the land that the Lord will give you, as He spoke, that you shall observe this service.

‫כדוּשְׁ מַ ְר ֶ ֖תּם אֶ ת־הַ דָּ ָ ֣בר הַ ֶזּ֑ה‬ ַ‫ ע‬À‫֥ וּ ְלב ֶָנ֖י‬Àְ‫לְחָ ק־ל‬ ָ :‫ד־עוֹלֽם‬ ‫כהו ְהָ ֞י ָה ִכּֽי־תָ ֣ב ֹאוּ אֶ ל־הָ אָ֗ ֶרץ‬ ‫אֲ שֶׁ֨ ר י ֵ ִ֧תּן י ְה ֹ ָו֛ה ל ֶ ָ֖כם ַכּֽאֲ ֶ ֣שׁר דִּ ֵ ֑בּר‬ ָ :‫ת־הֽעֲ ב ָ ֹ֥דה הַ זֹּֽאת‬ ֶ‫וּשְׁ מַ ְר ֶ ֖תּם א‬

And it shall come to pass when you enter: Scripture makes this commandment contingent upon their entry into the land, but in the desert, they were obligated only to bring one Passover sacrifice, the one they performed in the second year, [which they did] by divine mandate. — [from Mechilta]

‫ תלה הכתוב‬:‫והיה כי תבאו אל הארץ‬ ‫ ולא נתחייבו‬,‫מצוה זו בביאתם לארץ‬ ‫במדבר אלא בפסח אחד שעשו בשנה‬ :‫השנית ועל פי הדבור‬

as He spoke: Now where did He speak? “And I will bring you to the land, etc.” (Exod. 6:8). — [from Mechilta]

‫ והבאתי אתכם‬,‫ והיכן דבר‬:‫כאשר דבר‬ :(‫אל הארץ וגו' )שמות ו ח‬

26And it will come to pass if your children say to you, What is this service to you?

‫ֵיכם‬ ֑ ֶ ‫ֵיכם ְבּנ‬ ֖ ֶ ‫כוו ְהָ ָ֕יה כִּי־י ֹֽאמְ ֥רוּ אֲ ל‬ :‫ָ ֛מה ָהֽעֲ ב ָ ֹ֥דה הַ ֖זּ ֹאת ל ֶָכֽם‬

27you shall say, It is a Passover sacrifice to the Lord, for He passed over the houses of the children of Israel in Egypt when He smote the Egyptians, and He saved our houses. And the people kneeled and prostrated themselves.

‫כז ַו ֽאֲ מַ ְר ֶ֡תּם זֶ ֽבַח־פֶּ֨ סַ ח ֜הוּא‬ ‫ָתּי בְנֵ ֽי־‬ ֤ ֵ ‫ַלֽיה ָֹ֗וה אֲ ֶ ֣שׁר ֠פָּ ֠סַ ח עַ ל־בּ‬ ‫י ִשְׂ ָראֵ ל֙ בְּמִ צ ַ ְ֔רי ִם ְבּנָג ְ֥פּוֹ אֶ ת־‬ ‫ָתּינוּ הִ ִ ֑צּיל וַיּ ִ֥קּ ֹד‬ ֣ ֵ ‫מִ צ ַ ְ֖רי ִם ו ְאֶ ת־בּ‬ :‫הָ ָ ֖עם וַיִּשְׁ ַתּֽחֲ ו ֽוּ‬

And the people kneeled and prostrated themselves: [in thanksgiving] for the tidings of the redemption, the entry into the land [of Israel], and the tidings of the children that they would have. — [from Mechilta]

28So the children of Israel went and did; as

the Lord commanded Moses and Aaron, so they did.

‫ על בשורת הגאולה וביאת‬:‫ויקד העם‬ :‫הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם‬

‫כחו ַיֵּ ֽל ְ֥כוּ ו ַיַּ ֽעֲ ֖שׂוּ בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ ‫ת־משׁה‬ ֶ‫ַכּֽאֲ שֶׁ֨ ר צ ִָוּ֧ה י ְה ֹ ָו֛ה א‬ ֶ֥ :‫ו ְַאֽהֲ ֖ר ֹן ֵ ֥כּן עָ שֽׂ וּ‬

So the children of Israel went and did: Now did they ,‫ וכי כבר עשו‬:‫וילכו ויעשו בני ישראל‬ already do [it]? Wasn’t this said to them on Rosh ‫ אלא מכיון‬,‫והלא מראש חודש נאמר להם‬ Chodesh? But since they accepted upon themselves [to do :‫ מעלה עליהם כאלו עשו‬,‫שקבלו עליהם‬ it], Scripture credits them for it as if they had [already] done [it]. — [from Mechilta] went and did: Scripture counts also the going, to give reward for the going and reward for the deed. — [from Mechilta] as the Lord commanded Moses and Aaron: [This comes] to tell Israel’s praise, that they did not omit anything of all the commandments of Moses and Aaron. And what is the meaning of “so they did” ? Moses and Aaron also did so. — [from Mechilta]

,‫ אף ההליכה מנה הכתוב‬:‫וילכו ויעשו‬ :‫ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה‬ ‫ להגיד‬:‫כאשר צוה ה' את משה ואהרן‬ ‫ שלא הפילו דבר מכל‬,‫שבחן של ישראל‬ ‫ אף משה‬,‫ ומהו כן עשו‬.‫מצות משה ואהרן‬ :‫ואהרן כן עשו‬

29It came to pass at midnight, and the Lord

smote every firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh who sits on his throne to the firstborn of the captive who is in the dungeon, and every firstborn animal.

‫כטוַי ִ ְ֣הי | ַבּֽחֲ ִ ֣צי הַ ֗ ַלּיְלָה ַו ֽיהֹו ָ֘ה‬ ‫הִ ָ ֣כּה כָל־בְּכוֹר֘ בּ ֶ ְ֣א ֶרץ מִ צ ַ ְ֒רי ִ֒ם‬ ‫יּשׁב עַ ל־כִּסְ ֔אוֹ‬ ֣ ֵ ַ‫מִ בּ ְ֤כ ֹר פַּ ְרע ֹה֙ ה‬ ‫֚עַ ד בּ ְ֣כוֹר הַ שְּׁ ִ֔בי אֲ ֶ ֖שׁר בּ ֵ ְ֣בית‬ :‫הַ ֑בּוֹר ו ְ֖כ ֹל בּ ְ֥כוֹר בְּהֵ ָמֽה‬

and the Lord: Heb. ‫ו ַה‬. Wherever it says, “and the Lord,” it means “He and His tribunal” (Exod. Rabbah 12:4), for the “vav” is an expression of addition, like “so-and-so and (“vav” ) so-and-so.”

,‫ כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו‬:'‫וה‬ :‫שהוי"ו לשון תוספת הוא כמו פלוני ופלוני‬

smote every firstborn: Even [a firstborn] of another nation who was in Egypt. — [from Mechilta]

‫ אף של אומה אחרת והוא‬:‫הכה כל בכור‬ :‫במצרים‬

from the firstborn of Pharaoh: Pharaoh, too, was a firstborn, but he remained [alive] of the firstborn. Concerning him, He [God] says: “But, for this [reason] I have allowed you to stand, in order to show you My strength” (Exod. 9:16) at the Red Sea. — [from Mechilta] to the firstborn of the captive: Because they rejoiced at Israel’s misfortune (Tanchuma 7), and furthermore, so that they would not say, “Our deity brought about this retribution” (Mechilta). The firstborn of the slave woman was included, because [Scripture] counts from the most esteemed to the lowest, and the firstborn of the slave woman is more esteemed than the firstborn of the captive. See commentary on Exodus 11:5.

30And Pharaoh arose at night, he and all his servants and all the Egyptians, and there was a great outcry in Egypt, for there was no house in which no one was dead. And Pharaoh arose: from his bed. at night: Unlike the custom of kings, [who rise] three hours after daybreak. — [from Mechilta] he: [arose] first, and afterwards his servants. This teaches us that he went around to his servants’ houses and woke them up. — [from Mechilta]

‫ אף פרעה בכור היה‬:‫מבכר פרעה‬ ‫ ועליו הוא אומר‬,‫ונשתייר מן הבכורות‬ ‫)שמות ט טז( ]בעבור הראותך את כחי‬ :[‫בים סוף‬ ‫ שהיו שמחין לאידם של‬:‫עד בכור השבי‬ ‫ שלא יאמרו יראתנו הביאה‬,‫ ועוד‬.‫ישראל‬ ,‫ ובכור השפחה בכלל היה‬,‫הפורענות זו‬ ,‫שהרי מנה מן החשוב שבכלן עד הפחות‬ :‫ובכור השפחה חשוב מבכור השבי‬

‫לו ַ ָ֨יּקָ ם פַּ ְר ֜ע ֹה ֗ ַליְלָה ֤הוּא וְכָל־‬ ‫עֲ בָדָ י ֙ו וְכָל־מִ צ ַ ְ֔רי ִם ו ַתְּ ִ ֛הי צְעָ ָ ֥קה‬ ‫ִי־אין ַ֔בּי ִת אֲ ֶ ֥שׁר‬ ֣ ֵ ‫גְד ָ ֹ֖לה ְבּמִ צ ָ ְ֑רי ִם כּ‬ :‫ֽין־שׁם ֵמֽת‬ ֖ ָ ‫ֵא‬ :‫ ממטתו‬:‫ויקם פרעה‬ ‫ ולא כדרך המלכים בשלש שעות‬:‫לילה‬ :‫ביום‬ ‫ מלמד‬,‫ תחילה ואחר כך עבדיו‬:‫הוא‬ :‫שהיה הוא מחזר על בתי עבדיו ומעמידן‬

for there was no house in which no one was dead: If ‫ יש שם‬:‫כי אין בית אשר אין שם מת‬ there was a firstborn, he was dead. If there was no ‫ גדול שבבית קרוי‬,‫ אין שם בכור‬.‫בכור מת‬ firstborn, the oldest household member was called the ‫ שנאמר )תהילים פט כח( אף אני‬,‫בכור‬ firstborn, as it is said: “I, too, shall make him [David] a ‫ דבר אחר מצריות מזנות‬.‫בכור אתנהו‬ firstborn” (Ps. 89:28) (Tanchuma Buber 19). [Rashi ‫והיו‬ ,‫תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים‬ explains there: I shall make him great.] Another ‫ פעמים הם חמשה‬,‫להם בכורות הרבה‬ explanation: Some Egyptian women were unfaithful to their husbands and bore children from bachelors. Thus they :‫ כל אחד בכור לאביו‬,‫לאשה אחת‬ would have many firstborn; sometimes one woman would have five, each one the firstborn of his father (Mechilta 13:33).

31So he called for Moses and Aaron at night, and he said, "Get up and get out from among

‫לאוַיִּקְ ָר ֩א לְמשֶׁ֨ ה וּל ְַאֽהֲ ֜ר ֹן ֗ ַליְלָה‬ ‫ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר ֤קוּמוּ צּאוּ֙ מִ ֣תּוֹ‡ עַ מִּ֔ י גַּם־‬

my people, both you, as well as the children of Israel, and go, worship the Lord as you have spoken. So he called for Moses and Aaron at night: [This] tells [us] that Pharaoh went around to the entrances [i.e., to the doors of the houses] of the city, and cried out, “Where is Moses staying? Where is Aaron staying?” -[from Mechilta] both you: the men. as well as the children of Israel: The young children.

‫אַ ֶ ֖תּם גַּם־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל וּל ְ֛כוּ עִ ב ְ֥דוּ‬ :‫אֶ ת־י ְה ָֹ֖וה כְּדַ בּ ְֶר ֶכֽם‬ ‫ מגיד שהיה‬:‫ויקרא למשה ולאהרן לילה‬ ‫מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה‬ :‫שרוי היכן אהרן שרוי‬ :‫ הגברים‬:‫גם אתם‬ :‫ הטף‬:‫גם בני ישראל‬

and go, worship the Lord as you have ‫ הכל כמו‬:‫ולכו עבדו את ה' כדברכם‬ spoken: Everything is as you said, not as I said. “Neither ‫ בטל לא‬,‫ ולא כמו שאמרתי אני‬,‫שאמרתם‬ will I let Israel out” (Exod. 5:2) is nullified. “Who and who ‫אשלח )שמות ה ב( בטל מי ומי ההולכים‬ are going?” (Exod. 10:8) is nullified. “But your flocks and ‫)שם י ח( בטל רק צאנכם ובקרכם יצג‬ your cattle shall be left” (Exod. 10:24) is nullified. [Instead,] :(‫)שם כד‬ take also your flocks and also your cattle. What is [the meaning of] “as you have spoken” ? You too shall give into our hands sacrifices and burnt offerings (Exod. 10:25). — [from Mechilta]

32Take also your flocks and also your cattle,

as you have spoken, and go, but you shall also bless me."

‫לבגַּם־צֹֽאנְ ֶ֨כם גַּם־בְּקַ ְר ֶ ֥כם קְ ֛חוּ‬ ֵ ‫ַכּֽאֲ ֶ ֥שׁר דִּ בּ ְַר ֶ ֖תּם ו ֵ ָ֑לכוּ‬ ‫וּב ַֽרכ ֶ ְ֖תּם‬ :‫גַּם־א ִֹתֽי‬

Take also your flocks and also your cattle : What does "as you have spoken" mean? You too should give us sacrifices and free will offerings.

‫ ומהו כאשר‬:‫גם צאנכם גם בקרכם קחו‬ ‫ גם אתה תתן בידינו זבחים‬,‫דברתם‬ :(‫ועולות )שמות י כה‬

Take… as you have spoken… but you shall also bless me: [I.e.,] pray for me that I shall not die, for I am a firstborn. — [from Onkelos]

‫קחו כאשר דברתם וברכתם גם‬ ‫ שאני‬,‫ התפללו עלי שלא אמות‬:‫אתי‬ :‫בכור‬

33So the Egyptians took hold of the people to hasten to send them out of the land, for they said, "We are all dead." We are all dead: They said, “This is not in accordance with Moses’ decree, for he said, ‘And every firstborn in the land of Egypt will die’ (Exod. 11:5), but here, the ordinary people too are dead, five or ten in one house.” -[from Mechilta] See Rashi on verse 30.

34The people picked up their dough when it

was not yet leavened, their leftovers bound in their garments on their shoulders. when it was not yet leavened: The Egyptians did not permit them to tarry long enough for it to leaven.

their leftovers: Heb. ‫מִ שְׁ אִ ר ֹתָ ם‬. The remaining matzah and bitter herbs. — [from Mechilta and Jonathan]

‫ם עַ ל־הָ עָ֔ ם‬ ֙ ִ ‫לגו ֶַתּֽחֱ ַז֤ק מִ צ ַ ְ֨רי‬ ‫ְחם מִ ן־הָ ָ ֑א ֶרץ ִ ֥כּי‬ ֣ ָ ‫לְמַ ֵ ֖הר לְשַׁ לּ‬ :‫ָאֽמְ ֖רוּ כּ ָ ֻ֥לּנוּ מֵ ִתֽים‬ ,‫ אמרו לא כגזרת משה הוא‬:‫כלנו מתים‬ ,‫שהרי אמר )לעיל יא ה( ומת כל בכור‬ ‫וכאן אף הפשוטים מתים חמישה או‬ :‫עשרה בבית אחד‬

‫לדוַיּ ָ ִ֥שּׂא הָ ָ ֛עם אֶ ת־ ְבּצ ֵ֖קוֹ ֶ ֣ט ֶרם‬ ‫י ֶחְ ָ ֑מץ מִ שְׁ אֲ ר ָ ֹ֛תם צ ְֻר ֥ר ֹת‬ :‫˜תם עַ ל־שִׁ כ ְָמֽם‬ ֖ ָ ְ‫בְּשִׂ מ‬ ‫ המצריים לא הניחום לשהות‬:‫טרם יחמץ‬ :‫כדי חימוץ‬ :‫ שירי מצה ומרור‬:‫משארתם‬

on their shoulders: Although they took many animals with them, they [carried the remaining matzoth and bitter herbs on their shoulders because] they loved the mitzvoth. — [from Mechilta]

35And the children of Israel did according to

Moses' order, and they borrowed from the Egyptians silver objects, golden objects, and garments.

‫ אף על פי שבהמות הרבה‬:‫על שכמם‬ :‫הוליכו עמהם מחבבים היו את המצווה‬

‫משׁה‬ ֑ ֶ ‫להוּבְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֥אל עָ ֖שׂוּ כִּדְ ַ ֣בר‬ ‫ֵי־כסֶ ף וּכ ֵ ְ֥לי‬ ֛ ֶ ‫וַיִּשְׁ אֲ לוּ֙ מִ מִּ צ ַ ְ֔רי ִם ְכּל‬ :‫ז ָ ָ֖הב וּשְׂ מָ ˜ֽת‬

according to Moses’ order: that he said to them in Egypt: “and let them borrow, each man from his friend” (Exod. 11:2). — [from Mechilta]

‫ שאמר להם במצרים )לעיל‬:‫כדבר משה‬ :‫יא ב( וישאלו איש מאת רעהו‬

and garments: These meant more to them than the silver and the gold, and [thus] whatever is mentioned later in the verse is more esteemed. — [from Mechilta]

‫ אף הן היו חשובות להם מן‬:‫ושמלת‬ :‫ והמאוחר בפסוק חשוב‬,‫הכסף ומן הזהב‬

36The Lord gave the people favor in the

eyes of the Egyptians, and they lent them, and they emptied out Egypt. and they lent them: Even what they [the Israelites] did not request, they [the Egyptians] gave them. You say, “[Lend me] one.” [They responded,] “Take two and go!” -[from Mechilta] and they emptied out: Heb. ‫וַיְנַצְלוּ‬. Onkelos renders: ‫ו ְרוֹקִ ינוּ‬, and they emptied out.

37The children of Israel journeyed from

Rameses to Succoth, about six hundred thousand on foot, the men, besides the young children. from Rameses to Succoth: They were 120 “mil” [apart]. Yet they arrived there instantly, as it is said: “and I carried you on eagles’ wings.” -[from Mechilta]

the men: from 20 years old and older. — [from Song Rabbah 3:6]

38And also, a great mixed multitude went up with them, and flocks and cattle, very much livestock. a great mixed multitude: A mixture of nations of proselytes. — [from Zohar, vol. 2, p. 45b]

39They baked the dough that they had taken out of Egypt as unleavened cakes, for it had not leavened, for they were driven out of Egypt, and they could not tarry, and also,

‫ת־חן הָ ָ ֛עם בְּעֵ ינֵ ֥י‬ ֥ ֵ ֶ‫לו ַו ֽיה ֹ֞ו ָה נָתַ֨ ן א‬ ‫מִ צ ַ ְ֖רי ִם וַיַּשְׁ אִ ֑לוּם וַיְנַצּ ְ֖לוּ אֶ ת־‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ‫ אף מה שלא היו שואלים מהם‬:‫וישאלום‬ ‫ טול‬,‫ אתה אומר אחד‬.‫היו נותנים להם‬ :‫שנים ולך‬ :‫ ורוקינו‬:‫וינצלו‬

‫לזוַיִּסְ ֧עוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל ֵמ ַֽרעְ מְ ֵ ֖סס‬ ‫סֻ ֑כּ ֹתָ ה כּ ְֵשֽׁשׁ־מֵ ֨אוֹת ֶ ֧אלֶף ַרג ִ ְ֛לי‬ :‫הַ ְגּב ִ ָ֖רים לְבד מִ ָטּֽף‬ ‫ מאה ועשרים מיל היו‬:‫מרעמסס סכתה‬ (‫ שנאמר )שמות יט ד‬,‫ובאו שם לפי שעה‬ :‫ואשא אתכם על כנפי נשרים‬ :‫ מבן עשרים שנה ומעלה‬:‫הגברים‬

‫ַם־ע ֶרב ַ ֖רב עָ ָ ֣לה אִ ָ ֑תּם ו ְ֣צ ֹאן‬ ֥ ֵ ‫לחוְג‬ :‫וּבָקָ֔ ר מִ קְ ֶנ֖ה כּ ֵ ָ֥בד מְ ֽא ֹד‬ :‫ תערובות אומות של גרים‬:‫ערב רב‬

‫ֹאפוּ אֶ ת־הַ ָבּ ֵ֜צק אֲ שֶׁ֨ ר‬ ֨ ‫לטו ַיּ‬ ‫הוֹ ִ ֧ציאוּ מִ מִּ צ ַ ְ֛רי ִם עֻ ֥ג ֹת מַ צּ֖ וֹת ִ ֣כּי‬ ‫֣˜א חָ ֵ ֑מץ כִּי־ג ְֹֽר ֣שׁוּ מִ מִּ צ ַ ְ֗רי ִם ו ְ֤˜א‬

they had not made provisions for themselves. matzah cakes: cakes of matzah. Dough which did not leaven is called matzah

‫ָיֽכְלוּ֙ לְהִ תְ מַ הְ מֵ֔ הַּ וְגַם־צ ָ ֵ֖דה ˜ֽא־‬ :‫עָ ֥שׂוּ ל ֶָהֽם‬ ‫ חררה של מצה בצק שלא‬:‫עגת מצות‬ :‫החמיץ קרוי מצה‬

and also, they had not made provisions for ‫ מגיד‬.‫ לדרך‬:‫וגם צדה לא עשו להם‬ themselves: for the trip. [This verse] tells [of] Israel’s ‫ שלא אמרו היאך נצא‬,‫שבחן של ישראל‬ praise, [namely] that they did not say, “How will we go out ,‫ אלא האמינו והלכו‬,‫למדבר בלא צדה‬ into the desert without provisions?” Instead they believed (‫הוא שמפורש בקבלה )ירמיהו ב ב‬ and left. This is what is what is stated explicitly in the ‫כלולותיך‬ ‫זכרתי לך חסד נעוריך אהבת‬ Prophets: “I remember to you the loving kindness of your ‫ ומה‬,‫לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה‬ youth, the love of your nuptials, your following Me in the desert, in a land not sown” (Jer. 2:2). Now what was the ‫שכר מפורש אחריו )שם ג( קודש ישראל‬ [Israelites’] reward? It is explained afterward: “Israel is holy :'‫לה' וגו‬ to the Lord, etc.” (Jer. 2:3). — [from Mechilta]

40And the habitation of the children of Israel,

that they dwelled in Egypt, was four hundred and thirty years. that they dwelled in Egypt: after the other dwellings in which they dwelled as foreigners in a land that was not theirs. — [from Mechilta]

‫מוּמוֹשַׁ ֙ב בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל אֲ ֶ ֥שׁר ָי ֽשְׁ ֖בוּ‬ ‫ְאַר ַ ֥בּע‬ ְ ‫לשׁים שָׁ ָ֔נה ו‬ ֣ ִ ְ‫בְּמִ צ ָ ְ֑רי ִם שׁ‬ :‫מֵ ֖אוֹת שָׁ נָ ֽה‬ ‫ אחר שאר הישיבות‬:‫אשר ישבו במצרים‬ :‫שישבו גרים בארץ לא להם‬

was four hundred and thirty years: Altogether, from the ‫ בין הכל‬:‫שלשים שנה וארבע מאות שנה‬ time that Isaac was born, until now, were 400 years. From ‫משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות‬ the time that Abraham had seed [i.e., had a child, the ‫ משהיה לו זרע לאברהם נתקיים‬.‫שנה‬ prophecy] “that your seed will be strangers” (Gen. ,‫)בראשית טו יג( כי גר יהיה זרעך‬ 15:13) was fulfilled; and there were another 30 years from ‫בין‬ ‫ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת‬ the decree “between the parts” (Gen 15:10) until Isaac was born. It is impossible, however, to say that [they spent 400 ‫ ואי אפשר לומר‬.‫הבתרים עד שנולד יצחק‬ years] in Egypt alone, because Kehath [the grandfather of ‫ שהרי קהת מן‬,‫בארץ מצרים לבדה‬ Moses] was [one] of those who came with Jacob. Go and ‫הבאים עם יעקב היה צא וחשוב כל‬ figure all his years, all the years of his son Amram, and ‫שנותיו וכל שנות עמרם בנו ושמונים של‬ Moses’ 80 years; you will not find them [to be] that many, ‫ ועל כרחך‬,‫ לא תמצאם כל כך‬,‫משה‬ and perforce, Kehath lived many of his years before he ‫הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד‬ descended to Egypt, and many of Amram’s years are ‫נבלעים‬ ‫ והרבה משנות עמרם‬,‫למצרים‬ included in the years of Kehath, and many of Moses’ years are included in Amram’s years. Hence, you will not find ‫בשנות קהת והרבה משמונים של משה‬ 400 years counting from their arrival in Egypt. You are ‫ הרי שלא תמצא‬,‫נבלעים בשנות עמרם‬ compelled, perforce, to say that the other dwellings [which ‫ והוזקקת‬,‫ארבע מאות לביאת מצרים‬ the Patriarchs settled] were also called being “sojournings” ‫ שאף שאר הישיבות‬,‫לומר על כרחך‬ and even in Hebron, as it is said: “where Abraham and ‫ שנאמר‬,‫ אפילו בחברון‬,‫נקראו גרות‬ Isaac sojourned (‫( ” )גָּרוּ‬Gen. 35:27), and [Scripture] states ‫)בראשית לה כז( אשר גר שם אברהם‬ also “the land of their sojournings in which they sojourned” (Exod. 6:4). Therefore, you must say that [the prophecy] ‫ ואומר )שמות ו ד( את ארץ‬,‫ויצחק‬ “your seed will be strangers” [commences] when he ‫ לפיכך אתה צריך‬,‫מגוריהם אשר גרו בה‬ [Abraham] had offspring. And only when you count 400 .‫לומר כי גר יהיה זרעך משהיה לו זרע‬ years from the time that Isaac was born, you will find 210 ‫וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד‬ years from their entry into Egypt. This is one of the things ‫ תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן‬,‫יצחק‬ that [the Sages] changed for King Ptolemy. — [from ‫ וזה אחד מן הדברים‬,‫מאתים ועשר שנה‬ Mechilta, Meg. 9a]

:‫ששינו לתלמי המלך‬

41It came to pass at the end of four hundred

and thirty years, and it came to pass in that very day, that all the legions of the Lord went out of the land of Egypt.

‫לשׁים שָׁ ָ֔נה‬ ֣ ִ ְ‫מאוַי ְהִ֗ י מִ קֵּ ֙ץ שׁ‬ ‫ם‬ ְ ‫ו‬ ֙ ‫ְאַר ַ ֥בּע מֵ ֖אוֹת שָׁ ָנ֑ה וַי ְהִ֗ י בְּעֶ֨ ֶצ‬

‫הַ יּ֣ וֹם הַ ֶ֔זּה ָיֽצ ְ֛אוּ כָּל־ ִצב ְ֥אוֹת י ְה ָֹ֖וה‬ :‫מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ It came to pass at the end of four hundred and thirty years, and it came to pass in that very day: [This] tells [us] that as soon as the end [of this period] arrived, the Omnipresent did not keep them [even] as long as the blink of an eye. On the fifteenth of Nissan, the angels came to Abraham to bring him tidings. On the fifteenth of Nissan Isaac was born; on the fifteenth of Nissan the decree of “between the parts” was decreed. — [from Mechilta]

42It is a night of anticipation for the Lord, to

take them out of the land of Egypt; this night is the Lord's, guarding all the children of Israel throughout their generations. It is a night of anticipation: for which the Holy One, blessed be He, was waiting and anticipating, [in order] to fulfill His promise to take them out of the land of Egypt.

‫ויהי מקץ שלשים שנה וגו' ויהי בעצם‬ ‫ מגיד שכיון שהגיע הקץ לא‬:‫היום הזה‬ ‫ בחמישה עשר‬,‫עכבן המקום כהרף עין‬ ‫בניסן באו מלאכי השרת אצל אברהם‬ ,‫ בחמישה עשר בניסן נולד יצחק‬,‫לבשרו‬ ‫ובחמישה עשר בניסן נגזרה גזירת בין‬ :‫הבתרים‬

‫מב ֵ ֣ליל שִׁ מֻּ ִ ֥רים הוּ ֙א ַלֽיה ָֹ֔וה‬ ‫ִיאם מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם הֽ וּא־‬ ֖ ָ ‫לְהֽ וֹצ‬ ‫הַ ַ ֤לּיְלָה הַ זֶּה֙ ַלֽיה ָֹ֔וה שִׁ מֻּ ִ ֛רים‬ :‫ְלכָל־בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ל ְֽד ֹר ָֹתֽם‬ ‫ שהיה הקב"ה שומר ומצפה‬:‫ליל שמרים‬ :‫לו לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים‬

this night is the Lord’s: This is the night concerning which He said to Abraham, “On this night I will redeem your children.” -[from Mechilta]

‫ הוא הלילה שאמר‬:'‫הוא הלילה הזה לה‬ :‫לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך‬

guarding all the children of Israel throughout their generations: from that time onward, it [the Israelites] is guarded from harmful spirits, like the matter that is stated: “and He will not permit the destroyer, etc.” (above verse 23). — [from Mechilta]

‫ משומר‬:‫שמרים לכל בני ישראל לדרתם‬ (‫ כענין שנאמר )פסוק כג‬,‫ובא מן המזיקין‬ :'‫ולא יתן המשחית וגו‬

43The Lord said to Moses and Aaron, "This is the statute of the Passover sacrifice: No estranged one may partake of it.

‫ל־משׁה ו ְַאֽהֲ ֔ר ֹן‬ ֶ‫מגו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ א‬ ֶ֣ ‫֖ז ֹאת חֻ ַ ֣קּת הַ ָ ֑פּסַ ח כָּל־בֶּן־נ ָ ֵ֖כר‬ :‫˜א־י ֹאכַל בּֽוֹ‬ ֥

This is the statute of the Passover sacrifice: On the fourteenth of Nissan, this section was told to them. — [from Exod. Rabbah 19:5]

‫ בי"ד בניסן נאמרה‬:‫זאת חקת הפסח‬ :‫להם פרשה זו‬

No estranged one: Whose deeds have become estranged from his Father in heaven. Both a gentile and an Israelite apostate are meant. — [from Mechilta]

44And every man's slave, purchased for his

money you shall circumcise him; then he will be permitted to partake of it.

‫ שנתנכרו מעשיו לאביו‬:‫כל בן נכר‬ ‫ ואחד נכרי ואחד ישראל‬.‫שבשמים‬ :‫משומד במשמע‬

‫ַת־כּסֶ ף‬ ֑ ָ ‫ָל־עבֶד ִ ֖אישׁ מִ קְ נ‬ ֥ ֶ ‫מדוְכ‬ :‫ְתּה א ֹ֔תוֹ ָ ֖אז ֥י ֹאכַל בּֽוֹ‬ ֣ ָ ‫וּמַ ל‬

you shall circumcise him; then he will be permitted to partake of it: [I.e., he means] his master. [This] tells [us] that the [failure to perform the] circumcision of one’s slaves prevents one from partaking of the Passover sacrifice. [These are] the words of Rabbi Joshua. Rabbi Eliezer says: The [failure to perform the] circumcision of one’s slaves does not prevent one from partaking of the Passover sacrifice. If so, what is the meaning of “then he will be permitted to partake of it” ? [“He” in this phrase is referring to] the slave. — [from Mechilta]

45A sojourner or a hired hand may not

partake of it. A sojourner: This is a resident alien. — [from Mechilta] [I.e., a gentile who has accepted upon himself not to practice idolatry but eats carcasses.] or a hired hand: This is a gentile. Now why is this [verse] stated? Aren’t they uncircumcised? And it is stated: “but no uncircumcised man may partake of it” (verse 48). But this refers to a circumcised Arab or a circumcised Gibeonite, who is a sojourner or a hired hand. — [from Mechilta]

46It must be eaten in one house; you shall

not take any of the meat out of the house to the outside, neither shall you break any of its bones.

‫ מגיד‬,‫ רבו‬:‫ומלתה אתו אז יאכל בו‬ ,‫שמילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח‬ ‫ רבי אליעזר אומר אין‬.‫דברי רבי יהושע‬ ‫ אם‬,‫מילת עבדיו מעכבתו מלאכול בפסח‬ :‫ העבד‬,‫כן מה תלמוד לומר אז יאכל בו‬

:‫˜א־י ֹאכַל בּֽוֹ‬ ֥ ‫תּוֹשׁב ו ְשָׂ ִ ֖כיר‬ ֥ ָ ‫מה‬ :‫ זה גר תושב‬:‫תושב‬

,‫ ומה תלמוד לומר‬.‫ זה הנכרי‬:‫ושכיר‬ ‫ ונאמר )פסוק מח( וכל‬,‫והלא ערלים הם‬ ‫ אלא כגון ערבי מהול‬,‫ערל לא יאכל בו‬ :‫וגבעוני מהול והוא תושב או שכיר‬

‫ֽא־תוֹציא‬ ˜ ‫מובּ ַ ְ֤בי ִת אֶ חָ ֙ד ֵי ֽאָ ֵ֔כל‬ ִ֧ ‫ָשׂר ֑חוּצָה ו ֶ ְ֖עצֶם‬ ֖ ָ ‫מִ ן־הַ ַ ֛בּי ִת מִ ן־הַ בּ‬ :‫֥˜א תִ שְׁ בְּרוּ־בֽוֹ‬

It must be eaten in one house: In one group, that those ‫ שלא‬,‫ בחבורה אחת‬:‫בבית אחד יאכל‬ counted upon it may not become two groups and divide it. .‫יעשו הנמנין עליו שתי חבורות ויחלקוהו‬ You say [that it means] in one group, or [perhaps] it means ‫ או אינו אלא‬,‫אתה אומר בחבורה אחת‬ nothing other than in one house as is its apparent ‫התחילו‬ ‫ וללמד שאם‬,‫בבית אחד כמשמעו‬ meaning, and to teach that if they started eating in the yard ‫והיו אוכלים בחצר וירדו גשמים שלא‬ and it rained, that they may not enter the house. ‫ תלמוד לומר )פסוק ז( על‬,‫יכנסו לבית‬ Therefore, Scripture states: “on the houses in which they will eat it” (above verse 7). From here [we deduce] that the ‫ מכאן‬,‫הבתים אשר יאכלו אותו בהם‬ one who eats [the Passover sacrifice] may eat [it] in two :‫שהאוכל אוכל בשני מקומות‬ places. — [from Mechilta] you shall not take any of the meat out of the house: [I.e.,] out of the group. — [from Mechilta] neither shall you break any of its bones: If it [the bone] is edible, e.g., if there is an olive-sized amount of meat on it, it bears the prohibition of breaking a bone; if there is neither an olive-sized amount of meat on it nor marrow [in it], it does not bear the prohibition against breaking a bone. — [from Pes. 84b]

47The entire community of Israel shall make

it. The entire community of Israel shall make it: Why was this stated? Because it says concerning the Passover sacrifice of Egypt: “a lamb for each parental home” (above verse 3), we might think that the same applies to the Passover sacrifice of later generations. Therefore, Scripture states: “The entire community of Israel shall make it.” -[from Mechilta]

:‫ מן החבורה‬:‫לא תוציא מן הבית‬

‫ כגון‬,‫ הראוי לאכילה‬:‫ועצם לא תשברו בו‬ ‫שיש עליו כזית בשר יש בו משום שבירת‬ ‫ אין עליו כזית בשר אין בו משום‬,‫עצם‬ :‫שבירת עצם‬

:‫מזכָּל־עֲ ַ ֥דת י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ַי ֽעֲ ֥שׂוּ א ֹתֽ וֹ‬ ,‫ למה נאמר‬:‫כל עדת ישראל יעשו אתו‬ (‫לפי שהוא אומר בפסח מצרים )פסוק ג‬ ,‫ שנמנו עליו למשפחות‬,‫שה לבית אבות‬ ‫ תלמוד לומר כל‬,‫יכול אף פסח דורות כן‬ :‫עדת ישראל יעשו אותו‬

48And should a proselyte reside with you, he

shall make a Passover sacrifice to the Lord. All his males shall be circumcised, and then he may approach to make it, and he will be like the native of the land, but no uncircumcised male may partake of it.

‫֜ ֵ֗גּר ו ָ ְ֣עשָׂ ה פֶ֘ סַ ֘ח‬À ְ‫מחו ְִכֽי־י ָג֨ וּר אִ תּ‬ ‫ַלֽיהֹו ָ֒ה הִ ֧מּוֹל ֣לוֹ כָל־ ָז ָ֗כר ו ְאָ ֙ז‬ ‫שׂתוֹ ו ְהָ ָ֖יה כְּאֶ ז ַ ְ֣רח‬ ֔ ֲ‫י ִקְ ַ ֣רב ַלֽע‬ :‫˜א־י ֹאכַל בּֽוֹ‬ ֥ ‫הָ ָ ֑א ֶרץ וְכָל־עָ ֵ ֖רל‬

he shall make a Passover sacrifice: We might think that ‫ יכול כל המתגייר יעשה פסח‬:‫ועשה פסח‬ everyone who converts must make a Passover sacrifice ‫ מה‬,‫ תלמוד לומר והיה כאזרח הארץ‬,‫מיד‬ immediately. Therefore, Scripture states: “and he will be ‫אזרח בארבעה עשר אף גר בארבעה‬ like the native of the land,” [indicating that] just as the :‫עשר‬ native [makes the sacrifice] on the fourteenth [of Nissan], so must a proselyte [make it] on the fourteenth [of Nissan]. — [from Mechilta] but no uncircumcised male may partake of it: This includes one whose brothers died because of circumcision, [one] who is not considered an apostate in regards to circumcision, and [his disqualification] is not derived from “No estranged one may partake of it” (verse 43). — [from Mechilta]

49There shall be one law for the native and

for the stranger who resides in your midst." There shall be one law: [This verse comes] to liken a proselyte to a native also regarding other commandments in the Torah. — [from Mechilta]

‫ להביא את שמתו‬:‫וכל ערל לא יאכל בו‬ ‫אחיו מחמת מילה שאינו משומד לערלות‬ ‫ואינו נלמד מבן נכר לא יאכל בו )פסוק‬ :(‫מג‬

‫תּוֹרה אַחַ֔ ת ִי ֽהְ ֶ֖יה ָלֽאֶ ז ָ ְ֑רח‬ ֣ ָ ‫מט‬ :‫וְל ֵ ַ֖גּר הַ ָגּ֥ר בְּתֽ וֹכ ְֶכֽם‬ ‫ להשוות גר לאזרח אף‬:'‫תורה אחת וגו‬ :‫לשאר מצות שבתורה‬

had commanded Moses and Aaron, so they did.

‫נו ַיַּ ֽעֲ ֖שׂוּ כָּל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ַכּֽאֲ שֶׁ֨ ר‬ ַ ֶ‫ת־משׁה ו ְא‬ ‫ת־אֽהֲ ֖ר ֹן‬ ֶ‫צ ִָוּ֧ה י ְה ֹ ָו֛ה א‬ ֶ֥ :‫ֵ ֥כּן עָ שֽׂ וּ‬

51It came to pass on that very day, that the Lord took the children of Israel out of the land of Egypt with their legions.

‫נאוַי ְהִ֕ י בּ ֶ ְ֖עצֶם הַ יּ֣ וֹם הַ ֶזּ֑ה הוֹ ִ֨ציא‬ ‫י ְה ָֹ֜וה אֶ ת־בּ ְֵנ֧י י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל מֵ ֶ ֥א ֶרץ‬ :‫מִ צ ַ ְ֖רי ִם עַ ל־ ִצבְא ֹ ָתֽם‬

50All the children of Israel did; as the Lord

Chapter 13 1The Lord spoke to Moses, saying, 2"Sanctify to Me every firstborn, every one that

opens the womb among the children of Israel among man and among animals; it is Mine."

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫אוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‫בקַ דֶּ שׁ־ ֨ ִלי כָל־בְּכ֜ וֹר ֶ ֤פּטֶ ר כָּל־‬ ‫ֽאָדם‬ ֙ ֶ‫ֶ ֨רח‬ ֖ ָ ‫ם ִבּב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ָבּ‬ :‫וּ ַבבְּהֵ ָ ֑מה ִ ֖לי הֽ וּא‬

every one that opens the womb: Heb. ‫רחֶ ם‬-‫ָל‬ ֶ ‫פֶּ טֶ ר כּ‬, which ,‫ שפתח את הרחם תחלה‬:‫פטר כל רחם‬ opened the womb first, [‫ פֶּ טֶ ר‬meaning to open] as “in The ,‫כמו )משלי יז יד( פוטר מים ראשית מדון‬ beginning of strife is like letting out (‫ )פּוֹטֵ ר‬water” (Prov. ‫ יפתחו‬,‫וכן )תהלים כב ח( יפטירו בשפה‬ 17:14); “ ‫י ַפְ טִ ירוּ בְשָׂ פָ ה‬, they will open their lips” (Ps. 22:8). — :‫שפתים‬ [from Mechilta, targumim] it is Mine: For Myself I have acquired them by smiting the firstborn of Egypt. — [from Mechilta]

‫ לעצמי קניתים על ידי שהכיתי‬:‫לי הוא‬ :‫בכורי מצרים‬

3Moses said to the people, "Remember this day, ‫גו ַ֨יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֜ ה אֶ ל־הָ עָ֗ ם ז ָ֞כוֹר‬ when you went out of Egypt, out of the house of ‫ָאתם‬ ֤ ֶ ‫אֶ ת־הַ יּ֤ וֹם הַ זֶּה֙ אֲ שֶׁ֨ ר יְצ‬ bondage, for with a mighty hand, the Lord took ‫כּי בּ ְ֣ח ֹזֶק‬ ִ ֚ ‫ם מִ ֵ ֣בּית עֲ ב ֔ ִָדים‬ ֙ ִ ‫מִ מִּ צ ַ ְ֨רי‬ you out of here, and [therefore] no leaven shall ‫הוֹציא י ְה ֹ ָו֛ה אֶ תְ ֶ ֖כם מִ ֶזּ֑ה ו ְ֥˜א‬ ֧ ִ ‫ָ֔יד‬ be eaten.

:‫ֽאָכל חָ ֵמֽץ‬ ֖ ֵ ‫ֵי‬

Remember this day: This teaches us that we are to mention the Exodus from Egypt daily. — [from Mechilta]

4Today you are going out, in the month of spring. in the month of spring: Now do we not know in what month they went out? [Early editions read: Now did they not know in what month they went out?] Rather, this is what he [Moses] said to them, “See the lovingkindness that He bestowed upon you, that He took you out in a month in which it is suitable to go out, when there is neither heat nor cold nor rain,” and so it says: “He takes the prisoners out at the most opportune time (‫( ” )בַּכּוֹשָׁ רוֹת‬Ps. 68:7), in the month when it is best suited (‫ )כָּשֵׁ ר‬to go out. — [from Mechilta]

5And it will come to pass that the Lord will bring

you into the land of the Canaanites, the Hittites, the Amorites, the Hivvites, and the Jebusites, which He swore to your forefathers to give you a land flowing with milk and honey and you shall perform this service in this month.

‫ למד שמזכירין‬:‫זכור את היום הזה‬ :‫יציאת מצרים בכל יום‬

‫דהַ יּ֖ וֹם אַ ֶ ֣תּם י ֽ ֹצ ִ ְ֑אים בּ ְ֖ח ֹדֶ שׁ‬ ִ ‫ָה‬ :‫ֽאָבֽיב‬ ‫ וכי לא היו יודעין באיזה‬:‫בחדש האביב‬ ‫ ראו חסד‬,‫ אלא כך אמר להם‬,‫חדש‬ ‫שגמלכם שהוציא אתכם בחדש שהוא‬ ‫ לא חמה ולא צנה ולא‬,‫כשר לצאת‬ (‫ וכן הוא אומר )תהלים סח ז‬.‫גשמים‬ ‫ חדש שהוא‬,‫מוציא אסירים בכושרות‬ :‫כשר לצאת‬

‫ל־א ֶרץ‬ ֣ ֶ ֶ‫֣ י ְה ָֹ֡וה א‬À ֲ‫הו ְהָ ָי֣ה ִכֽי־י ְִבֽיא‬ ‫֠הַ ְכּנַ ֽעֲ ִ֠ני ו ְַהֽחִ תִּ֨ י ו ְָהֽאֱ מ ִֹ֜רי ו ְַהֽחִ ִוּ֣י‬ À֙ ‫ו ְהַ י ְבוּסִ֗ י אֲ שֶׁ֨ ר נִשְׁ ַ ֤בּע ַלֽאֲ ב ֶֹ֨תי‬ ‫ָ ֣ל ֶתת ֔ ָל‡ ֶ ֛א ֶרץ ז ַ ָ֥בת חָ ָ ֖לב וּדְ ָ ֑בשׁ‬ ָ ‫ת־הֽעֲ ב ָ ֹ֥דה הַ ֖זּ ֹאת‬ ֶ‫ו ָ ְֽעבַדְ ָ ֛תּ א‬ :‫בּ ַ֥ח ֹדֶ שׁ הַ זֶּ ֽה‬

into the land of the Canaanites, etc.: Although [Scripture] ‫ אף על פי שלא‬:'‫אל ארץ הכנעני וגו‬ enumerated [here] only five nations, it means all seven [of ‫ כל שבעה גוים‬,‫מנה אלא חמשה עממין‬ the nations], for they are all included in the [term] ‫ ואחת‬,‫ שכולן בכלל כנעני הם‬,‫במשמע‬ Canaanites, [even though] there was one of the families of ‫שם‬ ‫ממשפחת כנען היתה שלא נקרא לה‬ Canaan that had only the name Canaanite. — [from :‫אלא כנעני‬ Mechilta; Tanchuma, Bo 12]

swore to your forefathers, etc.: Concerning Abraham, it says: “On that day, the Lord formed a covenant with Abram, [saying, ‘To your seed I have given this land’]” (Gen. 15:18); and concerning Isaac it says: “Sojourn in this land […for to you and to your seed I will give all these lands, and I will set up the oath that I swore to Abraham your father]” (Gen. 26:3); concerning Jacob it says: “the land upon which you are lying [to you I will give it and to your seed]” (Gen. 28:13). — [from Mechilta] flowing with milk and honey: Milk flows from the goats’ [udders], and honey flows from the dates and the figs. — [from Kethuboth 111b]

‫ באברהם הוא אומר‬:'‫נשבע לאבתיך וגו‬ ‫)בראשית טו יח( ביום ההוא כרת ה' את‬ (‫ וביצחק הוא אומר )שם כו ג‬,'‫אברם וגו‬ ‫ וביעקב הוא אומר‬,'‫גור בארץ הזאת וגו‬ ‫)שם כח יג( הארץ אשר אתה שוכב עליה‬ :'‫וגו‬

‫ החלב זב מן העזים‬:‫זבת חלב ודבש‬ :‫והדבש זב מן התמרים ומן התאנים‬

this service: [that] of the Passover sacrifice (Mechilta, ‫ והלא כבר‬.‫ של פסח‬:‫את העבדה הזאת‬ Pes. 96a, Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai). Now was ‫נאמר למעלה )יב כה( והיה כי תבואו אל‬ it not already stated above (12:25): “And it shall come to ‫ בשביל‬,‫ ולמה חזר ושנאה‬,'‫הארץ וגו‬ pass when you enter the land [that you should keep this ‫ בפרשה ראשונה‬.‫דבר שנתחדש בה‬ service], etc.” Now why did [Scripture] repeat it? Because ‫נאמר )שם כו( והיה כי יאמרו אליכם‬ of the thing that was newly introduced in it. In the former ‫ בבן רשע‬,‫בניכם מה העבודה הזאת לכם‬ chapter (12:26), it says: “And it will come to pass if your children say to you, ‘What is this service to you?’” [There,] ‫הכתוב מדבר שהוציא את עצמו מן‬ Scripture refers to a wicked son, who excludes himself from ‫ בבן‬,‫ וכאן )פסוק ח( והגדת לבנך‬,‫הכלל‬ the community [by saying “to you”], and here (verse 8), ‫ והכתוב מלמדך‬,‫שאינו יודע לשאול‬ “And you shall tell your son,” refers to a son who does not ‫המושכין‬ ‫שתפתח לו אתה בדברי אגדה‬ know to ask. Scripture teaches you that you yourself should :‫את הלב‬ initiate the discourse for him (Mechilta 14) with words of the Aggadah, which draw his interest [lit., draw the heart]. — [from Mechilta 18:14]

‫ם‬ ֙ ‫ֹאכל מַ ֑צּ ֹת וּבַיּוֹ‬ ֣ ַ ‫ושִׁ ְב ַ ֥עת י ִ ָ֖מים תּ‬ and on the seventh day, there is a festival for the :‫הַ שְּׁ בִיעִ֔ י ַ ֖חג לַיה ֹ ָו ֽה‬ 6For seven days you shall eat unleavened cakes,

Lord.

7Unleavened cakes shall be eaten during the seven days, and no leaven shall be seen of yours [in your possession], and no leavening shall be seen of yours throughout all of your borders.

‫ת ֵי ֽאָ ֵ֔כל ֵ ֖את שִׁ ב ַ ְ֣עת הַ יּ ִ ָ֑מים‬ ֙ ‫זמַ צּוֹ‬ ‫֜ חָ מֵ֗ ץ ו ְ˜א־ ֵי ָֽר ֶ ֥אה‬Àְ‫ו ְ˜א־ ֵי ָֽראֶ֨ ה ל‬ :Àֽ‫֛ שְׂ ֖א ֹר ְבּכָל־ ְגּב ֶֻל‬Àְ‫ל‬

8And you shall tell your son on that day, saying,

‫֔ בַּיּ֥ וֹם הַ ֖הוּא‬Àְ‫חו ְהִ גַּדְ ָ ֣תּ ְל ִבנ‬ ‫ֵאמ ֹר ַבּֽעֲ ֣בוּר ֶ֗זה עָ ָ ֤שׂה י ְהֹו ָה֙ ֔ ִלי‬ ֑ ‫ל‬ :‫ֵאתי מִ מִּ ְצ ָ ֽרי ִם‬ ֖ ִ ‫ְבּצ‬

"Because of this, the Lord did [this] for me when I went out of Egypt." Because of this: In order that I fulfill His commandments, such as these [commandments of] the Passover sacrifice, matzah, and bitter herbs. — [from Jonathan, Passover Haggadah]

‫ כגון‬,‫ בעבור שאקיים מצותיו‬:‫בעבור זה‬ :‫פסח מצה ומרור הללו‬

the Lord did [this] for me: [Scripture] alluded to a reply to the wicked son, to say, “the Lord did [this] for me,” but not for you. Had you been there, you would not have been worthy of being redeemed. — [from Mechilta]

,‫ רמז תשובה לבן רשע לומר‬:‫עשה ה' לי‬ ‫ שאלו היית שם לא‬,‫עשה ה' לי ולא לך‬ :‫היית כדאי ליגאל‬

֗À ְ‫֨ ל ְ֜אוֹת עַ ל־ ָי ֽד‬Àְ‫טו ְהָ י ָה֩ ל‬ and as a remembrance between your eyes, in ‫ לְמַ֗ עַ ן ִתּֽהְ ֶי֛ה‬À‫וּ ְל ִזכָּרוֹ ֙ן ֵ ֣בּין עֵ י ֶ֔ני‬ order that the law of the Lord shall be in your ‫ ֚ ִכּי ְבּ ָי֣ד חֲ זָקָ֔ ה‬À‫תּוֹרת י ְה ָֹ֖וה בּ ִ ְ֑פי‬ ַ֥ mouth, for with a mighty hand the Lord took you ִ :‫֥ י ְה ָֹ֖וה מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬À ֲ‫הוֹצֽא‬ out of Egypt. 9And it shall be to you as a sign upon your hand

And it shall be to you as a sign: The Exodus from Egypt shall be to you as a sign. — [from Jonathan]

‫ יציאת מצרים תהיה לך‬:‫והיה לך לאות‬ :‫לאות‬

upon your hand and as a remembrance between your eyes: This means that you shall write these passages [verses 1:10 and 11:16] and bind them on the head and on the arm.

‫ שתכתוב‬:‫על ידך ולזכרון בין עיניך‬ :‫פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע‬

upon your hand: On the left hand. Therefore, in the second section, (Verse 16) ‫ י ָדְ כָה‬is written with the full spelling, to explain thereby [that it means] the hand (‫ )י ָד‬that is weaker (‫)כֵּהָ ה‬. — [from Men. 37b]

‫ לפיכך ידכה מלא‬,‫ יד שמאל‬:‫על ידך‬ ‫ יד‬,‫בפרשה שניה )פסוק טז( לדרוש בה‬ :‫שהיא כהה‬

10And you shall keep this statute at its appointed

time, from year to year.

from year to year: Heb. ‫מִ י ָמִ ים י ָמִ ימָ ה‬, from year to year. — [from Onkelos].

11And it will come to pass when the Lord will bring you into the land of the Canaanites, as He swore to you and to your forefathers, and He has given it to you,

ַ ‫ת־הֽחֻ ָ ֥קּה הַ ֖זּ ֹאת‬ ֶ‫יו ְָשֽׁמַ ְר ָ ֛תּ א‬ :‫לְמֽ וֹעֲ ָ ֑דהּ מִ יּ ִ ָ֖מים י ִָמֽימָ ה‬ :‫ משנה לשנה‬:‫מימים ימימה‬

‫־א ֶרץ‬ ֣ ֶ ‫֤ י ְהֹו ָה֙ אֶ ל‬À ֲ‫יאו ְהָ ֞י ָה ִכּֽי־י ְִבֽא‬ ֖Àְ‫הַ כְּנַ ֽעֲ ִ֔ני ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר נִשְׁ ַ ֥בּע ל‬ :‡ֽ‫ וּנְתָ ָנ֖הּ ָל‬À‫ו ְַלֽאֲ ב ֶ ֹ֑תי‬

And it will come to pass when… will bring you: Some of ‫ יש מרבותינו שלמדו מכאן‬:‫והיה כי יבאך‬ our Sages learned from here that the firstborn that were ,‫שלא קדשו בכורות הנולדים במדבר‬ born in the desert were not sanctified. The one who rules ‫והאומר שקדשו מפרש ביאה זו לומר אם‬ that they were sanctified explains this “entry” as saying: If ‫תקיימוהו במדבר תזכו ליכנם לארץ‬ you fulfill it [this commandment] in the desert, you will merit :‫ותקיימוהו שם‬ to fulfill it there [in the Holy Land]. — [from Bechoroth 4b] as He swore to you: Now where did He swear to you? “And I will bring you to the land, concerning which I raised, etc.” (Exod. 6:8). — [from Mechilta]

‫ והבאתי‬,‫ והיכן נשבע לך‬:‫נשבע לך‬ ‫אתכם אל הארץ אשר נשאתי וגו' )שמות‬ :(‫ו ח‬

and He has given it to you: It should seem to you as if He gave it to you today, and it should not seem to you as an inheritance from your forefathers. — [from Mechilta]

‫ תהא בעיניך כאלו נתנה לך‬:‫ונתנה לך‬ :‫ ואל תהי בעיניך כירושת אבות‬,‫בו ביום‬

12that you shall give over to the Lord whatever opens the womb, and every miscarriage that opens the womb of an animal which will be yours, the males belong to the Lord. ָ ‫ ו ְהַ עִ ב ְַר‬is only an That you shall give over: Heb. ‫‡תּ‬ expression of separation, and so [Scripture] states: “and you shall give over (‫‡תּם‬ ֶ ‫ )ו ְהַ עִ ב ְַר‬his inheritance to his daughter” (Num. 27:8). — [from Mechilta]

‫ר־רחֶ ם‬ ֶ ‫יבו ְַהֽעֲ ב ְַר ָ ֥תּ כ‬ ֖ ֶ ֶ‫ָל־פּֽט‬ ֣ ֶ | ‫ָל־פּטֶ ר‬ ֣ ֶ ‫ַלֽיה ֹ ָו֑ה וְכ‬ ‫שׁגֶר בְּהֵ מָ֗ ה‬ :‫֛ הַ ְזּכ ִ ָ֖רים לַיה ֹ ָו ֽה‬Àְ‫אֲ שֶׁ֨ ר ִי ֽהְ ֶי֥ה ל‬ ‫ אין והעברת אלא לשון‬:‫והעברת‬ (‫ וכן הוא אומר )במדבר כז ח‬,‫הפרשה‬ :‫והעברתם את נחלתו לבתו‬

and every miscarriage: Heb. ‫שֶׁ גֶר‬, an aborted fetus, which its mother ejected (‫ֹש ֹשָ גּ ְַר‡תּוֹ‬ ֶ ) and sent out before its time. The text teaches you that it is holy in regards to freeing the one that follows it. A fetus that is not aborted is also called ‫שֶׁ גֶר‬, like “the offspring (‫ )שְׁ גַר‬of your cattle” (Deut. 7:13), but this [verse] came only to teach [us] about the aborted fetus, because [Scripture] already stated: “whatever opens the womb.” If you say that the firstborn of an unclean animal is meant, [Scripture] came and explained elsewhere “of your cattle and of your flocks” (Deut. 15:19). In another way we can explain: “you shall give over to the Lord whatever opens the womb,” that the text speaks of the firstborn of man. — [from Mechilta]

13And every firstborn donkey you shall redeem

with a lamb, and if you do not redeem [it], you shall decapitate it, and every firstborn of man among your sons, you shall redeem.

‫ נפל ששגרתו אמו ושלחתו‬:‫שגר בהמה‬ ‫ ולמדך הכתוב שהוא קדוש‬,‫בלא עתו‬ ‫ ואף‬.‫בבכורה לפטור את הבא אחריו‬ (‫ כמו )דברים ז יג‬,‫שאינו נפל קרוי שגר‬ ‫ אבל זה לא בא אלא ללמד‬.‫שגר אלפיך‬ .‫על הנפל שהרי כבר כתיב כל פטר רחם‬ ‫ואם תאמר אף בכור בהמה טמאה‬ ‫במשמע בא ופירש במקום אחר )דברים‬ ‫ לשון אחר יש‬.‫טו יט( בבקרך ובצאנך‬ ‫ בבכור‬,‫לפרש והעברת כל פטר רחם‬ :‫אדם הכתוב מדבר‬

‫ָל־פּטֶ ר חֲ מ ֹ ֙ר תִּ פְ ֶ ֣דּה בְשֶׂ֔ ה‬ ֤ ֶ ‫יגוְכ‬ ‫ם־˜א תִ פְ ֶ ֖דּה ַו ֽעֲ ַרפְ ֑תּוֹ ו ְ֨כ ֹל‬ ֥ ִ‫ו ְא‬ :‫ תִּ פְ ֶדּֽה‬À‫אָדם ְבּב ֶָנ֖י‬ ֛ ָ ‫בּ ְ֥כוֹר‬

firstborn donkey: But not the firstborn of other unclean animals (Mechilta). This is a biblical edict [decreed that the firstling donkey be redeemed] because the firstborn of the Egyptians were likened to donkeys. Moreover, because they [the donkeys] assisted the Israelites in their departure from Egypt, (for there was not a single Israelite who did not take donkeys from Egypt) laden with the silver and gold of the Egyptians. — [from Bech. 5b]

,‫ ולא פטר שאר בהמה טמאה‬:‫פטר חמר‬ ‫וגזרת הכתוב היא לפי שנמשלו בכורי‬ ‫ שסייעו את‬,‫ ועוד‬.‫מצרים לחמורים‬ ‫ שאין לך אחד‬,‫ישראל ביציאתן ממצרים‬ ‫מישראל שלא נטל הרבה חמורים‬ :‫טעונים מכספם ומזהבם של מצרים‬

you shall redeem with a lamb: He must give the lamb to a kohen. The firstborn donkey is permitted to be used, and the lamb is the ordinary property [i.e., unconsecrated] of the kohen. — [from Bech. 9a, b] [I.e., the lamb has no sanctity and may be used by the kohen.]

‫ נותן שה לכהן ופטר חמור‬:‫תפדה בשה‬ :‫מותר בהנאה והשה חולין ביד כהן‬

you shall decapitate it: He decapitates it with a cleaver from behind and kills it (Bech. 13a). He caused the kohen to lose his money [by neglecting to give him the redemption lamb]. Therefore, he must lose his own money [by decapitating his donkey]. — [from Bech. 10b]

.‫ עורפו בקופיץ מאחוריו והורגו‬:‫וערפתו‬ ‫ לפיכך יפסיד‬,‫הוא הפסיד ממונו של כהן‬ :‫ממונו‬

and every firstborn of man among your sons, you shall redeem: His redemption [price] is established elsewhere (Num. 18:16) as five selas.

‫ חמש‬:‫וכל בכור אדם בבניך תפדה‬ :‫סלעים פדיונו קצוב במקום אחר‬

14And it will come to pass if your son asks you in the future, saying, "What is this?" you shall say to him, "With a mighty hand did the Lord take us out of Egypt, out of the house of bondage.

‫֛ מָ ָ ֖חר‬Àְ‫֥ ִבנ‬Àְ‫אל‬ ֽ ָ ְ‫ידו ְהָ ֞י ָה ִכּֽי־י ִשׁ‬ ֑ ַ‫ֵאמ ֹר מ‬ ֣ ‫ל‬ ‫ה־זּ ֹאת ו ְָאֽמַ ְר ָ ֣תּ אֵ ֔ ָליו‬ ‫ִיאנוּ י ְה ֹ ָו֛ה‬ ֧ ָ ‫בּ ְ֣ח ֹזֶק ָ֗יד הֽ וֹצ‬ :‫מִ מִּ צ ַ ְ֖רי ִם מִ ֵ ֥בּית עֲ ב ִָדֽים‬

if your son asks you in the future: Heb. ‫מָ חָ ר מָ חָ ר‬ sometimes means “now” and ‫ מָ חָ ר‬sometimes means “at a later time,” such as it does here and such as “In time to come ‫מָ חָ ר‬, your children might say to our children” (Josh. 22:24), which refers to the children of Gad and the children of Reuben. — [from Mechilta]

‫ יש מחר שהוא‬:‫כי ישאלך בנך מחר‬ ‫ כגון‬,‫ ויש מחר שהוא לאחר זמן‬,‫עכשיו‬ ‫זה וכגון )יהושע כב כד( מחר יאמרו‬ :‫ דבני גד ובני ראובן‬,‫בניכם לבנינו‬

“What is this?”: This is [the question of] the simple child, [referred to in the Haggadah,] who does not know how to pose his question in depth, and asks a general question: “What is this?” Elsewhere it [Scripture] says: “What are the testimonies, the statutes, and the judgments, etc.?” (Deut. 6: 20). This is the question of the wise son. The Torah spoke regarding four sons: the wicked one (Exod. 12:26), the one who does not understand to ask (Exod. 13:8), the one who asks [a] general [question], and the one who asks in a wise manner. — [from Yerushalmi, Pes. 10:4]

‫ זה תינוק טפש שאינו יודע‬:‫מה זאת‬ ,‫להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת‬ ‫ובמקום אחר הוא אומר )דברים ו כ( מה‬ ‫ הרי זאת‬,'‫העדות והחקים והמשפטים וגו‬ ‫ דברה תורה כנגד‬.‫שאלת בן חכם‬ ‫ רשע ושאינו יודע לשאול‬,‫ארבעה בנים‬ ‫והשואל דרך סתומה והשואל דרך‬ :‫חכמה‬

15And it came to pass when Pharaoh was too

‫טווַי ְהִ֗ י ִכּֽי־הִ קְ ָ ֣שׁה פַ ְרע ֹ֘ה‬ ‫לְשַׁ לְּחֵ֒ נוּ֒ ו ַיַּ ֽהֲ ֨ר ֹג י ְה ֹ ָו֤ה כָּל־בְּכוֹ ֙ר‬ ‫אָדם ו ְעַ ד־‬ ֖ ָ ‫בּ ֶ ְ֣א ֶרץ מִ צ ַ ְ֔רי ִם מִ בּ ְ֥כ ֹר‬ ַ‫בּ ְ֣כוֹר בְּהֵ ָ ֑מה עַ ל־ ֵכּ ֩ן אֲ ִ֨ני ז ֹ ֵ֜בח‬ ‫ם הַ ְזּכ ִָ֔רים‬ ֙ ֶ‫ָל־פּטֶ ר ֶ ֨רח‬ ֤ ֶ ‫ַלֽיה ָֹ֗וה כּ‬ :‫וְכָל־בּ ְ֥כוֹר בּ ַָנ֖י אֶ פְ ֶדּֽה‬

16And it shall be for a sign upon your hand and

‫ת עַ ל־ ָי֣דְ ָ֔כה‬ ֙ ‫טזו ְהָ ָי֤ה לְאוֹ‬ ‫ ֚ ִכּי בּ ְ֣ח ֹזֶק ָ֔יד‬À‫וּלְטֽ וֹטָ ֖פ ֹת ֵ ֣בּין עֵ ֶינ֑י‬ :‫ִיאנוּ י ְה ָֹ֖וה מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֥ ָ ‫הֽ וֹצ‬

stubborn to let us out, the Lord slew every firstborn in the land of Egypt, both the firstborn of man and the firstborn of beast. Therefore, I slaughter [for a sacrifice] all males that open the womb, and every firstborn of my sons I will redeem. for ornaments between your eyes, for with a mighty hand did the Lord take us out of Egypt.

and for ornaments between your eyes: Heb. ‫וּלְטוֹטָ פ ֹת‬, ‫ ועל שם שהם ארבעה‬,‫ תפילין‬:‫ולטוטפת‬ tefillin. Since they are [composed of] four compartments, ,‫ טט בכתפי שתים‬,‫בתים קרויין טטפת‬ they are called ‫ט ֹטָ פ ֹת‬, ‫ טט‬in Coptic meaning two, and ‫ פת‬in ‫ ומנחם חברו עם‬.‫פת באפריקי שתים‬ Afriki (Phrygian) meaning two (Men. 34b) [thus 2+2=4 ‫ב‬ ‫)מיכה‬ ,‫)יחזקאל כא ב( והטף אל דרום‬ boxes of tefillin]. Menachem (Machbereth Menachem p. ‫ כמו )לעיל פסוק‬,‫ לשון דבור‬,‫ו( אל תטיפו‬ 99), however, classified it [‫ ]טוֹטָ פ ֹת‬with “Speak (‫ )הַ טֵ ף‬to the ‫ שהרואה אותם קשורים בין‬,‫ט( ולזכרון‬ south” (Ezek. 21:2) and “Preach not (‫תּטִּ יפוּ‬-‫( ”)אַל‬Micah 2:6), an expression of speech, like “and as a remembrance” :‫העינים יזכור הנס וידבר בו‬ (Exod. 13:9), for whoever sees them [the tefillin] bound between the eyes will recall the miracle [of the Exodus] and speak about it.

17It came to pass when Pharaoh let the people

go, that God did not lead them [by] way of the land of the Philistines for it was near, because God said, Lest the people reconsider when they see war and return to Egypt

‫יזוַי ְהִ֗ י בְּשַׁ ַ ֣לּח פַּ ְרע ֹ֘ה אֶ ת־הָ עָ ֒ם‬ ‫וְ˜ֽא־נ ָ ָ֣חם אֱ ˜הִ֗ ים ֚דֶּ ֶר‡ ֶ ֣א ֶרץ‬ | ‫פְּ לִשְׁ תִּ֔ ים ִ ֥כּי קָ ֖רוֹב ֑הוּא ִ ֣כּי‬ ‫אָמר אֱ ˜הִ֗ ים פֶּ ן־יִנּ ֵ ָ֥חם הָ ָ ֛עם‬ ַ֣ ‫בּ ְִרא ָ ֹ֥תם מִ לְחָ ָ ֖מה ו ָ ְ֥שׁבוּ‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ְמָ ה‬

It came to pass when Pharaoh let…that God did not lead them: Heb. ‫נָחָ ם‬-‫ו ְ˜א‬, and did not lead them, similar to “Go, lead (‫ )נְחֵ ה‬the people” (Exod. 32:34) [and] “When you walk, it shall lead (‫ )תִּ נְחֶ ה‬you” (Prov. 6:22).

‫ ולא‬:‫ויהי בשלח פרעה וגו' ולא נחם‬ ‫ כמו )שמות לב לד( לך נחה את‬,‫נהגם‬ ‫ )משלי ו כב( בהתהלכך תנחה‬,‫העם‬ :‫אותך‬

for it was near: and it was easy to return by that road to Egypt. There are also many aggadic midrashim [regarding this].

‫ ונוח לשוב באותו הדרך‬:‫כי קרוב הוא‬ :‫ ומדרשי אגדה יש הרבה‬.‫למצרים‬

when they see war: For instance, the war of “And the Amalekites and the Canaanites descended, etc.” (Num. 14:45). If they had gone on a direct route, they would have returned. Now, if when He led them around in a circuitous route, they said, “Let us appoint a leader and return to Egypt” (Num. 14:4), how much more [would they have planned to do this] if He had led them on a direct route? [According to the sequence of the verse, the headings appear to be transposed. See Mizrachi, Gur Aryeh, and Minchath Yehudah for a correct solution of this problem.]

‫ כגון מלחמת )במדבר‬:‫בראתם מלחמה‬ ‫ אם‬.'‫יד מה( וירד העמלקי והכנעני וגו‬ ‫ ומה אם‬,‫הלכו דרך ישר היו חוזרים‬ ‫כשהקיפם דרך מעוקם אמרו )במדבר יד‬ ‫ אם‬,‫ד( נתנה ראש ונשובה מצרימה‬ :‫הוליכם בפשוטה על אחת כמה וכמה‬

Lest…reconsider: They will have [second] thoughts about [the fact] that they left Egypt and they will think about returning.

‫ יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו‬:‫פן ינחם‬ :‫לב לשוב‬

18So God led the people around [by] way of the

‡‫˜הים | אֶ ת־הָ ָ ֛עם ֶ ֥דּ ֶר‬ ֧ ִ ֱ‫יחוַיַּסֵּ֨ ב א‬ ‫ַם־סוּף ַו ֽחֲ מֻ ִ ֛שׁים עָ ֥לוּ‬ ֑ ‫הַ מִּ דְ ָ ֖בּר י‬ :‫בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

led…around: He led them around from a direct route to a circuitous route.

‫ הסיבם מן הדרך הפשוטה לדרך‬:‫ויסב‬ :‫העקומה‬

the Red Sea: Heb. ‫סוּף‬-‫י ַם‬, like ‫סוּף‬-‫ ְלי ַם‬, to the Red Sea. ‫סוּף‬ means a marsh where reeds grow, similar to “and put [it] into the marsh (‫( ”)בַּסוּף‬Exod. 2:3); “reeds and rushes (‫)ו ַסוּף‬ shall be cut off” (Isa. 19:6).

‫ וסוף הוא לשון‬.‫ כמו לים סוף‬:‫ים סוף‬ (‫ כמו )שמות ב ג‬,‫אגם שגדלים בו קנים‬ ‫ )ישעיהו יט ו( קנה וסוף‬,‫ותשם בסוף‬ :‫קמלו‬

desert [to] the Red Sea, and the children of Israel were armed when they went up out of Egypt.

armed: Heb. ‫[ חִ מֻ שִׁ ים ו ַחִ מֻ שִׁ ים‬in this context] can only mean ‫ לפי‬.‫ אין חמושים אלא מזויינים‬:‫וחמשים‬ “armed.” (Since He led them around in the desert ‫שהסיבן במדבר גרם להם שעלו‬ [circuitously], He caused them to go up armed, for if He had ‫ שאלו הסיבן דרך יישוב לא היו‬,‫חמושים‬ led them around through civilization, they would not have ‫ אלא‬,‫מחומשים להם כל מה שצריכין‬ [had to] provide for themselves with everything that they ‫כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו‬ needed, but only [part,] like a person who travels from ‫ אבל כשהוא‬,‫לקנות שם מה שיצטרך‬ place to place and intends to purchase there whatever he will need. But if he travels a long distance into a desert, he ,‫פורש למדבר צריך לזמן לו כל הצורך‬ must prepare all his necessities for himself. This verse was ‫ומקרא זה לא נכתב כי אם לשבר את‬ written only to clarify the matter, so you should not wonder ‫ שלא תתמה במלחמת עמלק‬,‫האוזן‬ where they got weapons in the war with Amalek and in the ‫היו‬ ‫ מהיכן‬,‫ובמלחמות סיחון ועוג ומדין‬ wars with Sihon and Og and Midian, for the Israelites ‫וכן‬ .‫בחרב‬ ‫להם כלי זיין שהכום ישראל‬ smote them with the point of the sword.) [In an old Rashi]) ‫הוא אומר )יהושע א יד( ואתם תעברו‬ And similarly [Scripture] says: “and you shall cross over armed (‫( ”)חִ מֻ שִׁ ים‬Josh. 1:14). And so too Onkelos rendered ‫ כמו‬,‫ וכן תרגם אונקלוס מזרזין‬.‫חמושים‬ ‫ מְ ז ְָרזִין‬just as he rendered: “and he armed (‫ )וְז ֵָריז‬his trained .‫)בראשית יד יד( וירק את חניכיו וזריז‬ men” (Gen. 14:14). Another interpretation: ‫ חִ מֻ שִׁ ים‬means ,‫יצאו‬ ‫דבר אחר חמושים אחד מחמשה‬ “divided by five,” [meaning] that one out of five (‫)חִ ִמ ֹשָ ה‬ :‫אפילה‬ ‫ימי‬ ‫וארבעה חלקים מתו בשלשת‬ [Israelites] went out, and four fifths [lit., parts of the people] died during the three days of darkness [see Rashi on Exod. 10:22]. — [from Mechilta, Tanchuma, Beshallach 1]

19Moses took Joseph's bones with him, for he

[Joseph] had adjured the sons of Israel, saying, God will surely remember you, and you shall bring up my bones from here with you

‫יוֹסף‬ ֖ ֵ ‫משׁה אֶ ת־עַ צ ְ֥מוֹת‬ ֛ ֶ ‫יטוַיּ ַ ִ֥קּח‬ ‫עִ ֑מּוֹ ִכּ ֩י הַ שְׁ ֵ֨בּעַ הִ שְׁ ִ֜בּיעַ אֶ ת־בּ ְֵנ֤י‬ ‫ֵאמ ֹר פָּ ֨ק ֹד י ִפְ ֤ק ֹד‬ ֔ ‫י ִשְׂ ָראֵ ל֙ ל‬ ‫ִיתם אֶ ת־‬ ֙ ‫אֱ ˜הִ י‬ ֧ ֶ ‫ם אֶ תְ ֶ֔כם ו ְַהֽעֲ ל‬ :‫עַ צְמ ַ ֹ֛תי מִ ֶ ֖זּה אִ תְּ ֶכֽם‬

ִ [The double for he had adjured: Heb. ַ‫ה ֹשְ בִּיעַ ַה ֹשְ בֵּע‬. ‫ השביעם שישביעו‬:‫השבע השביע‬ expression indicates that] he [Joseph] had made them [his ‫ ולמה לא השביע את בניו‬.‫לבניהם‬ brothers] swear that they would make their children swear ‫ כמו שהשביעו‬,‫שישאוהו לארץ כנען מיד‬ (Mechilta). Now why did he not make his sons swear to ‫ אמר יוסף אני שליט הייתי‬,‫יעקב‬ carry him to the land of Canaan immediately [when he ‫אבל‬ ,‫לעשות‬ ‫במצרים והיה סיפק בידי‬ died], as Jacob had made [him] swear? Joseph said, “I was ‫ לכך‬,‫בני לא יניחום מצריים לעשות‬ a ruler in Egypt, and I had the ability to do [this]. As for my sons-the Egyptians will not let them do [it].” Therefore, he :‫השביעם לכשיגאלו ויצאו משם שישאוהו‬ made them swear that when they would be redeemed and would leave there [Egypt], they would carry him [out]. — [from Mechilta] and you shall bring up my bones from here with you: He made his brothers swear in this manner. We learn [from this] that the bones of all [the progenitors of] the tribes they brought up [out of Egypt] with them as it is said “with you” -[from Mechilta]

20They traveled from Succoth, and they

encamped in Etham, at the edge of the desert. They traveled from Succoth: on the second day, for on the first day they came from Rameses to Succoth.

‫והעליתם את עצמתי מזה‬ ‫ למדנו שאף‬,‫ לאחיו השביע כן‬:‫אתכם‬ ,‫עצמות כל השבטים העלו עמהם‬ :‫שנאמר אתכם‬

‫כוַיִּסְ ֖עוּ מִ סֻּ ֑כּ ֹת ו ַיַּ ֽחֲ נ֣ וּ בְאֵ תָ֔ ם‬ :‫בִּקְ ֵ ֖צה הַ מִּ דְ ָבּֽר‬ ‫ שהרי בראשון‬,‫ ביום השני‬:‫ויסעו מסכת‬ :‫באו מרעמסס לסכות‬

‫כא ַו ֽיה ָֹ֡וה ה ֹ ֵל ֩‡ לִפְ נֵיהֶ֨ ם יוֹמָ֜ ם‬ pillar of cloud to cause it to lead them on the way ‡‫בְּעַ ֤מּוּד עָ נָ ֙ן ַלנְח ָ ֹ֣תם הַ ֔ ֶדּ ֶר‬ and at night in a pillar of fire to give them light, ‫ָהם‬ ֑ ֶ ‫ו ַ ְ֛ליְלָה בְּעַ ֥מּוּד ֵ ֖אשׁ לְהָ ִ ֣איר ל‬ [they thus could] travel day and night. :‫יוֹמם ו ָ ָֽליְלָה‬ ֥ ָ ‫ל ֶ ָ֖לכֶת‬ 21And the Lord went before them by day in a

to cause it to lead them on the way: Heb. ‫ ַלנְח ֹתָ ם‬. [The ‫ שהוא כמו‬,‫ נקוד פת"ח‬:‫לנחתם הדרך‬ “lammed” is] vowelized with a “pattach,” which is equivalent ‫ כמו )דברים א לג( לראותכם‬,‫להנחותם‬ to ‫לְהַ נְח ֹתָ ם‬, like “to show you (‫ )לַרא ֹתְ כֶם‬on the way on which ‫ שהוא כמו‬,‫בדרך אשר תלכו בה‬ you shall go” (Deut. 1:33), which is like ‫לְהַ ְרא ֹתְ כֶם‬. Here also, ‫ידי‬ ‫על‬ ‫ אף כאן להנחותם‬,‫להראותכם‬ [it means] to cause to lead you (‫ )לְהַ נְח ָֹתם‬through a ,‫הענן‬ ‫ ומי הוא השליח עמוד‬.‫שליח‬ messenger. Now who was that messenger? [It was] the ‫ ומכל‬.‫והקב"ה בכבודו מוליכו לפניהם‬ pillar of cloud, and the Holy One, blessed be He, in His glory, led it before them. In any case, it was the pillar of ‫מקום את עמוד הענן הכין להנחותם על‬ cloud that He prepared so that they could be led by it, for ,‫ שהרי על ידי עמוד הענן הם הולכים‬,‫ידו‬ they would travel by the pillar of cloud, and the pillar of ‫ועמוד הענן אינו לאורה אלא להורותם‬ cloud was not [meant] to provide light but to direct them :‫הדרך‬ [on] the way.

22He did not move away the pillar of cloud by

day or the pillar of fire at night [from] before the people. He did not move away: [I.e.,] the Holy One, blessed be He, [did not move away] the pillar of cloud by day or the pillar of fire at night. [This verse] tells that the pillar of cloud transmitted [its light to] the pillar of fire, and the pillar of fire transmitted [its light to] the pillar of cloud, for while one had not yet set, the other one would rise. — [from Shab. 23b]

‫כב˜ֽא־י ָ֞מִ ישׁ עַ ֤מּוּד ֶהֽעָ נָ ֙ן יוֹמָ֔ ם‬ :‫ו ְעַ ֥מּוּד הָ ֵ ֖אשׁ ָ ֑ליְלָה לִפְ ֵנ֖י הָ ָעֽם‬ ‫ הקב"ה את עמוד הענן יומם‬:‫לא ימיש‬ ‫ מגיד שעמוד הענן‬.‫ועמוד האש לילה‬ ‫משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים‬ ‫ שעד שלא ישקע זה עולה‬,‫לעמוד הענן‬ :‫זה‬

Chapter 14 1The Lord spoke to Moses, saying, 2Speak to the children of Israel, and let them

turn back and encamp in front of Pi hahiroth, between Migdol and the sea; in front of Baal Zephon, you shall encamp opposite it, by the sea.

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫אוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‫בדַּ בֵּר֘ אֶ ל־בּ ֵ ְ֣ני י ִשְׂ ָראֵ ֒ל וְי ָשֻׁ֗ בוּ‬ ‫יר ֹת ֵ ֥בּין מִ ג ְ֖דּ ֹל‬ ֔ ִ‫וְי ַחֲ נוּ֙ לִפְ נֵ ֙י ִ ֣פּי ַהֽח‬ ‫וּבין הַ ָיּ֑ם לִפְ נֵ ֙י ַ ֣בּעַ ל צ ְ֔פ ֹן נִכ ְ֥חוֹ‬ ֵ֣ :‫ַתֽחֲ נ֖ וּ עַ ל־הַ יָּ ֽם‬

and let them turn back: to their rear. They approached nearer to Egypt during the entire third day in order to mislead Pharaoh, so that he would say, “They are astray on the road,” as it is said: “And Pharaoh will say about the children of Israel…” (Exod. 14:3).

‫ לאחוריהם לצד מצרים היו מקרבין‬:‫וישבו‬ ‫כל יום השלישי כדי להטעות את פרעה‬ ‫ כמו שנאמר‬,‫שיאמר תועים הם בדרך‬ :'‫)פסוק ג( ואמר פרעה לבני ישראל וגו‬

and encamp in front of Pi-hahiroth: That is Pithom [one of the cities built by the Israelites, Exod 1:11], but now it was called Pi-hahiroth, since there they [the Israelites] ִ ‫) ְבּנֵי‬. They [the Hiroth] are two high became free men (‫חוֹרין‬ upright rocks, and [because there is] the valley between them [this] is called the mouth (‫ )פִּ י‬of the rocks. — [from Mechilta]

‫ ועכשיו‬,‫ הוא פיתום‬:‫ויחנו לפני פי החירת‬ ‫נקרא פי החירות על שם שנעשו בני‬ ,‫ והם שני סלעים גבוהים וזקופים‬,‫חורין‬ :‫והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים‬

in front of Ba’al Zephon: [Only] this was left from all the Egyptian deities in order to mislead them [the Egyptians], so they would say that their deity is powerful. Concerning this [tactic] Job explained: “He misleads nations and destroys them” (Job 12:23). — [from Mechilta]

3And Pharaoh will say about the children of

Israel, They are trapped in the land. The desert has closed in upon them. And Pharaoh will say: when he hears that they [the Israelites] are turning back.

‫ הוא נשאר מכל אלהי‬:‫לפני בעל צפן‬ ‫ שיאמרו קשה‬,‫ כדי להטעותן‬,‫מצרים‬ (‫ ועליו פירש איוב )איוב יב כג‬.‫יראתן‬ :‫משגיא לגוים ויאבדם‬

‫ְאָמר פַּ ְרע ֹה֙ ִלב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל‬ ֤ ַ ‫גו‬ ‫ֵיהם‬ ֖ ֶ ‫נְב ִ ֻ֥כים ֵ ֖הם בּ ָ ָ֑א ֶרץ סָ גַ ֥ר עֲ ל‬ :‫הַ מִּ דְ ָבּֽר‬ ‫ כשישמע שהם שבים‬:‫ואמר פרעה‬ :‫לאחוריהם‬

about the children of Israel: Heb. ‫ ִל ְבנֵי י ִשְׂ ָראֵ ל‬, concerning the children of Israel. And so [the “lammed” is understood similarly in the phrase] "The Lord will fight for you (‫) ָלכֶם‬ (verse 14), on your behalf; [and similarly,] “say about me (‫( ”)לִי‬Gen. 20:13), [which signifies] concerning me.

‫ וכן )פסוק‬.‫ על בני ישראל‬:‫לבני ישראל‬ (‫ )בראשית כ יג‬,‫ עליכם‬- ‫יד( ה' ילחם לכם‬ :‫ אמרי עלי‬- ‫אמרי לי אחי הוא‬

They are trapped: Heb. ‫נְ ֻבכִים‬, locked in and sunk, and in French serrer, [meaning] press, tighten, or squeeze, like “in the deep (‫ )הַ ָבּכָא‬valley” (Ps. 84:7); [and like] “the depths of (‫ )מִ ְבּכִי‬the rivers” (Job 28:11); [and likewise] “the locks of (‫ )נִ ְבכֵי‬the sea” (Job 38:16). [In his commentary on this verse, Rashi follows Menachem (Machbereth Menachem, p. 45). Rashi on Psalms and Job 28:11, however, interprets those verses as expressions of weeping, from the root ‫בכה‬. See Judaica Press commentary digest on Job 28:11.]

‫ כלואים ומשוקעים ובלעז‬:‫נבכים הם‬ (‫ כמו )תהלים פד ז‬,[‫שירי"ץ ]לחוצים‬ ,‫ )איוב כח יא( מבכי נהרות‬,‫בעמק הבכא‬ :‫)שם לח טז( נבכי ים‬

They are trapped: They are locked in the desert, for they do not know how to get out of it and where to go.

‫ נבוכים הם כלואים הם‬:‫נבכים הם‬ ‫ שאינן יודעין לצאת ממנו ולהיכן‬,‫במדבר‬ :‫ילכו‬

4And I will harden Pharaoh's heart, and he will pursue them, and I will be glorified through Pharaoh and through his entire

ֵ ֶ‫דו ְחִ זַּקְ ִ ֣תּי א‬ ‫ת־לֽב־פַּ ְרע ֹ֘ה ו ְָר ַ ֣דף‬ ֙‫ַאֽחֲ ֵריהֶ ֒ם ו ְאִ ָ ֽכּב ָ ְ֤דה בְּפַ ְרע ֹה‬

force, and the Egyptians will know that I am the Lord And they did so. and I will be glorified through Pharaoh: When the Holy One blessed be He wreaks vengeance upon the wicked, His name becomes magnified and glorified. So it [Scripture] says: “And I will judge against him, etc.” and afterwards [the prophet says], “And I will magnify and sanctify Myself and I will be known, etc.” (Ezek 38:22, 23) And [Scripture similarly] says: “There he broke the arrows of the bow,” [which refers to Sennacherib’s defeat,] and afterwards [i.e., the result of that], “God is known in Judah” (Ps. 76:2,4) And [Scripture similarly] says: “The Lord is known for the judgement that He performed” (Ps. 9:17). — [from Mechilta] through Pharaoh and through his entire force: He [Pharaoh] initiated the sinful behavior, and [thus] the retribution started with him. — [from Mechilta] And they did so: [This is stated] to tell their praise, that they obeyed Moses and did not say, “How will we draw near to our enemies [by returning in the direction of Egypt]? We have to escape.” Instead they said, “All we have are the words of [Moses] the son of Amram.” [I.e., we have no other plan to follow, only the words of the son of Amram.]-[from Mechilta]

5It was reported to Pharaoh that the people had fled; and Pharaoh and his servants had a change of heart toward the people, and they said, What is this that we have done, that we have released Israel from serving us?

‫וּ ְבכָל־חֵ ֔ילוֹ ו ְ ָי ֽדְ ֥עוּ מִ צ ַ ְ֖רי ִם ִכּֽי־אֲ נִ ֣י‬ ֵ :‫שׂוּ־כֽן‬ ֲ‫י ְה ֹ ָו֑ה ו ַיַּ ֽע‬ ‫ כשהקב"ה מתנקם‬:‫ואכבדה בפרעה‬ ‫ וכן הוא‬.‫ברשעים שמו מתגדל ומתכבד‬ ,'‫אומר )יחזקאל לח כב( ונשפטתי אתו וגו‬ ‫ואחר כך )שם כג( והתגדלתי והתקדשתי‬ ‫ ואומר )תהלים עו ד( שמה‬,'‫ונודעתי וגו‬ (‫ ואחר כך )שם פסוק ב‬,‫שבר רשפי קשת‬ (‫ ואומר )שם ט יז‬,‫להים‬-‫נודע ביהודה א‬ :‫נודע ה' משפט עשה‬

‫ הוא התחיל בעבירה‬:‫בפרעה ובכל חילו‬ :‫וממנו התחילה הפורענות‬ ‫ להגיד שבחן ששמעו לקול‬:‫ויעשו כן‬ ,‫ ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו‬,‫משה‬ ‫ אלא אמרו אין לנו אלא‬,‫אנו צריכים לברוח‬ :‫דברי בן עמרם‬

‫הוַיֻּ ַגּ ֙ד ל ֶ ְ֣מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֔רי ִם ִ ֥כּי ב ַ ָ֖רח‬ ‫הָ ָ ֑עם ו ַ֠יֵּ ֽהָ ֠פֵ ‡ ְל ַ֨בב פַּ ְר ֤ע ֹה ַו ֽעֲ בָדָ י ֙ו‬ ‫ה־זּ ֹאת‬ ֣ ַ‫אֶ ל־הָ עָ֔ ם ו ַיּ ֹֽאמְ רוּ֙ מ‬ ‫עָ שִׂ֔ ינוּ ִכּֽי־שִׁ ַ ֥לּחְ נוּ אֶ ת־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ :‫ֵמֽעָ ב ְֵדֽנוּ‬

It was reported to Pharaoh: He [Pharaoh] sent officers ,‫ איקטורין שלח עמהם‬:‫ויגד למלך מצרים‬ with them, and as soon as the three days they [the ‫וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך‬ Israelites] had set to go [into the desert] and return had ‫ באו‬,‫ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים‬ elapsed, and they [the officers] saw that they were not ‫ בחמישי‬.‫והגידו לפרעה ביום הרביעי‬ returning to Egypt, they came and informed Pharaoh on ‫ירדו‬ ‫ וליל שביעי‬,‫ובששי רדפו אחריהם‬ the fourth day. On the fifth and the sixth [days after the ‫ והוא יום‬,‫ בשחרית אמרו שירה‬,‫לים‬ Israelites’ departure], they pursued them. On the night preceding the seventh, they went down into the sea. In the ‫ לכן אנו קורין השירה‬,‫שביעי של פסח‬ morning [of the seventh day], they [the Israelites] recited :‫ביום השביעי‬ the Song [of the Sea (Exod. 15:1-18)]. Therefore, we read [in the Torah] the Song on the seventh day, that is the seventh day of Passover. had a change: He [Pharaoh] had a change of heart from how he had felt [previously], for he had said to them [the Israelites], “Get up and get out from among my people” (Exod. 12:31). His servants [also] had a change of heart, for previously they had said to him, “How long will this one be a stumbling block to us?” (Exod. 10:7). Now they had a change of heart to pursue them [the Israelites] on account of the money that they had lent them. — [based on Mechilta] from serving us: Heb. ‫מֵ עָ בְדֵ נוּ‬, from serving us.

‫ שהרי אמר‬,‫ נהפך ממה שהיה‬:‫ויהפך‬ ,‫להם )שמות יב לא( קומו צאו מתוך עמי‬ ‫ שהרי לשעבר היו‬,‫ונהפך לבב עבדיו‬ ‫אומרים לו )שם י ז( עד מתי יהיה זה לנו‬ ‫ ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם‬,‫למוקש‬ :‫בשביל ממונם שהשאילום‬

:‫ מעבוד אותנו‬:‫מעבדנו‬

6So he [Pharaoh] harnessed his chariot, and

took his people with him. So he [Pharaoh] harnessed his chariot: He [did so] personally. — [from Mechilta] and took his people with him: He attracted them with [his] words, "We suffered, they took our money, and [then] we let them go! Come with me, and I will not behave with you as do other kings. With other kings, it is customary that their servants precede them in battle, but I will precede you," as [indeed] it is said: “Pharaoh drew near” (Exod. 14:10). [This means that Pharaoh] himself drew near and hastened before his armies. "It is customary for other kings to take plunder at the beginning, as much as he [the king] chooses. [But] I will share equally with you," as it is said: “I will share the booty” (Exod. 15:9).

7He took six hundred select chariots and all the chariots of Egypt, with officers over them all. select: Heb. ‫בָּחוּר‬, chosen. [This is] a singular expression, [meaning that] every single chariot in this number was [a] chosen [chariot].

ִ ֶ‫ווַיֶּאְ ֖ס ֹר א‬ ‫ת־רכ ְ֑בּוֹ ו ְאֶ ת־עַ ֖מּוֹ ל ַ ָ֥קח‬ :‫עִ מּֽ וֹ‬ :‫ הוא בעצמו‬:‫ויאסר את רכבו‬

‫ משכם בדברים לקינו‬:‫ואת עמו לקח עמו‬ ‫ בואו עמי ואני לא‬,‫ונטלו ממוננו ושלחנום‬ ‫ דרך שאר‬,‫אתנהג עמכם כשאר מלכים‬ ‫ ואני‬,‫מלכים עבדיו קודמין לו במלחמה‬ ‫ שנאמר )פסוק י( ופרעה‬,‫אקדים לפניכם‬ .‫ הקריב עצמו ומיהר לפני חיילותיו‬,‫הקריב‬ ‫דרך שאר מלכים ליטול ביזה בראש כמו‬ ‫ שנאמר‬,‫ אני אשוה עמכם בחלק‬,‫שיבחר‬ :‫)שמות טו ט( אחלק שלל‬

‫זוַיִּקַּ֗ ח ֵשֽׁשׁ־מֵ ֥אוֹת ֶ ֨ר ֶכ ֙ב בּ ָ֔חוּר ו ְ֖כ ֹל‬ :‫ִשׁם עַ ל־ ֻכּלּֽוֹ‬ ֽ ָ ‫ֶ ֣רכֶב מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו‬ ֖ ִ ‫ְשׁל‬ ‫ בחור לשון יחיד כל רכב‬,‫ נבחרים‬:‫בחור‬ :‫ורכב שבמנין זה היה בחור‬

and all the chariots of Egypt: And with them, all the rest ‫ ועמהם כל שאר הרכב‬:‫וכל רכב מצרים‬ of the chariots. Now where did all these animals come ‫ אם תאמר‬,‫ומהיכן היו הבהמות הללו‬ from? If you say [that they belonged] to the Egyptians, it ‫ הרי נאמר )שמות ט ו( וימת‬,‫משל מצרים‬ says already: “and all the livestock of the Egyptians died” ‫ ואם תאמר משל‬,‫כל מקנה מצרים‬ (Exod. 9:6). And if [you say that they belonged] to the ‫ והלא נאמר )שם י כו( וגם מקננו‬,‫ישראל‬ Israelites, does it not say: “also our cattle will go with us” ‫ מן הירא את דבר‬,‫ משל מי היו‬.‫ילך עמנו‬ (Exod. 10:26). Whose were they [from if that was the case]? They [belonged] to those who feared the word of ‫ מכאן היה רבי שמעון אומר‬.(‫ה' )שם ט כ‬ the Lord [i.e., to those who drove their servants and their ‫ טוב שבנחשים רצוץ‬,‫כשר שבמצרים הרוג‬ livestock into the houses as in Exod. 9:20]. From here :‫את מוחו‬ Rabbi Simeon would say, "[Even] the best of the Egyptians --[you must] kill; [even] the best of the serpents[you must] crush its head."-[from Mechilta] with officers over them all: Heb. ‫ו ְשָׁ לִשִׁ ם‬, officers over the legions, as the Targum [Onkelos] renders.

8And the Lord hardened the heart of

Pharaoh, the king of Egypt, and he chased after the children of Israel, and the children of Israel were marching out triumphantly. And the Lord hardened the heart of Pharaoh: Because he vacillated about whether to pursue [the Israelites] or not. [So] He hardened his heart to pursue [them]. — [from Mechilta] and the children of Israel were marching out triumphantly: Heb. ‫ ְבּי ָד ָרמָ ה‬, lit., with a high hand. With lofty and openly displayed might.

:‫ שרי צבאות כתרגומו‬:‫ושלשם על כלו‬

֙‫ת־לב פַּ ְרע ֹה‬ ֤ ֵ ֶ‫חוַי ְחַ ֵזּ֣ק י ְה ָֹ֗וה א‬ ‫ֶ ֣מלֶ‡ מִ צ ַ ְ֔רי ִם וַיּ ְִר ֕דּ ֹף ַאֽחֲ ֵ ֖רי בּ ְֵנ֣י‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל וּב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל י ֽ ֹצ ִ ְ֖אים ְבּ ָי֥ד‬ :‫ָר ָמֽה‬ ‫ שהיה תולה אם‬:‫ויחזק ה' את לב פרעה‬ :‫ וחזק את לבו לרדוף‬.‫לרדוף אם לאו‬

:‫ גבורה גבוהה ומפורסמת‬:‫ביד רמה‬

100

9The Egyptians chased after them and

overtook them encamped by the sea every horse of Pharaoh's chariots, his horsemen, and his force beside Pi hahiroth, in front of Ba'al Zephon. 10Pharaoh drew near, and the children of

Israel lifted up their eyes, and behold! the Egyptians were advancing after them. They were very frightened, and the children of Israel cried out to the Lord.

‫טוַיּ ְִרדְּ ֨פוּ מִ צ ַ ְ֜רי ִם ַאֽחֲ ֵריהֶ֗ ם וַיּ ִ ַ֤שּׂיגוּ‬ ‫ם ח ֹנִ ֣ים עַ ל־הַ ָ֔יּם כָּל־סוּ ֙ס‬ ֙ ָ‫אוֹת‬ ָ ‫ֶ ֣רכֶב פַּ ְר ֔ע ֹה‬ ‫וּפ ָֽר ָ ֖שׁיו ו ְחֵ ֑ילוֹ עַ ל־פִּ ֙י‬ :‫יר ֹת לִפְ ֵנ֖י ַ ֥בּעַ ל צ ְֽפ ֹן‬ ֔ ִ‫ַהֽח‬ ‫יוּפַ ְר ֖ע ֹה הִ קְ ִ ֑ריב וַיִּשְׂ אוּ֩ בְנֵ ֽי־‬ ֵ ֶ‫י ִשְׂ ָראֵ֨ ל א‬ ‫ת־עֽינֵיהֶ֜ ם ו ְהִ נֵּ ֥ה‬ ֙‫מִ צ ַ ְ֣רי ִם | נ ֵ ֹ֣סעַ ַאֽחֲ ֵריהֶ֗ ם ו ַיִּ ְֽיראוּ‬ ‫מְ ֔א ֹד וַיִּצְעֲ ֥קוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל אֶ ל־‬ :‫י ְה ֹ ָו ֽה‬

Pharaoh drew near: Heb. ‫וּפַ ְרע ֹה הִ קְ ִריב‬, lit., and Pharaoh brought near. It [the verse] should have said: ‫קָ ַרב‬. What is the meaning of ‫ ? הִ קְ ִריב‬He [Pharaoh] drew himself near and strove to go before them [his army], as he had stipulated with them. —

‫ היה לו לכתוב ופרעה‬:‫ופרעה הקריב‬ ‫ הקריב עצמו ונתאמץ‬,‫ מהו הקריב‬,‫קרב‬ :‫ כמו שהתנה עמהם‬,‫לקדם לפניהם‬

the Egyptians were advancing after them: Heb. ַ‫[ נ ֹסֵ ע‬in the singular]. With one accord, like one man. Alternatively, [in the singular it means that] and behold, Egypt was advancing after them, [denoting that] they [the Israelites] saw the heavenly prince of Egypt advancing from heaven to aid the Egyptians. [From] Tanchuma.

‫ דבר‬.‫ בלב אחד כאיש אחד‬:‫נסע אחריהם‬ ‫ ראו שר‬,‫אחר והנה מצרים נוסע אחריהם‬ ‫של מצרים נוסע מן השמים לעזור‬ :‫ תנחומא‬.‫למצרים‬

cried out: They seized the art of their ancestors [i.e., they prayed]. Concerning Abraham, it [Scripture] says: “to the place where he had stood before the Lord” (Gen. 19:27). 2 Concerning Isaac, [it is stated] “to pray in the field” (Gen. 24:63). Concerning Jacob, “And he entreated the Omnipresent” (Gen. 28:11). (See Judaica Press comm. digest on that verse.)-[from Mechilta; Tanchuma Beshallach 9]

‫ באברהם‬.‫ תפשו אומנות אבותם‬:‫ויצעקו‬ ‫הוא אומר )בראשית יט כז( אל המקום‬ ‫ ביצחק )שם כד סג( לשוח‬,‫אשר עמד שם‬ :‫ ביעקב )שם כח יא( ויפגע במקום‬,‫בשדה‬

11They said to Moses, Is it because there are no graves in Egypt that you have taken us to die in the desert? What is this that you have done to us to take us out of Egypt? Is it because there are no graves: Heb. ‫הִ מִ ְבּלִי אֵ ין קְ ב ִָרים‬. Is it because of the want? Namely that there are no graves in Egypt in which to be buried, that you have taken us out of there? Si por falyanze de non fosses in Old French [i.e., Is it for lack, that there are no graves?].

12Isn't this the thing [about] which we spoke to you in Egypt, saying, Leave us alone, and we will serve the Egyptians, because we would rather serve the Egyptians than die in the desert

‫יאו ַיּ ֹֽאמְ רוּ֘ אֶ ל־משֶׁ ֒ה הֲ מִ בּ ִ ְ֤לי ֵאֽין־‬ ‫ם בְּמִ צ ַ ְ֔רי ִם לְקַ חְ ָ ֖תּנוּ ל ָ֣מוּת‬ ֙ ‫קְ ב ִָרי‬ ‫ת עָ ִ ֣שׂיתָ ֔ ָלּנוּ‬ ֙ ‫בַּמִּ דְ ָ ֑בּר מַ ה־זּ ֹא‬ :‫ִיאנוּ מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֖ ָ ‫לְהֽ וֹצ‬ ‫ וכי מחמת חסרון‬:‫המבלי אין קברים‬ ‫קברים שאין קברים במצרים ליקבר שם‬ ‫ ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן‬.‫לקחתנו משם‬ ‫פושי"ש בלעז ]האם בגלל מחסור של לא‬ :[‫קברים‬

‫˜א־ז֣ה הַ דָּ ָ֗בר אֲ שֶׁ ֩ר דִּ ַ֨בּ ְרנוּ‬ ֲ‫יבה‬ ֶ ‫ֵאמ ֹר חֲ ַ ֥דל מִ ֶ ֖מּנּוּ‬ ֔ ‫םל‬ ֙ ִ ‫ בְמִ צ ַ ְ֨רי‬À‫אֵ ֶ ֤לי‬ ֙‫ו ְנַ ֽעַ ב ָ ְ֣דה אֶ ת־מִ צ ָ ְ֑רי ִם ִ ֣כּי ֥טוֹב ֨ ָלנוּ‬ ‫עֲ ֣ב ֹד אֶ ת־מִ צ ַ ְ֔רי ִם מִ מֻּ ֵ ֖תנוּ‬ :‫בַּמִּ דְ ָבּֽר‬

101

Isn’t this the thing [about] which we spoke to you in Egypt: When had they said [this]? "And they said to them, “May the Lord look upon you and judge’ ” (Exod. 5:21). [from Mechilta]

,‫ והיכן דברו‬:‫אשר דברנו אליך במצרים‬ :‫)שמות ה כא( ירא ה' עליכם וישפוט‬

than die: Heb. ‫מִ מֻּ תֵ נוּ‬, than we should die. If it [‫ ]מִ מֻּ תֵ נוּ‬were ‫ ואם היה נקוד‬,‫ מאשר נמות‬:‫ממתנו‬ vowelized with a “melupum” (i.e., a “cholam,” [‫ ]מִ מּוֹתֵ נוּ‬as it ‫ עכשיו‬,‫מלאפו"ם היה נבאר ממיתתנו‬ is known that the grammarians called a “cholam” a ‫ וכן‬,‫שנקוד בשור"ק נבאר מאשר נמות‬ “melupum.” See Rashi below on Exod. 19:24), it would be ‫וכן‬ ,‫ שנמות‬- ‫)להלן טז ג( מי יתן מותנו‬ explained as: “than our death.” Now that it is vowelized ‫דאבשלום‬ ,‫)שמואל ב' יט א( מי יתן מותי‬ with a “shuruk” [‫]מִ מֻּ תֵ נוּ‬, it is explained as “than we should ,‫ כמו )צפניה ג ח( ליום קומי לעד‬,‫שאמות‬ die.” Likewise [in the verse], “If only we had died (‫”)מּוּתֵ נוּ‬ (Exod. 16:3), [means] that we would die. [Similarly,] “If ,‫)דברי הימים ב' יח כו( עד שובי בשלום‬ only I had died (‫ )מּוּתֵ י‬instead of you” (II Sam. 19:1), :‫שאקום שאשוב‬ referring to Absalom [means, I should have died]; [And ‫ מּוּתִ י‬is similar to (‫ )קוּמִ י‬in the verse:] “for the day that I will rise up (‫( ”)קוּמִ י‬Zeph. 3:8); [and also similar to (‫ )ֹשוּבִי‬in the verse] “until I return (‫ )ֹשוּבִי‬in peace” (II Chron. 18:26), [which mean respectively] that I rise up, that I return.

13Moses said to the people, Don't be afraid! Stand firm and see the Lord's salvation that He will wreak for you today, for the way you have seen the Egyptians is [only] today, [but] you shall no longer continue to see them for eternity. for the way you have seen the Egyptians, etc.: The way you have seen them-that is only today. It is [only] today that you have seen them, but you shall no longer continue [to see them].

14The Lord will fight for you, but you shall

remain silent. The Lord will fight for you: Heb. ‫ ָלכֶם‬, for you, and similarly [the “lammed” in the verse], “because the Lord is fighting for them (‫( ”)לָהֶ ם‬verse 25), and similarly [in the verse] “Will you contend for God (‫( ”? )לָאֵ ל‬Job 13:8). And similarly, "and Who spoke about me (‫( )לִי‬Gen. 24:7), and similarly, “Will you contend for the Baal (‫( ”? ) ַלבַּעַ ל‬Jud. 6:31).

15The Lord said to Moses, Why do you cry

out to Me? Speak to the children of Israel and let them travel. Why do you cry out to Me: [This verse] teaches us that Moses was standing and praying. The Holy One, blessed be He, said to him, “This is no time to pray at length, when Israel is in distress.” Another explanation [of God’s question (Why do you cry out to me?) implies]: “The matter depends on Me and not on you,” as it is said further [in Scripture]: “Concerning My children and the work of My hands do you command Me?” (Isa. 45:11). — [from Mechilta, Exod. Rabbah 21:8]

‫משׁה אֶ ל־הָ עָ ֘ם אַל־‬ ֣ ֶ ‫יגו ַ֨יּ ֹאמֶ ר‬ ‫ְשׁוּעת‬ ְ ‫יראוּ֒ הִ תְ יַצּ ְ֗בוּ‬ ֒ ָ ִ‫תּ‬ ֣ ַ ‫וּראוּ֙ אֶ ת־י‬ ‫י ְה ָֹ֔וה אֲ שֶׁ ר־ ַי ֽעֲ ֶ ֥שׂה ל ֶ ָ֖כם הַ יּ֑ וֹם ִ֗כּי‬ ‫ם הַ יּ֔ וֹם‬ ֙ ִ ‫יתם אֶ ת־מִ צ ַ ְ֨רי‬ ֤ ֶ ִ‫אֲ שֶׁ֨ ר ְרא‬ ‫֥˜א ת ִ ֹ֛ספוּ ל ְִרא ָ ֹ֥תם ֖עוֹד עַ ד־‬ ָ :‫עוֹלֽם‬ ‫ מה‬:'‫כי אשר ראיתם את מצרים וגו‬ ‫ היום הוא‬,‫שראיתם אותם אינו אלא היום‬ :‫שראיתם אותם ולא תוסיפו עוד‬

‫ָחם ל ֶ ָ֑כם ו ְאַ ֶ ֖תּם‬ ֣ ֵ ‫ידי ְה ָֹ֖וה יִלּ‬ :‫ַתּֽחֲ ִרשֽׁ וּן‬ (‫ וכן )פסוק כה‬.‫ בשבילכם‬:‫ה' ילחם לכם‬ ‫ וכן )איוב יג ח( אם לאל‬,‫כי ה' נלחם להם‬ ‫ וכן )בראשית כד ז( ואשר דבר לי‬,‫תריבון‬ :‫וכן )שופטים ו לא( האתם תריבון לבעל‬

‫טוו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה מַ ה־‬ ‫תִּ צ ַ ְ֖עק אֵ ָ ֑לי דַּ ֵ ֥בּר אֶ ל־בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ :‫וְי ִָסּֽעוּ‬ ‫ למדנו שהיה משה עומד‬:‫מה תצעק אלי‬ ‫ אמר לו הקב"ה לא עת עתה‬,‫ומתפלל‬ .‫להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה‬ ‫דבר אחר מה תצעק אלי עלי הדבר תלוי‬ ‫ כמו שנאמר להלן )ישעיה מה‬,‫ולא עליך‬ :‫יא( על בני ועל פועל ידי תצוני‬

102

Speak to the children of Israel and let them travel: They have nothing to do but to travel, for the sea will not stand in their way. The merit of their forefathers and their own [merit], and the faith they had in Me when they came out [of Egypt] are sufficient to split the sea for them. — [from Mechilta, Exod. Rabbah 21:8]

‫ אין להם אלא‬:‫דבר אל בני ישראל ויסעו‬ ‫ כדאי זכות‬,‫ליסע שאין הים עומד בפניהם‬ ‫אבותיהם והם והאמונה שהאמינו בי‬ :‫ לקרוע להם הים‬,‫ויצאו‬

your hand over the sea and split it, and the children of Israel shall come in the midst of the sea on dry land.

‫֗ וּנ ֵ ְ֧טה‬À ְ‫טזו ְאַ ֞תָּ ה הָ ֵ ֣רם אֶ ת־מַ טּ‬ ‫֛ עַ ל־הַ ָ֖יּם וּבְקָ ֵ ֑עהוּ וְי ָ֧ב ֹאוּ‬À ְ‫אֶ ת־ ָי ֽד‬ :‫בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל בּ ְ֥תוֹ‡ הַ ָ֖יּם ַבּיַּבּ ָָשֽׁה‬

17And I, behold! I shall harden the hearts of the Egyptians, and they will come after you, and I will be glorified through Pharaoh, and through all his force, through his chariots, and through his horsemen.

‫ת־לב‬ ֣ ֵ ֶ‫יז ַו ֽאֲ ִ֗ני הִ נ ְִנ֤י מְ חַ זֵּק֙ א‬ ‫יהם ו ְאִ ָכּֽב ָ ְ֤דה‬ ֑ ֶ ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם וְי ָ֖ב ֹאוּ ַאֽחֲ ֵר‬ ‫בְּפַ ְרע ֹה֙ וּ ְבכָל־חֵ ֔ילוֹ בּ ְִרכ ְ֖בּוֹ‬ :‫וּב ְָפ ָֽר ָשֽׁיו‬

16And you raise your staff and stretch out

18And the Egyptians shall know that I am the Lord, when I will be glorified through Pharaoh, through his chariots, and through his horsemen 19Then the angel of God, who had been

going in front of the Israelite camp, moved and went behind them, and the pillar of cloud moved away from in front of them and stood behind them.

‫יחו ְ ָי ֽדְ ֥עוּ מִ צ ַ ְ֖רי ִם ִכּֽי־אֲ נִ ֣י י ְה ֹ ָו֑ה‬ ‫בְּהִ ָ ֽכּב ִ ְ֣די בְּפַ ְר ֔ע ֹה בּ ְִרכ ְ֖בּוֹ‬ :‫וּב ְָפ ָֽר ָשֽׁיו‬ ‡֙ ‫יטוַיּ ִ֞סַּ ע מַ ל ַ ְ֣א‡ ָהֽאֱ ˜הִ֗ ים ַהֽה ֹ ֵל‬ ‡ֶ‫לִפְ נֵ ֙י ַמֽחֲ ֵנ֣ה י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ו ֵַ֖יּל‬ ‫יהם וַיּ ִ֞סַּ ע עַ ֤מּוּד ֶהֽעָ נָ ֙ן‬ ֑ ֶ ‫מֵ ַאֽחֲ ֵר‬ :‫יהֽם‬ ֶ ‫מִ פְּ נֵיהֶ֔ ם ו ַיַּ ֽעֲ ֖מ ֹד מֵ ַאֽחֲ ֵר‬

and went behind them: to separate between the ‫ להבדיל בין מחנה מצרים‬:‫וילך מאחריהם‬ Egyptians’ camp and the Israelites’ camp and to catch the ‫ ולקבל חצים‬,‫ובין מחנה ישראל‬ arrows and the catapult stones of the Egyptians. ‫ בכל מקום הוא‬.‫ובליסטראות של מצרים‬ Everywhere it says: “the angel of the Lord (‫)ה‬,” but here [it ‫ אין‬,‫להים‬-‫ וכאן מלאך הא‬,'‫אומר מלאך ה‬ says]: “the angel of God (‫)אֱ ˜הִ ים‬.” Everywhere [in ‫ מלמד שהיו‬,‫להים בכל מקום אלא דין‬-‫א‬ Scripture] ‫ אֱ ˜הִ ים‬denotes [God’s attribute of] judgment. ‫ישראל נתונין בדין באותה שעה אם‬ This teaches that at that moment, the Israelites were being judged whether to be saved or to perish with the :‫להנצל אם להאבד עם מצרים‬ Egyptians. and the pillar of cloud moved away: When it became dark, and the pillar of cloud delivered the camp to the pillar of fire, the cloud did not go away as it would customarily go away completely in the evening, but it moved away and went behind them [the Israelites] to make it dark for the Egyptians.

20And he came between the camp of Egypt and the camp of Israel, and there were the cloud and the darkness, and it illuminated the night, and one did not draw near the other all night long.

‫ כשחשיכה והשלים‬:‫ויסע עמוד הענן‬ ‫ לא‬,‫עמוד הענן את המחנה לעמוד האש‬ ‫נסתלק הענן כמו שהיה רגיל להסתלק‬ ‫ אלא נסע והלך לו‬,‫ערבית לגמרי‬ :‫מאחריהם להחשיך למצרים‬

‫כוַיּ ָ֞ב ֹא ֵ ֣בּין | ַמֽחֲ ֵנ֣ה מִ צ ַ ְ֗רי ִם וּבֵי ֙ן‬ ‡ ֶ‫ַמֽחֲ ֵנ֣ה י ִשְׂ ָראֵ֔ ל וַי ִ ְ֤הי ֶהֽעָ נָ ֙ן ו ְהַ ֔חשׁ‬ ‫ו ַָ֖יּאֶ ר אֶ ת־הַ ָ ֑לּיְלָה וְ˜ֽא־קָ ַ ֥רב ֶז֛ה‬ :‫ל־זה כָּל־הַ ָ ֽלּיְלָה‬ ֖ ֶ ֶ‫א‬

103

And he came between the camp of Egypt: This can be compared to a person walking along the road with his son walking in front of him. [When] bandits came to capture him [the son], he [the father] took him from in front of him and placed him behind him. A wolf came behind him; so he put him [his son] in front of him. [When] bandits came in front of him and wolves behind him, he put him [his son] on his arms and fought them off. Similarly [the prophet depicts the angel protecting Israel when they drew near to the Red Sea], “But I sent to train Ephraim, he took them on his arms” (Hos. 11:3). — [from Mechilta] and there were the cloud and the darkness: for the Egyptians.

‫ משל למהלך‬:‫ויבא בין מחנה מצרים‬ ‫ באו לסטים‬.‫בדרך ובנו מהלך לפניו‬ ‫ באו‬,‫ נטלו מלפניו ונתנו לאחריו‬,‫לשבותו‬ ‫ באו לסטים‬,‫ נתנו לפניו‬,‫זאבים מאחריו‬ ‫ נתנו על זרועו‬,‫לפניו וזאבים מאחריו‬ ‫ כך )הושע יא ג( ואנכי‬,‫ונלחם בהם‬ :‫תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו‬

:‫ למצרים‬:‫ויהי הענן והחשך‬

and it illuminated: [I.e.,] the pillar of fire [illuminated] the night for the Israelites, and it went before them as it usually went all night long, and the thick darkness [from the cloud] was toward the Egyptians.

,‫ עמוד האש את הלילה לישראל‬:‫ויאר‬ ,‫והולך לפניהם כדרכו ללכת כל הלילה‬ :‫והחשך של ערפל לצד מצרים‬

and one did not draw near the other: [I.e., one] camp to [the other] camp. — [from Mechilta, Jonathan]

:‫ מחנה אל מחנה‬:‫ולא קרב זה אל זה‬

21And Moses stretched out his hand over

the sea, and the Lord led the sea with the strong east wind all night, and He made the sea into dry land and the waters split.

‫משׁה אֶ ת־י ָדוֹ֘ עַ ל־הַ יּ ָ֒ם‬ ֣ ֶ ‫כאו ַ ֵ֨יּט‬ ַ‫ת־הַ ָ֠יּם בְּר֨ וּח‬ ֠ ֶ‫ו ַיּ֣ וֹלֶ‡ י ְה ֹ ָו֣ה | א‬ ‫קָ ִ ֤דים עַ זָּה֙ כָּל־הַ ֔ ַלּיְלָה ו ַָיּ֥שֶׂ ם אֶ ת־‬ :‫מּי ִם‬ ֽ ָ ַ‫הַ ָ֖יּם ל ֶָח ָֽר ָ ֑בה וַיּ ִָבּֽקְ ֖עוּ ה‬

with the strong east wind: [I.e.,] with the east wind, ‫ ברוח קדים שהיא עזה‬:‫ברוח קדים עזה‬ which is the strongest of the winds. That is the wind with ‫ היא הרוח שהקב"ה נפרע בה‬,‫שברוחות‬ which the Holy One, blessed be He, visits retribution upon ‫ שנאמר )ירמי' יח יז( ברוח‬,‫מן הרשעים‬ the wicked, as it is said [in the following verses]: “With an ‫רוח‬ ‫ )הושע יג טו( יבא קדים‬,‫קדים אפיצם‬ east wind I will scatter them” (Jer. 18:17); “an east wind ‫שברך‬ ‫ )יחזקאל כז כו( רוח הקדים‬,'‫ה‬ shall come, a wind of the Lord” (Hos. 13:15); “the east ‫ )ישעי' כז ח( הגה ברוחו‬,‫בלב ימים‬ wind broke you in the heart of the seas” (Ezek. 27:26); “He spoke with His harsh wind on the day of the east wind” :‫הקשה ביום קדים‬ (Isa. 27:8). — [from Mechilta] and the waters split: All the water in the world. — [from Mechilta Exod. Rabbah 21:6]

:‫ כל מים שבעולם‬:‫ויבקעו המים‬

22Then the children of Israel came into the midst of the sea on dry land, and the waters were to them as a wall from their right and from their left.

‫כבוַיּ ָ֧ב ֹאוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל בּ ְ֥תוֹ‡ הַ ָ֖יּם‬ ‫ם חוֹמָ֔ ה‬ ֙ ֶ‫ָשׁה ו ְהַ ַ ֤מּי ִם לָה‬ ֑ ָ ‫ַבּיַּבּ‬ ָ ‫ִמֽימִ ָינ֖ם וּמִ שְּׂ מ‬ :‫ֹאלֽם‬

23The Egyptians pursued and came after them all Pharaoh s horses, his chariots, and his horsemen, into the midst of the sea.

‫ם וַיּ ָ֣ב ֹאוּ ַאֽחֲ ֵריהֶ֔ ם‬ ֙ ִ ‫כגוַיּ ְִרדְּ ֤פוּ מִ צ ַ ְ֨רי‬ ָ ‫֚כּ ֹל ֣סוּס פַּ ְר ֔ע ֹה ִרכ ְ֖בּוֹ‬ ‫וּפ ָֽר ָ ֑שׁיו אֶ ל־‬ :‫֖תּוֹ‡ הַ יָּ ֽם‬

all Pharaoh’s horses: Heb. ‫כּ ֹל סוּס פַּ ְרע ֹה‬, lit., in the singular. Now was there only one horse? This informs us that they [the horses] are all considered by the Omnipresent as one horse. — [from Mechilta Shirah 2]

‫ וכי סוס אחד היה אלא‬:‫כל סוס פרעה‬ ‫מגיד שאין כולם חשובין לפני המקום אלא‬ :‫כסוס אחד‬

104

24It came about in the morning watch that

the Lord looked down over the Egyptian camp through a pillar of fire and cloud, and He threw the Egyptian camp into confusion.

‫כד ַוֽי ְהִ ֙י בְּאַ שְׁ ֣מ ֹ ֶרת הַ ֔בּ ֹקֶ ר וַיַּשְׁ ֵ ֤קף‬ ַ ֶ‫י ְהֹו ָה֙ א‬ ‫ל־מֽחֲ ֵנ֣ה מִ צ ַ ְ֔רי ִם בְּעַ ֥מּוּד‬ ‫ֵ ֖אשׁ ו ְעָ ָנ֑ן ו ַ ָ֕יּהָ ם ֵ ֖את ַמֽחֲ נֵ ֥ה‬ :‫מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

ַ ‫בּ‬. The It came about in the morning watch: Heb. ‫ְא ֹשְ מ ֶֹרת‬ three parts of the night are called, ‫אַ שְׁ מוּרוּת‬, watches (Ber. 3b), and the one [watch] before morning is called ‫אַ שְׁ מ ֶֹרתהַ בּ ֹקֶ ר‬, the morning watch. I say that because the night is divided into the watches of the songs of the ministering angels, one group after another into three parts, it is called ‫אַ שְׁ מ ֶֹרת‬, watch. This is what Onkelos [means when he] renders ‫מַ טְּ ַרת‬.

‫ שלשת חלקי הלילה‬:‫באשמרת הבקר‬ ‫ ואותה שלפני הבקר‬,‫קרויין אשמורות‬ ‫ ואומר אני לפי‬.‫קורא אשמורת הבקר‬ ‫שהלילה חלוק למשמרות שיר של מלאכי‬ ‫ לכך‬,‫ כת אחר כת לשלשה חלקים‬,‫השרת‬ ‫ וזהו שתרגם אונקלוס‬,‫קרוי אשמורת‬ :‫במטרת‬

looked down: Heb. ‫וַיַּשְׁ קֵ ף‬, looked, that is to say that He turned toward them to destroy them, and the Targum [Onkelos] renders: ‫ו ְאִ סְ ‡תְּ כֵי‬. This too is an expression of looking, like “to the field of seers” (Num. 23:14), [which Onkelos renders:] ‫לַחִ קַ ל סָ כוּתָ א‬

‫ כלומר פנה אליהם‬,‫ ויבט‬:‫וישקף‬ ‫ אף הוא לשון‬,‫ ותרגומו ואסתכי‬,‫להשחיתם‬ - ‫ כמו )במדבר כג יד( שדה צופים‬,‫הבטה‬ :‫חקל סכותא‬

through a pillar of fire and cloud: The pillar of cloud descends and makes it [the earth] like mud, and the pillar of fire boils it [the earth], and the hoofs of their horses slip. — [from Mechilta]

‫ עמוד ענן יורד ועושה‬:‫בעמוד אש וענן‬ ‫ וטלפי‬,‫אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו‬ :‫סוסיהם משתמטות‬

and He threw the Egyptian camp into confusion: Heb. ‫ אישטורדישו"ן בלעז‬,‫ לשון מהומה‬:‫ויהם‬ ‫וַיָּהָ ם‬, an expression of confusion, estordison in Old French. .‫ נטל סגניות שלהם‬,‫]מבוכה[ ערבבם‬ He confused them; He took away their intelligence. We ‫ושנינו בפרקי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי‬ learned in the chapters of Rabbi Eliezer the son of Rabbi ,‫הגלילי כל מקום שנאמר בו מהומה‬ Yose the Galilean [not found in our edition] [that] wherever ‫)שמואל‬ ‫ וזה אב לכולן‬,‫הרעמת קול הוא‬ it says ‫[ מְ הוּמָ ה‬confusion], it means a tumultuous noise. ‫א' ז י( וירעם ה' בקול גדול וגו' על‬ And the “father” of them all, [the best example of the use of ‫מְ הוּמָ ה‬, is [in the verse:] “and the Lord thundered with a :‫פלשתים ויהומם‬ loud noise, etc., on the Philistines and threw them into confusion (‫( ”)וַי ְהוּמֵּ ם‬I Sam. 7:10).

25And He removed the wheels of their chariots, and He led them with heaviness, and the Egyptians said, Let me run away from the Israelites because the Lord is fighting for them against the Egyptians

‫כהו ַ ָ֗יּסַ ר ֚אֵ ת א ַ ֹ֣פן מַ ְרכְּב ֹתָ֔ יו‬ ‫וַי ְנַ ֽהֲ ֵ ֖גהוּ ִבּ ְכב ֻ ֵ֑דת ו ַ֣יּ ֹאמֶ ר מִ צ ַ ְ֗רי ִם‬ ‫אָנ֨ וּסָ ה֙ מִ פְּ ֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ִ ֣כּי י ְה ָֹ֔וה‬ :‫ָהם בְּמִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֖ ֶ ‫ְחם ל‬ ֥ ָ ‫נִל‬

And He removed the wheels of their chariots: With the fire the wheels were burned, and the chariots dragged, and those sitting in them were moved to and fro, and their limbs were wrenched apart. — [from an unknown source, similar to Mechilta]

‫ מכח האש‬:‫ויסר את אפן מרכבתיו‬ ,‫נשרפו הגלגלים והמרכבות נגררות‬ :‫והיושבים בהם נעים ואיבריהן מתפרקין‬

and He led them with heaviness: In a manner that was heavy and difficult for them. [This punishment was] in the measure that they [the Egyptians had] measured [to the Israelites], namely “and he made his heart heavy, he and his servants” (Exod. 9:34). Here too, “He led them with heaviness.” -[from an unknown source, similar to Mechilta]

‫ בהנהגה שהיא כבדה‬:‫וינהגהו בכבדת‬ (‫ במדה שמדדו )שמות ט לד‬,‫וקשה להם‬ ‫ אף כאן וינהגהו‬,‫ויכבד לבו הוא ועבדיו‬ :‫בכבדות‬

105

is fighting for them against the Egyptians: Heb. ‫בְּמִ צ ְָרי ִם‬, [is like] against the Egyptians. Alternatively: ‫[ בְּמִ צ ְָרי ִם‬means] in the land of Egypt, for just as these [Egyptians] were being smitten in the sea, so were those remaining in Egypt being smitten. — [from Mechilta]

26Thereupon, the Lord said to Moses, Stretch out your hand over the sea, and let the water return upon the Egyptians, upon their chariots, and upon their horsemen and let the water return: [I.e., the water] that is standing upright like a wall [will] return to its place and cover up the Egyptians.

27So Moses stretched out his hand over the

sea, and toward morning the sea returned to its strength, as the Egyptians were fleeing toward it, and the Lord stirred the Egyptians into the sea. toward morning: Heb. ‫לִפְ נוֹתבּ ֹקֶ ר‬, at the time the morning approaches [lit., turns (‫ )פּוֹנֶה‬to come]. ָ ֵ‫לְא‬. To its original strength. — to its strength: Heb. ‫יתנוֹ‬ [from Mechilta]

‫ דבר אחר‬.‫ במצריים‬:‫נלחם להם במצרים‬ ‫ שכשם שאלו‬,‫ בארץ מצרים‬,‫במצרים‬ ‫ כך לוקים אותם שנשארו‬,‫לוקים על הים‬ :‫במצרים‬

‫כוו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה נ ֵ ְ֥טה‬ ‫ם‬ ֙ ִ ‫֖ עַ ל־הַ ָיּ֑ם וְי ֻ ָ֤שׁבוּ הַ מַּ֨ י‬À ְ‫אֶ ת־ ָי ֽד‬ ִ ַ‫עַ ל־מִ צ ַ ְ֔רי ִם ע‬ ָ ַ‫ל־רכ ְ֖בּוֹ ו ְע‬ :‫ל־פּ ָֽר ָשֽׁיו‬ ,‫ שזקופים ועומדים כחומה‬:‫וישבו המים‬ :‫ישובו למקומם ויכסו על מצרים‬

‫כזוַיֵּ ֩ט משֶׁ֨ ה אֶ ת־י ָ֜דוֹ עַ ל־הַ ָ֗יּם‬ ‫ו ַ ָ֨יּשָׁ ב הַ ָ֜יּם לִפְ נ֥ וֹת ֨בּ ֹקֶ ֙ר ל ֵ ְ֣איתָ נ֔ וֹ‬ ‫אתוֹ וַיְנ ֵ ַ֧ער‬ ֑ ‫וּמִ צ ַ ְ֖רי ִם נ ִ ָ֣סים לִקְ ָר‬ :‫י ְה ֹ ָו֛ה אֶ ת־מִ צ ַ ְ֖רי ִם בּ ְ֥תוֹ‡ הַ יָּ ֽם‬ :‫ לעת שהבוקר פונה לבא‬:‫לפנות בקר‬

:‫ לתקפו הראשון‬:‫לאיתנו‬

were fleeing toward it: Because they were confused and crazed and running toward the water.

‫ שהיו מהוממים ומטורפים‬:‫נסים לקראתו‬ :‫ורצין לקראת המים‬

and the Lord stirred: Heb. ‫וַיְנַעֵ ר‬. As a person stirs (‫)מְ נַעֵ ר‬ a pot [of food] and turns what is on the top to the bottom and what is on the bottom to the top, so were they [the Egyptians] bobbing up and down and being smashed in the sea, and the Holy One, blessed be He, kept them alive to bear their tortures. — [from Mechilta]

‫ כאדם שמנער את הקדירה‬:'‫וינער ה‬ ‫ כך‬,‫והופך העליון למטה והתחתון למעלה‬ ‫ ונתן‬,‫היו עולין ויורדין ומשתברין בים‬ :‫הקב"ה בהם חיות לקבל היסורין‬

stirred: Heb. ‫וַיְנַעֵ ר‬. [Onkelos renders it] ‫וֹ ְשַ נִּיק‬, which means stirring in the Aramaic language, and there are many [examples of this word] in aggadic midrashim.

28And the waters returned and covered the chariots and the horsemen, the entire force of Pharaoh coming after them into the sea; not even one of them survived. and covered the chariots…the entire force of Pharaoh: Heb. ‫ לְכ ֹל חֵ יל פַּ ְרע ֹה‬So is the custom of Scriptural verses to write a superfluous “lammed,” such as in “all (‫ ) ְלכָל‬its utensils you shall make copper” (Exod. 27:3); and similarly, “all (‫ )לְכ ֹל‬the utensils of the Tabernacle for all its services” (Exod. 27:19); [and in the phrase] “their stakes and their ropes, along with all (‫ ) ְלכָל‬their utensils” (Num. 4:32), and it [the “lammed”] is [used] merely to enhance the language.

‫ והוא לשון טרוף בלשון‬,‫ ושניק‬:‫וינער‬ :‫ארמי והרבה יש במדרשי אגדה‬

‫כחוַיּ ֻ ָ֣שׁבוּ הַ מַּ֗ י ִם וַיְכ ַ֤סּוּ אֶ ת־הָ ֶ ֨ר ֶכ ֙ב‬ ‫ו ְאֶ ת־הַ ָ ֣פּ ָרשִׁ֔ ים לְכֹל֙ ֵ ֣חיל פַּ ְר ֔ע ֹה‬ ‫יהם בּ ַָיּ֑ם ˜ֽא־נִשְׁ ַ ֥אר‬ ֖ ֶ ‫הבּ ִ ָ֥אים ַאֽחֲ ֵר‬ :‫ָהם עַ ד־אֶ ָחֽד‬ ֶ֖ ‫בּ‬ ‫ כך‬:‫ויכסו את הרכב וגו' לכל חיל פרעה‬ ‫ כמו‬,‫דרך המקראות לכתוב למ"ד יתירה‬ ‫ וכן‬,‫)להלן כג( לכל כליו תעשה נחשת‬ ,‫)שם יט( לכל כלי המשכן בכל עבודתו‬ ‫)במדבר ד לב( ויתדותם ומיתריהם לכל‬ :‫ ואינה אלא תיקון לשון‬,‫כליהם‬

106

29But the children of Israel went on dry land

in the midst of the sea, and the water was to them like a wall from their right and from their left. 30On that day the Lord saved Israel from the hand[s] of the Egyptians, and Israel saw the Egyptians dying on the seashore. and Israel saw the Egyptians dying on the seashore: For the sea spewed them out on its shore, so that the Israelites would not say, "Just as we are coming up on this side [of the sea], so are they coming up on another side, far from us, and they will pursue us."-[from Mechilta and Pes. 118b]

31And Israel saw the great hand, which the Lord had used upon the Egyptians, and the people feared the Lord, and they believed in the Lord and in Moses, His servant. the great hand: The great mighty deed that the hand of the Holy One, blessed be He, had performed. Many meanings fit the term ‫י ָד‬, and they are all expressions derived from an actual hand, and he who interprets it must adjust the wording according to the context.

‫ָשׁה‬ ֽ ָ ‫כטוּב ְֵנ֧י י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל‬ ֖ ָ ‫הל ְ֥כוּ ַביַּבּ‬ ‫ם ח ֹמָ֔ ה‬ ֙ ֶ‫בּ ְ֣תוֹ‡ הַ ָיּ֑ם ו ְהַ ַ ֤מּי ִם לָה‬ ָ ‫ִמֽימִ ָינ֖ם וּמִ שְּׂ מ‬ :‫ֹאלֽם‬ ‫לו ַיּ֨ וֹשַׁ ע י ְה ָֹ֜וה בַּיּ֥ וֹם הַ ֛הוּא אֶ ת־‬ ֙‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל מִ ַיּ֣ד מִ צ ָ ְ֑רי ִם ו ַַיּ ְ֤רא י ִשְׂ ָראֵ ל‬ :‫אֶ ת־מִ צ ַ ְ֔רי ִם ֵ ֖מת עַ ל־שְׂ ַ ֥פת הַ יָּ ֽם‬ ‫ שפלטן הים‬:‫וירא ישראל את מצרים מת‬ ‫ כדי שלא יאמרו ישראל כשם‬,‫על שפתו‬ ‫שאנו עולים מצד זה כך הם עולין מצד‬ :‫אחר רחוק ממנו וירדפו אחרינו‬

‫לאו ַ ַ֨יּ ְרא י ִשְׂ ָראֵ֜ ל אֶ ת־הַ ָיּ֣ד הַ גְּד ֹ ֗ ָלה‬ ‫אֲ שֶׁ֨ ר עָ ָ ֤שׂה י ְהֹו ָה֙ בְּמִ צ ַ ְ֔רי ִם ו ַיִּ ְֽיר ֥אוּ‬ ‫הָ ָ ֖עם אֶ ת־י ְה ֹ ָו֑ה ו ַיַּ ֽאֲ מִ֨ ינוּ֙ ַבּֽיה ָֹ֔וה‬ :‫ְמשׁה עַ בְדּֽ וֹ‬ ֖ ֶ ‫וּב‬ ‫ את הגבורה הגדולה‬:‫את היד הגדלה‬ ‫ והרבה לשונות‬.‫שעשתה ידו של הקב"ה‬ ,‫ וכולן לשון יד ממש הן‬,‫נופלין על לשון יד‬ :‫והמפרשו יתקן הלשון אחר ענין הדבור‬

107

Chapter 15 1Then Moses and the children of Israel sang

this song to the Lord, and they spoke, saying, I will sing to the Lord, for very exalted is He; a horse and its rider He cast into the sea.

Then…sang: Heb. ‫אָז י ָשִׁ יר‬. [The future tense presents a problem. Therefore, Rashi explains:] Then, when he [Moses] saw the miracle, it occurred to him to recite a song, and similarly, “Then Joshua spoke ( ַ‫( ”)אָז י ְדַ בֵּר י ְהוֹשֻׁ ע‬Josh. 10:12); and similarly, “and the house [which] he would make (‫ )י ַעֲ שֶׂ ה‬for Pharaoh’s daughter” (I Kings 7: 8), [which means] he decided to make it for her. Here too, ‫[ י ָשִׁ יר‬in the future tense means that] his heart dictated to him that he should sing, and so he did, “and they spoke, saying, I will sing to the Lord.’ ” Likewise, with [the above reference to] Joshua, when he saw the miracle [of the defeat of the Amorite kings (Josh. 10:11)], his heart dictated to him that he speak [praises to God], and so he did, “and he said in the sight of Israel” (Josh. 10:12). Likewise, the song of the well, with which [Scripture] commences: “Then Israel sang (‫( ”)אָז י ָשִׁ יר‬Num. 21:17), it explains after it, “Ascend, O well!, sing to it.” [I.e., in these three instances, the “yud” of the future tense denotes the thought, and after each one, Scripture continues that the thought was brought to fruition.] “Then did Solomon build (‫ )אָז י ִ ְבנֶה‬a high place” (I Kings 11:7); the Sages of Israel explain that he sought to build [it] but did not build [it] (Sanh. 91b). We [thus] learn that the “yud” may serve to indicate a thought. This is to explain its simple meaning, but the midrashic interpretation is [as follows]: Our Rabbis of blessed memory stated: From here is an allusion from the Torah to the resurrection of the dead (Sanh. 91b, Mechilta), and so it is [i.e., the future tense is used] with them all, except that of Solomon, which they explained as [implying] “he sought to build but did not build.” One cannot say and explain this form like other words written in the future, but which mean [that they occurred] immediately, such as “So would Job do (‫”)ו ָעִ שֶׂ ה‬ (Job 1:5); “by the command of the Lord would they encamp (‫( ”)י ַחֲ נוּ‬Num. 9:23); “And sometimes the cloud would be (‫( ”)י ִהְ י ֶה‬Num. 9:21), because that is [an example of] something that occurs continually, and either the future or the past is appropriate for it, but that which occurred only once [i.e., the song that was sung], cannot be explained in this manner. —

‫א ָ ֣אז י ִָשֽׁיר־משֶׁ ה֩ וּ ְב ֵ֨ני י ִשְׂ ָראֵ֜ ל‬ ‫ת ַלֽיה ָֹ֔וה‬ ֙ ‫אֶ ת־הַ שִּׁ ָ ֤ירה הַ זּ ֹא‬ ָ ‫ֵאמ ֹר אָ ִ ֤שׁ‬ ֑ ‫ו ַיּ ֹֽאמְ ֖רוּ ל‬ ֙‫ירה ַלּֽיהֹו ָה‬ ‫ִכּֽי־ג ָ֣א ֹה גָּאָ֔ ה ֥סוּס ו ְֽר ֹכ ְ֖בוֹ ָר ָ ֥מה‬ :‫בַיָּ ֽם‬ ‫ אז כשראה הנס עלה‬:‫אז ישיר משה‬ ‫ וכן )יהושע י יב( אז‬,‫בלבו שישיר שירה‬ ‫ וכן )מלכים א' ז ח( ובית‬,‫ידבר יהושע‬ ‫ חשב בלבו שיעשה‬,‫יעשה לבת פרעה‬ ‫ וכן‬,‫ אמר לו לבו שישיר‬,‫ אף כאן ישיר‬,‫לה‬ ‫ וכן‬.'‫ ויאמרו לאמר אשירה לה‬,‫עשה‬ ‫ כשראה הנס אמר לו לבו‬,‫ביהושע‬ ‫שידבר וכן עשה )יהושע י יב( ויאמר לעיני‬ ‫ וכן שירת הבאר שפתח בה‬,‫ישראל‬ ‫ פירש‬,‫)במדבר כא יז( אז ישיר ישראל‬ ‫ )מלכים יא ז( אז‬.‫אחריו עלי באר ענו לה‬ ‫ פירשו בו חכמי ישראל‬,‫יבנה שלמה במה‬ ‫ למדנו שהיו"ד‬.‫שבקש לבנות ולא בנה‬ ‫ זהו ליישב‬,‫על שם המחשבה נאמרה‬ ‫ אבל מדרשו אמרו רבותינו‬.‫פשוטו‬ ‫ מכאן רמז לתחיית‬,‫זכרונם לברכה‬ ‫ וכן בכולן חוץ משל‬,‫המתים מן התורה‬ .‫ בקש לבנות ולא בנה‬,‫ שפירשוהו‬,‫שלמה‬ ‫ואין לומר וליישב הלשון הזה כשאר‬ ,‫דברים הנכתבים בלשון עתיד והן מיד‬ ‫ )במדבר‬,‫כגון )איוב א ה( ככה יעשה איוב‬ ‫ )שם כ( ויש אשר‬,‫ט כג( על פי ה' יחנו‬ ,‫ לפי שהן דבר ההוה תמיד‬,‫יהיה הענן‬ ,‫ונופל בו בין לשון עתיד בין לשון עבר‬ ‫אבל זה שלא היה אלא לשעה אינו יכול‬ :‫ליישבו בלשון הזה‬

108

for very exalted is He: Heb. ‫גָא ֹה גָאָה‬, [to be interpreted] ‫ שנתגאה על כל גאה‬:‫כי גאה גאה‬ according to the Targum [He was exalted over the exalted, ‫ דבר אחר בא הכפל לומר‬.‫כתרגומו‬ and the exaltation is His]. Another explanation: [The] ‫שעשה דבר שאי אפשר לבשר ודם‬ doubling [of the verb] comes to say that He did something ‫ומתגבר‬ ‫ כשהוא נלחם בחבירו‬,‫לעשות‬ impossible for a flesh and blood [person] to do. When he ‫ורוכבו‬ ‫עליו מפילו מן הסוס וכאן סוס‬ fights with his fellow and overwhelms him, he throws him ‫רמה בים וכל שאי אפשר לעשות על ידי‬ off the horse, but here, “a horse and its rider He cast into the sea,” [i.e., with the rider still on the horse]. Anything that ‫ כמו )ישעיהו יב‬,‫זולתו נופל בו לשון גאות‬ cannot be done by anyone else is described as exaltation ‫ וכן כל השירה תמצא‬,‫ה( כי גאות עשה‬ (‫)גֵּאוּת‬, like “for He has performed an exalted act (‫”)גֵּאוּת‬ ‫כפולה )פסוק ב( עזי וזמרת יה ויהי לי‬ (Isa. 12:5). Similarly, [throughout] the entire song you will '‫לישועה )פסוק ג( ה' איש מלחמה ה‬ find the repetitive pattern, such as: “My strength and my ‫על‬ ‫גאה‬ ‫ דבר אחר כי גאה‬.‫ וכן כולם‬,‫שמו‬ praise are the Eternal, and He was my salvation” (verse 2); ‫ וכל מה שאקלס בו עוד יש‬,‫כל השירות‬ “The Lord is a Master of war; the Lord is His Name,” (verse 3); and so on, all of them (in an old Rashi). Another ‫ ולא כמדת מלך בשר ודם‬,‫בו תוספת‬ explanation: ‫ גָא ֹה גָאָה‬means for He is exalted beyond all :‫שמקלסין אותו ואין בו‬ songs, [i.e.,] for however I will praise Him, He still has more [praise]. [This is] unlike the manner of a human king, who is praised for something he does not possess. — [from Mechilta] a horse and its rider: Both bound to one another, and the water lifted them up high and brought them down into the depths, and [still] they did not separate. — [from Mechilta]

‫ שניהם קשורין זה בזה‬:‫סוס ורכבו‬ ‫והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם‬ :‫לעומק ואינן נפרדין‬

ָ [meaning] He cast, and similarly, “and He cast: Heb. ‫רמָ ה‬, ‫ השליך וכן )דניאל ג ו( יתרמא לגוא‬:‫רמה‬ they were cast (‫)וּרמִ יו‬ ְ into the burning, fiery furnace” (Dan. ‫ ומדרש אגדה כתוב אחד‬.‫אתון נורא‬ 3:21). The aggadic midrash, however, [states as follows]: (‫ וכתוב אחד אומר )פסוק ד‬,‫אומר רמה‬ ָ [derived from ‫רוּם‬, One verse (verse 1) says: ‫רמָ ה ַבי ָם‬, ‫ מלמד שהיו עולין לרום ויורדין‬,‫ירה‬ meaning “to cast up,”] and one verse (verse 4) says: ‫י ָָרה‬ ‫ כמו )איוב לח ו( מי ירה אבן‬,‫לתהום‬ ‫[ ַבי ָם‬meaning “to cast down”]. [This] teaches us that they :‫ מלמעלה למטה‬,‫פנתה‬ [the horse and rider] went up and [then] descended into the deep, [i.e., they were thrown up and down]. [The meaning of ‫ י ָָרה‬is here] similar to: “who laid (‫ )י ָָרה‬its cornerstone” (Job 38:6), [which signifies laying the stone] from above, downward. — [from Mechilta, Tanchuma, Beshallach 13]

2The Eternal's strength and His vengeance

were my salvation; this is my God, and I will make Him a habitation, the God of my father, and I will ascribe to Him exaltation.

‫ֽישׁוּעה‬ ֙ ‫בעָ ִזּ֤י וְזִמְ ָר‬ ֑ ָ ‫י־לי ִל‬ ֖ ִ ִ‫ת ָ֔יהּ ַוֽי ְה‬ ‫אָבי‬ ֖ ִ ‫˜הי‬ ֥ ֵ ֱ‫ֶז֤ה אֵ ִל ֙י ו ְאַנְ ֵ֔והוּ א‬ :‫מנְהוּ‬ ֽ ֶ ְ‫ַו ֽאֲ ֽר ֹמ‬

109

The Eternal’s strength and His vengeance were my ‫ אונקלום תרגם תוקפי‬:‫עזי וזמרת יה‬ salvation: Heb. ‫ה עָ זִי‬-ָ ‫וְזִמְ ָרתי‬. Onkelos renders: My strength ‫ וזמרת‬,‫ עזי כמו עזי בשור"ק‬.‫ותושבחתי‬ and my praise, [thus interpreting] ‫ עָ זִי‬like ‫[ עֻ זִי‬my strength] ‫ ואני תמה על לשון המקרא‬.‫כמו וזמרתי‬ with a “shuruk,” and ‫ וְזִמְ ָרת‬like ‫[ וְזִמְ ָרתִ י‬my song]. But I ‫שאין לך כמוהו בנקודתו במקרא אלא‬ wonder about the language of the text, for there is nothing ‫בשלושה מקומות שהוא סמוך אצל‬ like it [the word ‫ ]עָ זִי‬in Scripture with its vowelization except ,‫ וכל שאר מקומות נקוד שור"ק‬,‫וזמרת‬ in three places [i.e., here and in Isa. 12:2 and Ps. 118:14], where it is next to ‫וְזִמְ ָרת‬, but [in] all other places,it is ‫ )תהלים נט‬,‫)ירמיה טז יט( ה' עזי ומעזי‬ vowelized with a “shuruk" [now called a "kubutz"], [e.g., in ‫ וכן כל תיבה בת‬.‫י( עזו אליך אשמורה‬ the phrase] "O Lord, Who are my power (‫ )עֻ זִי‬and my ‫שתי אותיות הנקודה מלאפו"ם כשהיא‬ strength” (Jer. 16:19); “[Because of] his strength (‫)עֻ זוֹ‬, I ‫מארכת באות שלישית ואין השניה‬ hope for You” (Ps. 59:10). Likewise, any word [noun] ‫בשור"ק‬ ‫ הראשונה נקודה‬,‫בשו"א בחטף‬ consisting of two letters, vowelized with a “melupum,” [i.e., ,‫ עול עולו‬,‫ חק חקי‬,‫ רוק רוקי‬,‫כגון עז עזי‬ a "cholam,"] when it is lengthened by [the addition of] a third letter, and the second letter is not punctuated with a ‫ כל כלו ושלישים‬,(‫יסור עולו )ישעיהו י כז‬ “sheva” the first [letter] is vowelized with a “shuruk,” e.g., ‫ע ֹז‬ ‫ ואלו שלושה עזי‬.(‫על כלו )לעיל יד ז‬ strength, becomes ‫עֻ זִי‬, my strength, spittle (Job 30:10), ‫ר ֹק‬ ‫ ושל ישעיה )ישעיהו יב‬,‫וזמרת של כאן‬ becomes ‫ר ֹקִ י‬, my spittle (Job 7:19). allotment (Gen. 47:22), ‫ב( ושל תהלים )תהלים קיח יד( נקודים‬ ‫ ח ֹק‬becomes ‫ח ֹקִ י‬, my allotment (Prov. 30:8). ‫ע ֹל‬, yoke (Deut. ‫כתוב‬ ‫ ועוד אין באחד מהם‬,‫בחטף קמ"ץ‬ 28:48), becomes ‫עֻ לוֹ‬, his yoke, “shall be removed…his yoke ‫ וכולם סמוך להם‬,‫וזמרתי אלא וזמרת‬ ‫( ”עֻ לוֹ‬Isa. 10:27). ‫כּ ֹל‬, all (Gen. 21:12), becomes ‫כֻּלוֹ‬, all of it, “with officers over them all ‫( ”כֻּלוֹ‬Exod. 14:7). But these ‫ לכך אני אומר ליישב‬,‫ויהי לי לישועה‬ three [examples of the phrase], ‫עָ זִי וְזִמְ ָרת‬, [namely] the one ‫ ולא‬,‫ שאין עזי כמו עזי‬,‫לשון המקרא‬ [written] here, the one [written in] Isaiah (12: 2), and the ‫ אלא עזי שם דבר‬,‫וזמרת כמו וזמרתי‬ one [written in] Psalms (118:14) [all examples of the word ,‫ כמו )שם קכג א( היושבי בשמים‬,‫הוא‬ ‫ עָ זִי‬are vowelized with a short “kamatz.” Moreover, not one ‫)דברים‬ ,‫)עובדיה א ג( שוכני בחגוי סלע‬ of them [i.e., of these examples] is written ‫ וְזִמְ ָרתִ י‬but ‫וְזִמְ ָרת‬, ‫עזי‬ ‫ וזהו השבח‬.‫לג טז( שוכני סנה‬ ִ‫ְה‬ ַ and next to each of them it says ‫לִי לִי ֹשוּעָ ה‬-‫וי י‬, were my salvation. Therefore, in order to reconcile the language of ‫ וזמרת‬,‫וזמרת יה הוא היה לי לישועה‬ the text, I say that ‫ עָ זִי‬is not like ‫עֻ זִי‬, nor is ‫ וְזִמְ ָרת‬like ‫וְזִמְ ָרתִ י‬, (‫ כמו )שופטים ה כג‬,'‫דבוק הוא לתיבת ה‬ but ‫ עָ זִי‬is a noun [and the final “yud” is only stylistic], like ,'‫ )ישעיה ט יח( בעברת ה‬,'‫לעזרת ה‬ [the final “yud” in these examples:] “You Who dwell (‫)הַ ישְׁ בִי‬ ‫ולשון‬ .‫)קהלת ג יח( על דברת בני האדם‬ in heaven” (Ps. 123:1); “who dwell (‫ )שׁ ֹ ְכנִי‬in the clefts of the ,‫וזמרת לשון )ויקרא כה ד( לא תזמור‬ rock” (Obad. 1:3); “Who dwells (‫ )שׁ ֹ ְכנִי‬in the thorn bush” ‫ לשון כסוח‬,‫)ישעיה כה ה( זמיר עריצים‬ (Deut. 33:16). And this is the praise [that Moses and the Israelites sing to God]: The strength and the vengeance of ‫ עוזו ונקמתו של אלהינו היה לנו‬.‫וכריתה‬ the Eternal--that was my salvation. [In brief, the “yud” at the ‫ ואל תתמה על לשון ויהי שלא‬.‫לישועה‬ end of the word is a stylistic suffix, which has no bearing on ‫ שיש לנו כמה מקראות‬,‫נאמר היה‬ the meaning.] And the word ‫ וְזִמְ ָרת‬is connected to the word ‫)מלכים‬ ‫ וזה דוגמתו‬,‫מדברים בלשון זה‬ denoting the Divine Name, like “to the aid of (‫ )לְעֶ ז ְַרת‬the ‫א ו ה( את קירות הבית סביב להיכל‬ Lord” (Jud. 5:23); [and like the word ‫ בְּעֶ ב ְַרת‬in] “By the wrath ‫ היה לו לומר‬,‫ולדביר ויעש צלעות סביב‬ of (‫ )בְּעֶ ב ְַרת‬the Lord” (Isa. 9:18); [and the word ‫ דִ ב ְַרת‬in:] “concerning the matter of (‫( ”)דִ ב ְַרת‬Eccl. 3:18). [In brief, ‫ וכן בדברי הימים‬,‫עשה צלעות סביב‬ the‫ ◌ַ ת‬or,‫ ◌ָ ת‬denotes the construct state of a feminine ‫)דברי הימים ב' י יז( ובני ישראל‬ noun.] The expression ‫ וְזִמְ ָרת‬is an expression related to ‫עליהם‬ ‫היושבים בערי יהודה וימלוך‬ “and your vineyard you shall not prune (‫( ”)˜א תִ זְמ ֹר‬Lev. ‫עליהם‬ ‫ היה לו לומר מלך‬,‫רחבעם‬ 25:4); “the downfall of (‫ )זְמִ יר‬the tyrants” (Isa. 25:5), an '‫ )במדבר יד טז( מבלתי יכולת ה‬,‫רחבעם‬ expression denoting mowing down and cutting off. [Thus ‫ )שם‬,‫ היה לו לומר שחטם‬,‫וגו' וישחטם‬ the phrase means:] The strength and the vengeance of our God was our salvation. Now [since this is the meaning of '‫ לז( והאנשים אשר שלח משה וגו‬- ‫לו‬ the phrase,] do not be puzzled about the expression ‫וַי ְהִ י‬, (‫ )שמות ט כא‬,‫ מתו היה לו לומר‬,‫וימותו‬ [i.e.,] that it does not say ‫[ הָ י ָה‬without a “vav” since this is ‫ היה‬,‫ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב‬ the verb following ‫ עָ זִי וְזִמְ ָרת‬and does not begin a clause as :‫לו לומר עזב‬ the conversive “vav” usually does], for there are verses worded this way, and this is an example: “[against] the walls of the house around [both] the temple and the sanctuary, he made (‫ )וַיַּעַ שׂ‬chambers around [it]” (I Kings 6:5). It should have said ‫עָ שָׂ ה‬, “chambers around [it]” [instead of ‫]וַיַּעַ שׂ‬. Similarly, in (II) Chron. (10:17): “But the children of Israel who dwelt in the cities of JudahRehoboam reigned (˜ ְ‫ ) וַי ִמ‬over them.” It should have said: “Rehoboam (‫ ) מָ ַל‬over them.” [Similarly,] “Because the Lord was unable…He slaughtered them (‫ )וַי ִשְׁ חָ טֵ ם‬in the desert” (Num. 14:16). It should have said: ‫שְׁ חָ טָ ם‬. [Similarly,] “But the men whom Moses sent…died (‫( ”)וַי ָמוּתוּ‬Num 14:36, 37). It should have said: ‫מֵ תוּ‬. [Similarly,] “But he who did

110

not pay attention to the word of the Lord left (‫( ”)וַי ַעִ ז ֹב‬Exod. 9:21). It should have said: ‫עָ זַב‬.

111

this is my God: He revealed Himself in His glory to them [the Israelites], and they pointed at Him with their finger [as denoted by ‫זֶה‬, this]. By the sea, [even] a maidservant perceived what prophets did not perceive. — [from Mechilta]

‫ בכבודו נגלה עליהם והיו מראין‬:‫זה אלי‬ ‫ ראתה שפחה על הים מה‬,‫אותו באצבע‬ :‫שלא ראו נביאים‬

and I will make Him a habitation: Heb. ‫ו ְאַנְו ֵה‬. Onkelos rendered it as an expression of habitation (‫[ )נָו ֶה‬as in the following phrases]: “a tranquil dwelling (‫( ”)נָו ֶה‬Isa. 33:20); “a sheepfold (‫( ”)נְו ֵה‬Isa. 65:10). Another explanation: ‫ ו ְאַנְו ֵהוּ‬is an expression of beauty (‫)נוּ‬. [Thus the phrase means] I will tell of His beauty and His praise to those who enter the world, such as: [When Israel is asked:] "How is your beloved more than another beloved…? [Israel will say] My beloved is white and ruddy…" and the entire section [of Song of Songs] (Song of Songs 5:9, 10). — [from Mechilta]

‫ )ישעיה‬,‫ אונקלוס תרגם לשון נוה‬:‫ואנוהו‬ .‫ )שם סה י( לנוה צאן‬,‫לג כ( נוה שאנן‬ ‫ אספר נויו‬,‫דבר אחר ואנוהו לשון נוי‬ ‫ כגון )שיר השירים ה‬,‫ושבחו לבאי עולם‬ ‫ וכל‬,‫ י( מה דודך מדוד דודי צח ואדום‬- ‫ט‬ :‫הענין‬

the God of my father: is this One, and I will exalt Him.

:.‫ הוא זה וארוממנהו‬:‫אלהי אבי‬

the God of my father: I am not the beginning of the ‫ אלא‬,‫ לא אני תחלת הקדושה‬:‫אלהי אבי‬ sanctity [i.e., I am not the first to recognize His sanctity], but ‫מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו‬ the sanctity has been established and has remained with :‫עלי מימי אבותי‬ me, and His Divinity has been upon me since the days of my forefathers. — [from Mechilta]

3The Lord is a Master of war; the Lord is His

Name. The Lord is a Master of war: Heb. ‫אִ ישׁ מִ לְחָ מָ ה‬, lit., a man of war, [which is inappropriate in reference to the Deity. Therefore,] Rashi renders: Master of war, like “Naomi’s husband (‫( ”)אִ ישׁ נָעֳ מִ י‬Ruth 1:3) and so, every [instance in the Torah of] ‫אִ ישׁ‬, husband, and ֵ‫ אִ ישׁ‬, your husband, is rendered: ‫בַּעַ ל‬, master. Similarly, “You shall be strong and become a man (‫( ”)לְאִ ישׁ‬I Kings 2:2), [meaning] a strong man. —

:‫גי ְה ָֹ֖וה ִ ֣אישׁ מִ לְחָ ָ ֑מה י ְה ָֹ֖וה שְׁ מֽ וֹ‬ ‫ כמו‬,‫ בעל מלחמות‬:‫ה' איש מלחמה‬ ‫ וכל איש ואישך‬,‫)רות א ג( איש נעמי‬ (‫ וכן )מלכים א' ב ב‬,‫מתורגמין בעל‬ :‫ לגבור‬- ‫וחזקת והיית לאיש‬

the Lord is His Name: His wars are not [waged] with ‫ אלא‬,‫ מלחמותיו לא בכלי זיין‬:‫ה' שמו‬ weapons, but He wages battle with His Name, as David ‫ כמו שאמר דוד‬,‫בשמו הוא נלחם‬ said [to Goliath before fighting him], “[You come to me with ‫)שמואל א' יז מה( ואנכי בא אליך בשם‬ spear and javelin] and I come to you with the Name of the ‫ דבר אחר ה' שמו אף בשעה‬.‫ה' צבאות‬ Lord of Hosts” (I Sam. 17:45). Another explanation: The ‫ אוחז הוא‬,‫שהוא נלחם ונוקם מאויביו‬ Lord ‫ה‬-‫ו‬-‫ה‬-‫י‬, denoting the Divine Standard of Clemency,] is ‫במדתו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי‬ His Name--Even when He wages war and takes vengeance upon His enemies, He sticks to His behavior of ‫ ולא כמדת מלכי אדמה כשהוא‬,‫עולם‬ having mercy on His creatures and nourishing all those ,‫עוסק במלחמה פונה עצמו מכל עסקים‬ who enter the world, unlike the behavior of earthly kings. :‫ואין בו כח לעשות זו וזו‬ When he [an earthly king] is engaged in war, he turns away from all his [other] affairs and does not have the ability to do both this [i.e., wage war] and that [other things]. — [from Mechilta]

4Pharaoh's chariots and his army He cast into the sea, and the elite of his officers sank in the Red Sea.

‫דמַ ְרכּ ְ֥ב ֹת פַּ ְר ֛ע ֹה ו ְחֵ ֖ילוֹ י ָ ָ֣רה ב ַָיּ֑ם‬ :‫ִשׁיו טֻ בּ ְ֥עוּ ְבי ַם־סֽ וּף‬ ֽ ָ ‫ְחר‬ ֖ ָ ‫שׁל‬ ֥ ַ ‫וּמִ ב‬

He cast into the sea: Heb. ‫י ָָרה ַבי ָם‬. [Onkelos renders:] ‫ וכן שְׁ דִ י‬,‫ שדי לשון ירייה‬.‫ שדי בימא‬:‫ירה בים‬ ‫ שְׁ דִ י ְבי ַמָּ א‬is an expression of casting down (‫)י ָָרה‬, as ‫הוא אומר )שמות יט יג( או ירה יירה או‬ [Scripture] says: “or shall surely be cast down (‫”)י ָר ֹה יִיָּ◌ָ ֶרה‬ ‫ והתי"ו משמשת באלו‬,‫אשתדאה אישתדי‬ (Exod. 19:13), which Onkelos renders: ‫י ִשְׁ ‡תְּ דִ י אִ שְׁ ‡תְּ דָ אָה‬. :‫במקום התפעל‬ The “tav” serves in these [forms] in the hithpa’el form.

112

and the elite of: Heb. ‫וּמִ בְחַ ר‬, a noun, like ‫מֶ ְרכָּב‬, riding gear (Lev. 15:9); ‫מִ שְׁ כָּב‬, bed (Lev. 15:23); ‫מִ קְ ָרא ק ֹדֶ שׁ‬, holy convocation (Exod. 12:16, Lev. 23:3). sank: Heb. ‫טֻ בְּעוּ‬. The term ‫[ טְ בִיעָ ה‬for sinking] is used [in the Tanach] only [when referring] to a place where there is mud, like “I have sunk (‫ )טָ בַעְ ‡תִּ י‬in muddy depths” (Ps. 69:3); “and Jeremiah sank (‫ )ו ַיִּטְ בַּע‬into the mud” (Jer. 38: 6). This informs [us] that the sea became mud, to recompense them [the Egyptians] according to their behavior, [namely] that they enslaved the Israelites with [work that entailed] clay and bricks. — [from Mechilta]

5The depths covered them; they descended

into the depths like a stone.

(‫ כמו )ויקרא טו ט‬,‫ שם דבר‬:‫ומבחר‬ (‫ )שמות יב טז‬,‫ )שם ד( משכב‬,‫מרכב‬ :‫מקרא קדש‬ ‫ כמו‬,‫ אין טביעה אלא במקום טיט‬:‫טבעו‬ ,‫)תהלים סט ג( טבעתי ביון מצולה‬ ‫ מלמד‬,‫)ירמיה לח ו( ויטבע ירמיהו בטיט‬ ,‫שנעשה הים טיט לגמול להם כמדתם‬ :‫ששיעבדו את ישראל בחומר ובלבנים‬

‫צוֹ˜ת‬ ֖ ְ‫התְּ ה ֹ֖מ ֹת יְכַסְ ֻי֑מוּ ָי ְֽר ֥דוּ בִמ‬ :‫ְמוֹ־אבֶן‬ ‫כּ‬ ָֽ

covered them: Heb. ‫יְכַסְ י ֻמוּ‬, like ‫יְכַסוּם‬. The “yud” in the middle of it is superfluous. This is, however, a common biblical style [to add an additional “yud”], like “and your cattle and your flocks will increase (‫( ”)י ְִר ְבּי ֻן‬Deut. 8:13); “They will be sated (‫ )י ְִרוְי ֻן‬from the fat of Your house” (Ps. 36:9). The first “yud,” which denotes the future tense, is to be explained as follows: They sank in the Red Sea, so that the water would return and cover them up. There is no word in Scripture similar to ‫ יְכַסְ י ֻמוּ‬in its vowelization. It would usually be vowelized ‫ יְכַסְ י ֻמוּ‬with a “melupum.” [Here too it is obvious that Rashi means a “cholam,” as I explained above (Exod. 14:12).]

‫ והיו"ד האמצעית‬,‫ כמו יכסום‬:‫יכסימו‬ ‫ כמו‬,‫ ודרך המקראות בכך‬,‫יתירה בו‬ ,‫)דברים ח יג( ובקרך וצאנך ירביון‬ ‫ והיו"ד‬,‫)תהלים לו ט( ירוין מדשן ביתך‬ ‫ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך‬ ‫ טבעו בים סוף כדי שיחזרו המים‬,‫פרשהו‬ ‫ יכסימו אין דומה לו במקרא‬.‫ויכסו אותן‬ ‫ ודרכו להיות נקוד יכסימו‬,‫בנקודתו‬ :‫במלאפו"ם‬

like a stone: Elsewhere (verse 10), it says, “they sank like lead.” Still elsewhere (verse 7), it says, “it devoured them like straw.” [The solution is that] the [most] wicked were [treated] like straw, constantly tossed, rising and falling; the average ones like stone; and the best like lead-[i.e.,] they sank immediately [and thus were spared suffering]. — [from Mechilta]

‫ ובמקום אחר )פסוק י( צללו‬:‫כמו אבן‬ ‫ ובמקום אחר )פסוק ז( יאכלמו‬,‫כעופרת‬ ‫ הרשעים כקש הולכים ומטרפין‬,‫כקש‬ ‫ והכשרים‬,‫ בינונים כאבן‬,‫עולין ויורדין‬ :‫ שנחו מיד‬,‫כעופרת‬

6Your right hand, O Lord, is most powerful;

Your right hand, O Lord, crushes the foe. Your right hand…Your right hand: twice. When the Israelites perform the will of the Omnipresent, [even] the left hand becomes a right hand. — [Rashi from Mechilta]

֥Àְ‫֣ י ְה ָֹ֔וה נֶאְ דָּ ִ ֖רי בּ ַ֑כּ ֹחַ י ְִמֽינ‬Àְ‫וי ְִמֽינ‬ :‫י ְה ָֹ֖וה תִּ ְר ַ ֥עץ אוֹ ֵי ֽב‬ ‫ כשישראל‬,‫ שתי פעמים‬:‫ימינך ימינך‬ ‫עושין את רצונו של מקום השמאל נעשית‬ :‫ימין‬

113

Your right hand, O Lord, is most powerful: to save ‫ להציל את ישראל‬:‫ימינך ה' נאדרי בכח‬ Israel, and Your second right hand crushes the foe. It ‫ ולי נראה‬.‫וימינך השנית תרעץ אויב‬ seems to me, however, that that very right hand [also] ‫ מה שאי‬,‫אותה ימין עצמה תרעץ אויב‬ crushes the foe, unlike a human being, who cannot perform ‫אפשר לאדם לעשות שתי מלאכות ביד‬ two kinds of work with the same hand. The simple meaning ‫הנאדרת‬ ‫ ופשוטו של מקרא ימינך‬.‫אחת‬ of the verse is: Your right hand, which is strengthened with ‫ ימינך היא תרעץ‬,‫בכח מה מלאכתה‬ might--what is its work? Your right hand, O Lord, crushes the foe. There are many verses resembling it [i.e., where ‫ וכמה מקראות דוגמתו )תהלים צב‬,‫אויב‬ parts of the verse are repeated]: “For behold Your enemies, ,‫י( כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו‬ O Lord, for behold Your enemies will perish” (Ps. 92:10); ‫)תהלים צד ג( עד מתי רשעים ה' עד‬ “How long will the wicked, O Lord, how long will the wicked ‫נשאו‬ (‫ )תהלים צג ג‬,‫מתי רשעים יעלוזו‬ rejoice?” (Ps. 94:3); “The rivers have raised, O Lord, the ‫)תהלים‬ ,‫נהרות ה' נשאו נהרות קולם‬ rivers have raised their voice” (Ps. 93:3); “Not for us, O (‫ )הושע ב כג‬,‫קטו א( לא לנו ה' לא לנו‬ Lord, not for us” (Ps. 115:1); “I will answer, says the Lord; I will answer the heavens” (Hos. 2:23); “I to the Lord, I shall ,‫אענה נאום ה' אענה את השמים‬ sing” (Jud. 5:3); “Had it not been for the Lord, etc. Had it ,‫)שופטים ה ג( אנכי לה' אנכי אשירה‬ not been for the Lord Who was with us when men rose up '‫ ב( לולי ה' וכו' לולי ה‬- ‫)תהלים קכד א‬ against us” (Ps. 124:1, 2); “Praise! Praise! Deborah. Praise! ‫ה‬ ‫ )שופטים‬,‫שהיה לנו בקום עלינו אדם‬ Praise! Utter a song” (Jud. 5:12); “A foot shall trample it, ,‫שיר‬ ‫יב( עורי עורי דבורה עורי עורי דברי‬ the feet of a poor man” (Isa. 26:6); “And He gave their land ,‫)ישעי' כו ו( תרמסנה רגל רגלי עני‬ as an inheritance, an inheritance to Israel His people” (Ps. 135:12). ‫ כב( ונתן ארצם לנחלה‬- ‫)תהלים קלו כא‬

:‫וכו' נחלה לישראל‬ is most powerful: Heb. ‫ נֶאְ דָּ ִרי‬The “yud” is superfluous, like ַ …princess (‫ )שָׂ ָרתִ י‬among the “populous (‫)ר ָבּתִ י עָ ם‬ provinces” (Lam. 1:1); “what was stolen by day” (‫) ְגּנֻבְתִ י‬ (Gen. 31:39).

(‫ כמו )איכה א א‬,‫ היו"ד יתירה‬:‫נאדרי‬ ‫ )בראשית לא‬,‫רבתי עם שרתי במדינות‬ :‫לט( גנובתי יום‬

crushes the foe: Heb. ‫‡תִּ ְרעַ ץ‬, [which means] it constantly crushes and breaks the foe. Similar to this, “And they crushed (‫ )וַי ְִרעִ צוּ‬and broke the children of Israel,” in Jud. (10:8). (Another explanation: Your right hand, which is strengthened with might-it breaks and strikes the foe.)

‫ תמיד היא רועצת ומשברת‬:‫תרעץ אויב‬ ‫ ודומה לו וירעצו וירוצצו את בני‬,‫האויב‬ ‫ דבר‬.(‫ישראל בשופטים )שופטים י ח‬ ‫אחר ימינך הנאדרת בכח היא משברת‬ :‫ומלקה אויב‬

7And with Your great pride You tear down

those who rise up against You; You send forth Your burning wrath; it devours them like straw.

À‫֖ ַתּֽהֲ ֣ר ֹס קָ ֶ ֑מי‬Àְ‫זוּב ְ֥ר ֹב גְּאֽ וֹנ‬ :‫֔ י ֹֽאכ ֵ ְ֖למוֹ כּ ַַקּֽשׁ‬Àְ‫תְּ שַׁ לַּח֙ חֲ ֣ר ֹנ‬

And with Your great pride: (If the hand alone crushes the foe, then when it is raised with its great pride, it will [definitely] tear down those who rise up against Him. And if with His great pride alone His foes are torn down, how much more so, when He sends upon them His burning wrath, will it consume them.)

‫ אם היד בלבד רועצת‬:‫וברב גאונך‬ ‫ אז‬,‫ כשהוא מרומם ברוב גאונו‬,‫האויב‬ ‫ ואם ברוב גאונו לבד אויביו‬,‫יהרס קמיו‬ ‫ קל וחומר כששלח בם חרון אף‬,‫נהרסים‬ :‫יאכלמו‬

You tear down: You always tear down those who rise up against You. And who are those who rise up against Him? These are the ones who rise up against Israel, and so does he [the Psalmist] say, “For behold, Your enemies stir.” And what is that stirring? “Against Your people they plot cunningly” (Ps. 83:3, 4). For this reason, he calls them the enemies of the Omnipresent. — [from Mechilta]

‫ תמיד אתה הורס קמיך הקמים‬:‫תהרס‬ ‫ אלו הקמים‬,‫ ומי הם הקמים כנגדו‬,‫נגדך‬ (‫ וכן הוא אומר )תהלים פג ג‬,‫על ישראל‬ ,‫ ומה היא ההמיה‬,‫כי הנה אויביך יהמיון‬ ‫ ועל זה‬,‫)שם ב( על עמך יערימו סוד‬ :‫קורא אותם אויביו של מקום‬

8And with the breath of Your nostrils the waters were heaped up; the running water stood erect like a wall; the depths congealed in the heart of the sea.

‫ ֶנ֣עֶ ְרמוּ מַ֔ י ִם נִצּ ְ֥בוּ‬À֙ ‫חוּב ְ֤רוּחַ אַ פֶּ֨ י‬ ֵ ‫כ‬ ‫ְמוֹ־נ֖ד נֹֽז ִ ְ֑לים ָקֽפְ ֥אוּ תְ ה ֹ֖מ ֹת‬ :‫ְבּלֶב־ ָי ֽם‬

114

And with the breath of Your nostrils: Breath which ‫ היוצא משני נחירים של‬:‫וברוח אפיך‬ comes out of the two nostrils of the nose. Scripture speaks ‫ דבר הכתוב כביכול בשכינה דוגמת‬.‫אף‬ anthropomorphically about the Shechinah, on the model of ‫ כדי להשמיע אוזן הבריות‬,‫מלך בשר ודם‬ a mortal king, in order to enable the ears of the people to ‫ כשאדם‬.‫כפי ההוה שיוכלו להבין דבר‬ hear it [to understand God’s anger] as it usually occurs [in ‫יח‬ ‫ וכן )תהלים‬,‫כועס יוצא רוח מנחיריו‬ humans], so that they should be able to understand the ‫ וכן )איוב ד ט( ומרוח‬,‫ט( עלה עשן באפו‬ matter. [Namely that] when a person becomes angry, wind comes out of his nostrils. Likewise, “Smoke went up from (‫ וזהו שאמר )ישעיהו מח ט‬,‫אפו יכלו‬ His nostrils” (Ps. 18:9), and similarly, “and from the wind of ‫ כשזעפו נח‬,‫למען שמי אאריך אפי‬ His nostrils they will be destroyed” (Job 4:9). And this is ‫ נשימתו‬,‫ וכשהוא כועס‬,‫נשימתו ארוכה‬ what it [Scripture] says: “For the sake of My Name, I defer ‫ ולמען‬,‫ )שם( ותהלתי אחטם לך‬,‫קצרה‬ My anger” (Isa. 48:9) [lit., I lengthen the breath of My nose]. ‫תהלתי אשים חטם באפי לסתום נחירי‬ [This means that] when his [a person’s] anger subsides, his .‫ לך בשבילך‬,‫בפני האף והרוח שלא יצאו‬ breath becomes longer, and when he becomes angry, his breath becomes shorter; [the verse continues:] “and for My ‫אחטם כמו נאקה בחטם במסכת שבת‬ praise I restrain My wrath (‫ )אֶ חֱ טָ ם‬for you” (Isa. 48: 9). [I.e.,] ‫ וכל אף וחרון‬.‫)דף נא ב( כך נראה בעיני‬ I put a ring (‫ )חִ טָ ם‬into My nostrils in front of the anger and ‫ )דברים ז ד( חרה‬,‫שבמקרא אני אומר כן‬ the wind, [so] that they should not come out. “For you” ‫ כמו )איוב ל ל( ועצמי חרה מני‬,‫אף‬ means “for your sake.” [The word] ‫ אֶ חֱ טָ ם‬is like [the ‫שהנחירים‬ ,‫ לשון שריפה ומוקד‬,‫חורב‬ expression in the Mishnah:] “a dromedary with a nose ring” ‫ וחרון‬,‫מתחממים ונחרים בעת הקצף‬ (‫ )בַּחִ טָ ם‬in tractate Shabbath (51b). This is how it appears to me. And concerning every [expression of] ‫ אַף‬and ‫ חָ רוֹן‬in the ‫ וכן‬,‫ כמו רצון מגזרת רצה‬,‫מגזרת חרה‬ Bible [which are expressions of anger] I say this: [The ‫ על כן הוא אומר‬,‫חמה לשון חמימות‬ expression] ‫חָ ָרה אַף‬, anger was kindled, is like [the word ‫ ובנוח‬,‫)אסתר א יב( וחמתו בערה בו‬ ‫ חָ ָרה‬in:] “and my bones dried out (‫ )חָ ָרה‬from the heat” (Job :‫החמה אומר נתקררה דעתו‬ 30:30); ‫ חָ ָרה‬is an expression of fire and burning, for the nostrils heat up and burn at the time of anger. ‫( חָ רוֹן‬burning) is from the root ‫( חרה‬to burn) just as ‫( ָרצוֹן‬will) is from the root ‫( רצה‬to desire). And likewise, ‫ חֵ מָ ה‬is an expression of heat (‫)חֲ מִ ימוּת‬. Therefore, it [Scripture] says: “and his anger (‫ )ו ַחִ מָ תוֹ‬burnt within him” (Esther 1:12), and when the anger subsides, we say, “His mind has cooled off (‫)נִתְ קָ ְר ָרה דַ עְ ‡תּוֹ‬.” the waters were heaped up: Heb. ‫נֶעֶ ְרמוּ‬. Onkelos rendered [this word] as an expression of cunning (‫)עַ ְרמִ ימוּת‬. According to the clarity of Scripture, however, it is an expression related to “a stack (‫ )עִ ֵרמַ ת‬of wheat” (Song of Songs 7:3), and [the phrase that follows:] “the running water stood erect like a wall” proves this.

‫ אונקלוס תרגם לשון‬:‫נערמו מים‬ ‫ כמו )שיר‬,‫ערמימות ולשון צחות המקרא‬ ‫ ונצבו כמו נד‬,‫השירים ז ג( ערמת חטים‬ ‫ ממוקד רוח שיצא מאפיך יבשו‬.‫יוכיח‬ ‫המים והם נעשו כמין גלים וכריות של‬ :‫ערימה שהם גבוהים‬

the waters were heaped up: From the heat of the wind that came out of Your nose, the water dried up, and it became like piles and heaps of grain stacks, which are tall.

‫ ממוקד רוח שיצא מאפיך‬:‫נערמו מים‬ ‫יבשו המים והם נעשו כמין גלים וכריות‬ ‫של ערימה שהם גבוהים‬

like a wall: Heb. ‫נֵד‬-‫כְמוֹ‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫כְּשׁוּר‬, like a wall. — wall: Heb. ‫נֵד‬, an expression of heaping and gathering, like “a heap (‫ )נֵד‬of harvest on a day of sickness” (Isa. 17:11); “He gathers (‫ )כֹּנֵס‬as a mound ‫( ” ַכּנֵד‬Ps. 33:7). It does not say, “He brings in as a flask ‫כַּנּ ֹאד‬,” but ‫ ַכּנַּד‬. Now if ‫ ַכּנַּד‬were the same as ‫כַּנּ ֹאד‬, and ‫ כֹּנֵס‬were an expression of bringing in, it should have said, “He brings in as into a flask (‫ִכּבְנ ֹאד‬ ‫ )מַ ְכנִיס‬the waters of the sea.” Rather, ‫ כֹּנֵס‬is an expression of gathering and heaping, and so, “shall stand in one heap (‫“ ; ”)נֵד‬stood in one heap (‫)נֵד‬.” (Josh. 3:13, 16); and the expression of rising and standing does not apply to flasks, but to walls and heaps. Moreover, we do not find ‫נּ ֹאד‬, meaning a flask, vowelized [with any vowel] but with a “melupum,” (meaning a “cholam,” ) like [in the phrases:] “place my tears into Your flask ( ֶ‫( ”) בְּנּ ֹאד‬Ps. 56:9); “the flask of ‫ נּ ֹאד‬milk” (Jud. 4:19).

:‫ כחומה‬,‫ כתרגומו כשור‬:‫כמו נד‬ (‫ כמו )ישעיהו יז יא‬,‫ לשון צבור וכנוס‬:‫נד‬ ‫ )תהלים לג ז( כונס‬,‫נד קציר ביום נחלה‬ ‫ ואלו היה‬,‫ לא כתיב כנאד אלא כנד‬,‫כנד‬ ‫ היה‬,‫ וכונס לשון הכנסה‬.‫כנד כמו כנאד‬ ‫ אלא‬,‫לו לכתוב מכניס כבנאד מי הים‬ ‫ וכן )יהושע ג‬,‫כונס לשון אוסף וצובר הוא‬ ‫ )שם יג( ויעמדו נד‬,‫טז( קמו נד אחד‬ ‫ ואין לשון קימה ועמידה בנאדות‬,‫אחד‬ ‫ ולא מצינו נאד‬,‫אלא בחומות וצבורים‬ (‫ כמו )תהלים נו ט‬,‫נקוד אלא במלאפו"ם‬ ‫ )שופטים ד יט( את‬,‫שימה דמעתי בנאדך‬ :‫נאד החלב‬

115

ַ congealed: Heb. ‫קָ פְ אוּ‬, like “and curdle me (‫)‡תּקְ פִּ יאֵ נִי‬ like cheese” (Job 10:10). [I.e.,] that they [the depths] hardened and became like stones, and the water hurled the Egyptians against the stone with [all its] might and fought with them [the Egyptians] with all kinds of harshness.

,‫ כמו )איוב י י( וכגבינה תקפיאני‬:‫קפאו‬ ‫שהוקשו ונעשו כאבנים והמים זורקים‬ ‫את המצרים על האבן בכח ונלחמים בם‬ :‫בכל מיני קושי‬

in the heart of the sea: Heb. ‫ ְבּלֶב י ָם‬, in the strongest part ‫ ודרך המקראות‬,‫ בחוזק הים‬:‫בלב ים‬ of the sea. It is customary for the Scriptures to speak in this ,‫לדבר כן )דברים ד יא( עד לב השמים‬ manner, [for instance:] “until the heart of (‫ )לֵב‬the heavens” ‫ לשון עקרו‬,‫)שמואל ב' יח יד( בלב האלה‬ (Deut. 4:11); in the heart of (‫ ) ְבּלֵב‬the terebinth" (II Sam. :‫ותקפו של דבר‬ 18:14). [The heart in these examples is] an expression denoting the root and the strength of anything. —

9[Because] the enemy said, I will pursue, I will overtake, I will share the booty; my desire will be filled from them; I will draw my sword, my hand will impoverish them. [Because] the enemy said: to his people, when he enticed them with [his] words, "I will pursue, and I will overtake them, and I will share the plunder with my officers and my servants." will be filled from them: Heb. ‫‡תִּ מְ לָאֵ מוֹ‬, equivalent to ‫‡תִּ מְ לָא מֵ הֶ ם‬, will be filled from them.

‫אָמר אוֹ ֵי֛ב אֶ ְר ֥דּ ֹף אַ ִ ֖שּׂיג אֲ חַ ֵ ֣לּק‬ ַ֥ ‫ט‬ ‫אָריק חַ ְר ִ֔בּי‬ ֣ ִ ‫שָׁ ָ ֑לל תִּ מְ ל ֵ ָ֣אמוֹ נַפְ שִׁ֔ י‬ ִ ֽ‫תּ‬ :‫ישׁמוֹ י ִָדֽי‬ ֖ ֵ ‫וֹר‬ ,‫ לעמו כשפיתם בדברים‬:‫אמר אויב‬ ‫ארדוף ואשיגם ואחלק שלל עם שרי‬ :‫ועבדי‬ :‫ תתמלא מהם‬:‫תמלאמו‬

my desire: Heb. ‫נַפְ שִׁ י‬, lit., my soul, my spirit, and my will. ‫ ואל תתמה על תיבה‬.‫ רוחי ורצוני‬:‫נפשי‬ Do not be surprised at [one] word speaking for two [words]; ‫ תמלאמו תמלא‬- ‫המדברת בשתים‬ i.e., ‫‡תִּ מְ לָאֵ מוֹ‬, instead of ‫‡תִּ מְ לָא מֵ הֶ ם‬, because there are ‫ יש הרבה כלשון הזה )שופטים א‬,‫מהם‬ many such words [in Tanach like this], e.g., “you have .‫ כמו נתת לי‬,‫טו( כי ארץ הנגב נתתני‬ ָ ‫ )נ ְַת‬dry land” (Jud. 1:15), [which is] like ‫‡תּ‬ ָ ַ‫נָת‬ given me (‫‡תּנִי‬ ,‫לשלום‬ ‫)בראשית לז ד( ולא יכלו דברו‬ ַ‫)דּ‬ ‫“ לִי‬and they could not speak with him (‫ בְּרוּ‬peacefully” (Gen. 37:4), [which is] like ‫“דַּ בֵּר עִ מוֹ‬my children have left me ‫ כמו‬,‫ )ירמיה י כ( בני יצאוני‬.‫כמו דבר עמו‬ (‫( ” )יְצָאוּנִי‬Jer. 10:20), [which is] like ‫“ יָצְאוּ מִ מֶ נִי‬I will tell him ‫ )איוב לא לז( מספר צעדי‬.‫יצאו ממני‬ (‫( ” )אַ גִּידֶ נּוּ‬Job 31:37), [which is] like ‫אַגִיד לוֹ‬. Here too, - ‫ אף כאן תמלאמו‬,‫ כמו אגיד לו‬,‫אגידנו‬ ‫ ‡תִּ מְ לָאֵ מוֹ‬is equivalent to ‫‡תִּ ◌ִ ◌ִ מְ לָאֵ מוֹ נַפְ שִׁ י מֵ הֶ ם‬.

:‫תמלא נפשי מהם‬

ִ ‫חַ ְרבִּי‬, lit., I will empty my I will draw my sword: Heb. ‫אָריק‬ ‫ ועל שם שהוא‬,‫ אשלוף‬:‫אריק חרבי‬ sword. I will draw, and because one empties the sheath by ‫מריק את התער בשליפתו ונשאר ריק‬ drawing it [the sword], and it remains empty, an expression ‫ כמו )בראשית מב‬,‫נופל בו לשון הרקה‬ of emptying is appropriate, like “And it came to pass that (‫ )ירמיה מח יב‬,‫לה( מריקים שקיהם‬ they were emptying (‫ )מְ ִריקִ ים‬their sacks” (Gen. 42:35); “and ‫ ואם תאמר אין לשון ריקות‬.‫וכליו יריקו‬ they shall empty (‫ )י ִָריקוּ‬his vessels” (Jer. 48:12). Do not say ‫ אלא על התיק ועל השק‬,‫נופל על היוצא‬ that the expression of emptiness [in these examples] does not apply to what comes out [of its container] but [instead ‫ אבל לא על החרב‬,‫ועל הכלי שיצא ממנה‬ applies] to the sheath, the sack, or the vessel from which it ,‫ ולדחוק ולפרש אריק חרבי‬,‫ועל היין‬ came out, but not to the sword or the wine, and [thus] to - ‫כלשון )בראשית יד יד( וירק את חניכיו‬ ִ like the language of force an interpretation of ‫אָריק חַ ְרבִּי‬ ‫ מצינו הלשון מוסב אף על‬,‫אזדיין בחרבי‬ “and he armed (‫ )וַי ֶָרק‬his trained men” (Gen. 14:14), ,‫היוצא )שיר השירים א ג( שמן תורק‬ [claiming that its] meaning [is] "I will arm myself with my ,‫)ירמיהו מח יא( ולא הורק מכלי אל כלי‬ sword.” [To this I answer that] we find the expression [of emptying] also applied to that which comes out, e.g., “oil ‫לא הורק הכלי אין כתיב כאן אלא לא‬ ַ poured forth (‫)‡תּוּרק‬ ” (Song of Songs 1:3); “and he has not ‫ מצינו הלשון‬,‫הורק היין מכלי אל כלי‬ ַ been poured (‫)הוּרק‬ from one vessel to another vessel” (Jer. ‫ וכן )יחזקאל כח ז( והריקו‬.‫מוסב על היין‬ ַ 48:11). It is not written: “the vessel was not emptied (‫”)הוּרק‬ :‫ דחירם‬,‫חרבותם על יפי חכמתך‬ ַ but “the wine was not poured (‫)הוּרק‬ from one vessel to another vessel.” Similarly, “and they will draw (‫ )ו ְהֵ ִריקוּ‬their swords on the beauty of your wisdom” (Ezek. 28:7), referring to Hiram [the king of Tyre]-[following Onkelos, Jonathan].

116

ִ my hand will impoverish them: Heb. ‫‡תּוֹרישֵׁ מוֹ‬, an ֵ and destitution, like “The Lord expression of poverty (‫)רישׁוּת‬ ִ impoverishes (‫)מוֹרישׁ‬ and makes rich” (I Sam. 2:7).

10You blew with Your wind, the sea covered

them; they sank like lead in the powerful waters. ָ ְ‫נָשַׁ פ‬, an expression of blowing, and You blew: Heb. ‫‡תּ‬ likewise: “and also He blew (‫ )נָשַׁ ף‬on them” (Isa. 40:24).

they sank: Heb. ‫ ָצלִלוּ‬, [which means] they sank; they went down to the depths, an expression of ‫מְ צוּלָה‬, deep. like lead: Heb. ‫כַּעוֹפֶ ֶרת‬, plomb in French, lead.

11Who is like You among the powerful, O

Lord? Who is like You, powerful in the holy place? Too awesome for praises, performing wonders!

‫ כמו‬,‫ לשון רישות ודלות‬:‫תורישמו‬ :‫)שמואל א' ב ז( מוריש ומעשיר‬

֙‫֖ כּ ָ ִ֣סּמוֹ ָי֑ם ָ ֽצלֲלוּ‬À ֲ‫ינ ַ ָ֥שׁפְ תָּ ב ְֽרוּח‬ :‫ירים‬ ֽ ִ ִ‫ַכּֽעוֹפֶ֔ ֶרת בּ ַ ְ֖מי ִם אַ דּ‬ (‫ וכן )ישעיהו מ כד‬,‫ לשון הפחה‬:‫נשפת‬ :‫וגם נשף בהם‬ (‫ לשון )תהלים סט ג‬,‫ עמקו‬,‫ שקעו‬:‫צללו‬ :‫מצולה‬ :‫ אבר פלו"ם ]עופרת[ בלעז‬:‫כעופרת‬

‫ם י ְה ָֹ֔וה ִ ֥מי‬ ֙ ‫יא ִמֽי־כ ָ֤מ ֹכָה ָבּֽאֵ ִל‬ ‫נוֹרא‬ ֥ ָ ‫כּ ָ֖מ ֹכָה נֶאְ ָ ֣דּר בּ ַ֑קּ ֹדֶ שׁ‬ :‫פלֶא‬ ֽ ֶ ‫ת ֥ע ֹשֵׂ ה‬Ð֖ ִ‫תְ ה‬

among the powerful: Heb. ‫בָּאֵ לִם‬, among the strong, like “and the powerful (‫ )אֵ ילֵי‬of the land he took away” (Ezek. 17:13); “my strength ‫אי ָלוּתִ י‬, hasten to my assistance” (Ps. 22:20).

‫ כמו )יחזקאל יז יג( ואת‬,‫ בחזקים‬:‫באלם‬ ‫ )תהלים כב כ( אילותי‬,‫אילי הארץ לקח‬ :‫לעזרתי חושה‬

Too awesome for praises: [You are] too awesome for [one] to recite Your praises, lest they fall short, as it is written: “Silence is praise to You” (Ps. 65:2).

‫ יראוי מלהגיד תהלותיו פן‬:‫נורא תהלות‬ ‫ כמו שכתוב )שם סה ב( לך דומיה‬,‫ימעטו‬ :‫תהלה‬

12You inclined Your right hand; the earth swallowed them up.

:‫֔ תִּ ְבל ֵ ָ֖עמוֹ ָא ֶֽרץ‬Àְ‫יבנָטִ֨ יתָ ֙ י ִ ְ֣מינ‬

You inclined Your right hand: When the Holy One, blessed be He, inclines His hand, the wicked perish and fall, because all are placed in His hand, and they fall when He inclines it. Similarly, it [Scripture] says: “and the Lord shall turn His hand, and the helper shall stumble, and the helped one shall fall” (Isa. 31:3). This can be compared to glass vessels placed in a person’s hand. If he inclines his hand a little, they fall and break. — [based on Mechilta]

‫ כשהקב"ה נוטה ידו‬:‫נטית ימינך‬ ‫ לפי שהכל נתון‬,‫הרשעים כלים ונופלים‬ ‫בידו ונופלים בהטייתה וכן הוא אומר‬ ‫)ישעיה לא ג( וה' יטה ידו וכשל עוזר‬ ‫ משל לכלי זכוכית הנתונים‬.‫ונפל עזור‬ ‫ מטה ידו מעט והן נופלין‬,‫בידי אדם‬ :‫ומשתברין‬

the earth swallowed them up: From here [we deduce] that they merited to be buried as a reward for saying, “The Lord is the righteous One” (Exod. 9:27). — [from Mechilta]

‫ מכאן שזכו לקבורה‬:‫תבלעמו ארץ‬ :‫בשכר שאמרו )לעיל ט כז( ה' הצדיק‬

13With Your loving kindness You led the

people You redeemed; You led [them] with Your might to Your holy abode. You led: Heb. ָ‫נֵהַ לְ‡תּ‬, an expression of leading. Onkelos, however, rendered [it as] an expression of carrying and bearing, but he was not exact in explaining it in accordance with the Hebrew. [I.e., he explained the sense of the verse, but he did not translate the word literally.]

ָ‫גּאלְתּ‬ ֑ ָ ‫֖ עַ ם־ז֣ וּ‬À ְ‫יגנ ִ ָ֥חיתָ בְחַ סְ דּ‬ :Àֽ‫֖ אֶ ל־נְ ֵו֥ה קָ דְ ֶשׁ‬Àְ‫נ ַ ֵ֥הלְתָּ בְעָ זּ‬ ‫ ואונקלוס תרגם לשון‬,‫ לשון מנהל‬:‫נהלת‬ ‫ ולא דקדק לפרש אחר לשון‬,‫נושא וסובל‬ :‫העברית‬

117

14Peoples heard, they trembled; a shudder

seized the inhabitants of Philistia. they trembled: Heb. ‫י ְִרגָזוּן‬, [which means] they tremble. the inhabitants of Philistia: [They trembled] since they slew the children of Ephraim, who hastened the end [of their exile] and went out [of Egypt] forcibly, as is delineated in (I) Chronicles (7:21). And the people of [the town of] Gath slew them [the children of Ephraim]. — [from Mechilta]

15Then the chieftains of Edom were startled; [as for] the powerful men of Moab, trembling seized them; all the inhabitants of Canaan melted. the chieftains of Edom…the powerful men of Moab: Now they had nothing to fear at all, because they [the Israelites] were not advancing upon them. Rather, [they trembled] because of grief, that they were grieving and suffering because of the glory of Israel.

melted: Heb. ‫נָמ ֹגוּ‬, [as in the phrase] “with raindrops You dissolve it (‫( ”)‡תְּ מ ֹ ְג ֶגנָּה‬Ps. 65:11). They [the inhabitants of Canaan] said, “They are coming upon us to annihilate us and possess our land.” -[from Mechilta]

16May dread and fright fall upon them; with

the arm of Your greatness may they become as still as a stone, until Your people cross over, O Lord, until this nation that You have acquired crosses over.

‫יד ָשֽׁמְ ֥עוּ עַ ִ ֖מּים י ְִרגָּז֑ וּן ִ ֣חיל אָחַ֔ ז‬ :‫י ֽשְׁ ֵ ֖בי פְּ ָלֽשֶׁ ת‬ :‫ מתרגזין‬:‫ירגזון‬ ‫ מפני שהרגו את בני‬:‫ישבי פלשת‬ ,‫אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה‬ ‫כמפורש בדברי הימים )דברי הימים א' ז‬ :‫כא( והרגום אנשי גת‬

‫ילי‬ ֣ ֵ ֵ‫לּוּפי אֱ ֔דוֹם א‬ ֣ ֵ ַ‫טו ָ ֤אז נִבְהֲ לוּ֙ א‬ ‫מוֹאָ֔ ב י ֹֽאחֲ ֵ ֖זמוֹ ָ ֑רעַ ד נ ָ֕מ ֹגוּ ֖כּ ֹל‬ :‫י ֽשְׁ ֵ ֥בי כְנָ ֽעַ ן‬ ‫ והלא לא היה‬:‫אלופי אדום אילי מואב‬ ‫ שהרי לא עליהם‬,‫להם לירא כלום‬ ‫ אלא מפני אנינות שהיו‬,‫הולכים‬ ‫מתאוננים ומצטערים על כבודם של‬ :‫ישראל‬ (‫ כמו )תהלים סה יא‬,‫ נמסו‬:‫נמגו‬ ‫ אמרו עלינו הם באים‬.‫ברביבים תמוגגנה‬ :‫לכלותינו ולירש את ארצנו‬

‫ֵיהם אֵ ימָ֨ תָ ה֙ ו ָפַ֔ חַ ד‬ ֤ ֶ ‫טזתִּ ֨פּ ֹל עֲ ל‬ ‫֖ י ִדְּ ֣מוּ כּ ָ ָ֑אבֶן עַ ד־‬À ֲ‫ִבּג ְ֥ד ֹל ז ְֽרוֹע‬ ‫ י ְה ָֹ֔וה עַ ד־ ַי ֽעֲ ֖ב ֹר עַ ם־‬À֙ ְ‫ַי ֽעֲ ֤ב ֹר עַ מּ‬ : ָ‫ז֥ וּ קָ נִ ֽית‬

May dread…fall upon them: Heb. ‫אֵ ימָ תָ ה‬, upon the distant ones. — [from Mechilta]

:‫ על הרחוקים‬:‫תפל עליהם אימתה‬

and fright: Heb. ‫ו ָפַ חַ ד‬. Upon the nearby ones, as the matter that is stated: “For we have heard how the Lord dried up [the water of the Red Sea for you, etc.]” (Josh. 2:10).[from Mechilta]

‫ כענין שנאמר‬,‫ על הקרובים‬:‫ופחד‬ ‫)יהושע ב י( כי שמענו את אשר הוביש‬ :'‫וגו‬

until…cross over, until…crosses over: As the Targum [Onkelos] renders.

:‫ כתרגומו‬:‫עד יעבר עד יעבר‬

You have acquired: Heb. ָ‫קָ נִית‬. [I.e., whom] You loved ‫ כחפץ הקנוי‬,‫ חבבת משאר אומות‬:‫קנית‬ more than other nations, similar to an article purchased for :‫ שחביב על האדם‬,‫בדמים יקרים‬ a high price, which is dear to the person [who purchased it].

17You shall bring them and plant them on the

mount of Your heritage, directed toward Your habitation, which You made, O Lord; the sanctuary, O Lord, [which] Your hands founded.

֔À ְ‫ְהר נַ ֽחֲ ָלֽת‬ ֣ ַ ‫יזתְּ בִאֵ֗ מוֹ ו ְתִ טָּ עֵ֨ מ ֙וֹ בּ‬ ‫֛ פָּ ַ ֖עלְתָּ י ְה ֹ ָו֑ה‬À ְ‫מָ ֧כוֹן לְשִׁ בְתּ‬ :À‫מִ קְּ ֕ ָדשׁ אֲ ד ָֹנ֖י כּֽוֹנְנ֥ וּ י ֶָדֽי‬

118

You shall bring them: Moses prophesied that he would not enter the land [of Israel]. Therefore, it does not say: “You shall bring us.” (It appears that it should read “that they would not enter the land, etc.” Indeed, this is the way it is stated in Baba Bathra 119b and in Mechilta: The sons will enter but not the fathers. Although the decree of the spies had not yet been pronounced, he [Moses] prophesied, not knowing what he was prophesying. — [Maharshal]) directed toward Your habitation: The Temple below is directly opposite the Temple above, which You made. — [from Mechilta]

‫ נתנבא משה שלא יכנס לארץ‬:‫תבאמו‬ :‫לכך לא נאמר תביאנו‬

‫ מקדש של מטה מכוון‬:‫מכון לשבתך‬ :‫כנגד כסא של מעלה אשר פעלת‬

the sanctuary: Heb. ‫מִ קְּ דָ שׁ‬. The cantillation sign over it is a ‫ הטעם עליו זקף גדול להפרידו‬:‫מקדש‬ “zakef gadol,” to separate it from the word ‫ ה‬following it. ‫מתיבת השם שלאחריו המקדש אשר‬ [The verse thus means:] the sanctuary which Your hands ‫ חביב בית המקדש‬.'‫כוננו ידיך ה‬ founded, O Lord. The Temple is beloved, since, whereas ‫שנאמר‬ ,‫שהעולם נברא ביד אחת‬ the world was created with “one hand,” as it is said: “Even ,‫ארץ‬ ‫יסדה‬ ‫)ישעיהו מח יג( אף ידי‬ My hand laid the foundation of the earth” (Isa. 48:13), the ‫ ואימתי יבנה בשתי‬.‫ומקדש בשתי ידים‬ sanctuary [will be built] with “two hands.” When will it be built with "two hands"? At the time when “the Lord will reign ‫ לעתיד‬,‫ בזמן שה' ימלוך לעולם ועד‬,‫ידים‬ to all eternity” [verse 18]. In the future, when the entire :‫לבא שכל המלוכה שלו‬ ruling power is His. — [from Mechilta and Keth. 5a]

18The Lord will reign to all eternity

:‫יחי ְה ֹ ָו֥ה | י ִמְ ֖˜‡ לְע ָ ֹ֥לם ו ֶָעֽד‬

to all eternity: Heb. ‫לְעֹלָם ו ָעֶ ד‬. [This is] an expression of ‫ לשון עולמות הוא והוי"ו בו‬:‫לעלם ועד‬ eternity, and the “vav” in it is part of the root. Therefore, it is ‫ אבל )ירמיהו כט‬,‫יסוד לפיכך היא פתוחה‬ punctuated with a “pattach.” But in “and I am He Who ,‫ שהוי"ו בו שימוש‬,‫כג( ואנכי היודע ועד‬ knows, and [I am] a witness ‫( ”ו ָעֵ ד‬Jer. 29:23), in which the :‫קמוצה היא‬ “vav” is a prefix, it is punctuated with a “kamatz.”[The punctuation referred to here is the sound of the word, which would be the letter "ayin" not "vov". This is punctuated with a "segol" which is sometimes referred to as the "small pattach". ]

19When Pharaoh's horses came with his

chariots and his horsemen into the sea, and the Lord brought the waters of the sea back upon them, and the children of Israel walked on dry land in the midst of the sea, When Pharaoh’s horses came: Heb. ‫ כִּי בָא‬When they came.

20Miriam, the prophetess, Aaron's sister, took

a timbrel in her hand, and all the women came out after her with timbrels and with dances.

‫יט ִ ֣כּי ָב ֩א ֨סוּס פַּ ְר ֜ע ֹה בּ ְִרכ ְ֤בּוֹ‬ ‫ֵהם‬ ֖ ֶ ‫וּב ְָפ ָֽרשָׁ י ֙ו ַבּ ָ֔יּם ו ַָיּ֧שֶׁ ב י ְה ֹ ָו֛ה עֲ ל‬ ‫הל ְ֥כוּ‬ ֽ ָ ‫ת־מי הַ ָיּ֑ם וּב ְֵנ֧י י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל‬ ֣ ֵ ֶ‫א‬ :‫ָשׁה בּ ְ֥תוֹ‡ הַ יָּ ֽם‬ ֖ ָ ‫ַביַּבּ‬ :‫ כאשר בא‬:‫כי בא סוס פרעה‬

‫כו ַתִּ קַּ ח֩ מִ ְר ָ֨ים הַ נְּבִיאָ֜ ה אֲ ֧חוֹת‬ ָ ‫ַאֽהֲ ֛ר ֹן אֶ ת־הַ ֖תּ ֹף ְבּי ָ ָ֑דהּ ו ַתֵּ ֶ ֤צאן‬ ‫ם ַאֽחֲ ֶ ֔ריהָ בְּתֻ ִ ֖פּים‬ ֙ ‫כָל־הַ נָּשִׁ י‬ :‫וּבִמְ חֹ˜ֽת‬

Miriam, the prophetess, Aaron’s sister, took: When did ‫ היכן נתנבאה‬:‫ותקח מרים הנביאה‬ she prophesy? When she was [known only as] “Aaron’s ,‫ קודם שנולד משה‬,‫כשהיתה אחות אהרן‬ sister,” before Moses was born, she said, “My mother is ,'‫אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו‬ destined to bear a son” [who will save Israel], as is found in ‫אחר‬ ‫ דבר‬.(‫כדאיתא בסוטה )דף יג א‬ Sotah 12b, 13a). Another explanation: [It is written] Aaron’s ‫עליה‬ ‫אחות אהרן לפי שמסר נפשו‬ sister since he [Aaron] risked his life for her when she was :‫ נקראת על שמו‬,‫כשנצטרעה‬ afflicted with zara’ath; [thus] she is called by his name (Mechilta). a timbrel: Heb. ‫הַ ‡תּ ֹף‬, a type of musical instrument.

:‫ כלי של מיני זמר‬:‫את התף‬

119

with timbrels and with dances: The righteous women of ‫ מובטחות היו צדקניות‬:‫בתפים ובמחלת‬ that generation were [so] certain that the Holy One, blessed ‫שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם‬ be He, would perform miracles for them, they took timbrels :‫נסים והוציאו תופים ממצרים‬ out of Egypt. — [from Mechilta]

21And Miriam called out to them, Sing to the

Lord, for very exalted is He; a horse and its rider He cast into the sea And Miriam called out to them: Moses said the Song to the men, and they answered after him, and Miriam said the song to the women [and they too repeated it]. — [from Mechilta]

22Moses led Israel away from the Red Sea, and they went out into the desert of Shur; they walked for three days in the desert but did not find water.

֙‫ָהם מִ ְר ָי֑ם ִ ֤שׁירוּ ַלֽיהֹו ָה‬ ֖ ֶ ‫כאו ַ ַ֥תּעַ ן ל‬ ‫ִכּֽי־ג ָ֣א ֹה גָּאָ֔ ה ֥סוּס ו ְֽר ֹכ ְ֖בוֹ ָר ָ ֥מה‬ :‫בַיָּ ֽם‬ ‫ משה אמר שירה‬:‫ותען להם מרים‬ ,‫ הוא אומר והם עונין אחריו‬,‫לאנשים‬ :‫ומרים אמרה שירה לנשים‬

‫משׁה אֶ ת־י ִשְׂ ָראֵ ל֙ מִ יַּם־‬ ֤ ֶ ‫כבוַיַּסַּ֨ ע‬ ‫ַר־שׁוּר ו ַיֵּ ֽל ְ֧כוּ‬ ֑ ‫֔סוּף ו ַיֵּ ֽצ ְ֖אוּ אֶ ל־מִ דְ בּ‬ ‫ְ˜א־מצְאוּ‬ ‫שְׁ לֽשֶׁ ת־י ִ ָ֛מים בַּמִּ דְ ָ ֖בּר ו‬ ָ֥ :‫מי ִם‬ ָֽ

Moses led Israel away: lit., made Israel journey. He led ‫ הסיען בעל כרחם שעטרו‬:‫ויסע משה‬ them away against their will, for the Egyptians had adorned ‫מצרים סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף‬ their steeds with ornaments of gold, silver, and precious ‫ והיו ישראל מוצאין אותם‬,‫ואבנים טובות‬ stones, and the Israelites were finding them in the sea. The ‫ וגדולה היתה ביזת הים מביזת‬,‫בים‬ plunder at the sea was greater than the plunder in Egypt, ‫ שנאמר )שיר השירים א יא( תורי‬,‫מצרים‬ as it is said: “We will make you rows of gold with studs of ‫ לפיכך‬,‫זהב נעשה לך עם נקודות הכסף‬ silver” (Song of Songs 1:11). Therefore, he had to lead them against their will. — [from Tanchuma Buber, :‫הוצרך להסיען בעל כרחם‬ Beshallach 16, Mechilta, Exod. 12:35, Song Rabbah 1:11]

23They came to Marah, but they could not drink water from Marah because it was bitter; therefore, it was named Marah. They came to Marah: Heb. ‫מָ ָר ָתה‬, like ‫לְמָ ָר◌ָ ה‬. The “hey” at the end ‫ מָ ָר ָתה‬is instead of a “lammed” [prefix] at the beginning [of the word], and the “thav” is instead of the “hey” [that is part] of the root in the word ‫מָ ָר◌ָ ה‬. But when a suffix is added, when it is attached to a “hey” that replaces a “lammed,” the “hey” of the root is transformed into a “thav.” Similarly, every “hey” that is part of the root of the word is transformed into a “thav” when a suffix is added, like “I have no wrath (‫( ” )חֵ מָ ה‬Isa. 27:4), [becomes] “and his wrath (‫ )ו ַחִ מָ תוֹ‬burnt within him” (Esther 1:12). Note that the “hey” of the root is transformed into a “thav” when it is placed next to the added “vav.” Likewise,"bond servants and handmaids (‫( “ )ו ְאָמָ ה‬Lev. 25:44), [becomes] and "Here is my handmaid (‫ )אִ מָ תִ י‬Bilhah” (Gen. 30:3); “a living (‫)חַ י ָה‬ soul” (Gen. 2:7), [becomes] “and his living spirit (‫)חַ י ָתוֹ‬ causes him to abhor food” (Job 33:20); “between Ramah (‫( ”)הָ ָרמָ ה‬Jud. 4:5), [becomes] “And his return was to Ramah (‫( ”)הָ ָרמָ תָ ה‬I Sam. 7:17).

24The people complained against Moses,

saying, What shall we drink?

‫כגוַיּ ָ֣ב ֹאוּ מָ ָ ֔רתָ ה ו ְ֣˜א ָיֽכ ְ֗לוּ לִשְׁ ֥תּ ֹת‬ ‫ל־כּן‬ ֙ ִ ‫מַ֨ י‬ ֥ ֵ ַ‫ם מִ מָּ ָ ֔רה ִ ֥כּי מָ ִ ֖רים ֵ ֑הם ע‬ :‫ָק ָֽרא־שְׁ ָ ֖מהּ מָ ָ ֽרה‬ ‫ ה"א בסוף‬,‫ כמו למרה‬:‫ויבאו מרתה‬ ‫ והתי"ו‬,‫תיבה במקום למ"ד בתחילתה‬ ,‫היא במקום ה"א הנשרשת בתיבת מרה‬ ‫ שהוא‬,‫ובסמיכתה כשהיא נדבקת לה"א‬ ‫ תהפך הה"א של‬,‫מוסיף במקום הלמ"ד‬ ‫ וכן כל ה"א שהיא שרש‬,‫שרש לתי"ו‬ ‫ כמו‬,‫ תתהפך לתי"ו בסמיכתה‬,‫בתיבה‬ (‫ )אסתר א יב‬,‫)ישעיהו כז ד( חמה אין לי‬ ‫ הרי ה"א של שורש‬,‫וחמתו בערה בו‬ ‫ מפני שנסמכת אל הו"ו‬,‫נהפכת לתי"ו‬ ,‫ וכן )ויקרא כה מד( עבד ואמה‬,‫הנוספת‬ ‫ )שם ב‬,‫)בראשית ל ג( הנה אמתי בלהה‬ ‫ )איוב לג כ( וזהמתו חיתו‬,‫ז( לנפש חיה‬ ‫ )שמואל‬,‫ )שופטים ד ה( בין הרמה‬,‫לחם‬ :‫א' ז יז( ותשובתו הרמתה‬

ַ‫נוּ הָ ָ ֛עם ע‬Ðִ֧ ‫כדוַיּ‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֖ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ֥ :‫מַ ה־נִּשְׁ ֶתּֽה‬

120

complained: Heb. ‫וַי ִ˜נוּ‬. This is in the niph’al conjugation. [In this case, the niph’al denotes the reflexive, as we see further in Rashi.] Likewise, in the Targum [Onkelos], it is also a niph’al expression: ‫ו ְאִ תְ ַרעִ מוּ‬. The nature of the term denoting complaint ‫[ ‡תְּ לוּנָה‬is that it] reverts to the person [complaining], ‫[ מִ תְ לוֹנֵן‬complains] or ‫[ מִ תְ רוֹעֵ ם‬storms], but one does not say ‫ לוֹנֵן‬or ‫[ רוֹעֵ ם‬Hebrew]. The Frenchman also says, “Decomplenst sey.” He reverts the statement to himself when he says, “Sey.”

25So he cried out to the Lord, and the Lord instructed him concerning a piece of wood, which he cast into the water, and the water became sweet. There He gave them a statute and an ordinance, and there He tested them.

‫ לשון נפעל הוא וכן התרגום לשון‬:‫וילנו‬ ‫ כן דרך לשון תלונה‬.‫נפעל הוא ואתרעמו‬ ,‫להסב הדבור אל האדם מתלונן מתרועם‬ ‫ וכן יאמר הלועז‬,‫ רועם‬,‫ לונן‬,‫ולא אמר‬ ‫ מוסב‬,[‫דיקומפליינש"ט שי"י ]התלונן‬ :[‫הדבור אליו באמרו שי"י ]עצמו‬

֙‫ַיּוֹרהוּ י ְהֹו ָה‬ ֤ ֵ ‫כהוַיִּצ ַ ְ֣עק אֶ ל־י ְה ָֹ֗וה ו‬ ‫עֵ֔ ץ וַיַּשְׁ ֵל ֙‡ אֶ ל־הַ מַּ֔ י ִם וַיִּמְ תְּ ֖קוּ‬ ‫הַ ָ ֑מּי ִם ָ ֣שׁם ָ ֥שׂם ֛לוֹ ֥ח ֹק וּמִ שְׁ ָ ֖פּט‬ :‫ו ָ ְ֥שׁם נ ִָסּֽהוּ‬

There He gave them: In Marah, He gave them some sections of the Torah so that they would busy themselves with them, namely [they were given the laws governing] the Sabbath, the red cow, and laws of jurisprudence. — [from Mechilta and Sanh. 56b]

‫ במרה נתן להם מקצת‬:‫שם שם לו‬ ‫ שבת‬,‫פרשיות של תורה שיתעסקו בהם‬ :‫ופרה אדומה ודינין‬

and there He tested them: [He tested] the people and saw how stiff-necked they were, that they did not consult Moses with respectful language, “Entreat [God to have] mercy upon us that we should have water to drink,” but they complained. — [from Mechilta]

‫ וראה קשי ערפן שלא‬,‫ לעם‬:‫ושם נסהו‬ ‫ בקש עלינו‬,‫נמלכו במשה בלשון יפה‬ ‫ אלא‬,‫רחמים שיהיה לנו מים לשתות‬ :‫נתלוננו‬

26And He said, If you hearken to the voice of the Lord, your God, and you do what is proper in His eyes, and you listen closely to His commandments and observe all His statutes, all the sicknesses that I have visited upon Egypt I will not visit upon you, for I, the Lord, heal you If you hearken: This is the acceptance [of the law] that they should accept upon themselves. and you do: This means the performance [of the commandments]. and you listen closely: [This means that] you [should] incline your ears to be meticulous in [fulfilling] them. all His statutes: Things that are only the decree of the King, without any [apparent] rationale, and with which the evil inclination finds fault, [saying,] “What is [the sense of] the prohibition of these [things]? Why were they prohibited?” For example, [the prohibitions of] wearing shatnes [a mixture of wool and linen] and eating pork, and [the ritual of] the red cow and their like. — [based on Yoma 67b]

‫כוו ַ֩יּ ֹאמֶ ֩ר אִ ם־שָׁ ֨מוֹעַ תִּ שְׁ מַ֜ ע‬ ‫ ו ְהַ יּ ָ ָ֤שׁר‬À‫ל ְ֣קוֹל | י ְה ֹ ָו֣ה אֱ ˜הֶ֗ י‬ ‫בְּעֵ ינָי ֙ו ַתּֽעֲ שֶׂ֔ ה ו ְַהֽאֲ ַזנְתָּ ֙ לְמִ ְצוֹתָ֔ יו‬ ‫ו ְָשֽׁמַ ְר ָ ֖תּ כָּל־חֻ ָ ֑קּיו כָּל־הַ ַמּֽחֲ ֞ ָלה‬ ‫ם ˜ֽא־אָ ִ ֣שׂים‬ ֙ ִ ‫ר־שׂמְ תִּ י בְמִ צ ַ ְ֨רי‬ ֤ ַ ֶ‫אֲ שׁ‬ :Àֽ‫ ִ ֛כּי אֲ נִ ֥י י ְה ָֹ֖וה ֽר ֹפְ ֶא‬À‫עָ ֔ ֶלי‬ ‫ זו קבלה שיקבלו‬:‫אם שמוע תשמע‬ :‫עליהם‬ :‫ היא עשייה‬:‫תעשה‬ :‫ תטה אזנים לדקדק בהם‬:‫והאזנת‬

‫ דברים שאינן אלא גזירת מלך‬:‫כל חקיו‬ ‫ ויצר הרע מקנטר עליהם‬,‫בלא שום טעם‬ ‫ כגון לבישת‬,‫ למה נאסרו‬,‫מה איסור באלו‬ ‫כלאים ואכילת חזיר ופרה אדומה וכיוצא‬ :‫בהם‬

121

I will not visit upon you: And if I do bring [sickness upon you], it is as if it has not been brought, “for I, the Lord, heal you.” This is its midrashic interpretation (see Sanh. 101a, Mechilta). According to its simple meaning, [we explain:] “for I, the Lord, am your Physician” and [I] teach you the Torah and the mitzvoth in order that you be saved from them [illnesses], like this physician who says to a person, “Do not eat things that will cause you to relapse into the grip of illness.” This [warning] refers to listening closely to the commandments, and so [Scripture] says: “It shall be healing for your navel” (Prov. 3:8). — [from Mechilta]

27They came to Elim, and there were twelve water fountains and seventy palms, and they encamped there by the water. twelve water fountains: Corresponding to the twelve tribes, were prepared for them. — [from Mechilta]

and seventy palms: Corresponding to the seventy elders. — [from Mechilta, Jonathan]

‫ ואם אשים הרי היא כלא‬:‫לא אשים עליך‬ .‫ זהו מדרשו‬,‫ כי אני ה' רופאך‬,‫הושמה‬ ‫ולפי פשוטו כי אני ה' רופאך ומלמדך‬ ‫ כרופא‬,‫תורה ומצות למען תנצל מהם‬ ‫הזה האומר לאדם אל תאכל ]דבר זה פן‬ ‫יביאך לידי חולי זה[ וכן הוא אומר )משלי‬ :‫ג ח( רפאות תהי לשרך‬

‫כזוַיּ ָ֣ב ֹאוּ אֵ י ֔ ִלמָ ה ו ְשָׁ֗ ם שְׁ ֵ ֥תּים‬ ‫עֶ שְׂ ֵ ֛רה עֵ ֥ינ ֹת ַ ֖מי ִם ו ְשִׁ ב ִ ְ֣עים‬ :‫מּי ִם‬ ֲ‫תְּ מָ ִ ֑רים ו ַיַּ ֽח‬ ֽ ָ ַ‫נוּ־שׁם עַ ל־ה‬ ָ֖ ‫ כנגד י"ב‬:‫שתים עשרה עינות מים‬ :‫שבטים נזדמנו להם‬ :‫ כנגד שבעים זקנים‬:‫ושבעים תמרים‬

122

Chapter 16 1They journeyed from Elim, and the entire community of the children of Israel came to the desert of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month after their departure from the land of Egypt.

‫אוַיִּסְ עוּ֙ ֵמֽאֵ י ֔ ִלם וַיּ ָ֜ב ֹאוּ כָּל־עֲ ַ ֤דת‬ ‫בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ל֙ אֶ ל־מִ דְ בַּר־סִ֔ ין אֲ ֶ ֥שׁר‬ ‫וּבין סִ ָינ֑י ַבּֽחֲ מִ שָּׁ֨ ה‬ ֣ ֵ ‫ֵבּֽין־אֵ ִ ֖ילם‬ ‫ֵאתם‬ ֙ ‫עָ ָ ֥שׂר יוֹ‬ ֖ ָ ‫ם ל ַ֣ח ֹדֶ שׁ הַ שֵּׁ ִ֔ני ְלצ‬ :‫מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

on the fifteenth day: The day of this encampment is stated because on that day the cakes that they had taken out of Egypt were depleted, and they needed manna. We learn [from this] that they ate of the remaining dough (or from the remaining matzoth) sixty- one meals. And the manna fell for them on the sixteenth of Iyar, which was a Sunday, as appears in tractate Shabbath (87b). — [from Mechilta]

‫ נתפרש היום של‬:‫בחמשה עשר יום‬ ‫ לפי שבו ביום כלתה החררה‬,‫חנייה זו‬ ‫ למדנו‬,‫שהוציאו ממצרים והוצרכו למן‬ [‫שאכלו משירי הבצק ]משירי המצה‬ ‫ וירד להם מן‬,‫ששים ואחת סעודות‬ ‫בששה עשר באייר ויום ראשון בשבת‬ :(‫ כדאיתא במסכת שבת )דף פז ב‬,‫היה‬

2The entire community of the children of

Israel complained against Moses and against Aaron in the desert. complained: Because the bread [they had taken out of Egypt] was depleted.

3The children of Israel said to them, If only we had died by the hand of the Lord in the land of Egypt, when we sat by pots of meat, when we ate bread to our fill! For you have brought us out into this desert, to starve this entire congregation to death

‫בוַיּ ִ֜לּוֹנוּ )כתיב וילינו( כָּל־עֲ ַ ֧דת בְּנֵ ֽי־‬ ַ ַ‫ל־משׁה ו ְע‬ ַ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל ע‬ ‫ל־אֽהֲ ֖ר ֹן‬ ֶ֥ :‫בַּמִּ דְ ָבּֽר‬ :‫ לפי שכלה הלחם‬:‫וילונו‬

‫גו ַיּ ֹֽאמְ ר֨ וּ אֲ לֵהֶ֜ ם בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל ִמֽי־‬ ‫מוּתנוּ ְבי ַד־י ְהֹו ָה֙ ְבּ ֶ ֣א ֶרץ‬ ‫י ִתֵּ֨ ן‬ ֵ֤ ‫ל־סיר הַ בָּשָׂ֔ ר‬ ֣ ִ ַ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם בְּשִׁ בְתֵּ֨ נוּ֙ ע‬ ‫בְּאָכ ֵ ְ֥לנוּ ֶ ֖לחֶ ם ל ָ֑שׂבַע כִּי־‬ ‫ֵאתם א ֹתָ֨ נוּ֙ אֶ ל־הַ מִּ דְ ָ ֣בּר‬ ֤ ֶ ‫הֽ וֹצ‬ ‫הַ ֶ֔זּה לְהָ ִ ֛מית אֶ ת־כָּל־הַ קָּ ָ ֥הל‬ :‫הַ ֶ ֖זּה ָבּ ָֽר ָעֽב‬

If only we had died: Heb. ‫מוּתֵ נוּ‬, that we would have died, ‫ ואינו שם דבר כמו‬,‫ שנמות‬:‫מי יתן מותנו‬ but it is not a noun like ‫מוֹתֵ נוּ‬, our death, but like ,‫עִ שׂוֹתֵ נוּ‬ ,‫ שובנו‬,‫ חנותנו‬,‫מותנו אלא כמו עשותנו‬ ‫ שׁוּבֵנוּ‬,‫חִ נוֹתֵ נוּ‬, that we do, that we encamp, [that we return,] ‫ למות‬,‫ לחנות אנחנו‬,‫לעשות אנחנו‬ that we die. [Literally, this would be translated: Who would ‫)במדבר‬ ‫ כמו‬,‫ ותרגומו לוי דמיתנא‬.‫אנחנו‬ grant that we die.] Its targum [Onkelos, however,] is: ‫ְלו ַי‬ :‫מתים‬ ‫ הלואי והיינו‬,‫יד ב( לו מתנו‬ ‫דְ מִ יתְ נָא‬, like “If only we had died ‫( ”לוּ מָ תְ נוּ‬Num. 14:2), if only we would have died.

4So the Lord said to Moses, Behold! I am

going to rain down for you bread from heaven, and the people shall go out and gather what is needed for the day, so that I can test them, whether or not they will follow My teaching. what is needed for the day: Heb. ‫דְ בַר יוֹם בְּיוֹמוֹ‬, lit., the thing of a day in its day. What is needed for a day’s eating they will gather on its day, but they will not gather today for the needs of tomorrow. — [from Mechilta]

‫הנְ ִ֨ני‬ ֽ ִ ‫דו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה‬ ‫מַ מְ ִ ֥טיר ל ֶ ָ֛כם ֶ ֖לחֶ ם מִ ן־הַ שָּׁ ָ ֑מי ִם‬ ‫ְיוֹמוֹ‬ ֔ ‫וְי ָ ָ֨צא הָ ָ ֤עם ו ְָלֽקְ טוּ֙ דְּ בַר־י֣ וֹם בּ‬ ָ ֽ‫ל ַ ְ֧מעַ ן אֲ נ ֶ ַ֛סּנּוּ הֲ י ֵ ֵ֥ל‡ בְּת‬ ‫וֹר ִ ֖תי אִ ם־‬ :‫˜ֽא‬ ‫ צורך אכילת יום ילקטו‬:‫דבר יום ביומו‬ :‫ ולא ילקטו היום לצורך מחר‬,‫ביומו‬

123

so that I can test them, whether…they will follow My teaching: [Through giving the manna I will test] whether they will keep the commandments contingent upon it, [i.e.,] that they will not leave any of it over, and that they will not go out on the Sabbath to gather [the manna].

5And it shall be on the sixth day that when they prepare what they will bring, it will be double of what they gather every day and it will be double: For that day and for the morrow.

‫ אם ישמרו‬:‫למען אנסנו הילך בתורתי‬ ‫ שלא יותירו ממנו ולא‬,‫מצות התלויות בו‬ :‫יצאו בשבת ללקוט‬

‫הו ְהָ י ָה֙ בַּיּ֣ וֹם הַ שִּׁ שִּׁ֔ י ו ְהֵ ִ ֖כינוּ ֵ ֣את‬ ‫אֲ שֶׁ ר־י ִ ָ֑ביאוּ ו ְהָ ָי֣ה מִ שְׁ ֶ֔נה ַ ֥על‬ :‫אֲ שֶׁ ר־י ִלְקְ ֖טוּ י֥ וֹם | י ֽוֹם‬ :‫ ליום ולמחרת‬:‫והיה משנה‬

double: of what they were accustomed to gather each day ‫ על שהיו רגילים ללקוט יום יום‬:‫משנה‬ of the rest of the days of the week. I believe that [the ‫ ואומר אני אשר‬.‫של שאר ימות השבוע‬ meaning of] “what they will bring, and it will be double” is ‫ לאחר שיביאו ימצאו‬,‫יביאו והיה משנה‬ that after they bring it [the manna], by measuring [it], they ‫יום‬ ‫משנה במדידה על אשר ילקטו וימודו‬ will find it [to be] double of what they gather and measure ‫יום וזהו )להלן פסוק כב( לקטו לחם‬ every day. That is [the meaning of] “they gathered a double .‫ בלקיטתו היה נמצא לחם משנה‬,‫משנה‬ portion of bread” (verse 22). Their gathering was found to be a double portion of bread. That is [the meaning of] ‫וזהו )להלן פסוק כט( על כן הוא נותן לכם‬ “Therefore, on the sixth day, He gives you bread for two ‫ נותן לכם ברכה‬,‫ביום הששי לחם יומים‬ days” (verse 29). He gives you a blessing (foison [in ‫פוישו"ן ]שפע[ בבית למלאות העומר‬ French, meaning plenty, abundance]) in the house to fill :‫פעמים ללחם יומים‬ the omer twice for two days of bread.

6[Thereupon,] Moses and Aaron said to all the children of Israel, [In the] evening, you shall know that the Lord brought you out of the land of Egypt. evening: Heb. ‫עֶ ֶרב‬. Like ‫בָּעֶ ֶרב‬, toward evening. [According to Sifthei Chachamim, the correct reading is ‫בָּעֶ ֶרב‬, in the evening.] [from Onkelos and Jonathan] you shall know that the Lord brought you out of the land of Egypt: Since you [the people of Israel] said to us [Moses and Aaron], “For you have brought us out” (verse 3), you shall know that we are not the ones who brought [you] out, but [it was] the Lord [Who] brought you out, for He will cause the quail to fly to you.[See commentary on verse 13]

7And [in the] morning, you shall see the glory

of the Lord when He hears your complaints against the Lord but [of] what [significance] are we, that you make [the people] complain against us?

‫וו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ ו ְַאֽהֲ ֔ר ֹן אֶ ל־כָּל־בּ ְֵנ֖י‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל עֶ֕ ֶרב ִו ֽידַ עְ ֶ֕תּם ִ ֧כּי י ְה ֹ ָו֛ה‬ :‫הוֹציא אֶ תְ ֶ ֖כם מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ִ֥ :‫ כמו לערב‬:‫ערב‬

‫וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ‬ ‫ לפי שאמרתם לנו כי הוצאתם‬:‫מצרים‬ ‫ תדעו כי לא אנחנו המוציאים אלא‬,‫אותנו‬ :‫ שיגיז לכם את השליו‬,‫ה' הוציא אתכם‬

‫ם אֶ ת־כּ ְ֣בוֹד י ְה ָֹ֔וה‬ ְ ‫וּב ֹקֶ ר‬ ֗ ‫ז‬ ֙ ‫ית‬ ֶ ִ‫וּרא‬ ‫יכם עַ ל־י ְה ֹ ָו֑ה‬ ֖ ֶ ֵ‫בְּשָׁ מְ ֥עוֹ אֶ ת־תְּ לֻנּ ֹֽת‬ ‫ו ְַנ֣חְ נוּ מָ֔ ה ִ ֥כּי תַ ִ ֖לּינוּ)כתיב‬ :‫תלונו( עָ ֵלֽינוּ‬

124

And [in the] morning, you shall see: This was not stated ‫ לא על הכבוד שנאמר‬:‫ובקר וראיתם‬ in reference to “and behold, the glory of the Lord appeared ,‫)להלן פסוק י( והנה כבוד ה' נראה בענן‬ in the cloud” (verse 10), but this is what he [Moses] said to ‫ אלא כך אמר להם ערב וידעתם כי‬,‫נאמר‬ them: In the evening you shall know that He has the ability ‫ אך‬,‫היכולת בידו ליתן תאותכם ובשר יתן‬ to grant your desire, and He will give [you] meat; but He ‫ כי שלא‬,‫לא בפנים מאירות יתננה לכם‬ will not give it to you with a smiling countenance, because ,‫כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה‬ you requested it inappropriately and with a full stomach. As for the bread, which you requested out of necessity, ‫ בירידתו לבקר‬,‫והלחם ששאלתם לצורך‬ however, when it comes down in the morning, you shall ‫תראו את כבוד אור פניו שיורידהו לכם‬ see the glory of the radiance of His countenance. For He ‫ שיש שהות להכינו וטל‬,‫דרך חיבה בבקר‬ will bring it down to you lovingly, in the morning, when :‫מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא‬ there is time to prepare it, and with dew over it and dew under it as if it were lying in a box. — [from Mechilta Yoma 75a,b] your complaints against the Lord: As [if it would say]: "your complaints, which are against the Lord." but [of] what [significance] are we: Of what importance are we? -[from Jonathan Mechilta] ַ that that you make [the people] complain: Heb. ‫תלִּינוּ‬, you make everyone complain against us: your sons, your wives, your daughters, and the mixed multitude. Perforce, I ַ in the sense of “you make do must interpret ‫תלִּינוּ‬, something,” [i.e., the hiph’il conjugation] because of its [the “lammed’s”] “dagesh” and the way it is read [i.e., the keri as opposed to the kethiv]; because if it were weak [i.e., not punctuated with a “dagesh”], I would interpret it as “you do something,” [i.e., in the kal conjugation,] like “and the people complained (‫ )וַיָלֶן‬against Moses” (Exod. 17:3), or if it [the “lammed”] were punctuated with a “dagesh” and it did not have a “yud” [after it], and read ‫תִ לּוֹנוּ‬, [as it is written], I would explain it as meaning “you complain.” Now, however, it means: “you cause others to complain,” like [the verse written in reference to] the spies: “and they caused the entire congregation to complain (‫ )וַיַלִינוּ‬against him” (Num. 14:36).

8And Moses said, When the Lord gives you

in the evening meat to eat and bread in the morning [with which] to become sated, when the Lord hears your complaints, which you are making [the people] complain against Him, but [of] what [significance] are we? Not against us are your complaints, but against the Lord

:'‫ כמו אשר על ה‬:'‫את תלנתיכם על ה‬

:‫ מה אנחנו חשובין‬:‫ונחנו מה‬

,‫ שתרעימו עלינו את הכל‬:‫כי תלינו עלינו‬ ,‫את בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב‬ ‫ועל כרחי אני זקוק לפרש תלינו בלשון‬ ‫ שאלו היה‬,‫תפעילו מפני דגשותו וקרייתו‬ ‫ כמו‬,‫רפה הייתי מפרשו בלשון תפעלו‬ ‫ או אם‬,‫)שמות יז ג( וילן העם על משה‬ ‫ הייתי‬,‫היה דגוש ואין בו יו"ד ונקרא תלונו‬ ‫ עכשיו הוא משמע‬,‫מפרשו לשון תתלוננו‬ ‫ כמו במרגלים )במדבר‬,‫תלינו את אחרים‬ :‫יד לו( וילינו עליו את כל העדה‬

‫ְתת י ְהֹו ָה֩ ָל ֶ֨כם‬ ֣ ֵ ‫חו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֗ ה בּ‬ ‫ָשׂר ֶלֽאֱ ֗כ ֹל ו ֶ ְ֤לחֶ ם בּ ַ֨בּ ֹקֶ ֙ר‬ ֣ ָ ‫בָּעֶ֜ ֶרב בּ‬ ‫לִשְׂ ֔בּ ֹעַ בִּשְׁ ֤מ ֹעַ י ְהֹו ָה֙ אֶ ת־‬ ִ ‫תְּ ל ֻ֣נּ ֹתֵ י ֶ֔כם אֲ שֶׁ ר־אַ ֶ ֥תּם מַ לּ‬ ‫ִינ֖ם‬ ‫עָ ָ ֑ליו ו ְַנ֣חְ נוּ מָ֔ ה ˜ֽא־עָ ֵ ֥לינוּ‬ :‫יכם ִ ֥כּי עַ ל־י ְה ֹ ָו ֽה‬ ֖ ֶ ֵ‫תְ לֻנּ ֹֽת‬

meat to eat: But not to be satiated. The Torah [here] ‫ למדה תורה‬,‫ ולא לשובע‬:‫בשר לאכל‬ teaches us a rule of behavior we should not eat meat to ‫ ומה‬.‫דרך ארץ שאין אוכלין בשר לשובע‬ satiety. What did He see [what reason did He have] to ‫ לפי‬,‫ראה להוריד לחם בבקר ובשר בערב‬ bring down bread in the morning and meat in the evening? ‫ שאי אפשר לו‬,‫שהלחם שאלו כהוגן‬ Because they requested bread appropriately, since it is ‫שלא‬ ‫ אבל בשר שאלו‬,‫לאדם בלא לחם‬ impossible for a person to get along without bread, but ,‫ ועוד‬.‫ שהרבה בהמות היו להם‬,‫כהוגן‬ they requested meat inappropriately, because they had many animals, and furthermore, it was possible for them to ‫ לפיכך נתן‬,‫שהיה אפשר להם בלא בשר‬ get along without meat. Therefore, He gave it to them at a :‫ שלא כהוגן‬,‫להם בשעת טורח‬ time when it would be a burden for them to prepare it, [at an] inappropriate [time]. — [from Mechilta Yoma 75b]

125

which you are making [the people] complain against Him: [You are making] others who hear you complaining [complain].

‫ את האחרים‬:‫אשר אתם מלינם עליו‬ :‫השומעים אתכם מתלוננים‬

9And Moses said to Aaron, Say to the entire

ַ ֶ‫טו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ א‬ ‫ל־אֽהֲ ֔ר ֹן אֱ ֗מ ֹר‬ ‫ת בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל קִ ְר ֖בוּ‬ ֙ ַ‫אֶ ל־כָּל־עֲ ד‬ ‫לִפְ ֵנ֣י י ְה ֹ ָו֑ה ִ ֣כּי שָׁ מַ֔ ע ֵ ֖את‬ :‫תְּ לֻנּ ֹֽתֵ ֶיכֽם‬

community of the children of Israel, Draw near before the Lord, for He has heard your complaints. Draw near: to the place where the cloud has descended.

10And it came to pass when Aaron spoke to the entire community of the children of Israel, that they turned toward the desert, and behold! the glory of the Lord appeared in the cloud. 11The Lord spoke to Moses, saying, 12I have heard the complaints of the children of Israel. Speak to them, saying, In the afternoon you shall eat meat, and in the morning you shall be sated with bread, and you shall know that I am the Lord, your God. 13It came to pass in the evening that the

quails went up and covered the camp, and in the morning there was a layer of dew around the camp. the quails: Heb. ‫הַ שְׂ לָיו‬, a species of bird that is very fat. [from Yoma 75b] there was a layer of dew: The dew lay on the manna. But elsewhere it states: “When the dew descended [on the camp at night, the manna would descend upon it]” (Num. 11:9). [The explanation of the matter is that] the dew would descend on the earth, then the manna would descend upon it, and then [more] dew would descend upon the manna, and it was as if [the manna] was stored in a box.

14The layer of dew went up, and behold, on

the surface of the desert, a fine, bare [substance] as fine as frost on the ground.

:‫ למקום שהענן ירד‬:‫קרבו‬

‫יוַי ְהִ֗ י כְּדַ ֵ ֤בּר ַאֽהֲ ר ֹ֙ן אֶ ל־כָּל־עֲ ַ ֣דת‬ ‫ְבּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ֔ ל וַיִּפְ נ֖ וּ אֶ ל־הַ מִּ דְ ָ ֑בּר‬ :‫ו ְהִ נֵּה֙ כּ ְ֣בוֹד י ְה ָֹ֔וה נ ְִר ָ ֖אה ֶבּֽעָ נָ ֽן‬ :‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫יאוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‫לוּנּת בּ ְֵנ֣י‬ ֘ ְ‫יבשָׁ מַ֗ עְ תִּ י אֶ ת־תּ‬ ‫ֵאמ ֹר ֵ ֤בּין‬ ֗ ‫י ִשְׂ ָראֵ ֒ל דַּ ֵ֨בּר אֲ לֵהֶ֜ ם ל‬ ‫ם ֽתּ ֹאכ ְ֣לוּ בָשָׂ֔ ר וּב ַ֖בּ ֹקֶ ר‬ ֙ ִ ‫ָהֽעַ ְר ַ֨בּי‬ ‫ְעוּ־לחֶ ם ִו ֽידַ עְ ֶ֕תּם ִ ֛כּי אֲ נִ ֥י‬ ֑ ָ ‫תִּ שְׂ בּ‬ :‫י ְה ָֹ֖וה אֱ ˜ֽהֵ ֶיכֽם‬ ‫יגוַי ִ ְ֣הי בָעֶ֔ ֶרב ו ַ ַ֣תּעַ ל הַ שְּׂ ֔ ָלו ו ַתְּ ַ ֖כס‬ ֙‫הי ְתָ ה‬ ֽ ָ ‫אֶ ת־הַ ַמּֽחֲ ֶנ֑ה וּב ַ֗בּ ֹקֶ ר‬ :‫שִׁ כ ַ ְ֣בת הַ טּל סָ ִ ֖ביב ל ַַמּֽחֲ נֶ ֽה‬ :‫ מין עוף ושמן מאד‬:‫השלו‬ ‫ הטל שוכב על המן‬:‫היתה שכבת הטל‬ (‫ובמקום אחר הוא אומר )במדבר יא ט‬ ‫וברדת הטל וגו' הטל יורד על הארץ והמן‬ ‫ וחוזר ויורד טל עליו והרי הוא‬,‫יורד עליו‬ :‫כמונח בקופסא‬

‫ידו ַ ַ֖תּעַ ל שִׁ כ ַ ְ֣בת הַ ָ ֑טּל ו ְהִ ֞נֵּה עַ ל־‬ ‫פְּ ֵנ֤י הַ מִּ דְ ָבּ ֙ר ַ ֣דּק מְ חֻ סְ פָּ֔ ס ַ ֥דּק‬ :‫ַכּכּ ְ֖פ ֹר עַ ל־הָ ָא ֶֽרץ‬

126

The layer of dew went up, etc.: When the sun would ‫ כשהחמה זורחת‬:'‫ותעל שכבת הטל וגו‬ shine, the dew upon the manna would rise toward the sun, ,‫עולה הטל שעל המן לקראת החמה‬ as it is natural for dew to rise toward the sun. [This is ‫ אף אם‬,‫כדרך טל עולה לקראת החמה‬ similar to] even if you fill an egg shell with dew, close up its ‫ ותסתום‬,‫תמלא שפופרת של ביצה טל‬ opening, and place it in the sun, it [the egg shell] will rise ‫מאליה‬ ‫ היא עולה‬,‫את פיה ותניחה בחמה‬ by itself in the air (Yoma 75b, Rashi s.v. ‫) כתיב‬. Our ‫ ורבותינו דרשו שהטל עולה מן‬.‫באויר‬ Rabbis, however, explained that the dew would rise from the earth (into the air) (Mechilta verse 4; Tanchuma, ‫ וכעלות שכבת הטל נתגלה‬,‫הארץ באויר‬ Beshallach 20; Exod. Rabbah 38:4), and when the layer of :'‫המן וראו והנה על פני המדבר וגו‬ dew rose, the manna was revealed, “and they saw, and behold, on the surface of the desert, etc.” fine: Something thin.

:‫ דבר דק‬:‫דק‬

bare: Heb. ‫מְ חֻ סְ פָּ ס‬, [which means bare] but there is no similarity to it [this word] in the Bible. It may be said that ‫ מְ חֻ סְ פָּ ס‬is an expression related to ‫“ חִ פִ יסָ ה‬a leather bag and a case ‫[ ”דְּ לֻסְ קְ מָ א‬found] in the language of the Mishnah (B.M. 1:8). When it [the manna] was uncovered [by the ascension] of the layer of dew, they saw that there was something thin encased in its midst [as a leather bag encases something] between the two layers of dew. Onkelos, however, rendered: ‫מְ קַ לַּף‬, peeled, an expression derived from “baring (‫ )מַ חְ שׂף‬the white” (Gen. 30:37).

.‫ ואין דומה לו במקרא‬,‫ מגולה‬:‫מחספס‬ ‫ויש לפרש מחוספס לשון חפיסא‬ ‫ כשנתגלה‬.‫ודלוסקמא שבלשון משנה‬ ‫משכבת הטל ראו שהיה דבר דק‬ .‫מחוספס בתוכו בין שתי שכבות הטל‬ ‫ לשון )בראשית ל‬,‫ואונקלוס תרגם מקלף‬ :‫לז( מחשוף הלבן‬

as fine as frost: Heb. ‫ כְּפ ֹר‬.‫ ַכּכְּפ ֹר‬means gelede in Old French [meaning frost]. [Onkelos renders:] [hoarfrost] which was as fine as “gir,” [as in the phrase:] “like stones of gir” (Isa. 27:9). That is a type of black dye, as we say [in the Talmud] regarding covering the blood [of a slaughtered fowl or beast, i.e., the substances that we may use are:] “Gir and orpiment” (Chul. 88b). Which was thin as “gir,” like hoarfrost on the earth. [Onkelos explains:] it [the manna] was as fine as “gir” and lay congealed like frost on the earth. This is its meaning: It was as fine as hoarfrost, spread out thin, and joined together like hoarfrost. ‫דַּ ק‬ means tenves in Old French, [meaning thin] for it had a thin crust on the top. The words “like gir’” that Onkelos translated are added to the Hebrew text, but they have no [corresponding] word in the verse.

‫ כפור ייליד"ה בלעז ]שכבה‬:‫ככפר‬ ‫קפואה[ דעדק כגיר )ישעיהו כז ט( כאבני‬ ‫ כדאמרינן גבי‬,‫גיר והוא מין צבע שחור‬ .‫כסוי הדם )חולין פח ב( הגיר והזרניך‬ ‫ דק היה‬,‫דעדק כגיר כגלידא על ארעא‬ ‫ וכן‬.‫כגיר ושוכב מוגלד כקרח על הארץ‬ ‫ שטוח קלוש ומחובר‬,‫פירוש דק ככפור‬ ‫ שהיה‬,[‫ דק טינבי"ש בלעז ]דק‬.‫כגליד‬ ‫ וכגיר שתרגם‬.‫מגליד גלד דק מלמעלה‬ ,‫ תוספת הוא על לשון העברית‬,‫אונקלוס‬ :‫ואין לו תיבה בפסוק‬

15When the children of Israel saw [it], they said to one another, It is manna, because they did not know what it was, and Moses said to them, It is the bread that the Lord has given you to eat.

‫טווַיּ ְִר ֣אוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ֗ ל ו ַ֨יּ ֹאמְ ר֜ וּ ִ ֤אישׁ‬ ‫אֶ ל־אָחִ י ֙ו ָ ֣מן ֔הוּא ִ ֛כּי ֥˜א ָי ֽדְ ֖עוּ‬ ‫ה־הוּא ו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ אֲ לֵהֶ֔ ם‬ ֑ ַ‫מ‬ ‫֣הוּא הַ ֔ ֶלּחֶ ם אֲ שֶׁ֨ ר נ ַ ָ֧תן י ְה ֹ ָו֛ה ל ֶ ָ֖כם‬ :‫לְאָכ ְָלֽה‬

It is manna: Heb. ‫מָ ן הוּא‬. It is a preparation of food, like “The king allotted (‫ )וַי ְמַ ן‬them” (Dan. 1:5).

‫ כמו )דניאל א‬,‫ הכנת מזון הוא‬:‫מן הוא‬ :‫ה( וימן להם המלך‬

because they did not know what it was: that they were able to call it by its name.

:‫ שיקראוהו בשמו‬:‫כי לא ידעו מה הוא‬

16This is the thing that the Lord has commanded, Gather of it each one according to his eating capacity, an omer for each

‫טז ֶז֤ה הַ דָּ ָב ֙ר אֲ ֶ ֣שׁר צ ִָוּ֣ה י ְה ָֹ֔וה‬ ‫לִקְ ֣טוּ מִ מֶּ֔ נּוּ ִ ֖אישׁ ל ִ ְ֣פי אָכ ְ֑לוֹ ֣ע ֹמֶ ר‬ ‫ַל ֻגּל ְ֗גּ ֹלֶת מִ סְ פַּ ֙ר נַפְ ֣שׁ ֹתֵ י ֶ֔כם ִ ֛אישׁ‬ :‫ַלֽאֲ ֶ ֥שׁר בּ ְָאֽהֳ ֖לוֹ תִּ ָקּֽחוּ‬

127

person, according to the number of persons, each one for those in his tent you shall take. an omer: The name of a measure. according to the number of persons: According to the number of people that a person has in his tent, they should take one omer per person.

17And the children of Israel did so: they gathered, both the one who gathered much and the one who gathered little. both the one who gathered much and the one who gathered little: Some gathered [too] much [manna] and some gathered [too] little, but when they came home, they measured with an omer, each one what he had gathered, and they found that the one who had gathered [too] much had not exceeded an omer for each person who was in his tent, and the one who had gathered [too] little did not find less than an omer for each person. This was a great miracle that occurred with it [the manna].

18And they measured [it] with an omer, and whoever gathered much did not have more, and whoever gathered little did not have less; each one according to his eating capacity, they gathered.

:‫ שם מדה‬:‫עמר‬ ‫ כפי מנין נפשות שיש‬:‫מספר נפשתיכם‬ :‫לאיש באהלו תקחו עומר לכל גולגולת‬

‫שׂוּ־כן בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל וַיִּלְקְ ֔טוּ‬ ֲ‫יזו ַיַּ ֽע‬ ֵ֖ :‫הַ מַּ ְר ֶ ֖בּה ו ְהַ מַּ מְ ִעֽיט‬ ‫ יש שלקטו הרבה ויש‬:‫המרבה והממעיט‬ ‫שלקטו מעט וכשבאו לביתם ומדדו‬ ‫ ומצאו‬,‫ איש איש מה שלקטו‬,‫בעומר‬ ‫שהמרבה ללקוט לא העדיף על עומר‬ ‫ והממעיט ללקוט‬,‫לגולגולת אשר באהלו‬ ‫ וזהו נס‬,‫לא מצא חסר מעומר לגולגולת‬ :‫גדול שנעשה בו‬

֙‫יחוַיּ ָ֣מ ֹדּוּ ב ָ֔ע ֹמֶ ר ו ְ֤˜א הֶ עְ דִּ יף‬ ‫הַ מַּ ְר ֶ֔בּה ו ְהַ מַּ מְ ִ ֖עיט ֣˜א הֶ חְ ִ ֑סיר‬ :‫ִ ֥אישׁ ל ְִפֽי־אָכ ְ֖לוֹ ל ָָקֽטוּ‬

19And Moses said to them, Let no one leave over [any] of it until morning

‫ֵהם אִ֕ ישׁ אַל־‬ ֑ ֶ ‫משׁה אֲ ל‬ ֖ ֶ ‫יטו ַ֥יּ ֹאמֶ ר‬ :‫יוֹתר מִ ֶ ֖מּנּוּ עַ ד־בֹּֽקֶ ר‬ ֵ֥

20But [some] men did not obey Moses and left over [some] of it until morning, and it bred worms and became putrid, and Moses became angry with them.

ָ ‫ְ˜א־שֽׁמְ ֣עוּ אֶ ל־משֶׁ֗ ה ו ַיּוֹתִ֨ רוּ‬ ‫כו‬ ‫ד־בּ ֹקֶ ר ו ַָיּ ֻ֥רם‬ ֔ ַ‫אֲ נ ִ ָ֤שׁים מִ מֶּ֨ נּוּ֙ ע‬ ‫ֵהם‬ ֖ ֶ ‫תּֽ וֹל ִ ָ֖עים וַיִּבְאשׁ וַיִּקְ ֥צ ֹף עֲ ל‬ :‫משֽׁה‬ ֶ

men: [Specifically these were] Dathan and Abiram. -[from Jonathan and Exod. Rabbah 25:10] and it bred worms: Heb. ‫וַיּ ָֻרם ‡תּוֹלָעִ ים‬, an expression ִ worm. — [from Onkelos, Jonathan] derived from ‫רמָ ה‬, and became putrid: This verse is transposed, because first it became putrid and later it bred worms, as it says: “and it did not become putrid, and not a worm was in it” (verse 24), and such is the nature of all things that become wormy. — [from Mechilta]

21They gathered it morning by morning, each

one according to his eating capacity, and [when] the sun grew hot, it melted.

:‫ דתן ואבירם‬:‫ויותרו אנשים‬

:‫ לשון רמה‬:‫וירם תולעים‬

‫ שתחלה‬,‫ הרי זה מקרא הפוך‬:‫ויבאש‬ ‫ כענין שנאמר‬,‫הבאיש ולבסוף התליע‬ ‫)פסוק כד( ולא הבאיש ורמה לא היתה‬ :‫ וכן דרך כל המתליעים‬,‫בו‬

‫כאוַיִּלְקְ ֤טוּ א ֹת ֙וֹ בּ ַ֣בּ ֹקֶ ר בּ ַ֔בּ ֹקֶ ר‬ ‫ִ ֖אישׁ כּ ִ ְ֣פי אָכ ְ֑לוֹ ו ַ ְ֥חם הַ ֶ ֖שּׁמֶ שׁ‬ :‫וְנ ָָמֽס‬

128

and [when] the sun grew hot, it melted: What remained ‫ הנשאר בשדה נמוח‬:‫וחם השמש ונמס‬ [of the manna] in the field melted and became streams ‫ ושותין ממנו אילים‬,‫ונעשה נחלים‬ from which deer and gazelles drank. And the nations of the ‫ ואומות העולם צדין מהם וטועמין‬,‫וצבאים‬ world would hunt some of them [these animals] and taste ‫ ויודעין מה שבחן של‬,‫בהם טעם מן‬ in them the flavor of manna and know how great Israel’s ‫לשון‬ ,‫ ותרגומו של נמס פשר‬.‫ישראל‬ praise was. — [from Mechilta]. [Onkelos renders:] ‫פָּ שָׁ ר‬, an ‫ על ידי השמש מתחמם ומפשיר‬,‫פושרין‬ expression of lukewarm water (‫)פּוֹשְׁ ִרים‬. Through the sun, it [the manna] would warm up and melt. ‫דישטיפרי"ר ]להפשיר[ ודוגמתו בסנהדרין‬

:[‫בסוף ארבע מיתות ]סז‬ it melted: Heb. ‫וְנָמָ ס‬, [French] destemprer, [meaning] to melt, thaw out. There is a similarity to it [the word ‫ ]פָּ שָׁ ר‬in [tractate] Sanhedrin, at the end of [the chapter beginning with the words:] “Four death penalties” (67b).

22It came to pass on the sixth day that they

gathered a double portion of bread, two omers for [each] one, and all the princes of the community came and reported [it] to Moses. they gathered a double portion of bread: When they measured in their tents what they had gathered, they discovered [it was] double, two omers for [each] one. The aggadic midrash, [however, explains it as] ‫לֶחֶ ם ְמ ֹשֻ נֶּה‬, unusual bread. That day it was favorably different in its aroma and its flavor (Mechilta on verse 5). [Because if it [the Torah] means only to inform us that there were two [measures], is it not written "two omers for each one"? Rather, it means “different” in flavor and aroma.]-[also form Tanchuma Buber, Beshallach 24, and Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai on verse 5]

‫ דישטיפרי"ר ]להפשיר[ ודוגמתו‬:‫ונמס‬ :‫בסנהדרין בסוף ארבע מיתות ]סז‬

‫ם‬ ֙ ֶ‫כבוַי ִ ְ֣הי | בַּיּ֣ וֹם הַ שִּׁ שִּׁ֗ י ָלֽקְ ֥טוּ ֨ ֶלח‬ ֙‫מִ שְׁ ֶ֔נה שְׁ נֵ ֥י הָ ֖ע ֹמֶ ר ָלֽאֶ ָ ֑חד וַיּ ָ֨ב ֹאוּ‬ :‫ְמשֽׁה‬ ֶ ‫יאי ָהֽעֵ ֔ ָדה וַיּ ִ ַ֖גּידוּ ל‬ ֣ ֵ ִ‫כָּל־נְשׂ‬ ‫ כשמדדו את לקיטתם‬:‫לקטו לחם משנה‬ ‫באהליהם מצאו כפלים שני העומר‬ .‫ ומדרש אגדה לחם משנה משונה‬.‫לאחד‬ :‫אותו היום נשתנה לשבח בריחו וטעמו‬

and reported [it] to Moses: They asked him, “Why is this ,‫ שאלוהו מה היום מיומים‬:‫ויגידו למשה‬ day different from other days?” From here we can deduce ‫ומכאן יש ללמוד שעדיין לא הגיד להם‬ that Moses had not yet told them the section regarding the ‫משה פרשת שבת שנצטווה לומר להם‬ Sabbath that he was commanded to tell them, [namely:] ‫ עד‬,'‫)פסוק ה( והיה ביום הששי והכינו וגו‬ “And it will come about on the sixth day that they shall (‫ אמר להם )פסוק כג‬,‫ששאלו את זאת‬ prepare, etc.” (verse 5) until they asked him this [question]. ,‫ שנצטויתי לומר לכם‬,'‫הוא אשר דבר ה‬ [At that point] he said to them, “That is what the Lord spoke,” (verse 23) which I was commanded to tell you. (‫ שאמר לו )פסוק כח‬,‫ולכך ענשו הכתוב‬ Therefore, [because Moses had waited to convey this :‫ ולא הוציאו מן הכלל‬,‫עד אנה מאנתם‬ commandment,] Scripture punished him that He said to him “How long will you refuse [to observe My commandments…]” (verse 28) and [in saying this He] did not exclude him [Moses] from the general community [of sinners]. — [from Exod. Rabbah 25:17]

23So he said to them, That is what the Lord

spoke, Tomorrow is a rest day, a holy Sabbath to the Lord. Bake whatever you wish to bake, and cook whatever you wish to cook, and all the rest leave over to keep until morning.

‫כגו ַ֣יּ ֹאמֶ ר אֲ לֵהֶ֗ ם ֚הוּא אֲ ֶ ֣שׁר דִּ ֶ ֣בּר‬ ‫י ְה ָֹ֔וה שַׁ בּ ָ֧תוֹן שַׁ בַּת־ ֛ק ֹדֶ שׁ ַלֽיה ָֹ֖וה‬ ‫ֹאפוּ אֵ ֗פוּ ו ֵ ְ֤את‬ ֞ ‫מָ ָ ֑חר ֵ ֣את אֲ שֶׁ ר־תּ‬ ‫ת כָּל־‬ ֙ ֵ‫אֲ שֶׁ ר־תְּ בַשְּׁ לוּ֙ בַּשֵּׁ֔ לוּ ו ְא‬ ‫ָ ֣הע ֔ ֵֹדף הַ ִנּ֧יחוּ ל ֶ ָ֛כם לְמִ שְׁ ֶ ֖מ ֶרת‬ :‫עַ ד־הַ בֹּֽקֶ ר‬

129

Bake whatever you wish to bake: Whatever you wish to bake in an oven, bake everything today for two days, and whatever [amount] of it you need to cook in water, cook today. [The word] ‫אִ פִ י ָה‬, baking applies to bread and the expression ‫ בִּשׁוּל‬to cooked dishes.

to keep: for storage.

‫ מה שאתם רוצים‬:‫את אשר תאפו אפו‬ ,‫ הכל לשני ימים‬,‫ אפו היום‬,‫לאפות בתנור‬ ,‫ומה שאתם צריכים לבשל ממנו במים‬ ,‫ לשון אפייה נופל בלחם‬.‫בשלו היום‬ :‫ולשון בישול בתבשיל‬ :‫ לגניזה‬:‫למשמרת‬

24So they left it over until morning, as Moses had commanded, and it did not become putrid, and not a worm was in it.

‫כדוַיּ ִַנּ֤יחוּ א ֹת ֙וֹ עַ ד־הַ ֔בּ ֹקֶ ר ַכּֽאֲ ֶ ֖שׁר‬ ‫משׁה ו ְ֣˜א הִ בְאִ֔ ישׁ ו ְִר ָ֖מּה‬ ֑ ֶ ‫צ ִָוּ֣ה‬ :‫˜א־הי ְתָ ה בּֽוֹ‬ ָ֥

25And Moses said, Eat it today, for today is a

‫כהו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ אִ כ ֻ ְ֣להוּ הַ יּ֔ וֹם ִכּֽי־‬ ‫שַׁ ָ ֥בּת הַ יּ֖ וֹם ַלֽיה ֹ ָו֑ה הַ יּ֕ וֹם ֥˜א‬ :‫תִ מְ צ ֻ ָ֖אהוּ בַּשָּׂ ֶדֽה‬

Sabbath to the Lord; today you will not find it in the field. And Moses said, “Eat it today, etc.”: In the morning, when they were accustomed to go out and gather, they came to ask, “Shall we go out or not?” He [Moses] said to them, “What you have in your possession eat.” In the evening, they came before him again and asked him whether they could go out. He said to them, “Today is the Sabbath.” He saw that they were concerned that perhaps the manna had ceased, and would no longer come down. [So] he said to them, “Today you will not find it.” What is the meaning of "today"? [This implies that] today you will not find it, but tomorrow you will find it. — [from Mechilta]

26Six days you shall gather it, but on the seventh day [which is the] Sabbath on it there will be none but on the seventh day [which is the] Sabbath: It is a Sabbath; on it [this day] there will be no manna. This verse comes only to include Yom Kippur and [the] festivals [that no manna will fall on those days as well]. — [from Mechilta]

‫ויאמר משה אכלהו היום כי שבת‬ ‫ שחרית שהיו רגילים לצאת‬:‫היום‬ ,‫ באו לשאול אם נצא אם לאו‬,‫וללקוט‬ ‫ לערב חזרו‬.‫אמר להם את שבידכם אכלו‬ ‫ אמר להם‬,‫לפניו ושאלוהו מהו לצאת‬ ‫ ראה אותם דואגים שמא פסק‬.‫שבת היום‬ ‫ אמר להם היום לא‬,‫המן ולא ירד עוד‬ ‫ היום‬,‫ מה תלמוד לומר היום‬.‫תמצאוהו‬ :‫לא תמצאוהו אבל מחר תמצאוהו‬

‫כו ֵ ֥שׁשֶׁ ת י ִ ָ֖מים תִּ לְקְ ֻ ֑טהוּ וּבַיּ֧ וֹם‬ :‫ִיעי שַׁ ָ ֖בּת ֥˜א ִי ֽהְ י ֶה־בּֽוֹ‬ ֛ ִ ‫הַ שְּׁ ב‬ ‫ המן לא‬,‫ שבת הוא‬:‫וביום השביעי שבת‬ ‫ ולא בא הכתוב אלא לרבות יום‬,‫יהיה בו‬ :‫הכיפורים וימים טובים‬

27It came about that on the seventh day, [some] of the people went out to gather [manna], but they did not find [any].

‫כז ַוֽי ְהִ ֙י בַּיּ֣ וֹם הַ שְּׁ בִיעִ֔ י ָיֽצ ְ֥אוּ מִ ן־‬ :‫הָ ָ ֖עם ִלל ְ֑ק ֹט ו ְ֖˜א מָ ָצֽאוּ‬

28The Lord said to Moses, How long will you refuse to observe My commandments and My teachings?

‫ל־משׁה עַ ד־‬ ֶ‫כחו ַ֥יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֑ ‫אָ֨ נָה֙ ֵמֽאַנ ְֶ֔תּם לִשְׁ ֥מ ֹר מִ צְוֹ ַ ֖תי‬ :‫ו ְתֽ וֹר ָֹתֽי‬

How long will you refuse: It is a common proverb: Along with the thorn, the cabbage is torn. Through the wicked, the good suffer disgrace. [from B.K. 92a]

29See that the Lord has given you the Sabbath. Therefore, on the sixth day, He gives you bread for two days. Let each man

‫ בהדי‬,‫ משל הדיוט הוא‬:‫עד אנה מאנתם‬ ‫ על ידי הרשעים מתגנין‬,‫הוצא לקי כרבא‬ :‫הכשרין‬

‫כט ְר ֗אוּ ִכּֽי־י ְהֹו ָ֘ה נ ַ ָ֣תן ל ֶ ָ֣כם הַ שַּׁ ָבּ ֒ת‬ ‫עַ ל־ ֠ ֵכּן ֣הוּא נ ֵ ֹ֥תן ל ֶ ָ֛כם בַּיּ֥ וֹם‬ ‫יוֹמי ִם שְׁ ֣בוּ | ִ ֣אישׁ‬ ֑ ָ ‫הַ שִּׁ ִ ֖שּׁי ֶ ֣לחֶ ם‬

130

remain in his place; let no man leave his place on the seventh day See: with your own eyes that the Lord in His glory warns you about the Sabbath, for this miracle was performed every Sabbath eve, to give you bread for two days.

Let each man remain in his place: From here the Sages supported [the law of] four cubits for one who leaves the Sabbath limits [i.e., the 2,000 cubits from one’s city that one is permitted to walk and no more than four cubits from one’s place], three [cubits] for his body and one [cubit] to stretch his hands and feet. — [from Er. 51b] let no man leave, etc.: These are the 2,000 cubits of the Sabbath limits (Mechilta), but this is not explicit, for [the laws of Sabbath] limits are only Rabbinic enactments [lit., from the words of the scribes] (Sotah 30b), and the essence of the verse was stated regarding those who gathered the manna.

30So the people rested on the seventh day. 31The house of Israel named it manna, and it was like coriander seed, [it was] white, and it tasted like a wafer with honey. and it was like coriander seed, [it was] white: Heb. ‫גַּד‬, an herb named coliyandre [in Old French]. Its seed is round but it is not white. The manna, however, was white, and it is not compared to coriander seed except for its roundness. It was like coriander seed, and it was white (Yoma 75a).

‫תַּ חְ תָּ֗ יו אַל־ ֵ֥יצֵא ִ ֛אישׁ מִ מְּ ק ֹ֖מוֹ‬ ִ ‫בַּיּ֥ וֹם הַ שְּׁ ב‬ :‫ִיעֽי‬ ‫ בעיניכם כי ה' בכבודו מזהיר אתכם‬:‫ראו‬ ‫ שהרי נס נעשה בכל ערב‬,‫על השבת‬ :‫שבת לתת לכם לחם יומים‬ ‫ מכאן סמכו חכמים‬:‫שבו איש תחתיו‬ :‫ארבע אמות ליוצא חוץ לתחום‬

‫ אלו אלפים אמה‬:‫אל יצא איש ממקמו‬ ‫ שאין‬,‫ ולא במפורש‬,‫של תחום שבת‬ ‫ ועיקרו של‬,‫תחומין אלא מדברי סופרים‬ :‫מקרא על לוקטי המן נאמר‬

:‫לוַי ִשְׁ בּ ְ֥תוּ הָ ָ ֖עם בַּיּ֥ וֹם הַ שְּׁ ב ִִעֽי‬ ‫לאוַיִּקְ ְר ֧אוּ ֵבֽית־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל אֶ ת־שְׁ ֖מוֹ‬ ‫ָ ֑מן ו ְ֗הוּא כּ ְֶז ַ֤רע ַגּ ֙ד ָל ָ֔בן ו ְטַ עְ ֖מוֹ‬ :‫יחת בִּדְ ָבֽשׁ‬ ֥ ִ ִ‫ְכּצַפּ‬ ‫ עשב ששמו‬:‫והוא כזרע גד לבן‬ ‫אליינדר"א ]כוסבר[ וזרע שלו עגול ואינו‬ ‫ ואינו נמשל לזרע גד‬,‫ והמן היה לבן‬,‫לבן‬ :‫ והוא לבן‬,‫אלא לענין העגול כזרע גד היה‬

like a wafer: Dough that is fried in honey, and it is called “iskeritin” in the language of the Mishnah (Challah 1:4), and that is the translation of Onkelos.

‫ בצק שמטגנין אותו בדבש‬:‫כצפיחת‬ ‫וקורין לו אסקריטין בלשון משנה והוא‬ :‫תרגום של אונקלוס‬

32Moses said, This is the thing that the Lord commanded: Let one omerful of it be preserved for your generations, in order that they see the bread that I fed you in the desert when I took you out of the land of Egypt.

‫לבו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֗ ה ֶז֤ה הַ דָּ ָב ֙ר אֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫צ ִָוּ֣ה י ְה ָֹ֔וה מְ ֤˜א הָ ֨ע ֹמֶ ֙ר מִ מֶּ֔ נּוּ‬ | ‫יכם ל ַ ְ֣מעַ ן‬ ֑ ֶ ֵ‫לְמִ שְׁ ֶ ֖מ ֶרת ְלד ֹֽר ֹת‬ ‫י ְִר ֣אוּ אֶ ת־הַ ֗ ֶלּחֶ ם אֲ שֶׁ֨ ר ֶהֽאֱ ַ ֤כלְתִּ י‬ ‫ִיאי אֶ תְ ֶ ֖כם‬ ֙ ‫אֶ תְ ֶכ‬ ֥ ִ ‫ם בַּמִּ דְ ָ֔בּר בְּהֽ וֹצ‬ :‫מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

preserved: for safekeeping.

:‫ לגניזה‬:‫למשמרת‬

131

for your generations: In the days of Jeremiah, when Jeremiah rebuked them, [saying] “ Why do you not engage in the Torah?” They would say, “Shall we leave our work and engage in the Torah? From what will we support ourselves?” He brought out to them the jug of manna. He said to them, “You see the word of the Lord” (Jer. 2:31). It does not say ‘hear’ but ‘see.’ With this, your ancestors supported themselves. The Omnipresent has many agents to prepare food for those who fear Him."-[from Mechilta]

33And Moses said to Aaron, Take one jug and put there an omerful of manna, and deposit it before the Lord to be preserved for your generations jug: Heb. ‫ ִצּנְ ֶצנֶת‬, an earthenware jug, as the Targum [Onkelos] renders. — [from Mechilta] and deposit it before the Lord: Before the Ark. This verse was not said until the Tent of Meeting was built, but it was written here in the section dealing with the manna. —

34As the Lord had commanded Moses, Aaron deposited it before the testimony to be preserved. 35And the children of Israel ate the manna

for forty years until they came to an inhabited land. They ate the manna until they came to the border of the land of Canaan.

‫ בימי ירמיהו כשהיה ירמיהו‬:‫לדרותיכם‬ ‫ למה אין אתם עוסקים בתורה‬,‫מוכיחם‬ ‫והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק‬ ‫ הוציא להם‬,‫ מהיכן נתפרנס‬,‫בתורה‬ (‫צנצנת המן ואמר להם )ירמיהו ב לא‬ ‫ שמעו לא נאמר‬,'‫הדור אתם ראו דבר ה‬ ‫ הרבה‬,‫ בזה נתפרנסו אבותיכם‬,‫אלא ראו‬ :‫שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו‬

ַ ֶ‫לגו ַ֨יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֜ ה א‬ ‫ל־אֽהֲ ֗ר ֹן ֚קַ ח‬ ‫ן־שׁמָּ ה מְ ˜ֽא־‬ ֥ ָ ‫ִצנ ֶ ְ֣צנֶת אַחַ֔ ת ו ְֶת‬ ‫הָ ֖ע ֹמֶ ר ָ ֑מן ו ְהַ ַנּ֤ח א ֹת ֙וֹ לִפְ ֵנ֣י י ְה ָֹ֔וה‬ :‫לְמִ שְׁ ֶ ֖מ ֶרת לְד ֹֽר ֹתֵ ֶיכֽם‬ :‫ כתרגומו‬,‫ צלוחית של חרס‬:‫צנצנת‬

‫ ולא‬,‫ לפני הארון‬:'‫והנח אתו לפני ה‬ ,‫נאמר מקרא זה עד שנבנה אהל מועד‬ :‫אלא שנכתב כאן בפרשת המן‬

‫ל־משׁה‬ ֶ‫לד ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֑ ‫ִיחהוּ ַאֽהֲ ֛ר ֹן לִפְ נֵ ֥י ָהֽעֵ ֻ ֖דת‬ ֧ ֵ ‫וַיַּנּ‬ :‫לְמִ שְׁ ָמ ֶֽרת‬ ‫אכ ְ֤לוּ אֶ ת־הַ מָּ ֙ן‬ ֽ ָ ‫להוּב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל‬ ‫ל־א ֶרץ‬ ְ ֣ ֶ ֶ‫אַרבּ ִ ָ֣עים שָׁ ָ֔נה עַ ד־בּ ָ ֹ֖אם א‬ ‫אכ ְ֔לוּ עַ ד־בּ ֹאָ֕ ם‬ ֽ ָ ‫נוֹשׁבֶת אֶ ת־הַ מָּ ֙ן‬ ָ֑ :‫אֶ ל־קְ ֵ ֖צה ֶ ֥א ֶרץ כְּנָ ֽעַ ן‬

forty years: Now were not thirty days missing? The manna first fell on the fifteenth of Iyar, and on the fifteenth of Nissan it stopped, as it is said: “And the manna ceased on the morrow” (Josh. 5:12). Rather [this] tells [us] that in the cakes the Israelites took out of Egypt they tasted the flavor of manna. — [from Kid. 38a]

,‫ והלא חסר שלושים יום‬:‫ארבעים שנה‬ ‫שהרי בחמישה עשר באייר ירד להם המן‬ ,‫ ובחמישה עשר בניסן פסק‬,‫תחלה‬ ‫שנאמר )יהושע ה יב( וישבות המן‬ ‫ אלא מגיד שהעוגות שהוציאו‬,‫ממחרת‬ :‫ישראל ממצרים טעמו בהם טעם מן‬

to an inhabited land: After they crossed the Jordan (Other editions: For that [land] on the other side of the Jordan was inhabited and good, as it is said: “Let me now cross and see the good land on the other side of the Jordan” (Deut. 3:25). The Targum of ‫ נוֹשָׁ בֶת‬is ‫י ָתְ בָתא‬, inhabited, Old Rashi). — [from Kid. 38a]

‫ לאחר שעברו את הירדן‬:‫אל ארץ נושבת‬ ,‫שאותה שבעבר הירדן מיושבת וטובה‬ ‫שנאמר )דברים ג כה( אעברה נא ואראה‬ ,‫את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן‬ ‫ רצה לומר‬,‫ותרגום של נושבת יתבתא‬ :‫מיושבת‬

132

to the border of the land of Canaan: At the beginning of ,‫ בתחלת הגבול‬:‫אל קצה ארץ כנען‬ the border, before they crossed the Jordan, which is the ‫ והוא ערבות‬,‫קודם שעברו את הירדן‬ plains of Moab. We find [the two clauses] contradicting ‫ אלא‬,‫ נמצאו מכחישין זה את זה‬.‫מואב‬ each other. Rather, [it means that] in the plains of Moab, ‫בערבות מואב כשמת משה בשבעה‬ when Moses died on the seventh of Adar, the manna ‫ממן‬ ‫ ונסתפקו‬,‫באדר פסק המן מלירד‬ stopped coming down. They supplied themselves with the ‫שלקטו בו ביום עד שהקריבו העומר‬ manna that they had gathered on that day until they sacrificed the omer on the sixteenth of Nissan, as it is said: (‫ שנאמר )יהושע ה יא‬,‫בששה עשר בניסן‬ “And they ate of the grain of the land on the morrow of the :‫ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח‬ Passover” (Josh. 5:11). — [from Kid. 38a]

36The omer is one tenth of an ephah. one tenth of an ephah: The ephah equals three se’ahs, and the se’ah equals six kavs, and the kav equals four logs, and the log equals six eggs. [Hence, an ephah equals 3 x 6 x 4 x 6 = 432 eggs. I.e., the space displaced by 432 eggs.] We find that a tenth of an ephah equals forty-three and a fifth [43.2] eggs. This is the amount for challah [the minimum amount of flour that requires the separation of challah] and for meal offerings. — [from Eruvin 38b]

:‫יפה הֽ וּא‬ ֖ ָ ֵ‫לוו ְהָ ֕ע ֹמֶ ר עֲ שִׂ ִ ֥רית ָהֽא‬ ,‫ האיפה שלש סאין‬:‫עשרית האיפה‬ ‫והסאה ששה קבין והקב ארבעה לוגין‬ ‫והלוג שש ביצים נמצא עשירית האיפה‬ ‫ארבעים ושלוש ביצים וחומש ביצה והוא‬ :‫שיעור לחלה ולמנחות‬

133

Chapter 17 1The entire community of the children of Israel journeyed from the desert of Sin to their travels by the mandate of the Lord. They encamped in Rephidim, and there was no water for the people to drink.

‫א ַ֠ויִּסְ ֠עוּ כָּל־עֲ ֨ ַדת בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֧אל‬ ‫ל־פּי‬ ֣ ִ ַ‫יהם ע‬ ֖ ֶ ֵ‫ַר־סין לְמַ סְ ע‬ ֛ ִ ‫מִ מִּ דְ בּ‬ ִ ֔ ִ‫י ְה ֹ ָו֑ה ו ַיַּ ֽחֲ נוּ֙ בּ ְִרפ‬ ‫ידים ו ֵ ְ֥אין ַ ֖מי ִם‬ :‫לִשְׁ ֥תּ ֹת הָ ָעֽם‬

2So the people quarreled with Moses, and

‫ם עִ ם־משֶׁ֔ ה ו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ‬ ֙ ָ‫בו ַָיּ ֶ֤רב הָ ע‬ ‫נוּ־לנוּ ַ ֖מי ִם וְנִשְׁ ֶ ֑תּה ו ַ֤יּ ֹאמֶ ר‬ ֥ ָ ְ‫תּ‬ ‫ם משֶׁ֔ ה מַ ה־תְּ ִריבוּ ֙ן עִ מָּ ֔ ִדי‬ ֙ ֶ‫לָה‬ :‫מַ ה־תְּ נ ַ֖סּוּן אֶ ת־י ְה ֹ ָו ֽה‬

they said, Give us water that we may drink Moses said to them, Why do you quarrel with me? Why do you test the Lord? Why do you test the Lord: saying, “Can He give water in an arid land?”

3The people thirsted there for water, and the

people complained against Moses, and they said, Why have you brought us up from Egypt to make me and my children and my livestock die of thirst?

‫ לומר היוכל לתת מים בארץ‬:‫מה תנסון‬ :‫ציה‬

‫ם לַמַּ֔ י ִם ו ָ ַ֥יּלֶן‬ ֙ ָ‫גוַיִּצְמָ֨ א ָ ֤שׁם הָ ע‬ ַ‫הָ ָ ֖עם ע‬ ֙‫ל־משׁה ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ָ ֤למָּ ה זֶּה‬ ֶ֑ ‫ִיתנוּ מִ מִּ צ ַ ְ֔רי ִם לְהָ ִ ֥מית א ִ ֹ֛תי‬ ֣ ָ ‫ֶהֽעֱ ל‬ :‫ו ְאֶ ת־ ָבּנַ ֥י ו ְאֶ ת־מִ קְ ַנ֖י ַבּצּ ָָמֽא‬

4Moses cried out to the Lord, saying, What shall I do for this people? Just a little longer and they will stone me!

‫ֵאמ ֹר‬ ֔ ‫דוַיִּצ ַ ְ֤עק משֶׁ ה֙ אֶ ל־י ְה ֹ ָו֣ה ל‬ ‫ָ ֥מה ֶאֽעֱ ֶ ֖שׂה ל ָ ָ֣עם הַ ֶזּ֑ה ֥עוֹד מְ ַ ֖עט‬ :‫וּסְ קָ ֻ ֽלנִי‬

Just a little longer: If I wait just a little longer, they will stone me.

:‫ אם אמתין עוד מעט וסקלוני‬:‫עוד מעט‬

5And the Lord said to Moses, Pass before the people and take with you [some] of the elders of Israel, and take into your hand your staff, with which you struck the Nile, and go.

‫הו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה עֲ ב ֹ ֙ר‬ ‫֖ מִ זִּקְ ֵנ֣י‬À ְ‫לִפְ ֵנ֣י הָ עָ֔ ם ו ַ ְ֥קח אִ תּ‬ ‫֗ אֲ שֶׁ֨ ר הִ ִ ֤כּיתָ בּ ֙וֹ‬À ְ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל וּמַ טּ‬ : ָ‫֖ ו ְהָ ָ ֽלכְתּ‬À ְ‫אֶ ת־הַ י ְ֔א ֹר ַ ֥קח ְבּ ָי ֽד‬

Pass before the people: And see whether they stone you. Why have you slandered My children?-[from Tanchuma Beshallach 22]

‫ למה‬,‫ וראה אם יסקלוך‬:‫עבר לפני העם‬ :‫הוצאת לעז על בני‬

and take with you [some] of the elders of Israel: for testimony, so that they shall witness that through you the water comes out of the rock, and they [the Israelites] will not say that there were water fountains there from days of yore. — [from Mechilta]

‫ לעדות שיראו‬:‫וקח אתך מזקני ישראל‬ ‫ ולא‬,‫שעל ידך המים יוצאים מן הצור‬ :‫יאמרו מעיינות היו שם מימי קדם‬

your staff, with which you struck the Nile: Why must Scripture state "with which you struck the Nile"? [To point out what] the Israelites were saying about the staff, [namely] that it was ready only for retribution. With it, Pharaoh and the Egyptians were smitten with many plagues, both in Egypt and by the sea. Therefore, it is stated: “with which you struck the Nile.” Now they will see that it [the staff] is ready for good as well. — [from Mechilta, Exod. Rabbah 26:2]

‫ מה‬:‫ומטך אשר הכית בו את היאר‬ ,‫תלמוד לומר אשר הכית בו את היאור‬ ‫אלא שהיו ישראל אומרים על המטה‬ ‫ בו לקה‬,‫שאינו מוכן אלא לפורעניות‬ ‫פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל‬ ,‫ לכן נאמר אשר הכית בו את היאר‬,‫הים‬ :‫יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן‬

134

6Behold, I shall stand there before you on the

rock in Horeb, and you shall strike the rock, and water will come out of it, and the people will drink Moses did so before the eyes of the elders of Israel. and you shall strike the rock: Heb. ‫ו ְהִ כִּיתָ בַצּוּר‬. It does not say ‫הַ צּוּר‬-‫עַ ל‬, upon the rock, but ‫בַצּוּר‬, [lit., into the rock]. From here [we deduce] that the staff was of a hard substance called sapphire, and the rock was split by it. — [from Mechilta]

7He named the place Massah [testing] and Meribah [quarreling] because of the quarrel of the children of Israel and because of their testing the Lord, saying, Is the Lord in our midst or not? 8Amalek came and fought with Israel in Rephidim. Amalek came, etc.: He [God] juxtaposed this section to this verse, ["Is the Lord in our midst or not? "] implying: “I am always among you, and [I am] always prepared for all your necessities, but you say, Is the Lord in our midst or not?’ By your life, the dog will come and bite you, and you will cry out to Me, and [then] you will know where I am ” This can be compared to a man who mounted his son on his shoulder and set out on the road. Whenever his son saw something, he would say, “Father, take that thing and give it to me,” and he [the father] would give it to him. They met a man, and the son said to him, “Have you seen my father?” So his father said to him, “You don’t know where I am?” He threw him [his son] down off him, and a dog came and bit him [the son]. — [from Tanchuma, Yithro 3; Exod. Rabbah 26:2]

9So Moses said to Joshua, Pick men for us,

and go out and fight against Amalek. Tomorrow I will stand on top of the hill with the staff of God in my hand Pick…for us: For me and for you. From here the Sages stated: “Your disciple’s honor shall be as dear to you as your own honor” (Avoth 4:12). How do we know that you should honor your peer as you revere your mentor? For it is said: “Aaron said to Moses, I beseech you, my lord’ ” (Num. 12:11). Now was Aaron not older than Moses? Yet he [Aaron] considers his peer as his mentor. And how do we know that one must revere his mentor as he reveres Heaven? For it is said: “My lord, Moses, destroy them” (Num. 11:28). Destroy them [Eldad and Medad] from the world. They deserve to be annihilated because they are rebelling against you, [which is] tantamount to having rebelled against the Holy One, blessed be He. — [from Mechilta; Tanchuma, Beshallach 26]

‫ ָ ֥שּׁם | עַ ל־‬À‫והִ נְנִ ֣י ע ֹמֵ ֩ד לְפָ ֶ֨ני‬ ‫הַ צּוּר֘ בְּח ֵֹר ֒ב ו ְהִ ִ ֣כּיתָ ב ַ֗צּוּר ו ְ ָיֽצ ְ֥אוּ‬ ‫מִ ֶ ֛מּנּוּ ַ ֖מי ִם ו ְשָׁ ָ ֣תה הָ ָ ֑עם ו ַַ֤יּעַ שׂ ֵכּ ֙ן‬ :‫משֶׁ֔ ה לְעֵ ֵינ֖י זִקְ נֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ‫ על הצור לא נאמר אלא‬:‫והכית בצור‬ ‫ מכאן שהמטה היה של מין דבר‬,‫בצור‬ :‫חזק ושמו סנפרינון והצור נבקע מפניו‬

‫זוַיִּקְ ָר ֙א ֵ ֣שׁם הַ מָּ ֔קוֹם מַ ָ ֖סּה‬ ‫ל־ריב | בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל‬ ֣ ִ ַ‫יבה ע‬ ֑ ָ ‫וּמְ ִר‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֔ ‫ו ְעַ֨ ל נַסּ ָ ֹ֤תם אֶ ת־י ְהֹו ָה֙ ל‬ :‫ם־אי ִן‬ ֽ ָ ִ‫הֲ ֵי֧שׁ י ְה ֹ ָו֛ה בְּקִ ְר ֵ ֖בּנוּ א‬ ‫חוַיּ ָ֖ב ֹא עֲ מָ ֵ ֑לק וַיּ ָ ִ֥לּחֶ ם עִ ם־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ :‫בּ ְִרפִ ִידֽם‬ ‫ סמך פרשה זו למקרא‬:'‫ויבא עמלק וגו‬ ‫ לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל‬,‫זה‬ '‫ ואתם אומרים )פסוק ז( היש ה‬,‫צרכיכם‬ ‫ חייכם שהכלב בא ונושך‬,‫בקרבנו אם אין‬ ‫אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן‬ ‫ משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו‬.‫אני‬ ‫ היה אותו הבן רואה חפץ‬,‫ויצא לדרך‬ ‫ והוא‬,‫ אבא טול חפץ זה ותן לי‬,‫ואומר‬ ‫ פגעו‬,‫ וכן שניה וכן שלישית‬,‫נותן לו‬ ‫ אמר לו אותו הבן ראית את‬,‫באדם אחד‬ ,‫ אמר לו אביו אינך יודע היכן אני‬.‫אבא‬ :‫השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו‬

‫משׁה אֶ ל־י ְהוֹשֻׁ֨ ַ֙ע בְּחַ ר־‬ ֤ ֶ ‫טו ַ֨יּ ֹאמֶ ר‬ ‫ָחם ַבּֽעֲ מָ ֵ ֑לק‬ ֣ ֵ ‫ָ ֣לנוּ אֲ נָשִׁ֔ ים ו ֵ ְ֖צא הִ לּ‬ ‫ל־ר ֹאשׁ‬ ֣ ַ‫מָ חָ֗ ר ָאֽנ ִ ֹ֤כי נִ ָצּ ֙ב ע‬ :‫˜הים ְבּי ִָדֽי‬ ֖ ִ ֱ‫הַ ִגּבְעָ֔ ה וּמַ ֵ ֥טּה ָהֽא‬ ‫ מכאן אמרו‬,‫ השוהו לו‬,‫ לי ולך‬:‫בחר לנו‬ ‫יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך‬ ‫ מנין שנאמר‬,‫וכבוד חבירך כמורא רבך‬ ‫)במדבר יב יא( ויאמר אהרן אל משה בי‬ ‫דני והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה‬-‫א‬ ‫ ומורא רבך כמורא‬.‫את חבירו כרבו‬ ‫ שנאמר )שם יא כח( אדוני‬,‫שמים מנין‬ ‫ חייבין הם‬,‫ כלם מן העולם‬,‫משה כלאם‬ ‫ כאלו מרדו‬,‫ המורדים בך‬,‫כלייה‬ :‫בהקב"ה‬

135

and go out and fight: Go out of the cloud and fight with them. — [from Mechilta and Exod. Rabbah, end of Beshallach] Tomorrow: At the time of the battle, I will stand. Pick men for us: Heb. ‫אִ נָשִׁ ים‬, mighty men, and Godfearing [men] so that their merit will help us (Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, Pirkei d’Rabbi Eliezer ch. 44, Yalkut Shimoni, Jonathan). Another explanation: who know how to counteract witchcraft, because the Amalekites were sorcerers.

10Joshua did as Moses had told him, to fight against Amalek; and Moses, Aaron, and Hur ascended to the top of the hill.

:‫ צא מן הענן והלחם בו‬:‫וצא הלחם‬

:‫ בעת המלחמה אנכי נצב‬:‫מחר‬ ‫ גבורים ויראי חטא‬:‫בחר לנו אנשים‬ ‫ דבר אחר בחר‬.‫שתהא זכותן מסייעתן‬ ‫לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים לפי‬ :‫שבני עמלק מכשפין היו‬

‫יו ַ ַ֣יּעַ שׂ י ְהוֹשֻׁ֗ עַ ַכּֽאֲ ֶ ֤שׁר ָאֽמַ ר־ל ֙וֹ‬ ֙‫משֶׁ֔ ה לְהִ לּ ֵ ָ֖חם ַבּֽעֲ מָ ֵ ֑לק וּמשֶׁ ה‬ :‫ַאֽהֲ ֣ר ֹן ו ְ֔חוּר עָ ֖לוּ ֥ר ֹאשׁ הַ ִגּב ְָעֽה‬

and Moses, Aaron, and Hur: From here [we deduce] that on a fast day, three people are required to go before the ark [to lead the prayers], for they were fasting. — [from Mechilta]

‫ מכאן לתענית‬:‫ומשה אהרן וחור‬ ,‫שצריכים שלשה לעבור לפני התיבה‬ :‫שבתענית היו שרויים‬

Hur: He was the son of Miriam, and Caleb, her husband. — [from Sotah 11b]

:‫ בנה של מרים היה וכלב בעלה‬:‫חור‬

11It came to pass that when Moses would raise his hand, Israel would prevail, and when he would lay down his hand, Amalek would prevail. when Moses would raise his hand: Did Moses’ hands then make them victorious in battle, etc.? [Rather this is to tell you that when the Israelites looked up and subjugated their hearts to their Father in heaven, they would prevail, and if not, they would fall,] as is found in Rosh Hashanah (29a).

12Now Moses hands were heavy; so they took a stone and placed it under him, and he sat on it. Aaron and Hur supported his hands, one from this [side], and one from that [side]; so he was with his hands in faith until sunset. Now Moses’ hands were heavy: Since he had been lax in [the performance of] the commandment [of warring against Amalek] and had appointed someone else in his stead, his hands became heavy. — [from Mechilta] so they took: [I.e.,] Aaron and Hur.

‫משׁה י ָ֖דוֹ‬ ֛ ֶ ‫יאו ְהָ ָ֗יה ַכּֽאֲ שֶׁ֨ ר י ִ ָ֥רים‬ ‫וְג ַ ָ֣בר י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ו ְַכֽאֲ ֶ ֥שׁר י ָנִ ֛ יחַ י ָ֖דוֹ‬ :‫וְג ַ ָ֥בר עֲ מָ ֵלֽק‬ ‫ וכי ידיו של משה‬:‫כאשר ירים משה ידו‬ ‫נוצחות היו המלחמה וכו' כדאיתא בראש‬ :(‫השנה )כט א‬

‫חוּ־אבֶן‬ ְ‫יבו ֵ ִ֤ידי משֶׁ ה֙ ְכּב ֔ ִֵדים וַיִּק‬ ֶ֛ ָ‫וַיּ ִ ָ֥שׂימוּ תַ חְ ָ ֖תּיו ו ֵַיּ֣שֶׁ ב עָ ֶ ֑ליה‬ ‫ו ְַאֽהֲ ֨ר ֹן ו ְ֜חוּר ָתּֽמְ ֣כוּ ְבי ֗ ָָדיו מִ ֶ ֤זּה‬ ‫אֶ חָ ֙ד וּמִ ֶזּ֣ה אֶ חָ֔ ד וַי ִ ְ֥הי י ָ ָ֛דיו‬ ָ ֱ‫א‬ :‫ד־בּ ֹא הַ ָשּֽׁמֶ שׁ‬ ֥ ַ‫מוּנ֖ה ע‬ ‫ בשביל שנתעצל‬:‫וידי משה כבדים‬ :‫ נתייקרו ידיו‬,‫במצוה ומנה אחר תחתיו‬

:‫ אהרן וחור‬:‫ויקחו‬

a stone and placed it under him: But he [Moses] did not sit on a mattress or on a pillow, [because] he said, "Israel is in a state of pain. I too will be with them in pain."-[from Ta’anith 11a]

‫ ולא ישב לו על כר‬:‫אבן וישימו תחתיו‬ ‫ אף אני‬,‫ אמר ישראל שרויין בצער‬.‫וכסת‬ :‫אהיה עמהם בצער‬

so he was with his hands in faith: And Moses was with his hands in faith, spread out toward heaven in a faithful and proper prayer.

‫ ויהי משה ידיו באמונה‬:‫ויהי ידיו אמונה‬ :‫פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה‬

136

until sunset: For the Amalekites calculated the hours [i.e., the time] with their astrology [to determine] in what hour they would be victorious, but Moses caused the sun to stand still and confused the hours. — [from Tanchuma 28]

13Joshua weakened Amalek and his people

with the edge of the sword. Joshua weakened: He decapitated their [the Amalekites’] strongest warriors, and he left over only the weak among them, but he did not slay them all. From here we learn that he did this according to the mandate of the Shechinah. — [from Mechilta]

14The Lord said to Moses, Inscribe this [as] a memorial in the book, and recite it into Joshua's ears, that I will surely obliterate the remembrance of Amalek from beneath the heavens Inscribe this [as] a memorial: namely that Amalek came to attack the Israelites before all [other] nations [dared to do so]. and recite it into Joshua’s ears: [Joshua] was destined to bring Israel into the land [of Israel and] to pay him [Amalek] his recompense. Here it was hinted to Moses that Joshua would bring Israel into the land. — [from Tanchuma 28, Mechilta] I will surely obliterate the remembrance of Amalek: Therefore, I admonish you in this manner, because I want to obliterate him.

15Then Moses built an altar, and he named it

The Lord is my miracle and he named it: The altar. — “The Lord is my miracle”: Heb. ‫ה נִסִּ י‬. The Holy One, blessed be He, wrought a great miracle for us here. Not that the altar is called “The Lord,” but whoever mentions the name of the altar remembers the miracle that the Omnipresent performed: The Lord is our miracle. — [from Mechilta]

16And he said, For there is a hand on the throne of the Eternal, [that there shall be] a war for the Lord against Amalek from generation to generation. And he said: [I.e.,] Moses [said].

‫ שהיו עמלקים מחשבין‬:‫עד בא השמש‬ ‫את השעות באצטרולוגיאה באיזו שעה‬ ‫ והעמיד להם משה חמה‬,‫הם נוצחים‬ :‫וערבב את השעות‬

‫ְהוֹשׁעַ אֶ ת־עֲ מָ ֵ ֥לק‬ ֛ ֻ ‫יגו ַיַּ ֽחֲ ֧לשׁ י‬ ָ ִ‫ו ְאֶ ת־עַ ֖מּוֹ לְפ‬ :‫י־ח ֶֽרב‬ ‫ חתך ראשי גבוריו ולא‬:‫ויחלש יהושע‬ ‫השאיר אלא חלשים שבהם ולא הרגם‬ ‫ מכאן אנו למדין שעשה על פי‬,‫כולם‬ :‫הדבור של שכינה‬

‫ידו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־ משֶׁ֗ ה כּ ְ֨ת ֹב‬ ‫֤ז ֹאת ִזכָּרוֹ ֙ן בַּסֵּ֔ פֶ ר ו ִ ְ֖שׂים בְּאָז ְֵנ֣י‬ ‫ת־זכֶר‬ ֣ ֵ ֶ‫ְהוֹשׁעַ ִכּֽי־מָ ֤ח ֹה אֶ מְ חֶ ה֙ א‬ ֻ֑ ‫י‬ :‫מי ִם‬ ֽ ָ ָ‫עֲ מָ ֔ ֵלק מִ ַ ֖תּחַ ת הַ שּׁ‬ ‫ שבא עמלק להזדווג‬:‫כתב זאת זכרון‬ :‫לישראל קודם לכל האומות‬ ‫ המכניס את ישראל‬:‫ושים באזני יהושע‬ ‫ שיצוה את ישראל לשלם לו את‬,‫לארץ‬ ‫ כאן נרמז לו למשה שיהושע‬,‫גמולו‬ :‫מכניס את ישראל לארץ‬ ‫ כי‬,‫ לכך אני מזהירך כן‬:‫כי מחה אמחה‬ :‫חפץ אני למחותו‬

‫משׁה מִ ז ֵ ְ֑בּחַ וַיִּקְ ָ ֥רא שְׁ ֖מוֹ‬ ֖ ֶ ‫טוו ִ ַ֥יּבֶן‬ :‫י ְה ֹ ָו֥ה | נ ִִסּֽי‬ :‫ של מזבח‬:‫ויקרא שמו‬ ,‫ הקב"ה עשה לנו כאן נס גדול‬:‫ה' נסי‬ ‫ אלא המזכיר שמו‬,'‫לא שהמזבח קרוי ה‬ ,‫של מזבח זוכר את הנס שעשה המקום‬ :‫ה' הוא נס שלנו‬

‫ל־כּס ָ֔יהּ‬ ֣ ֵ ַ‫טזו ַ֗יּ ֹאמֶ ר כִּי־י ָ ֙ד ע‬ ‫מִ לְחָ ָ ֥מה ַלֽיה ָֹ֖וה ַבּֽעֲ מָ ֵ ֑לק מִ ֖דּ ֹר‬ :‫ֽדּ ֹר‬ :‫ משה‬:‫ויאמר‬

137

For there is a hand on the throne of the Eternal: Heb. -‫כִּי‬ ‫ ידו של הקב"ה הורמה‬:‫כי יד על כס יה‬ ‫הּ‬-ָ ‫י ָד עַ ל כֵּס י‬. The hand of the Holy One, blessed be He, was ‫לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה‬ raised to swear by His throne, to have a war and [bear] ‫ ולא נאמר‬,‫ ומהו כס‬,‫בעמלק עולמית‬ hatred against Amalek for eternity. Now what is the ‫ נשבע‬,‫ ואף השם נחלק לחציו‬,‫כסא‬ meaning of ‫[ כֵּס‬as opposed to ‫ כִּסֵ א‬and also [why is] the ‫שלם‬ ‫הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו‬ Divine Name divided in half? [I.e., why is the Name ‫הּ‬-ָ ‫י‬ ,‫עד שימחה שמו של עמלק כולו‬ used instead of ‫ה‬-‫ו‬-‫ה‬-‫[ ]? י‬The answer is that] the Holy One, blessed be He, swore that His Name will not be complete ‫וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא‬ and His throne will not be complete until the name of ‫ שנאמר )תהלים ט ז( האויב תמו‬,‫שלם‬ Amalek is completely obliterated. And when his name is ‫ זהו עמלק שכתוב בו‬,‫חרבות לנצח‬ obliterated, the Divine Name will be complete, and the ,‫)עמוס א יא( ועברתו שמרה נצח‬ throne will be complete, as it is said: “The enemy has been ‫זכרם‬ ‫)תהלים שם( וערים נתשת אבד‬ destroyed; swords exist forever (‫( ”) ָלנֶצַח‬Ps. 9:7); this [who '‫ מהו אומר אחריו )תהלים ט ח( וה‬,‫המה‬ they are referring to] is Amalek, about whom it is written: “and kept their fury forever (‫( ”)נֶצַח‬Amos 1:11). "And You ‫ )תהלים‬,‫ הרי השם שלם‬,‫לעולם ישב‬ have uprooted the cities-their remembrance is lost" (Ps. :‫ הרי כסאו שלם‬,‫שם( כונן למשפט כסאו‬ 9:7) [i.e., Amalek’s obliteration]. What does it say afterwards? “And the Lord (‫ )ו ַיהוה‬shall sit forever” (Ps. 9:8); thus [after Amalek is obliterated] the Name is complete. "He has established His throne (‫ )כִּסְ אוֹ‬for judgment" (Ps. 9:8). Thus the throne is complete [i.e., thus the throne, here spelled with an “aleph,” is now complete]. — [from Midrash Tanchuma, end of Ki Theitzei]

138

Chapter 18 1Now Moses' father in law, Jethro, the chieftain of Midian, heard all that God had done for Moses and for Israel, His people that the Lord had taken Israel out of Egypt.

‫אוַיִּשְׁ ֞מַ ע י ִתְ ר֨ וֹ כ ֵ ֹ֤הן מִ דְ י ָ ֙ן ח ֵ ֹ֣תן‬ ‫ת כָּל־אֲ שֶׁ֨ ר עָ ָ ֤שׂה‬ ֩ ֵ‫משֶׁ֔ ה א‬ ‫ם לְמשֶׁ֔ ה וּ ְלי ִשְׂ ָר ֵ ֖אל עַ ֑מּוֹ‬ ֙ ‫אֱ ˜הִ י‬ ‫ֽי־הוֹציא י ְה ָוֹ֛ה אֶ ת־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ ‫ִכּ‬ ִ֧ :‫מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬

Now…Jethro…heard: What news did he hear that [made such an impression that] he came? The splitting of the Red Sea and the war with Amalek. — [from Zev. 116a, and Mechilta, combining the views of Rabbi Joshua and Rabbi Eliezer]

,‫ מה שמועה שמע ובא‬:‫וישמע יתרו‬ :‫קריעת ים סוף ומלחמת עמלק‬

Jethro: He was called by seven names: Reuel, Jether, ,‫ שבע שמות נקראו לו רעואל‬:‫יתרו‬ Jethro [i.e., Yithro], Hobab, Heber, Keni, [and] Putiel .‫ פוטיאל‬,‫ קיני‬,‫ חבר‬,‫ חובב‬,‫ יתרו‬,‫יתר‬ (Mechilta). [He was called] Jether (‫ )י ֶֶתר‬because he [caused] ‫ על שם שיתר פרשה אחת בתורה‬,‫יתר‬ a section to be added (‫ )י ִתֵּ ר‬to the Torah [namely]: “But you ‫ יתרו‬.‫)להלן פסוק כא( ואתה תחזה‬ shall choose” (below verse 21). [He was called] Jethro (‫)י ִתְ רוֹ‬ ‫לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות‬ [to indicate that] when he converted and fulfilled the .‫ חובב שחבב את התורה‬.‫אחת על שמו‬ commandments, a letter was added to his name. [He was called] Hobab (‫[ )חוֹבָב‬which means lover] because he loved (‫ שנאמר )שופטים ד יא‬,‫וחובב הוא יתרו‬ (‫ )חִ בָּב‬the Torah. Hobab was indeed Jethro, as it is said: “of ‫ ויש אומרים‬.‫מבני חובב חותן משה‬ the children of Hobab, Moses’ father-in-law” (Jud. 4:11). ‫ ומה הוא‬,‫רעואל אביו של יתרו היה‬ Others say that Reuel was Jethro’s father. [If so,] what [is ‫אומר )שמות ב יח( ותבאנה אל רעואל‬ the meaning of] what it [Scripture] says [referring to the ‫ שהתינוקות קורין לאבי אביהן‬,‫אביהן‬ daughters of Jethro]: “They came to their father Reuel” :‫ בספרי‬.‫אבא‬ (Exod. 2:18)? Because [young] children call their grandfather “Father.” [This appears] in Sifrei (Beha’alothecha 10:29). Moses’ father-in-law: Here Jethro prides himself on [his relationship to] Moses, [saying,] “I am the king’s father-inlaw.” In the past, Moses attributed the greatness to his father-in-law, as it is said: “Moses went and returned to Jether, his father-in-law” (Exod. 4:18). [from Mechilta] for Moses and for Israel: Moses was equal to all of Israel. [Mechilta] all that…had done: for them with the descent of the manna, with the well, and with Amalek.

that the Lord had taken Israel out…: This was the greatest of them all. — [from Mechilta]

2So Moses' father in law, Jethro, took Zipporah, Moses' wife, after she had been sent away,

‫ כאן היה יתרו מתכבד‬:‫חתן משה‬ ‫ אני חותן המלך ולשעבר היה‬,‫במשה‬ ‫ שנאמר‬,‫משה תולה הגדולה בחמיו‬ :‫)שמות ד יח( וישב אל יתר חותנו‬ ‫ שקול משה כנגד כל‬:‫למשה ולישראל‬ :‫ישראל‬ ‫ להם בירידת המן‬:‫את כל אשר עשה‬ :‫ובבאר ובעמלק‬ :‫ זו גדולה על כולם‬:'‫כי הוציא ה' וגו‬

‫בוַיִּקַּ֗ ח י ִתְ ר ֙וֹ ח ֵ ֹ֣תן משֶׁ֔ ה אֶ ת־‬ ‫אַחר‬ ֖ ַ ‫משׁה‬ ֑ ֶ ‫צִפּ ָ ֹ֖רה ֵ ֣אשֶׁ ת‬ : ָ‫לּוּחֽיה‬ ֶ ִ‫שׁ‬

139

after she had been sent away: When the Holy One, blessed be He, said to him in Midian, “Go, return to Egypt” (Exod. 4: 19), “and Moses took his wife and his sons, etc.” (Exod. 4:20), and Aaron went forth “and met him on the mount of God” (Exod. 4:27), he [Aaron] said to him [Moses], “Who are these?” He [Moses] replied, “This is my wife, whom I married in Midian, and these are my sons.” "And where are you taking them?" he [Aaron] asked. “To Egypt,” he replied. He [Aaron] retorted, “We are suffering with the first ones, and you come to add to them?” He [Moses] said to her [Zipporah], “Go home to your father.” She took her two sons and went away. — [from Mechilta]

‫ כשאמר לו הקב"ה במדין‬:‫אחר שלוחיה‬ (‫ )שם כ‬,‫)שמות ד יט( לך שוב מצרימה‬ ‫ויקח משה את אשתו ואת בניו גו' ויצא‬ ‫ )שם כז( ויפגשהו בהר‬,‫אהרן לקראתו‬ ‫ אמר לו‬.‫ אמר לו מי הם הללו‬.‫להים‬-‫הא‬ .‫זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני‬ ‫ אמר לו‬.‫אמר לו והיכן אתה מוליכן‬ ‫ אמר לו על הראשונים אנו‬.‫למצרים‬ .‫מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם‬ ‫ נטלה שני‬,‫אמר לה לכי אל בית אביך‬ :‫בניה והלכה לה‬

3and her two sons, one of whom was named Gershom, because he [Moses] said, "I was a stranger in a foreign land,"

‫גו ֵ ְ֖את שְׁ ֵנ֣י ב ֶָנ֑יהָ אֲ שֶׁ֨ ר ֵ ֤שׁם‬ ‫ָהֽאֶ חָ ֙ד גֵּ ְֽר ֔שׁ ֹם ִ ֣כּי אָמַ֔ ר ֵגּ֣ר הָ ִ֔ייתִ י‬ :‫בּ ֶ ְ֖א ֶרץ נָכ ְִריָּ ֽה‬

4and one who was named Eliezer, because

‫˜הי‬ ֤ ֵ ֱ‫ִיעזֶר ִכּֽי־א‬ ֑ ֶ ‫דו ֵ ְ֥שׁם ָהֽאֶ ָ ֖חד אֱ ל‬ ‫אָ ִב ֙י בְּעֶ ז ְִ֔רי וַיַּצּ ֵ ִ֖לנִי מֵ ֶ ֥ח ֶרב‬ :‫פַּ ְר ֽע ֹה‬

[Moses said,] "The God of my father came to my aid and rescued me from Pharaoh's sword." and rescued me from Pharaoh’s sword: When Dathan and Abiram informed [Pharaoh] about the incident of the Egyptian [whom Moses had slain], and he [Pharaoh] sought to slay Moses, his [Moses’] neck became [as hard] as a marble pillar. — [from Exod. Rabbah 1:31, Deut. Rabbah 2:27]

5Now Moses' father in law, Jethro, and his

[Moses'] sons and his wife came to Moses, to the desert where he was encamped, to the mountain of God. to the desert: [We too know that he was in the desert [without the text stating it explicitly], but the text is speaking of Jethro’s praise, that he lived amidst the greatest honor of the world, but his heart prompted him to go forth to the desert wasteland to hear words of Torah. — [from Mechilta]

6And he said to Moses, "I, Jethro, your father

in law, am coming to you, and [so is] your wife and her two sons with her. " And he said to Moses: through a messenger. — [from Mechilta, view of Rabbi Eleazar the Modite] I, Jethro, your father-in-law…: If you will not come out for my sake, come out for your wife’s sake, and if you will not come out for your wife’s sake, come out for the sake of her two sons. — [from Mechilta]

‫ כשגילו דתן‬:‫ויצלני מחרב פרעה‬ ‫ואבירם על דבר המצרי ובקש להרוג את‬ :‫ נעשה צוארו כעמוד של שיש‬,‫משה‬

‫משׁה וּב ָָנ֥יו‬ ֛ ֶ ‫הוַיּ ָ֞ב ֹא י ִתְ ר֨ וֹ ח ֵ ֹ֥תן‬ ‫ל־משׁה אֶ ל־הַ מִּ דְ ָ֕בּר‬ ֶ‫ו ְאִ שְׁ ֖תּוֹ א‬ ֶ֑ ‫ר־הוּא ח ֶֹנ֥ה ָ ֖שׁם ַ ֥הר‬ ֛ ֶ‫אֲ שׁ‬ ִ ֱ‫ָהֽא‬ :‫˜הֽים‬ ‫ אף אנו יודעין שבמדבר‬:‫אל המדבר‬ ,‫ אלא בשבחו של יתרו דבר הכתוב‬,‫היו‬ ‫שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו‬ ‫ לשמוע‬,‫ מקום תהו‬,‫לצאת אל המדבר‬ :‫דברי תורה‬

֥Àְ‫וו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר אֶ ל־משֶׁ֔ ה אֲ נִ ֛י ֽח ֹ ֶתנ‬ ‫֔ וּשְׁ נֵ ֥י‬À ְ‫ ו ְאִ֨ שְׁ תּ‬À‫י ִתְ ֖רוֹ ָ ֣בּא אֵ ֶ ֑לי‬ :‫ב ֶָנ֖יהָ עִ ָמּֽהּ‬ :‫ על ידי שליח‬:‫ויאמר אל משה‬

‫ אם אין אתה יוצא‬:'‫אני חתנך יתרו וגו‬ ‫ ואם אין אתה יוצא‬,‫בגיני צא בגין אשתך‬ :‫בגין אשתך צא בגין שני בניה‬

140

7So Moses went out toward Jethro, prostrated

himself and kissed him, and they greeted one another, and they entered the tent.

‫זוַיֵּ ֵ֨צא משֶׁ֜ ה לִקְ ַ ֣ראת ֽח ֹתְ נ֗ וֹ‬ ֔ ַ‫וַיִּשְׁ תַּ֨ חוּ֙ וַיִּשּׁ‬ ‫ק־לוֹ וַיִּשְׁ אֲ ֥לוּ ִאֽישׁ־‬ :‫ל ְֵר ֵ ֖עהוּ לְשָׁ ֑לוֹם וַיּ ָ֖ב ֹאוּ הָ ֽא ֹהֱ לָה‬

So Moses went out: Jethro was afforded great honor at that time. Since Moses went out, Aaron, Nadab, and Abihu also went out, and who [was it who] saw these [men] going out and did not go out? [Thus, everyone went out to greet Jethro.]-[from unknown midrashic source similar to Mechilta and Tanchuma Yithro 6]

‫ כבוד גדול נתכבד יתרו‬:‫ויצא משה‬ ‫ כיון שיצא משה יצא אהרן‬,‫באותה שעה‬ ‫ ומי הוא שראה את אלו‬,‫נדב ואביהוא‬ :‫יוצאין ולא יצא‬

prostrated himself and kissed him: I do not know who prostrated himself to whom. [But] when it says, “one another (‫)אִ ישׁ ל ְֵרעֵ הוּ‬,” [lit., a man to his friend,] who is called "a man"? This is Moses, as it is said: “But the man (‫ )ו ְהָ אִ ישׁ‬Moses” (Num. 12:3). [from Mechilta]

‫ איני יודע מי השתחוה‬:‫וישתחו וישק לו‬ ‫ מי‬,‫ כשהוא אומר איש לרעהו‬,‫למי‬ ‫ שנאמר )במדבר‬,‫ זה משה‬,‫הקרוי איש‬ :‫יב ג( והאיש משה‬

8Moses told his father in law [about] all that the Lord had done to Pharaoh and to the Egyptians on account of Israel, [and about] all the hardships that had befallen them on the way, and [that] the Lord had saved them. Moses told his father-in-law: to attract his heart, to draw him near to the Torah. — [from Mechilta]

‫ת כָּל־‬ ֩ ֵ‫חוַי ְסַ ֵ ֤פּר משֶׁ ה֙ ל ְ֣ח ֹתְ נ֔ וֹ א‬ ‫אֲ שֶׁ֨ ר עָ ָ ֤שׂה י ְהוֹ ָה֙ לְפַ ְר ֣ע ֹה‬ ‫אוֹד ֹת י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ֵ ֤את‬ ֣ ‫וּלְמִ צ ַ ְ֔רי ִם ַ ֖על‬ ‫כָּל־הַ תְּ לָאָה֙ אֲ ֶ ֣שׁר מְ צ ָ ָ֣אתַ ם‬ :‫בּ ֔ ֶַדּ ֶר‡ וַיַּצּ ֵ ִ֖לם י ְה ָוֹ ֽה‬ ‫ למשוך את לבו‬:‫ויספר משה לחתנו‬ :‫לקרבו לתורה‬

all the hardships: By the sea and [the hardship] of Amalek. — [from Mechilta]

:‫ שעל הים ושל עמלק‬:‫את כל התלאה‬

the hardships: Heb. ‫הַ תְּ לָאָה‬. “Lammed aleph” comprise the root of the word. The “tav” is both formative and basic and sometimes is omitted from it. Similarly, separation (‫)תְּ רוּמָ ה‬, waving (‫)תְּ נוּפָ ה‬, rising (‫)תְּ קוּמָ ה‬, removing (‫)תְּ נוּאָה‬.

‫ למ"ד אל"ף מן היסוד של‬:‫התלאה‬ ‫התיבה והתי"ו הוא תיקון ויסוד הנופל‬ ,‫ תנופה‬,‫ וכן תרומה‬,‫ממנו לפרקים‬ :‫ תנואה‬,‫תקומה‬

9Jethro was happy about all the good that the

Lord had done for Israel, that He had rescued them from the hands of the Egyptians.

‫טו ִ ַ֣יּחַ דְּ י ִתְ ר֔ וֹ ֚עַ ל כָּל־הַ טּוֹ ָ֔בה‬ ‫אֲ שֶׁ ר־עָ ָ ֥שׂה י ְה ֖ ָוֹה ְלי ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ :‫ִילוֹ מִ ַיּ֥ד מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֖ ‫אֲ ֶ ֥שׁר הִ צּ‬

Jethro was happy: Heb. ‫וַי ִחַ דּ‬, and Jethro rejoiced. This is its simple meaning. The Aggadic midrash, however, [explains that] his flesh became prickly [i.e., gooseflesh (‫])חִ דּוּדִ ין חִ דּוּדִּ ין‬ [because] he was upset about the destruction of the Egyptians. This is [the source of] the popular saying: Do not disgrace a gentile in the presence of a convert, [even] up to the tenth generation [after the conversion]. — [from Sanh. 94a]

‫ זהו פשוטו‬,‫ וישמח יתרו‬:‫ויחד יתרו‬ ,‫ומדרשו נעשה בשרו חדודין חדודין‬ ‫ היינו דאמרי‬,‫מיצר על איבוד מצרים‬ ‫אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי‬ :‫ארמאה באפיה‬

about all the good: The good of the manna, the well [of water that went with them], and the Torah, and above all, that He rescued them from the hands of the Egyptians. Until now, no slave had been able to escape from Egypt because the [border of the] land was locked, but these [people] fled six hundred thousand strong. — [from Mechilta]

‫ טובת המן והבאר‬:‫על כל הטובה‬ ‫ ועל כולן אשר הצילו מיד‬.‫והתורה‬ ‫ עד עכשיו לא היה עבד יכול‬,‫מצרים‬ ‫ שהיתה הארץ‬,‫לברוח ממצרים‬ :‫ ואלו יצאו ששים רבוא‬,‫מסוגרת‬

141

10[Thereupon,] Jethro said, "Blessed is the

Lord, Who has rescued you from the hands of the Egyptians and from the hand of Pharaoh, Who has rescued the people from beneath the hand of the Egyptians.

‫יו ַ֘יּ ֹאמֶ ר֘ י ִתְ רוֹ֒ בּ ָ֣רוּ‡ י ְה ָֹ֔וה אֲ שֶׁ֨ ר‬ ‫הִ ִ ֥צּיל אֶ תְ ֶ ֛כם מִ ַיּ֥ד מִ צ ַ ְ֖רי ִם וּמִ ַיּ֣ד‬ ‫פַּ ְר ֑ע ֹה אֲ ֶ ֤שׁר הִ צִּיל֙ אֶ ת־הָ עָ֔ ם‬ :‫מִ ַ ֖תּחַ ת י ַד־מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

Who has rescued you from the hands of the Egyptians: A strong nation.

‫ אומה‬:‫אשר הציל אתכם מיד מצרים‬ :‫קשה‬

and from the hand of Pharaoh: A strong king.

:‫ מלך קשה‬:‫ומיד פרעה‬

from beneath the hand of the Egyptians: As the Targum [Onkelos] renders: [from beneath the control of the Egyptians,] an expression of tyrannization and domination. [The verse is referring to] the hand, which they [the Egyptians] laid heavily upon you [the Israelites]; the slavery.

11Now I know that the Lord is greater than all the deities, for with the thing that they plotted, [He came] upon them." Now I know: I recognized Him in the past, but now [I recognize Him] even more. — [from Mechilta]

‫ כתרגומו לשון רידוי‬:‫מתחת יד מצרים‬ ‫ היא‬,‫ומרות היד שהיו מכבידים עליהם‬ :‫העבודה‬

‫יאעַ ָ ֣תּה י ֔ ַָדעְ תִּ י ִכּֽי־ג ָ֥דוֹל י ְה ֖ ָוֹה‬ ָ ‫מִ כּ‬ ‫˜הים ִ ֣כּי בַדָּ ָ֔בר אֲ ֶ ֥שׁר‬ ֑ ִ ֱ‫ָל־הֽא‬ :‫ֵיהֽם‬ ֶ ‫ז ָ֖דוּ עֲ ל‬ ‫ מכירו הייתי לשעבר‬:‫עתה ידעתי‬ :‫ועכשיו ביותר‬

than all the deities: This teaches us that he [Jethro] was knowledgeable about every type of idolatry in the world, and there was no pagan deity that he did not worship. — [from Mechilta]

‫ מלמד שהיה מכיר בכל‬:‫להים‬-‫מכל הא‬ ‫עבודה זרה שבעולם שלא הניח עבודה‬ :‫זרה שלא עבדה‬

for with the thing that they plotted, [He came] upon them: Heb. ‫זָדוּ‬. [To be explained] according to its [Aramaic] translation. [Onkelos renders: For with the thing that the Egyptians plotted to judge Israel, with that He judged them.] With water, they planned to destroy them, and they [themselves] were destroyed with water.

‫ כתרגומו‬:‫כי בדבר אשר זדו עליהם‬ :‫במים דמו לאבדם והם נאבדו במים‬

that they plotted: That they planned wickedly. Our Rabbis, however, interpreted it [‫ ]זָדוּ‬as an expression related to “Now Jacob cooked (‫( ”)וַיָזֶר‬Gen. 25:29) [and thus to infer that] in the very pot in which they cooked, they themselves were cooked. [from Sotah 11a]

‫ ורבותינו‬.‫ אשר הרשיעו‬:‫אשר זדו‬ ‫דרשוהו לשון )בראשית כה כט( ויזד‬ ,‫ בקדרה אשר בשלו בה‬,‫יעקב נזיד‬ :‫נתבשלו‬

12Then Moses' father in law, Jethro, sacrificed

burnt offering[s] and [peace] offerings to God, and Aaron and all the elders of Israel came to dine with Moses' father in law before God. burnt offering[s]: Heb. ‫עֹלָה‬. As its apparent meaning, because it [the offering] was completely (‫ ) ֻכּלָּה‬burned [on the altar]. and [peace] offerings: Peace offerings.

‫משׁה ע ָ ֹ֥לה‬ ֛ ֶ ‫יבוַיִּקַּ֞ ח י ִתְ ר֨ וֹ ח ֵ ֹ֥תן‬ ‫ֽא˜הים וַיּ ָ֨ב ֹא ַאֽהֲ ֜ר ֹן‬ ֑ ִ ‫וּ ְזב ִ ָ֖חים ֵל‬ ‫ָל־לחֶ ם‬ ֛ ֶ ‫ו ְ֣כ ֹל | זִקְ ֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל ֶלֽאֱ כ‬ :‫˜הים‬ ֽ ִ ֱ‫משׁה לִפְ נֵ ֥י ָהֽא‬ ֖ ֶ ‫עִ ם־ח ֵ ֹ֥תן‬ :‫ כמשמעה שהיא עולה כליל‬:‫עלה‬

:‫ שלמים‬:‫וזבחים‬

142

And Aaron came: And where did Moses go? [Why is he not mentioned here as partaking of the feast?] He was standing and serving them. — [from Mechilta, Jonathan]

before God: From here [we learn] that if one derives pleasure from a feast at which Torah scholars are seated, it is as if he has derived pleasure from the splendor of the Shechinah. — [from Ber. 64a, Mechilta]

13It came about on the next day that Moses

sat down to judge the people, and the people stood before Moses from the morning until the evening. It came about on the next day: This was the day after Yom Kippur. This is what we learned in Sifrei [actually in the Mechilta]. Now what is meant by "on the next day"? On the day after his [Moses’] descent from the mountain [which took place on Yom Kippur]. You must admit that it is impossible to say [that the next day means] anything but that [Moses sat down to judge the people] on the day after Yom Kippur. Before the giving of the Torah it was impossible to say (verse 15), “and I make known the statutes, etc.,” [since the statutes had not yet been given]. And from the time that the Torah was given, until Yom Kippur, Moses did not [have the chance to] sit down to judge the people, for on the seventeenth of Tammuz he descended [Mount Sinai] and broke the tablets. On the next day he ascended early in the morning and stayed for eighty days and descended on Yom Kippur. Hence, this section is not written in [chronological] order, for “It came about on the next day,” was not said until the second year. Even according to the one [Tanna] who says that Jethro arrived before the giving of the Torah, he was not sent away to his land until the second year, for it says here (verse 27), “Moses saw his father-in-law off,” and we find in the journey of the divisions [of the tribes, which took place in the second year,] that Moses said to him [Jethro], “We are journeying to the place…Please, do not leave us” (Num. 10:29-31). Now if this [incident] had taken place before the giving of the Torah, where do we find [i.e., where is it mentioned] that he returned? If you say that there [Num. 10:29] Jethro is not mentioned, but Hobab [is mentioned], and he was Jethro’s son, [that is not so since] Hobab is identical with Jethro, for so it is written: “of the children of Hobab, Moses’ father-inlaw” (Jud. 4:11). -[based on Mechilta]

‫ והלא‬,‫ ומשה היכן הלך‬:'‫ויבא אהרן וגו‬ ‫הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל‬ ‫ אלא שהיה עומד ומשמש‬,‫הכבוד‬ :‫לפניהם‬ ‫ מכאן שהנהנה‬:‫להים‬-‫לפני הא‬ ‫מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה‬ :‫כאלו נהנה מזיו השכינה‬

‫משׁה‬ ֖ ֶ ‫יג ַוֽי ְהִ ֙י מִ ָ ֣מּחֳ ָ ֔רת ו ֵַיּ֥שֶׁ ב‬ ‫ם‬ ֙ ָ‫לִשְׁ ֣פּ ֹט אֶ ת־הָ ָ ֑עם ו ַיַּ ֽעֲ ֤מ ֹד הָ ע‬ :‫עַ ל־משֶׁ֔ ה מִ ן־הַ ֖בּ ֹקֶ ר עַ ד־הָ ָע ֶֽרב‬ ,‫ מוצאי יום הכיפורים היה‬:‫ויהי ממחרת‬ ‫ למחרת‬,‫ ומהו ממחרת‬,‫כך שנינו בספרי‬ ‫ ועל כרחך אי אפשר‬.‫רדתו מן ההר‬ ‫ שהרי‬,‫לומר אלא ממחרת יום הכיפורים‬ ‫קודם מתן תורה אי אפשר לומר )פסוק‬ ‫ ומשנתנה‬,'‫טז( והודעתי את חקי וגו‬ ‫תורה עד יום הכיפורים לא ישב משה‬ ‫ שהרי בשבעה עשר‬,‫לשפוט את העם‬ ‫ ולמחר‬,‫בתמוז ירד ושבר את הלוחות‬ ‫עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד‬ ‫ ואין פרשה זו כתובה‬.‫ביום הכיפורים‬ ‫ שלא נאמר ויהי ממחרת עד שנה‬,‫כסדר‬ ‫ אף לדברי האומר יתרו קודם מתן‬,‫שניה‬ ‫ שילוחו אל ארצו לא היה אלא‬,‫תורה בא‬ ‫ שהרי נאמר כאן )פסוק‬,‫עד שנה שניה‬ ‫כז( וישלח משה את חותנו ומצינו במסע‬ (‫הדגלים שאמר לו משה )במדבר י כט‬ (‫ )שם לא‬,'‫נוסעים אנחנו אל המקום וגו‬ ‫ ואם זו קודם מתן‬,‫אל נא תעזוב אותנו‬ ‫ מששלחו והלך היכן מצינו שחזר‬,‫תורה‬ ‫ואם תאמר שם לא נאמר יתרו אלא‬ ‫ הוא חובב הוא‬,‫ ובנו של יתרו היה‬,‫חובב‬ ‫ שהרי כתיב )שופטים ד יא( מבני‬,‫יתרו‬ :‫חובב חותן משה‬

that Moses sat down…, and the people stood: He sat like ‫ יושב כמלך‬:‫וישב משה וגו' ויעמד העם‬ a king, and they [everyone who came to be judged] all ‫ והוקשה הדבר ליתרו‬,‫וכולן עומדים‬ stood. The matter displeased Jethro, that he [Moses] ‫שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו‬ belittled the respect due [the people of] Israel, and he ‫ שנאמר )פסוק יד( מדוע אתה‬,‫על כך‬ reproved him about it, as it is said: “Why do you sit by :‫יושב לבדך וכלם נצבים‬ yourself, and they are all standing?” [from Mechilta]

143

from the morning until the evening: Is it possible to say ,‫ אפשר לומר כן‬:‫מן הבקר עד הערב‬ this [that Moses actually sat in judgment from morning until ‫אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו‬ evening]? But this [teaches us that] any judge who issues a ‫ מעלה עליו הכתוב כאילו‬,‫שעה אחת‬ true verdict-as truth demands it-even [if he spends only] one ‫ וכאלו נעשה‬,‫עוסק בתורה כל היום‬ hour [reaching his judgment], Scripture deems it as if he had ,‫שותף להקב"ה במעשה בראשית‬ engaged in [the study of] the Torah for the entire day, and ‫שנאמר בו )בראשית א ה( ויהי ערב ויהי‬ as if he were a partner with the Holy One, blessed is He, in the [act of] Creation, in which it says: “and it was evening, :‫בקר יום אחד‬ [and it was morning…]” (Gen. 1:5). [from Mechilta, Shab. 10a]

14When Moses' father in law saw what he

was doing to the people, he said, "What is this thing that you are doing to the people? Why do you sit by yourself, while all the people stand before you from morning till evening?"

15Moses said to his father in law, "For the

people come to me to seek God. For…come: Heb. ‫י ָב ֹא‬-‫כִּי‬, the present tense. [Although, strictly speaking, ‫ י ָב ֹא‬is the future tense, in this case it is used as the present, i.e., the people of Israel had already come to be judged.]

‫ידוַיּ ְַר ֙א ח ֵ ֹ֣תן משֶׁ֔ ה ֵ ֛את כָּל־‬ ‫ר־הוּא ע ֶ ֹ֖שׂה ל ָ ָ֑עם ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר‬ ֥ ֶ‫אֲ שׁ‬ ‫ָמֽה־הַ דָּ ָ ֤בר הַ זֶּה֙ אֲ שֶׁ֨ ר אַ ָ ֤תּה‬ ‫ע ֹשֶׂ ה֙ לָעָ֔ ם מַ ֗דּוּעַ אַ ָ ֤תּה יוֹשֵׁ ֙ב‬ ‫ מִ ן־‬À‫ וְכָל־הָ ָ ֛עם נ ָ ִ֥צּב עָ ֶ ֖לי‬À‫ְלב ֔ ֶַדּ‬ ָ ַ‫֥בּ ֹקֶ ר ע‬ :‫ד־ע ֶֽרב‬ ‫ְח ֹתְ נ֑ וֹ ִכּֽי־י ָ֥ב ֹא‬ ֽ ‫משׁה ל‬ ֖ ֶ ‫טוו ַ֥יּ ֹאמֶ ר‬ ִ ֱ‫אֵ ַ ֛לי הָ ָ ֖עם לִדְ ֥רשׁ א‬ :‫˜הֽים‬ :‫ לשון הווה‬,‫ כמו כי בא‬:‫כי יבא‬

to seek God: [To be understood] as its Aramaic translation (Onkelos): ‫לְמִ תְ ָבַּע אוּלְפַ ן‬, to seek teaching from before the Lord.

‫ כתרגומו למתבע‬:‫להים‬-‫לדרש א‬ :‫ לשאול תלמוד מפי הגבורה‬,‫אולפן‬

16If any of them has a case, he comes to me,

and I judge between a man and his neighbor, and I make known the statutes of God and His teachings."

‫ָהם דָּ ָב ֙ר ָ ֣בּא אֵ ֔ ַלי‬ ֤ ֶ ‫טזכִּי־ ִי ֽהְ ֶ֨יה ל‬ ‫וּבין ֵר ֵ ֑עהוּ‬ ֣ ֵ ‫ו ָ ְ֣שׁפַ טְ תִּ֔ י ֵ ֥בּין ִ ֖אישׁ‬ ‫˜הים‬ ֖ ִ ֱ‫ו ְהֽ וֹדַ עְ ִ ֛תּי אֶ ת־חֻ ֵ ֥קּי ָהֽא‬ :‫ו ְאֶ ת־תּֽ וֹר ָֹתֽיו‬

If any of them has a case, he comes to me: The one who has the case comes to me.

‫ מי שיהיה לו‬:‫כי יהיה להם דבר בא‬ :‫דבר בא אלי‬

17Moses' father in law said to him, "The thing you are doing is not good.

‫משׁה אֵ ָ ֑ליו ˜א־‬ ֖ ֶ ‫יזו ַ֛יּ ֹאמֶ ר ח ֵ ֹ֥תן‬ :‫טוֹ ֙ב הַ דָּ ָ֔בר אֲ ֶ ֥שׁר אַ ָ ֖תּה ע ֶֹשֽׂה‬

Moses’ father-in-law said: As a token of honor, Scripture refers to him as the king’s father-in-law [and not by his name].

‫ דרך כבוד קוראו‬:‫ויאמר חתן משה‬ :‫הכתוב חותנו של מלך‬

18You will surely wear yourself out both you and these people who are with you for the matter is too heavy for you; you cannot do it alone.

‫יחנ ָ֣ב ֹל תִּ ֔בּ ֹל גַּם־אַ תָּ֕ ה גַּם־הָ ָ ֥עם‬ À֙ ְ‫הַ ֶ ֖זּה אֲ ֶ ֣שׁר עִ ָ ֑מּ‡ ִכּֽי־כ ֵ ָ֤בד מִ מּ‬ :Àֽ‫ֽא־תוּכל עֲ ֖שׂהוּ ְלב ֶַדּ‬ ˜ ‫הַ דָּ ָ֔בר‬ ַ֥

144

You will surely wear yourself out: Heb. ‫נָב ֹל ‡תִּ בָֹּל‬. As the Targum renders: [You will surely wear yourself out,] but the expression is an expression of withering, fleistre in Old French, like [these examples:] “even the leaves will be withered (‫( ”)נָבֵל‬Jer. 8:13); “as a leaf withers (‫ ) ִכּנְבֵל עָ לֶה‬from a vine, etc.” (Isa. 34:4), which withers both from the heat and from the cold, and its strength weakens, and it is worn out.

‫ ולשונו לשון כמישה‬.‫ כתרגומו‬:‫נבל תבל‬ ‫ כמו )ירמיה‬.[‫פליישטרי"ר בלעז ]לכמוש‬ ‫ )ישעיה לד ד( כנבול‬,‫ח יג( והעלה נבל‬ ‫ שהוא כמוש על ידי חמה‬,'‫עלה מגפן וגו‬ :‫ וכחו תש ונלאה‬,‫ועל ידי קרח‬

both you: ‫אַ ‡תָּ ה‬-‫ גַּם‬lit., also you. [This comes] to include Aaron, Hur, and the 70 elders.

‫ לרבות אהרן וחור ושבעים‬:‫גם אתה‬ :‫זקנים‬

is too heavy for you: Its weight is greater than your strength.

:‫ כובדו רב יותר מכחך‬:‫כי כבד ממך‬

19Now listen to me. I will advise you, and may

the Lord be with you. [You] represent the people before God, and you shall bring the matters to God.

‫ִיהי‬ ֥ ִ ‫֔ ו‬Àְ‫יעצ‬ ֣ ָ ִ‫יטעַ ֞תָּ ה שְׁ ַ ֤מע בְּק ֹ ִל ֙י א‬ ‫˜הים עִ ָ ֑מּ‡ הֱ ֵי֧ה אַ ָ ֣תּה לָעָ֗ ם‬ ֖ ִ ֱ‫א‬ ‫ֵאת אַ ָ ֛תּה‬ ֽ ֵ ‫֚מוּל ָהֽאֱ ˜הִ֔ ים ו‬ ֥ ָ ‫ְהב‬ ִ ֱ‫ל־הֽא‬ ָ ֶ‫אֶ ת־הַ דְּ ב ִ ָ֖רים א‬ :‫˜הֽים‬

I will advise you, and may the Lord be with you: in [this] counsel. He [Jethro] said to him [Moses], “Go, consult the Lord [as to whether my advice is sound].” -[from Mechilta]

‫ אמר‬,‫ בעצה‬:‫להים עמך‬-‫איעצך ויהי א‬ :‫לו צא המלך בגבורה‬

[You] represent the people before God: [as a] messenger and an intermediary between them and the Omnipresent, and one who inquires of Him concerning the ordinances. — [from Onkelos]

‫ שליח‬:‫להים‬-‫היה אתה לעם מול הא‬ ‫ ושואל משפטים‬,‫ומליץ בינותם למקום‬ :‫מאתו‬

the matters: The matters of their quarrels. — [from Jonathan]

:‫ דברי ריבותם‬:‫את הדברים‬

20And you shall admonish them concerning the statutes and the teachings, and you shall make known to them the way they shall go and the deed[s] they shall do.

‫כו ְהִ זְהַ ְר ָ ֣תּה אֶ תְ הֶ֔ ם אֶ ת־‬ ‫תּוֹר ֹת ו ְהֽ וֹדַ עְ ָ ֣תּ‬ ֑ ַ‫ַהֽחֻ ִ ֖קּים ו ְאֶ ת־ה‬ ‫לָהֶ֗ ם אֶ ת־הַ ֨ ֶדּ ֶר ֙‡ ֵ֣ילְכוּ ָ֔בהּ ו ְאֶ ת־‬ :‫הַ ַמּֽעֲ ֶ ֖שׂה אֲ ֶ ֥שׁר ַי ֽעֲ שֽׂ וּן‬

21But you shall choose out of the entire nation

‫ָל־הָ ֠עָ ם‬ ֠ ‫כאו ְאַ ָ ֣תּה ֶתֽחֱ ֶז֣ה מִ כּ‬ ‫˜הים אַנ ֵ ְ֥שׁי‬ ֛ ִ ֱ‫אַנְשֵׁ י־חַ֜ י ִל י ְִר ֵ ֧אי א‬ ‫אֱ ֶ ֖מת ֣שׂנְאֵ י ָ ֑בצַע ו ְשַׂ מְ ָ ֣תּ עֲ לֵהֶ֗ ם‬ ‫ם שָׂ ֵ ֣רי מֵ ֔אוֹת שָׂ ֵ ֥רי‬ ֙ ‫שָׂ ֵ ֤רי אֲ לָפִ י‬ :‫חֲ מִ ִ ֖שּׁים ו ְשָׂ ֵ ֥רי עֲ שָׂ ֽר ֹת‬

men of substance, God fearers, men of truth, who hate monetary gain, and you shall appoint over them [Israel] leaders over thousands, leaders over hundreds, leaders over fifties, and leaders over tens. But you shall choose: with the holy spirit that is upon you. — [from Mechilta] men of substance: Heb. ‫חַ י ִל‬-‫אַנְשֵׁ י‬, wealthy men, who do not have to flatter or show favoritism. — [from Mechilta] [

men of truth: These are people who keep their promises, upon whose words one may rely, and thereby, their commands will be obeyed. — [from Mechilta]

:‫ ברוח הקודש שעליך‬:‫ואתה תחזה‬ ‫ שאין צריכין‬,‫ עשירים‬:‫אנשי חיל‬ :‫להחניף ולהכיר פנים‬ ‫ שהם‬,‫ אלו בעלי הבטחה‬:‫אנשי אמת‬ ‫ שעל ידי כן‬,‫כדאי לסמוך על דבריהם‬ :‫יהיו דבריהם נשמעין‬

145

who hate monetary gain: Who hate [to have] their own property in litigation, like [the Talmudic adage] that we say: Any judge from whom money is exacted through litigation is not [fit to be] a judge. — [based on Mechilta and B.B. 58b] leaders over thousands: They were six hundred officers for six hundred thousand [men]. — [from Mechilta, Sanh. 18a] leaders over hundreds: They were six thousand. — [from Mechilta, Sanh. 18a] leaders over fifties: Twelve thousand. — [from Mechilta, Sanh. 18a] and leaders over tens: Sixty thousand. — [from Mechilta, Sanh. 18a] [Rashi lists the number of each category of judges, which appears to be superfluous, because the Torah should start with the lowest denomination and ascend to the highest instead of starting with the highest and descending to the lowest. Rashi answers that it starts with the highest officers because they are the lowest number.]

22And they shall judge the people at all times, and it shall be that any major matter they shall bring to you, and they themselves shall judge every minor matter, thereby making it easier for you, and they shall bear [the burden] with you. And they shall judge: Heb. ‫ו ְשָׁ פְ טוּ‬. [Onkelos renders:] ‫ו ִ◌ִ ידוּנוּן‬, an imperative expression.] thereby making it easier for you: Heb. ‫ו ְהָ קֵ ל‬. This thing [i.e., this arrangement will serve] to make it easier for you. ‫ ו ְהָ קֵ ל‬is like ‫ הַ כ ְָבּ ֵד‬in “he hardened (‫ )ו ְהַ כ ְָבֵּד‬his heart” (Exod. 8: 11) [lit., making heavy his heart]; “and slew (‫ )ו ְהַ כּוֹת‬the Moabites” (II Kings 3:24) [lit., and slaying the Moabites], a present tense.

23If you do this thing, and the Lord commands you, you will be able to survive, and also, all this people will come upon their place in peace." and the Lord commands you, you will be able to survive: Consult God; if He commands you to do this, you will be able to endure, but if He prevents you [from doing it], you will be unable to endure. — [from Mechilta] and also, all this people: Aaron, Nadab, and Abihu, and the 70 elders who now accompany you. — [from Mechilta]

‫ ששונאין את ממונם בדין‬:‫שנאי בצע‬ ‫כההיא דאמרינן כל דיינא דמפקין ממונא‬ :‫מיניה בדינא לאו דיינא הוא‬ ‫ הם היו שש מאות שרים‬:‫שרי אלפים‬ :‫לשש מאות אלף‬ :‫ ששת אלפים היו‬:‫שרי מאות‬

:‫ שנים עשר אלף‬:‫שרי חמשים‬ :‫ ששים אלף‬:‫שרי עשרת‬

‫כבו ְָשֽׁפְ ֣טוּ אֶ ת־הָ עָ ֘ם ְבּכָל־עֵ ֒ת‬ ‫ו ְהָ ֞י ָה כָּל־הַ דָּ ָ ֤בר הַ גָּדֹל֙ י ִ ָ֣ביאוּ‬ ‫ וְכָל־הַ דָּ ָ ֥בר הַ קָּ ֖ט ֹן י ִשְׁ פְּ טוּ־‬À‫אֵ ֔ ֶלי‬ :‡‫תּ‬ ֽ ָ ִ‫ ו ְנָ ֽשְׂ ֖אוּ א‬À‫ֵ ֑הם ו ְהָ קֵ ל֙ ֵמֽעָ ֔ ֶלי‬ :‫ לשון צווי‬,‫ וידונון‬:‫ושפטו‬

.‫ דבר זה להקל מעליך‬:‫והקל מעליך‬ ,‫ כמו )שמות ח יא( והכבד את לבו‬,‫והקל‬ ‫ לשון‬,‫)מלכים ב ג כד( והכות את מואב‬ :‫הווה‬

‫כג ִ ֣אם אֶ ת־הַ דָּ ָ ֤בר הַ זֶּה֙ ַתּֽעֲ שֶׂ֔ ה‬ ‫ם‬ ֙ ‫ְתּ עֲ ֑מ ֹד ו ְ ַג‬ ֖ ָ ‫֣ אֱ ˜הִ֔ ים ו ְ ָי ֽ ָכל‬Àְ‫ו ְ ִצוּ‬ ‫כָּל־הָ ָ ֣עם הַ ֶ֔זּה עַ ל־מְ ק ֹ֖מוֹ י ָ֥ב ֹא‬ :‫בְשָׁ לֽוֹם‬ ‫ המלך‬:‫להים ויכלת עמד‬-‫וצוך א‬ ‫בגבורה אם יצוה אותך לעשות כך תוכל‬ ‫ ואם יעכב על ידך לא תוכל‬,‫עמוד‬ :‫לעמוד‬ ‫ אהרן נדב ואביהוא‬:‫וגם כל העם הזה‬ :‫ושבעים זקנים הנלוים עתה עמך‬

146

24Moses obeyed his father in law, and he did

all that he said. 25Moses chose men of substance out of all

Israel and appointed them as heads of the people, leaders of thousands, leaders of hundreds, leaders of fifties, and leaders of tens. 26And they would judge the people at all

times; the difficult case they would bring to Moses, but any minor case they themselves would judge. And they would judge: ‫וֹ ְשָ פְ טוּ‬. [Onkelos renders:], ‫ו ְדַ ייְנִין‬ ‫י ַתעַ מָּ א‬, And they judge the people. [Unlike this word in verse 22, which denotes the imperative, this denotes the present.]

‫משׁה ל ְ֣קוֹל ֽח ֹתְ נ֑ וֹ‬ ֖ ֶ ‫כדוַיִּשְׁ ַ ֥מע‬ ָ ‫ו ַ ַ֕יּעַ שׂ ֖כּ ֹל אֲ ֶ ֥שׁר‬ :‫אָמֽר‬ ‫משׁה אַנְשֵׁ י־חַ֨ י ִ ֙ל‬ ֤ ֶ ‫כהוַיִּבְחַ֨ ר‬ ‫אשׁים‬ ֖ ִ ‫מִ כָּל־י ִשְׂ ָראֵ֔ ל וַיּ ֵ ִ֥תּן א ָ ֹ֛תם ָר‬ ‫ם שָׂ ֵ ֣רי‬ ֙ ‫עַ ל־הָ ָ ֑עם שָׂ ֵ ֤רי אֲ לָפִ י‬ ‫מֵ ֔אוֹת שָׂ ֵ ֥רי חֲ מִ ִ ֖שּׁים ו ְשָׂ ֵ ֥רי‬ :‫עֲ שָׂ ֽר ֹת‬ ‫ָל־עת‬ ֑ ֵ ‫כוו ְָשֽׁפְ ֥טוּ אֶ ת־הָ ָ ֖עם ְבּכ‬ ‫ִיאוּן אֶ ל־‬ ֣ ‫אֶ ת־הַ דָּ ָ ֤בר הַ קָּ שֶׁ ה֙ יְב‬ ‫פּוּטוּ‬ ֥ ְ‫משֶׁ֔ ה וְכָל־הַ דָּ ָ ֥בר הַ קָּ ֖ט ֹן י ִשׁ‬ :‫ֵהֽם‬ :‫ ודיינין ית עמא‬:‫ושפטו‬

they would bring: Heb. ‫יְבִיאוּן‬. [Onkelos renders:] ‫מַ יי ְתִ ין‬, they bring [in the present tense and not in the future tense].

:‫ מייתין‬:‫יביאון‬

they themselves would judge: Heb. ‫י ִשְׁ פּוּטוּ‬, same as ‫י ִשְׁ פּ ֹטוּ‬, and similarly [we find the verb ‫תעבורי‬,], “neither shall you go ִ ִ‫( ”)˜א תַ ע‬Ruth 2:8), like ‫בוֹרי‬ ִ ֲ‫˜א ַתע‬. The Targum away (‫בוּרי‬ [Onkelos] renders: ‫דַּ ייְנִין אִ ינוּן‬, they judge. The earlier passages(verse 22) were in the imperative form. Therefore, they are rendered: ‫ י ְדוּנוּן‬,‫ יַי ְתוּן‬,‫ו ִ◌ִ ידוּנוּן‬, but these passages [here in verse 26] are expressions of doing [and are not imperative].

(‫ כמו ישפוטו וכן )רות ב ח‬:‫ישפוטו הם‬ ‫ כמו לא תעברי ותרגומו‬,‫לא תעבורי‬ ‫ מקראות העליונים הם לשון‬.‫דיינין אינון‬ ,‫ ידונון‬,‫ לכך מתורגמין וידונון ייתון‬,‫צווי‬ :‫ומקראות הללו לשון עשייה‬

27Moses saw his father in law off, and he went away to his land. and he went away to his land: to convert the members of his family. — [from Mechilta]

‡ֶ‫ת־ח ֹתְ נ֑ וֹ ו ֵ ַ֥יּל‬ ֽ ֶ‫משׁה א‬ ֖ ֶ ‫כזוַי ְשַׁ ַ ֥לּח‬ :‫ל־אַרצֽוֹ‬ ְ ֶ‫֖לוֹ א‬ :‫ לגייר בני משפחתו‬:‫וילך לו אל ארצו‬

147

Chapter 19 1In the third month of the children of Israel's departure from Egypt, on this day they arrived in the desert of Sinai.

‫שׁ הַ שְּׁ לִישִׁ֔ י ל ֵ ְ֥צאת בְּנֵ ֽי־‬ ֙ ֶ‫א ַבּ ֨ח ֹד‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם בַּיּ֣ וֹם הַ ֶ֔זּה‬ :‫ָ ֖בּאוּ מִ דְ ַ ֥בּר סִ ינָ ֽי‬

on this day: On the New Moon (Mechilta, Shab. 86b). It ‫ לא היה צריך‬.‫ בראש חודש‬:‫ביום הזה‬ could have said only, “on that day.” What is the meaning of ,‫ מהו ביום הזה‬,‫לכתוב אלא ביום ההוא‬ "on this day"? That the words of the Torah shall be new to ‫שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום‬ you, as if they were given just today. — [from Tanchuma :‫נתנו‬ Buber, p. 73]

2They journeyed from Rephidim, and they

arrived in the desert of Sinai, and they encamped in the desert, and Israel encamped there opposite the mountain.

ִ ֗ ִ‫בוַיִּסְ ֣עוּ ֵמ ְֽרפ‬ ‫ידים וַיּ ָ֨ב ֹאוּ֙ מִ דְ ַ ֣בּר‬ ‫ן־שׁם‬ ֥ ָ ַ‫סִ י ַ֔ני ו ַיַּ ֽחֲ נ֖ וּ בַּמִּ דְ ָ ֑בּר ו ַיִּ ֽח‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ֶ ֥נגֶד הָ ָהֽר‬

They journeyed from Rephidim: Why did [Scripture] have to repeat and explain from where they had journeyed? Did it not already state (Exod. 17:1)that they were encamped in Rephidim? It is known that they journeyed from there. But [it is repeated] to compare their journey from Rephidim to their arrival in the Sinai desert. Just as their arrival in the Sinai desert was with repentance, so was their journey from Rephidim with repentance. — [from Mechilta]

‫ למה הוצרך לחזור‬:‫ויסעו מרפידים‬ ‫ והלא כבר כתב‬,‫ולפרש מהיכן נסעו‬ ,‫ בידוע שמשם נסעו‬,‫שברפידים היו חונים‬ ‫אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן‬ ‫ מה ביאתן למדבר סיני‬,‫למדבר סיני‬ :‫ אף נסיעתן מרפידים בתשובה‬,‫בתשובה‬

and Israel encamped there: Heb. ‫וַי ִחַ ן‬, [the singular form, denoting that they encamped there] as one man with one heart, but all the other encampments were [divided] with complaints and with strife. — [from Mechilta]

,‫ כאיש אחד בלב אחד‬:‫ויחן שם ישראל‬ ‫אבל שאר כל החניות בתרעומת‬ :‫ובמחלוקת‬

opposite the mountain: [This means] to its east. And wherever you find [the word] “opposite (‫)נֶגֶד‬,” it means facing the eastern side. — [from Mechilta] [This signifies that they were facing west, toward the eastern side of Mount Sinai.]

3Moses ascended to God, and the Lord

called to him from the mountain, saying, "So shall you say to the house of Jacob and tell the sons of Israel,

‫ וכל מקום שאתה‬,‫ למזרחו‬:‫נגד ההר‬ :‫ פנים למזרח‬,‫מוצא נגד‬

ָ ֶ‫וּמשׁה עָ ָ ֖לה א‬ ‫˜הים וַיִּקְ ָ ֨רא‬ ֑ ִ ֱ‫ל־הֽא‬ ֶ֥ ‫ג‬ ‫ֵאמ ֹר ֤כּ ֹה‬ ֔ ‫אֵ ָ ֤ליו י ְהוֹ ָה֙ מִ ן־הָ ָ ֣הר ל‬ ‫ת ֹאמַ ֙ר ל ֵ ְ֣בית ַי ֽעֲ ֔ק ֹב ו ְתַ ֵ ֖גּיד ִלבְנֵ ֥י‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

Moses ascended: on the second day (Shab. 86a), and all his ascents were early in the morning, as it is said: “And Moses arose early in the morning” (Exod. 34:4).

‫ וכל עליותיו‬.‫ ביום השני‬:‫ומשה עלה‬ (‫ שנאמר )שמות לד ד‬,‫בהשכמה היו‬ :‫וישכם משה בבקר‬

So shall you say: With this language and in this order. — [from Mechilta]

:‫ בלשון הזה וכסדר הזה‬:‫כה תאמר‬

to the house of Jacob: These are the women. Say it to them in a gentle language. — [from Mechilta]

‫ תאמר להן‬,‫ אלו הנשים‬:‫לבית יעקב‬ :‫בלשון רכה‬

and tell the sons of Israel: The punishments and the ‫ עונשין ודקדוקין פרש‬:‫ותגיד לבני ישראל‬ details [of the laws] explain to the males, things that are as :‫ דברים הקשין כגידין‬.‫לזכרים‬ harsh as wormwood. -[Mechilta, Shab. 87a]

148

4You have seen what I did to the Egyptians,

and [how] I bore you on eagles' wings, and I brought you to Me.

‫יתם אֲ ֶ ֥שׁר עָ ִ ֖שׂיתִ י‬ ֶ֔ ִ‫דאַ ֶ ֣תּם ְרא‬ ‫ם עַ ל־ ַכּנ ֵ ְ֣פי‬ ֙ ‫לְמִ צ ָ ְ֑רי ִם ָו ֽאֶ ָ ֤שּׂא אֶ תְ ֶכ‬ :‫ֽאָבא אֶ תְ ֶ ֖כם אֵ ָלֽי‬ ֥ ִ ‫נְשָׁ ִ֔רים ָו‬

You have seen: This is not a tradition that you have. I am ‫ ולא‬,‫ לא מסורת היא בידכם‬:‫אתם ראיתם‬ not sending you this [message] with words; I am not ‫ לא בעדים אני‬,‫בדברים אני משגר לכם‬ calling witnesses to testify before you, but you [yourselves] ‫ אלא אתם ראיתם אשר‬,‫מעיד עליכם‬ have seen what I did to the Egyptians. They were liable to ‫ על כמה עבירות היו‬,‫עשיתי למצרים‬ Me for many sins before they attacked you, but I did not ‫נפרעתי‬ ‫ ולא‬,‫חייבין לי קודם שנזדווגו לכם‬ exact retribution from them except through you. — [from :‫מהם אלא על ידכם‬ Mechilta] and [how] I bore you: Heb. ‫ו ָאֶ שָׂ א‬. This is [alluding to] the day that the Israelites came to Rameses-because the Israelites were scattered throughout the land of Goshen. And in a short time, when they came to start on their journey and leave, they all gathered in Rameses (Mechilta). Onkelos, however, rendered ‫ ו ָאֶ שָׂ א‬as ‫ו ְאַטָ לִיתי ַתְ כוֹן‬, and I caused you to travel, like ‫ ו ָאַ סִּ יעַ אֶ תְ כֶם‬He [Onkelos] amended [the translation of] the passage in a way respectful to the One above.

‫ זה יום שבאו ישראל‬:‫ואשא אתכם‬ ‫ שהיו ישראל מפוזרין בכל ארץ‬,‫לרעמסס‬ ‫ ולשעה קלה כשבאו ליסע ולצאת‬,‫גושן‬ ‫ ואונקלוס תרגם‬.‫נקבצו כלם לרעמסס‬ ,‫ כמו ואסיע אתכם‬,‫ ונטלית יתכון‬,‫ואשא‬ :‫תיקן את הדבר דרך כבוד למעלה‬

on eagles’ wings: Like an eagle, which carries its young ‫ כנשר הנושא גוזליו על‬:‫על כנפי נשרים‬ on its wings, for all other birds place their young between ‫ שכל שאר העופות נותנים את‬,‫כנפיו‬ their feet since they fear another bird flying above them. ‫ לפי שמתיראין מעוף‬,‫בניהם בין רגליהם‬ The eagle, however, fears only man, lest he shoot an ‫ אבל הנשר הזה‬,‫אחר שפורח על גביהם‬ arrow at it, because no other bird flies above it. Therefore, it places them [its young] on its wings. It says, “Rather the ‫ שמא יזרוק בו‬,‫אינו מתירא אלא מן האדם‬ ,‫ לפי שאין עוף אחר פורח על גביו‬,‫חץ‬ arrow pierce me and not my children.” I [God] too did that: “Then the angel of God…moved, …And he came between ‫ אומר מוטב יכנס החץ‬,‫לכך נותנן על כנפיו‬ the camp of Egypt, etc.” (Exod. 14:19, 20), and the ‫ )שמות יד‬,‫ אף אני עשיתי כן‬.‫ ולא בבני‬,‫בי‬ Egyptians shot arrows and catapult stones, and the cloud ‫להים וגו' )שם כ( ויבא‬-‫יט( ויסע מלאך הא‬ absorbed them. — [from Mechilta]

‫ והיו מצרים זורקים‬,'‫בין מחנה מצרים וגו‬ :‫חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם‬

and I brought you to Me: As the Targum [Onkelos renders: and I brought you near to My service]. [This is to avoid ascribing corporeality to God.]

5And now, if you obey Me and keep My

covenant, you shall be to Me a treasure out of all peoples, for Mine is the entire earth.

:‫ כתרגומו‬:‫ואבא אתכם אלי‬

‫הו ְעַ תָּ֗ ה אִ ם־שָׁ ֤מוֹעַ תִּ שְׁ מְ עוּ֙ בְּק ֹ ֔ ִלי‬ ‫יתם ִ ֤לי‬ ֶ ‫יתי ִו ֽהְ ִ֨י‬ ֑ ִ ‫וּשְׁ מַ ְר ֶ ֖תּם אֶ ת־בּ ְִר‬ ‫ִי־לי כָּל־‬ ֖ ִ ‫ָל־העַ מִּ֔ ים כּ‬ ֣ ָ ‫סְ ֻגלָּה֙ מִ כּ‬ :‫הָ ָא ֶֽרץ‬

And now: If now you accept upon yourselves [the yoke of the commandments], it will be pleasant for you in the future, since all beginnings are difficult. — [from Mechilta]

‫ אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם‬:‫ועתה‬ :‫ שכל התחלות קשות‬,‫מכאן ואילך‬

and keep My covenant: which I will make with you concerning the observance of the Torah.

‫ שאכרות עמכם על‬:‫ושמרתם את בריתי‬ :‫שמירת התורה‬

149

a treasure: Heb. ‫סְ ג ִֻלֵּ◌ָ ◌ַ ◌ֶ ◌ָ ◌ָ ה‬, a beloved treasure, like “and (‫ כמו )קהלת ב ח‬,‫ אוצר חביב‬:‫סגלה‬ the treasures (‫ )וּסְ ג ְִלֵּת‬of the kings” (Eccl. 2:8), [i.e., like] ‫ כלי יקר ואבנים טובות‬,‫וסגלת מלכים‬ costly vessels and precious stones, which kings store ‫ כך אתם תהיו לי‬.‫שהמלכים גונזים אותם‬ away. So will you be [more of] a treasure to Me than the ‫ ולא תאמרו אתם‬,‫סגולה משאר אומות‬ other nations (Mechilta). Now don’t think (lit., and do not ‫יש‬ ‫ ומה‬,‫לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם‬ say) that you alone are Mine, and [that] I have no others :‫לי עוד שתהא חבתכם נכרת‬ besides you. So what else do I have, that [My] love for you should be made evident? For the whole earth is Mine, but they [the other nations] mean nothing to Me. For the whole earth is Mine: but they [the other nations] mean nothing to Me.

6And you shall be to Me a kingdom of princes and a holy nation.' These are the words that you shall speak to the children of Israel." And you shall be to Me a kingdom of princes: Heb., ‫מַ מְ ֶלכֶתכּ ֹהִ נִים‬, princes, as it is said: “and David’s sons were chief officers (‫( ”)כּ ֹהִ נִים‬II Sam. 8:18). -[from Mechilta] These are the words: No less and no more. — [from Mechilta]

7Moses came and summoned the elders of

Israel and placed before them all these words that the Lord had commanded him. 8And all the people replied in unison and said, "All that the Lord has spoken we shall do!" and Moses took the words of the people back to the Lord.

:‫ והם בעיני ולפני לכלום‬:‫כי לי כל הארץ‬

‫יוּ־לי מַ מְ ֶ ֥לכֶת כֹּֽהֲ ִנ֖ים‬ ֛ ִ ְ‫וו ְאַ ֶ ֧תּם ִתּֽה‬ ‫ו ְג֣ וֹי קָ ֑דוֹשׁ ֚אֵ לֶּה הַ דְּ ב ִָ֔רים אֲ ֶ ֥שׁר‬ :‫תְּ דַ ֵ ֖בּר אֶ ל־בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ‫ שרים‬:‫ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‬ ‫כמה דאת אמר )שמואל ב' ח יח( ובני דוד‬ :‫כהנים היו‬ :‫ לא פחות ולא יותר‬:‫אלה הדברים‬

‫זוַיּ ָ֣ב ֹא משֶׁ֔ ה ו ַיִּקְ ָ ֖רא ְלזִקְ ֵנ֣י הָ ָ ֑עם‬ ‫ו ַָיּ֣שֶׂ ם לִפְ נֵיהֶ֗ ם ֚אֵ ת כָּל־הַ דְּ ב ִ ָ֣רים‬ :‫הָ אֵ֔ לֶּה אֲ ֶ ֥שׁר צ ִָ֖וּהוּ י ְה ָוֹ ֽה‬ ‫חו ַיַּ ֽעֲ נ֨ וּ כָל־הָ ָ ֤עם י ַחְ דָּ ֙ו ו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ ֛כּ ֹל‬ ‫אֲ שֶׁ ר־דִּ ֶ ֥בּר י ְה ֖ ָוֹה נַ ֽעֲ ֶ ֑שׂה ו ַָיּ֧שֶׁ ב‬ :‫משׁה אֶ ת־דִּ ב ֵ ְ֥רי הָ ָ ֖עם אֶ ל־י ְה ָוֹ ֽה‬ ֶ֛

and Moses took the words of the people back…: on the ‫ ביום‬:'‫וישב משה את דברי העם וגו‬ next day, which was the third day, for he ascended early in ‫ שהרי‬,‫ שהוא יום שלישי‬,‫המחרת‬ the morning (Shab. 86a). Did Moses [really] have to [bring ‫ וכי צריך היה משה‬.‫בהשכמה עלה‬ back to God an] answer? Rather, the text comes to teach ‫ אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ‬,‫להשיב‬ you etiquette from Moses-he did not say, “Since He Who ‫ הואיל ויודע מי‬,‫ממשה שלא אמר‬ sent me knows, I do not have to reply.” -[from Mechilta]

:‫ איני צריך להשיב‬,‫ששלחני‬

9And the Lord said to Moses, "Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud, in order that the people hear when I speak to you, and they will also believe in you forever." And Moses relayed the words of the people to the Lord.

‫טו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה הִ ֵ֨נּה‬ ‫֘ בּ ַ ְ֣עב ֶהֽעָ נָן֒ ַבּֽעֲ ֞בוּר‬À‫ָאֽנ ֹ ִ֜כי ָ ֣בּא אֵ ֘ ֶלי‬ ֖Àְ‫ם בְּדַ בּ ִ ְ֣רי עִ מָּ֔ ‡ וְגַם־בּ‬ ֙ ָ‫י ִשְׁ ַ ֤מע הָ ע‬ ‫משׁה אֶ ת־‬ ֛ ֶ ‫ְעוֹלם וַיַּגֵּ ֥ד‬ ֑ ָ ‫ַי ֽאֲ ִ ֣מינוּ ל‬ :‫דִּ ב ֵ ְ֥רי הָ ָ ֖עם אֶ ל־י ְה ָוֹ ֽה‬

in the thickness of the cloud: Heb. ‫בְּעַ ב הֶ עָ נָן‬, in the thickness of the cloud, and that is the opaque darkness (‫[ )עִ ָרפֶ ל‬mentioned in Exod. 20:18]. — [from Mechilta]

:‫ במעבה הענן וזהו ערפל‬:‫בעב הענן‬

and…in you forever: Also in the prophets who will follow you. — [from Mechilta]

:‫ גם בנביאים הבאים אחריך‬:‫וגם בך‬

150

And Moses relayed, etc: on the following day, which was ‫ ביום המחרת שהוא רביעי‬:'‫ויגד משה וגו‬ the fourth day of the month. — [from Jonathan] :‫לחודש‬ the words of the people, etc.: [Namely] a response to this statement I have heard from them [the Israelites], that they want to hear [directly] from You. [They maintain that] there is no comparison between one who hears [a message] from the mouth of the messenger and one who hears [it] from the mouth of the king [himself]. [They say,] “We want to see our King!” -[from Mechilta]

10And the Lord said to Moses, "Go to the

people and prepare them today and tomorrow, and they shall wash their garments. And the Lord said to Moses: If [it is] true that they compel [Me] to speak with them, go to the people.

and prepare them: Heb. ‫ו ְקִ ָדַּשְׁ ‡תָּ ם‬, and you shall prepare them (Mechilta), that they should prepare themselves today and tomorrow.

11And they shall be prepared for the third day, for on the third day, the Lord will descend before the eyes of all the people upon Mount Sinai.

‫ תשובה על דבר זה‬:'‫את דברי העם וגו‬ ‫שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו‬ ‫דומה השומע מפי השליח לשומע מפי‬ :‫ רצוננו לראות את מלכנו‬,‫המלך‬

‫יו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָוֹ֤ה אֶ ל־משֶׁ ה֙ ֵ ֣ל‡ אֶ ל־‬ ‫הָ עָ֔ ם ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֥תּם הַ יּ֖ וֹם וּמָ ָ ֑חר‬ ָ ְ‫ו ְ ִכבּ ְ֖סוּ שִׂ מ‬ :‫˜תֽם‬ ‫ שמזקיקין‬,‫ אם כן‬:‫ויאמר ה' אל משה‬ :‫ לך אל העם‬,‫לדבר עמם‬ ‫ שיכינו עצמם היום‬,‫ וזימנתם‬:‫וקדשתם‬ :‫ומחר‬

| ‫ִישׁי ִ ֣כּי‬ ֑ ִ ‫יאו ְהָ י֥ וּ נְכ ִֹנ֖ים לַיּ֣ וֹם הַ שְּׁ ל‬ ‫בַּיּ֣ וֹם הַ שְּׁ לִשִׁ֗ י י ֵ ֵ֧רד י ְה ָוֹ֛ה לְעֵ ינֵ ֥י‬ :‫ל־הר סִ ינָ ֽי‬ ֥ ַ ַ‫כָל־הָ ָ ֖עם ע‬

And they shall be prepared: Separated from women. — [from Mechilta]

:‫ מובדלים מאשה‬:‫והיו נכנים‬

for on the third day: which is the sixth of the month, and on the fifth [of the month], Moses built the altar at the foot of the mountain, and the twelve monuments, the entire episode stated in the section of ‫( ו ְאֵ לֶה הַ מִּ שְׁ פָּ טִ ים‬Exod. 24), but there is no sequence of earlier and later incidents in the Torah. — from Mechilta]

.‫ שהוא ששה בחדש‬:‫ליום השלישי‬ ‫ובחמישי בנה משה את המזבח תחת‬ ‫ כל הענין‬,‫ההר ושתים עשרה מצבה‬ ‫ )שמות‬,‫האמור בפרשת ואלה המשפטים‬ :‫כד ד( ואין מוקדם ומאוחר בתורה‬

before the eyes of all the people: [This] teaches [us] that there were no blind [persons] among them, for they were all cured. — [from Mechilta]

‫ מלמד שלא היה בהם‬:‫לעיני כל העם‬ :‫ שנתרפאו כולם‬,‫סומא‬

12And you shall set boundaries for the people around, saying, Beware of ascending the mountain or touching its edge; whoever touches the mountain shall surely be put to death.'

‫ם סָ ִ ֣ביב‬ ֙ ָ‫ְתּ אֶ ת־הָ ע‬ ֤ ָ ‫יבו ְהִ ְג ַבּל‬ ‫ֵאמ ֹר הִ ָשּֽׁמְ ֥רוּ ל ֶ ָ֛כם עֲ ֥לוֹת בּ ָ ָ֖הר‬ ֔ ‫ל‬ ‫וּנ ְ֣ג ֹעַ בְּקָ ֵ ֑צהוּ כָּל־הַ נּ ֹגֵ ֥ עַ בּ ָ ָ֖הר ֥מוֹת‬ :‫יוּ ָמֽת‬

And you shall set boundaries: Set boundaries for them as a sign that they should not come nearer [to the mountain] than the boundary.

‫ שלא‬,‫ קבע להם תחומין לסימן‬:‫והגבלת‬ :‫יקרבו מן הגבול והלאה‬

saying: The boundary says to them, “Beware of going up from here on,” and you shall warn them about it.

‫ השמרו מעלות‬,‫ הגבול אומר להם‬:‫לאמר‬ :‫ ואתה תזהירם על כך‬,‫מכאן והלאה‬

or touching its edge: Even the edge of it.

:‫ אפילו בקצהו‬:‫ונגע בקצהו‬

151

13No hand shall touch it, for he shall be

stoned or cast down; whether man or beast, he shall not live. When the ram's horn sounds a long, drawn out blast, they may ascend the mountain." or cast down: From here [it is derived] that those liable to death by stoning are [first] cast down from the stoning place, which was as high as two heights [of a man]. — [from Sanh. 45a] cast down-Heb. ‫יִי ֶָרה‬, shall be cast down: to the earth, like “He cast (‫ )י ָָרה‬into the sea” (Exod. 15:4).

֙‫יג˜ֽא־תִ ַ֨גּע ֜בּוֹ ָ֗יד ִכּֽי־סָ ֤קוֹל י ִסָּ קֵ ל‬ ‫אֽ וֹ־י ָ֣ר ֹה יִיּ ֶ ָ֔רה אִ ם־בְּהֵ ָ ֥מה אִ ם־‬ ‫ִ ֖אישׁ ֣˜א ִי ֽחְ ֶי֑ה בִּמְ שׁ ֹ ֙‡ הַ יּ ֹ ֵ֔בל ֵ ֖המָּ ה‬ :‫ַי ֽעֲ ֥לוּ ב ָָהֽר‬ ‫ מכאן לנסקלין שהם נדחין‬:‫ירה יירה‬ ‫ שהיה גבוה שתי‬,‫למטה מבית הסקילה‬ :‫קומות‬ ‫ כמו )שמות טו‬,‫ יושלך למטה לארץ‬:‫יירה‬ :‫ד( ירה בים‬

When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast: When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast,this is the sign of the Shechinah’s withdrawal and the cessation of the voice [of God]. As soon as the Shechinah withdraws, they are permitted to ascend [the mountain]. — [from Mechilta]

‫ כשימשוך היובל קול ארוך‬:‫במשך היבל‬ ,‫הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול‬ :‫וכיון שנסתלק הם רשאין לעלות‬

the ram’s horn: Heb. ‫הַ יוֹבֵל‬. That is a shofar of a ram, for in Arabia, they call a ram “yuvla.” And this shofar was from Isaac’s ram [the ram that Abraham sacrificed instead of Isaac]. (Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 31).

‫ שכן בערביא‬,‫ הוא שופר של איל‬:‫היבל‬ ‫ ושופר של אילו של‬,‫קורין לדכרא יובלא‬ :‫יצחק היה‬

14So Moses descended from the mountain to the people, and he prepared the people, and they washed their garments. from the mountain to the people: [This] teaches [us] that Moses did not turn to his [own] affairs, but [went directly] from the mountain to the people. — [from Mechilta]

15He said to the people, "Be ready for three

days; do not go near a woman."

Be ready for three days: For the end of three days. That is the fourth day, for Moses added one day of his own volition. This is the view of Rabbi Jose [who says that the Torah was given on the seventh of Sivan]. According to the one who says that the Ten Commandments were given on the sixth of the month, however, Moses did not add anything, and “for three days” has the same meaning as “for the third day.” [from Shab. 87a]

‫משׁה מִ ן־הָ ָ ֖הר אֶ ל־הָ ָ ֑עם‬ ֛ ֶ ‫ידו ֵַיּ ֶ֧רד‬ ‫שׁ אֶ ת־הָ עָ֔ ם וַי ְ ַכבּ ְ֖סוּ‬ ֙ ֵ‫וַי ְקַ דּ‬ ָ ְ‫שִׂ מ‬ :‫˜תֽם‬ ‫ מלמד שלא היה משה‬:‫מן ההר אל העם‬ :‫פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם‬

‫טוו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר אֶ ל־הָ עָ֔ ם הֱ י֥ וּ נְכ ִֹנ֖ים‬ ‫לִשְׁ ֣לשֶׁ ת י ִ ָ֑מים אַל־תִּ גּ ְ֖שׁוּ אֶ ל־‬ :‫אִ ָשּֽׁה‬ ‫ לסוף שלושה‬:‫היו נכנים לשלשת ימים‬ ‫ הוא יום רביעי שהוסיף משה יום‬,‫ימים‬ ‫ ולדברי‬,‫ כדברי רבי יוסי‬,‫אחד מדעתו‬ ‫האומר בששה בחדש ניתנו עשרת‬ ‫ לשלשת‬.‫הדברות לא הוסיף משה כלום‬ :‫ כמו )פסוק יא( ליום השלישי‬,‫ימים‬

do not go near a woman: [to have intimacy with her] for ‫ כל שלושת ימים‬:‫אל תגשו אל אשה‬ all these three days [of preparation], in order that the ‫הללו כדי שיהו הנשים טובלות ליום‬ women may immerse themselves on the third day and be ‫השלישי ותהיינה טהורות לקבל תורה‬ pure to receive the Torah. If they have intercourse within ‫ שמא‬,‫שאם ישמשו תוך שלשת ימים‬ the three days, the woman could [involuntarily] emit semen ‫תפלוט האשה שכבת זרע לאחר טבילתה‬ after her immersion and become unclean again. After ‫ אבל מששהתה שלושה‬,‫ותחזור ותטמא‬ three days have elapsed [since intercourse], however, the semen has already become putrid and is no longer ‫ימים כבר הזרע מסריח ואינו ראוי להזריע‬ capable of fertilization, so it is pure from contaminating the :‫וטהור מלטמא את הפולטת‬ [woman] who emits it. — [from Shab. 86a]

152

16It came to pass on the third day when it

was morning, that there were thunder claps and lightning flashes, and a thick cloud was upon the mountain, and a very powerful blast of a shofar, and the entire nation that was in the camp shuddered. when it was morning: [This] teaches [us] that He preceded them [on Mount Sinai], which is unconventional for a flesh and blood person to do, [i.e.,] having the teacher wait for the pupil. And so we find in Ezekiel (3:22, 23), “‘Arise, go out to the plain, etc.’ So I arose and went out to the plain, and behold, there the glory of the Lord was standing.” -[from unknown Midrashic source]

17Moses brought the people out toward God

from the camp, and they stood at the bottom of the mountain.

‫טזוַי ְהִ ֩י בַיּ֨ וֹם הַ שְּׁ לִישִׁ֜ י ִבּֽהְ ֣י ֹת‬ ‫הַ ֗בּ ֹקֶ ר וַי ְהִ ֩י ק ֹ֨˜ת וּב ְָרקִ֜ ים ו ְעָ ָנ֤ן‬ ‫ָכּ ֵב ֙ד עַ ל־הָ הָ֔ ר ו ְ֥ק ֹל שׁ ָ ֹ֖פר חָ ָז֣ק‬ ‫מְ ֑א ֹד ו ַיֶּ ֽחֱ ַ ֥רד כָּל־הָ ָ ֖עם אֲ ֶ ֥שׁר‬ :‫בּ ַַמּֽחֲ נֶ ֽה‬ ‫ מלמד שהקדים על ידם מה‬:‫בהית הבקר‬ ‫ שיהא‬,‫שאין דרך בשר ודם לעשות כן‬ ‫ וכן מצינו ביחזקאל‬,‫הרב ממתין לתלמיד‬ ,'‫)יחזקאל ג כב( קום צא אל הבקעה וגו‬ ‫)שם כג( ואקום ואצא אל הבקעה והנה‬ :‫שם כבוד ה' עומד‬

‫משׁה אֶ ת־הָ ָ ֛עם לִקְ ַ ֥ראת‬ ֧ ֶ ‫יזו ַיּוֹ ֵ֨צא‬ ‫˜הים מִ ן־הַ ַמּֽחֲ ֶנ֑ה וַיִּתְ יַצּ ְ֖בוּ‬ ֖ ִ ֱ‫ָהֽא‬ :‫בְּתַ חְ ִ ֥תּית הָ ָהֽר‬

toward God: [This expression] tells [us] that the Shechinah came out toward them like a bridegroom going out toward a bride. This is [the meaning of] what is stated: “The Lord came from Sinai” (Deut. 33:2), and it does not say, “came to Sinai.” -[from Mechilta]

‫ מגיד שהשכינה יצאה‬:‫להים‬-‫לקראת הא‬ ‫ וזהו‬,‫ כחתן היוצא לקראת כלה‬,‫לקראתם‬ ‫ ולא‬,‫שנאמר )דברים לג ב( ה' מסיני בא‬ :‫נאמר לסיני בא‬

at the bottom of the mountain: According to its simple meaning, at the foot of the mountain. Its midrashic interpretation is, however, that the mountain was uprooted from its place and turned over them like a vat. — [from Shab. 88a]

.‫ לפי פשוטו ברגלי ההר‬:‫בתחתית ההר‬ ‫ומדרשו שנתלש ההר ממקומו ונכפה‬ :‫עליהם כגיגית‬

18And the entire Mount Sinai smoked because the Lord had descended upon it in fire, and its smoke ascended like the smoke of the kiln, and the entire mountain quaked violently. the entire Mount Sinai smoked: Heb. ‫עָ שַׁ ן‬. This word ‫עָ שַׁ ן‬ is not a noun, because the “shin” is vowelized with a “pattach.” But [it is] the past tense of a [singular] verb in the form ‫פָּ עַ ל‬, like ‫אָמַ ר‬, said, ‫שָׁ מַ ר‬, watched, ‫שָׁ מַ ע‬, heard. ָ Therefore, its targum is ‫‡תּנַן כּוֹלֵית‬, and [Onkelos] did not translate ‫[ ‡תְּ נָנָא‬which would mean: was all smoke]. All [instances of] ‫ עָ שָׁ ן‬in Scriptures are vowelized with a “kamatz” because they are nouns.

‫יחו ַ ְ֤הר סִ ינַ ֙י עָ ַ ֣שׁן כּ ֻ֔לּוֹ ֠מִ פְּ ֵ֠ני אֲ שֶׁ֨ ר‬ ‫י ַ ָ֥רד עָ ָ ֛ליו י ְה ֖ ָוֹה ָבּ ֵ ֑אשׁ ו ַַ֤יּעַ ל עֲ שָׁ נ ֙וֹ‬ ‫כּ ֶ ְ֣עשֶׁ ן הַ ִכּבְשָׁ֔ ן ו ַיֶּ ֽחֱ ַ ֥רד כָּל־הָ ָ ֖הר‬ :‫מְ ֽא ֹד‬ ‫ שהרי‬,‫ אין עשן זה שם דבר‬:‫עשן כלו‬ ‫ כמו‬,‫ אלא לשון פעל‬,‫נקוד השי"ן פת"ח‬ ,‫ לכך תרגומו תנן כוליה‬,‫ שמע‬,‫ שמר‬,‫אמר‬ ‫ וכל עשן שבמקרא‬,‫ולא תרגם תננא‬ :‫נקודים קמ"ץ מפני שהם שם דבר‬

153

the kiln: [used for the baking] of lime. I could think that it means [Mount Sinai smoked] like the kiln and no more. Therefore, [to clarify this,] Scripture states: “[the mountain was] blazing with fire up to the heart of the heaven” (Deut. 4:11) [meaning that the fire was far greater than in a lime kiln]. Why then does the Torah say "kiln"? In order to explain to the [human] ear what it is able to hear, [i.e., to give the reader a picture that can be imagined]. He gives the creatures [humans] a sign familiar to them. Similar to this [is the description in reference to God:] “He shall roar like a lion” (Hos. 11:10). Who but Him gave strength to the lion? Yet the Scriptures compare Him to a lion? But we describe Him and compare Him to His creatures in order to explain to [humans] what the ear is able to hear. Similar to this [is], “And its sound [the voice of God] was like the sound of abundant waters” (Ezek. 43:2). Now who gave the water a sound but He? Yet you describe Him and compare Him to His creatures in order to explain to [humans] what the ear is able to hear. — [from Mechilta]

‫ יכול ככבשן זה ולא‬,‫ של סיד‬:‫הכבשן‬ ‫ תלמוד לומר )דברים ד יא( בוער‬,‫יותר‬ ‫ ומה תלמוד לומר‬.‫באש עד לב השמים‬ ‫ מה שהיא יכולה‬,‫ לשבר את האוזן‬,‫כבשן‬ .‫ נותן לבריות סימן הניכר להם‬,‫לשמוע‬ ‫ וכי מי‬,‫כיוצא בו )הושע יא י( כאריה ישאג‬ ‫ והכתוב מושלו‬,‫ אלא הוא‬,‫נתן כח בארי‬ ‫ אלא אנו מכנין ומדמין אותו‬,‫כאריה‬ ‫ כדי לשבר את האוזן מה‬,‫לבריותיו‬ (‫ וכיוצא בו )יחזקאל מג ב‬.‫שיכולה לשמוע‬ ‫ וכי מי נתן קול‬,‫וקולו כקול מים רבים‬ ‫ ואתה מכנה אותו‬,‫ אלא הוא‬,‫למים‬ :‫ כדי לשבר את האוזן‬,‫לדמותו לבריותיו‬

19The sound of the shofar grew increasingly stronger; Moses would speak and God would answer him with a voice.

‫הוֹל‡ ו ְחָ ֵז֣ק‬ ֖ ֵ ‫יט ַוֽי ְהִ ֙י ֣קוֹל הַ שּׁ ֹפָ֔ ר‬ ‫˜הים ַי ֽעֲ ֶנ֥נּוּ‬ ֖ ִ ֱ‫משׁה י ְדַ ֵ֔בּר ו ְָהֽא‬ ֣ ֶ ‫מְ ֑א ֹד‬ :‫בְקֽ וֹל‬

grew increasingly stronger: It is customary for mortals that the longer one blows long notes [on a horn], the weaker and fainter its sound becomes. Here, however, it constantly grew stronger. Now why at the beginning was this so [i.e., a weak sound]? In order to let their ears hear what they were able to hear [and not shock them suddenly]. — [from Mechilta]

‫ מנהג הדיוט כל זמן‬:‫הולך וחזק מאד‬ ,‫שהוא מאריך לתקוע קולו מחליש וכוהה‬ ‫ ולמה כך‬.‫אבל כאן הולך וחזק מאוד‬ ‫ לשבר אזניהם מה שיכולין‬,‫מתחלה‬ :‫לשמוע‬

Moses would speak: When Moses would speak and make the Decalogue heard to Israel-for they heard from the mouth of God only “I am…” and “You shall not have” (Mak. 24a)-the Holy One, blessed be He, would assist him [Moses] by giving him strength so that his voice would be strong and audible. — [from Mechilta]

‫ כשהיה משה מדבר ומשמיע‬:‫משה ידבר‬ ‫הדברות לישראל שהרי לא שמעו מפי‬ ‫הגבורה אלא )שמות כ ב( אנכי ולא יהיה‬ ‫לך והקב"ה מסייעו לתת בו כח להיות‬ :‫קולו מגביר ונשמע‬

would answer him with a voice: [This means] He would answer him concerning the voice, [and not with a voice. The ‫ ב‬in ‫ בְקוֹל‬is used], similar to [the ‫ ב‬in ‫ בָאֵ שׁ‬in the phrase:] “that will answer with fire” (I Kings 18:24). [‫בָאֵ שׁ‬ means] concerning the fire, [i.e., signifying] to bring it [the fire] down [from Heaven]. — [from Mechilta]

‫ כמו‬,‫ יעננו על דבר הקול‬:‫יעננו בקול‬ ‫ על‬,‫)מלכים א' יח כד( אשר יענה באש‬ :‫דבר האש להורידו‬

20The Lord descended upon Mount Sinai, to the peak of the mountain, and the Lord summoned Moses to the peak of the mountain, and Moses ascended.

‫ל־הר סִ ַינ֖י אֶ ל־‬ ֥ ַ ַ‫כו ֵַיּ ֶ֧רד י ְה ָוֹ֛ה ע‬ ‫ְמשׁה‬ ֛ ֶ ‫֣ר ֹאשׁ הָ ָ ֑הר וַיִּקְ ָ ֨רא י ְה ָוֹ֧ה ל‬ :‫משֽׁה‬ ֥ ֶ‫א‬ ֶ ‫ל־ר ֹאשׁ הָ ָ ֖הר ו ַ ַ֥יּעַ ל‬

The Lord descended upon Mount Sinai: I may think that He actually descended upon it. Therefore, Scripture says: “You have seen that from the heavens I have spoken with you” (Exod. 20:19). This teaches that [He did descend although still in the heavens,] He bent down the upper heavens and the lower heavens and spread them upon the mountain like a spread on a bed, and the Throne of Glory descended upon them [the upper heavens and the lower heavens]. — [from Mechilta]

,‫ יכול ירד עליו ממש‬:‫וירד ה' על הר סיני‬ ‫תלמוד לומר )שמות כ יט( כי מן השמים‬ ‫ מלמד שהרכין שמים‬.‫דברתי עמכם‬ ,‫העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר‬ ‫ וירד כסא הכבוד‬,‫כמצע על המטה‬ :‫עליהם‬

154

21The Lord said to Moses, "Go down, warn

the people lest they break [their formation to go nearer] to the Lord, and many of them will fall. warn the people: Heb. ‫הָ עֵ ד‬. Warn them not to go up the mountain. lest they break: their position [i.e., their ranks] because of their longing for God, to see [Him], and they move too close to the side of the mountain.

‫כאו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהוֹ ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֵ ֖רד‬ ֙‫הָ ֵ ֣עד בּ ָ ָ֑עם פֶּ ן־ ֶי ֽהֶ ְר ֤סוּ אֶ ל־י ְהוֹ ָה‬ :‫ל ְִר ֔אוֹת וְנ ַ ָ֥פל מִ ֶ ֖מּנּוּ ָ ֽרב‬ :‫ התרה בהם שלא לעלות בהר‬:‫העד בעם‬ ‫ שלא יהרסו את מצבם על‬:'‫פן יהרסו וגו‬ ‫ידי שתאותם אל ה' לראות ויקרבו לצד‬ :‫ההר‬

and many of them will fall: Heb. ‫וְנָפַ ל‬. Whatever [number] ‫ כל מה שיפול מהם ואפילו‬:‫ונפל ממנו רב‬ falls from them, let it be even a single person, to Me it is :‫הוא יחידי חשוב לפני רב‬ considered [as if] many [have fallen]. — [from Mechilta] lest they break: Heb. ‫י ֶהֶ ְרסוּ‬. Every [expression of] ‫הִ ִריסָ ה‬ [denotes] the separation of the collection of [the parts of] the building. Likewise, those who separate from the position of people break up that position.

22And also, the priests who go near to the Lord shall prepare themselves, lest the Lord wreak destruction upon them." And also, the priests: [I.e.,] also the firstborn, who perform the [divine] service. — [from Zev. 115b] who go near to the Lord: to offer up sacrifices (targumim), they too shall not rely on their importance to ascend the mountain.

,‫ כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין‬:‫יהרסו‬ ‫אף הנפרדין ממצב אנשים הורסים את‬ :‫המצב‬

‫ָשׁים אֶ ל־‬ ֥ ִ ‫כבו ַ ְ֧גם הַ כֹּֽהֲ נִ ֛ים הַ נִּגּ‬ ‫י ְה ֖ ָוֹה י ִתְ קַ ָ ֑דּשׁוּ פֶּ ן־י ִפְ ֥ר ֹץ בּ ֶ ָ֖הם‬ :‫י ְה ָוֹ ֽה‬ ‫ אף הבכורות שהעבודה‬:‫וגם הכהנים‬ :‫בהם‬ ‫ אף הם‬,‫ להקריב קרבנות‬:'‫הנגשים אל ה‬ :‫אל יסמכו על חשיבותם לעלות‬

shall prepare themselves: They shall be ready to stand on their position.

‫ יהיו מזומנים להתיצב על‬:‫יתקדשו‬ :‫עמדם‬

lest the Lord wreak destruction: Heb. ‫י ִפְ ר ֹץ‬, an expression of a breach. [This means] He will kill some of them and [thus] make a breach in them [their completeness].

‫ יהרוג בהם ויעשה‬,‫ לשון פרצה‬:‫פן יפרץ‬ :‫בהם פרצה‬

23And Moses said to the Lord, "The people cannot ascend to Mount Sinai, for You warned us saying, Set boundaries for the mountain and sanctify it.' " The people cannot: I do not have to warn them because today they have already been warned for three days, and they cannot ascend [the mountain] since they have no permission.

24But the Lord said to him, "Go, descend,

and [then] you shall ascend, and Aaron with you, but the priests and the populace shall not break [their formation] to ascend to the Lord, lest He wreak destruction upon them."

‫כגו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה ˜ֽא־‬ ‫ל־הר סִ ָינ֑י‬ ֣ ַ ֶ‫יוּכל הָ עָ֔ ם ַלֽעֲ ֖˜ת א‬ ַ֣ ‫ֵאמ ֹר‬ ֔ ‫ִכּֽי־אַ ֞תָּ ה ַהֽעֵ ֤ד ֹתָ ה ָ֨בּנוּ֙ ל‬ :‫הַ ג ֵ ְ֥בּל אֶ ת־הָ ָ ֖הר ו ְקִ דַּ שְׁ תּֽ וֹ‬ ‫ איני צריך להעיד בהם‬:‫לא יוכל העם‬ ‫שהרי מותרין ועומדין הם היום שלושת‬ :‫ ולא יוכלו לעלות שאין להם רשות‬,‫ימים‬

‫ֶ‡־רד‬ ֵ֔ ‫כדו ַ֨יּ ֹאמֶ ר אֵ ָ ֤ליו י ְהוֹ ָה֙ ל‬ ‡‫ו ְעָ ִ ֥ליתָ אַ ָ ֖תּה ו ְַאֽהֲ ֣ר ֹן עִ ָ ֑מּ‬ ‫ו ְהַ כֹּֽהֲ נִ ֣ים ו ְהָ עָ֗ ם אַל־ ֶי ֽהֶ ְר ֛סוּ ַלֽעֲ ֥˜ת‬ ָ ‫אֶ ל־י ְה ֖ ָוֹה פֶּ ן־י ִפְ ָר‬ :‫ץ־בּֽם‬

155

Go, descend: And warn them a second time. We admonish a person before the act [he is to perform], and we admonish him again at the time of the act [when it is to be performed]. [from Mechilta]

‫ שמזרזין את‬,‫ והעד בהם שנית‬:‫לך רד‬ ‫ וחוזרין ומזרזין אותו‬,‫האדם קודם מעשה‬ :‫בשעת מעשה‬

and [then] you shall ascend, and Aaron with you, but the priests: I might think that they too shall be with you, [that the verse should be rendered: and you shall ascend, and Aaron with you, and the priests, but the people…]. Therefore, the Torah states: “and you shall ascend” [the pronoun is meant for emphasis, in order to exclude the priests]. Consequently, you must say that you [shall have] a partition for yourself, Aaron [shall have] a partition for himself, and the priests [shall have] a partition for themselves. Moses went closer than Aaron, and Aaron closer than the priests, but the people shall altogether not break their position to ascend to the Lord. — [from Mechilta] \b lest He wreak destruction upon them-Heb. \b0‫ י ִפְ ָרץ‬Although ‫ י ִפְ ָרץ‬is vowelized with a short “kamatz,” it has not changed from its grammatical construction. So is the way of every word vowelized with a “melupum” ("cholam"); when it comes next to a “makkaf,” its vowelization changes to a short “kamatz.” [Hence, the word ‫ י ִפְ ר ֹץ‬-which in this case appears with a “makkaf,” a hyphen, is changed to ‫]י ִפְ ָרץ‬

‫ יכול‬:‫ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים‬ .‫ תלמוד לומר ועלית אתה‬,‫אף הם עמך‬ ‫ אתה מחיצה לעצמך ואהרן‬,‫אמור מעתה‬ ‫ משה‬.‫מחיצה לעצמו והם מחיצה לעצמם‬ ,‫ ואהרן יותר מן הכהנים‬,‫נגש יותר מאהרן‬ ‫והעם כל עיקר אל יהרסו את מצבם‬ :'‫לעלות אל ה‬

25So Moses went down to the people and

said [this] to them. and said [this] to them: this warning. [Apparently, Rashi understands “and said to them” to mean that Moses said something to them. Since the object is obscure, Rashi inserts “this warning,” to clarify that the verse means that Moses relayed to the Israelites God’s warning to keep their distance from the mountain.]

‫משׁה אֶ ל־הָ ָ ֑עם ו ַ֖יּ ֹאמֶ ר‬ ֖ ֶ ‫כהו ֵַיּ ֶ֥רד‬ :‫אֲ ל ֵֶהֽם‬ :‫ התראה זו‬:‫ויאמר אליהם‬

156

Chapter 20 1God spoke all these words, to respond:

‫אוַי ְדַ ֵ ֣בּר אֱ ˜הִ֔ ים ֵ ֛את כָּל־הַ דְּ ב ִ ָ֥רים‬ :‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫הָ ֵ ֖אלֶּה ל‬

God spoke: Heb. ‫אֱ ˜הִ ים‬. [The word] ‫ אֱ ◌ֱ ˜הִ ים‬always means ‫ לפי‬.‫להים אלא דיין‬-‫ אין א‬:‫להים‬-‫וידבר א‬ “a judge.” [This Divine Name is used here] because there ‫שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם‬ are some sections in the Torah [that contain ‫ ואם לאו אינו מקבל עליהם‬,‫מקבל שכר‬ commandments] that if a person performs them, he ,‫ יכול אף עשרת הדברות כן‬,‫פורענות‬ receives a reward, but if not, he does not receive any :‫ליפרע‬ ‫ דיין‬,‫להים‬-‫תלמוד לומר וידבר א‬ punishment for them. I might think that so it is with the Ten Commandments. Therefore, Scripture says: “God (‫)אֱ ˜הִ ים‬ spoke,” [signifying God’s role as] a Judge, [Whose function is] to mete out punishment [when the Ten Commandments are not obeyed]. [from Mechilta] all these words: [This] teaches [us] that the Holy One, blessed be He, said the Ten Commandments in one utterance, something that is impossible for a human being to say [in a similar way]. If so, why does the Torah say again, “I am [the Lord, your God (verse 2)]” and “You shall have no…” (verse 3)? Because He later explained each statement [of the Ten Commandments] individually. — [from Mechilta]

‫ מלמד שאמר‬:‫את כל הדברים האלה‬ ‫ מה‬,‫הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד‬ ‫ אם כן מה‬.‫שאי אפשר לאדם לומר כן‬ ,‫תלמוד לומר עוד אנכי ולא יהיה לך‬ ‫שחזר ופירש על כל דבור ודבור בפני‬ :‫עצמו‬

to respond: Heb. ‫לֵאמ ֹר‬, lit., to say. [This] teaches [us] that they responded to the positive [commandments], “Yes,” and to the negative [commandments], “No.” -[from Mechilta]

‫ מלמד שהיו עונין על הן הן ועל‬:‫לאמר‬ :‫לאו לאו‬

2"I am the Lord, your God, Who took you out

of the land of Egypt, out of the house of bondage. Who took you out of the land of Egypt: The taking [you] out [of Egypt] is sufficient reason for you to be subservient to Me. Alternatively, [God mentions the Exodus] since He revealed Himself on the sea as a valiant warrior, and here He revealed Himself as an old man full of mercy, as it is said: “and beneath His feet was like the form of a brick of sapphire” (Exod. 24:10). That [brick] was before Him at the time of the enslavement [to remember the Israelites’ suffering when they made bricks as slaves], “and like the appearance of the heavens” (Exod. 24:10), [i.e., there was joy before Him] when they were redeemed. Since I change in [My] appearances, do not say that they are two [Divine] domains, [but] I am He Who took you out of Egypt and [I am He Who performed the miracles] by the sea (Mechilta). Alternatively, [God mentions the Exodus] since they [the Israelites] heard many voices [during the revelation], as it is said: “And all the people saw the voices” (verse 15), [meaning that] voices came from four directions and from the heavens and from the earth, [so] do not say that there are many domains (Exod. Rabbah 5:9). And why did He say [this] in the singular [possessive], ‫ ? אֱ ˜הֶ י‬In order to give Moses an opening to offer a defense in the incident of the calf. This is [the meaning of] “Why, O Lord, should Your anger be kindled against Your people?” (Exod. 32:11). You did not command them, “You shall not have the gods of others before Me,” but [You commanded] me alone (Exod. Rabbah 43:5).

‫ אֲ ֶ ֣שׁר‬À‫ב ָאֽנ ֹ ִ֨כי י ְה ֹ ָו֣ה אֱ ˜הֶ֔ י‬ ִ ‫הֽ וֹצ‬ ‫ מֵ אֶ֨ ֶרץ מִ צ ַ ְ֜רי ִם מִ ֵ ֣בּית‬À֩ ‫ֵאת֩י‬ :‫עֲ ב ֗ ִָדים‬ ‫ כדאי היא‬:‫אשר הוצאתיך מארץ מצרים‬ ‫ דבר אחר‬.‫ההוצאה שתהיו משועבדים לי‬ ‫ ונגלה כאן‬,‫לפי שנגלה בים כגבור מלחמה‬ (‫ שנאמר )שמות כד י‬,‫כזקן מלא רחמים‬ ‫ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו‬ ‫ זו היתה לפניו‬,‫כמעשה לבנת הספיר‬ ,‫ )שם( וכעצם השמים‬,‫בשעת השעבוד‬ ‫ הואיל ואני משתנה במראות‬,‫משנגאלו‬ ‫ אנכי הוא‬,‫אל תאמרו שתי רשויות הן‬ ‫ דבר‬.‫אשר הוצאתיך ממצרים ועל הים‬ ,‫אחר לפי שהיו שומעין קולות הרבה‬ ,‫ )להלן פסוק טו( את הקולות‬,‫שנאמר‬ ‫קולות באין מארבע רוחות ומן השמים ומן‬ .‫ אל תאמרו רשויות הרבה הן‬,‫הארץ‬ ‫ ליתן פתחון‬,‫ אלהיך‬,‫ולמה אמר לשון יחיד‬ ,‫פה למשה ללמד סניגוריא במעשה העגל‬ ‫וזהו שאמר )שמות לב יא( למה ה' יחרה‬ ‫ לא יהיה לכם‬,‫ לא להם צוית‬,‫אפך בעמך‬ :‫ אלא לי לבדי‬,‫להים אחרים‬-‫א‬

157

out of the house of bondage: Literally, out of the house of slaves. [I.e.,] from Pharaoh’s house, where you were slaves to him. Or perhaps [Scripture] means only: from the house of slaves, that they were slaves to [other] slaves? Therefore, Scripture says: “and He redeemed you from the house of bondage, from the hand of Pharaoh, king of Egypt” (Deut. 7:8). Consequently, you must say that they were slaves to Pharaoh, but not slaves to [other] slaves. — [from Exod. Rabbah 43:5]

3You shall not have the gods of others in My presence.

‫ מבית פרעה שהייתם‬:‫מבית עבדים‬ ‫ או אינו אומר אלא מבית‬.‫עבדים לו‬ ‫ תלמוד‬,‫ שהיו עבדים לעבדים‬,‫עבדים‬ ‫לומר )דברים ז ח( ויפדך מבית עבדים‬ ‫ אמור מעתה‬,‫מיד פרעה מלך מצרים‬ :‫ ולא עבדים לעבדים‬,‫עבדים למלך היו‬

‫ אֱ ˜הִ֨ ים אֲ חֵ ִ֜רים‬À֩ ‫ג ֣˜א ִי ֽהְ ֶי֣ה־ ְל‬ :‫עַ ל־פָּ ַ֗ני‬

You shall not have: Why was this said? Since it says, “You shall not make for yourself, etc.” I know only that one may not make [graven idols, etc.] How do I know that one may not keep what was already made? Therefore, Scripture states: “You shall not have.” -[Mechilta]

‫ לפי שנאמר‬,‫ למה נאמר‬:‫לא יהיה לך‬ ‫ אין לי אלא שלא‬,‫)פסוק ד( לא תעשה לך‬ ,‫ העשוי כבר מנין שלא יקיים‬,‫יעשה‬ :‫תלמוד לומר לא יהיה לך‬

the gods of others: Heb. ‫אֱ ˜הִ ים אִ חֵ ִרים‬, which are not gods, but that others have made them for gods over themselves. It is impossible to interpret this passage to mean: gods other than I, since it is a disgrace for Heaven to call them gods along with Him. Alternatively: strange gods, for they are strange to their worshippers. They cry out to them, but they do not answer them, and it appears as if it [the god] were a stranger, who never knew him [the worshipper]. — [from Mechilta]

‫ שאינן אלהות אלא‬:‫להים אחרים‬-‫א‬ ‫ ולא יתכן‬,‫להים עליהם‬-‫אחרים עשאום א‬ ‫ שגנאי הוא‬,‫להים אחרים זולתי‬-‫לפרש א‬ ‫ דבר‬.‫כלפי מעלה לקרותם אלהות אצלו‬ ‫ שהם אחרים‬,‫להים אחרים‬-‫אחר א‬ ‫ צועקים אליהם ואינן עונין‬,‫לעובדיהם‬ ‫ ודומה כאלו הוא אחר שאינו מכירו‬,‫אותם‬ :‫מעולם‬

in My presence: Heb. ‫פָּ נָּי‬-‫[ עַ ל‬This means] as long as I ‫ שלא תאמר‬,‫ כל זמן שאני קיים‬:‫על פני‬ exist [signifying forever. God states this so] that you should :‫לא נצטוו על עבודה זרה אלא אותו הדור‬ not say that only that generation was commanded [prohibited] concerning idolatry. — [from Mechilta]

4You shall not make for yourself a graven

image or any likeness which is in the heavens above, which is on the earth below, or which is in the water beneath the earth. a graven image: Heb. ‫[ פֶּ סֶ ל‬It is called by this name] because it is sculpted (‫)נִפְ סָ ל‬. or any likeness: The likeness of anything that is in the heavens.

5You shall neither prostrate yourself before them nor worship them, for I, the Lord, your God, am a zealous God, Who visits the iniquity of the fathers upon the sons, upon the third and the fourth generation of those who hate Me, a zealous God: Heb. ‫קַ נָּא‬, zealous to mete out punishment. He does not forgo retaliating by forgiving the sin of idolatry. Every [expression of] ‫ קַ נָּא‬means enprenemant in Old French, zealous anger. He directs His attention to mete out punishment.

‫֣ ֶ ֣פסֶ ל | וְכָל־‬Àְ‫ד ֣˜א ַתֽעֲ שֶׂ ה־לּ‬ ‫תְּ מוּ ָ֡נה אֲ ֶ ֣שׁר בַּשָּׁ ַ ֣מי ִם | מִ מַּ֡ עַ ל‬ ‫ַו ֽאֲ שֶׁ ֩ר בָּאָ֨ ֶרץ מִ תַּ֜ חַ ת ַו ֽאֲ ֶ ֣שׁר‬ :‫בּ ַ ַ֣מּי ִם | מִ ַ ֣תּחַ ת לָאָ֗ ֶרץ‬ :‫ על שם שנפסל‬:‫פסל‬

‫ תמונת כל דבר אשר‬:‫וכל תמונה‬ :‫בשמים‬

‫ה˜ֽא־תִ שְׁ ַתּֽחֲ ֶו֣ה לָהֶ ֘ם ו ְ֣˜א‬ À֙ ‫ָתֽעָ בְדֵ ֒ם ִ ֣כּי ָאֽנ ֹ ִ֞כי י ְה ֹ ָו֤ה אֱ ˜הֶ֨ י‬ ‫אָבוֹת עַ ל־בָּנִ ֛ים‬ ֧ ‫ֵ ֣אל קַ ָ֔נּא ֠פּ ֹ֠קֵ ד עֲ וֹ֨ ן‬ ִ ַ‫ֵשׁים ו ְע‬ :‫ל־רבּ ִ ֵ֖עים לְשֽׂ נ ָ ְ֑אי‬ ֥ ִ ‫עַ ל־שִׁ לּ‬ ‫ מקנא ליפרע ואינו עובר על‬:‫אל קנא‬ ‫ כל לשון‬,‫מדתו למחול על עון עבודה זרה‬ ‫קנא אינפרינמינ"ט בלעז ]חרון אף[ נותן‬ :‫לב ליפרע‬

158

of those who hate Me: As the Targum [Onkelos paraphrases: when the sons continue to sin following their fathers, i.e.], when they cling to their fathers’ deeds. — [from Sanh. 27b]

6and [I] perform loving kindness to

thousands [of generations], to those who love Me and to those who keep My commandments.

‫ כשאוחזין מעשה‬,‫ כתרגומו‬:‫לשנאי‬ :‫אבותיהם בידיהם‬

‫ְא ֹהֲ ַ ֖בי‬ ֽ ‫וו ְ֤ע ֹשֶׂ ה חֶ֨ סֶ ֙ד ַלֽאֲ לָפִ֔ ים ל‬ ָ ‫ְשׁ ֹמְ ֵ ֥רי מִ צ‬ :‫ְוֹתֽי‬ ֽ ‫וּל‬

perform loving-kindness: that a person does, to pay the ,‫ נוצר חסד שאדם עושה‬:‫ועושה חסד‬ reward until the two-thousandth generation. It is thus found ‫ נמצאת מדה‬,‫לשלם שכר עד לאלפים דור‬ that the measure of reward [from God] exceeds the ‫טובה יתירה על מדת פורענות אחת על‬ measure of [His] retribution by [the ratio of] one to five ‫ שזו לארבעה דורות וזו‬,‫חמש מאות‬ hundred, for this one is for four generations, and that one :‫לאלפים‬ is for two thousand [generations]. -[from Tosefta Sotah 4:1]

7You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold blameless anyone who takes His name in vain. You shall not take the name of the Lord, your God, in vain: You shall not swear in vain by the name of the Lord, your God. — [Onkelos] ‫ ַ˜שָ ו ְא‬-[This word appears twice in this verse.] (The second [mention of ‫ ַ˜שָ ו ְא‬is an expression of falsehood, as the Targum [Onkelos] renders: ‫˜ְשִ יקְ ָרא‬, as it says [in Shavuos 21a]: "What constitutes a vain oath? If one swears contrary to what is known, [for example, saying] about a stone pillar that it is [made of] gold. (The first [mention of ‫ ַ˜שָ ו ְא‬is an expression of vanity, as the Targum [Onkelos] renders: [‫]לְמַ ָגּנָא‬.) This [refers to] one who swears for no reason and in vain, [for example making an oath] concerning [a pillar] of wood, [saying] that it is wood, and concerning [a pillar] of stone, [saying] that it is stone. — [from Shevuoth 29a, Mechilta]

8Remember the Sabbath day to sanctify it.

ֵ À‫˜הי‬ ֶ‫ז ֥˜א תִ ָ ֛שּׂא א‬ ֖ ֶ ֱ‫ת־שֽׁם־י ְה ֹ ָו֥ה א‬ ‫ַשּׁו ְא ִ ֣כּי ֤˜א יְנַקֶּ ה֙ י ְה ָֹ֔וה ֵ ֛את‬ ָ֑ ‫ל‬ :‫ַשּׁו ְא‬ ֽ ָ ‫אֲ שֶׁ ר־י ָ ִ֥שּׂא אֶ ת־שְׁ ֖מוֹ ל‬ ‫ )השני לשון שקר כתרגומו( כמא‬:‫לשוא‬ ‫דתימר )שבועות כט א( אי זהו שבועת‬ ‫ על עמוד‬,‫ נשבע לשנות את הידוע‬,‫שוא‬ ‫ )הראשון לשון‬.‫של אבן שהוא של זהב‬ ,‫ כתרגומו( זה הנשבע לחנם ולהבל‬,‫מגן‬ :‫על של עץ עץ ועל אבן אבן‬

:‫חזָכוֹ ֩ר אֶ ת־י֨ וֹם הַ שַּׁ ָ֜בּת לְקַ דְּ ֗שׁוֹ‬

Remember: Heb. ‫[ זָכוֹר‬The words] “remember (‫ ”)זָכוֹר‬and ‫ וכן‬.‫ זכור ושמור בדבור אחד נאמרו‬:‫זכור‬ “keep (‫( ”)שָׁ מוֹר‬Deut. 5:12) were pronounced with one ,‫)שמות לא יד( מחלליה מות יומת‬ utterance. Similarly [the statements], “Those who profane ,‫)במדבר כח ט( וביום השבת שני כבשים‬ it shall be put to death” (Exod. 31:14) and “And on the ,‫וכן )דברים כב יא( לא תלבש שעטנז‬ Sabbath day, two lambs” (Num. 28:9) [were said in one ‫יח‬ ‫)ויקרא‬ ‫ וכן‬,‫)שם יב( גדילים תעשה לך‬ utterance], and similarly, “You shall not wear shaatnez,” (‫ה‬ ‫כה‬ ‫ )דברים‬,‫טז( ערות אשת אחיך‬ and “You shall make tzitzith for yourself” (Deut. 22:11, 12). Similarly, [the phrases] “The nakedness of your brother’s ‫ הוא שנאמר )תהלים סב‬,‫יבמה יבא עליה‬ wife [you shall not uncover]” (Lev. 18:16), [and] “Her .‫להים שתים זו שמעתי‬-‫יב( אחת דבר א‬ brother-in-law shall come in to her” (Deut. 25:5) [were said (‫ כמו )ישעיה כב יג‬,‫זכור לשון פעול הוא‬ in one utterance]. This [occurrence of God saying two phrases simultaneously in one utterance] is the meaning of ,‫ )שמואל ב ג טז( הלוך ובכה‬,‫אכול ושתו‬ ‫וכן פתרונו תנו לב לזכור תמיד את יום‬ what is said: “God spoke one thing, I heard two” (Ps. ‫ שאם נזדמן לך חפץ יפה תהא‬,‫השבת‬ 62:12) (Mechilta). [The word] ‫ זָכוֹר‬is in the ‫ פָּ עוֹל‬form, an expression of ongoing action, like “[Let us engage in] :‫מזמינו לשבת‬ eating and drinking ‫( ”) )אָכוֹל ו ְשָׁ תוֹ‬Isa. 22:13), [and] “walking and weeping ‫( ”) ) ָוּבָכ ֹה הָ לוֹ‬II Sam. 3:16), and this is its interpretation: Pay attention to always remember the Sabbath day, so that if you chance upon a beautiful thing, you shall prepare it for the Sabbath (Mechilta).

159

9Six days may you work and perform all your

labor, and perform all your labor: When the Sabbath arrives, it shall seem to you as if all your work is done, that you shall not think about work.

10but the seventh day is a Sabbath to the

Lord, your God; you shall perform no labor, neither you, your son, your daughter, your manservant, your maidservant, your beast, nor your stranger who is in your cities. neither you, your son, your daughter: These are young children. Or perhaps it refers to adult children? You must admit that they have already been warned [to observe the Sabbath]. Rather, [this word] comes only to warn adults concerning young children resting [from work] (Mechilta). This is the meaning of what we learned [in the Mishnah]: If a young child comes to extinguish [a fire on the Sabbath], you may not allow him [to do so] since you are responsible for his resting [from work] (Shab. 121a).

11For [in] six days the Lord made the heaven and the earth, the sea and all that is in them, and He rested on the seventh day. Therefore, the Lord blessed the Sabbath day and sanctified it.

‫ט ֵ ֣שׁשֶׁ ת י ִ ָ֣מים ַתּֽעֲ ב ֹ֘ד ו ְעָ ִ ֣שׂיתָ כָל־‬ : ֒À‫מְ לַאכ ְֶתּ‬ ‫ יהא‬,‫ כשתבא שבת‬:‫ועשית כל מלאכתך‬ ‫ שלא‬,‫בעיניך כאלו מלאכתך עשויה‬ :‫תהרהר אחר מלאכה‬

‫יו ְי֨ וֹם הַ שְּׁ בִיעִ֜ י שַׁ ָ ֣בּת | ַלֽיה ֹ ָו֣ה‬ ‫ ֣˜א ַתֽעֲ ֶ ֣שׂה כָל־מְ לָא ָ֡כה‬À‫אֱ ˜הֶ֗ י‬ ֨À ְ‫ עַ בְדּ‬À‫ִתּ‬ ֶ ‫֣ ־וּ֠ ב‬Àְ‫אַ ָ ֣תּה | וּ ִבנ‬ ‫ אֲ ֶ ֣שׁר‬À֙ ‫ ו ְגֵ ְֽר‬À‫֜ וּבְהֶ מְ ֶ֗תּ‬À ְ‫ַו ֽאֲ ָמֽת‬ :À‫בִּשְׁ עָ ֶ ֔רי‬ ‫ או אינו‬.‫ אלו קטנים‬:‫אתה ובנך ובתך‬ ‫ אמרת הרי כבר מוזהרים‬,‫אלא גדולים‬ ‫ אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על‬,‫הם‬ ‫ וזו ששנינו )שבת קכא‬,‫שביתת הקטנים‬ ‫ מפני‬,‫א( קטן שבא לכבות אין שומעין לו‬ :‫ששביתתו עליך‬

‫ם עָ שָׂ֨ ה י ְה ָֹ֜וה‬ ֩ ‫יא ִ ֣כּי ֵשֽׁשֶׁ ת־י ָמִ י‬ ‫אֶ ת־הַ שָּׁ ַ ֣מי ִם ו ְאֶ ת־הָ אָ֗ ֶרץ אֶ ת־‬ ‫ם ו ְאֶ ת־כָּל־אֲ שֶׁ ר־ ָ֔בּם ו ַָ֖יּנַח‬ ֙ ָ‫הַ יּ‬ ‫ִיעי עַ ל־ ֵ֗כּן בּ ַ ֵ֧ר‡ י ְה ֹ ָו֛ה‬ ֑ ִ ‫בַּיּ֣ וֹם הַ שְּׁ ב‬ :‫אֶ ת־י֥ וֹם הַ שַּׁ ָ ֖בּת ַוֽי ְקַ דְּ ֵשֽׁהוּ‬

and He rested on the seventh day: As if [it were] ‫ כביכול הכתיב בעצמו‬:‫וינח ביום השביעי‬ possible, He ascribed rest [even] to Himself to teach (as ,‫מנוחה ללמד הימנו קל וחומר לאדם‬ an example) from Him of kal vachomer [a fortiori] ‫ שיהא נח‬,‫שמלאכתו בעמל וביגיעה‬ reasoning for man, whose work is with toil and fatigue, that :‫בשבת‬ he must rest on the Sabbath. [I.e., although God does not and did not actually rest, He had His cessation of creating recorded as rest, so that humans would learn that if God, Whose work is accomplished without any toil or fatigue, rested on the Sabbath, surely people, whose work is accomplished only with hard work and fatigue, must rest on the Sabbath.]-[from Mechilta] blessed…and sanctified it: He blessed it with manna to double it on the sixth day-"double bread"-and He sanctified it with manna, that it did not fall then [on the Sabbath]. — [from Mechilta]

12Honor your father and your mother, in

order that your days be lengthened on the land that the Lord, your God, is giving you. in order that your days be lengthened: If you honor [your parents], your days will be lengthened, and if not, they will be shortened. The words of the Torah are written briefly; they are explained by deriving the negative from the affirmative and the affirmative from the negative. — [from Mechilta]

‫ ברכו במן לכופלו בששי‬:‫ ויקדשהו‬,‫ברך‬ ‫ וקדשו במן שלא היה יורד‬,‫לחם משנה‬ :‫בו‬

À‫ ו ְאֶ ת־אִ ֶ ֑מּ‬À‫ת־אָבי‬ ֶ‫יבכּ ֵ ַ֥בּד א‬ ִ֖ ‫ ֚עַ ל ָהֽאֲ דָ מָ֔ ה‬À‫לְמַ֨ עַ ֙ן ַי ֽאֲ ִר ֣כוּן י ָמֶ֔ י‬ :‡ֽ‫ נ ֵ ֹ֥תן ָל‬À‫˜הי‬ ֖ ֶ ֱ‫אֲ שֶׁ ר־י ְה ֹ ָו֥ה א‬ ,‫ אם תכבד יאריכון‬:‫למען יאריכון ימיך‬ ‫ שדברי תורה נוטריקון‬,‫ואם לאו יקצרון‬ :‫הם נדרשין מכלל הן לאו ומכלל לאו הן‬

160

13You shall not murder. You shall not

commit adultery. You shall not steal. You shall not bear false witness against your neighbor.

‫ ס ֖˜א‬:‫ ס ֖˜א תִּ נ ְָאֽף‬:‫יג ֖˜א תִּ ְר ָצֽח‬ ַ ˜ ‫ ס‬:‫תִּ גְנ ֹֽב‬ ‫֖ ֵ ֥עד‬À ֲ‫ֽא־תֽעֲ ֶנ֥ה ב ֵ ְֽרע‬ :‫ָשֽׁקֶ ר‬

You shall not commit adultery: Adultery applies only [to relations] with a married woman, as it is said: "[And a man who commits adultery with the wife of a[nother] man, who commits adultery with the wife of his neighbor,] [both] the adulterer and the adulteress shall be put to death" (Lev. 20:10); [and it says,] “[You are] the adulterous wife, who, instead of her husband, takes strangers” (Ezek. 16:32). [In both these verses, the term “adultery” is used in reference to the extramarital relations of a married woman.]

,‫ אין ניאוף אלא באשת איש‬:‫לא תנאף‬ ‫שנאמר )ויקרא כ י( מות יומת הנואף‬ ‫ ואומר )יחזקאל טז לב( האשה‬,‫והנואפת‬ :‫המנאפת תחת אישה תקח את זרים‬

You shall not steal: The text refers to kidnapping. [The verse] “You shall not steal” (Lev. 19:11) refers to stealing money. Or perhaps this one [verse] refers only to stealing money and the one written further (in Lev.) refers to kidnapping? You must admit that [the meaning of] a statement is derived from its context. Just as [the former two commandments] “You shall not murder” [and] “You shall not commit adultery” refer to capital sins, “You shall not steal” also refers to a capital sin [i.e., a sin punishable by death]. — [from Sanh. 86a]

.‫ בגונב נפשות הכתוב מדבר‬:‫לא תגנב‬ ‫ או‬.‫לא תגנובו )ויקרא יט יא( בגונב ממון‬ ‫ ולהלן בגונב‬,‫אינו אלא זה בגונב ממון‬ ‫ מה לא‬,‫ אמרת דבר הלמד מענינו‬,‫נפשות‬ ‫ מדבר בדבר שחייבין‬,‫ לא תנאף‬,‫תרצח‬ ‫ אף לא תגנוב דבר‬,‫עליהם מיתת בית דין‬ :‫שחייב עליו מיתת בית דין‬

14You shall not covet your neighbor's house. You shall not covet your neighbor's wife, his manservant, his maidservant, his ox, his donkey, or whatever belongs to your neighbor."

‫יד ֥˜א תַ חְ ֖מ ֹד ֵ ֣בּית ֵר ֶ ֑עך ס ˜ֽא־‬ ‫ ו ְעַ ב ְ֤דּוֹ ַו ֽאֲ מָ ת ֙וֹ‬À ֶ֗‫תַ חְ ֞מ ֹד ֵ ֣אשֶׁ ת ֵרע‬ :Àֽ‫ְשׁוֹרוֹ ַו ֽחֲ מ ֹר֔ וֹ ו ְ֖כ ֹל אֲ ֶ ֥שׁר ל ְֵר ֶע‬ ֣ ‫ו‬

15And all the people saw the voices and the torches, the sound of the shofar, and the smoking mountain, and the people saw and trembled; so they stood from afar.

֜ ַ‫ם ר ֹאִ֨ ים אֶ ת־ה‬ ‫קּוֹ˜ת‬ ֩ ָ‫טווְכָל־הָ ע‬ ִ ֗ ִ‫ו ְאֶ ת־הַ לַּפּ‬ ‫ת ֣קוֹל הַ שּׁ ֹפָ֔ ר‬ ֙ ֵ‫ידם ו ְא‬ ‫ם וַיָּ ֻ֔נעוּ‬ ֙ ָ‫ו ְאֶ ת־הָ ָ ֖הר עָ ֵ ֑שׁן ו ַַיּ ְ֤רא הָ ע‬ :‫ו ַיַּ ֽעַ מְ ֖דוּ ֵמ ָֽר ֽח ֹק‬

And all the people saw: [This] teaches [us] that there was not one blind person among them. From where do we know that [there was] no mute person among them? The Torah states: “And all the people replied” (Exod. 19:8). From where do we know that there was no deaf person among them? The Torah states: “We will do and hear” (Exod. 24:7). [from Mechilta] the voices: They saw what was audible, which is impossible to see elsewhere. — [from Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai] the voices: Emanating from the mouth of the Almighty. Many voices, voices coming from every direction, and from the heavens, and from the earth. — [Rashi above, verse 2] and trembled: Heb. ַ‫ וַיָנֻעוּ נוֹע‬means only trembling. — [from Mechilta]

‫ מלמד שלא היה בהם‬:‫וכל העם ראים‬ ,‫ ומנין שלא היה בהם אלם‬.‫אחד סומא‬ .‫תלמוד לומר )שמות יט ח( ויענו כל העם‬ ‫ תלמוד לומר‬,‫ומנין שלא היה בהם חרש‬ :(‫נעשה ונשמע )שמות כד ז‬ ,‫ רואין את הנשמע‬:‫ראים את הקולות‬ :‫שאי אפשר לראות במקום אחר‬ :‫ היוצאין מפי הגבורה‬:‫את הקולת‬

:‫ )שם( אין נוע אלא זיע‬:‫וינעו‬

161

so they stood from afar: They were drawing backwards twelve mil, as far as the length of their camp. The ministering angels came and assisted them [in order] to bring them back, as it is said: “Kings of hosts wander; yea they wander” (Ps. 68:13). [from Shab. 88b]

16They said to Moses, "You speak with us,

and we will hear, but let God not speak with us lest we die." 17But Moses said to the people, "Fear not,

for God has come in order to exalt you, and in order that His awe shall be upon your faces, so that you shall not sin."

in order to exalt you: To magnify you in the world, so that your name should circulate among the nations, that He in His glory revealed Himself to you. — [from Mechilta]

‫ היו נרתעין לאחוריהם‬:‫ויעמדו מרחק‬ ‫שנים עשר מיל כאורך מחניהם ומלאכי‬ ,‫השרת באין ומסייעין אותן להחזירם‬ ‫שנאמר )תהלים סח יג( מלכי צבאות‬ :‫ידודון ידודון‬

‫טזו ַיּ ֹֽאמְ רוּ֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה דַּ בֶּר־אַ ָ ֥תּה‬ ‫עִ ָ ֖מּנוּ וְנִשְׁ ָ ֑מעָ ה ו ְאַל־י ְדַ ֵ ֥בּר עִ ָ ֛מּנוּ‬ :‫˜הים פֶּ ן־נָמֽ וּת‬ ֖ ִ ֱ‫א‬ ‫משׁה אֶ ל־הָ עָ ֘ם אַל־‬ ֣ ֶ ‫יזו ַ֨יּ ֹאמֶ ר‬ ‫יראוּ֒ ִ֗כּי ל ְַבֽעֲ בוּ ֙ר נ ַ֣סּוֹת אֶ תְ ֶ֔כם‬ ֒ ָ ִ‫תּ‬ ַ ‫˜הים‬ ‫וּבֽעֲ ֗בוּר ִתּֽהְ ֶי֧ה‬ ֑ ִ ֱ‫ָ ֖בּא ָהֽא‬ ‫ְתּי‬ ֛ ‫י ְִר‬ ֥ ִ ‫ֵיכם ְל ִבל‬ ֖ ֶ ‫אָתוֹ עַ ל־פְּ נ‬ :‫ֶתֽחֱ ָטֽאוּ‬ ‫ לגדל אתכם‬:‫לבעבור נסות אתכם‬ ‫בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא‬ :‫בכבודו נגלה עליכם‬

to exalt: ‫נַסוֹת‬, an expression of exaltation and greatness, similar to “lift up a banner (‫( ”)נֵס‬Isa. 62:10); “will I raise My standard (‫( ”)נִסִ י‬Isa. 49:22); “and like a flagpole (‫ )ו ְ ַכנֵּס‬on a hill” (Isa. 30:17), which is upright. [Thus all these words signify “raising up.”]

‫ כמו )ישעיה‬,‫ לשון הרמה וגדולה‬:‫נסות‬ ‫ ארים נסי )ישעיהו מט‬,‫סב י( הרימו נס‬ ,(‫ יז‬,‫ וכנס על הגבעה )ישעיהו ל‬,(‫כב‬ :‫שהוא זקוף‬

and in order that His awe: By way of the fact that you saw that He is feared and dreaded, you will know that there is none beside Him and you will fear him.

‫ על ידי שראיתם‬:‫ובעבור תהיה יראתו‬ ‫ תדעו כי אין זולתו‬,‫אותו יראוי ומאוים‬ :‫ותיראו מפניו‬

18The people remained far off, but Moses drew near to the opaque darkness, where God was. drew near to the opaque darkness: Within three partitions: darkness, cloud, and opaque darkness, as it is said: “And the mountain was burning with fire unto the heart of the heavens, darkness, cloud, and opaque darkness” (Deut. 4:11). Opaque darkness is [synonymous with] “the thickness of the cloud,” [concerning] which He [God] had said to him [Moses], “Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud” (Exod. 19:9). [from Mechilta]

19The Lord said to Moses, "So shall you say

to the children of Israel, You have seen that from the heavens I have spoken with you.

So shall you say: with this language. — [from Mechilta] I.e., with this exact wording and in Hebrew. — [Mechilta]

֙‫יחו ַיַּ ֽעֲ ֥מ ֹד הָ ָ ֖עם ֵמ ָֽר ֑ח ֹק וּמשֶׁ ה‬ ‫ר־שׁם‬ ֽ ָ ֶ‫נ ִַגּ֣שׁ א‬ ֖ ָ ֶ‫ל־העֲ ָרפֶ֔ ל אֲ שׁ‬ ִ ֱ‫ָהֽא‬ :‫˜הֽים‬ ,‫ לפנים משלש מחיצות‬:‫נגש אל הערפל‬ (‫חשך ענן וערפל שנאמר )דברים ד יא‬ ‫וההר בוער באש עד לב השמים חשך ענן‬ ‫ שנאמר לו‬,‫ ערפל הוא עב הענן‬,‫וערפל‬ ‫)שמות יט ט( הנה אנכי בא אליך בעב‬ :‫הענן‬

‫יטו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהוֹ ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֥כּ ֹה‬ ‫ֹאמר אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל אַ ֶ ֣תּם‬ ַ֖ ‫ת‬ ‫יתם ֚ ִכּי מִ ן־הַ שָּׁ מַ֔ י ִם דִּ ַ ֖בּ ְרתִּ י‬ ֶ֔ ִ‫ְרא‬ :‫עִ מָּ ֶכֽם‬ :‫ בלשון הזה‬:‫כה תאמר‬

162

You have seen: There is a difference between what a person sees and what others tell him. [Concerning] what others tell him, sometimes his heart is divided whether to believe [it or not]. — [from Mechilta]

‫ יש הפרש בין מה שאדם‬:‫אתם ראיתם‬ ‫ שמה‬,‫רואה למה שאחרים משיחין לו‬ ‫שאחרים משיחין לו פעמים שלבו חלוק‬ :‫מלהאמין‬

from the heavens I have spoken: But another verse ‫ וכתוב אחד אומר‬:‫כי מן השמים דברתי‬ states: “The Lord descended upon Mount Sinai” (Exod. ‫ בא הכתוב השלישי‬,‫וירד ה' על הר סיני‬ 19:20). The third verse comes and harmonizes them: ‫והכריע ביניהם )דברים ד לו( מן השמים‬ “From the heavens He let you hear His voice in order to discipline you, and on earth He showed you His great fire” ‫השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך‬ ‫ כבודו בשמים ואשו‬,‫את אשו הגדולה‬ (Deut. 4:36). His glory was in heaven, His fire and His ‫ דבר אחר הרכין שמים‬.‫וגבורתו על הארץ‬ power were on the earth. Alternatively, He bent down the [lower] heavens and the highest heavens and spread them ‫ וכן הוא‬,‫ושמי השמים והציען על ההר‬ out upon the mountain. So [Scripture] says: “And He bent :‫אומר )תהלים יח י( ויט שמים וירד‬ the heavens, and He came down” (Ps. 18:10). [from Mechilta]

20You shall not make [images of anything that is] with Me. Gods of silver or gods of gold you shall not make for yourselves. You shall not make [images of anything that is] with Me: You shall not make a likeness of my servants who serve Me on high. — [from Mechilta, R.H. 24]

֙‫כ ֥˜א ַתֽעֲ ֖שׂוּן אִ ִ ֑תּי אֱ ֤˜הֵ י ֶ֨כסֶ ף‬ :‫ֽא˜הי זָהָ֔ ב ֥˜א ַתֽעֲ ֖שׂוּ ל ֶָכֽם‬ ֣ ֵ ‫ֵו‬ ‫ לא תעשון דמות שמשי‬:‫לא תעשון אתי‬ :‫המשמשים לפני במרום‬

Gods of silver: This [statement] comes to warn about the cherubim, which you make to stand with Me [in the Temple], that they may not be [made] of silver, for if you deviate to make them of silver, they are to Me as gods. — [from Mechilta]

,‫ בא להזהיר על הכרובים‬:‫אלהי כסף‬ ‫ שלא יהיו של‬,‫שאתה עושה לעמוד אתי‬ ‫ שאם שניתם לעשותם של כסף הרי‬,‫כסף‬ :‫הן לפני כאלהות‬

or gods of gold: This [statement] comes to warn [us] that one shall not add [more cherubim] to [the two, which is the number God required]. For if you make four [cherubim], they are to Me as gods of gold. — [from Mechilta]

‫ בא להזהיר שלא יוסיף על‬:‫ואלהי זהב‬ ‫ הרי הן לפני‬,‫ שאם עשית ארבעה‬,‫שנים‬ :‫כאלהי זהב‬

you shall not make for yourselves: You shall not say, “I will make cherubim in the synagogues and in the study halls, in the manner that I make [them] in the Temple.” Therefore, it says: “you shall not make for yourselves.” [from Mechilta]

‫ לא תאמר הריני עושה‬:‫לא תעשו לכם‬ ‫כרובים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‬ ‫ לכך‬,‫כדרך שאני עושה בבית עולמים‬ :‫נאמר לא תעשו לכם‬

21An altar of earth you shall make for Me,

and you shall slaughter beside it your burnt offerings and your peace offerings, your sheep and your cattle. Wherever I allow My name to be mentioned, I will come to you and bless you.

֒‫כאמִ ז ַ ְ֣בּח אֲ דָ מָ ֘ה ַתּֽעֲ שֶׂ ה־לִּי‬ ‫ ו ְאֶ ת־‬À֙ ‫˜תי‬ ֶ֨ ֹ ‫ת־ע‬ ֽ ֶ‫ו ְזָ ֽבַחְ ָ ֣תּ עָ ֗ ָליו א‬ À‫֖ ו ְאֶ ת־בְּקָ ֶ ֑ר‬Àְ‫ אֶ ת־צֹֽאנ‬À‫שְׁ לָמֶ֔ י‬ ‫ם אֲ ֶ ֣שׁר אַז ִ ְ֣כּיר אֶ ת־‬ ֙ ‫ְבּכָל־הַ מָּ קוֹ‬ ֵ À‫אָבוֹא אֵ ֶ ֖לי‬ :À‫וּב ַֽרכ ְִתּֽי‬ ֥ ‫שְׁ מִ֔ י‬

An altar of earth: Attached to the ground, [meaning] that it ‫ שלא יבננו‬,‫ מחובר באדמה‬:‫מזבח אדמה‬ should not be built on pillars or on a block of wood ‫ דבר‬.‫על גבי עמודים או על גבי כיפים‬ (another version: [on] a base). [According to the Mechilta ‫אחר שהיה ממלא את חלל מזבח הנחשת‬ and Rashi on Zev. 58a, the reading is “archways.”] :‫אדמה בשעת חנייתן‬ Alternatively, [‫ מִ ז ְָבּ ַח אִ דָ מָ ה‬means] that he [Moses] would fill the hollow of the altar with earth when they [the Israelites] encamped. [from Mechilta] you shall make for Me: That from the beginning, it shall be made in My name. [I.e., it should not be made for another purpose and then later used as an altar.]-[from Mechilta]

:‫ שתהא תחילת עשייתו לשמי‬:‫תעשה לי‬

163

and you shall slaughter beside it: Heb. ‫עָ לָיו‬, like “And (‫ כמו )במדבר ב כ‬,‫ אצלו‬:‫וזבחת עליו‬ beside it (‫ )ו ְעָ לָיו‬was the tribe of Manasseh” (Num. 2:20). Or ,‫ או אינו אלא עליו ממש‬.‫ועליו מטה מנשה‬ perhaps ‫ עָ לָיו‬means literally “upon it.” Therefore, Scripture ‫תלמוד לומר )דברים יב כז( הבשר והדם‬ says: “the flesh and the blood on the altar of the Lord, your ‫ ואין שחיטה בראש‬,‫על מזבח ה' אלהיך‬ God” (Deut. 12:27), [meaning that only the flesh and blood :‫המזבח‬ are to be put on the altar] but the slaughtering is not [to be performed] on top of the altar. — [from Mechilta] your burnt offerings and your peace offerings: which are from your sheep and your cattle. “Your sheep and your cattle” is the explanation of “your burnt offerings and your peace offerings.”

‫ אשר מצאנך‬:‫את עלתיך ואת שלמיך‬ ‫ פירוש‬,‫ את צאנך ואת בקרך‬.‫ומבקרך‬ :‫לאת עולתיך ואת שלמיך‬

Wherever I allow My name to be mentioned, I will come to you and bless you: Heb. ‫אַ ְזכִּיר‬, lit., I will mention. [This ַ should apparently read ‫‡תּ ְזכִּיר‬, you will mention. Therefore, Rashi explains that it means: whenever] I will permit you to mention My Explicit Name, there I will come to you and bless you. I will cause My Shechinah to rest upon you. From here you learn that permission was given to mention the Explicit Name only in the place to which the Shechinah comes, and that is in the Temple in Jerusalem. There permission was given to the priests to mention the Explicit Name when they raise their hands to bless the people. — [from Mechilta, Sifrei, Num. 6:23, Sotah 38a]

‫ אשר‬:‫בכל המקום אשר אזכיר את שמי‬ ,‫אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי‬ ‫שם אבוא אליך וברכתיך אשרה שכינתי‬ ‫עליך מכאן אתה למד שלא ניתן רשות‬ ‫להזכיר שם המפורש אלא במקום‬ .‫ וזהו בית הבחירה‬,‫שהשכינה באה שם‬ ‫שם נתן רשות לכהנים להזכיר שם‬ :‫המפורש בנשיאת כפים לברך את העם‬

22And when you make for Me an altar of stones, you shall not build them of hewn stones, lest you wield your sword upon it and desecrate it.

‫ם ַתּֽעֲ שֶׂ ה־ ֔ ִלּי‬ ֙ ‫כבו ְאִ ם־מִ ז ַ ְ֤בּח אֲ ָבנִי‬ ֛Àְ‫˜ֽא־תִ ב ְֶנ֥ה אֶ תְ ֶ ֖הן גּ ִָז֑ית ִ ֧כּי חַ ְרבּ‬ : ָ‫חל ֲֶלֽה‬ ֽ ַ ְ‫הֵ נַ ֥פְ תָּ עָ ֶ ֖ליהָ ו ַתּ‬

And when you make for Me an altar of stones: Heb. ‫אִ ם‬. ‫ רבי ישמעאל אומר כל‬:‫ואם מזבח אבנים‬ Rabbi Ishmael says: Every [mention of] ‫ אִ ם‬in the Torah is ‫ חוץ משלשה‬,‫אם ואם שבתורה רשות‬ optional except [for] three. [One of them is in this verse:] ‫ הרי אם זה‬,‫ואם מזבח אבנים תעשה לי‬ “And when (‫ )אִ ם‬you make Me an altar of stones.” Behold, ‫ כאשר תעשה לי‬,‫משמש בלשון כאשר‬ this ‫ אִ ם‬serves as an expression of ‫כַּאִ שֶׁ ר‬, when, [meaning] ‫שהרי‬ ‫מזבח אבנים לא תבנה אתהן גזית‬ and “when you make Me an altar of stones, you shall not ‫ שנאמר‬,‫חובה עליך לבנות מזבח אבנים‬ build them of hewn stones.” [This ‫ אִ ם‬cannot mean “if,”] for it is incumbent upon you to build an altar of stones, for it is ‫ וכן‬,‫)דברים כז ו( אבנים שלמות תבנה‬ said: “[Of] whole stones shall you build” (Deut. 27:6). ,‫ חובה הוא‬,‫)שמות כב כד( אם כסף תלוה‬ Similarly, “When (‫ )אִ ם‬you lend money” (Exod. 22:24) is .‫שנאמר )דברים טו ח( והעבט תעביטנו‬ obligatory, for it is said: “and you shall lend him” (Deut. ‫ב‬ ‫ואף זה משמש בלשון כאשר וכן )ויקרא‬ 15:8). This one, too, serves as an expression of ‫כַּאִ שֶׁ ר‬, ‫יד( ואם תקריב מנחת בכורים זו מנחת‬ when. Similarly, “And when (‫ )אִ ם‬you offer up a first fruits ‫ ועל כרחך אין אם‬,‫ שהיא חובה‬,‫העומר‬ offering” (Lev. 2:14). This is the omer offering, which is [also] obligatory. Thus [all] these instances of ‫ אִ ם‬are not ‫ ובלשון כאשר הם‬,‫ אלא ודאין‬,‫הללו תלוין‬ conditional but are definite and serve as an expression of :‫משמשים‬ ‫כַּאִ שֶׁ ר‬, when. — [from Mechilta] hewn stones: Heb. ‫ ָגזִית‬, an expression of shearing (‫) ְגּזִיזָה‬, [meaning] that [the stone-cutter] hews them and cuts them (‫ )וַּמְ סַ ‡תְּ תָ ן‬with iron [tools].

‫ לשון גזיזה שפוסלן ומסתתן‬:‫גזית‬ :‫בברזל‬

lest you wield your sword upon it: Heb. ‫כִּי‬. This [instance of] ‫ כִּי‬serves as an expression of ‫פֶּ ן‬, lest, which is the same as “perhaps.” Perhaps you will wield your sword upon it.

‫ הרי כי זה משמש‬:‫כי חרבך הנפת עליה‬ ‫ פן תניף חרבך‬,‫ שהוא דילמא‬,‫בלשון פן‬ :‫עליה‬

164

and desecrate it: Thus you have learned that if you wield ‫ שאם הנפת עליה‬,‫ הא למדת‬:‫ותחללה‬ iron upon it, you have desecrated it, for the altar was ‫ שהמזבח נברא להאריך ימיו‬,‫ברזל חללת‬ created to lengthen man’s days, and iron was created to ‫ והברזל נברא לקצר ימיו של‬,‫של אדם‬ shorten man’s days [because it is used to make swords]. It ‫ שיונף המקצר על‬,‫ אין זה בדין‬,‫אדם‬ is improper that the “shortener” be wielded over the ‫בין‬ ‫שלום‬ ‫ שהמזבח מטיל‬,‫ ועוד‬.‫המאריך‬ “lengthener” (Middoth 3:4). Moreover, the altar makes ‫ לפיכך לא יבא‬,‫ישראל לאביהם שבשמים‬ peace between Israel and their Father in heaven. Therefore, the cutter and destroyer shall not come upon it. ‫ והרי דברים קל וחומר‬.‫עליו כורת ומחבל‬ The matter is a kal vachomer [a fortiori] conclusion-if ‫ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות‬ [concerning the] stones, which neither see, hear, nor ‫ולא מדברות על ידי שמטילות שלום‬ speak, because [of the fact that] they make peace, the ,‫אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל‬ Torah said, “You shall not wield iron upon them” (Deut. ‫ בין‬,‫המטיל שלום בין איש לאשתו‬ 27:5), how much more [are we certain that] one who ‫ על‬,‫ בין אדם לחבירו‬,‫משפחה למשפחה‬ makes peace between husband and wife, between family and family, between man and his fellow, will have no :‫אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות‬ troubles befall him!-[from Mechilta]

23And you shall not ascend with steps upon My altar, so that your nakedness shall not be exposed upon it.' " And you shall not ascend with steps: When you build a ramp for the altar, do not make it with steps, eschalons in Old French, but it must be smooth and slanting. — [from Mechilta].

ַ ‫ְ˜א־תֽעֲ ֶ ֥לה ב ְַמֽעֲ ֖˜ת עַ ל־‬ ‫כגו‬ ֖À ְ‫ְחי אֲ ֶ ֛שׁר ˜ֽא־תִ גּ ֶ ָ֥לה עֶ ְר ָו ֽת‬ ֑ ִ ‫מִ ְזבּ‬ :‫עָ ָלֽיו‬ ‫ כשאתה בונה כבש‬:‫ולא תעלה במעלות‬ ‫ לא תעשהו מעלות מעלות‬,‫למזבח‬ ‫אישיקלונ"ש בלעז ]מדרגות[ אלא חלק‬ :‫יהא ומשופע‬

so that your nakedness shall not be exposed: Because ‫ שעל ידי המעלות‬:‫אשר לא תגלה ערותך‬ due to the steps, you must widen your stride, although it ‫ ואף על פי‬,‫אתה צריך להרחיב פסיעותיך‬ would not be an actual exposure of nakedness, for it is ‫ שהרי כתיב‬,‫שאינו גלוי ערוה ממש‬ written: “And make them linen pants” (Exod. 28:42). ,‫בד‬ ‫)שמות כח מב( ועשה להם מכנסי‬ Nevertheless, widening the strides is close to exposing the ‫מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי‬ nakedness [of the one ascending the steps], and you .‫ ואתה נוהג בהם מנהג בזיון‬,‫ערוה הוא‬ behave toward them [the stones] in a humiliating manner. Now these matters are a kal vachomer [a fortiori] ‫והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו‬ conclusion, that if [concerning] these stones-which have ‫שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה‬ no intelligence to object to their humiliation-the Torah said ‫ לא תנהג‬,‫תורה הואיל ויש בהם צורך‬ that because they are necessary, you shall not behave ‫בדמות‬ ‫ חבירך שהוא‬,‫בהם מנהג בזיון‬ toward them in a humiliating manner. [In contrast,] your ‫ על אחת כמה‬,‫ ומקפיד על בזיונו‬,‫יוצרך‬ friend, who is [created] in the likeness of your Creator and :‫וכמה‬ who does object to being humiliated, how much more [must you be careful not to embarrass him]!-[from Mechilta]

165

Chapter 21 1And these are the ordinances that you shall set before them.

‫או ְאֵ֨ לֶּה֙ הַ מִּ שְׁ פָּ טִ֔ ים אֲ ֶ ֥שׁר תָּ ִ ֖שׂים‬ :‫ֵיהֽם‬ ֶ ‫לִפְ נ‬

And these are the ordinances: Wherever it says, “these” ‫ כל מקום שנאמר אלה‬:‫ואלה המשפטים‬ [in the Torah,] it [(this word) is used to] separate from what ‫ ואלה מוסיף על‬,‫פסל את הראשונים‬ has been stated previously. [Where it says,] “And these,” [it ‫ אף אלו‬,‫ מה הראשונים מסיני‬,‫הראשונים‬ means that] it is adding to what has been previously stated ‫ ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת‬.‫מסיני‬ (Tanchuma Mishpatim 3). [Thus] just as what has been ‫ לומר לך שתשים סנהדרין אצל‬,‫מזבח‬ previously stated [namely the Ten Commandments,] were :[‫המקדש ]המזבח‬ from Sinai, these too were from Sinai. Now why was the section dealing with laws juxtaposed to the section dealing with the altar? To tell you that you shall place the Sanhedrin adjacent to the Beth Hamikdash (other editions: the altar). — [From Mechilta] that you shall set before them: The Holy One, blessed is He, said to Moses: Do not think of saying, “I will teach them the chapter or the law [both terms seemingly refer to the Oral Torah] two or three times until they know it well, as it was taught, but I will not trouble myself to enable them to understand the reasons for the matter and its explanation.” Therefore, it is said: “you shall set before them,” like a table, set [with food] and prepared to eat from, [placed] before someone. — [From Mechilta, Eruvin 54b]

‫ אמר לו הקב"ה‬:‫אשר תשים לפניהם‬ ‫למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה‬ ‫להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד‬ ‫ ואיני‬,‫שתהא סדורה בפיהם כמשנתה‬ ‫מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר‬ ,‫ לכך נאמר אשר תשים לפניהם‬,‫ופירושו‬ :‫כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם‬

before them: But not before gentiles. Even if you know that they [gentiles] judge a certain law similarly to the laws of Israel, do not bring it to their courts, for one who brings Jewish lawsuits before gentiles profanes the [Divine] Name and honors the name of idols to praise them (other editions: to give them importance), as it is said: “For not like our Rock [God] is their rock, but [yet] our enemies judge [us]” (Deut. 32:31). When [we let] our enemies judge [us], this is testimony to [our] esteem of their deity. — [From Tanchuma 3]

‫ ואפילו ידעת‬,‫ ולא לפני גוים‬:‫לפניהם‬ ,‫בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל‬ ‫ שהמביא‬,‫אל תביאהו בערכאות שלהם‬ ‫דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם‬ ,‫ומיקר שם עבודה זרה להחשיבה‬ ‫שנאמר )דברים לב לא( כי לא כצורנו‬ ‫ כשאויבינו פלילים‬,‫צורם ואויבינו פלילים‬ :‫זהו עדות לעלוי יראתם‬

2Should you buy a Hebrew slave, he shall

work [for] six years, and in the seventh [year], he shall go out to freedom without charge. Should you buy a Hebrew slave: A slave who is himself a Hebrew. Or perhaps it means only a slave of a Hebrew, a Canaanite [servant] whom you bought from a Hebrew. And concerning him, he [the Torah] says, “he shall work [for] six years.” How [then] can I apply the [law in the following] verse, “and you shall bequeath them” (Lev. 25:46) ? [Does this verse apply] concerning one [a servant] purchased from a non-Jew, but one [a servant] purchased from an Israelite goes free after six years? Therefore, the Torah states: “Should your brother, a Hebrew man… be sold to you, [he shall serve you for six years]” (Deut. 15:12). [This is the clarification that] I [God] said this only regarding your brother. — [From Mechilta]

‫ב ִ ֤כּי תִ קְ נֶה֙ ֶ ֣עבֶד עִ ב ְִ֔רי ֵ ֥שׁשׁ שָׁ ִנ֖ים‬ ‫ַי ֽעֲ ֑ב ֹד וּ ַ֨בשְּׁ בִעִ֔ ת י ֵ ֵ֥צא ַלֽחָ פְ ִ ֖שׁי‬ :‫חִ נָּ ֽם‬ ,‫ עבד שהוא עברי‬:‫כי תקנה עבד עברי‬ ‫ עבד כנעני‬,‫או אינו אלא עבדו של עברי‬ ‫ ועליו הוא אומר שש‬,‫שלקחתו מישראל‬ ‫ ומה אני מקיים )ויקרא כה‬,‫שנים יעבוד‬ ,‫ בלקוח מן הגוי‬,‫מו( והתנחלתם אתם‬ ‫ תלמוד‬,‫אבל בלקוח מישראל יצא בשש‬ ‫לומר )דברים טו יב( כי ימכר לך אחיך‬ :‫ לא אמרתי אלא באחיך‬,‫העברי‬

166

Should you buy: from the hand of the court, who sold him [into servitude] because of his theft, as it is said: “If he has no [money], he shall be sold for his theft” (Exod. 22:2). Or perhaps it refers only to one who sold oneself [into servitude] because of poverty, but if the court sold him, he does not go free after six [years]? When he [the Torah] says: “And if your brother becomes impoverished beside you and is sold to you” (Lev. 25:39), one who sells oneself because of poverty is mentioned [here]. So [to avoid repetition,] how do I apply “Should you buy” ? [By understanding that this is] concerning one sold by the court. to freedom: Heb. ‫לַחָ פְ שִׁ י‬, to freedom.

3If he comes [in] alone, he shall go out alone; if he is a married man, his wife shall go out with him.

‫ מיד בית דין שמכרוהו בגנבתו‬:‫כי תקנה‬ ‫כמו שנאמר )שמות כב ב( אם אין לו‬ ‫ או אינו אלא במוכר עצמו‬.‫ונמכר בגנבתו‬ ‫ אבל מכרוהו בית דין לא יצא‬,‫מפני דוחקו‬ ‫ כשהוא אומר )ויקרא כה לט( וכי‬,‫בשש‬ ‫ הרי מוכר‬,‫ימוך אחיך עמך ונמכר לך‬ ‫ ומה אני מקיים‬,‫עצמו מפני דוחקו אמור‬ :‫ בנמכר בבית דין‬,‫כי תקנה‬

:‫ לחירות‬:‫לחפשי‬

‫גאִ ם־ ְבּג ַ֥פּוֹ י ָ֖ב ֹא ְבּג ַ֣פּוֹ י ֵ ֵ֑צא אִ ם־‬ ‫ַ ֤בּעַ ל אִ שָּׁ ה֙ ֔הוּא ו ְ ָיֽצ ָ ְ֥אה אִ שְׁ ֖תּוֹ‬ :‫עִ מּֽ וֹ‬

If he comes [in] alone: Heb. ‫ ְבּגַפּוֹ‬, meaning that he was not married, as the Targum renders: ‫אִ ם ִבּלְחוֹדוֹהִ י‬. The expression ‫ ְבּגַפּוֹ‬means “with his skirt,” [i.e., the skirt of his cloak, meaning] that he came only as he was, alone within his clothing, in the skirt of his garment.

‫ שלא היה נשוי אשה‬:‫אם בגפו יבא‬ ‫ ולשון בגפו‬.‫כתרגומו אם בלחודוהי‬ ,‫ יחידי‬,‫ שלא בא אלא כמות שהוא‬,‫בכנפו‬ :‫בתוך לבושו בכנף בגדו‬

he shall go out alone: [This] tells [us] that if he was not married at first, his master may not give him a Canaanite maidservant from whom to beget slaves. — [From Kid. 20a] [

‫ מגיד שאם לא היה נשוי‬:‫בגפו יצא‬ ‫ אין רבו מוסר לו שפחה כנענית‬,‫מתחלה‬ :‫להוליד ממנה עבדים‬

if he is a married man: [Lit., if he is someone’s husband, meaning] an Israelite [woman]. — [From Mechilta]

:‫ ישראלית‬:‫אם בעל אשה הוא‬

his wife shall go out with him: Now who brought her in ,‫ וכי מי הכניסה שתצא‬:‫ויצאה אשתו עמו‬ that she should go out? Rather, the text informs us that ‫ שהקונה עבד עברי‬,‫אלא מגיד הכתוב‬ whoever purchases a Hebrew slave is [also] responsible for :‫חייב במזונות אשתו ובניו‬ supporting his wife and his children. [From Mechilta, Kid. 22a]

4If his master gives him a wife, and she bears him sons or daughters, the woman and her children shall belong to her master, and he shall go out alone.

‫ן־לוֹ אִ שָּׁ֔ ה ו ְ ָיֽלְדָ ה־‬ ֣ ‫דאִ ם־אֲ דֹנָי ֙ו י ִֶתּ‬ ָ‫֥לּוֹ ב ִָנ֖ים ֣אוֹ בָנ֑ וֹת ָהֽאִ ָ ֣שּׁה ִו ֽי ָל ֗ ֶדיה‬ :‫ִתּֽהְ י ֶה֙ ַלֽאד ֹ ֶ֔ניהָ ו ְ֖הוּא י ֵ ֵ֥צא ְבגַפּֽ וֹ‬

If his master gives him a wife: From here we deduce that ‫ מכאן שהרשות‬:‫דניו יתן לו אשה‬-‫אם א‬ his master has the option to give him [the slave] a ‫ביד רבו למסור לו שפחה כנענית להוליד‬ Canaanite maidservant [in order] to beget slaves from her. ,‫ או אינו אלא בישראלית‬.‫ממנה עבדים‬ Or, perhaps this means only an Israelite woman? ‫תלמוד לומר האשה וילדיה תהיה‬ Therefore, Scripture says: “The woman and her children ,‫בכנענית‬ ‫ הא אינו מדבר אלא‬,‫לאדוניה‬ shall belong to her master.” Thus, He is speaking only ,‫שהרי העבריה אף היא יוצאה בשש‬ about a Canaanite woman, for a Hebrew woman she, too, goes free after six [years], and even before six [years], ‫ואפילו לפני שש אם הביאה סימנין‬ when she develops signs [of puberty], she goes free, as it ‫ שנאמר )דברים טו יב( אחיך‬,‫יוצאה‬ is said: “your brother, a Hebrew man or a Hebrew woman ‫ שאף העבריה‬,‫ מלמד‬,‫העברי או העבריה‬ [that one shall serve you for six years]” (Deut. 15:12). [This] :‫יוצאה בשש‬ teaches [us] that a Hebrew [maidservant] also goes free after six [years]. — [From Mechilta, Kid. 14b]

167

5But if the slave says, "I love my master, my

wife, and my children. I will not go free,"

my wife: [This refers to] the maidservant.

ִ‫הו ְא‬ ‫ם־אָמ ֹר י ֹאמַ ֙ר הָ עֶ֔ בֶד‬ ֤ ‫אָהַ֨ בְתִּ ֙י אֶ ת־אֲ ד ֹ ִ֔ני אֶ ת־אִ שְׁ ִ ֖תּי‬ :‫ו ְאֶ ת־בּ ָָנ֑י ֥˜א אֵ ֵ ֖צא חָ פְ ִשֽׁי‬ :‫ השפחה‬:‫את אשתי‬

6his master shall bring him to the judges, and he shall bring him to the door or to the doorpost, and his master shall bore his ear with an awl, and he shall serve him forever.

‫ל־האֱ ˜הִ֔ ים‬ ֤ ‫וו ְהִ גּ‬ ֣ ָ ֶ‫ִישׁוֹ אֲ דֹנָי ֙ו א‬ ‫ו ְהִ גִּישׁ ֙וֹ אֶ ל־הַ ֔ ֶדּלֶת ֖אוֹ אֶ ל־‬ ָ ְ‫הַ מּ‬ ‫זוּז֑ה ו ְָר ַ֨צע אֲ ד ָֹנ֤יו אֶ ת־אָזְנ ֙וֹ‬ :‫בַּמַּ ְר ֵ֔צעַ ַו ֽעֲ ב ָ֖דוֹ לְע ָֹלֽם‬

to the judges: Heb. ‫הָ אֱ ˜הִ ים‬-‫אֶ ל‬, to the court to consult his sellers, for they sold him [the slave] to him [to his master]. — [From Mechilta]

‫ צריך שימלך‬,‫ לבית דין‬:‫להים‬-‫אל הא‬ :‫במוכריו שמכרוהו לו‬

to the door or to the doorpost: I might think that the ‫ יכול שתהא‬:‫אל הדלת או אל המזוזה‬ doorpost is [a] qualified [place] on which to bore [the ‫ תלמוד לומר‬,‫המזוזה כשרה לרצוע עליה‬ servant’s ear]. Therefore, Scripture says: “and you shall ,‫)דברים טו יז( ונתתה באזנו ובדלת‬ thrust it into his ear and into the door” (Deut. 15:17), ‫לומר‬ ‫ הא מה תלמוד‬,‫בדלת ולא במזוזה‬ [meaning] “into the door,” but not “into the doorpost.” What ‫ הקיש דלת למזוזה מה‬,‫או אל המזוזה‬ then does or to the doorpost mean? [The text is] comparing :‫מזוזה מעומד אף דלת מעומד‬ the door to the doorpost. Just as the doorpost is upright [i.e., attached to the house; otherwise it is not called a doorpost], so is the door upright. [A detached door may not be used for the ritual of ear boring.]-[From Mechilta, Kid. 22b] and his master shall bore his ear: [I.e.,] the right [ear]. Or .‫ הימנית‬:‫דניו את אזנו במרצע‬-‫ורצע א‬ perhaps it means the left one? Therefore, the Torah states ‫ תלמוד לומר‬,‫או אינו אלא של שמאל‬ ‫“ אֹזֶן‬ear,” here and ‫[ אֹזֶן‬elsewhere] for [the purpose of ‫ אזן לגזרה שוה נאמר כאן ורצע‬,‫אזן‬ making] a ‫ ְגז ֵָרה שָׁ ו ָה‬, [which means two places having ‫יד‬ ‫)ויקרא‬ ‫ ונאמר במצורע‬,‫אדוניו את אזנו‬ similar wording, which indicates that the rulings pertaining ‫ מה להלן‬,‫יד( תנוך אזן המטהר הימנית‬ to one situation also apply to the other]. It is stated here: ‫ ומה ראה אזן‬.‫ אף כאן הימנית‬,‫הימנית‬ “and his master shall bore his ear,” and it is stated regarding the mezora [person with the disease of zara’ath]: ‫ אמר‬,‫להרצע מכל שאר אברים שבגוף‬ “the cartilage of the right ear of the one who is becoming ‫רבי יוחנן בן זכאי )קדושין כב ע"ב( אזן‬ pure” (Lev. 14:14). Just as there the right [ear] is specified, ,‫זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב‬ here too the right [ear] is meant. Now, why was the ear ‫אזן‬ ,‫ ואם מוכר עצמו‬.‫ תרצע‬,‫והלך וגנב‬ chosen to be bored out of all the organs of the body? ‫ששמעה על הר סיני )ויקרא כה נה( כי לי‬ Rabban Jochanan ben Zakkai said: The ear that heard on ‫ והלך וקנה אדון‬,‫בני ישראל עבדים‬ Mount Sinai, “You shall not steal” (Exod. 20:13) and [then] went and stole, shall be bored. And if [the text is referring ‫ ר' שמעון היה דורש‬.‫ תרצע‬,‫לעצמו‬ to] one who sold himself [into servitude, the reason is that] ‫מקרא זה כמין חומר מה נשתנו דלת‬ the ear that heard, “For the children of Israel are slaves to ‫ אמר הקב"ה‬,‫ומזוזה מכל כלים שבבית‬ Me” (Lev. 25:55) and [then] went and acquired a master for ‫דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים‬ himself, [this ear] shall be bored. Rabbi Shimon used to ‫כשפסחתי על המשקוף ועל שתי‬ interpret this verse [in a beautiful manner] like a bundle of ‫המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל‬ pearls [or a great amount of perfume in this way:]-why were the door and the doorpost singled out from all the fixtures in ,‫ עבדי הם ולא עבדים לעבדים‬,‫עבדים‬ the house? The Holy One, blessed is He, said: The door ‫ ירצע‬,‫והלך זה וקנה אדון לעצמו‬ and the doorpost were witnesses in Egypt when I passed :‫בפניהם‬ over the lintel and the two doorposts, and I said, “For the children of Israel are slaves to Me; they are My slaves,” but [they are] not slaves to slaves, and [yet] this one went and acquired for himself a master-[his ear] shall be bored before them [for everyone to see]. — [From Kid. 22b]

168

and he shall serve him forever: Heb. ‫לְעֹלָם‬, until the Jubilee year [the fiftieth year of the cycle]. Or perhaps it means literally forever, as its apparent meaning? Therefore, the Torah states [in reference to the Jubilee year]: “and each man to his family you shall return” (Lev. 25:10). [This] informs [us] that fifty years are called ‫עֹלָם‬. But [this does] not [mean] that he must serve him [his master] the entire fifty years, but he must serve him until the Jubilee year, regardless of whether it is near or far off. — [From Mechilta, Kid. 15a]

7Now if a man sells his daughter as a maidservant, she shall not go free as the slaves go free.

‫ או אינו אלא‬.‫ עד היובל‬:‫ועבדו לעלם‬ ‫ תלמוד לומר )ויקרא כה‬,‫לעולם כמשמעו‬ ‫ מגיד‬,‫י( ואיש אל משפחתו תשובו‬ ‫ ולא שיהא‬,‫שחמישים שנה קרוים עולם‬ ‫ אלא עובדו עד‬,‫עובדו כל חמשים שנה‬ :‫היובל בין סמוך בין מופלג‬

‫ְאָמה‬ ֑ ָ ‫זו ְִכֽי־י ִמְ ֥כּ ֹר ִ ֛אישׁ אֶ ת־בּ ִ֖תּוֹ ל‬ :‫֥˜א תֵ ֵ ֖צא כּ ֵ ְ֥צאת ָהֽעֲ ב ִָדֽים‬

Now if a man sells his daughter as a maidservant: Scripture is referring [here] to a minor girl. I might think that even if she develops signs [of initial puberty, the father may sell her]. [But] you must agree that a kal vachomer [the inference of a major rule from a minor rule] applies here namely if she who is already sold goes free with signs [that is, when she has signs of initial puberty], as it is written: “she shall go out for nothing, without money” (Exod. 21:11), which we interpret as referring to the signs of initial puberty, does it not make sense that she who is not sold [and has initial signs of puberty] should not be sold [at all]? -[From Mechilta, Arachin 29a] [At the moment when a female has two pubic hairs, usually when she is twelve years old, she is no longer considered a minor. She is then called ‫נַעִ ָרה‬. She is, however, still under her father’s jurisdiction until six months later, when her breasts have developed to a certain stage. Then she is called ‫בּוֹג ֶֶרת‬, a mature girl. In the case of a Hebrew maidservant, the father may sell her only when she is a minor, not after she has become a ‫נַעִ ָרה‬

‫ בקטנה‬:‫וכי ימכר איש את בתו לאמה‬ ‫ יכול אפילו הביאה‬.‫הכתוב מדבר‬ ‫ אמרת קל וחומר ומה מכורה‬.‫סימנים‬ ‫ כמו שנאמר‬,‫קודם לכן יוצאה בסימנין‬ ‫ שאנו‬,‫)פסוק יא( ויצאה חנם אין כסף‬ ‫ שאינה‬,‫דורשים אותן לסימני נערות‬ :‫מכורה אינו דין שלא תמכר‬

she shall not go free as the slaves go free: [I.e.,]-like the emancipation of Canaanite slaves, who go free because of [the loss of] a tooth or an eye. [See below, verses 26, 27.] This one [a Hebrew maidservant], however, will not go free because of [the loss of] a tooth or an eye, but she will work for [her complete] six years or until the Jubilee year or until she develops signs [of initial puberty]. Whichever comes first will be the first [event] to effect her emancipation, and [her master] will reimburse her for the value of her eye or the value of her tooth. Or perhaps this is not so [i.e., the intention of the verse], but “she shall not go free as the [male] slaves go free” [meaning] after six years or in the Jubilee year? Therefore, the Torah states: “Should your brother, a Hebrew man or a Hebrew woman, be sold to you…” (Deut. 15:12). This compares the Hebrew woman to the Hebrew man in regard to all the ways he can be emancipated: just as a Hebrew man goes free following six years [of service] or in the Jubilee year, so too does a Hebrew woman go free following six years [of service] or in the Jubilee year. What then is the meaning of “she shall not go free as the slaves go free” ? [This means] she shall not go free with [the loss of] the tips of her limbs, as do the Canaanite slaves. I might think [then] that [only a Hebrew maidservant does not go free due to the loss of the tips of her limbs, but] a Hebrew man does go free with [the loss of] the tips of his limbs. [Therefore, the Torah] compares the Hebrew man to the Hebrew woman: just as the Hebrew woman does not go free with [the loss of] the tips of her limbs, neither does the Hebrew man go free with [the loss of] the tips of his limbs. — [From Mechilta]

‫ כיציאת עבדים‬:‫לא תצא כצאת העבדים‬ ‫ אבל זו לא‬,‫כנענים שיוצאים בשן ועין‬ ‫ אלא עובדת שש או עד‬,‫תצא בשן ועין‬ ‫ וכל הקודם‬,‫ או עד שתביא סימנין‬,‫היובל‬ ‫קודם לחירותה ונותן לה דמי עינה או דמי‬ ‫ או אינו אלא לא תצא כצאת‬,‫שינה‬ ‫ תלמוד לומר‬,‫העבדים בשש וביובל‬ ‫)דברים טו יב( כי ימכר לך אחיך העברי‬ ‫ מקיש עבריה לעברי לכל‬.‫או העבריה‬ ‫ אף‬,‫יציאותיו מה עברי יוצא בשש וביובל‬ ‫ ומהו לא תצא‬,‫עבריה יוצאה בשש וביובל‬ ‫ לא תצא בראשי אברים‬,‫כצאת העבדים‬ ‫ יכול העברי יוצא בראשי‬.‫כעבדים כנענים‬ ,‫ תלמוד לומר העברי או העבריה‬,‫אברים‬ ‫מקיש עברי לעבריה מה העבריה אינה‬ ‫ אף הוא אינו יוצא‬,‫יוצאה בראשי אברים‬ :‫בראשי אברים‬

169

8If she is displeasing to her master, who did

not designate her [for himself], then he shall enable her to be redeemed; he shall not rule over her to sell her to another person, when he betrays her. If she is displeasing to her master: [Meaning] that she does not please him to the extent that he would [want to] marry her. — [From Mechilta] who did not designate her: For he should have designated her and married her, and the money paid for her purchase is the money of her betrothal. Here Scripture hints that it is a mitzvah [for the master] to perform ‫י ִעוּד‬, designation for marriage, [with the maidservant] and it hints that she would not require any other betrothal. [I.e., neither money nor articles of value would have to be given to the girl’s father in order to marry her. The money the father originally received for selling his daughter now would become the money of betrothal from her master.]-[From Kid. 19b]

ָ ִ‫חא‬ ‫ם־ר ֞עָ ה בְּעֵ ֵינ֧י אֲ ד ֶֹנ֛יהָ אֲ שֶׁ ר־‬ ‫֥לוֹ )כתיב אשר־לא( י ְעָ ָ ֖דהּ ו ְהֶ פְ ָ ֑דּהּ‬ ‫ל ַ ְ֥עם נָכ ִ ְ֛רי ˜ֽא־י ִמְ ֥שׁ ֹל לְמָ כ ָ ְ֖רהּ‬ :‫ְדוֹ־בהּ‬ ֽ ָ ‫ְבּ ִבג‬ ‫ שלא נשאה חן‬:‫דניה‬-‫אם רעה בעיני א‬ :‫בעיניו לכונסה‬ ‫ שהיה לו ליעדה‬:‫אשר לא יעדה‬ ‫ וכסף קנייתה הוא‬,‫ולהכניסה לו לאשה‬ ‫ כאן רמז לך הכתוב‬.‫כסף קידושיה‬ ‫שמצוה ביעוד ורמז לך שאינה צריכה‬ :‫קדושין אחרים‬

he shall enable her to be redeemed: [This means] he [the ,‫ יתן לה מקום להפדות ולצאת‬:‫והפדה‬ master] should give her the opportunity to be redeemed ‫שאף הוא מסייע בפדיונה ומה הוא מקום‬ and go free, for he too assists in her redemption. Now what ‫ שמגרע מפדיונה כמספר‬,‫שנותן לה‬ is this opportunity that he gives her? That he deducts from ‫שכורה‬ ‫ כאלו היא‬,‫השנים שעשתה אצלו‬ her redemption, according to the number of years that she ‫ועשתה‬ ‫ הרי שקנאה במנה‬,‫ כיצד‬.‫אצלו‬ worked for him, as if she had been hired by him [and was ‫אצלו שתי שנים אומרים לו יודע היית‬ not a slave]. How so? Let us say that he bought her for a maneh [one hundred zuz], and she worked for him for two ‫ נמצא שקנית‬,‫שעתידה לצאת לסוף שש‬ years. We say to him, “You knew that she would ultimately ,‫עבודת כל שנה ושנה בששית המנה‬ leave at the end of six years. This means that you bought ‫ הרי שלישית‬,‫ועשתה אצלך שתי שנים‬ each year’s work for one-sixth of a maneh, and she has ‫ טול שתי שלישיות המנה ותצא‬,‫המנה‬ worked for you for two years, which equals one-third of a :‫מאצלך‬ maneh. Accept two-thirds of a maneh [from her, to pay for the remaining four years] and let her leave you.” -[from Kid. 14b] to another person: Heb. ‫לְעַ ם נָכ ְִרי‬. [Meaning] that neither the master nor the father has the right to sell her to anyone else. — [from Kid. 18a]

‫ אינו רשאי‬:‫לעם נכרי לא ימשל למכרה‬ :‫ לא האדון ולא האב‬,‫למכרה לאחר‬

when he betrays her: If he [the master] comes to betray her and not fulfill the commandment of designation, and the father, too, since he betrayed her and sold her to this one.

‫ שלא‬,‫ אם בא לבגוד בה‬:‫בבגדו בה‬ ‫ מאחר‬,‫ וכן אביה‬,‫לקיים בה מצות ייעוד‬ :‫שבגד בה ומכרה לזה‬

9And if he designates her for his son, he shall

deal with her according to the law of the daughters [of Israel]. And if he designates her for his son: [I.e., if] the master [chooses her as a wife for his son]. [This] teaches [us] that his son also stands in his [the master’s] place to designate her if his father so desires, and he does not require another betrothal, but he [can] say to her, “Behold, you are designated to me with the money your father received [originally] for your value.” -[From Kid. 18b] according to the law of the daughters [of Israel]: Meaning sustenance, clothing, and marital relations. — [From Mechilta]

‫טו ְאִ ם־ ִלבְנ֖ וֹ ִי ֽיעָ ֶ ֑דנָּה כְּמִ שְׁ ַ ֥פּט‬ :‫ה־לּהּ‬ ֽ ָ ֶ‫הַ בָּנ֖ וֹת ַי ֽעֲ שׂ‬ ‫ שאף‬,‫ מלמד‬.‫ האדון‬:‫ואם לבנו ייעדנה‬ ,‫ אם ירצה אביו‬,‫בנו קם תחתיו ליעדה‬ ‫ אלא‬.‫ואינו צריך לקדשה קידושין אחרים‬ ‫אומר לה הרי את מיועדת לי בכסף‬ :‫שקיבל אביך בדמיך‬

:‫ כסות ועונה‬,‫ שאר‬:‫כמשפט הבנות‬

170

10If he takes another [wife] for himself, he

shall not diminish her sustenance, her clothing, or her marital relations. If he takes another [wife] for himself: in addition to her. — [From Mechilta] he shall not diminish her sustenance, her clothing, or her marital relations: from the maidservant whom he had already designated. — [From Mechilta] her sustenance: Heb. ‫שְׁ אֵ ָרהּ‬, [referring to] food. — [From Mechilta, Keth. 47b] ָ ‫כּ‬, lit., her covering As its apparent her clothing: Heb. ‫ְסוּתה‬ meaning [namely her clothing]. her marital relations: Heb. ‫עֹנָתָ ה‬, [meaning physical] intimacy. — [From Mechilta, Keth. 47b]

ִ‫יא‬ ‫ח־לוֹ שְׁ אֵ ָ ֛רהּ‬ ֑ ַ‫ם־אַח ֶרת י ִקּ‬ ֶ֖ :‫ְסוּתהּ ו ְֽע ֹנ ָ ָ֖תהּ ֥˜א יִג ָ ְֽרע‬ ָ֥ ‫כּ‬ :‫ עליה‬:‫אם אחרת יקח לו‬ ‫ מן‬:‫שארה כסותה וענתה לא יגרע‬ :‫האמה שיעד לו כבר‬

:‫ מזונות‬:‫שארה‬ :‫ כמשמעו‬:‫כסותה‬

:‫ תשמיש‬:‫ענתה‬

11And if he does not do these three things for her, she shall go free without charge, without [payment of] money.

‫יאו ְאִ֨ ם־שְׁ לָשׁ־אֵ֔ לֶּה ֥˜א ַי ֽעֲ ֶ ֖שׂה ָ ֑להּ‬ :‫ו ְ ָיֽצ ָ ְ֥אה חִ ָנּ֖ם ֵ ֥אין ָכּֽסֶ ף‬

And if he does not do these three things for her: If he does not do any one of these three things for her. Now what are these three things? He should designate her for himself or for his son [as a wife], or he should deduct from the money of her redemption and allow her to go free. But this one [master] designated her neither for himself nor for his son, and she could not afford to redeem herself [even after the deduction]. — [From Mechilta]

‫ אם אחת‬:‫ואם שלש אלה לא יעשה לה‬ ‫ ומה הן‬,‫משלש אלה לא יעשה לה‬ ‫ או יגרע‬,‫ או לבנו‬,‫ ייעדנה לו‬,‫השלש‬ ‫ וזה לא ייעדה לא לו ולא‬,‫מפדיונה ותצא‬ ‫ והיא לא היה בידה לפדות את‬,‫לבנו‬ :‫עצמה‬

she shall go free without charge: [The text] adds [another means of] emancipation for this [maidservant] beyond what it provided for male slaves. Now what is this [means of] emancipation? ‫ וְיָצְאָה חִ נָם‬informs you that she goes free when she shows [initial] signs [of puberty], and she must stay with him until she develops [these] signs. If six years pass before the appearance of these signs, we have already learned that she goes free, as it is said: “Should your brother, a Hebrew man or a Hebrew woman [be sold to you, that one] shall serve you for six years” (Deut. 15: 12). What then is the meaning of “she shall go out without charge” ? If the signs [of puberty] precede the [end of] six years, she shall go free because of them. Or perhaps it means only that she goes out when she reaches maturity [i.e., at twelve and a half years]? Therefore, Scripture says: “without [payment of] money,” to include her emancipation at maturity. If both of them [i.e., that she goes free “without charge” and “without money”] were not stated, [and “she shall go out without charge” was stated,] I would say that “she shall go out without charge” refers to [her being freed at] maturity. Therefore, both of them were stated, so that the disputant has no opportunity to differ. [From Mechilta, Kid. 4a]

12One who strikes a man so that he dies shall surely be put to death.

‫ ריבה לה יציאה לזו יותר‬:‫ויצאה חנם‬ ,‫ ומה היא היציאה‬,‫ממה שריבה לעבדים‬ ‫ללמדך שתצא בסימנין ותשהה עמו עד‬ ‫ ואם הגיעו שש שנים‬.‫שתביא סימנין‬ ‫ שנאמר‬,‫ כבר למדנו שתצא‬,‫קודם סימנין‬ ‫)דברים טו יב( העברי או העבריה ועבדך‬ ,‫ ומהו האמור כאן ויצאה חנם‬,‫שש שנים‬ ,‫שאם קדמו סימנים לשש שנים תצא בהן‬ ‫או אינו אומר שתצא אלא בבגרות תלמוד‬ ‫לומר אין כסף לרבות יציאת בגרות ואם‬ ‫לא נאמרו שניהם הייתי אומר ויצאה חנם‬ ‫ שלא ליתן‬,‫ לכך נאמרו שניהם‬,‫זו בגרות‬ :‫פתחון פה לבעל הדין לחלוק‬

ָ ‫יבמַ ֵ ֥כּה ִ ֛אישׁ ו ֵ ָ֖מת ֥מוֹת‬ :‫יוּמֽת‬

171

One who strikes a man so that he dies: Several verses have been written in the section dealing with murderers, and I will explain what I am able to explain [about] why they [these verses] are needed.

‫ כמה כתובים נאמרו‬:‫מכה איש ומת‬ ‫ ומה שבידי‬,‫בפרשת ]במיתת[ רוצחין‬ :‫ אפרש‬,‫לפרש למה באו כולם‬

One who strikes a man so that he dies: Why was this ‫ לפי שנאמר‬,‫ למה נאמר‬:‫מכה איש ומת‬ said? Because it says: “And if a man strikes down any ‫)ויקרא כד יז( ואיש כי יכה כל נפש אדם‬ human being, he shall surely be put to death” (Lev. 24:17), ,‫ שומע אני בהכאה בלא מיתה‬,‫מות יומת‬ I understand [that even if he deals him] a blow without ‫ אינו חייב‬,‫תלמוד לומר מכה איש ומת‬ death. Therefore, the Torah says: “He who strikes a man ‫ ואם נאמר מכה‬.‫אלא בהכאה של מיתה‬ and he dies,” meaning that he is liable only for a blow ‫ הייתי אומר‬,‫ ולא נאמר ואיש כי יכה‬,‫איש‬ causing death. If it said: “He who strikes a man,” and it did not say, “And if a man strikes down any human being,” I ‫ היכה את‬,‫אינו חייב עד שיכה איש‬ would say that one is liable only if one strikes a man. If one ‫ תלמוד לומר כי‬,‫האשה ואת הקטן מנין‬ strikes a woman or a minor, how do we know [that one is ‫ אפילו קטן ואפילו‬,‫יכה כל נפש אדם‬ liable]? Therefore, the Torah says: “if [a man] strikes down ‫שומע‬ ,‫ ועוד אלו נאמר מכה איש‬.‫אשה‬ any human being,” referring even to a minor or even a ,‫חייב‬ ‫הא‬ ‫ אפילו קטן שהכה והרג י‬,‫אני‬ woman. Also, if it said: “He who strikes a man,” I would ‫ ולא קטן‬,‫תלמוד לומר ואיש כי יכה‬ understand that even a minor who struck and killed [someone] would be liable. Therefore, the Torah ‫ אפילו‬,‫ כי יכה כל נפש אדם‬,‫ ועוד‬.‫שהכה‬ [specifically] says: “if a man strikes down,” but not a minor ,‫ תלמוד לומר מכה איש‬,‫נפלים במשמע‬ who strikes [someone] down. Also, “if… strikes down any ‫אינו חייב עד שיכה בן קיימא ראוי להיות‬ human being” implies even a nonviable infant. Therefore, :‫איש‬ the Torah [here] says: “He who strikes a man,” implying one is liable only if one strikes a viable infant, one [who is] capable of becoming a man [i.e., an adult]. -[From Mechilta]

13But one who did not stalk [him], but God

brought [it] about into his hand, I will make a place for you to which he shall flee. But one who did not stalk [him]: He did not lie in wait for him, and he did not intend [to kill him]. -[From Sifrei, Num. 35:22]

‫˜הים אִ ָנּ֣ה‬ ֖ ִ ֱ‫יג ַו ֽאֲ שֶׁ ֙ר ֣˜א צ ֔ ָָדה ו ְָהֽא‬ ‫ מָ ֔קוֹם אֲ ֶ ֥שׁר‬À֙ ‫ְלי ָ֑דוֹ ו ְשַׂ מְ ִ ֤תּי ְל‬ :‫י ָנ֖ וּס ָשֽׁמָּ ה‬ :‫ לא ארב לו ולא נתכוין‬:‫ואשר לא צדה‬

stalk: Heb. ‫צָדָ ה‬, an expression meaning “lie in wait.” And ‫ וכן הוא אומר )שמואל א‬,‫ לשון ארב‬:‫צדה‬ so does Scripture say: “but you are stalking (‫ )צ ֹדֶ ה‬my soul ,‫כד יא( ואתה צודה את נפשי לקחתה‬ to take it” (I Sam. 24:12). It is, however, impossible to say ‫ולא יתכן לומר צדה לשון הצד ציד‬ that ‫ צָדָ ה‬is an expression [that is] related to [hunting ‫נופל‬ ‫אין‬ ‫ שצידת חיות‬,(‫)בראשית כז לג‬ animals as in the following verse:] “the one who hunted ‫וזה‬ ,‫ציד‬ ‫בה‬ ‫ ושם דבר‬,‫ה"א בפועל שלה‬ ַ‫)ה‬ ַ game ‫( ” צי ִד( צָּד‬Gen. 27:33) [and to render: he did not ‫ וזה‬,‫שם דבר בו צדיה ופועל שלו צודה‬ hunt him down], because in [the expression of] hunting beasts, there is no “hey” in its verb, and the noun related to ‫ ואומר אני פתרונו כתרגומו‬.‫פועל שלו צד‬ it is ‫ ַצי ִד‬, whereas the noun in this case is ‫( צְדִ יָּה‬Num. 35:20), ‫ ומנחם חברו בחלק צד‬.‫ודלא כמן ליה‬ and its verb is ‫צוֹדֶ ה‬, but the verb of this one [namely ‫ ואם יש לחברו‬.‫ ואין אני מודה לו‬,‫ציד‬ hunting] is ‫צָּד‬. I say, [therefore,] that this is to be interpreted ‫בחלק‬ ‫ נחברנו‬,‫באחת ממחלוקת של צד‬ as the Targum [Onkelos] renders: But he who did not stalk ‫אורה‬ ‫צדה‬ ,‫)ישעיה סו יב( על צד תנשאו‬ [him]. Menachem, however, classified it (Machbereth ‫ ומלין לצד עלאה ימלל‬,(‫)שמואל א' כ כ‬ Menachem, p. 148) in the grouping along with ‫הַ צָּד ַצי ִד‬, but I disagree with him. If it is at all possible to classify it in one ‫ אף כאן אשר לא צדה לא‬.(‫)דניאל ז כה‬ of the groupings of ‫[ צד‬enumerated by Menachem], we may ‫ ואף זה יש‬,‫צדד למצוא לו שום צד מיתה‬ classify it in the grouping of “on the side (‫ )צַד‬you shall be :‫ סוף דבר לשון אורב הוא‬,‫להרהר עליו‬ borne” (Isa. 66:12); “I shall shoot to the side (‫( ” )צִדָּ ה‬I Sam. 20:20); “And he will speak words against [lit., to the side of] (‫ ) ְלצַד‬the Most High” (Dan. 7:25). Here, too, ‫אִ שֶׁ ר ˜א צָדָ ה‬ means that he did not look sideways (‫ )צִדֵּ ד‬to find for him some occasion [lit., side] to kill him. This [interpretation] too is questionable. In any case, it is an expression of stalking. [

172

but God brought [it] about into his hand: Heb. ‫אִ נָּה‬, made it ready for his hand, an expression similar to “No harm will be prepared (‫ )תְ אוּנֶּה‬for you” (Ps. 91:10); No wrong shall be prepared (‫( )י ְאוּנֶּה‬Prov. 12:21); [and] “he is preparing himself (‫ )מִ תְ אַנֶה‬against me” (II Kings 5:7), [meaning that] he is preparing himself to find a pretext against me..

‫ לשון לא‬,‫ זימן לידו‬:‫להים אנה לידו‬-‫והא‬ ‫ לא‬,(‫תאונה אליך רעה )תהלים צא י‬ ,(‫יאונה לצדיק כל און )משלי יב כא‬ ‫ מזדמן‬,(‫מתאנה הוא לי )מלכים ב' ה ז‬ :‫למצוא לי עילה‬

but God brought [it] about into his hand: Now why ‫ ולמה תצא זאת‬:‫להים אנה לידו‬-‫והא‬ should this go out from before Him? That is what David ‫ הוא שאמר דוד )שמואל א' כד‬,‫מלפניו‬ said, “As the proverb of the Ancient One says, ‘From the ‫יג( כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים‬ wicked comes forth wickedness’” (I Sam. 24:14). The ,‫ ומשל הקדמוני היא התורה‬,‫יצא רשע‬ proverb of the Ancient One is the Torah, which is the ‫שהיא משל הקב"ה שהוא קדמונו של‬ proverb of the Holy One, blessed is He, Who is the Ancient ‫ והיכן אמרה תורה מרשעים יצא‬.‫עולם‬ One of the world. Now where did the Torah say, “From the wicked comes forth wickedness” ? [This refers to:] “but God ‫ במה הכתוב‬.‫להים אנה לידו‬-‫ והא‬,‫רשע‬ brought [it] about into his hand.” To what is the text ‫ אחד הרג שוגג‬,‫ בשני בני אדם‬,‫מדבר‬ referring? To two people, one who killed unintentionally and ‫ ולא היו עדים בדבר‬,‫ואחד הרג מזיד‬ one who killed intentionally, but there were no witnesses ,‫ זה לא נהרג וזה לא גלה‬,‫שיעידו‬ who would testify to the matter. This one [who killed ‫שהרג‬ ‫ זה‬,‫והקב"ה מזמנן לפונדק אחד‬ intentionally] was not executed, and that one [who killed ‫ וזה שהרג‬,‫במזיד יושב תחת הסולם‬ unintentionally] was not exiled [to the refuge cities]. So the Holy One, blessed is He, brings them [both] to one inn. The ‫שוגג עולה בסולם ונופל על זה שהרג‬ one who killed intentionally sits under a ladder, and the one ‫ ועדים מעידים עליו‬,‫במזיד והורגו‬ who killed unintentionally is ascending the ladder, and he ‫ נמצא זה שהרג‬,‫ומחייבים אותו לגלות‬ falls on the one who had killed intentionally and kills him, :‫ וזה שהרג במזיד נהרג‬,‫בשוגג גולה‬ and witnesses testify about him and sentence him to exile. The result is that the one who killed unintentionally is exiled, and the one who killed intentionally was killed. [From Mechilta, Makkoth 10b] I will make a place for you: Even in the desert, where he ‫ שינוס‬,‫ אף במדבר‬:‫ושמתי לך מקום‬ [the man who has murdered] shall flee, and what place :‫ זה מחנה לויה‬,‫ ואיזה מקום קולטו‬,‫שמה‬ affords him asylum? This is the camp of the Levites. -[From Mechilta, Mak. 12b]

14But if a man plots deliberately against his

friend to slay him with cunning, [even] from My altar you shall take him to die.

ֵ ַ‫ידו ְִכֽי־י ָזִ ֥ד ִ ֛אישׁ ע‬ ‫ל־ר ֵ ֖עהוּ לְהָ ְרג֣ וֹ‬ ‫בְעָ ְר ָ ֑מה מֵ ִ ֣עם מִ ְזבְּחִ֔ י תִּ קָּ ֶ ֖חנּוּ‬ :‫לָמֽ וּת‬

But if… plots deliberately: Why was this said? Because it ‫ לפי שנאמר מכה‬,‫ למה נאמר‬:‫וכי יזיד‬ said: “One who strikes [a man so that he dies shall surely ‫ והרופא‬,‫איש וגו' שומע אני אפילו גוי‬ be put to death]” (verse 12), I [may] understand [this to ‫שהרג ושליח בית דין שהמית במלקות‬ apply to] a physician [who killed a patient], the agent of the ‫ והרב‬,‫ והאב המכה את בנו‬,‫ארבעים‬ court who killed by [administering] forty lashes, the father ‫לומר‬ ‫ תלמוד‬,‫ והשוגג‬,‫הרודה את תלמידו‬ who strikes his son, the teacher who disciplines his pupil, .‫גוי‬ ‫וכי יזיד ולא שוגג על רעהו ולא על‬ and the unintentional [killer]. Therefore, the Torah states: “But if [a man] plots deliberately,” but not the unintentional ‫ ולא שליח בית דין‬- ‫להרגו בערמה‬ [killer]; “to slay him with cunning,” but not the agent of the ‫ שאף‬,‫והרופא והרודה את בנו ותלמידו‬ court, the physician, or the one who disciplines his son or :‫על פי שהם מזידין אין מערימין‬ his pupil, for although they are intentional [in striking], they do not act with cunning. -[From Mechilta] [even] from My altar: if he were a kohen and wanted to perform the [sacrificial] service, you shall take him to die. [From Mechilta, Yoma 85a]

15And one who strikes his father or his mother shall surely be put to death.

‫ אם היה כהן ורוצה לעבוד‬:‫מעם מזבחי‬ :‫ תקחנו למות‬,‫עבודה‬

ָ ‫אָביו ו ְאִ ֖מּוֹ ֥מוֹת‬ :‫יוּמֽת‬ ֛ ִ ‫טווּמַ ֵ ֥כּה‬

173

And one who strikes his father or his mother: Since we ‫ לפי שלמדנו על החובל‬:‫ומכה אביו ואמו‬ learned that one who strikes one’s fellow is liable to make ,‫בחבירו שהוא בתשלומין ולא במיתה‬ monetary compensation (Exod. 21:18, 19, 24, 25), but he is ‫הוצרך לומר על החובל באביו שהוא‬ not liable to death, the text had to state that one who ‫בה‬ ‫שיש‬ ‫ ואינו חייב אלא בהכאה‬,‫במיתה‬ strikes his father is liable to the death penalty, but he is not :‫חבורה‬ liable except for a blow that causes a wound. -[From Mechilta, Sanh. 84b] his father or his mother: Either this one or that one. [From Mechilta, Sanh. 85b]

:‫ או זה או זה‬:‫אביו ואמו‬

shall surely be put to death: by strangulation. -[From Mechilta, Sanh. 85b]

:‫ בחנק‬:‫מות יומת‬

16And whoever kidnaps a man, and he is found in his possession, shall surely be put to death.

‫טזו ְג ֹ ֵ֨נב ִ ֧אישׁ וּמְ כ ָ֛רוֹ וְנִמְ ָ ֥צא ְבי ָ֖דוֹ‬ ָ ‫֥מוֹת‬ :‫יוּמֽת‬

And whoever kidnaps a man: Why was this said [here since the law of kidnapping is mentioned elsewhere (Ho’il Moshe)]? Since it says (Deut. 24:7): “Should a man be found stealing a person from among his brothers” [meaning from the children of Israel, and he has worked with him and sold him, that thief shall die, and you shall clear away the evil from your midst]. [From here] I know only [that] a man who kidnapped a person [is liable to death]. How do I know if a woman, one of indeterminate sex, or a hermaphrodite kidnap [a person, that they too are liable to death]? Therefore, the Torah states: “And whoever kidnaps a man and sells him…” And since it says here: “And whoever kidnaps a man,” I know only that one who kidnaps a man [is liable to death]. How do I know that if one kidnaps a woman [he is also liable… to death]? Therefore, the Torah states (Deut. 24: 7): “stealing a person.” Therefore, both of them [both verses] were needed; what one [verse] left out the other [verse] filled in [lit., revealed]. -[From Mechilta, Sanh. 85b]

‫ לפי‬,‫ למה נאמר‬:‫וגנב איש ומכרו‬ ‫שנאמר )דברים כד ז( כי ימצא איש גונב‬ ,‫ אין לי אלא איש שגנב נפש‬,‫נפש מאחיו‬ ‫אשה או טומטום או אנדרוגינוס שגנבו‬ ‫ ולפי‬.‫ תלמוד לומר וגונב איש ומכרו‬,‫מנין‬ ‫ אין לי אלא גונב‬,‫שנאמר כאן וגונב איש‬ (‫ תלמוד לומר )שם‬,‫ גונב אשה מנין‬,‫איש‬ ‫ מה‬,‫ לכך הוצרכו שניהם‬,‫גונב נפש‬ :‫שחסר זה גלה זה‬

and he is found in his possession: [I.e., this means] that witnesses saw him that he kidnapped him and sold him, and he [the kidnapped man] was found in his hand prior to the sale. -[From Mechilta]

‫ שראוהו עדים שגנבו ומכרו‬:‫ונמצא בידו‬ :‫ונמצא בידו כבר קודם מכירה‬

shall surely be put to death: By strangulation. Every death penalty mentioned in the Torah without qualification is strangulation (Mechilta, Sanh. 84b). [God] interrupts the subject [of discussing sins against parents] and writes, “and whoever kidnaps a man” between [the verses] “one who strikes his father or his mother” and “one who curses his father or his mother.” It appears to me that that is [the underlying reason for] the controversy [found in Sanh. 85], that one Tannaic master believes that we are comparing striking [someone] to cursing [i.e., just as one is liable only if one curses a person who keeps the commandments as befits a Jew (see Exod. 22:27), so too is one liable only for striking a person who keeps the commandments, but not for striking a Cuthite], and the other master believes that we do not compare cursing to striking [and thus one would be liable for striking a Cuthite even though he does not keep the commandments]. -[Rashi, referring to Sanh. 85b]

17And one who curses his father or his

mother shall surely be put to death.

‫ כל מיתה האמורה‬,‫ בחנק‬:‫מות יומת‬ ‫ ]והפסיק הענין‬.‫בתורה סתם חנק היא‬ ‫ בין מכה אביו ואמו‬,‫וכתב וגונב איש‬ ‫ ונראה לי היינו‬,‫למקלל אביו ואמו‬ ‫ דמר סבר מקשינן הכאה‬,‫פלוגתא‬ :[‫ ומר סבר לא מקשינן‬,‫לקללה‬

ָ ‫אָביו ו ְאִ ֖מּוֹ ֥מוֹת‬ :‫יוּמֽת‬ ֛ ִ ‫יזוּמְ קַ ֵ ֥לּל‬

174

And one who curses his father or his mother: Why was this said? Since [Scripture] says: “any man, any man who curses his father [or his mother shall surely be put to death]” (Lev. 20:9). [From there] I know only that if a man curses his father [he is liable to death]. How do I know that if a woman curses her father [she too is liable to death]? Therefore, Scripture says [here]: “And one who curses his father or his mother….” It makes an unqualified statement, meaning whether it is a man or a woman. If so, why does it say, “any man who curses” ? [In order] to exclude a minor. -[From Mechilta]

‫ לפי‬,‫ למה נאמר‬:‫ומקלל אביו ואמו‬ ‫שהוא אומר )ויקרא כ ט( איש איש אשר‬ ‫ אין לי אלא איש שקלל‬,‫יקלל את אביו‬ ,‫ אשה שקללה את אביה מנין‬,‫את אביו‬ ‫תלמוד לומר ומקלל אביו ואמו סתם בין‬ ‫ אם כן למה נאמר איש‬.‫איש ובין אשה‬ :‫ להוציא את הקטן‬,‫אשר יקלל‬

shall surely be put to death: By stoning. Wherever it says: “his blood is upon him,” [it means that he is to be put to death] by stoning. The model for all of them is “with rocks they shall stone them; their blood is upon them” (Lev. 20:27). Regarding the one who curses his father, it says: “his blood is upon him” (Lev. 20:9). -[From Mechilta; Sanh. 66a; Sifra, end of Kedoshim]

‫ וכל מקום שנאמר‬,‫ בסקילה‬:‫מות יומת‬ ‫ בסקילה ובנין אב לכולם )ויקרא‬,‫דמיו בו‬ ,‫כ כז( באבן ירגמו אותם דמיהם בם‬ ‫ובמקלל אביו ואמו נאמר דמיו בו )ויקרא‬ :(‫כ ט‬

18And if men quarrel, and one strikes the

other with a stone or with a fist, and he does not die but is confined to [his] bed, And if men quarrel: Why was this said? Since it says: “An eye for an eye” (Exod. 21:24), we learn only [that if one assaults his fellow, he must pay] the value of his limbs [which he amputated or rendered permanently useless], but [payment for] idleness and healing we have not [yet] learned. Therefore, this section, [which delineates those payments,] was stated. -[From Mechilta] but is confined to [his] bed: Heb. ‫וְנָפַ ל לְמִ שְׁ כָּב‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫לְבוּטְ לָן‬, and he falls into idleness, [meaning] into an illness that prevents him from working.

19if he gets up and walks about outside on

his support, the assailant shall be cleared; he shall give only [payment] for his [enforced] idleness, and he shall provide for his cure. on his support: Heb. ‫מִ שְׁ עַ נְ‡תּוֹ‬-‫עַ ל‬, with his health and his strength. -[From Mechilta]. the assailant shall be cleared: Now would it enter your mind that one who did not kill should be killed? But rather, [the Torah] teaches you here that they imprison him until it becomes apparent whether this one [the victim] will get well, and this is its meaning: When this one gets up and walks on his support, then the assailant shall be cleared, but before this one [the victim] gets up, the assailant shall not be cleared. -[From Keth. 33b]

‫שׁ‬ ֙ ‫יבן אֲ נָשִׁ֔ ים ו ְהִ כָּה־אִ י‬ ֣ ֻ ‫יחו ְִכֽי־י ְִר‬ ֵ ֶ‫א‬ ‫ת־רעֵ֔ הוּ בּ ֶ ְ֖אבֶן ֣אוֹ בְאֶ ג ְ֑ר ֹף ו ְ֥˜א‬ :‫י ָ֖מוּת וְנ ַ ָ֥פל לְמִ שְׁ ָכּֽב‬ ‫ לפי‬,‫ למה נאמר‬:‫וכי יריבן אנשים‬ ‫ לא‬,‫שנאמר )פסוק כד( עין תחת עין‬ ‫ אבל שבת ורפוי‬,‫למדנו אלא דמי איבריו‬ :‫ לכך נאמרה פרשה זו‬,‫לא למדנו‬

,‫ כתרגומו ויפול לבוטלן‬:‫ונפל למשכב‬ :‫לחולי שמבטלו ממלאכתו‬

‫יטאִ ם־י ָ֞קוּם ו ְהִ תְ הַ ֵ ֥לּ‡ בּ ַ֛חוּץ עַ ל־‬ ‫מִ שְׁ עַ נ ְ֖תּוֹ וְנ ָ ִ֣קּה הַ מַּ ֶ ֑כּה ַ ֥רק שִׁ ב ְ֛תּוֹ‬ :‫י ֵ ִ֖תּן ו ְַר ֥פּ ֹא י ְַר ֵפּֽא‬ :‫ על בוריו וכחו‬:‫על משענתו‬

‫ וכי תעלה על דעתך שיהרג‬:‫ונקה המכה‬ ‫ אלא למדך כאן שחובשים‬,‫זה שלא הרג‬ ‫ וכן‬,‫ עד שנראה אם יתרפא זה‬,‫אותו‬ ‫משמעו כשקם זה והולך על משענתו אז‬ ‫ אבל עד שלא יקום זה לא‬,‫נקה המכה‬ :‫נקה המכה‬

only [payment] for his [enforced] idleness: Heb. ‫שִׁ בְ‡תּוֹ‬, ,‫ בטול מלאכתו מחמת החולי‬:‫רק שבתו‬ the [enforced] idleness from his work due to the illness. If ‫ רואין בטול מלאכתו‬,‫אם קטע ידו או רגלו‬ he cut off his hand or his foot, we assess [payment for] the ,‫מחמת החולי כאילו הוא שומר קשואין‬ idleness as if he were a watchman of a cucumber field, ‫שהרי אף לאחר החולי אינו ראוי‬ because even after [recovery from] the illness, he is not fit ‫ והוא כבר נתן לו‬,‫למלאכת יד ורגל‬ for work that requires a hand or foot, and he [the assailant] ‫ שנאמר )פסוק‬,‫מחמת נזקו דמי ידו ורגלו‬ already gave him as payment for his damage the value of his hand and his foot, as it is said: “a hand for a hand, a :‫כד( יד תחת יד רגל תחת רגל‬ foot for a foot” (Exod. 21:24). -[From B.K. 83b, 85b, Tosefta B.K. 9:1]

175

and he shall provide for his cure: As the Targum [Onkelos] renders: and he shall pay the physician’s fee.

20And should a man strike his manservant or

his maidservant with a rod, and [that one] die under his hand, he shall surely be avenged.

‫ ישלם שכר‬,‫ כתרגומו‬:‫ורפא ירפא‬ :‫הרופא‬

‫כו ְִכֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ ישׁ אֶ ת־עַ ב ְ֜דּוֹ ֤אוֹ‬ ‫וּמת ַ ֣תּחַ ת‬ ֖ ֵ ‫אֶ ת־אֲ מָ ת ֙וֹ בַּשֵּׁ֔ בֶט‬ :‫י ָ֑דוֹ נ ָ֖ק ֹם יִנּ ֵָקֽם‬

And should a man strike his manservant or his ‫וכי יכה איש את עבדו או את‬ maidservant: The text is referring to a Canaanite slave, or ‫ או‬.‫ בעבד כנעני הכתוב מדבר‬:‫אמתו‬ perhaps it is referring only to a Hebrew [slave]? To clarify ‫ תלמוד לומר כי כספו‬,‫אינו אלא בעברי‬ this, the Torah says: “because he is his property” (verse ‫עבד‬ ‫ אף‬,‫ מה כספו קנוי לו עולמית‬,‫הוא‬ 21). Just as his property is his permanent acquisition, so is ‫)פסוק‬ ‫ והרי היה בכלל‬.‫הקנוי לו עולמית‬ the slave [in question] one who is his permanent ‫ אלא בא הכתוב‬,‫יב( מכה איש ומת‬ acquisition. Now, was he [the one who kills his slave] not included in “He who strikes a man and he dies” (above, ‫ להיות נדון בדין יום או‬,‫והוציאו מן הכלל‬ verse 12) ? This verse was written [lit., came] to exclude ‫ שאם לא מת תחת ידו ושהה מעת‬,‫יומים‬ him [the owner of the slave] from the general rule :‫לעת פטור‬ [concerning murder], to be judged with the law of “a day or two days” (verse 21), that if he did not die under his hand but lingered an entire twenty-four-hour period, he is exempt. -[From Mechilta] with a rod: The verse refers to [a rod] that has sufficient ‫ כשיש בו כדי להמית הכתוב‬:‫בשבט‬ [weight and strength] to kill [someone]. Or perhaps that is ‫ או אינו אלא אפילו אין בו כדי‬.‫מדבר‬ not so, but [the master is liable] even if it [the rod] does not ‫ תלמוד לומר בישראל )במדבר‬,‫להמית‬ have sufficient [weight and strength] to kill? Therefore, the ,‫לה יז( ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו‬ Torah says concerning an Israelite: “Or if he strikes him ‫והלא דברים קל וחומר מה ישראל חמור‬ with a stone that can be held in the hand, from which he ‫ אלא אם כן הכהו בדבר‬,‫אין חייב עליו‬ may die” (Num. 35:17). (“Or if he strikes him with a wooden instrument that can be held in the hand, from which he may ‫ ועל אבר שהוא כדי‬,‫שיש בו כדי להמית‬ die” ) (Num. 35:18). -[Mizrachi version] Now could the :‫ עבד הקל לא כל שכן‬,‫למות בהכאה זו‬ matter not be understood by a kal vachomer [an inference from a major to a minor case], that if [in the case of] an Israelite [victim], [a case] which is treated more stringently, one is not liable unless he struck him [the victim] with an article that has sufficient [weight and strength] to kill and the blow is on an organ which could cause death, how much more should it be so [in the case of] a slave, [a case] which is treated more leniently? -[From Mechilta] he shall surely be avenged: [with] death by the sword [decapitation], and so does the Torah say: “a sword avenging the vengeance of the covenant” (Lev. 26:25). [From Mechilta, Sanh. 52b]

21But if he survives for a day or for two days,

he shall not be avenged, because he is his property.

‫ וכן הוא אומר‬,‫ מיתת סייף‬:‫נקם ינקם‬ :‫)ויקרא כו כה( חרב נוקמות נקם ברית‬

‫יוֹמי ִם ַי ֽעֲ ֑מ ֹד‬ ֖ ַ ‫כא ַ ֥א‡ אִ ם־י֛ וֹם ֥אוֹ‬ :‫֣˜א י ֻקַּ֔ ם ִ ֥כּי כַסְ ֖פּוֹ הֽ וּא‬

But if he survives for a day or two he shall not be avenged: If one day[’s survival] exempts him [from punishment], then would not [survival of] two days be even more obvious? [Why then, is the word ‫ יומים‬written?] Rather [it must be that we are speaking of] one day which is as two days, and what [kind of day] is that? A full, twenty-four hour period.

‫ אם‬:‫אך אם יום או יומים יעמוד לא יקם‬ ‫ על יומים לא כל‬,‫על יום אחד הוא פטור‬ ‫ זה‬,‫ ואיזה‬,‫ אלא יום שהוא כיומים‬,‫שכן‬ :‫מעת לעת‬

he shall not be avenged, because he is his property: But if someone else struck him, even if he lingered for twenty-four hours before he died, he [the other person] is liable [to incur the death penalty].

,‫ הא אחר שהכהו‬:‫לא יקם כי כספו הוא‬ ,‫אף על פי ששהה מעת לעת קודם שמת‬ :‫חייב‬

176

22And should men quarrel and hit a pregnant

woman, and she miscarries but there is no fatality, he shall surely be punished, when the woman's husband makes demands of him, and he shall give [restitution] according to the judges' [orders]. And should men quarrel: with one another, and [one] intended to strike his fellow, and [instead] struck a woman. [From Sanh. 79a] and hit a pregnant woman: Heb. ‫ נְגִיפָ ה וְנָגְפוּ‬is only an expression of pushing and striking, as [in the following phrases:] “lest you strike ‫ ‡תִּ ג ֹף‬your foot with a stone” (Ps. 91:12); “and before your feet are bruised (‫( ” )י ִתְ נַ ָ◌ְ פוּ‬Jer. 13:16); “and a stone upon which to dash oneself (‫” )נֶגֶף‬ (Isa. 8:14). but there is no fatality: with the woman. -[From Sanh. 79a, Jonathan]

‫כבו ְִכֽי־יִנּ ָ֣צוּ אֲ נָשִׁ֗ ים ו ְ ָ֨נג ְ֜פוּ אִ ָ ֤שּׁה‬ ‫הָ ָרה֙ ו ְ ָיֽצ ְ֣אוּ יְל ֔ ֶָדיהָ ו ְ֥˜א ִי ֽהְ ֶ֖יה‬ ‫אָסוֹן עָ נ֣ וֹשׁ ֵי ֽעָ ֵ֗נשׁ ַכּֽאֲ שֶׁ֨ ר י ִ ָ֤שׁית‬ ֑ :‫עָ לָי ֙ו ַ ֣בּעַ ל ָהֽאִ שָּׁ֔ ה וְנ ַ ָ֖תן בִּפְ ל ִִלֽים‬ ‫ ונתכוין‬,‫ זה עם זה‬:‫וכי ינצו אנשים‬ :‫להכות את חבירו והכה את האשה‬ ‫ אין נגיפה אלא לשון דחיפה‬:‫ונגפו‬ ‫ כמו )תהלים צא יב( פן תגוף‬,‫והכאה‬ ‫ )ירמיה יג טז( ובטרם יתנגפו‬,‫באבן רגלך‬ :‫ )ישעיה ח יד( ולאבן נגף‬,‫רגליכם‬ :‫ באשה‬:‫ולא יהיה אסון‬

he shall surely be punished: to pay the value of the fetuses to the husband. They assess her [for] how much she was valued to be sold in the market, increasing her value because of her pregnancy. -[From B.K. 49a] I. e., the court figures how much she would be worth if sold as a pregnant slave when customers would take into account the prospect of the slaves she would bear, and her value as a slave without the pregnancy. The assailant must pay the difference between these two amounts. -[B.K. 48b, 49a]

‫ לשלם דמי ולדות לבעל‬:‫ענוש יענש‬ ‫ כמה היתה ראויה למכר‬,‫שמין אותה‬ :‫בשוק להעלות בדמיה בשביל הריונה‬

he shall surely be punished: Heb. ‫י ֵעָ נֵשׁ עָ נוֹשׁ‬. They shall collect monetary payment from him, like ‫[ ו ְעָ נְשׁוּ‬in the verse] “And they shall fine (‫ )ו ְעָ נְשׁוּ‬him one hundred [shekels of] silver” (Deut. 22:19). [From Mechilta]

‫ כמו )דברים‬,‫ יגבו ממון ממנו‬:‫ענוש יענש‬ :‫כב יט( וענשו אותו מאה כסף‬

when the woman’s husband makes demands of him: When the husband sues him [the assailant] in court to levy upon him punishment for that.

‫ כשיתבנעו הבעל‬:'‫כאשר ישית עליו וגו‬ :‫בבית דין להשית עליו עונש על כך‬

and he shall give [restitution]: The assailant [shall give] the value of the fetuses. according to the judges: Heb. ‫בִּפְ ִללִים‬, according to the verdict of the judges. -[From Mechilta]

23But if there is a fatality, you shall give a life

for a life, But if there is a fatality: with the woman. you shall give a life for a life: Our Rabbis differ on this matter. Some say [that he must] actually [give up his] life, and some say [that he must pay] money, but not actually a life, and if one intends to kill one person and kills another, he is exempt from the death penalty and must pay his [the victim’s] heirs his value, as [it would be if] he were sold in the marketplace. -[From Mechilta, Sanh. 79]

:‫ המכה דמי ולדות‬:‫ונתן‬

:‫ על פי הדיינים‬:‫בפלילים‬

ִ‫כגו ְא‬ ‫ם־אָסוֹן ִי ֽהְ ֶי֑ה ו ְנָ ֽתַ ָ ֥תּה ֶנ֖פֶ שׁ‬ ֖ :‫ַ ֥תּחַ ת נָ ֽפֶ שׁ‬ :‫ באשה‬:‫ואם אסון יהיה‬ ‫ רבותינו חולקין‬:‫ונתתה נפש תחת נפש‬ ‫ ויש‬,‫ יש אומרים נפש ממש‬.‫בדבר‬ ,‫ אבל לא נפש ממש‬,‫אומרים ממון‬ ‫שהמתכויון להרוג את זה והרג את זה‬ ‫ כמו‬,‫פטור ממיתה ומשלם ליורשיו דמיו‬ :‫שהיה נמכר בשוק‬

177

24an eye for an eye, a tooth for a tooth, a

hand for a hand, a foot for a foot, an eye for an eye: If [a person] blinds his neighbor’s eye, he must give him the value of his eye, [which is] how much his price to be sold in the marketplace has decreased [without the eye]. So is the meaning of all of them [i.e., all the injuries enumerated in the following verses], but not the actual amputation of a limb, as our Rabbis interpreted it in the chapter entitled ‫הַ חוֹבֵל‬, he who assaults. -[From B.K. 83b, 84a]

25a burn for a burn, a wound for a wound, a bruise for a bruise.

‫כד ֚עַ י ִן ַ ֣תּחַ ת עַ֔ י ִן ֵ ֖שׁן ַ ֣תּחַ ת ֵ ֑שׁן ֚י ָד‬ :‫ַ ֣תּחַ ת ָ֔יד ֶ ֖רגֶל ַ ֥תּחַ ת ָ ֽרגֶל‬ ‫ סימא עין חבירו נותן לו‬:‫עין תחת עין‬ ‫ כמה שפחתו דמיו למכור‬,‫דמי עינו‬ ,‫ ולא נטילת אבר ממש‬,‫ וכן כולם‬,‫בשוק‬ ‫כמו שדרשו רבותינו בפרק החובל )בבא‬ :(‫קמא פד א‬

‫כה ְכּוִיָּה֙ ַ ֣תּחַ ת ְכּו ִ ָ֔יּה ֶ ֖פּצַע ַ ֣תּחַ ת‬ :‫בּוּרה‬ ֕ ָ ַ‫ָ ֑פּצַע ח‬ ֽ ָ ַ‫בּוּרה ַ ֖תּחַ ת ח‬

a burn for a burn: Heb. ‫ ְכּוִיָּה‬, a burn caused by fire. [Rashi ‫ ועד עכשיו‬,‫ מכות אש‬:‫כויה תחת כויה‬ probably alludes to ‫אֵ שׁ‬-‫ מִ ְכו ַת‬in Lev. 13:24.] Until now [the ‫ ועכשיו‬,‫דבר בחבלה שיש בה פחת דמים‬ Torah] spoke of an injury that decreases the value [of the ‫ כגון‬,‫ אלא צער‬,‫בשאין בה פחת דמים‬ victim], and now of [an injury] that does not decrease the ‫אדם‬ ‫כוואו בשפוד על צפרנו אומדים כמה‬ [victim’s] value [as a slave] but causes pain, for instance if he [the assailant] burned him [the victim] on his nails with a :‫כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך‬ spit, they [the judges] compute how much [money] a person like him would be willing to take to endure such pain. -[From B.K. 84a, Mechilta] a wound: Heb. ‫פֶּ צַע‬, a wound that bleeds, where he ‫ שפצע את‬,‫ היא מכה המוציאה דם‬:‫פצע‬ wounded his [victim’s] flesh, navredure in Old French, all ‫ ]פציעה[ הכל לפי‬,‫ נברדור"א בלעז‬,‫בשרו‬ according to what it [the wound] is. If it decreases his value, ,‫מה שהוא אם יש בו פחת דמים נותן נזק‬ he [the assailant must] pay [for the] damage; if he falls into ‫ואם נפל למשכב נותן שבת ורפוי ובשת‬ idleness, he [must] pay for idleness, and for healing, ‫ ובהחובל‬,‫ ומקרא זה יתר הוא‬.‫וצער‬ shame, and pain. This verse is superfluous [because there ‫דרשוהו רבותינו לחייב על הצער אפילו‬ is no difference between a wound and a burn. Whatever damage he inflicts he must pay]. In [the chapter] ‫הַ חוֹבֵל‬ ‫ שאף על פי שנותן לו דמי‬,‫במקום נזק‬ (B.K. 84a), our Rabbis interpreted it as making one liable ‫ אין פוטרין אותו מן הצער לומר‬,‫ידו‬ for [the victim’s] pain even where there is [permanent] ‫הואיל וקנה ידו יש עליו לחתכה בכל מה‬ damage [which he must pay for], because although he ,‫ אלא אומרים יש לו לחתכה בסם‬,‫שירצה‬ pays him [the victim] the value of his hand, we do not ‫ וזה חתכה בברזל‬,‫שאינו מצטער כל כך‬ exempt him from the [payment compensating for the :‫וצערו‬ victim’s] pain, reasoning that since he [the assailant] purchased his [the victim’s] hand [by giving the victim payment for its value], he may amputate it with whatever he wants. We say, however, that he should amputate it with a medication that lessens the pain. However, [if] he cut it off with [an] iron [implement] and caused him pain [he must give the victim compensation]. -[From B.K. 85a] ָ ַ‫ח‬. This is a blow in which blood collects ‫ היא מכה שהדם נצרר בה ואינו‬:‫חבורה‬ a bruise: Heb. ‫בּוּרה‬ but does not come out. It only reddens the flesh on that ‫ אלא שמאדים הבשר כנגדו ולשון‬,‫יוצא‬ ָ ַ‫ ח‬is equivalent to tache in Old French spot. The term ‫בּוּרה‬ ‫ כמו )ירמיה‬,[‫חבורה ]טי"א[ בלעז ]כתם‬ [meaning] a spot, like “or a leopard its spots (‫” )חִ ב ְַרבֻּר ָֹתיו‬ ,‫יג כג( ונמר חברברותיו ותרגומו משקופי‬ (Jer. 13:23). Its Aramaic translation is ‫מַ שְׁ קוֹפֵ י‬, an ‫ וכן‬,[‫לשון חבטה בטדור"א בלעז ]מכה‬ expression of beating, batedure in Old French, [meaning] ‫ושדופת קדים )בראשית מא ו( שקיפן‬ beating, knocking, and so, ‫( שְׁ דֻ פוֹתקָ דִּ ים‬Gen. 41:23) [is translated by Onkelos as:] ‫קִ דּוּם שְׁ קִ יפָ ן‬, [which means] ‫ וכן על המשקוף‬,‫ חבוטות ברוח‬,‫קידום‬ “beaten by the [east] wind,” and similarly, “on the lintel ( ‫עַ ל‬ :‫)לעיל יב כג( על שם שהדלת נושק עליו‬ ‫( ”)הַ מַ שְׁ קוֹף‬Exod. 12:7), [is given this appellation] because the door bangs against it [the lintel]. [See commentary on Exod. 12:7.]

26And if a man strikes the eye of his manservant or the eye of his maidservant

‫ת־עין עַ ב ְ֛דּוֹ‬ ֥ ֵ ֶ‫כוו ְִכֽי־י ַ ֶ֨כּה אִ֜ ישׁ א‬ ‫ת־עין אֲ מָ ֖תוֹ ו ְִשֽׁחֲ ָ ֑תהּ‬ ֥ ֵ ֶ‫אֽ וֹ־א‬ :‫ַלֽחָ פְ ִ ֥שׁי י ְשַׁ לּ ֶ ְ֖חנּוּ ַ ֥תּחַ ת עֵ ינֽוֹ‬

178

and destroys it, he shall set him free in return for his eye, the eye of his manservant: [This refers to] a Canaanite, but a Hebrew [slave] does not go out with [the loss of his] tooth or [his] eye as we have stated on “she shall not go out as the slaves go out” (Exod. 21:7). in return for his eye: And so it [the law] is with the twentyfour tips of limbs: [i.e.,] the fingers and toes, the two ears and the nose, and the ‫ר ֹא ֹש הַ ְגּוִי ָה‬, which is the male organ. Why were [both] a tooth and an eye mentioned [when the Torah could have mentioned only one]? Because if it had mentioned an eye and did not mention a tooth, I would say that just as an eye was created with him [at birth], so [does this apply to] everything that is created with him, but a tooth was not created with him [at birth]. [Therefore, I would say that if the master knocked out his slave’s tooth, the slave would not be freed.] If it mentioned a tooth and did not mention an eye, I would say [that] even [if the master knocked out] a baby tooth, which would be replaced [by the natural growth of another tooth, the slave would be freed]. Therefore, it mentions the eye [which cannot be replaced, to teach us that if the master knocks out a baby tooth, the slave is not freed]. -[From Kid. 24a]

27and if he knocks out the tooth of his manservant or the tooth of his maidservant, he shall set him free in return for his tooth. 28And if a bull gores a man or a woman and [that one] dies, the bull shall surely be stoned, and its flesh shall not be eaten, and the owner of the bull is clear. And if a bull gores: [This law refers to] either a bull or any domestic animal, beast, or bird, but the text spoke of what usually occurs [i.e., bulls usually gore]. -[From Mechilta, B.K. 54b]

‫ אבל עברי אינו יוצא‬,‫ כנעני‬:‫את עין עבדו‬ ‫ כמו שאמרנו אצל לא תצא‬,‫בשן ועין‬ :(‫כצאת העבדים )פסוק ז‬ ‫ וכן בכ"ד ראשי אברים‬:‫תחת עינו‬ ‫ ושתי אזנים‬.‫אצבעות הידים והרגלים‬ .‫ שהוא גיד האמה‬,‫והחוטם וראש הגויה‬ ‫ שאם נאמר עין ולא‬,‫ולמה נאמר שן ועין‬ ‫ הייתי אומר מה עין שנברא‬,‫נאמר שן‬ ‫ והרי שן לא‬,‫עמו אף כל שנברא עמו‬ ,‫ ועם נאמר שן ולא נאמר עין‬,‫נברא עמו‬ ‫הייתי אומר אפילו שן תינוק שיש לה‬ :‫ לכך נאמר עין‬,‫חליפין‬

‫וֹ־שׁן אֲ מָ ֖תוֹ‬ ֥ ֵ ִ‫כזו ְא‬ ֥ ֵ ‫ם־שׁן עַ ב ְ֛דּוֹ א‬ :‫י ִ ַ֑פּיל ַלֽחָ פְ ִ ֥שׁי י ְשַׁ לּ ֶ ְ֖חנּוּ ַ ֥תּחַ ת שִׁ נּֽוֹ‬ ‫ת־אישׁ ֥אוֹ‬ ֛ ִ ֶ‫כחו ְִכֽי־י ִ ַ֨גּח ֥שׁוֹר א‬ ‫אֶ ת־אִ ָ ֖שּׁה ו ֵ ָ֑מת סָ ֨קוֹל י ִסָּ קֵ֜ ל‬ ‫הַ ֗שּׁוֹר ו ְ֤˜א ֵי ֽאָ ֵכל֙ אֶ ת־בְּשָׂ ר֔ וֹ‬ :‫וּבעַ ל הַ ֖שּׁוֹר נ ִָקֽי‬ ַ֥ ‫ אחד שור ואחד כל בהמה‬:‫וכי יגח שור‬ :‫וחיה ועוף אלא שדיבר הכתוב בהווה‬

179

and its flesh shall not be eaten: From the implication of what was stated: “the bull shall surely be stoned,” do I not know that it will become carrion [i.e., meaning not killed according to halachah], and carrion is forbidden to be eaten. For what purpose, then, does the Torah state: “and its flesh shall not be eaten” ? [To inform us] that even if one slaughtered it [according to halachah] after it was sentenced, it is forbidden to be eaten. How do we know that no benefit may be derived from it [this animal sentenced to death]? Therefore, the Torah says: “and the owner of the bull is clean (‫” )נָקִ י‬, as one says to his friend, “So-and-so lost his property [lit., was cleaned out (‫ )נָקִ י‬of his property], and he has no benefit at all from it” (B.K. 41a). This is its midrashic meaning. Its simple meaning is as its apparent meaning. Since it says concerning a habitual gorer: “and also its owner shall be put to death,” it had to say that in the case of a tame [bull]: “and the owner of the bull is clean [i.e., clear of any charges].” [The tame ָ bull (‫)‡תּם‬ is the bull that did not gore habitually, but only once or twice. In the case of the bull that killed a person, this bull is put to death, but the owner is clear; i.e., he does not have to pay ransom. Should the bull gore three times, it is called ‫מוּעָ ד‬, warned. If the fourth time it gores it kills someone, it is liable to death, and its owner is also liable to death by the hands of Heaven. In order to clear himself of this punishment he must pay ransom, as is delineated in verses 29 and 30.]

29But if it is a [habitually] goring bull since yesterday and the day before yesterday, and its owner had been warned, but he did not guard it, and it puts to death a man or a woman, the bull shall be stoned, and also its owner shall be put to death, since yesterday and the day before yesterday: This implies [a total of] three gorings. [From Mechilta, B.K. 23b]

‫ ממשמע שנאמר‬:‫ולא יאכל את בשרו‬ ,‫ איני יודע שהוא נבלה‬,‫סקול יסקל השור‬ ‫ אלא מה תלמוד‬,‫ונבלה אסורה באכילה‬ ‫ שאפילו שחטו‬,‫לומר ולא יאכל את בשרו‬ .‫ אסור באכילה‬,‫לאחר שנגמר דינו‬ ‫ תלמוד לומר ובעל השור‬,‫בהנאה מנין‬ ‫ כאדם האומר לחבירו יצא פלוני נקי‬,‫נקי‬ ‫ זהו‬,‫מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום‬ ‫ ופשוטו כמשמעו לפי שנאמר‬.‫מדרשו‬ ‫ הוצרך לומר‬,‫במועד וגם בעליו יומת‬ :‫בתם ובעל השור נקי‬

‫כטו ְאִ֡ ם שׁוֹ ֩ר נַ ָ֨גּח ֜הוּא מִ תְּ ֣מ ֹל‬ ‫ְהוּעד ִבּבְעָ לָי ֙ו ו ְ֣˜א‬ ֤ ַ ‫שִׁ ל ְ֗שׁ ֹם ו‬ ‫י ִשְׁ מְ ֶ ֔רנּוּ ו ְהֵ ִ ֥מית ִ ֖אישׁ ֣אוֹ אִ ָ ֑שּׁה‬ ָ ‫הַ שּׁוֹ ֙ר י ִסָּ קֵ֔ ל וְגַם־בְּעָ ָ ֖ליו‬ :‫יוּמֽת‬ :- ‫ הרי שלש נגיחות‬:‫מתמל שלשם‬

and its owner has been warned: Heb. ‫ו ְהוּעַ ד‬, a word denoting a warning in front of witnesses (Mechilta, B.K. 24a), like “The man warned us repeatedly (‫( ” )הָ עֵ ד הֵ עִ ד‬Gen. 43:3).

,‫ לשון התראה בעדים‬- :‫והועד בבעליו‬ ‫כמו )בראשית מג ג( העד העיד בנו‬ :‫האיש‬

and it puts to death a man, etc.: Since it stated: “if [a bull] gores,” I know only that [the bull is liable to death] if it kills him [its victim] by goring [with its horns]. If it killed him through biting, shoving, or kicking, how do we know [that it must be killed]? Therefore, the Torah states: “and it puts to death,” [implying that in whatever way it kills its victim, the bull is liable to death]. -[based on Mechilta]

‫ אין‬,‫ לפי שנאמר וכי יגח‬:'‫והמית איש וגו‬ ‫ המיתו‬,‫לי אלא שהמיתו בנגיחה‬ ,‫ בעיטה מנין‬,‫ רביצה‬,‫ דחיפה‬,‫בנשיכה‬ :[‫תלמוד לומר והמית ]מכל מקום‬

and also its owner shall be put to death: By the hands of Heaven [and not through a court]. I might think that it [this verse] means [that he is liable to death] by the hands of man [i.e., through the court]. Therefore, the Torah states: “The assailant shall surely be put to death; he is a murderer” (Num. 35:21), [implying that] for his [act of] murder you [must] kill him, but you do not kill him [i. e., anyone] for his bull’s [act of] murder. -[From Sanh. 15b]

‫ יכול בידי‬.‫ בידי שמים‬:‫וגם בעליו יומת‬ ‫ תלמוד לומר )במדבר לה כא( מות‬,‫אדם‬ ‫ על רציחתו אתה‬,‫יומת המכה רוצח הוא‬ :‫ ואי אתה הורגו על רציחת שורו‬,‫הורגו‬

180

30insofar as ransom shall be levied upon

him, he shall give the redemption of his soul according to all that is levied upon him.

‫יוּשׁת עָ ָ ֑ליו וְנָתַ ֙ן פִּ דְ ֣י ֹן‬ ֖ ִ‫לא‬ ֣ ַ ‫ם־כּ ֹפֶ ר‬ :‫ר־יוּשׁת עָ ָלֽיו‬ ֶ‫נַפְ ֔שׁוֹ כּ ְ֥כ ֹל אֲ שׁ‬ ַ֖

insofar as ransom shall be levied upon him: Heb. (‫)אִ ם‬. This (‫ )אִ ם‬is not [meant as a] conditional, but it is like “When (‫ )אִ ם‬you lend money” (Exod. 22:24), a word meaning “that.” His sentence is that the court levy ransom upon him.

,‫ אם זה אינו תלוי‬:‫אם כפר יושת עליו‬ ‫והרי הוא כמו )לקמן כב כד( אם כסף‬ ‫ שישיתו‬,‫ זה משפטו‬,‫ לשון אשר‬,‫תלוה‬ :‫עליו בית דין כופר‬

he shall give the redemption of his soul: [This means] the value of the victim [as a slave]. This is the view of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiva says: The value of the damager, [i.e., the owner of the goring bull]. -[From Mechilta]

‫ דברי רבי‬,‫ דמי ניזק‬:‫ונתן פדיון נפשו‬ :‫ רבי עקיבא אומר דמי מזיק‬,‫ישמעאל‬

31Or if it gores a young boy or a young girl,

according to this ordinance shall be done to him. Or if it gores a young boy: Heb. ‫בֵן‬, lit., a son A son who is a minor. or a young girl: Heb. ‫בַת‬, lit., a daughter who is a minor. Since it says (verse 29): “and it puts to death a man or a woman,” I may think that he (the bull) is liable only for [killing] adults. Therefore, the Torah states: “Or if it gores a young boy, etc.” to make one liable for minors as [for] adults. -[From Mechilta, Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, B.K. 43b, 44a]

32If the bull gores a manservant or a maidservant, he shall give silver [in the amount of] thirty shekels to his master, and the bull shall be stoned. …a manservant or a maidservant -: Canaanites. -[From Mechilta] thirty shekels: This is a decree of the Scriptures [that the bull’s owner pay thirty shekels] whether he [the dead slave] was worth a thousand zuz or whether he was worth no more than a dinar. The weight of the shekel is four pieces of gold, which equal half an ounce according to the official weight of Cologne.

33And if a person opens a pit, or if a person digs a pit and does not cover it, and a bull or a donkey falls into it, And if a person opens a pit: which was covered, and he uncovered it.

‫אוֹ־בת י ָ ִ֑גּח‬ ‫אוֹ־בן יִגָּח‬ ַ֣ ֥ ֵ ‫לא‬ :‫כַּמִּ שְׁ ָ ֥פּט הַ ֶ ֖זּה י ָ ֵ֥עשֶׂ ה לוֹ‬ :‫ בן שהוא קטן‬:‫או בן יגח‬ ‫ לפי שנאמר והמית‬.‫ שהיא קטנה‬:‫או בת‬ ‫ יכול אינו חייב אלא על‬,‫איש או אשה‬ ,'‫ תלמוד לומר או בן יגח וגו‬,‫הגדולים‬ :‫לחייב על הקטנים כגדולים‬

‫אָמה‬ ֑ ָ ‫־עבֶד י ִגַּ ֥ח הַ ֖שּׁוֹר ֣אוֹ‬ ֛ ֶ ‫לבאִ ם‬ ‫לשׁים שְׁ קָ ֗ ִלים י ִתֵּ ֙ן‬ ֣ ִ ְ‫ֶ ֣כּסֶ ף | שׁ‬ :‫ַלֽאד ֹ ָ֔ניו ו ְהַ ֖שּׁוֹר י ִסָּ ֵקֽל‬ :‫ כנעניים‬:‫אם עבד או אמה‬ ,‫ גזירת הכתוב הוא‬:‫שלשים שקלים יתן‬ ‫ בין שאינו שוה‬,‫בין שהוא שוה אלף זוז‬ ‫ והשקל משקלו ארבע זהובים‬.‫אלא דינר‬ ‫שהם חצי אונקיא למשקל הישר של‬ :‫קולוניי"א‬

‫לגו ְִכֽי־י ִפְ תַּ֨ ח אִ֜ ישׁ ֗בּוֹר ֠אוֹ ִכּֽי־‬ ‫יִכ ֶ ְ֥רה ִ ֛אישׁ ֖בּ ֹר ו ְ֣˜א יְכ ֶ ַ֑סּנּוּ ו ְנָ ֽפַ ל־‬ :‫ָ ֥שׁמָּ ה ֖שּׁוֹר ֥אוֹ חֲ מֽ וֹר‬ :‫ שהיה מכוסה וגלהו‬:‫וכי יפתח איש בור‬

181

or if… digs: Why was this stated? If he is liable for ‫ אם על הפתיחה‬,‫ למה נאמר‬:‫או כי יכרה‬ opening [a pit that had already been dug], is it not [true that ‫ אלא להביא‬,‫ על הכרייה לא כל שכן‬,‫חייב‬ he would be] even more [guilty] for digging [a new pit]? But :‫כורה אחר כורה שהוא חייב‬ this is to include a digger [who digs deeper] after a digger, that he is liable. [I.e., if one digs a pit nine handbreadths deep, which is capable of injuring an animal but not killing it, and another digs one handbreadth more, making the open pit capable of killing an animal, the second digger is liable in all cases.] -[From B.K. 51a] and does not cover it: intimating that if he covered it, he is exempt [from paying for any damages that could occur], and the text speaks of one who digs in a public domain. [From B.K. 55b]

‫ ובחופר‬,‫ פטור‬,‫ הא אם כסהו‬:‫ולא יכסנו‬ :‫ברשות הרבים דבר הכתוב‬

and a bull or a donkey: The same applies to all domestic animals and beasts, for wherever it says: “a bull and a donkey,” we [can] derive [that it applies to all domestic animals] through a ‫ ְגּז ֵָרה שָׁ ו ָה‬, similar wording of ‫שׂוֹר שׁוֹר‬, [which is] from [the law concerning the] Sabbath, as it is stated: “In order that your bull and your donkey rest” (Exod. 23:12). Just as there [referring to the Sabbath] every domestic animal and beast is like the bull [in reference to the law], for it says elsewhere [regarding the Sabbath] (Deut. 5:14) “[…you shall not perform any kind of work, neither you, nor your son…] and all your animals,” here, too, all animals and beasts are like the bull [in reference to the law]. The bull and the donkey are mentioned only [for us to understand that] for a bull [that falls into a pit the owner is liable] but not for a man [who falls into a pit], and [he is liable for] a donkey but not for utensils. -[From B.K. 10b]

‫ הוא הדין לכל בהמה‬:‫שור או חמור‬ ,‫ שבכל מקום שנאמר שור וחמור‬,‫וחיה‬ ‫ שנאמר‬,‫אנו למדין אותו שור שור משבת‬ ;(‫למען ינוח שורך וחמורך )שמות כג יב‬ ‫ שהרי‬.‫מה להלן כל בהמה וחיה כשור‬ ‫נאמר במקום אחר וכל בהמתך )דברים‬ ‫ ולא‬,‫ כל בהמה וחיה כשור‬,‫ה יג( אף כאן‬ ,‫ ולא אדם‬,‫נאמר שור וחמור אלא שור‬ :‫ ולא כלים‬,‫חמור‬

34the owner of the pit shall pay; he shall

return money to its owner, and the dead body shall be his. the owner of the pit: [This refers to] the creator of the obstacle [i.e., the pit], although the pit is not his, for he made it in a public domain, Scripture made him its owner, insofar as he is liable for its damages. -[From B.K. 29b] he shall return money to its owner: Heb. ‫י ָשִׁ יב‬. [The word] ‫[ י ָשִׁ יב‬is written] to include [anything] worth money, even bran. -[From B.K. 7a] (See Exod. 22:4: “the best of his field or the best of his vineyard he shall pay,” which Rashi explains to mean that damages are paid from the best land. Rav Huna the son of Rav Yehoshua in the Talmud (B.K. 7b) solves this apparent discrepancy by concluding that it applies only if the defendant prefers to pay the damages with land, but if he prefers to pay with movable objects, everything is deemed the best, because if it cannot be sold here, it can be sold elsewhere.) [Addendum to Rashi] [It can therefore be easily converted to cash.]

and the dead body shall be his -: [The dead animal will belong to] the one [owner] who sustained the damage. They assess the carcass, and he [the owner] takes it for its value, and the damager pays him in addition to it [the carcass] payment for his damage. -[From Mechilta, B.K. 10b]

‫לד ַ ֤בּעַ ל הַ בּוֹ ֙ר י ְשַׁ ֔ ֵלּם ֶ ֖כּסֶ ף י ִ ָ֣שׁיב‬ :‫ִלבְעָ ָ ֑ליו ו ְהַ ֵ ֖מּת ִי ֽהְ י ֶה־לּֽוֹ‬ ‫ אף על פי שאין‬,‫ בעל התקלה‬:‫בעל הבור‬ ‫ עשאו‬,‫ שעשאו ברשות הרבים‬,‫הבור שלו‬ :‫הכתוב בעליו להתחייב עליו בנזקין‬ ‫ לרבות שוה‬,‫ ישיב‬:‫כסף ישיב לבעליו‬ :‫ ואפילו סובין‬,‫כסף‬

‫ שמין את הנבלה‬,‫ לניזק‬:‫והמת יהיה לו‬ ‫ונוטלה בדמים ומשלם לו המזיק עליה‬ :‫תשלומי נזקו‬

182

35And if a man's bull strikes his friend's bull

and it dies, they shall sell the live bull and divide the money received for it, and they shall also divide the dead body. And if… strikes: Heb. ‫י ִגּ ֹף‬, shove, either with its horns, or with its feet, or whether he bit him with his teeth All are included in ‫נְגִיפָ ה‬, for ‫ נְגִיפָ ה‬is only an expression of striking. -[From Mechilta] a man’s bull: Heb. ‫אִ ישׁ‬-‫שׁוֹר‬, a bull [belonging to] a man. they shall sell the live bull, etc.: Scripture speaks of [two bulls] of equal value a bull worth two hundred [zuz] that killed a bull worth two hundred [zuz]. Whether the carcass is worth much or worth little, when this one takes half [the value of] the live [bull] and half [the value of] the dead one, the result is that each one sustains half the damage that death inflicted upon him. We learn that the tame [bull] pays half the damage, for from the equal ones [the bulls of equal value] you learn [how it is with] the unequal ones [bulls of unequal value], for the law of the tame bull is to pay half the damage, not more or less. Or perhaps, even if they were unequal when they were alive, Scripture mandates that they sell them both [and divide the proceeds of the sale between them]? [This cannot be true since] if you say that sometimes the damager would gain very much, or sometimes the victim would receive much more than the amount of the complete damage, for half the value of the damaging bull [may] exceed the entire value of the bull that was damaged. If you say that, the [law regarding the] tame bull is more stringent than the [law regarding the] habitual gorer [which is illogical]. You are compelled to say that Scripture is referring only to the ones [bulls] of equal value. It teaches you that the tame bull pays half the damage, and from the [law concerning] equal ones, you learn about the unequal ones, that for the one who is awarded half the damage they [the court] assess the carcass, and the decrease of its value due to the death, [and] he receives half the depreciation and leaves (B.K. 34a). Now why did Scripture state it in this language? To teach [us] that the tame bull pays only with its body, and if it gored and subsequently died, the one [owner] who sustained the damage receives only the carcass, and if it does not equal half his damage, he has a loss. Or if a bull worth a maneh [one hundred zuz] gored a bull worth five hundred zuz, he [the owner] receives only the bull, for the tame bull did not become obligated to obligate its owner to pay from the best of his property (B.K. 16b).

36Or if it was known that it was a [habitually] goring bull since yesterday and the day before yesterday, and its owner does not watch it, he shall surely pay a bull for a bull, and the dead body shall be his.

‫ת־שׁוֹר‬ ֥ ֶ‫וֹר־אישׁ א‬ ֽ‫להו ְִכֽי־י ִ֧גּ ֹף שׁ‬ ִ֛ ‫ֵר ֵ ֖עהוּ ו ֵ ָ֑מת וּמָ֨ כְר֜ וּ אֶ ת־הַ ֤שּׁוֹר‬ ‫הַ חַ ֙י ו ְחָ ֣צוּ אֶ ת־כַּסְ ֔פּוֹ ו ְגַ ֥ם אֶ ת־‬ :‫הַ ֵ ֖מּת ֶי ֽחֱ צֽוּן‬ ‫ בין‬,‫ בין בגופו‬,‫ בין בקרניו‬,‫ ידחוף‬:‫וכי יגף‬ ‫ כולן בכלל‬,‫ בין שנשכו בשניו‬,‫ברגליו‬ :‫ שאין נגיפה אלא לשון מכה‬,‫נגיפה הם‬ :‫ שור של איש‬:‫שור איש‬ ‫ בשוים הכתוב‬:'‫ומכרו את השור וגו‬ ‫ שור שוה מאתיים שהמית שור‬,‫מדבר‬ ,‫ בין שהנבלה שוה הרבה‬,‫שוה מאתיים‬ ‫ כשנוטל זה חצי החי‬,‫בין שהיא שוה מעט‬ ,‫ וזה חצי החי וחצי המת‬,‫וחצי המת‬ ‫נמצא כל אחד מפסיד חצי נזק ]שהזיקה‬ ,‫ למדנו שהתם משלם חצי נזק‬,‫המיתה‬ ‫שמן השוין אתה למד לשאינן שוין[ כי דין‬ .‫התם לשלם חצי נזק לא פחות ולא יותר‬ ‫או יכול אף בשאינן שוין בדמיהן כשהן‬ ‫ אם‬,‫ אמר הכתוב וחצו את שניהם‬,‫חיים‬ ,‫ פעמים שמזיק משתכר הרבה‬,‫אמרת כן‬ ‫כשהנבלה שוה לימכר לנכרים הרבה‬ ‫ ואי אפשר‬,‫יותר מדמי שור המזיק‬ ‫ או‬.‫ שיהא המזיק נשכר‬,‫שיאמר הכתוב‬ ‫פעמים שהניזק נוטל הרבה יותר מדמי‬ ‫ שחצי דמי שור המזיק שוין‬,‫נזק שלם‬ ,‫ ואם אמרת כן‬,‫יותר מכל דמי שור הניזק‬ ‫ על כרחך לא דבר‬,‫הרי תם חמור ממועד‬ ‫ ולמדך שהתם משלם‬.‫הכתוב אלא בשוין‬ ,‫ ומן השוין תלמד לשאינן שוין‬,‫חצי נזק‬ ‫שהמשתלם חצי נזקו שמין לו את‬ ‫ ומה שפחתו דמיו בשביל‬,‫הנבלה‬ ‫ ולמה‬,‫ נוטל חצי הפחת והלך‬,‫המיתה‬ ‫אמר הכתוב בלשון הזה ולא אמר ישלם‬ ‫ ללמד שאין התם משלם אלא‬,‫חציו‬ ‫ אין הנזוק נוטל אלא‬,‫ ואם נגח ומת‬,‫מגופו‬ ,‫ ואם אינה מגעת לחצי נזקו‬,‫הנבלה‬ ‫ או שור שוה מנה שנגח שור שוה‬.‫יפסיד‬ ‫ אינו נוטל אלא את‬,‫חמש מאות זוז‬ ‫ שלא נתחייב התם לחייב את‬,‫השור‬ :‫בעליו לשלם מן העליה‬

ַ ֗ ‫לו ֣אוֹ‬ ‫נוֹדע ֠ ִכּי ֣שׁוֹר נ ַָגּ֥ח הוּ ֙א‬ ‫מִ תְּ ֣מוֹל שִׁ ל ְ֔שׁ ֹם ו ְ֥˜א י ִשְׁ מְ ֶ ֖רנּוּ‬ ‫בְּעָ ָ ֑ליו שַׁ ֨ ֵלּם י ְשַׁ ֵ ֥לּם שׁוֹ ֙ר ַ ֣תּחַ ת‬ :‫הַ ֔שּׁוֹר ו ְהַ ֵ ֖מּת ִי ֽהְ י ֶה־לּֽוֹ‬

183

Or if it was known: Or if it was not tame, but it was known that it was a [habitually] goring bull today and from yesterday and the day before yesterday, totaling three gorings. -[From Mechilta, B.K. 23b] he shall surely pay a bull: The complete damage. [Midrash Hagadol from Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai] and the dead body shall be his: [I.e.,] the victim’s, and in addition to that, the damager must complete it until the victim is paid his entire damage [due to him]. -[From B.K. 10b. 53b]

37If a man steals a bull or a lamb and

slaughters it or sells it, he shall pay five cattle for the bull or four sheep for the lamb.

‫ אלא נודע כי‬,‫ או לא היה תם‬:‫או נודע‬ ‫ הרי‬,‫ ומתמול שלשום‬,‫שור נגח הוא היום‬ :‫שלש נגיחות‬ :‫ נזק שלם‬:‫שלם ישלם שור‬

‫ ועליו ישלים‬,‫ לניזק‬:‫והמת יהיה לו‬ :‫ עד שישתלם ניזק כל נזקו‬,‫המזיק‬

‫שׁ ֣שׁוֹר אוֹ־שֶׂ֔ ה‬ ֙ ‫לז ִ ֤כּי יִגְנ ֹֽב־אִ י‬ ‫וּטְ ב ָ֖חוֹ ֣אוֹ מְ כ ָ֑רוֹ חֲ מִ ָ ֣שּׁה בָקָ֗ ר‬ ‫ַע־צ ֹאן‬ ֖ ‫ְאַרבּ‬ ְ ‫ם ַ ֣תּחַ ת הַ ֔שּׁוֹר ו‬ ֙ ‫י ְשַׁ ֵלּ‬ :‫ַ ֥תּחַ ת הַ ֶשּֽׂה‬

five cattle, etc.: Rabban Yochanan ben Zakkai said: The Omnipresent was considerate of people’s honor. [For] a bull, which walks with its [own] feet, and the thief was not disgraced by carrying it on his shoulder, he pays fivefold. [For] a lamb, which he [the thief] carries on his shoulder, he pays [only] fourfold because he was disgraced by it. Rabbi Meir said: Come and see how great the power of work is. [For the theft of] a bull, which caused [the owner] to stop working, he [the thief] pays five. [For the theft of] a lamb, which did not cause [the owner] to stop working, [the thief pays] four. -[From Mechilta, B.K. 79b, Tosefta B.K. 7:3]

‫ אמר רבן יוחנן בן זכאי‬:'‫חמשה בקר וגו‬ ‫ שור‬,‫חס המקום על כבודן של בריות‬ ‫שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב‬ ‫ שה‬,‫ משלם חמישה‬,‫לנושאו על כתפו‬ ‫ משלם ארבעה הואיל‬,‫שנושאו על כתפו‬ ‫ אמר רבי מאיר בא וראה‬.‫ונתבזה בו‬ ‫ שור‬,‫כמה גדולה כחה של מלאכה‬ ‫שבטלו ממלאכתו משלם חמשה שה‬ :‫שלא בטלו ממלאכתו ארבעה‬

for the bull…for the lamb: Scripture repeated them [i.e., the mentioning of the bull and the lamb] to tell [you] that the rule of fourfold and fivefold payments applies only to a bull and a lamb. [From B.K. 67b]

‫ שנאן הכתוב‬:‫תחת השור תחת השה‬ ‫ שאין מדת תשלומי ארבעה‬,‫לומר‬ :‫וחמשה נוהגת אלא בשור ושה בלבד‬

184

Chapter 22 1If, while breaking in, the thief is discovered,

and he is struck and dies, [it is as if] he has no blood. If, while breaking in: [I.e.,] when he was breaking into the house.

‫אאִ ם־בַּמַּ חְ ֶ ֛תּ ֶרת י ִמָּ ֵ ֥צא הַ גּ ַָנּ֖ב‬ :‫ו ְהֻ ָ ֣כּה ו ֵ ָ֑מת ֵ ֥אין ֖לוֹ דָּ ִמֽים‬ :‫ כשהיה חותר את הבית‬:‫אם במחתרת‬

he has no blood: [This signifies that] this is not ‫ הרי הוא כמת‬,‫ אין זו רציחה‬:‫אין לו דמים‬ [considered] murder. It is as though he [the thief] was ‫ כאן למדתך תורה אם בא‬.‫מעיקרו‬ [considered] dead from the start. Here the Torah teaches ‫ וזה להרגך בא‬,‫ השכם להרגו‬,‫להרגך‬ you [the lesson]: If someone comes to kill you, kill him first. ‫ שאין אדם מעמיד עצמו‬,‫שהרי יודע הוא‬ And this one [the thief] has come to kill you, because he ‫לפיכך‬ ,‫וראה שנוטלין ממונו בפניו ושותק‬ knows that no one [can] hold himself back and remain ‫ שאם יעמוד בעל הממון‬,‫על מנת כן בא‬ silent when he sees people taking his money. Therefore, he [the thief] has come with the acknowledgement that if :‫כנגדו יהרגנו‬ the owner of the property were to stand up against him, he [the owner] would kill him [the thief]. -[From Sanh. 72a]

2If the sun shone upon him, [it is as if] he

has blood; he shall surely pay. If he has no [money], he shall be sold for his theft.

‫באִ ם־זָ ְֽר ָ ֥חה הַ ֶ ֛שּׁמֶ שׁ עָ ָ ֖ליו דָּ ִ ֣מים‬ ‫ם־אין ֔לוֹ וְנִמְ ַ ֖כּר‬ ֣ ֵ ִ‫֑לוֹ שַׁ ֵ ֣לּם י ְשַׁ ֔ ֵלּם א‬ :‫ִבּגְנֵ ֽבָתֽ וֹ‬

If the sun shone upon him: This is nothing but a ‫ אין זה אלא כמן‬:‫אם זרחה השמש עליו‬ metaphor [meaning] if the matter is clear to you that he ‫משל אם ברור לך הדבר שיש לו שלום‬ [the thief] is peaceably disposed toward you-similar to the ‫ כך‬,‫ כשמש הזה שהוא שלום בעולם‬,‫עמך‬ sun, which represents peace in the world-so it is obvious ‫ אפילו יעמוד‬,‫פשוט לך שאינו בא להרוג‬ to you that he has not come to kill [you]. Even if the owner ‫ כגון אב החותר לגנוב‬,‫בעל הממון כנגדו‬ of the money rises against him, for instance, if a father ,‫ בידוע שרחמי האב על הבן‬,‫ממון הבן‬ breaks in to steal his son’s property, it is known that the father has mercy on his son, and he has not come with the :‫ואינו בא על עסקי נפשות‬ idea of murdering [him]. -[From Sanh. 72a, Mechilta] he has blood: He [the thief] is considered as a live person, and it is [considered] murder if the property owner kills him.

‫ אם‬,‫ כחי הוא חשוב ורציחה היא‬:‫דמים לו‬ :‫יהרגהו בעל הבית‬

he shall surely pay: The thief [shall pay] the money he ‫ ואינו חייב‬,‫ הגנב ממון שגנב‬:‫שלם ישלם‬ stole, and he is not liable to death. [The thief is considered ‫ ואונקלוס שתרגם אם עינא‬.‫מיתה‬ to have been sentenced to death in cases where the ‫ לקח לו שטה‬,‫דסהדיא נפלת עלוהי‬ property owner is allowed kill him. In these cases the thief ‫ לומר שאם מצאוהו עדים קודם‬,‫אחרת‬ is exempt from any monetary obligation incurred when he ,‫נגדו‬ ‫ וכשבא בעל הבית‬,‫שבא בעל הבית‬ dug into the house. In cases where the property owner ‫ חייב‬,‫ דמים לו‬,‫ שלא יהרגהו‬,‫התרו בו‬ may not kill him, however, the thief is not considered liable to death, and thus must pay for what he stole.] Onkelos, ‫ אין‬,‫ שאחר שיש רואים לו‬,‫עליו אם הרגו‬ who rendered: “If the eye of witnesses fell upon him,” ‫ ולא יהרוג‬,‫הגנב הזה בא על עסקי נפשות‬ adopted another view, saying that if witnesses discovered :‫את בעל הממון‬ him [the thief] before the property owner came, and when the property owner came against him, they warned him not to kill him, [the thief is considered as if] he has blood; i.e., he [the owner] is liable for him [the thief] if he kills him, because since [he has committed his crime when] people can see him, this thief has not come with the intention to murder, and he would not kill the property owner.

3If the stolen article is found in his

possession whether a bull, a donkey, or a lamb live ones he shall pay twofold.

‫גאִ ם־הִ מָּ ֵצ ֩א תִ מָּ ֵ֨צא ְבי ָ֜דוֹ הַ ְגּנֵ ָ֗בה‬ ‫ד־שׂה חַ ִיּ֑ים‬ ֖ ֶ ַ‫מִ ֧שּׁוֹר עַ ד־חֲ ֛מוֹר ע‬ :‫שְׁ ַ ֖ני ִם י ְשַׁ ֵלּֽם‬

185

If the stolen article is found in his possession: Heb. ‫ ְבי ָדוֹ‬, lit., in his hand, [meaning] in his possession, [meaning] that he neither slaughtered nor sold [it]. -[From Mechilta] whether a bull, a donkey: Everything is included in the [obligation to make a] twofold payment, whether it is a living thing or something that is not alive, for it says elsewhere (verse 8): “for a lamb, for a garment, for any lost article,… [he] shall pay twofold to his neighbor.” [From B.K. 62b] live ones he shall pay twofold: And he shall not pay him dead ones, but either live ones or the value of live ones. [From Mechilta]

4If a man leads his animals into a field or a

vineyard, or lets his animal loose and it eats in another's field, the best of his field or the best of his vineyard he shall pay.

‫ שלא‬,‫ ברשותו‬:‫אם המצא תמצא בידו‬ :‫טבח ולא מכר‬

‫ כל דבר בכלל תשלומי‬:‫ומשור עד חמור‬ ‫כפל בין שיש בו רוח חיים בין שאין בו רוח‬ (‫ שהרי נאמר במקום אחר )פסוק ח‬,‫חיים‬ ‫על שה על שלמה על כל אבדה וגו' ישלם‬ :‫שנים לרעהו‬ ,‫ ולא ישלם לו מתים‬:‫חיים שנים ישלם‬ :‫אלא חיים או דמי חיים‬

‫שׁ שָׂ ֶ ֣דה אוֹ־ ֶ֔כ ֶרם‬ ֙ ‫ד ִ ֤כּי יַבְעֶ ר־אִ י‬ ‫ו ְשִׁ לַּח֙ אֶ ת־בְּעִ יר֔ וֹ )כתיב‬ ‫יטב‬ ֥ ַ ֵ‫אַחר מ‬ ֑ ֵ ‫בעירה( וּב ֵ ִ֖ער בִּשְׂ ֵ ֣דה‬ :‫יטב כּ ְַר ֖מוֹ י ְשַׁ ֵלּֽם‬ ֥ ַ ֵ‫שָׂ ֵ ֛דהוּ וּמ‬

If leads his animals: These terms denote an animal as [it says] (Numbers 20:4) "we and our cattle" ‫אנחנו ובעירנו‬

‫ כולם לשון‬:‫ את בעירה ובער‬.‫כי יבער‬ :‫ כמו )במדבר כ ד( אנחנו ובעירנו‬,‫בהמה‬

If leads his animals: Heb. ‫יַבְעֶ ר‬, [i.e.,] leads his animals into his neighbor’s field or vineyard, and it damages it [the property] in one of these two [ways]: either by sending ( ַ‫ )שִׁ לּוּח‬his animal or by eating (‫)בִּעוּר‬. Our Sages explained [that] ‫ ו ְשִׁ לַח‬refers to the damages [made by] the treading of the foot, and ‫ וּבִעֵ ר‬refers to the damages of the tooth, which eats and destroys [someone’s property]. -[From B.K. 2b]

‫ יוליך בהמותיו בשדה וכרם של‬:‫כי יבער‬ ‫חבירו ויזיק אותו באחת משתי אלה או‬ ‫ ופירשו‬.‫ או בביעור‬,‫בשלוח בעירה‬ ,‫רבותינו שלוח הוא נזקי מדרך כף רגל‬ :‫ובער הוא נזקי השן האוכלת ומבערת‬

in another’s field: Heb. ‫בִּשְׂ דֵ ה אַחֵ ר‬, in another person’s field. The vowelization of ‫ בִּשְׂ דֵ ה‬with the sheva under the “sin” denotes the construct state. Hence, it means “in the field of another,” rather than “in another field.” Since the noun is missing, Rashi explains that it means “another person’s field.” -[Mizrachi] the best of his field… he shall pay: They [judges] assess the damage, and if he [the owner of this animal] comes to pay him [the owner of the land] the amount of his damage with land, he must pay him from the best of his fields. If his damage was [worth] a sela, he must give him the value of a sela from the best [land] that he has. Scripture teaches you that for the injured party, they assess [the damage] with the best land. -[From Mechilta, B.K. 6b]

5If a fire goes forth and finds thorns, and a

stack of grain or standing grain or the field be consumed, the one who ignited the fire shall surely pay. If a fire goes forth: Even by itself. [From B.K. 22b] and finds thorns: Heb. ‫קֹצִים‬, chardons in French, [meaning] thistles.

:‫ בשדה של איש אחר‬:‫בשדה אחר‬

‫ ואם‬,‫ שמין את הנזק‬:‫מיטב שדהו ישלם‬ ‫ ישלם לו‬,‫בא לשלם לו קרקע דמי נזקו‬ ‫ממיטב שדותיו אם היה נזקו סלע יתן לו‬ ,‫ למדך הכתוב‬.‫שוה סלע מעידית שיש לו‬ :‫שהניזקין שמין להם בעידית‬

‫ם‬ ֙ ‫וּמצ ָ ְ֤אה קֹצִי‬ ֽ ָ ‫ה ִכּֽי־תֵ ֵ֨צא אֵ֜ שׁ‬ ‫ו ְנֶ ֽאֱ ַ ֣כל גּ ֔ ִָדישׁ ֥אוֹ הַ קָּ ָ ֖מה ֣אוֹ‬ ‫הַ שָּׂ ֶ ֑דה שַׁ ֵ ֣לּם י ְשַׁ ֔ ֵלּם הַ מַּ ב ִ ְ֖ער אֶ ת־‬ :‫הַ בְּעֵ ָ ֽרה‬ :‫ אפילו מעצמה‬:‫כי תצא אש‬ :[‫ קרדונ"ש בלעז ]קוצים‬:‫ומצאה קוצים‬

186

and a stack of grain… be consumed: That it [the fire] caught onto the thorns until it reached a stack of grain or standing grain still attached to the ground.

‫ שליחכה בקוצים עד‬:‫ונאכל גדיש‬ ‫שהגיעה לגדיש או לקמה המחוברת‬ :‫לקרקע‬

or the field: That it [the fire] scorched the furrow that he had plowed, and he had to plow it a second time. -[From B.K. 60a]

‫ שליחכה את נירו וצריך לניר‬:‫או השדה‬ :‫אותה פעם שנייה‬

the one who ignited the fire shall surely pay: Although he ignited it within his own property, and it spread by itself through thorns that it found, he is liable to pay because he did not guard his burning coal so that it would not go forth and inflict damage.

6If a man gives his neighbor money or articles for safekeeping, and it is stolen from the man's house, if the thief is found, he shall pay twofold. and it is stolen from the man’s house: According to his words. if the thief is found, he shall pay twofold: The thief shall pay twofold [the value of the object] to its [original] owners. -[From B.K. 63b]

7If the thief is not found, the homeowner

shall approach the judges, [to swear] that he has not laid his hand upon his neighbor's property. If the thief is not found: And this custodian, who is the owner of the house, comes.

approaches -: the judges to litigate with this one [the owner] and to swear to him that he did not lay his hand upon his [property]. -[From B.K. 63b]

8For any sinful word, for a bull, for a donkey,

for a lamb, for a garment, for any lost article, concerning which he will say that this is it, the plea[s] of both parties shall come to the judges, [and] whoever the judges declare guilty shall pay twofold to his neighbor. For any sinful word: [i.e.,] that he is found to be lying in his oath, for witnesses testify that he himself stole it, and the judges declare him guilty because of [the testimony of] the witnesses.

‫ אף על פי שהדליק‬:‫שלם ישלם המבעיר‬ ‫בתוך שלו והיא יצאה מעצמה על ידי‬ ‫ לפי שלא‬,‫ חייב לשלם‬,‫קוצים שמצאה‬ :‫שמר את גחלתו שלא תצא ותזיק‬

ֵ ֶ‫ו ִכּֽי־י ִתֵּ ֩ן אִ֨ ישׁ א‬ ‫ל־רעֵ֜ הוּ ֶ ֤כּסֶ ף אֽ וֹ־‬ ‫ם לִשְׁ ֔מ ֹר ו ְ ֻג ַנּ֖ב מִ ֵ ֣בּית הָ ִ ֑אישׁ‬ ֙ ‫ֵכלִי‬ :‫אִ ם־י ִמָּ ֵ ֥צא הַ גּ ַָנּ֖ב י ְשַׁ ֵ ֥לּם שְׁ נָ ֽי ִם‬ :‫ לפי דבריו‬:‫וגנב מבית האיש‬ ‫ ישלם הגנב שנים‬:‫אם ימצא הגנב‬ :‫לבעלים‬

‫ם־˜א י ִמָּ ֵצ ֙א הַ ַגּ ָ֔נּב וְנִקְ ַ ֥רב‬ ֤ ִ‫זא‬ ָ ֶ‫ַבּֽעַ ל־הַ ַ ֖בּי ִת א‬ ‫ם־˜א‬ ֥ ִ‫˜הים א‬ ֑ ִ ֱ‫ל־הֽא‬ :‫שָׁ ַ ֛לח י ָ֖דוֹ בִּמְ ֶ ֥לאכֶת ֵר ֵעֽהוּ‬ ‫ ובא השומר הזה‬:‫אם לא ימצא הגנב‬ :‫שהוא בעל הבית‬ ‫ אל הדיינין לדון עם זה ולישבע לו‬:‫ונקרב‬ :‫שלא שלח ידו בשלו‬

‫ל־שׁוֹר‬ ֡ ַ‫חעַ ל־כָּל־דְּ בַר־פֶּ֡ שַׁ ע ע‬ ‫עַ ל־חֲ מ֩וֹ ֩ר עַ ל־שֶׂ֨ ה עַ ל־שַׂ לְמָ֜ ה‬ ‫עַ ל־כָּל־אֲ ב ֗ ֵָדה אֲ ֶ ֤שׁר י ֹאמַ ֙ר כִּי־‬ ‫֣הוּא ֶ֔זה ֚עַ ד ָהֽאֱ ˜הִ֔ ים י ָ֖ב ֹא דְּ ַבר־‬ ‫ֵיהם אֲ ֶ ֤שׁר י ְַרשִׁ יעֻ ֙ן אֱ ˜הִ֔ ים‬ ֑ ֶ ‫שְׁ נ‬ :‫י ְשַׁ ֵ ֥לּם שְׁ ַ ֖ני ִם ל ְֵר ֵעֽהוּ‬ ‫ שימצא שקרן‬:‫על כל דבר פשע‬ ,‫ שיעידו עדים שהוא עצמו גנבו‬,‫בשבועתו‬ :‫להים על פי העדים‬-‫וירשיעוהו א‬

187

shall pay twofold to his neighbor: The text teaches you that if one puts forth a claim concerning an item entrusted to him, saying that it was stolen from him, and it is discovered that he himself stole it, he must make twofold restitution. When [is this so]? Only if he swore [that he did not take it] and afterwards witnesses came [and testified that he had taken it for himself,] for so have our Rabbis, of blessed memory, interpreted: “and the homeowner approaches the judges” (verse 7). This approaching means [to make] an oath [that the custodian swore that the article was stolen]. You say [that he approaches] for an oath, or perhaps it means [he approaches] only for litigation. [In this case, if] he comes to litigate and he denies [any responsibility] by saying that it [the object] was stolen, then is he immediately liable for twofold restitution if witnesses come [and testify] that it is in his possession? [The answer is that since the expression] laying a hand is mentioned here (in verse 7), and below, laying a hand is [also] mentioned: “the oath of the Lord shall be between the two of them provided that he did not lay his hand upon his neighbor’s property.” (verse 10). Just as [“lay his hand” written] further denotes an oath, so does [“laid his hand” written] here denote an oath. -[From Mechilta, B. K. 63b]

,‫ למדך הכתוב‬:‫ישלם שנים לרעהו‬ ‫ ונמצא‬,‫שהטוען בפקדון לומר נגנב הימנו‬ .‫ משלם תשלומי כפל‬,‫שהוא עצמו גנבו‬ ,‫ואימתי בזמן שנשבע ואחר כך באו עדים‬ ‫שכך דרשו רבותינו ז"ל ונקרב בעל הבית‬ .‫ קריבה זו שבועה היא‬,‫להים‬-‫אל הא‬ ,‫ או אינו אלא לדין‬,‫אתה אומר לשבועה‬ ‫ מיד‬,‫שכיון שבא לדין וכפר לומר נגנבה‬ .‫ אם באו עדים שהוא בידו‬,‫יתחייב כפל‬ ‫ ונאמר למטה‬,‫נאמר כאן שליחות יד‬ ‫שליחות יד )פסוק י( שבועת ה' תהיה בין‬ ‫ מה להלן שבועה‬,‫שניהם אם לא שלח ידו‬ :‫אף כאן שבועה‬

concerning which he will say that this is it: According to its [the verse’s] simple meaning, concerning which the witness will say that this is it, [i.e., the article] about which you swore [was stolen but really] is in your possession. The pleas of both parties must be brought to the judges and they [the judges] will interrogate the witnesses, and if they [the witnesses] are acceptable and they [the judges] declare this custodian guilty, he must pay twofold [to the owner]. If they declare the witnesses guilty, namely that they were found collusive, they must pay twofold to the custodian. Our Rabbis, of blessed memory, however, interpreted ‫כִּי הוּא זֶה‬, that this is it, to mean that [the judges] do not demand an oath of him [the custodian] unless he admitted part [of the claim against him], saying, “I owe you this much, but the rest was stolen from me.” [From B.K. 106b]

‫ לפי פשוטו אשר‬:‫אשר יאמר כי הוא זה‬ ‫יאמר העד כי הוא זה שנשבעת עליו הרי‬ ‫ עד הדיינין יבא דבר שניהם‬.‫הוא אצלך‬ ‫ ואם כשרים הם‬,‫ויחקרו את העדים‬ ‫ ואם‬,‫ ישלם שנים‬,‫וירשיעוהו לשומר זה‬ ,‫ שנמצאו זוממין‬,‫ירשיעו את העדים‬ ‫ ורבותינו ז"ל‬.‫ישלמו הם שנים לשומר‬ ‫ ללמד שאין מחייבין אותו‬,‫דרשו כי הוא זה‬ ‫שבועה אלא אם כן הודה במקצת לומר‬ :‫ והמותר נגנב ממני‬,‫כך וכך אני חייב לך‬

9If a man gives his neighbor a donkey, a bull, a lamb, or any animal for safekeeping, and it dies, breaks a limb, or is captured, and no one sees [it], If a man gives his neighbor a donkey, a bull: The first section was stated concerning an unpaid custodian. Therefore, [the Torah] exempted him [the custodian] from theft, as it is written: “and it is stolen from the man’s house… If the thief is not found, the homeowner approaches the judges” (verses 6-7) for an oath. [Thus] you learn that he exempts himself with this oath. This section, [however,] is stated concerning a paid custodian. Therefore, he is not exempt if it [the deposit] was stolen, as it is written: “But if it is stolen from him, he shall pay” (verse 11). But in the case of an accident beyond his control, such as if it [the animal] died by itself or if it broke a limb, or if it was forcibly captured by bandits, and no one [was there to] see it [and] to testify concerning the matter [if he swears that this is the case, then he is exempt]. — [From B.M. 94b]

ֵ ֶ‫ט ִכּֽי־י ִתֵּ ֩ן אִ֨ ישׁ א‬ ‫ל־רעֵ֜ הוּ חֲ ֨מוֹר‬ ‫אוֹ־שׂה וְכָל־בְּהֵ ָ ֖מה‬ ‫אוֹ־שׁוֹר‬ ֥ ֶ֛ ‫וּמת אֽ וֹ־נִשְׁ ַ ֥בּר אֽ וֹ־נִשְׁ ָ ֖בּה‬ ֛ ֵ ‫לִשְׁ ֑מ ֹר‬ :‫ֵ ֥אין ר ֶֹאֽה‬ ‫כי יתן איש אל רעהו חמור או‬ ‫ פרשה ראשונה נאמרה בשומר‬:‫שור‬ ‫ כמו‬,‫ לפיכך פטר בו את הגנבה‬,‫חנם‬ ‫ אם‬,‫שנאמר )פסוק ו( וגונב מבית האיש‬ ‫לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית‬ .‫ למדת שפוטר עצמו בשבועה זו‬,‫לשבועה‬ ‫ לפיכך‬,‫ופרשה זו אמורה בשומר שכר‬ ‫ כמו שכתוב )פסוק‬,‫אינו פטור אם נגנבה‬ ‫ אבל על‬,‫יא( אם גנוב יגנב מעמו ישלם‬ ‫ או נשבר או‬,‫ כגון מת מעצמו‬,‫האונס‬ ‫ ואין רואה‬,‫נשבה בחזקה על ידי לסטים‬ :‫שיעיד בדבר‬

188

10the oath of the Lord shall be between the

two of them provided that he did not lay his hand upon his neighbor's property, and its owner shall accept [it], and he shall not pay.

‫ישְׁ ב ַ ֻ֣עת י ְה ָֹ֗וה ִתּֽהְ י ֶה֙ ֵ ֣בּין שְׁ נֵיהֶ֔ ם‬ ‫ם־˜א שָׁ ַ ֛לח י ָ֖דוֹ בִּמְ ֶ ֣לאכֶת ֵר ֵ ֑עהוּ‬ ֥ ִ‫א‬ :‫וְל ַ ָ֥קח בְּעָ ָ ֖ליו ו ְ֥˜א י ְשַׁ ֵלּֽם‬

the oath of the Lord shall be: He must swear that it is so, ,‫ ישבע שכן הוא כדבריו‬:‫שבועת ה' תהיה‬ as he says [that it was beyond his control] and that he did ‫והוא לא שלח בה יד להשתמש בה‬ not lay his hand upon it to use it for himself. Because if he ‫ ואחר כך‬,‫ שאם שלח בה יד‬,‫לעצמו‬ laid his hand upon it, and afterwards, something beyond :‫ חייב באונסים‬,‫נאנסה‬ his control happens to it, he is liable for [any damage resulting from] accidents. and its owner shall accept: the oath. [from B.K. 106a] and he shall not pay: The custodian [shall not pay] him anything.

:‫ השבועה‬:‫ולקח בעליו‬ :‫ לו השומר כלום‬:‫ולא ישלם‬

11But if it is stolen from him, he shall pay its owner.

‫יאו ְאִ ם־גּ ָ֥נ ֹב יִגּ ֵָנ֖ב ֵמֽעִ ֑מּוֹ י ְשַׁ ֵ ֖לּם‬ :‫ִלבְעָ ָלֽיו‬

12If it is torn apart, he shall bring witness for it; [for] the torn one he shall not pay.

‫יבאִ ם־טָ ֥ר ֹף י ִטָּ ֵ ֖רף יְב ֵ ִ֣אהוּ ֵ ֑עד‬ :‫הַ טְּ ֵר ָ ֖פה ֥˜א י ְשַׁ ֵלּֽם‬

If it is torn: By a ferocious beast.

:‫ על ידי חיה רעה‬:‫אם טרף יטרף‬

he shall bring witness for it: He shall bring witnesses [to testify] that it [the animal] was torn [apart] in a way that was beyond his control, and he is exempt. -[From B.K. 10b, 11a]

,‫ יביא עדים שנטרפה באונס‬:‫יבאהו עד‬ :‫ופטור‬

[for] the torn one he shall not pay: [The Torah] does not say, “[for] a torn one he shall not pay,” but, “[for]

‫ אינו אומר טרפה לא‬:‫הטרפה לא ישלם‬ ‫ יש טרפה שהוא‬,‫ אלא הטרפה‬,‫ישלם‬ ‫ טרפת‬.‫משלם ויש טרפה שאינו משלם‬ ,‫ טרפת זאב‬.‫חתול ושועל ונמיה משלם‬ ‫ ומי לחשך‬.‫ארי ודוב ונחש אינו משלם‬ ‫ שהרי כתיב ומת או נשבר או‬,‫לדון כן‬ ‫ אף‬,‫ מה מיתה שאין יכול להציל‬,‫נשבה‬ :‫שבר ושביה שאין יכול להציל‬

the: torn one.” For one type of torn animal he pays, and for another type of torn animal he does not pay. For an animal torn [apart] by a cat, a fox, or a marten, he must pay, but for an animal torn by a wolf, a lion, a bear, or a snake, he does not pay. Now who whispered to you to reason that way? [The proof is] that it is written: “and it dies, breaks a limb, or is captured” (verse 9). Just as with death, he cannot save it, so it is with breaking a limb and captivity, that he cannot save [it. But in the case of less ferocious beasts, like a fox, since the shepherd could have saved his charge, he is liable]. -[From Mechilta]

13And if a person borrows [an animal] from his neighbor and it breaks a limb or dies, if its owner is not with him, he shall surely pay.

‫יגו ְִכֽי־י ִשְׁ ַ ֥אל ִ ֛אישׁ מֵ ִ ֥עם ֵר ֵ ֖עהוּ‬ ‫אוֹ־מת בְּעָ ָ ֥ליו ֵאֽין־עִ ֖מּוֹ‬ ‫וְנִשְׁ ַ ֣בּר‬ ֵ֑ :‫שַׁ ֵ ֥לּם י ְשַׁ ֵלּֽם‬

189

And if a person borrows: This [verse] comes to teach you concerning a borrower, that he is liable for incidents beyond his control. if its owner is not with him: If the owner of the bull is not with the borrower doing his work. -[From B.M. 95b]

14If its owner is with him, he shall not pay; if it is a hired [animal], it has come for its hire. If its owner is with him: Whether he [the animal’s owner] is with him [the borrower] doing the same work, or if he was with him doing a different work. If he [the animal’s owner] was with him [the borrower] at the time of the loan, he [the owner] need not be with him at the time the limb was broken or the animal died [to make him exempt from payment]. -[From B.M. 95b]

‫ בא ללמדך על השואל שחייב‬:‫וכי ישאל‬ :‫באונסין‬ ‫ אם בעליו של שור אינו‬:‫בעליו אין עמו‬ :‫עם השואל במלאכתו‬

‫ידאִ ם־בְּעָ ָ ֥ליו עִ ֖מּוֹ ֣˜א י ְשַׁ ֵ ֑לּם אִ ם־‬ :‫שָׂ ִ ֣כיר ֔הוּא ָ ֖בּא בִּשְׂ כ ָֽרוֹ‬ ,‫ בין שהוא באותה מלאכה‬:‫אם בעליו עמו‬ ‫ היה עמו‬,‫בין שהוא במלאכה אחרת‬ ‫ אינו צריך להיות עמו‬,‫בשעת שאלה‬ :‫בשעת שבירה ומיתה‬

if it is a hired [animal]: If the bull was not borrowed but ‫ אם השור אינו שאול אלא‬:‫אם שכיר הוא‬ hired, [and] it came to be hired into the hands of this hirer ‫ בא בשכרו ליד השוכר הזה ולא‬,‫שכור‬ [for a fee] not through lending And he [the hirer] does not ‫ שהרי על ידי‬,‫ ואין כל הנאה שלו‬,‫בשאלה‬ have complete benefit [of the animal] for he used it ‫ ואין לו משפט שואל‬,‫שכרו נשתמש‬ through its hire, and he does not have the status of a borrower to be liable for accidents beyond his control. [The ‫ אם‬,‫ ולא פירש מה דינו‬.‫להתחייב באונסין‬ ‫ לפיכך נחלקו‬,‫כשומר חנם או כשומר שכר‬ Torah, however,] did not specify what his status is, whether he is judged like an unpaid custodian or like a ‫ רבי‬,‫ שוכר כיצד משלם‬,‫בו חכמי ישראל‬ paid custodian. Therefore, the Sages of Israel differed ‫ רבי יהודה אומר‬.‫מאיר אומר כשומר חנם‬ concerning him: How does a hirer pay [in the case of an :‫כשומר שכר‬ accident]? Rabbi Meir says: Like an unpaid custodian. Rabbi Judah says: Like a paid custodian. -[From B.M. 90b]

15If a man seduces a virgin who is not

betrothed and lies with her, he shall provide her with a marriage contract as a wife. If a man seduces: Heb. ‫‡תּה‬ ֶ ַ‫י ְפ‬, he speaks to her heart until she yields to him. And so is its Aramaic translation: ‫ שִׁ דּוּל‬.‫ ו ַאִ ֵרי י ְשַׁ דֵּ ל‬in Aramaic is the equivalent of ‫ פִּ ‡תּוּי‬in Hebrew [and both signify persuasion]. he shall provide her with a marriage contract: He shall stipulate for her a dowry, as is the custom of a man to his wife, that he writes for her a kethubah, and he shall marry her. -[From Mechilta]

16If her father refuses to give her to him [in marriage], he shall weigh out money according to the dowry of the virgins. according to the dowry of the virgins: which is fixed at fifty silver shekels in the case of one who seizes a virgin and forcibly lies with her, as it is said: “The man who lay with her shall give the maiden’s father fifty silver shekels” (Deut. 22:29). -[From Keth. 10a]

17You shall not allow a sorceress to live.

‫ְתוּלה אֲ ֶ ֥שׁר‬ ֛ ָ ‫טוו ְִכֽי־י ְפַ ֶ ֣תּה אִ֗ ישׁ בּ‬ ‫˜ֽא־א ָ ֹ֖רשָׂ ה ו ְשָׁ ַ ֣כב עִ ָ ֑מּהּ מָ ֛ה ֹר‬ :‫י ִמְ הָ ֶ ֥רנָּה ֖לּוֹ לְאִ ָשּֽׁה‬ ‫ מדבר על לבה עד ששומעת‬:‫וכי יפתה‬ ‫ שדול בלשון‬.‫ וכן תרגומו וארי ישדל‬,‫לו‬ :‫ארמי כפתוי בלשון עברי‬ ‫ יפסוק לה מוהר כמשפט‬:‫מהר ימהרנה‬ :‫ שכותב לה כתובה וישאנה‬,‫איש לאשתו‬

‫אָביהָ לְתִ ָ ֣תּהּ‬ ֖ ִ ‫טזאִ ם־מָ ֵ ֧אן י ְמָ ֵ ֛אן‬ :‫֑לוֹ ֶ ֣כּסֶ ף י ִשְׁ ֔ק ֹל כּ ְ֖מ ֹהַ ר הַ בְּתוּ˜ֽת‬ ‫ שהוא קצוב חמשים‬:‫כמהר הבתולות‬ ‫כסף אצל התופס את הבתולה ושוכב‬ ‫עמה באונס שנאמר )דברים כב כט( ונתן‬ ‫האיש השוכב עמה לאבי הנער חמשים‬ :‫כסף‬

:‫יזמְ כַשֵּׁ ָ ֖פה ֥˜א תְ חַ יֶּ ֽה‬

190

You shall not allow a sorceress to live: But she shall be executed by the court. [This law applies equally to] both males and females, but the text speaks of the usual, and those who practice sorcery are usually women. -[From Mechilta, Sanh. 67a]

18Whoever lies [carnally] with an animal shall surely be put to death. Whoever lies [carnally] with an animal shall surely be put to death: by stoning. A male who has carnal relations with an animal [is just as liable] as a female who has carnal relations with an animal, concerning whom it is written: “their blood is upon them [meaning they will be killed]” (Lev. 20:16). -[From Sanh. 53, 54]) See Rashi on Exod. 21:17.

19He who slaughters [a sacrifice] to the gods shall be destroyed, except to the Lord alone.

,‫ אלא תומת בבית דין‬:‫מכשפה לא תחיה‬ ‫ אלא שדבר‬,‫ואחד זכרים ואחד נקבות‬ :‫הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות‬

‫יחכָּל־שׁ ֵ ֹ֥כב עִ ם־בְּהֵ ָ ֖מה ֥מוֹת‬ ָ :‫יוּמֽת‬ ,‫ בסקילה‬:‫כל שוכב עם בהמה מות יומת‬ (‫ שכתוב בהן )ויקרא כ טז‬,‫רובע כנרבעת‬ :‫דמיהם בם‬

‫ְתּי‬ ֥ ִ ‫˜הים ָי ֽחֳ ָ ֑רם ִבּל‬ ֖ ִ ֱ‫יטז ֵ ֹ֥בחַ ָלֽא‬ :‫ַלֽיה ָֹ֖וה ְלבַדּֽ וֹ‬

to the gods: Heb. ‫לָאֱ ˜הִ ים‬, to pagan deities. If it were ‫ אלו היה נקוד‬.‫ לעבודה זרה‬:‫להים‬-‫לא‬ vowelized ‫[ לֵא˜הִ ים‬the “lammed” with a “tzeirei”], it would ,‫להים היה צריך לפרש ולכתוב אחרים‬-‫לא‬ have to specify [which deities] and [it would need to be ‫ אין צריך לפרש‬,‫להים‬-‫עכשיו שאמר לא‬ explained and] written ‫אִ חֵ ִרים‬, other [gods]. Now that it says ‫בראש‬ ‫ שכל למד ובית המשמשות‬,‫אחרים‬ ‫לָאֱ ˜הִ ים‬, it does not have to specify [which gods are meant] ,‫ כגון למלך‬,‫התיבה אם נקודה בחטף‬ because every “lammed,” “beth,” and “hey” prefixed to a ,‫ צריך לפרש לאיזה מלך‬,‫ לעיר‬,‫למדבר‬ word, if it is vowelized with a “chataf” (meaning a “sheva” ), such as ‫ לְמֶ ֶל‬, to a king, ‫לְמִ דְ בָּר‬, to a desert, ‫לְעִ יר‬, to a city, ,‫ וכן למלכים‬,‫ לאיזה עיר‬,‫לאיזה מדבר‬ one must specify to which king, to which desert, to which ‫ ואם אינו‬,‫לרגלים צריך לפרש לאיזה‬ city. Similarly, [with a “beth” or “lammed”] ‫לִמְ ָלכִים‬, to kings, ‫להים‬-‫ וכן לא‬,‫ כל מלכים במשמע‬,‫מפרש‬ and ‫ל ְִר ָגלִים‬, to festivals, punctuated with a “chirik,” must be ‫ אבל‬,‫ אפילו קדש‬,‫להים משמע‬-‫כל א‬ specified to which ones. If it is not specified all kings are ,‫למדבר‬ ,‫ כמו למלך‬,‫כשהיא נוקדה פת"ח‬ meant. So too, ‫ לֵא˜הִ ים‬means all gods, even the divine, but ‫ באיזו מדבר‬,‫לעיר נודע באיזה מלך‬ when it is vowelized with a “pattach,” like ‫ לַמֶּ ֶל‬, to the ‫ לאותן‬,‫להים‬-‫ וכן לא‬,‫ובאיזה עיר מדבר‬ king, ‫לַמִּ דְ בָּר‬, to the desert, ‫לָעִ יר‬, to the city, [The “pattach” and the “kamatz” are in one category in this context. There ‫ כיוצא בו‬,‫שהוזהרתם עליהם במקום אחר‬ is also another way to explain this, as is written in Dikdukei ‫ לפי‬,‫להים‬-‫)תהלים פו ח( אין כמוך בא‬ Rashi. See that source.] it is known about which king he is :‫שלא פירש הוצרך לנקד פתח‬ speaking, and so ‫לָאֱ ˜הִ ים‬, to the gods, to those concerning which you were warned elsewhere. Similarly, “There is none like You among the gods” (Ps. 86:8). Since it is not specified, it had to be vowelized with a “pattach”.

191

shall be destroyed: Shall be put to death. Now why does ‫ והלא‬,‫ ולמה נאמר יחרם‬.‫ יומת‬:‫יחרם‬ it say “shall be destroyed” ? Is the death penalty not ‫כבר נאמר בו מיתה במקום אחר )דברים‬ mentioned elsewhere: “And you shall take that man or that ‫יז ה( והוצאת את האיש ההוא או את‬ woman [and you shall stone them… so that they will die], ‫על‬ ‫פירש‬ ‫ אלא לפי שלא‬,'‫האשה ההיא וגו‬ etc.” (Deut. 17:5) ? Since [there the Torah] did not specify ‫כל‬ ‫תאמר‬ ‫ שלא‬,‫איזו עבודה חייב מיתה‬ for which type of worship he is liable to death, so that you ‫ בא ופירש לך כאן זובח‬,‫עבודות במיתה‬ do not say that for all types of worship one is liable to death, [the Torah] came and specified to you here: “He ‫ מה זביחה‬,‫ לומר לך‬,‫להים יחרם‬-‫לא‬ who slaughters [a sacrifice] to the gods shall be ‫ אף אני‬,‫עבודה הנעשית בפנים לשמים‬ destroyed,” to inform you that just as slaughtering is a type ‫ שהן‬,‫מרבה המקטיר והמנסך והמשתחוה‬ of worship performed inside [the Temple] to Heaven, I also ‫עבודת בפנים וחייבים עליהם לכל עבודה‬ include one who burns [incense or parts of an animal] or ‫ בין שאין‬,‫זרה בין שדרכה לעבדה בכך‬ performs libations, which are types of worship performed ,‫ אבל שאר עבודות‬,‫דרכה לעבדה בכך‬ inside [the Temple], and [people] are liable for performing them for idolatry whether or not it is customary to worship ‫ אינו‬,‫כגון מכבד והמרבץ והמגפף והמנשק‬ that particular deity in that manner. However, [for] other :‫ אלא באזהרה‬,‫במיתה‬ types of worship-for example, if one sweeps, sprinkles water on the sand floor before it [the idol], embraces it or kisses it-he is not liable to death, but he is warned against it [i.e., he is liable to receive lashes]. -[From Mechilta, Sanh. 60b]

20And you shall not mistreat a stranger, nor

shall you oppress him, for you were strangers in the land of Egypt. And you shall not mistreat: By taunting with words, contralier in Old French, [meaning] to vex, like “And those who taunt you (ִ ‫) מוֹנַי‬, I will feed their flesh” (Isa. 49:26). [From Mechilta, Jonathan] nor shall you oppress him: by robbing [him of his] money. -[From Mechilta, Jonathan] for you were strangers in the land of Egypt: If you taunt him, he can also taunt you and say to you, “You too emanate from strangers.” Do not reproach your neighbor with a fault that is also yours (Mechilta, B.M. 59b). Every expression of a stranger (‫ )גֵּר‬means a person who was not born in that country but has come from another country to sojourn there.

21You shall not oppress any widow or orphan. You shall not oppress any widow or orphan: The same applies to all people, but the Scripture speaks of the usual situation, since they [widows and orphans] are weak and [they] are frequently oppressed. -[From Mechilta]

22If you oppress him, [beware,] for if he cries

out to Me, I will surely hear his cry.

‫ֽא־תוֹנ֖ה ו ְ֣˜א תִ לְחָ ֶ ֑צנּוּ ִכּֽי־‬ ˜ ‫כו ְגֵ ֥ר‬ ֶ :‫ִיתם בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬ ֖ ֶ ‫ג ִ ֵ֥רים הֱ י‬ ‫ קונטרליי"ר‬,‫ אונאת דברים‬:‫וגר לא תונה‬ (‫ כמו )ישעיה מט כו‬,[‫בלעז ]לקנטר‬ :‫והאכלתי את מוניך את בשרם‬ :‫ בגזילת ממון‬:‫ולא תלחצנו‬

‫ אף הוא יכול‬,‫ אם הוניתו‬:‫כי גרים הייתם‬ ,‫להונותך ולומר לך אף אתה מגרים באת‬ ,‫ כל לשון גר‬.‫מום שבך אל תאמר לחברך‬ ‫ אלא בא‬,‫אדם שלא נולד באותה מדינה‬ :‫ממדינה אחרת לגור שם‬

:‫כאכָּל־אַלְמָ ָנ֥ה וְי ָ֖תוֹם ֥˜א תְ עַ נּֽוּן‬ ‫ הוא הדין‬:‫כל אלמנה ויתום לא תענון‬ ‫ לפי‬,‫ אלא שדבר הכתוב בהווה‬,‫לכל אדם‬ :‫שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם‬

‫כבאִ ם־עַ נֵּ ֥ה תְ עַ נֵּה א ֹ֑תוֹ ִ ֣כּי אִ ם־‬ ‫צ ָ֤ע ֹק יִצְעַ ק֙ אֵ ֔ ַלי שָׁ ֥מ ֹעַ אֶ שְׁ ַ ֖מע‬ :‫ַצֽעֲ קָ תֽ וֹ‬

192

If you oppress him: This is an elliptical verse. It threatens ,‫ הרי זה מקרא קצר‬:‫אם ענה תענה אתו‬ [punishment], but does not delineate his punishment. [This (‫ כמו )בראשית ד טו‬,‫גזם ולא פירש עונשו‬ is] similar to “Therefore, whoever kills Cain…!” (Gen. ‫לכן כל הורג קין גזם ולא פירש עונשו אף‬ 4:15). It threatens, but does not delineate his punishment. ,‫ לשון גזום‬,‫כאן אם ענה תענה אותו‬ Here too, “If you oppress him” is an expression of a threat: ‫צעק‬ ‫כי‬ ,‫ למה‬,‫כלומר סופך ליטול את שלך‬ If you oppress him [the orphan], you will ultimately receive :'‫יצעק אלי וגו‬ what is coming to you. Why? “For if he cries out to Me, etc.”

23My wrath will be kindled, and I will slay you with the sword, and your wives will be widows and your children orphans. and your wives will be widows: From the implication of what is said-“and I will slay you” -do I not know that your wives will be widows and your children orphans? Rather, this is another curse, namely that the wives will be bound in living widowhood -there will be no witnesses to their husbands’ deaths, and [thus] they will be forbidden to remarry. The children will be orphans because the court will not allow them to have their fathers’ property, since they do not know whether they died or were captured. [From Mechilta, B.M. 38b]

24When you lend money to My people, to

the poor person [who is] with you, you shall not behave toward him as a lender; you shall not impose interest upon him. When you lend money to My people: Rabbi Ishmael says: Every ‫ אִ ם‬in the Torah is optional except three, and this is one of them. -[From Mechilta. ‫ אִ ם‬usually means “if,” which refers to something optional, denoting an incident that may or may not occur. Rashi on Exod. 20:22 explains that in this case, lending money to the needy is obligatory, as in Deut. 15:8. Therefore, in this verse, ‫ אִ ם‬means “when.”] to My people: [If a member of] My people [i.e., an Israelite,] and a gentile [apply for a loan], [the member of] My people takes preference; [if] a poor person and a rich person [apply for a loan], the poor person takes preference; [if] the poor of your city and the poor of another city [apply for a loan], the poor of your city take preference (Mechilta, B.M. 71a), and this is its meaning: “When you lend money,” lend it to “My people” and not to a gentile, and to which of My people? “To the poor person.” And to which poor person? To the one who is “with you.” [I.e., if you have enough money to lend to only one person, lend it to a Jew rather than to a non-Jew. Even if the gentile will pay interest, and you are not allowed to take interest from the Jew, you must lend the money to the Jew (B.M. 71a).] Another meaning: to My people: That you shall not behave toward him [the borrower] in a demeaning manner when you lend to him, for he is [a member of] My people. -[From Tanchuma 15] to the poor person [who is] with you: Look at yourself as if you were a poor person.) -[From Tanchuma 15]

‫כגו ְחָ ָ ֣רה אַ פִּ֔ י ו ְָה ַֽרג ִ ְ֥תּי אֶ תְ ֶ ֖כם‬ ‫ם אַלְמָ נ֔ וֹת‬ ֙ ‫ֶח ֶרב ו ְהָ י֤ וּ נְשֵׁ י ֶכ‬ ָ֑ ‫בּ‬ :‫ֵיכם י ְת ִֹמֽים‬ ֖ ֶ ‫וּ ְבנ‬ ‫ ממשמע שנאמר‬:‫והיו נשיכם אלמנות‬ ‫ איני יודע שנשיכם אלמנות‬,‫והרגתי אתכם‬ ,‫ אלא הרי זו קללה אחרת‬,‫ובניכם יתומים‬ ,‫שיהיו הנשים צרורות כאלמנות חיות‬ ‫שלא יהיו עדים למיתת בעליהן ותהיינה‬ ‫ שלא‬,‫אסורות להנשא והבנים יהיו יתומים‬ ‫יניחום בית דין לירד לנכסי אביהם לפי‬ :‫שאין יודעים אם מתו אם נשבו‬

‫ם־כּסֶ ף | תַּ ְל ֶו֣ה אֶ ת־עַ מִּ֗ י‬ ֣ ֶ ִ‫כדא‬ ִ ‫˜א־תֽהְ ֶי֥ה ֖לוֹ‬ ‡ ָ֔‫ת־הֽעָ נִ ֙י עִ מּ‬ ֶ ֶ‫א‬ :‡ ֶ‫ימוּן עָ ָ ֖ליו נֶ ֽשׁ‬ ֥ ִ‫ְנשׁה ˜ֽא־תְ שׂ‬ ֶ֑ ‫כּ‬ ‫ רבי ישמעאל‬:‫אם כסף תלוה את עמי‬ ‫ חוץ‬,‫אומר כל אם ואם שבתורה רשות‬ :‫משלושה וזה אחד מהן‬

,‫ עני ועשיר‬.‫ עמי קודם‬,‫ עמי וגוי‬:‫את עמי‬ ‫ עניי‬,‫ עניי עירך ועניי עיר אחרת‬.‫עני קודם‬ ,‫ וזה משמעו אם כסף תלוה‬.‫עירך קודמין‬ ,‫ ולא לגוי ולאיזה מעמי‬,‫את עמי תלוהו‬ ‫ דבר‬.‫ ולאיזה עני לאותו שעמך‬,‫את העני‬ ‫ שלא תנהג בו מנהג בזיון‬,‫אחר את העני‬ :‫ שהוא עמי‬,‫בהלוואה‬

‫ הוי מסתכל בעצמך כאלו‬:‫את העני עמך‬ :‫אתה העני‬

193

you shall not behave toward him as a lender: You shall ,‫ לא תתבענו בחזקה‬:‫לא תהיה לו כנשה‬ not demand it of him forcibly (Tanchuma 9, Exod. Rabbah ‫ אל תהי דומה עליו‬,‫אם אתה יודע שאין לו‬ 31:6). If you know that he does not have [the money to ,‫ אלא כאילו לא הלויתו‬,‫כאלו הלויתו‬ repay you], do not appear to him as if you have lent to him, :‫כלומר לא תכלימהו‬ but as if you have not lent to him; i.e., do not embarrass him. -[From B.M. 75b] interest: Heb. ֶ‫ נֶשׁ‬, lit., biting. Interest, which is like the ‫ שנושך‬,‫ רבית שהוא כנשיכת נחש‬:‫נשך‬ biting of a snake, which bites by making a small wound in ‫ ופתאום‬,‫חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש‬ a person’s foot, and he [the person] does not feel [the ,‫ כך רבית‬,‫הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו‬ wound], and suddenly, it spreads and swells up as far as ‫עולה‬ ‫אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהרבית‬ his crown. So it is with interest. He does not feel it, and it is :‫ומחסרו ממון הרבה‬ not noticeable until the interest accumulates and it costs him a considerable sum of money. -[From Tanchuma 9, Exod. Rabbah 31:6]

25If you take your neighbor's garment as

security, until sunset you shall return it to him,

À‫כהאִ ם־חָ ֥ב ֹל תַּ חְ ֖בּ ֹל שַׂ ל ַ ְ֣מת ֵר ֶ ֑ע‬ :‫יבנּוּ לֽוֹ‬ ֥ ַ‫ע‬ ֥ ֶ ִ‫ד־בּ ֹא הַ ֶ ֖שּׁמֶ שׁ תְּ שׁ‬

ַ ‫חָ ב ֹל‬. No expression If you take… as security: Heb. ‫‡תּחְ בּ ֹל‬ ‫ כל לשון חבלה אינו‬:‫אם חבל תחבל‬ of ‫ חִ ָבלָה‬means security given at the time of the loan, but ‫ אלא שממשכנין את‬,‫משכון בשעת הלואה‬ [that which] is exacted from the debtor when the debt ‫ חבול‬.‫ כשמגיע הזמן ואינו פורע‬,‫הלוה‬ becomes due and he [the debtor] does not pay (B.M. 114). ,‫פעמים‬ ‫ עד כמה‬,‫תחבול כפל לך בחבלה‬ ַ ‫ חָ ב ֹל‬the Torah repeats the taking of the security (‫‡תּחְ בּ ֹל‬ ‫והרי‬ ,‫אמר הקב"ה כמה אתה חייב לי‬ [implying that one may take security] even many times. ‫ונותנת‬ ‫ואמש‬ ‫נפשך עולה אצלי כל אמש‬ The Holy One, blessed is He, said: “How much you owe Me! Yet your soul ascends to Me every night, gives an ‫ ואני מחזירה‬,‫דין וחשבון ומתחייבת לפני‬ account, is found guilty before Me, and I return it to you. :‫ אף אתה טול והשב טול והשב‬,‫לך‬ You too, take and return, take and return.” ) -(Tanchuma 16.) until sunset you shall return it to him: [For] the entire day you shall return it to him until the sun sets, and when the sun sets you may again take it until the next morning arrives. This verse speaks of a garment worn by day, which he does not need at night. -[From Mechilta, B.M. 114b]

26for it is his only covering; it is his garment for his skin. With what shall he lie? And it shall be [that] if he cries out to Me, I will hear because I am gracious. for it is his only covering: This is a cloak. -[From Mechilta] his garment: This is a shirt. -[From Mechilta] With what shall he lie?: [This comes] to include a spread. -[From Mechilta]

27You shall not curse a judge, neither shall

you curse a prince among your people. You shall not curse a judge: Heb. ‫אֱ ˜הִ ים‬. This is a warning against cursing God and a warning against cursing a judge. -[From Sanh. 66a]

‫ כל היום‬:‫עד בא השמש תשיבנו לו‬ ‫ וכבוא השמש‬,‫תשיבנו לו עד בא השמש‬ ,‫ עד שיבא בקר של מחר‬,‫תחזור ותטלנו‬ ‫ שאין צריך לה‬,‫ובכסות יום הכתוב מדבר‬ :‫בלילה‬

‫כו ִ ֣כּי ִ ֤הוא‬ ‫כסותה( ְלב ֔ ַָדּהּ ִ ֥הוא שִׂ מְ ל ָ֖תוֹ לְע ֑ ֹרוֹ‬ ‫בּ ֶ ַ֣מּה י ִשְׁ ָ֔כּב ו ְהָ י ָה֙ ִכּֽי־יִצ ַ ְ֣עק אֵ ֔ ַלי‬ :‫אנִי‬ ֽ ָ ‫ו ְָשֽׁמַ עְ ִ ֖תּי ִכּֽי־חַ נּ֥ וּן‬ ‫כְסוּת֙וֹ )כתיב‬

:‫ זו טלית‬:‫כי הוא כסותה‬ :‫ זו חלוק‬:‫שמלתו‬ :‫ לרבות את המצע‬:‫במה ישכב‬

‫˜הים ֣˜א תְ קַ ֵ ֑לּל וְנ ִ ָ֥שׂיא‬ ֖ ִ ֱ‫כזא‬ :‫֖ ֥˜א תָ ֽא ֹר‬À ְ‫בְעַ מּ‬ ‫ הרי זו אזהרה לברכת‬:‫להים לא תקלל‬-‫א‬ :‫ ואזהרה לקללת דיין‬,‫השם‬

194

28Your fullness offering and your heave

offering you shall not delay; the firstborn of your sons you shall give Me. Your fullness offering: The obligation that is incumbent upon you when your produce becomes fully ripe. This ִ ‫)בּ‬. -[From Onkelos, reference is to the first fruits (‫ִכּוּרים‬ Mechilta, Temurah 4a]

‫אַחר‬ ֑ ֵ ְ‫֖ ֣˜א ת‬À ֲ‫֥ ו ְדִ מְ ע‬À ְ‫כחמְ ל ֵָאֽת‬ ִ ‫ תִּ ֶתּ‬À‫בּ ְ֥כוֹר בּ ֶָנ֖י‬ :‫ן־לֽי‬ ‫ חובה המוטלת עליך כשתתמלא‬:‫מלאתך‬ :‫ והם בכורים‬,‫תבואתך להתבשל‬

and your heave offering: Heb. ֲ‫ ו ְדִ מְ ע‬. [This is] the terumah [the first offering from the produce, which is given to the kohen] (Mechilta, Temurah 4a), but I do not know the etymology of ‫[ דֶּ מַ ע‬which is the noun root of ֲ‫] דִ מְ ע‬.

‫ ואיני יודע מהו לשון‬,‫ התרומה‬:‫ודמעך‬ :‫דמע‬

you shall not delay: You shall not alter the sequence of their separation by delaying what should come first and advancing what should come later, namely that one may not advance terumah before bikkurim or tithes before terumah. -[From Mechilta]

,‫ לא תשנה סדר הפרשתן‬:‫לא תאחר‬ ‫לאחר את המוקדם ולהקדים את‬ ‫ שלא יקדים תרומה לבכורים‬,‫המאוחר‬ :‫ומעשר לתרומה‬

the firstborn of your sons you shall give Me: to redeem ‫ לפדותו בחמש סלעים‬:‫בכור בניך תתן לי‬ him from the kohen with five selas. Now did He not give ‫ והלא כבר צוה עליו במקום‬.‫מן הכהן‬ the command concerning this elsewhere (Num. 18:16) ? ‫ אלא כדי לסמוך לו כן תעשה‬,‫אחר‬ But [it is written here] to juxtapose to it “So shall you do ‫יום‬ ‫שלושים‬ ‫ מה בכור אדם לאחר‬,‫לשורך‬ with your cattle and with your sheep,” [implying that] just ‫מבן‬ ‫ופדויו‬ (‫טז‬ ‫פודהו שנאמר )במדבר יח‬ as the firstborn of man is redeemed after thirty days, as it [‫ אף בכור בהמה דקה ]גסה‬,‫חדש תפדה‬ is said: “And his redemption, from a month old you shall redeem [him]” (Num. 18:16), so too with the firstborn of :‫מטפל בו שלשים יום ואחר כך נותנו לכהן‬ small cattle; one must care for it for thirty days and afterwards give it to the kohen. -[From Bech. 26b]

29So shall you do with your cattle and with

your sheep: seven days it shall be with its mother, on the eighth day you may give it to Me. seven days it shall be with its mother: This is a warning to the kohen, that if he wants to bring his sacrifice early, he may not bring it before eight [days] because it lacks the minimum time requirement. on the eighth day you may give it to Me: We may think that is obligatory for that day, [and if so, we would render: On the eighth day you shall give it to Me. That is not so, however, because] it says here, “eighth,” and it says further (Lev. 22:27), “and from the eighth day on it will be accepted.” Just as “the eighth day” mentioned further means to make [it] fit from the eighth day on, so does the eighth day mentioned here mean to make [it] fit from the eighth day on, and this is its meaning: on the eighth day you are permitted to give it to Me. -[From Mechilta]

30And you shall be holy people to Me, and flesh torn in the field you shall not eat; you shall throw it to the dog[s].

ַ ‫כט ֵכּ‬ À֑‫ֹאנ‬ ֶ ‫֖ לְצ‬À‫ְשׁ ֹ ְר‬ ֽ ‫ֽן־תּֽעֲ ֶ ֥שׂה ל‬ ‫ם ִי ֽהְ ֶי֣ה עִ ם־אִ ֔מּוֹ בַּיּ֥ וֹם‬ ֙ ‫שִׁ ב ַ ְ֤עת י ָמִ י‬ ִ ְ‫הַ שְּׁ מִ ִינ֖י תִּ תּ‬ :‫נוֹ־לֽי‬ ‫ זו אזהרה‬:‫שבעת ימים יהיה עם אמו‬ ‫ לא‬,‫ שאם בא למהר את הקרבתו‬,‫לכהן‬ ‫ לפי שהוא מחוסר‬,‫ימהר קודם שמונה‬ :‫זמן‬ ‫ יכול יהא חובה‬:‫ביום השמיני תתנו לי‬ ‫ ונאמר להלן‬,‫ נאמר כאן שמיני‬,‫לבו ביום‬ ‫)ויקרא כב כז( ומיום השמיני והלאה‬ ‫ מה שמיני האמור להלן להכשיר‬,‫ירצה‬ ‫ אף שמיני האמור כאן‬,‫משמיני ולהלן‬ ‫ וכן משמעו וביום‬,‫להכשיר משמיני ולהלן‬ :‫השמיני אתה רשאי ליתנו לי‬

‫י־ק ֹדֶ שׁ ִתּֽהְ י֣ וּן ִ ֑לי וּבָשָׂ֨ ר‬ ֖ ֵ‫לו ְאַנְשׁ‬ ‫בַּשָּׂ ֶ ֤דה טְ ֵרפָ ה֙ ֣˜א ת ֹא ֵ֔כלוּ ל ֶ ַ֖כּלֶב‬ :‫תַּ שְׁ ל ִ֥כוּן א ֹתֽ וֹ‬

195

And you shall be holy people to Me: If you are holy and abstain from the loathsomeness of [eating] carrion and mortally injured animals, you are Mine, but if not, you are not Mine. -[From Mechilta]

‫ אם אתם קדושים‬:‫ואנשי קדש תהיון לי‬ ‫ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם‬ :‫ ואם לאו אינכם שלי‬,‫שלי‬

and flesh torn in the field: [If the flesh was torn] in the house the law is the same, but the Scripture speaks of the usual occurrence, [i.e.,] the location where animals are usually torn. Similarly, “For he found her in the field” (Deut. 22:27), [i.e., the law is the same for any place where no one is around to rescue a betrothed woman who is violated; it is assumed that she cried out for help to no avail]. Similarly,” who will be unclean as a result of a nocturnal emission” (Deut. 23:11). The same applies to an emission that occurs during the day [that the person becomes unclean], but the Scripture speaks of the usual occurrence [Mechilta]. [Onkelos renders:] ‫וּבְשַׂ ר ‡תְּ לִישׁ מִ ן‬ ‫חֵ יו ָא חַ יי ָא‬, [i.e., you cannot eat] flesh that was torn off through the tearing of a wolf or a lion from a kosher beast or from a kosher domestic animal while it was alive.

‫ אלא‬,‫ אף בבית כן‬:‫ובשר בשדה טרפה‬ ‫ מקום שדרך‬,‫שדיבר הכתוב בהווה‬ ‫ וכן )דברים כב כז( כי‬,‫בהמות ליטרף‬ ‫ וכן )שם כג יא( אשר לא‬,‫בשדה מצאה‬ ‫ הוא הדין מקרה‬,‫יהיה טהור מקרה לילה‬ ‫ ואונקלוס‬.‫ אלא שדיבר הכתוב בהווה‬,‫יום‬ ‫ בשר‬,‫תרגם ובשר תליש מן חיוא חיא‬ ‫ מן‬,‫שנתלש על ידי טרפת זאב או ארי‬ :‫חיה כשרה או מבהמה כשרה בחייה‬

you shall throw it to the dog[s]: He [the gentile] is also similar to a dog [in this context, namely that the treifah can be given or sold to him], or perhaps a dog is meant literally [that the treifah can be given only to a dog]? Therefore, the Torah states regarding carrion (‫[ נְ ֵבלָה‬an animal that died without ritual slaughter]): “or sell [it] to a gentile” (Deut. 14:21). From this, we derive by a kal vachomer that from a treifah we are permitted to gain any type of benefit [except eating, of course]. If so, why does the Torah say “to the dogs” ? Because the Holy One, blessed is He, does not withhold the reward of any creature, as it is said: “But to all the children of Israel, not one dog will whet its tongue” (Exod. 11:7). Said the Holy One, blessed is He, “Give it its reward.” -[From Mechilta]

‫ או‬,‫ אף הגוי ככלב‬:‫לכלב תשליכון אותו‬ ‫ תלמוד לומר‬,‫אינו אלא כלב כמשמעו‬ ‫ קל‬,‫בנבלה )דב' יד כא( או מכור לנכרי‬ ‫ אם‬.‫וחומר לטרפה שמותרת בכל הנאות‬ ‫ למדך הכתוב‬,‫כן מה תלמוד לומר לכלב‬ ,‫שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה‬ ‫שנאמר )שמות יא ז( ולכל בני ישראל לא‬ ‫ אמר הקב"ה תנו לו‬,‫יחרץ כלב לשונו‬ :‫שכרו‬

196

Chapter 23 1You shall not accept a false report; do not

place your hand with a wicked person to be a false witness.

‫אַל־תּשֶׁ ת‬ ‫א ֥˜א תִ ָ ֖שּׂא ֵ ֣שׁמַ ע ָ ֑שׁו ְא‬ ָ֤ ָ ִ‫ ע‬À֙ ְ‫ָי ֽד‬ :‫ם־רשָׁ֔ ע ִלֽהְ ֖י ֹת ֵ ֥עד חָ ָמֽס‬

You shall not accept a false report: Heb. ‫˜א תִ שָׂ א‬, as the Targum [Onkelos renders]: You shall not accept a false report. [This is] a prohibition against accepting slander (Mechilta, Pes. 118a, Mak. 23a), and for a judge [it dictates] that he should not hear the plea of one litigant until his opponent arrives (Mechilta, Sanh. 7b).

‫ כתרגומו לא תקבל‬:‫לא תשא שמע שוא‬ ,‫ אזהרה למקבל לשון הרע‬,‫שמע דשקר‬ ‫ שלא ישמע דברי בעל דין עד שיבא‬,‫ולדיין‬ :‫בעל דין חבירו‬

do not place your hand with a wicked person: who files a false claim against his neighbor, for whom he had promised to be a false witness.

‫ הטוען את חבירו‬:‫אל תשת ידך עם רשע‬ ‫ שהבטיחהו להיות לו עד‬,‫תביעת שקר‬ :‫חמס‬

2You shall not follow the majority for evil,

and you shall not respond concerning a lawsuit to follow many to pervert [justice].

ַ ‫˜א־תֽהְ ֶי֥ה ַאֽחֲ ֵ ֽר‬ ִ ‫י־ר ִ ֖בּים ל ְָר ֑ע ֹת‬ ‫ב‬ ַ ‫ל־רב ִלנ ְ֛ט ֹת ַאֽחֲ ֵ ֥רי‬ ִ֗ ַ‫ְ˜א־תֽעֲ ֶנ֣ה ע‬ ‫ו‬ :‫ַר ִ ֖בּים לְהַ ֽטּ ֹת‬

197

You shall not follow the majority for evil: There are [halachic] interpretations for this verse given by the Sages of Israel, but the language of the verse does not fit its context according to them. From here they [the Sages] expounded that we may not decide unfavorably [for the defendant] by a majority created by one judge. They interpreted the end of the verse: ‫אַחִ ֵרי ַרבִּים לְהַ ט ֹת‬, “after the majority to decide,” [to mean] that if those [judges] voting [that the defendant is] guilty outnumber those voting [that the defendant is] innocent by two, the verdict is to be decided unfavorably according to their [the majority’s] opinion. The text speaks of capital cases [i.e., in regard to the death penalty] (Sanh. 2a). [Note that in monetary cases, the court requires a majority of only one judge in order to convict someone.] The middle of the verse -‫ו ְ˜א‬ ִ ַ‫תעִ נֶה ע‬, ַ they [the Rabbis] interpreted like -‫תעִ נֶה עַ ל‬-‫ְ˜א‬ ַ ‫רב‬-‫ל‬ ‫ו‬ ‫[ ַרב‬and you shall not speak up against a master], meaning that we may not differ with the greatest of the court. Therefore, in capital cases they [the judges] commence [the roll call] from the side, meaning that they first ask the smallest [least esteemed] of them to express his opinion (Sanh. 32a). According to the words of our Sages, this is the interpretation of the verse: You shall not follow the majority for evil to condemn [a person] to death because of one judge, by whom those who declare [the defendant] guilty outnumber those who declare [him] innocent. And you shall not speak up against a master to ִ deviate from his words. Because the “yud” [of ‫ריב‬, ִ in this meaning quarrel] is missing, they interpreted it (‫)רב‬ ַ After the majority to decide manner [i.e., like (‫])רב‬. [signifies that] there is, however, a majority after whom you do decide [the verdict]. When? If those [judges] who declare [the defendant] guilty outnumber by two those who declare him innocent. And since it says: “You shall not follow the majority for evil,” I deduce that you shall follow them [the majority] for good. From here they [the Rabbis] deduced that in capital cases, we decide through [a majority of] one for an acquittal and through [a majority of] two for a conviction. Onkelos renders [this verse]: Do not refrain from teaching what appears to you concerning a judgment. The Hebrew wording according to the Targum is interpreted as follows: And you shall not respond concerning a quarrel by turning away. If someone asks you something concerning the law, do not answer by turning aside and distancing yourself from the quarrel, but judge it honestly. I, however, say, [differing from the Rabbis and Onkelos] that it [the verse] should be according to its context. This is its interpretation: You shall not follow the majority for evil: If you see wicked people perverting justice, do not say, “Since they are many, I will follow them.”

‫ יש במקרא‬:‫לא תהיה אחרי רבים לרעת‬ ‫ אבל אין לשון‬,‫זה מדרשי חכמי ישראל‬ ‫ מכאן דרשו‬.‫המקרא מיושב בהן על אופניו‬ ‫ וסוף‬,‫שאין מטין לחובה בהכרעת דיין אחד‬ ‫ שאם‬,‫המקרא דרשו אחרי רבים להטות‬ ‫ הטה‬,‫יש שנים במחייבין יותר על המזכין‬ ‫הדין על פיהם לחובה ובדיני נפשות‬ ‫ ואמצע המקרא דרשו ולא‬,‫הכתוב מדבר‬ ‫ שאין חולקין על‬,‫ על רב‬,‫תענה על ריב‬ ‫ לפיכך מתחילין בדיני‬,‫מופלא שבבית דין‬ ‫ לקטנים שבהן שואלין‬,‫נפשות מן הצד‬ ‫ לפי דברי‬.‫ שיאמרו את דעתם‬,‫תחלה‬ ‫רבותינו כך פתרון המקרא לא תהיה אחרי‬ ‫רבים לרעות לחייב מיתה בשביל דיין‬ ‫ שירבו המחייבין על המזכין ולא‬,‫אחד‬ ‫ ולפי שהוא‬,‫תענה על הרב לנטות מדבריו‬ ‫ אחרי רבים להטת‬.‫חסר יו"ד דרשו בו כן‬ ,‫ ואימתי‬,‫ויש רבים שאתה נוטה אחריהם‬ ‫בזמן שהן שנים המכריעין במחייבין יותר‬ ‫ וממשמע שנאמר לא תהיה‬,‫מן המזכין‬ ‫אחרי רבים לרעות שומע אני אבל היה‬ ‫ מכאן אמרו דיני נפשות‬,‫עמהם לטובה‬ ‫מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים‬ ‫ ואונקלוס תרגם לא תתמנע‬.‫לחובה‬ ‫ ולשון‬,‫מלאלפא מה דבעינך על דינא‬ ‫ כך הוא נדרש לא‬,‫ לפי התרגום‬,‫העברי‬ ‫תענה על ריב לנטת אם ישאלך דבר‬ ‫ לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק‬,‫למשפט‬ .‫ אלא הוי דן אותו לאמיתו‬,‫עצמך מן הריב‬ ‫ כך‬,‫ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו‬ :‫פתרונו‬

‫ אם ראית‬:‫לא תהיה אחרי רבים לרעת‬ ‫ לא תאמר הואיל‬,‫רשעים מטין משפט‬ :‫ הנני נוטה אחריהם‬,‫ורבים הם‬

and you shall not respond concerning a lawsuit to ‫ ואם ישאל‬:'‫ולא תענה על ריב לנטת וגו‬ follow, etc.: And if the litigant asks you about that ‫הנדון על אותו המשפט אל תעננו על הריב‬ [corrupted] judgment, do not answer him concerning the ‫דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את‬ lawsuit with an answer that follows those many to pervert ‫המשפט מאמתו אלא אמור את המשפט‬ the judgment from its true ruling But tell the judgment as it ‫ וקולר יהא תלוי בצואר‬,‫כאשר הוא‬ is, and let the neck iron hang on the neck of the many. :‫הרבים‬ [I.e., let the many bear the punishment for their perversion of justice.]

3Neither shall you glorify a poor man in his lawsuit.

:‫גו ֕ ְָדל ֥˜א ֶתהְ ַ ֖דּר בּ ְִריבֽוֹ‬

198

Neither shall you glorify: You shall not bestow honor ‫ לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין‬:‫לא תהדר‬ upon him [the destitute man] by deciding in his favor in his :‫ אזכנו ואכבדנו‬,‫ולומר דל הוא‬ lawsuit, saying, “He is a poor man; I will decide in his favor and honor him.”

4If you come upon your enemy's bull or his

stray donkey, you shall surely return it to him. 5If you see your enemy's donkey lying under its burden would you refrain from helping him? You shall surely help along with him. If you see your enemy’s donkey: Heb. ‫כִּי תִ ְראֶ ה‬. [The word] ‫ כִּי‬serves as an expression of “perhaps,” which is [one] of the four meanings for which ‫ כִּי‬is used (R.H. 3a). This is its meaning: Will you perhaps see his donkey lying under its burden… ? would you refrain from helping him?: This is the interrogative.

‫֛ ֥אוֹ חֲ מ ֹ֖רוֹ‬Àְ‫ד ִ ֣כּי תִ פְ ֞ ַגּע ֧שׁוֹר ֽא ֹיִב‬ :‫יבנּוּ לֽוֹ‬ ֖ ֶ ִ‫תּ ֶ ֹ֑עה הָ ֵ ֥שׁב תְּ שׁ‬ ‫֗ ר ֹ ֵב ֙ץ‬À ֲ‫ה ִכּֽי־תִ ְר ֞אֶ ה חֲ ֣מוֹר שׂנַ ֽא‬ ‫ְתּ ֵמֽעֲ ֣ז ֹב ֑לוֹ‬ ֖ ָ ‫ַ ֣תּחַ ת מַ שָּׂ ֔אוֹ ו ְָחֽדַ ל‬ :‫עָ ֥ז ֹב ַתּֽעֲ ֖ז ֹב עִ מּֽ וֹ‬ ‫ הרי כי‬:'‫כי תראה חמור שונאך וגו‬ ‫ שהוא מארבע‬,‫משמש בלשון דלמא‬ ‫לשונות של שמושי כי וכה פתרונו שמא‬ :‫תראה חמורו רובץ תחת משאו‬ :‫ בתמיה‬:‫וחדלת מעזב לו‬

You shall surely help along with him: Heb. ‫עָ ז ֹב ‡תַּ עִ ז ֹב‬ ‫ וכן‬,‫ עזיבה זו לשון עזרה‬:‫עזב תעזב עמו‬ ‫עִ מוֹ‬. This ‫ עִ זִיבָה‬is an expression of help, and similarly, ‫ וכן )נחמיה ג‬,‫)דברים לב לו( עצור ועזוב‬ “restrained or assisted (‫( ” )ו ְעָ זוּב‬Deut. 32:36, I Kings ‫עפר‬ ‫ מלאוה‬,‫ח( ויעזבו ירושלם עד החומה‬ 14:10), and similarly, “and they strengthened (‫)וַיַּעַ זְבוּ‬ ‫בו‬ ‫כיוצא‬ .‫לעזוב ולסייע את חוזק החומה‬ Jerusalem until the… wall” (Neh. 3:8), [which means] they ‫הגוים‬ ‫רבים‬ ‫)דברים ז יז( כי תאמר בלבבך‬ filled it with earth to strengthen and reinforce the strength ,‫ בתמיה‬,‫ שמא תאמר כן‬,'‫האלה ממני וגו‬ of the wall. Similarly, [following Rashi’s rendering that the word ‫ כִּי‬means “perhaps,”] “Will you perhaps ‫ כִּי‬say in your ‫ כך דרשו רבותינו‬,‫ ומדרשו‬.‫לא תירא מהם‬ heart, ‘These nations are more numerous than I’” (Deut. ‫כי תראה וחדלת פעמים שאתה חדל‬ 7:17) ? Will you perhaps say so? This is the interrogative. ‫ זקן ואינו‬,‫ הא כיצד‬.‫ופעמים שאתה עוזר‬ [The verse thus tells you:] “Do not fear them.” ‫ או בהמת נכרי ומשאוי‬,‫ וחדלת‬,‫לפי כבודו‬ Midrashically, our Rabbis interpreted it [the verse] as :‫ וחדלת‬,‫ישראל‬ follows: If you see…, you may refrain; [meaning that] sometimes you may refrain [from helping someone], and sometimes you must help. How so [can this be judged]? An elder who [finds it] beneath his dignity [to unload a donkey]- “You may refrain” (Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, Midrash Hagadol). Or if the animal belongs to a gentile and the burden belongs to an Israelite, you may refrain. -[From Mechilta, B.M. 32b] You shall surely help along with him: to unload the burden (Mechilta, B.M. 32a). [Onkelos renders [‫לוֹ מֵ עִ ז ֹב‬ ‫מִ לְמִ שְׁ קַ ל לֵה‬, from taking the burden off it.

6You shall not pervert the judgment of your poor man in his lawsuit. your poor man: Heb. ְ‫ אֶ בְיֹנ‬, an expression of desiring ‫אוֹבֶה‬, [meaning] one who is impoverished and desires all good things. -[From Mechilta]

7Distance yourself from a false matter; and

do not kill a truly innocent person or one who has been declared innocent, for I will not vindicate a guilty person.

‫ מלמשקל‬.‫ לפרק המשא‬:‫עזב תעזב עמו‬ :‫ מליטול משאוי ממנו‬,‫ליה‬

:‫֖ ְבּ ִריבֽוֹ‬Àְ‫ו ֥˜א תַ ֶ ֛טּה מִ שְׁ ַ ֥פּט אֶ בְי ֽ ֹנ‬ ‫ שהוא מדולדל ותאב‬,‫ לשון אובה‬:‫אבינך‬ :‫לכל טובה‬

֙‫ַר־שׁקֶ ר תִּ ְר ָ ֑חק וְנ ִ ָ֤קי וְצַדִּ יק‬ ֖ ֶ ‫זמִ דְּ ב‬ ַ :‫אַל־תּֽהֲ ֔ר ֹג ִ ֥כּי ˜ֽא־אַצ ִ ְ֖דּיק ָר ָשֽׁע‬

199

and do not kill a truly innocent person or one who has ‫ מניין ליוצא מבית‬:‫ונקי וצדיק אל תהרג‬ been declared innocent: How do we know that if one ,‫דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות‬ emerges from the court guilty [and is given the death ‫ תלמוד לומר ונקי אל‬,‫שמחזירין אותו‬ sentence], and one [of the judges] says, “I have a way to ‫שלא‬ ,‫תהרג וזה אף על פי שאינו צדיק‬ prove his innocence,” we must bring him back [to the ‫מדין‬ ‫הוא‬ ‫ מכל מקום נקי‬,‫נצטדק בבית דין‬ court and retry him]? Because the Torah states: “and do ‫ ומניין ליוצא‬.‫ שהרי יש לך לזכותו‬,‫מיתה‬ not kill a truly innocent person.” Although he was not declared innocent-for he was not vindicated by the court- ‫מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו‬ he is, nevertheless, free from the death penalty, because ‫ שאין מחזירין אותו לבית דין לחייבו‬,‫חובה‬ you have reason to acquit him. And how do we know that ‫ וזה צדיק‬,‫תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג‬ if one emerges from the court innocent, and one [of the :‫ שנצטדק בבית דין‬,‫הוא‬ judges] says, “I have a way to prove his guilt,” we do not bring him back to the court [to retry him]? Because the Torah states: “and do not kill… one who is declared innocent.” And this one is innocent because he was vindicated by the court. -[From Mechilta, Sanh. 33b] for I will not vindicate a guilty person: It is not incumbent upon you to return him [to court] for I will not vindicate him in My law. If he emerges innocent from your hand [i.e., from the courts], I have many agents to put him to death-with the death penalty he deserves. -[From Mechilta, Sanh. 33b]

8You shall not accept a bribe, for a bribe will

blind the clear sighted and corrupt words that are right. You shall not accept a bribe: Even [in order] to judge fairly, and surely [not] to pervert the judgment, for [in fact, taking a bribe] in order to pervert the judgment is already mentioned: “You shall not pervert judgment” (Deut. 16:19). -[From Keth. 105a] for a bribe will blind the clear-sighted: Even if one is wise in Torah, and he accepts a bribe, he will eventually become deranged, forget his studies, and lose his eyesight. -[From Keth. 105a, Mechilta]

‫ כי‬,‫ אין עליך להחזירו‬:‫כי לא אצדיק רשע‬ ,‫ אם יצא מידך זכאי‬,‫אני לא אצדיקנו בדיני‬ ‫יש לי שלוחים הרבה להמיתו במיתה‬ :‫שנתחייב בה‬

‫חו ְ֖שׁ ֹחַ ד ֣˜א תִ ָ ֑קּח ִ ֤כּי הַ ֨שּׁ ֹחַ ֙ד י ְעַ ֵוּ֣ר‬ :‫פִּ קְ חִ֔ ים ִו ֽיסַ ֵ ֖לּף דִּ ב ֵ ְ֥רי צַדִּ ִיקֽים‬ ‫ וכל‬,‫ אפילו לשפוט אמת‬:‫ושחד לא תקח‬ ‫ שהרי כדי להטות‬,‫שכן כדי להטות הדין‬ :‫את הדין נאמר כבר לעיל לא תטה משפט‬

‫ אפילו חכם בתורה ונוטל‬:‫יעור פקחים‬ ‫ וישתכח‬,‫ סוף שתטרף דעתו עליו‬,‫שוחד‬ :‫ ויכהה מאור עיניו‬,‫תלמודו‬

and corrupt: Heb. ‫ו ִיסַ לֵף‬, as the Targum [Onkelos and Jonathan] renders: ‫וּמְ קַ לְקֵ ל‬, [meaning] and spoils.

:‫ כתרגומו ומקלקל‬:‫ויסלף‬

words that are right: Heb. ‫דִ ב ְֵרי צַדִּ יקִ ים‬, words that are just, true judgments, and so is its Aramaic translation: ‫פִּ תְ גָמִ ין ‡תְּ ִריצִין‬, [meaning words that are] straight.

‫ משפטי‬,‫ דברים המצודקים‬:‫דברי צדיקים‬ :‫ ישרים‬.‫ וכן תרגומו פתגמין תריצין‬,‫אמת‬

9And you shall not oppress a stranger, for you know the feelings of the stranger, since you were strangers in the land of Egypt.

‫ם‬ ֙ ‫ְחץ ו ְאַ ֶ֗תּם י ְדַ עְ ֶתּ‬ ֑ ָ ‫טו ֵ ְ֖גר ֣˜א תִ ל‬ ‫ִיתם‬ ֶ ֶ‫א‬ ֖ ֶ ‫ת־נ֣פֶ שׁ הַ ֵ֔גּר ִכּֽי־ג ִ ֵ֥רים הֱ י‬ :‫בּ ֶ ְ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

And you shall not oppress a stranger -: In many places the Torah warns about the stranger [convert] because he has a strong temptation [to return to his former bad ways]. -[From B.M. 59b]

‫ בהרבה מקומות הזהירה‬:‫וגר לא תלחץ‬ :‫תורה על הגר מפני שסורו רע‬

the feelings of the stranger: How hard it is for him when people oppress him.

‫ כמה קשה לו כשלוחצים‬:‫את נפש הגר‬ :‫אותו‬

200

10Six years you may sow your land and

gather in its produce. ָ ְ‫ו ְאָסַ פ‬, an expression and gather in its produce: Heb. ‫‡תּ‬ of bringing into the house, like “And you shall bring it (‫ )ו ַאִ סַ פְ ‡תּוֹ‬into your house” (Deut. 22:2).

11But in the seventh [year] you shall release

it and abandon it; the poor of your people shall eat [it], and what they leave over, the beasts of the field shall eat. So shall you do to your vineyard [and] to your olive tree[s]. you shall release it: from work. and abandon it: from eating it after the time of the removal (see Mechilta). Another interpretation: from real work, such as plowing and sowing, and abandon it from fertilizing and hoeing.

À‫ת־אַר ֶ ֑צ‬ ְ ֶ‫יו ֵ ְ֥שׁשׁ שָׁ ִנ֖ים תִּ ז ַ ְ֣רע א‬ ָ ‫ו ְָאֽסַ פְ ָ ֖תּ אֶ ת־תְּ ב‬ :‫ֽוּאָתֽהּ‬ ,‫ לשון הכנסה לבית‬:‫ואספת את תבואתה‬ :‫כמו )דברים כב ב( ואספתו אל תוך ביתך‬

‫ִיעִ ת תִּ שְׁ מְ ֶ ֣טנָּה וּנְטַ שְׁ תָּ֗ הּ‬ ֞ ‫יאו ְהַ שְּׁ ב‬ ‫ֹאכל‬ ֖ ַ ‫ וְי ִתְ ָ ֕רם תּ‬À ֶ֔‫ו ָ ְֽאכְלוּ֙ אֶ בְי ֵֹנ֣י עַ מּ‬ ַ ‫חַ ַיּ֣ת הַ שָּׂ ֶ ֑דה ֵכּ‬ ֖À ְ‫ֽן־תּֽעֲ ֶ ֥שׂה ְלכ ְַרמ‬ :Àֽ‫ֵית‬ ֶ ‫ְלז‬ :‫ מעבודה‬:‫תשמטנה‬ ‫ דבר‬.‫ מאכילה אחר זמן הביעור‬:‫ונטשתה‬ ‫ כגון‬,‫אחר תשמטנה מעבודה גמורה‬ ‫ ונטשתה מלזבל‬.‫חרישה וזריעה‬ :‫ומלקשקש‬

and what they leave over, the beasts of the field shall eat: [This is written in order] to liken the food of the poor to the food of the beast. Just as the beast eats without tithing, so do the poor eat without tithing. From here [we derive] that there are no tithes in the seventh year. -[From Mechilta]

‫ להקיש מאכל‬:‫ויתרם תאכל חית השדה‬ ‫אביון למאכל חיה מה חיה אוכלת בלא‬ ,‫ אף אביונים אוכלים בלא מעשר‬,‫מעשר‬ :‫מכאן אמרו אין מעשר בשביעית‬

So shall you do to your vineyard: And the beginning of the verse is speaking of a grain field, as is stated above [verse 10]: “You may sow your land.”

‫ ותחלת המקרא בשדה‬:‫כן תעשה לכרמך‬ ‫ כמו שאמור למעלה הימנו תזרע את‬,‫הלבן‬ :‫ארצך‬

12Six days you may do your work, but on the seventh day you shall rest, in order that your ox and your donkey shall rest, and your maidservant's son and the stranger shall be refreshed.

À‫ם ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה ַמֽעֲ שֶׂ֔ י‬ ֙ ‫יב ֵ ֤שׁשֶׁ ת י ָמִ י‬ ַ‫ִיעי תִּ שְׁ ֑בּ ֹת ל ַ ְ֣מעַ ן י ָנ֗ וּח‬ ֖ ִ ‫וּבַיּ֥ וֹם הַ שְּׁ ב‬ ֖À ְ‫ וְיִנּ ֵ ָ֥פשׁ בֶּן־אֲ ָמֽת‬À‫ ַו ֽחֲ מ ֶ ֹ֔ר‬À֙ ‫וֹר‬ ְ ֽ‫שׁ‬ :‫ו ְהַ גֵּ ֽר‬

but on the seventh day you shall rest: Even in the ‫ אף בשנה‬:‫וביום השביעי תשבת‬ seventh year, the weekly Sabbath, commemorating the ‫השביעית לא תעקר שבת בראשית‬ Creation, shall not be uprooted, [so] that you shall not say ‫ שלא תאמר הואיל וכל השנה‬,‫ממקומה‬ that since the entire year is referred to as “Sabbath,” the :‫בראשית‬ ‫ לא תנהג בה שבת‬,‫קרויה שבת‬ weekly Sabbath need not be observed in it [the Sabbatical Year]. -[From Mechilta] in order that your ox and your donkey shall rest: Give ‫ תן לו ניח להתיר‬:‫למען ינוח שורך וחמרך‬ it rest, to permit it to tear up and eat grass from the earth. ‫ או‬.‫שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע‬ Or perhaps it [this verse] means that one must confine it ‫ אמרת אין‬,‫אינו אלא יחבשנו בתוך הבית‬ indoors? [But] you must say that this [confining them :‫זה נייח אלא צער‬ indoors] would not be rest but discomfort. -[From Mechilta] your maidservant’s son: The text is speaking of an uncircumcised slave. [From Mechilta] and the stranger: This refers to a resident alien. -[From Mechilta]

:‫ בעבד הערל הכתוב מדבר‬:‫בן אמתך‬

:‫ גר תושב‬:‫והגר‬

201

13Concerning all that I have said to you you

shall beware, and the name of the gods of others you shall not mention; it shall not be heard through your mouth.

‫ֵיכם‬ ֶ‫יגוּב ְ֛כ ֹל אֲ שׁ‬ ֖ ֶ ‫ר־אָמ ְרתִּ י אֲ ל‬ ַ֥ ‫ם ֣˜א‬ ֙ ‫˜הים אֲ חֵ ִרי‬ ֤ ִ ֱ‫תִּ שָּׁ ֵ ֑מרוּ ו ְשֵׁ֨ ם א‬ ִ ַ‫תַ ְז ִ֔כּירוּ ֥˜א י ִשָּׁ ַ ֖מע ע‬ :À‫ל־פּֽי‬

Concerning all that I have said to you you shall ‫ובכל אשר אמרתי אליכם‬ beware: Heb. ‫‡תִּ שָׁ מֵ רוּ‬. [This verse comes] to give every ,‫ לעשות כל מצות עשה באזהרה‬:‫תשמרו‬ positive commandment the stringency of a prohibition [i.e., ‫שכל שמירה שבתורה אזהרה היא במקום‬ negative commandment], for every exhortation to beware :‫לאו‬ ָ ִ‫ )שְׁ מ‬in the Torah is a prohibition, [and it appears] (‫ירה‬ instead of a negative expression. you shall not mention: That one should not say to another, “Wait for me beside such-and-such an idol,” or “Meet me on the day [dedicated to] such-and-such an idol” (Mechilta, Sanh. 63b). Another explanation: Concerning all that I have said to you, you shall beware, and the name of the gods of strangers you shall not mention -[this comes] to teach you that idolatry is tantamount to all the commandments [combined], and whoever is careful with it is considered as if he has observed them all. -[see Kid. 40a, Ned. 25a, Shev. 29a, Chul. 5a, Rashi on Num. 15:23, Deut. 12:28, Er. 69b] it shall not be heard: from the gentile. through your mouth: [Meaning] that you shall not enter a partnership with a gentile, so that he would swear to you by his pagan deity. The result [if he does swear] will be that you will indirectly cause it [the deity] to be mentioned through yourself [i.e., through a claim you made against him]. -[From Sanh. 63b] I.e., the occasion may arise that the gentile partner is required to swear something to his Jewish partner, and he will swear by his deity. [From Sanh. 63b]

14Three times you shall slaughter sacrifices

to Me during the year. times: Heb. ‫ר ָגלִים‬, ְ [synonymous with] ‫פְּ עָ מִ ים‬, times, and similarly, “that you have struck me already three times (‫)ר ָגלִים‬ ְ ” (Num. 22:28).

‫ שלא יאמר לו שמור לי בצד‬:‫לא תזכירו‬ ‫עבודה זרה פלונית או תעמוד עמי ביום‬ ‫ דבר אחר ובכל אשר‬.‫עבודה זרה פלונית‬ ‫להים‬-‫אמרתי אליכם תשמרו ושם א‬ ‫אחרים לא תזכירו ללמדך ששקולה עבודה‬ ‫ והנזהר בה‬,‫זרה כנגד כל המצות כולן‬ :‫כשומר את כולן‬

:‫ מן הגוי‬:‫לא ישמע‬ ‫ שלא תעשה שותפות עם נכרי‬:‫על פיך‬ ‫וישבע לך בעבודה זרה שלו נמצאת‬ :‫שאתה גורם שיזכר על ידך‬

:‫ידשָׁ ֣לשׁ ְר ָג ֔ ִלים תָּ ֥ח ֹג ִ ֖לי בַּשָּׁ נָ ֽה‬ ‫ פעמים וכן )במדבר כב כח( כי‬:‫רגלים‬ :‫הכיתני זה שלש רגלים‬

15You shall observe the festival of unleavened bread; for seven days you shall eat unleavened bread as I have commanded you, at the appointed time of the month of springtime, for then you left Egypt, and they shall not appear before Me empty handed.

‫צּוֹת תִּ שְׁ מ ֹר֒ שִׁ ב ַ ְ֣עת‬ ֘ ַ‫ת־חג הַ מּ‬ ֣ ַ ֶ‫טוא‬ À ִ֗‫ם תּ ֹא ַ֨כל מַ ֜צּוֹת ַכּֽאֲ ֶ ֣שׁר ִצוִּית‬ ֩ ‫י ָמִ י‬ ָ‫ִי־בוֹ י ָ ָ֣צאת‬ ֖ ‫לְמוֹעֵ ֙ד ֣ח ֹדֶ שׁ ָהֽאָ ִ֔ביב כּ‬ :‫מִ מִּ צ ָ ְ֑רי ִם ו ְ˜א־ ֵי ָֽר ֥אוּ פָ ַנ֖י ֵר ָיקֽם‬

the month of springtime: Heb. ‫ח ֹדֶ שׁ הָ אָבִיב‬, [the month] in which the grain fills out in its greenness ( ָ‫)בְּאִ בֶּיה‬. [Alternatively,] ‫ אָבִיב‬is an expression [related to the word for] a father ‫אָב‬, the firstborn and the earliest [month] to ripen fruits.

‫ שהתבואה מתמלאת בו‬:‫חדש האביב‬ ‫ בכור‬,‫ לשון אב‬,‫ לשון אחר אביב‬.‫באביה‬ :‫וראשון לבשל פירות‬

and they shall not appear before Me emptyhanded: When you come to appear before Me on the festivals, bring Me burnt offerings. -[From Mechilta, Chag. 7a]

‫ כשתבאו לראות פני‬:‫ולא יראו פני ריקם‬ :‫ הביאו לי עולות‬,‫ברגלים‬

202

16And the festival of the harvest, the first

fruits of your labors, which you will sow in the field, and the festival of the ingathering at the departure of the year, when you gather in [the products of] your labors from the field. And the festival of the harvest: That is the feast of Shavuoth.

À‫ִכּוּרי ַמֽעֲ שֶׂ֔ י‬ ֣ ֵ ‫טזו ַ ְ֤חג הַ קָּ צִי ֙ר בּ‬ ֙‫אֲ ֶ ֥שׁר תִּ ז ַ ְ֖רע בַּשָּׂ ֶ ֑דה ו ַ ְ֤חג ָהֽאָסִ ף‬ ‫֥ אֶ ת־‬À ְ‫בּ ֵ ְ֣צאת הַ שָּׁ ָ֔נה בְּאָסְ פּ‬ :‫ מִ ן־הַ שָּׂ ֶדֽה‬À‫ַמֽעֲ ֶ ֖שׂי‬ :‫ הוא חג שבועות‬:‫וחג הקציר‬

the first fruits of your labors: which is the time of the bringing of the first fruits for the two breads, which are brought on Shavuoth [and serve to] permit the new grain [to be used] for meal offerings and [also] to bring the first fruits to the Sanctuary, as it is said: “And on the day of the first fruits, etc.” (Num. 28:26).

,‫ שהוא זמן הבאת בכורים‬:‫בכורי מעשיך‬ ‫ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין‬ ,‫החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש‬ ‫שנאמר )במדבר כח כו( וביום הבכורים‬ :'‫וגו‬

and the festival of the ingathering: That is the festival of Succoth.

:‫ הוא חג הסוכות‬:‫וחג האסיף‬

when you gather in [the products of] your labors: For during the entire summer, the grain dries out in the fields, and on the festival [of Succoth], they gather it into the house because of the rains [that are about to fall].

17Three times during the year, all your

males shall appear before the Master, the Lord. Three times, etc.: Since the context deals with the seventh year, it was necessary to say that the three pilgrimage festivals would not be uprooted from their place. -[From Mechilta] all your males: Heb. ‫ְכוּר‬ ְ ‫ז‬-‫כָּל‬

. All the males among you.

18You shall not sacrifice the blood of My sacrifice with leaven, and the fat of My festive sacrifice shall not stay overnight until morning. You shall not sacrifice the blood of My sacrifice with leaven: You shall not slaughter the Passover sacrifice on the fourteenth of Nissan until you have done away with the leaven. -[From Mechilta, Pes. 63a] and the fat of My festive sacrifice shall not stay overnight: off the altar. -[From Mechilta] until morning: One may think that even on the altar pyre it would become disqualified. Therefore, the Torah states: “on its pyre on the altar all night” (Lev. 6:2). shall not stay overnight: Only at dawn is it considered [as if the fat of the sacrifice had been] staying overnight, as it is said: “until morning,” but all night he may pick it [the fat] up from the floor [and return it] onto the altar. [From Zev. 87a]

‫ שכל ימות החמה‬:‫באספך את מעשיך‬ ‫התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים‬ :‫אותה אל הבית מפני הגשמים‬

‫יזשָׁ ֥לשׁ פְּ עָ ִ ֖מים בַּשָּׁ ָנ֑ה ֵי ָֽראֶ ה֙ כָּל־‬ :‫ֽאָד ֹן | י ְה ֹ ָו ֽה‬ ֥ ‫֔ אֶ ל־פְּ ֵנ֖י ָה‬À‫ז ְ֣כוּ ְר‬ ‫ לפי שהענין מדבר‬:'‫שלש פעמים וגו‬ ‫בשביעית הוצרך לומר שלא יסתרסו‬ :‫רגלים ממקומן‬ :‫ הזכרים שבך‬:‫כל זכורך‬

‫ְחי‬ ֑ ִ ‫יח˜ֽא־תִ ז ַ ְ֥בּח עַ ל־חָ ֵ ֖מץ דַּ ם־ ִזב‬ :‫חלֶב־חַ ִ ֖גּי עַ ד־בֹּֽקֶ ר‬ ֽ ֵ ‫וְ˜ֽא־י ִ ָ֥לין‬ ‫ לא תשחט את‬:'‫לא תזבח על חמץ וגו‬ :‫הפסח בי"ד בניסן עד שתבער החמץ‬

:‫ חוץ למזבח‬:'‫ולא ילין חלב חגי וגו‬

‫ יכול אף על המערכה יפסל‬:‫עד בקר‬ ‫ תלמוד לומר )ויקרא ו ב( על‬,‫בלינה‬ :‫מוקדה על המזבח כל הלילה‬ ‫ אין לינה אלא בעמוד השחר‬:‫ולא ילין‬ ‫ אבל כל הלילה יכול‬,‫שנאמר עד בקר‬ :‫להעלותו מן הרצפה למזבח‬

203

19The choicest of the first fruits of your soil

you shall bring to the house of the Lord, your God. You shall not cook a kid in its mother's milk.

ֵ ‫יט ֵראשִׁ֗ ית בּ‬ ‫֔ תָּ ִ֕ביא‬À ְ‫ִכּוּר ֙י אַדְ ָ ֣מת‬ ‫ַשּׁל גּ ִ ְ֖די‬ ֥ ֵ ‫ ˜ֽא־תְ ב‬À‫˜הי‬ ֑ ֶ ֱ‫ֵ ֖בּית י ְה ֹ ָו֣ה א‬ :‫ַבּֽחֲ ֵ ֥לב אִ מּֽ וֹ‬

The choicest of the first fruits of your soil: Even in the seventh year, the offering of bikkurim is obligatory. Therefore, it is stated here, too: “the first fruits of your soil.” How are the bikkurim chosen? A person enters his field and sees a fig that has ripened. He winds a blade of grass around it as a sign and sanctifies it. Bikkurim are [brought as an offering] only from the seven species enumerated in Scripture: “A land of wheat and barley, and vines and figs and pomegranates, a land of oil-yielding olives and honey” (Deut. 8:8). -[From Bik. 3:1]

‫ אף השביעית‬:‫ראשית בכורי אדמתך‬ ‫ לכך נאמר אף כאן בכורי‬,‫חייבת בבכורים‬ ,‫ אדם נכנס לתוך שדהו‬,‫ כיצד‬.‫אדמתך‬ ‫ כורך עליה גמי‬,‫ורואה תאנה שבכרה‬ ‫ ואין בכורים אלא‬.‫לסימן ומקדישה‬ ‫משבעת המינין האמורין במקרא )דברים‬ :'‫ח ח( ארץ חטה ושעורה וגו‬

You shall not cook a kid: Heb. ‫גְּדִ י‬. A calf and a lamb are also included in [the term] ‫ ְגּדִ י‬, for ‫ גְּדִ י‬is only an expression of a tender young animal. [This you know] from what you find in many places in the Torah where ‫ גְּדִ י‬is written, and it was necessary to write after it ‫[ עִ זִים‬to qualify it as a kid], for example, “I will send you a kid ‫( ” גְּדִ י עִ זִים‬Gen. 38:17); “the kid ‫( ” גְּדִ י הָ עִ זִים‬Gen. 38:20); “two kids ‫( ” עִ זִים גְּדָ י ֵי‬Gen. 27:9); to teach you that wherever ‫ גְּדִ י‬is mentioned unqualified, it also means a calf and a lamb. This [prohibition] is written in three places in the Torah, one for the prohibition of eating [meat with milk], one for the prohibition of deriving any benefit [from meat with milk], and one for the prohibition of cooking [meat with milk]. [From Chul. 113b, 115b]

,‫ אף עגל וכבש בכלל גדי‬:‫לא תבשל גדי‬ ‫ ממה שאתה‬,‫שאין גדי אלא לשון ולד רך‬ ,‫מוצא בכמה מקומות בתורה שכתוב גדי‬ ‫ כגון )בראשית‬,‫והוצרך לפרש אחריו עזים‬ (‫ )שם שם כ‬,‫לח יז( אנכי אשלח גדי עזים‬ ,‫ )שם כז ט( שני גדיי עזים‬,‫את גדי העזים‬ ‫ אף‬,‫ שכל מקום שנאמר גדי סתם‬,‫ללמדך‬ ‫ ובשלושה מקומות‬.‫עגל וכבש במשמע‬ ‫ ואחד‬,‫נכתב בתורה אחד לאיסור אכילה‬ :‫ ואחד לאיסור בישול‬,‫לאיסור הנאה‬

20Behold, I am sending an angel before you

to guard you on the way and to bring you to the place that I have prepared. Behold, I am sending an angel before you: Here they were informed that they were destined to sin, and the Shechinah would say to them, “for I will not ascend in your midst” (Exod. 33: 3). -[From Exod. Rabbah 32:3]

À‫כהִ ֵ֨נּה ָאֽנ ֹ ִ֜כי שׁ ֵ ֹ֤לחַ מַ לְאָ ֙‡ לְפָ ֶ֔ני‬ ‫֔ אֶ ל־‬À ֲ‫֖ בּ ָ ַ֑דּ ֶר‡ ו ְ ַלֽהֲ ִ ֣ביא‬À‫לִשְׁ מָ ְר‬ :‫הַ מָּ ֖קוֹם אֲ ֶ ֥שׁר הֲ כִנ ֹֽתִ י‬ ‫ כאן נתבשרו‬:‫הנה אנכי שולח מלאך‬ ‫ ושכינה אומרת להם‬,‫שעתידין לחטוא‬ :‫)שמות לג ג( כי לא אעלה בקרבך‬

that I have prepared: to give to you. This is its simple meaning. Its midrashic interpretation is: "That I have prepared": My place is already recognizable opposite it. This is one of the verses that state that the heavenly Temple is directly opposite the earthly Temple. [From Midrash Tanchuma 18]

‫ זהו‬,‫ אשר זמנתי לתת לכם‬:‫אשר הכינותי‬ ‫פשוטו ומדרשו אל המקום אשר הכינותי‬ ‫ וזה אחד מן‬,‫כבר מקומי ניכר כנגדו‬ ‫ שבית המקדש של‬,‫המקראות שאומרים‬ :‫מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה‬

21Beware of him and obey him; do not rebel

‫כאהִ ָ ֧שּׁמֶ ר מִ פָּ ָנ֛יו וּשְׁ ַ ֥מע בְּק ֹ֖לוֹ אַל־‬ ‫תַּ ֵ ֣מּר ֑בּוֹ ִ ֣כּי ֤˜א י ִשָּׂ ֙א לְפִ שְׁ עֲ ֶ֔כם ִ ֥כּי‬ :‫שְׁ ִ ֖מי בְּקִ ְרבּֽוֹ‬

against him, for he will not forgive your transgression, for My Name is within him. ַ do not rebel against him: Heb. ‫‡תּמֵּ ר‬, an expression of rebellion ‫הַ מְ ָראָה‬, like “Any man who rebels (‫ )י ַמְ ֶרה‬against your orders” (Josh. 1:18).

‫ כמו )יהושע א‬,‫ לשון המראה‬:‫אל תמר בו‬ :‫יח( אשר ימרה את פיך‬

204

for he will not forgive your transgression: He is not accustomed to that [i.e., forgiving], for he is of the group that do not sin. And moreover, he is a messenger, and he can do only his mission. -[From Midrash Tanchuma 18]

,‫ אינו מלומד בכך‬:‫כי לא ישא לפשעכם‬ ‫ ועוד שהוא‬,‫שהוא מן הכת שאין חוטאין‬ :‫שליח ואינו עושה אלא שליחותו‬

for My Name is within him: [This clause] is connected to the beginning of the verse: Beware of him because My Name is associated with him. Our Sages, however, said: This is [the angel] Metatron, whose name is like the name of his Master (Sanh. 38b). The numerical value of ‫מֵ טַ טְ רוֹן‬ 314]] equals that of 314] ‫]שַׁ דַּ י‬. -[From Tikunei Zohar 66b]

,‫ מחובר לראש המקרא‬:‫כי שמי בקרבו‬ ‫ ורבותינו‬,‫השמר מפניו כי שמי משותף בו‬ .‫אמרו זה מטטרו"ן ששמו כשם רבו‬ :‫מטטרו"ן בגימטריא שדי‬

22For if you hearken to his voice and do all that I say, I will hate your enemies and oppress your adversaries. and oppress: Heb. ‫וְצ ְַר‡תִּ י‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫ו ְאָעֵ יק‬, and I will cause distress.

‫כב ִ ֣כּי אִ ם־שָׁ ֤מוֹעַ תִּ שְׁ מַ ֙ע בְּק ֹ֔לוֹ‬ ‫ו ְעָ שִׂ֕ יתָ ֖כּ ֹל אֲ ֶ ֣שׁר אֲ דַ ֵ ֑בּר ו ָ ְֽאיַבְתִּ ֙י‬ :À‫ וְצ ְַר ִ ֖תּי אֶ ת־צ ֹ ְֽר ֶ ֽרי‬À‫ת־א ֹי ְ ֶ֔בי‬ ֣ ֶ‫א‬ :‫ כתרגומו ואעיק‬:‫וצרתי‬

you to the Amorites, the Hittites, the Perizzites, the Canaanites, the Hivvites, and the Jebusites, and I will destroy them.

֗À ֲ‫֒ ֶו ֽהֱ ִבֽיא‬À‫כג ִכּֽי־י ֵ ֵ֣ל‡ מַ לְאָכִי֘ לְפָ ֶ֒ני‬ ָ ֶ‫א‬ ‫ל־הֽאֱ מ ִֹר ֙י ו ַ ְ֣החִ תִּ֔ י ו ְהַ פְּ ִר ִזּ ֙י‬ ‫ְבוּסי‬ ֑ ִ ‫ו ְהַ כְּנַ ֽעֲ ִ֔ני ַהֽחִ ִ֖וּי ו ְהַ י‬ :‫ו ְהִ כְחַ דְ ִתּֽיו‬

24You shall not prostrate yourself before their gods, and you shall not worship them, and you shall not follow their practices, but you shall tear them down and you shall utterly shatter their monuments.

‫ם ו ְ֣˜א‬ ֙ ֶ‫כד˜ֽא־תִ שְׁ ַתּֽחֲ ֶו֤ה לֵא˜ֽהֵ יה‬ ‫יהם‬ ֑ ֶ ֵ‫ָתֽעָ ב ֔ ְֵדם ו ְ֥˜א ַתֽעֲ ֶ ֖שׂה כּ ְַמֽעֲ שׂ‬ ‫ִ ֤כּי הָ ֵר ֙ס תְּ ָ ֣ה ְרסֵ֔ ם ו ְשַׁ ֵ ֥בּר תְּ שַׁ ֵ ֖בּר‬ :‫יהֽם‬ ֶ ֵ‫מַ צֵּבֹֽת‬

23For My angel will go before you, and bring

but you shall tear them down: Those gods. their monuments: Heb. ‫מַ צֵּב ֹתֵ יהֶ ם‬. Stones they erect (‫ )מַ צִּיבִין‬upon which to prostate themselves before them [idols].

:‫ לאותם אלהות‬:‫הרס תהרסם‬ ‫ אבנים שהם מציבין‬:‫מצבותיהם‬ :‫להשתחוות להם‬

and He will bless your food and your drink, and I will remove illness from your midst.

‫כה ַו ֽעֲ בַדְ ֶ֗תּם ֚אֵ ת י ְה ֹ ָו֣ה אֱ ˜ֽהֵ י ֶ֔כם‬ À‫ימי‬ ֑ ֶ ֵ‫֖ ו ְאֶ ת־מ‬À ְ‫וּב ַ ֵ֥ר‡ אֶ ת־לַחְ מ‬ :Àֽ‫ַו ֽהֲ ִסֽר ִ ֹ֥תי ַמֽחֲ ָ ֖לה מִ קִּ ְר ֶבּ‬

26There will be no bereaved or barren woman in your land; I will fill the number of your days.

‫כו ֥˜א ִתֽהְ ֶי֛ה מְ שַׁ כּ ָ ֵ֥לה ַו ֽעֲ קָ ָ ֖רה‬ :‫ אֲ מַ ֵלּֽא‬À‫ אֶ ת־מִ סְ ַ ֥פּר י ֶ ָ֖מי‬À‫ְאַר ֶ ֑צ‬ ְ ‫בּ‬

25And you shall worship the Lord, your God,

There will be no bereaved… woman: if you comply with My will.

:‫ אם תעשה רצוני‬:‫לא תהיה משכלה‬

bereaved… woman: Heb. ‫מְ שַׁ ֵכּלָה‬. [A woman who] miscarries or buries her children is called ‫מְ שַׁ ֵכּלָה‬.

‫ מפלת נפלים או קוברת את‬:‫משכלה‬ :‫ קרויה משכלה‬,‫בניה‬

27I will send My fear before you, and I will confuse all the people among whom you

ֵ ֶ‫כזא‬ À‫ת־אֽימָ תִ ֙י אֲ שַׁ ַ ֣לּח לְפָ ֶ֔ני‬ ‫ו ְהַ מּ ֹתִ ֙י אֶ ת־כָּל־הָ עָ֔ ם אֲ ֶ ֥שׁר תָּ ֖ב ֹא‬

205

shall come, and I will make all your enemies turn their backs to you. and I will confuse: Heb. ‫ו ְהַ מּ ֹתִ י‬, like ‫( הָ מַ מְ ‡תִּ י‬I will confound), and its Aramaic translation is ‫ו ֶאשַׁ גֵּשׁ‬. Likewise, any word whose verb root has the last letter doubled, when it is converted to speak in the ‫ פָ עַ לְ‡תִּ י‬form [i.e., the first person past tense], in some instances the doubled letter is dropped [i.e., the third letter of the root], and a “dagesh” is placed into the [second] letter, and it is vowelized with a “melupum” [a “cholam”], like ‫[ ו ְהַ מּ ֹתִ י‬in this verse is] from the same root as in “and the wheel of his wagon shall be confused (‫( ” )ו ְהָ מַ ם‬Isa. 28:28); “And I turned about (‫( ” )ו ְסַ בּוֹתִ י‬Eccl. 2:20), [which is] from the same root as “and go around (‫( ” )ו ְסָ בַב‬I Sam. 7:16); “I was poor (‫( ”)דַּ לוֹתִ י‬Ps. 116:6), from the same root as “became impoverished (‫( ”)דָ לְלוּ‬Isa. 19:6); “have I engraved you (‫( ” ) חַ ק ֹתִ י‬Isa. 49:16), from the same root as “resolves of ַ (I (‫ )חִ קְ קֵ י‬heart” (Jud. 5:15); “whom did I oppress (‫”)רצּ ֹתִ י‬ Sam. 12:3), from the same root as “When he oppressed ִ he abandoned the poor” (Job 20:19). The one who ‫רצַץ‬, translates ‫ ו ְהַ מּ ֹתִ י‬as ‫ו ְאֶ קְ טַ ל‬, “and I will kill,” is in error, ָ ִ‫מ‬, death, because if this was from the same root as ‫יתה‬ the “hey” of this word would not be vowelized with a “pattach,” and the “mem” would not be punctuated with a “dagesh” and not be vowelized with a “melupum,” rather ָ ַ‫ )ו ְהֵ מ‬this ‫( ו ְהֵ מַ ‡תִּ י‬with a “tzeirei,” ) like “and You will kill (‫‡תּה‬ nation” (Num. 14:15), and the “tav” would be punctuated with a “dagesh,” because it would represent two “tav” s, one a root letter (‫ )מוּת‬and one [“tav”] a suffix, like “I said, (‫“ ” )אָמַ ְר‡תִּ י‬I sinned (‫)חָ טָ אתִ י‬,” “I did (‫)עָ שִׂ יתִ י‬,” and so, in “and I will give (‫)וְנ ַָת‡תִּ י‬,” the “tav” is punctuated with a “dagesh,” because it comes instead of two [“tav” s], because there should have been three “tav” s, two of the root, like “on the day the Lord delivered up (‫( ” )‡תֵּ ת‬Josh. 10:12), “it is a gift of (‫ )מַ ‡תַּ ת‬God” (Eccl. 3:13), and the third [“tav”] as a suffix. their backs: That they will flee from before you and turn their backs to you.

28And I will send the tzir'ah before you, and it will drive out the Hivvites, the Canaanites, and the Hittites from before you. the tzir’ah: [This was] a kind of flying insect, which would strike them [people] in their eyes, inject venom into them, and they would die (Tanchuma 18). The tzir’ah did not cross the Jordan, and the Hittites and the Canaanites are [those of] the land of Sihon and Og. Therefore, out of all the seven nations [the Torah] did not count [any] but these. As for the Hivvites, although they were on the other side of the Jordan, in tractate Sotah (36a) our Rabbis taught: It stood on the bank of the Jordan and cast venom upon them.

29I will not drive them away from before you in one year, lest the land become desolate and the beasts of the field outnumber you.

À‫ אֵ ֶ ֖לי‬À‫ָל־א ֹי ֶ ְ֛בי‬ ֽ ‫ָהם ו ְנָ ֽתַ ִ ֧תּי אֶ ת־כּ‬ ֶ֑ ‫בּ‬ :‫ֽע ֹ ֶרף‬ ‫ וכן‬.‫ כמו והממתי ותרגומו ואשגש‬:‫והמתי‬ ‫כל תיבה שפועל שלה בכפל האות‬ ,‫ כשתהפוך לדבר בלשון פעלתי‬,‫האחרונה‬ ‫יש מקומות שנוטל אות הכפולה ומדגיש‬ ,‫ כגון והמותי‬,‫את האות ונוקדו במלאפום‬ ,‫מגזרת )ישעיה כח כח( והמם גלגל עגלתו‬ ‫ מגזרת )שמואל א' ז‬,‫)קהלת ב כ( וסבותי‬ ,‫ )תהלים קטז ו( דלותי‬,‫טז( וסבב בית אל‬ ‫ )שם מט‬,‫מגזרת )ישעיה יט ו( דללו וחרבו‬ ‫ מגזרת )שופטים ה‬,‫טז( על כפים חקותיך‬ ‫ )שמואל א' יב ג( את מי‬,‫טו( חקקי לב‬ .‫ מגזרת )איוב כ יט( רצץ עזב דלים‬,‫רצותי‬ ,‫ טועה הוא‬,‫והמתרגם והמותי ואיקטל‬ ‫ אין ה"א שלה‬,‫שאלו מגזרת מיתה היה‬ ‫ ולא‬,‫ ולא מ"ם שלו מודגשת‬,‫בפת"ח‬ ‫ כגון )במדבר‬,‫ אלא והמתי‬,‫נקודה מלאפום‬ ‫ והתי"ו‬,‫יד טו( והמתה את העם הזה‬ ,‫ לפי שתבא במקום ב' תוי"ן‬,‫מודגשת‬ ,‫ לפי שאין מיתה בלא ת"ו‬,‫האחת נשרשת‬ ,‫ חטאתי‬,‫ כמו אמרתי‬,‫והאחרת משמשת‬ ‫ שהיא‬,‫ הת"ו מודגשת‬,‫ וכן ונתתי‬,‫עשיתי‬ ‫ לפי שהיה צריך שלש‬,‫באה במקום שתים‬ ‫ כמו )יהושע י יב( ביום‬,‫ שתים ליסוד‬,‫תוי"ן‬ ,‫להים היא‬-‫ )קהלת ג יג( מתת א‬,'‫תת ה‬ :‫והשלישית לשמוש‬

:‫ שינוסו מפניך ויהפכו לך ערפם‬:‫ערף‬

À‫כחו ְשָׁ ַלֽחְ ִ ֥תּי אֶ ת־הַ צּ ְִר ָ ֖עה לְפָ ֶנ֑י‬ ַ ‫ת־הֽחִ ִוּ֧י אֶ ת־הַ כְּנַ ֽעֲ נִ ֛י‬ ֶ‫ו ְגֵ ְֽרשָׁ֗ ה א‬ ַ :À‫ת־הֽחִ ִ ֖תּי מִ לְּפָ נֶ ֽי‬ ֶ‫ו ְא‬ ‫ והיתה מכה‬,‫ מין שרץ העוף‬:‫הצרעה‬ ‫אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם‬ ,‫ והצרעה לא עברה את הירדן‬,‫מתים‬ ‫ לפיכך‬,‫והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג‬ .‫מכל שבע אומות לא מנה כאן אלא אלו‬ ,‫וחוי אף על פי שהוא מעבר הירדן והלאה‬ (‫שנו רבותינו במסכת סוטה )סוטה לו א‬ :‫על שפת הירדן עמדה וזרקה בהם מרה‬

‫ בְּשָׁ ָנ֣ה‬À‫כט ֧˜א אֲ גָ ְֽר ֶ ֛שׁנּוּ מִ פָּ ֶנ֖י‬ ִ ֶ‫אֶ ָ ֑חת פּ‬ ‫ן־תּֽהְ ֶי֤ה הָ אָ֨ ֶר ֙ץ שְׁ מָ מָ֔ ה‬ :‫ חַ ַיּ֥ת הַ שָּׂ ֶדֽה‬À‫ו ְַר ָ ֥בּה עָ ֶ ֖לי‬

206

desolate: Empty of human beings, since you are few and there are not enough of you to fill it [the land].

and… outnumber you: Heb. ‫ו ְַרבָּה‬, and will outnumber you. [The word ‫ ו ְַר ָבּה‬is not an adjective, but a verb in the past tense. The “vav” converts it to the future.]

30I will drive them out from before you little

by little, until you have increased and can occupy the land. until you have increased: Heb. ‫‡תִּ פְ ֶרה‬. You will increase, an expression of fruit, similar to “Be fruitful (‫)פְּ רוּ‬ and multiply” (Gen. 1:28).

31And I will make your boundary from the

Red Sea to the sea of the Philistines, and from the desert to the river, for I will deliver the inhabitants of the land into your hands, and you shall drive them out from before you.

‫ לפי שאתם‬,‫ ריקנית מבני אדם‬:‫שממה‬ :‫מעט ואין בכם כדי למלאות אותה‬ :‫ ותרבה עליך‬:‫ורבה עליך‬

‫ ֚עַ ד‬À‫למְ ַ ֥עט מְ ַ ֛עט אֲ גָ ְֽר ֶ ֖שׁנּוּ מִ פָּ ֶנ֑י‬ :‫ְתּ אֶ ת־הָ ָא ֶֽרץ‬ ֖ ָ ‫אֲ ֶ ֣שׁר תִּ פְ ֶ ֔רה ו ְנָ ֽחַ ל‬ ‫ כמו‬,‫ לשון פרי‬,‫ תרבה‬:‫עד אשר תפרה‬ :‫פרו ורבו‬

֙‫֗ מִ יַּם־סוּף‬Àְ‫ְבל‬ ֽ ֻ ‫לאו ְשַׁ ִ ֣תּי אֶ ת־גּ‬ ‫ו ְעַ ד־ ָי֣ם פְּ לִשְׁ תִּ֔ ים וּמִ מִּ דְ ָ ֖בּר עַ ד־‬ ‫הַ נּ ָ ָ֑הר ִ ֣כּי | אֶ ֵ ֣תּן ְבּי ֶדְ ֶ֗כם ֚אֵ ת י ֽשְׁ ֵ ֣בי‬ :À‫הָ אָ֔ ֶרץ ו ְגֵ ַֽרשְׁ ָ ֖תּמוֹ מִ פָּ נֶ ֽי‬

And I will make: Heb. ‫ו ְשַׁ ‡תִּ י‬, an expression of ‫הִ שָׁ תָ ה‬, [meaning] placing. The “tav” is punctuated with a “dagesh” because it represents two “tav” s, since there is no [expression of] placing [or making, ‫ ]שִׁ יתָ ה‬without a “tav,” and the second one is [needed] for a suffix.

‫ והת"ו מודגשת מפני‬,‫ לשון השתה‬:‫ושתי‬ ,‫ שאין שיתה בלא ת"ו‬,‫שבאה תחת שתים‬ :‫והאחת לשמוש‬

to the river: [Meaning] the Euphrates. — [from targumim]

:‫ פרת‬:‫עד הנהר‬

and you shall drive them out: Heb. ‫וְג ֵַרשְׁ ‡תָּ מוֹ‬, [the equivalent of] ‫וּתְ ג ְָרשֵׁ ם‬, and you shall drive them out.

:‫ ותגרשם‬:‫וגרשתמו‬

32You shall not form a covenant for them or for their gods.

‫יהם‬ ֖ ֶ ֵ‫ָהם וְלֵא˜ֽה‬ ֛ ֶ ‫לב˜ֽא־תִ כ ְ֥ר ֹת ל‬ :‫בּ ִ ְֽרית‬

33They shall not dwell in your land, lest they

‫֔ פֶּ ן־ ַי ֽחֲ ִ ֥טיאוּ‬Àְ‫ְאַרצ‬ ְ ‫לג ֤˜א ֵי ֽשְׁ בוּ֙ בּ‬ ‫֖ ִ ֑לי ִ ֤כּי ַתֽעֲ ב ֹ ֙ד אֶ ת־אֱ ֣˜הֵ יהֶ֔ ם‬À ְ‫ֽא ֹת‬ ֵ ‫֖ ל‬Àְ‫כִּי־ ִי ֽהְ ֶי֥ה ל‬ :‫ְמוֹקֽשׁ‬

cause you to sin against Me, that you will worship their gods, which will be a snare for you. that you will worship, etc.: Heb. ‫י ִהְ י ֶה ו ְגוֹ כִּי‬-‫תַ עִ ב ֹד ו ְגוֹ כִּי‬. These [instances of] ‫ כִּי‬are used instead of ‫[ אִ שֶׁ ר‬i.e.,] that, and so it is in many places. This is [similar to] the usage of ‫אִ י‬, if, which is one of the four expressions for which ‫ כִּי‬is used (Rosh Hashanah 3a). We also find ‫ אִ ם‬used as an expression of ‫כַּאִ שֶׁ ר‬, when, in many places, such as “And when (‫ )ו ְאִ ם‬you offer up an offering of first fruits (Lev. 2:14), which is obligatory [and not optional].

‫ הרי אלו כי‬:‫כי תעבד כי יהיה לך למקש‬ ,‫ וכן בכמה מקומות‬,‫משמשין במקום אשר‬ ‫ שהוא אחד מארבע לשונות‬,‫וזהו לשון אי‬ ‫ וגם מצינו בהרבה מקומות‬.‫שהכי משמש‬ (‫ כמו )ויקרא ב יד‬,‫אם משמש בלשון אשר‬ :‫ שהיא חובה‬,‫ואם תקריב מנחת בכורים‬

207

Chapter 24 1And to Moses He said, "Come up to the Lord, you and Aaron, Nadab and Abihu, and seventy of the elders of Israel, and prostrate yourselves from afar. And to Moses He said, “Come up…: ” This section was [actually] said before the Ten Commandments [were given] (Mechilta 19:10). On the fourth of Sivan, “Come up” was said to him [Moses]. [Midrash Lekach Tov, based on Mechilta and Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai on Exod. 19:10, Shab. 88a] See also Midrash Hagadol on this.

2And Moses alone shall approach the Lord but they shall not approach, and the people shall not ascend with him." And Moses alone shall approach: to the opaque darkness. -[Midrash Lekach Tov]

3So Moses came and told the people all the words of the Lord and all the ordinances, and all the people answered in unison and said, "All the words that the Lord has spoken we will do." So Moses came and told the people: on that day. all the words of the Lord: The commandments of separation [of the men from the women] and setting boundaries [around the mountain so that people would not cross]. and all the ordinances: The seven commandments that the Noachides were commanded [to observe], in addition to [keeping] the Sabbath, honoring one’s father and mother, [the laws of] the red cow, and laws of jurisprudence, which were given to them in Marah. [Mechilta on Exod. 19:10, Sanh. 56b] [Since this was before the giving of the Torah, there were only these commandments and ordinances.]

4And Moses wrote all the words of the Lord, and he arose early in the morning and built an altar at the foot of the mountain and twelve monuments for the twelve tribes of Israel.

‫או ְאֶ ל־משֶׁ֨ ה אָמַ֜ ר עֲ ֵ ֣לה אֶ ל־י ְה ָֹ֗וה‬ ‫ִיהוּא‬ ֔ ‫אַ תָּ ה֙ ו ְַאֽהֲ ר ֹ֙ן נ ָ ָ֣דב ַו ֽאֲ ב‬ ‫ו ְשִׁ ב ִ ְ֖עים מִ זִּקְ ֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ :‫ִיתם ֵמ ָֽר ֽח ֹק‬ ֖ ֶ ‫ו ְהִ שְׁ ַתּֽחֲ ו‬ ‫ פרשה זו נאמרה‬:‫ואל משה אמר עלה‬ ‫ ובארבעה בסיון‬,‫קודם עשרת הדברות‬ :‫נאמר לו עלה‬

‫משׁה ְלבַדּ ֙וֹ אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה ו ֵ ְ֖הם‬ ֤ ֶ ‫בוְנִ ַ֨גּשׁ‬ :‫֣˜א י ָ ִ֑גּשׁוּ ו ְהָ עָ֕ ם ֥˜א ַי ֽעֲ ֖לוּ עִ מּֽ וֹ‬ :‫ אל הערפל‬:‫ונגש משה לבדו‬

‫ם ֚אֵ ת כָּל־‬ ֙ ָ‫גוַיּ ָ֣ב ֹא משֶׁ֗ ה וַי ְסַ ֵ ֤פּר לָע‬ ‫דִּ ב ֵ ְ֣רי י ְה ָֹ֔וה ו ֵ ְ֖את כָּל־הַ מִּ שְׁ פָּ ִ ֑טים‬ ‫ו ַ ַ֨יּעַ ן כָּל־הָ עָ֜ ם ֤קוֹל אֶ חָ ֙ד ו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ‬ ‫כָּל־הַ דְּ ב ִ ָ֛רים אֲ שֶׁ ר־דִּ ֶ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה‬ :‫נַ ֽעֲ ֶשֽׂה‬ :‫ בו ביום‬:‫ויבא משה ויספר לעם‬ :‫ מצות פרישה והגבלה‬:'‫את כל דברי ה‬

‫ שבע מצות שנצטוו‬:‫ואת כל המשפטים‬ ‫ ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה‬.‫בני נח‬ :‫ודינין שניתנו להם במרה‬

‫דוַיִּכ ְ֣תּ ֹב משֶׁ֗ ה ֚אֵ ת כָּל־דִּ ב ֵ ְ֣רי‬ ַ‫י ְה ָֹ֔וה וַיַּשְׁ ֵ ֣כּם בּ ַ֔בּ ֹקֶ ר ו ִ ַ֥יּבֶן מִ ז ֵ ְ֖בּח‬ ֙‫ַ ֣תּחַ ת הָ ָ ֑הר וּשְׁ ֵ ֤תּים עֶ שְׂ ֵרה‬ ‫ְטי‬ ֥ ֵ ‫מַ ֵצּ ָ֔בה לִשְׁ נֵ ֥ים עָ ָ ֖שׂר שִׁ ב‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

208

And Moses wrote: [the Torah’s text] from “In the beginning” (Gen 1:1), until the giving of the Torah. He [also] wrote the commandments that they were commanded in Marah. [Again, since all this took place before the giving of the Torah, Moses could write only up to that point.] and he arose early in the morning: on the fifth of Sivan. -[From Mechilta on Exod. 19: 10, Shab. 88a]

5And he sent the youths of the children of Israel, and they offered up burnt offerings, and they slaughtered peace offerings to the Lord, bulls. the youths: Heb. ‫נַעִ ֵרי‬, the firstborn. -[From targumim, Zev. 115b, Num. Rabbah 4:8]

6And Moses took half the blood and put it into the basins, and half the blood he cast onto the altar.

,‫ מבראשית ועד מתן תורה‬:‫ויכתב משה‬ :‫וכתב מצות שנצטוו במרה‬

:‫ בחמשה בסיון‬:‫וישכם בבקר‬

‫הוַיִּשְׁ ֗ ַלח אֶ ת־נַ ֽעֲ ֵר ֙י בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל‬ ‫ָחים‬ ֧ ִ ‫ו ַיַּ ֽעֲ ֖לוּ ע ֹ֑˜ת וַיִּ ְזבּ ְ֞חוּ ְזב‬ :‫ָמים ַלֽיה ָֹ֖וה פָּ ִ ֽרים‬ ֛ ִ ‫שְׁ ל‬ :‫ הבכורות‬:‫את נערי‬

‫ווַיּ ַ ִ֤קּח משֶׁ ה֙ חֲ ִ ֣צי הַ ֔ ָדּם ו ַָ֖יּשֶׂ ם‬ ‫ָבּֽאַ גּ ָ֑נ ֹת ַו ֽחֲ ִ ֣צי הַ ֔ ָדּם ז ַ ָ֖רק עַ ל־‬ : ַ‫הַ מִּ ז ְֵבּֽח‬

And Moses took half the blood: Who [first] divided it ‫ מלאך בא‬,‫ מי חלקו‬:‫ויקח משה חצי הדם‬ [exactly in half]? An angel came and divided it. -[From Lev. :‫וחלקו‬ Rabbah 6:5] in the basins: Two basins, one for half the blood of the burnt offering and one for half the blood of the peace offering, [in order] to sprinkle them on the people. From here our Sages learned that our ancestors entered the covenant with circumcision, immersion [in a mikvah], and the sprinkling of the blood [of the sacrifice on the altar], for there is no sprinkling [of blood on a person] without immersion [preceding it]. -[From Yev. 46b, Kreis. 9b]

7And he took the Book of the Covenant and

read it within the hearing of the people, and they said, "All that the Lord spoke we will do and we will hear." the Book of the Covenant: from “In the beginning” (Gen 1:1) until the giving of the Torah, and he [also wrote] the commandments that they were commanded in Marah. [From Mechilta, Exod. 19: 10]

8And Moses took the blood and sprinkled [it] on the people, and he said, "Behold the blood of the covenant, which the Lord has formed with you concerning these words." and sprinkled [it]: Heb. ‫וַיִזְר ֹק‬, an expression of sprinkling, and the Targum renders: and sprinkled it on the altar to atone for the people.

‫ שני אגנות אחד לחצי דם עולה‬:‫באגנות‬ ‫ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על‬ ‫ ומכאן למדו רבותינו שנכנסו‬.‫העם‬ ‫אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת‬ :‫דמים שאין הזאה בלא טבילה‬

‫זוַיִּקַּ ח֙ ֵ ֣ספֶ ר הַ בּ ְִ֔רית וַיִּקְ ָ ֖רא בְּאָז ְֵנ֣י‬ ‫הָ ָ ֑עם ו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ ֛כּ ֹל אֲ שֶׁ ר־דִּ ֶ ֥בּר‬ :‫י ְה ָֹ֖וה נַ ֽעֲ ֶ ֥שׂה וְנִשְׁ ָמֽע‬ ‫ מבראשית ועד מתן תורה‬:‫ספר הברית‬ :‫ומצות שנצטוו במרה‬

‫חוַיּ ַ ִ֤קּח משֶׁ ה֙ אֶ ת־הַ ֔ ָדּם וַיִּז ְ֖ר ֹק‬ ‫עַ ל־הָ ָ ֑עם ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר הִ ֵנּ֤ה דַ ם־‬ ‫ת אֲ שֶׁ֨ ר כּ ַ ָ֤רת י ְהֹו ָה֙ עִ מָּ ֶ֔כם‬ ֙ ‫הַ בּ ְִרי‬ :‫אלֶּה‬ ֽ ֵ ָ‫ַ ֥על כָּל־הַ דְּ ב ִ ָ֖רים ה‬ ‫ ותרגומו וזרק על‬,‫ ענין הזאה‬:‫ויזרק‬ :‫מדבחא לכפרא על עמא‬

209

and seventy of the elders of Israel ascended,

‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֑ר ֹן נָדָ ֙ב‬ ֖ ֶ ‫טו ַ ַ֥יּעַ ל‬ ‫ִיהוּא ו ְשִׁ ב ִ ְ֖עים מִ זִּקְ נֵ ֥י‬ ֔ ‫ַו ֽאֲ ב‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

10and they perceived the God of Israel, and beneath His feet was like the forming of a sapphire brick and like the appearance of the heavens for clarity.

‫˜הי י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ו ַ ְ֣תחַ ת‬ ֣ ֵ ֱ‫יוַיּ ְִר ֕אוּ ֵ ֖את א‬ ‫ַר ְג ֗ ָליו כּ ְַמֽעֲ שֵׂ ה֙ ִלב ְַנ֣ת הַ סַּ פִּ֔ יר‬ :‫ָט ֹהַ ר‬ ֽ ‫וּכ ֶ ְ֥עצֶם הַ שָּׁ ַ ֖מי ִם ל‬

9And Moses and Aaron, Nadab and Abihu,

and they perceived the God of Israel: They gazed and peered and [because of this] were doomed to die, but the Holy One, blessed is He, did not want to disturb the rejoicing of [this moment of the giving of] the Torah. So He waited for Nadab and Abihu [i.e., to kill them,] until the day of the dedication of the Mishkan, and for [destroying] the elders until [the following incident:] “And the people were as if seeking complaints… and a fire of the Lord broke out against them and devoured at the edge (‫ )בִּקְ צֵה‬of the camp” (Num. 11:1). [‫ בִקְ צֵה‬denotes] the officers (‫ )בִקְ צִינִים‬of the camp [i.e., the elders]. -[From Midrash Tanchuma Beha’alothecha 16]

‫ נסתכלו והציצו‬:‫ויראו את אלהי ישראל‬ ‫ אלא שלא רצה הקב"ה‬,‫ונתחייבו מיתה‬ ‫ והמתין לנדב‬,‫לערבב שמחת התורה‬ ‫ ולזקנים‬,‫ואביהוא עד יום חנוכת המשכן‬ ‫ )במדבר יא א( ויהי העם כמתאוננים‬,‫עד‬ ‫וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה‬ :‫ בקצינים שבמחנה‬,‫המחנה‬

like the forming of a sapphire brick: that was before Him at the time of the bondage, to remember Israel’s straits [i.e.,] that they were enslaved in the making of bricks. -[From Lev. Rabbah 23:8]

‫ היא היתה לפניו‬:‫כמעשה לבנת הספיר‬ ,‫בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל‬ :‫שהיו משועבדים במעשה לבנים‬

and like the appearance of the heavens for clarity: Since they were [finally] redeemed, there was light and joy before Him. -[From Lev. Rabbah 23:8] and like the appearance: Heb. ‫וּכְעֶ צֶם‬, as the Targum (Onkelos) renders ‫ וּכְמֶ חֱ זֵי‬: an expression meaning appearance. for clarity: Heb. ‫לָט ֹהַ ר‬, an expression meaning clear and unclouded. -[From Lev. Rabbah 23:8] I.e., during the bondage of the Israelites, the sapphire brick clouded the heavens, but after the Exodus, the heavens became clear and not a cloud was in sight. -[Lev. Rabbah 23:8]

11And upon the nobles of the children of Israel He did not lay His hand, and they perceived God, and they ate and drank. And upon the nobles: They are Nadab and Abihu and the elders. -[From Midrash Tanchuma Beha’alothecha 16] He did not lay His hand: This indicates that they deserved that a hand be laid upon them.

‫ משנגאלו היה אור‬:‫וכעצם השמים לטהר‬ :‫וחדוה לפניו‬ :‫ לשון מראה‬,‫ כתרגומו‬:‫וכעצם‬

:‫ לשון ברור וצלול‬:‫לטהר‬

‫יאו ְאֶ ל־אֲ צִי ֵל ֙י בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ֥˜א‬ ‫ת־האֱ ˜הִ֔ ים‬ ֶ‫שָׁ ַ ֖לח י ָ֑דוֹ ו ַיֶּ ֽחֱ זוּ֙ א‬ ָ֣ :‫ו ַיּ ֹֽאכ ְ֖לוּ וַיִּשְׁ תּֽ וּ‬ :‫ הם נדב ואביהוא והזקנים‬:‫ואל אצילי‬

‫ מכלל שהיו ראוים להשתלח‬:‫לא שלח ידו‬ :‫בהם יד‬

210

and they perceived God: They gazed at Him with levity, ‫ היו מסתכלין בו בלב‬:‫להים‬-‫ויחזו את הא‬ while [they were] eating and drinking. So is the ‫ כך מדרש‬,‫גס מתוך אכילה ושתיה‬ [interpretation of] Midrash Tanchuma (Beha’alothecha 16). ‫ אצילי‬.‫ ואונקלוס לא תרגם כן‬.‫תנחומא‬ Onkelos, however, did not render [this clause] in this (‫ כמו )ישעיה מא ט‬,‫לשון גדולים‬ manner. ‫ אִ צִילֵי‬means great ones, like [in the phrases:] “and ‫ויאצל‬ (‫כה‬ ‫ )במדבר יא‬,‫ומאציליה קראתיך‬ from its nobles ( ָ‫ )וּמֵ אִ צִילֶיה‬I called you” (Isa. 41:9); “and He ‫ )יחזקאל מא ח( שש אמות‬,‫מן הרוח‬ magnified (‫ )וַיָּאצֶל‬some of the spirit” (Num. 11:25); “six large cubits (‫( ” )אַ צִּילָה‬Ezek. 41:8). :‫אצילה‬

12And the Lord said to Moses, "Come up to Me to the mountain and remain there, and I will give you the stone tablets, the Law and the commandments, which I have written to instruct them." And the Lord said to Moses: After the giving of the Torah.

‫יבו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה עֲ ֵ ֥לה‬ ֜Àְ‫ֵה־שׁם ו ְאֶ תְּ ָ֨נה ל‬ ֑ ָ ‫אֵ ַ ֛לי הָ ָ ֖ה ָרה ֶו ֽהְ י‬ ָ ַ‫אֶ ת־ל ֻ֣ח ֹת הָ אֶ֗ בֶן ו ְה‬ ֙‫תּוֹרה‬ :‫ו ְהַ מִּ ְצ ָ֔וה אֲ ֶ ֥שׁר כּ ַ ָ֖תבְתִּ י לְהֽ וֹר ָֹתֽם‬ :‫ לאחר מתן תורה‬:‫ויאמר ה' אל משה‬

Come up to Me to the mountain and remain there: for forty days.

:‫ ארבעים יום‬:‫עלה אלי ההרה והיה שם‬

the stone tablets, the Law and the commandments, which I have written to instruct them: All 613 mitzvoth are included in the Ten Commandments. In the “Azharoth” that he composed for each commandment [of the Ten], Rabbenu Saadiah [Goan] explained the mitzvoth dependent upon it [each commandment]. [from Jonathan, Num. Rabbah 13:16]

‫את לחת האבן והתורה והמצוה אשר‬ ‫ כל שש מאות ושלש‬:‫כתבתי להורתם‬ ,‫עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן‬ ‫ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל‬ :‫דבור ודבור מצות התלויות בו‬

13So Moses and Joshua, his servant, arose,

and Moses ascended to the mount of God. So Moses and Joshua, his servant, arose: I do not know what business Joshua had here, but I would say that the disciple [Joshua] escorted his mentor [Moses] until the place of the limits of the boundaries of the mountain, for he was not permitted to go past that point. From there Moses alone ascended to the mountain of God. Joshua pitched his tent and waited there for forty days. So we find that when Moses descended, “Joshua heard the voice of the people as they shouted” (Exod. 32:17). We learn [from there] that Joshua was not with them.

14And to the elders he said, "Wait for us here until we return to you, and here Aaron and Hur are with you; whoever has a case, let him go to them."

‫ֽיהוֹשׁעַ מְ ָשׁ ְֽר ֑תוֹ‬ ‫יגו ַָיּ֣קָ ם משֶׁ֔ ה ִו‬ ֻ֖ ִ ֱ‫ל־הר ָהֽא‬ :‫˜הֽים‬ ֥ ַ ֶ‫משׁה א‬ ֖ ֶ ‫ו ַ ַ֥יּעַ ל‬ ‫ לא ידעתי‬:‫ויקם משה ויהושע משרתו‬ ,‫ ואומר אני‬.‫מה טיבו של יהושע כאן‬ ‫שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום‬ ‫ שאינו רשאי לילך‬,‫הגבלת תחומי ההר‬ ‫ ומשם ויעל משה לבדו אל‬,‫משם והלאה‬ ‫ ויהושע נטה שם אהלו‬,‫להים‬-‫הר הא‬ ,‫ שכן מצינו‬,‫ונתעכב שם כל ארבעים יום‬ ‫כשירד משה )לקמן לב יז( וישמע יהושע‬ ‫ למדנו שלא היה‬,‫את קול העם ברעה‬ :‫יהושע עמהם‬

‫בוּ־לנוּ‬ ְ‫ידו ְאֶ ל־הַ זְּקֵ ִנ֤ים אָמַ ֙ר שׁ‬ ָ֣ ‫ֵיכם‬ ֑ ֶ ‫ָב ֔ ֶזה ַ ֥עד אֲ שֶׁ ר־נ ָ֖שׁוּב אֲ ל‬ ‫י־בעַ ל‬ ֥ ַ ִ‫ו ְהִ ֵ֨נּה ַאֽהֲ ֤ר ֹן ו ְחוּ ֙ר עִ מָּ ֶ֔כם מ‬ :‫דְּ ב ִ ָ֖רים י ִגַּ ֥שׁ אֲ ל ֵֶהֽם‬

And to the elders he said: upon his departure from the camp.

:‫ בצאתו מן המחנה‬:‫ואל הזקנים אמר‬

Wait for us here: Wait here with the rest of the people in the camp [so that you will] be ready to judge each person’s quarrel.

‫ והתעכבו כאן עם שאר‬:‫שבו לנו בזה‬ ‫העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל‬ :‫איש ריבו‬

211

Hur: He was Miriam’s son, and his father was Caleb the son of Jephunneh, as it is said: “and Caleb took to himself Ephrath, and she bore to him Hur” (I Chron. 2:19). Ephrath was Miriam, as is stated in Sotah (11b).

whoever has a case: lit., whoever is a master of words, whoever has litigation. -[From targumim]

‫ ואביו כלב בן‬,‫ בנה של מרים היה‬:‫חור‬ ‫ שנאמר )דברי הימים א' ב יט( ויקח‬,‫יפנה‬ .‫לו כלב את אפרת ותלד לו את חור‬ :(‫ כדאיתא בסוטה )יא ב‬,‫אפרת זו מרים‬

:‫ מי שיש לו דין‬:‫מי בעל דברים‬

15And Moses went up to the mountain, and the cloud covered the mountain.

‫משׁה אֶ ל־הָ ָ ֑הר וַי ַ ְ֥כס‬ ֖ ֶ ‫טוו ַ ַ֥יּעַ ל‬ :‫ֶהֽעָ ָנ֖ן אֶ ת־הָ ָהֽר‬

16And the glory of the Lord rested on Mount Sinai, and the cloud covered it for six days, and He called to Moses on the seventh day from within the cloud.

‫ל־הר סִ י ַ֔ני‬ ֣ ַ ַ‫טזוַיִּשְׁ ֤כּ ֹן ְכּבֽוֹד־י ְהֹו ָה֙ ע‬ ‫וַיְכ ֵ ַ֥סּהוּ ֶהֽעָ ָנ֖ן ֵ ֣שׁשֶׁ ת י ִ ָ֑מים וַיִּקְ ָ ֧רא‬ ‡‫ִיעי מִ ֥תּוֹ‬ ֶ‫א‬ ֖ ִ ‫ל־משׁה בַּיּ֥ וֹם הַ שְּׁ ב‬ ֶ֛ :‫ֶהֽעָ נָ ֽן‬

and the cloud covered it: Our Sages disagree on the matter. Some say that these are the six days from the New Moon [until Shavuoth, the day of the giving of the Torah (old Rashi)]. and the cloud covered it: The mountain. and He called to Moses on the seventh day: to say the Ten Commandments, and [in fact] Moses and all Israel were standing [and listening to the Ten Commandments], but the text bestowed honor upon Moses [by mentioning only him]. Others say that the cloud covered Moses for six days after the Ten Commandments [were given], and they [these days] were at the beginning of the forty days that Moses ascended to receive the tablets (Yoma 4a). It teaches you that whoever enters the camp of the Shechinah requires six days separation [seclusion from society] (Yoma 3b).

17And the appearance of the glory of the

Lord was like a consuming fire atop the mountain, before the eyes of the children of Israel. 18And Moses came within the cloud, and he went up to the mountain, and Moses was upon the mountain forty days and forty nights. within the cloud: This cloud was a kind of smoke, and the Holy One, blessed is He, made a path (another version A canopy) within it. -[From Yoma 4b]

‫ יש‬.‫ רבותינו חולקין בדבר‬:‫ויכסהו הענן‬ ‫מהם אומרים אלו ששה ימים שמראש‬ :‫חודש עד עצרת יום מתן תורה‬ :‫ להר‬:‫ויכסהו הענן‬ ‫ לומר‬:‫ויקרא אל משה ביום השביעי‬ ‫ ומשה וכל בני ישראל‬,‫עשרת הדברות‬ ,‫ אלא שחלק הכתוב כבוד למשה‬,‫עומדים‬ ‫ויש אומרים ויכסהו הענן למשה ששה‬ ‫ והם היו‬,‫ימים לאחר עשרת הדברות‬ ‫בתחלת ארבעים יום שעלה משה לקבל‬ ‫ שכל הנכנס למחנה‬,‫ ולמדך‬,‫הלוחות‬ :‫שכינה טעון פרישה ששה ימים‬

‫יזוּמַ ְראֵ ה֙ כּ ְ֣בוֹד י ְה ָֹ֔וה כּ ֵ ְ֥אשׁ א ֶ ֹ֖כלֶת‬ :‫בּ ְ֣ר ֹאשׁ הָ ָ ֑הר לְעֵ ֵינ֖י ְבּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ‫משׁה בּ ְ֥תוֹ‡ ֶהֽעָ ָנ֖ן ו ַ ַ֣יּעַ ל‬ ֛ ֶ ‫יחוַיּ ָ֥ב ֹא‬ ‫אֶ ל־הָ ָ ֑הר וַי ִ ְ֤הי משֶׁ ה֙ בָּהָ֔ ר‬ :‫ְאַרבּ ִ ָ֖עים ָ ֽליְלָה‬ ְ ‫אַרבּ ִ ָ֣עים י֔ וֹם ו‬ ְ ‫ ועשה‬,‫ ענן זה כמין עשן הוא‬:‫בתוך הענן‬ :‫לו הקב"ה למשה שביל ]חופה[ בתוכו‬

212

Chapter 25 1"The Lord spoke to Moses saying:

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫אוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥

2"Speak to the children of Israel, and have them take for Me an offering; from every person whose heart inspires him to generosity, you shall take My offering.

‫חוּ־לי‬ ְ‫בדַּ ֵבּ ֙ר אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל וְי ִק‬ ִ֖ ‫שׁ אֲ ֶ ֣שׁר‬ ֙ ‫רוּמה מֵ ֵ ֤את כָּל־אִ י‬ ֑ ָ ְ‫תּ‬ :‫י ִדְּ ֶ ֣בנּוּ ל ִ֔בּוֹ תִּ קְ ֖חוּ אֶ ת־תְּ ֽרוּמָ ִתֽי‬

and have them take for Me: Heb. ‫לִי‬. [I.e.,] dedicated to My name. -[from Tan. 1] offering: Heb. ‫תְּ רוּמָ ה‬, separation. They shall set apart from their property an offering for Me. whose heart inspires him to generosity: Heb. ‫י ִדְּ בֶנּוּ לִבּוֹ‬, an expression of ‫נְדָ בָה‬, which is an expression of good will, present in French, [a] gift.

:‫ לי לשמי‬:‫ויקחו לי תרומה‬

‫ יפרישו לי מממונם‬,‫ הפרשה‬:‫תרומה‬ :‫נדבה‬ ‫ והוא לשון רצון‬,‫ לשון נדבה‬:‫ידבנו לבו‬ :[‫ פרישנ"ט בלעז ]מתנה‬,‫טוב‬

you shall take My offering: Our Rabbis said: [The word ‫ אמרו רבותינו שלש‬:‫תקחו את תרומתי‬ ‫תְּ רוּמָ ה‬, mentioned three times, denotes that] three ‫ אחת תרומת בקע‬,‫תרומות אמורות כאן‬ offerings are mentioned here. One is the offering of a beka ‫ כמו‬,‫דנים‬-‫ שנעשו מהם הא‬,‫לגלגלת‬ [half-shekel] per head, from which they made the sockets, ,(‫כז‬ ‫שמפורש באלה פקודי )שמות לח כו‬ as is delineated in [Exod. 38:26, 27, in the parsha] “ ‫אֵ לֶּה‬ ‫ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת‬ ‫פְ קוּדֵ י‬, These are the accounts.” Another is the offering of a ‫ ואחת‬,‫לקופות לקנות מהן קרבנות צבור‬ beka per head for the [community] coffers, from which to purchase the communal sacrifices, and another is the .‫תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד‬ offering for the Mishkan, each one’s [Israelite’s] donation ‫שלשה עשר דברים האמורים בענין כולם‬ (Talmud Yerushalmi, Shekalim 1:1; Meg. 29b). The ,‫הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה‬ thirteen materials mentioned in this section [i.e., this :‫כשתדקדק בהם‬ chapter] were all required for the work of the Mishkan or for the garments of the kohanim, [as you will find] when you study them closely (Tan. 5, Song Rabbah 4:25).

3And this is the offering that you shall take from them: gold, silver, and copper; gold, silver, and copper, etc.: They were all given voluntarily; each person [gave] what his heart inspired him to give, except [for] the silver, which they gave equally, a half-shekel for each individual. We do not find throughout the entire work of the Mishkan that more silver was required, as it is said: “The silver of the community census was…a beka per head…” (Exod. 38:25, 26). The rest of the silver, which was given there [in the work of the Mishkan] voluntarily, they [the workers] made into service utensils.

4blue, purple, and crimson wool; linen and goat hair; blue…wool: Heb. ‫תְ ֵכלֶת‬, wool dyed with the blood of the chillazon [animal], which bears a blue color. — [from Men. 44a, Tosefta Men. 9:6]

‫ת הַ תְּ רוּמָ֔ ה אֲ ֶ ֥שׁר תִּ קְ ֖חוּ‬ ֙ ‫גו ְז ֹא‬ :‫ֵמֽאִ ָ ֑תּם ז ָ ָ֥הב ו ֶ ָ֖כסֶ ף וּנְחֽ שֶׁ ת‬ ,‫ כולם באו בנדבה‬:'‫זהב וכסף ונחשת וגו‬ ‫ חוץ מן הכסף‬,‫איש איש מה שנדבו לבו‬ ‫ ולא‬,‫שבא בשוה מחצית השקל לכל אחד‬ ‫ שהוצרך שם‬,‫מצינו בכל מלאכת המשכן‬ (‫ כז‬- ‫ שנאמר )שמות לח כו‬,‫כסף יותר‬ ,'‫וכסף פקודי העדה וגו' בקע לגלגלת וגו‬ ‫ושאר הכסף הבא שם בנדבה עשאוה‬ :‫לכלי שרת‬

‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י‬ ְ ‫דוּתְ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫ו ֵ ְ֥שׁשׁ ו ְעִ זִּ ֽים‬ ‫ וצבעו‬,‫ צמר צבוע בדם חלזון‬:‫ותכלת‬ :‫ירוק‬

purple…wool: Heb. ‫ְאַרגָּמָ ן‬ ְ ‫ו‬, wool dyed with a kind of dye named ‫אַרגָּמָ ן‬. ְ

‫ צמר צבוע ממין צבע ששמו‬:‫וארגמן‬ :‫ארגמן‬

linen: Heb. ‫שֵׁ שׁ‬. This is linen. — [from Tosefta Men. 9:6]

:‫ הוא פשתן‬:‫ושש‬

213

and goat hair: Heb. ‫ו ְעִ זִים‬, the hair of goats. Therefore, ‫ לכך תרגם אונקלוס‬,‫ נוצה של עזים‬:‫ועזים‬ Onkelos rendered: ‫וּמְ עַ זֵי‬, [i.e.,] what comes from the goats, ,‫ ולא עזים עצמם‬,‫ הבא מן העזים‬,‫ומעזי‬ but not the goats themselves [i.e., not the goat skins], for :‫שתרגום של עזים עזיא‬ Targum’s [Onkelos] translation of ‫[ עִ זִים‬goats] is ‫( עִ ַזי ָא‬Gen. 30:32).

5ram skins dyed red, tachash skins, and acacia wood;

‫ילם מְ אָ דָּ ִ ֛מים ו ְע ֥ ֹר ֹת‬ ֧ ִ ֵ‫הו ְע ֹ֨ר ֹת א‬ :‫תְּ חָ ִ ֖שׁים ַו ֽעֲ ֵ ֥צי שִׁ ִטּֽים‬

dyed red: Heb. ‫מְ אָ◌ֳ דָּ מִ ים‬. They were dyed red after being tanned.

:‫ צבועות היו אדום לאחר עבודן‬:‫מאדמים‬

tachash skins: This was a species of animal that existed only for a [short] time, and it had many hues (‫) ַגּ ָוּנִים‬. Therefore, [Onkelos] renders [it] ‫סַ סְ גּוֹנָא‬, because it rejoices (‫ שֶׁ שָׂ שׂ( ]ס‬and ‫ שׂ‬are often interchangeable] and boasts of its hues (‫) ַגּ ָוּנִים‬. -[from Shab. 28a, b]

‫ ולא היתה אלא לשעה‬,‫ מין חיה‬:‫תחשים‬ ‫ לכך מתרגם‬,‫והרבה גוונים היו לה‬ :‫ ששש ומתפאר בגוונין שלו‬,‫ססגונא‬

and acacia wood: Where did they get these [trees] in the desert? Rabbi Tanchuma explained that our father Jacob foresaw with the holy spirit that the Israelites were destined to build a Mishkan in the desert, so he brought cedars to Egypt and planted them. He commanded his sons to take them with them when they left Egypt. — [from Mid. Tanchuma 9]

‫ פירש‬,‫ מאין היו להם במדבר‬:‫ועצי שטים‬ ‫רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח‬ ‫ שעתידין ישראל לבנות משכן‬,‫הקודש‬ ,‫ והביא ארזים למצרים ונטעם‬,‫במדבר‬ ‫ כשיצאו‬,‫וצוה לבניו ליטלם עמהם‬ :‫ממצרים‬

6oil for lighting, spices for the anointing oil

and for the incense; oil for lighting: Pure olive oil to continually kindle the light. spices for the anointing oil: which was made to anoint the vessels of the Mishkan and [for] the Mishkan itself to sanctify them, and spices were required for it, as is delineated in [the parsha] ‫( כִּי תִ שָׂ א‬Exod. 30:22-33).

‫ְשׁמֶ ן‬ ֙ ‫ו ֶ ֖שׁמֶ ן לַמָּ ֑א ֹר בְּשָׂ מִ י‬ ֶ֣ ‫ם ל‬ :‫הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה וְלִקְ ֖ט ֹ ֶרת הַ סַּ ִמּֽים‬ ‫ שמן זית זך להעלות נר‬:‫שמן למאור‬ :‫תמיד‬ ‫ שנעשה למשוח‬:‫בשמים לשמן המשחה‬ ‫ והוצרכו לו‬,‫כלי המשכן והמשכן לקדשו‬ ‫בשמים כמו שמפורש בכי תשא )שמות ל‬ :(‫ כה‬- ‫כג‬

and for the incense: Heb. ‫וְלִקְ ט ֶֹרת הַ סַּ מִּ ים‬, which they ‫ שהיו מקטירין בכל ערב‬:‫ולקטרת הסמים‬ burned every evening and morning, as is explained in [the ‫ כמו שמפורש בואתה תצוה )שמות‬,‫ובקר‬ parsha] ‫( ו ְאַ ָתּה תְּ ַצוֶּה‬Exod. 30:7, 8). The word ‫ קְ ט ֶֹרת‬means ‫ ח( ולשון קטרת העלאת קיטור‬- ‫ל ז‬ the raising of smoke (‫ )קִ יטוֹר‬and columns of smoke ‫ותִּ מְ רוֹת‬ :‫ותמרות עשן‬ ‫עָ שָׁ ן‬.

7shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen.

‫ֵי־שׁ ֹהַ ם ו ְאַב ְֵנ֖י מִ לּ ִ ֻ֑אים ָלֽאֵ ֖פ ֹד‬ ֕ ‫זאַ ְבנ‬ :‫וְלַחֽ שֶׁ ן‬

shoham stones: Two were needed there [in the Mishkan] for the ephod, mentioned in [the parsha] ‫( ו ְאַ ָתּה תְּ ַצוֶּה‬Exod. 28:9-12).

‫ שתים הוצרכו שם לצורך‬:‫אבני שהם‬ ‫האפוד האמור בואתה תצוה )שמות כח‬ :(‫יב‬

filling: Since they make for them a seat out of gold, like a sort of hole, and the stone is placed there to fill the hole, they are called filling stones. The place of the “seat” is called ‫מִ שְׁ ֶבּצֶת‬, a setting.

‫ על שם שעושין להם בזהב מושב‬:‫מלאים‬ ‫כמין גומא ונותנין האבן שם למלאות‬ ‫ ומקום‬,‫ קרויים אבני מלואים‬,‫הגומא‬ :‫המושב קרוי משבצות‬

for the ephod and for the choshen: The shoham stones for the ephod and the filling stones for the choshen. The ephod and the choshen are explained in ‫ ו ְאַ תָּ ה תְּ ַצוֶּה‬they are types of ornaments [worn by the kohanim].

‫ ואבני‬,‫ אבני השהם לאפוד‬:‫לאפוד ולחשן‬ ‫ וחשן ואפוד מפורשים‬,‫המלאוים לחשן‬ :‫ והם מיני תכשיט‬,‫בואתה תצוה‬

214

8And they shall make Me a sanctuary and I

will dwell in their midst And they shall make Me a sanctuary: And they shall make in My name a house of sanctity.

9according to all that I show you, the pattern

of the Mishkan and the pattern of all its vessels; and so shall you do.

‫ְשׁ ַכנ ִ ְ֖תּי‬ ֽ ָ ‫חו ָ ְ֥עשׂוּ ִ ֖לי מִ קְ ָ ֑דּשׁ ו‬ ָ ‫בּ‬ :‫ְתוֹכֽם‬ :‫ ועשו לשמי בית קדושה‬:‫ועשו לי מקדש‬

֔À ְ‫טכּ ְ֗כ ֹל אֲ ֶ ֤שׁר אֲ נִ ֙י מַ ְר ֶ ֣אה אֽ וֹת‬ ‫֚אֵ ת תַּ בְנִ ֣ית הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן ו ֵ ְ֖את תַּ בְנִ ֣ית‬ :‫כָּל־כּ ָ ֵ֑ליו ו ֵ ְ֖כן ַתּֽעֲ שֽׂ וּ‬

according to all that I show you: here, the pattern of the Mishkan. This verse is connected to the verse above it: “And they shall make Me a sanctuary…” according to all that I show you.

‫ כאן את‬:‫ככל אשר אני מראה אותך‬ ‫ המקרא הזה מחובר‬.‫תבנית המשכן‬ ‫למקרא שלמעלה הימנו ועשו לי מקדש‬ :‫ככל אשר אני מראה אותך‬

and so shall you do: in future generations (Sanh. 16b, Shev. 14b, 15a). If one of the vessels is lost, or when you make the vessels of the Temple, such as [the] tables, menorahs, wash basins, and bases that Solomon made, you shall make them according to the pattern of these [that I will describe in the following verses]. If the verse was not connected to what was written before it, He would not have written, “and so shall you do,” but" so shall you do" [without the word “and”], and it would be speaking about the making of the Tent of Meeting and its vessels.

‫ לדורות אם יאבד אחד מן‬:‫וכן תעשו‬ ,‫הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים‬ ‫כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות‬ .‫ כתבנית אלו תעשו אותם‬,‫שעשה שלמה‬ ‫ואם לא היה המקרא מחובר למעלה‬ ‫ לא היה לו לכתוב וכן תעשו אלא כן‬,‫הימנו‬ ‫ והיה מדבר על עשיית אהל מועד‬,‫תעשו‬ :‫וכליו‬

10They shall make an ark of acacia wood,

two and a half cubits its length, a cubit and a half its width, and a cubit and a half its height. They shall make an ark: like the chests that are made without feet, made like a sort of chest called escrin [in Old French, ecrin in modern French], (i.e., a chest or box), which rests on its bottom [without being raised off the floor by the attachment of legs].

11And you shall overlay it with pure gold;

from inside and from outside you shall overlay it, and you shall make upon it a golden crown all around. from inside and from outside you shall overlay it: Bezalel made three arks, two of gold and one of wood. Each one had four walls and a bottom, and they were open on the top. He placed the wooden one inside the golden one and the [other] golden one inside the wooden one. He covered the upper rim with gold, thus it is found that [the wooden one] was overlaid from inside and from outside [with gold]. — [from Yoma 72b, Shek. 16b]

‫יו ְעָ ֥שׂוּ אֲ ֖רוֹן עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים אַ מָּ תַ֨ י ִם‬ ‫אָרכּ֗ וֹ ו ְאַ ָ ֤מּה ו ָחֵ֨ ִצ ֙י ָרחְ ֔בּוֹ‬ ְ ‫ו ָחֵ֜ צִי‬ :‫ו ְאַ ָ ֥מּה ו ֵ ָ֖חצִי ֽק ֹמָ תֽ וֹ‬ ‫ כמין ארונות שעושים בלא‬:‫ועשו ארון‬ ‫ עשויים כמין ארגז שקורין‬,‫רגלים‬ :‫אישקרי"ן בלעז ]ארגז[ יושב על שוליו‬

‫ית א ֹת ֙וֹ ז ָ ָ֣הב טָ ֔הוֹר מִ ַ ֥בּי ִת‬ ֤ ָ ִ‫יאוְצִפּ‬ ‫וּמִ ֖חוּץ תְּ צ ֶ ַ֑פּנּוּ ו ְעָ ִ ֧שׂיתָ עָ ָ ֛ליו זֵ ֥ר‬ :‫ז ָ ָ֖הב סָ ִבֽיב‬ ‫ שלשה ארונות עשה‬:‫מבית ומחוץ תצפנו‬ ,‫ שתים של זהב ואחד של עץ‬,‫בצלאל‬ ‫וארבע כתלים ושולים לכל אחד ופתוחים‬ ‫ נתן של עץ בתוך של זהב ושל‬,‫מלמעלה‬ ‫ וחפה שפתו העליונה‬,‫זהב בתוך של עץ‬ :‫ נמצא מצופה מבית ומחוץ‬,‫בזהב‬

215

a golden crown: Like a sort of crown surrounding it above its rim. For he [Bezalel] made the outer ark higher than the inner one, until it extended upwards opposite the thickness of the ark cover and slightly higher than it, so that when the ark cover lies on the thickness of the walls, the crown extends slightly over the thickness of the ark cover (Yoma 72b). And that [the crown] is the symbol of the crown of the Torah (Tan. Vayakhel 8, Exod. Rabbah 34:2).

12And you shall cast four golden rings for it, and you shall place them upon its four corners, two rings on its one side, and two rings on its other side. And you shall cast: Heb. ָ‫וְיָצַקְ ‡תּ‬, an expression of casting, as the Targum [Onkelos] renders.

‫ כמין כתר מקיף לו סביב למעלה‬:‫זר זהב‬ ‫ שעשה הארון החיצון גבוה מן‬,‫משפתו‬ ‫הפנימי עד שעלה למול עובי הכפורת‬ ‫ וכשהכפורת שוכב‬,‫ולמעלה הימנו משהו‬ ‫ עולה הזר למעלה מכל‬,‫על עובי הכתלים‬ ‫ והוא סימן לכתר‬,‫עובי הכפורת כל שהוא‬ :‫תורה‬

‫אַר ַבּ ֙ע טַ בּ ְ֣ע ֹת זָהָ֔ ב‬ ְ ‫יבוְי ַ ָ֣צקְ תָּ ֗לּוֹ‬ ‫אַר ַ ֣בּע ַפּֽעֲ מ ָ ֹ֑תיו וּשְׁ ֵ ֣תּי‬ ְ ‫ו ָ ְ֣נתַ תָּ֔ ה ַ ֖על‬ ‫טַ בּ ָ֗ע ֹת עַ ל־ ַצלְע ֙וֹ ָהֽאֶ חָ֔ ת וּשְׁ תֵּ ֙י‬ :‫טַ בּ ָ֔ע ֹת עַ ל־ ַצל ְ֖עוֹ הַ שֵּׁ נִ ֽית‬ :‫ לשון התכה כתרגומו‬:‫ויצקת‬

its…corners: Heb. ‫פַּ עִ מ ֹתָ יו‬. As the Targum [Onkelos] ‫ ובזויות‬.‫ כתרגומו זויתיה‬:‫פעמתיו‬ renders: ‫זִיוְי ָתֵ יהּ‬, its corners. They were attached on the ‫העליונות סמוך לכפרת היו נתונות שתים‬ upper corners, close to the ark cover, two from here and ,‫מכאן ושתים מכאן לרחבו של ארון‬ two from there, across the width of the ark, and the poles ‫ארון‬ ‫ וארכו של‬,‫והבדים נתונים בהם‬ were placed in them [the rings]. The length of the ark ‫בד‬ ‫בין‬ ‫וחצי‬ ‫ אמתים‬,‫מפסיק בין הבדים‬ separated the poles, two and one-half cubits between ‫ הנושאים את‬,‫ שיהיו שני בני אדם‬,‫לבד‬ [one] pole and [the other] pole, so that the two people carrying the ark would walk between them [the poles]. So ‫ וכן מפורש‬,‫ מהלכין ביניהם‬,‫הארון‬ it is explained in Men., in the chapter entitled ‫שתֵּ י הַ לֶּחֶ ם‬ :(‫במנחות בפרק שתי הלחם )צח ב‬ 98)b). two rings on its one side: Heb. ‫וּשְׁ תֵּ י טַ בָּע ֹת‬, lit., and two ‫ הן הן‬:‫ושתי טבעות על צלעו האחת‬ rings. These are the four rings [mentioned] in the ‫ ופירש‬,‫הארבע טבעות שבתחלת המקרא‬ beginning of the verse, and [Scripture now] explains to you ‫ והוי"ו זו יתירה היא ופתרונו‬,‫לך היכן היו‬ where they were [to be placed]. This “vav” is superfluous, ‫ ויש לך לישבה כן‬,‫כמו שתי טבעות‬ ַ‫ט‬ ֵ‫תּ‬ and it is to be interpreted as ‫שְׁ י בָּע ֹת‬, two rings. But you ‫ושתיים מן הטבעות האלו על צלעו‬ can reconcile it [by interpreting it] in this way: and two of :‫האחת‬ these rings [shall be] on its one side, [meaning, and two of the four rings mentioned in the beginning of this verse shall be on one side, etc.]. its…side: Heb. ‫ ַצלְעוֹ‬, its side.

13And you shall make poles of acacia wood

and you shall overlay them with gold. poles of: Heb. ‫בַדֵּ י‬, poles.

:‫ צדו‬:‫צלעו‬

‫ית‬ ֥ ָ ִ‫יגו ְעָ ִ ֥שׂיתָ ב ֵ ַ֖דּי עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים וְצִפּ‬ :‫א ָ ֹ֖תם ז ָָהֽב‬ :‫ מוטות‬:‫בדי‬

on the sides of the ark, to carry the ark with them.

‫ם בַּטַּ בּ ָ֔ע ֹת‬ ֙ ‫ֵאת אֶ ת־הַ בַּדִּ י‬ ֽ ֵ ‫ידו‬ ֤ ָ ‫ְהב‬ ‫ָשׂאת אֶ ת־‬ ֑ ‫ַ ֖על ַצל ְ֣ע ֹת ָה‬ ֥ ֵ ‫ֽאָר ֹן ל‬ :‫ֽאָר ֹן בּ ֶָהֽם‬ ֖ ‫ָה‬

15The poles of the ark shall be in the rings; they shall not be removed from it.

‫ֽאָר ֹן ִי ֽהְ י֖ וּ הַ בּ ִ ַ֑דּים ֥˜א‬ ֔ ‫ת ָה‬ ֙ ֹ ‫טובְּטַ בְּע‬ :‫י ֻ ָ֖סרוּ מִ ֶמּֽנּוּ‬

14And you shall bring the poles into the rings

they shall not be removed from it: forever.

:‫ לעולם‬:‫לא יסרו ממנו‬

216

16And you shall place into the ark the

testimony, which I will give you.

ָ ֶ‫טזו ְנָ ֽתַ ָ ֖תּ א‬ ‫ֽאָר ֹן ֚אֵ ת ָהֽעֵ ֔ ֻדת‬ ֑ ‫ל־ה‬ :À‫אֲ ֶ ֥שׁר אֶ ֵ ֖תּן אֵ ֶלֽי‬

And you shall place into the ark: Heb. ‫הָ אָרֹן‬-‫אֶ ל‬, lit., to the ark, [meaning] into the ark.

:‫ כמו בארון‬:‫ונתת אל הארן‬

the testimony: [I.e.,] the Torah, which serves as testimony between Me and you [Israel] that I commanded you [to fulfill] the commandments written in it. — [from Mid. Tan. Pekudei 4, also Mid. Lekach Tov]

‫ התורה שהיא לעדות ביני‬:‫העדות‬ ‫ שצויתי אתכם מצות הכתובות‬,‫וביניכם‬ :‫בה‬

17And you shall make an ark cover of pure

gold, two and a half cubits its length and a cubit and a half its width. an ark cover: Heb. ‫ כַפּ ֶֹרת‬a cover over the ark, which was open from above. He [Moses] placed it [the cover] over it [the ark] like a board. two and a half cubits its length: like the length of the ark. Its width was like the width of the ark, and it lay on the thickness of the four walls. Although [Scripture] does not give a measure for its thickness, our Rabbis explained that it was a handbreadth thick. — [from Succah 5a]

18And you shall make two golden cherubim;

you shall make them of hammered work, from the two ends of the ark cover. cherubim: Heb. ‫כּ ְֻרבִים‬. They had the features of a child. — [from Succah 5] you shall make…of hammered work: [This means] that you should not make them separate and then join them at the ends of the ark cover after they are made, as smiths do [in a process] called solderez [in Old French], soldered. Instead, you should take a large quantity of gold at the beginning of the construction of the ark cover and beat it with a hammer and with a mallet in the center [of the mass of gold] so that its ends protrude upward, and [then you should] form the cherubim from the protrusion of its ends. hammered: Heb. ‫מִ קְ שָׁ ה‬, batediz in Old French, hammered, like “knocked (‫ )נָקְ שָׁ ן‬one against the other” (Dan. 5:6). ends of the ark cover: Heb. ‫קְ צוֹת הכַּפּ ֶֹרת‬, ends of the ark cover.

19And make one cherub from the one end and the other cherub from the other end; from the ark cover you shall make the cherubim on its two ends.

‫יזו ְעָ ִ ֥שׂיתָ כ ַ֖פּ ֹ ֶרת ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר‬ ‫אָר ָ֔כּהּ ו ְאַ ָ ֥מּה ו ֵ ָ֖חצִי‬ ְ ‫אַ מָּ ַ ֤תי ִם ו ָחֵ֨ ִצ ֙י‬ :‫ָרחְ ָבּֽהּ‬ ‫ כסוי על הארון שהיה פתוח‬:‫כפרת‬ :‫מלמעלה ומניחו עליו כמין דף‬ ,‫ כארכו של ארון‬:‫אמתים וחצי ארכה‬ ‫ ומונחת על עובי‬,‫ורחבה כרחבו של ארון‬ ‫ ואף על פי שלא נתן‬,‫הכתלים ארבעתם‬ ‫ פירשו רבותינו שהיה‬,‫שיעור לעוביה‬ :‫עוביה טפח‬

‫יחו ְעָ ִ ֛שׂיתָ שְׁ נַ ֥ י ִם כּ ְֻר ִ ֖בים ז ָ ָ֑הב‬ ‫תּעֲ ֶ ֣שׂה א ֹתָ֔ ם מִ שְּׁ ֵנ֖י קְ ֥צוֹת‬ ֽ ַ ֙‫מִ קְ שָׁ ה‬ :‫הַ כּ ַֽפּ ֹ ֶרת‬ :‫ דמות פרצוף תינוק להם‬:‫כרבים‬ ‫ שלא תעשם בפני‬:‫מקשה תעשה אותם‬ ‫עצמם ותחברם בראשי הכפרת לאחר‬ ‫ שקורין שולדי"ץ‬,‫עשייתם כמעשה צורפים‬ ‫]מולחמים[ אלא הטל זהב הרבה בתחלת‬ ‫עשיית הכפרת והכה בפטיש ובקורנס‬ ‫ וראשין בולטין למעלה וצייר‬,‫באמצע‬ :‫הכרובים בבליטת קצותיו‬ .[‫ בטידי"ץ בלעז ]עשוי בהכאה‬:‫מקשה‬ :‫כמו )דניאל ה ו( דא לדא נקשן‬ :‫ ראשי הכפרת‬:‫קצות הכפורת‬

‫יט ֠ ַו ֽעֲ ֠שֵׂ ה כְּר֨ וּב אֶ ָ ֤חד מִ קָּ צָה֙ מִ ֶ֔זּה‬ ‫וּכְרוּב־אֶ ָ ֥חד מִ קָּ ָ ֖צה מִ ֶזּ֑ה מִ ן־‬ ‫הַ כּ ַ֛פּ ֹ ֶרת ַתּֽעֲ ֥שׂוּ אֶ ת־הַ כּ ְֻר ִ ֖בים עַ ל־‬ ָ ְ‫שְׁ נֵ ֥י ק‬ :‫צוֹתֽיו‬

217

And make one cherub from the one end: [The text elaborates] so that you will not say [that it means] two cherubim at each end. Therefore, it had to explain, “one cherub from the one end.”

‫ שלא תאמר‬:‫ועשה כרוב אחד מקצה‬ ‫ לכך הוצרך‬,‫שנים כרובים לכל קצה וקצה‬ :‫לפרש כרוב אחד מקצה מזה‬

from the ark cover: itself you shall make the cherubim. .‫ עצמה תעשו את הכרובים‬:‫מן הכפרת‬ This is the meaning of “you shall make them of hammered ‫ שלא‬,‫זהו פירושו של מקשה תעשה אותם‬ work” -that you shall not make them [the cherubim] :‫תעשם בפני עצמם ותחברם לכפרת‬ separately and [then] attach them to the ark cover.

20The cherubim shall have their wings spread upwards, shielding the ark cover with their wings, with their faces toward one another; [turned] toward the ark cover shall be the faces of the cherubim. their wings spread: [This means] that you shall not make their wings lying down [resting next to their bodies], but spread high alongside their heads, so that there should be ten handbreadths in the space between the wings and the ark cover, as is stated in Succah (5b).

21And you shall place the ark cover on the ark from above, and into the ark you shall place the testimony, which I will give you. and into the ark you shall place the testimony: I do not know why it was repeated, for it already said: “And you shall place into the ark the testimony” (verse 16). We may say that it comes to teach that when it [the ark] is still an ark alone, without an ark cover, he [Moses] should first put in the testimony and then place the ark cover over it. So we find [that] when he [Moses] erected the Mishkan, it says: “And he placed the testimony into the ark,” and afterwards, “and he placed the ark cover on the ark from above” (Exod. 40:20).

22I will arrange My meetings with you there, and I will speak with you from atop the ark cover from between the two cherubim that are upon the Ark of the Testimony, all that I will command you unto the children of Israel. I will arrange My meetings with you there: When I arrange a meeting for you to speak with you, [it is at] that place that I will arrange for the meeting where I will come to speak to you.

‫ם ֽפּ ֹ ְרשֵׂ֨ י ְכנָפַ֜ י ִם‬ ֩ ‫כו ְהָ י֣ וּ הַ כּ ְֻרבִי‬ ‫ם עַ ל־‬ ֙ ֶ‫לְמַ֗ עְ לָה ֽס ֹכ ִ ְ֤כים ְבּ ַכנְפֵ יה‬ ‫ל־אָחיו‬ ֶ‫ֵיהם ִ ֣אישׁ א‬ ִ֑ ֖ ֶ ‫הַ כּ ַ֔פּ ֹ ֶרת וּפְ נ‬ :‫אֶ֨ ל־הַ כּ ַ֔פּ ֹ ֶרת ִי ֽהְ י֖ וּ פְּ נֵ ֥י הַ כּ ְֻר ִבֽים‬ ‫ שלא תעשה כנפיהם‬:‫פרשי כנפים‬ ‫ אלא פרושים וגבוהים למעלה‬,‫שוכבים‬ ‫ שיהא עשרה טפחים בחלל‬,‫אצל ראשיהם‬ ‫ כדאיתא בסוכה )דף‬,‫בין הכנפים לכפרת‬ :(‫ה ב‬

ָ ַ‫כאו ְנָ ֽתַ ָ ֧תּ אֶ ת־הַ כּ ַ֛פּ ֹ ֶרת ע‬ ‫ֽאָר ֹן‬ ֖ ‫ל־ה‬ ‫אָר ֹן תִּ תֵּ ֙ן אֶ ת־‬ ֔ ‫ל־ה‬ ֣ ָ ֶ‫מִ ל ָ ְ֑מעְ לָה ו ְא‬ :À‫ָ ֣העֵ ֔ ֻדת אֲ ֶ ֥שׁר אֶ ֵ ֖תּן אֵ ֶלֽי‬ ‫ לא ידעתי‬:‫ואל הארן תתן את העדות‬ (‫ שהרי כבר נאמר )פסוק טז‬,‫למה נכפל‬ ‫ ויש לומר‬.‫ונתת אל הארון את העדות‬ ‫ שבעודו ארון לבדו בלא‬,‫שבא ללמד‬ ‫ ואחר כך‬,‫ יתן תחלה העדות לתוכו‬,‫כפרת‬ ‫ וכן מצינו כשהקים‬.‫יתן את הכפרת עליו‬ ‫את המשכן נאמר )שמות מ כ( ויתן את‬ ‫ ואחר כך ויתן את‬,‫העדות אל הארון‬ :‫הכפורת על הארון מלמעלה‬

֜À ְ‫֘ שָׁ ֒ם ו ְדִ בּ ְַרתִּ֨ י אִ תּ‬Àְ‫כבוְנֽוֹעַ דְ ִ ֣תּי ל‬ ‫מֵ ַ ֣על הַ כּ ַ֗פּ ֹ ֶרת מִ בֵּי ֙ן שְׁ ֵנ֣י הַ כּ ְֻר ִ֔בים‬ ‫אֲ ֶ ֖שׁר עַ ל־אֲ ֣רוֹן ָהֽעֵ ֻ ֑דת ֵ ֣את כָּל־‬ ‫֖ אֶ ל־בְּנֵ ֥י‬À ְ‫אֲ ֶ ֧שׁר אֲ צ ֶַוּ֛ה אֽ וֹת‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ,‫ כשאקבע מועד לך לדבר עמך‬:‫ונועדתי‬ ‫אותו מקום אקבע למועד שאבא שם לדבר‬ :‫אליך‬

218

and I will speak with you from atop the ark cover: But ‫ ובמקום‬:‫ודברתי אתך מעל הכפורת‬ elsewhere it says: “and the Lord spoke to him from the ‫אחר הוא אומר )ויקרא א א( וידבר ה' אליו‬ Tent of Meeting, saying…” (Lev. 1:1). That is the Mishkan, ‫ זה המשכן מחוץ‬,‫מאהל מועד לאמר‬ outside the dividing curtain [whereas the ark was within ‫זה‬ ‫מכחישים‬ ‫ נמצאו שני כתובים‬,‫לפרכת‬ the dividing curtain]. The two verses are found to ‫והכריע‬ ‫השלישי‬ ‫ בא הכתוב‬,‫את זה‬ contradict one another. The third verse comes and ‫ביניהם )במדבר ז פט( ובבא משה אל‬ reconciles them. "And when Moses came into the Tent of Meeting…he heard the voice speaking to him from atop ‫אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו‬ the ark cover" (Num. 7:89). [The solution is that] Moses ‫ משה היה נכנס למשכן‬,'‫מעל הכפרת וגו‬ would enter the Mishkan and as soon as he came within ‫ קול יורד מן‬,‫וכיון שבא בתוך הפתח‬ the doorway, a voice would descend from heaven to [the ‫ונשמע‬ ‫ ומשם יוצא‬,‫השמים לבין הכרובים‬ place] between the cherubim, from where it emanated and :‫למשה באהל מועד‬ was heard by Moses in the Tent of Meeting. — [from Sifrei, end of Naso] and all that I will command you unto the children of Israel: Heb. ‫ו ְאֵ ת‬. This “vav” [that Rashi adds, meaning “and,”] is superfluous, and there are many similar [examples] in the Torah. And you shall interpret it thus: "and all that I will speak with you there is all that I will command you unto the children of Israel."

23And you shall make a table of acacia wood, two cubits its length, one cubit its width, and a cubit and a half its height. its height: The height of its legs [together] with the thickness of the table [top].

‫ואת כל אשר אצוה אותך אל בני‬ ‫ וכמוהו‬,‫ הרי וי"ו זו יתירה וטפלה‬:‫ישראל‬ ‫ וכה תפתר ואת אשר‬,‫הרבה במקרא‬ ‫ את כל אשר אצוה אותך‬,‫אדבר עמך שם‬ :‫אל בני ישראל הוא‬

‫כגו ְעָ ִ ֥שׂיתָ שֻׁ ל ָ ְ֖חן עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ ‫אָרכּ ֙וֹ ו ְאַ ָ ֣מּה ָרחְ ֔בּוֹ ו ְאַ ָ ֥מּה‬ ְ ‫אַ מָּ ַ ֤תי ִם‬ :‫ו ֵ ָ֖חצִי ֽק ֹמָ תֽ וֹ‬ :‫ גובה רגליו עם עובי השלחן‬:‫קמתו‬

24And you shall overlay it with pure gold, and you shall make for it a golden crown all around.

ָ‫ית א ֹ֖תוֹ ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר ו ְעָ ִ ֥שׂית‬ ֥ ָ ִ‫כדוְצִפּ‬ :‫֛לּוֹ זֵ ֥ר ז ָ ָ֖הב סָ ִבֽיב‬

a golden crown: symbolic of the crown of kingship, for the table represents wealth and greatness, as they say, “the royal table.” -[from Yoma 72b]

‫ שהשולחן‬,‫ סימן לכתר מלכות‬:‫זר זהב‬ ‫ כמו שאמרים שלחן‬,‫שם עושר וגדולה‬ :‫מלכים‬

25And you shall make for it a frame a handbreadth [wide] all around, and you shall make a golden crown for its frame all around. a frame: Heb. ‫מִ סְ גּ ֶֶרת‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫גְּדַ נְפָ א‬, a rim. The Sages of Israel differed concerning the matter. Some say that it was above [i.e., extending from the table top], around the table, like the rims at the edge of the tables of the princes. Some say that it was below [the table top], inserted from one leg to the other on the four sides of the table, and the table top lay on that frame. — [from Men. 96b] and you shall make a golden crown for its frame: That is the crown mentioned above, and here He explains to you that it was on the frame.

26And you shall make for it four golden

rings, and you shall place the rings on the four corners that are on its four legs.

‫כהו ְעָ שִׂ֨ יתָ ֥לּוֹ מִ סְ ֶגּ ֶ֛רת ֖ט ֹפַ ח סָ ִ ֑ביב‬ :‫ו ְעָ ִ ֧שׂיתָ זֵ ֽר־ז ָ ָ֛הב לְמִ סְ גּ ְַר ֖תּוֹ סָ ִבֽיב‬ ‫ ונחלקו חכמי‬,‫ כתרגומו גדנפא‬:‫מסגרת‬ ‫ למעלה היתה‬,‫ישראל בדבר יש אומרים‬ ‫ כמו לבזבזין שבשפת‬,‫סביב לשולחן‬ ‫ למטה היתה‬,‫ ויש אומרים‬,‫שולחן שרים‬ ‫תקועה מרגל לרגל בארבע רוחות‬ ‫ ודף השלחן שוכב על אותה‬,‫השולחן‬ :‫מסגרת‬ ‫ הוא זר האמור‬:‫ועשית זר זהב למסגרתו‬ ‫ ופירש לך כאן שעל המסגרת‬,‫למעלה‬ :‫היתה‬

‫אַר ַ ֖בּע טַ בּ ְ֣ע ֹת ז ָ ָ֑הב‬ ְ ‫כוו ְעָ ִ ֣שׂיתָ ֔לּוֹ‬ ‫אַר ַ ֣בּע‬ ְ ‫ו ְנָ ֽתַ תָּ ֙ אֶ ת־הַ טַּ בּ ָ֔ע ֹת ֚עַ ל‬ :‫ְאַר ַ ֥בּע ַרג ְָלֽיו‬ ְ ‫הַ פֵּ ֔א ֹת אֲ ֶ ֖שׁר ל‬

219

27The rings shall be opposite the frame as

holders for the poles [with which] to carry the table. The rings shall be opposite the frame: on the legs, inserted opposite the ends of the frame.

as holders for the poles: Those rings shall be holders in which to insert the poles.

ָ ‫ת הַ מִּ סְ ֶ֔גּ ֶרת ִתּֽהְ ֶ֖יין‬ ֙ ַ‫כזלְעֻ מּ‬ ‫ָשׂאת‬ ֖ ֵ ‫ָתּים ְלב ֔ ִַדּים ל‬ ֣ ִ ‫הַ טַּ בּ ָ֑ע ֹת ְלב‬ :‫אֶ ת־הַ שֻּׁ ל ְָחֽן‬ ‫ ברגלים‬:‫לעמת המסגרת תהיין הטבעות‬ :‫תקועות כנגד ראשי המסגרת‬ ‫ אותן הטבעות יהיו בתים‬:‫לבתים לבדים‬ :‫להכניס בהן הבדים‬

as holders: Heb. ‫ ְלבָתִּ ים‬, for the purpose of holders.

:‫ לצורך בתים‬:‫לבתים‬

for the poles: Heb. ‫ ְלבַדִּ ים‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫אַתְ ָרא לַאִ ִריחַ י ָא‬, a place for the poles.

:‫ כתרגומו אתרא לאריחיא‬:‫לבדים‬

28And you shall make the poles of acacia

wood, and you shall overlay them with gold, and the table shall be carried with them. shall be carried with them: Heb. ‫בָם‬-‫וְנִשָׂ א‬, the passive voice. The table shall be carried with them [by the poles].

29And you shall make its forms, its spoons,

its half pipes, and its supports with which it will be covered; of pure gold you shall make them.

‫ם עֲ ֵ ֣צי שִׁ טִּ֔ ים‬ ֙ ‫כחו ְעָ ִ ֤שׂיתָ אֶ ת־הַ בַּדִּ י‬ ‫א־בם אֶ ת־‬ ֖ ָ ָ‫ית א ָ ֹ֖תם ז ָ ָ֑הב וְנִשּׂ‬ ֥ ָ ִ‫וְצִפּ‬ :‫הַ שֻּׁ ל ְָחֽן‬ ‫ יהיה נשא בם את‬,‫ לשון נפעל‬:‫ונשא בם‬ :‫השלחן‬

‫כטו ְעָ שִׂ֨ יתָ קְּ ָעֽר ֹתָ֜ יו וְכַפּ ֹתָ֗ יו‬ ‡‫וּקְ שׂוֹתָ י ֙ו וּמְ נַקִּ יּ ֹתָ֔ יו אֲ ֶ ֥שׁר י ַ ֻ֖סּ‬ :‫ָהן ז ָ ָ֥הב טָ ֖הוֹר ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָֹתֽם‬ ֵ֑ ‫בּ‬

And you shall make its forms, its spoons: Heb. ‫קְּ עָ ר ָֹתיו‬ ‫ קְּ עָ ר ֹתָ יו‬.‫ וְכַפּ ֹתָ יו‬is the form that was made according to the shape of the bread (Men. 97a). The bread was made in the shape of a type of box without a cover. It had a flat bottom (Men. 94b) and it would be bent upward on both sides [forming something] similar to walls. Therefore, it is called ‫לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‬, literally, the bread of faces, because it has faces looking in both directions-toward the sides of the house [Mishkan] from here [in one direction] and from there [in the other direction]. It was placed lengthwise across the width of the table, and its walls stood vertically opposite the edge of the table. A golden form and an iron form were made for it. It was baked [on Fridays] in the iron form, and when it was taken out of the oven, it would be placed in the golden form until the next day, which was the Sabbath, when it would be arranged on the table. That form is called ‫קְ עָ ָרה‬.

‫ קערותיו זה‬:‫ועשית קערתיו וכפתיו‬ ‫ והלחם‬,‫הדפוס שהיה עשוי כדפוס הלחם‬ ‫היה עשוי כמין תיבה פרוצה משתי‬ ‫ שולים לו למטה וקופל מכאן‬,‫רוחותיה‬ ‫ ולכך קרוי‬,‫ומכאן כלפי מעלה כמין כתלים‬ ‫ שיש לו פנים רואין לכאן‬,‫לחם הפנים‬ ‫ ונותן ארכו‬,‫ולכאן לצדי הבית מזה ומזה‬ ‫ וכתליו זקופים כנגד‬,‫לרחבו של שולחן‬ ‫ והיה עשוי לו דפוס זהב‬,‫שפת השלחן‬ ‫ בשל ברזל הוא נאפה‬,‫ודפוס ברזל‬ ‫וכשמוציאו מן התנור נותנו בשל זהב עד‬ ‫ ואותו‬,‫למחר בשבת שמסדרו על השלחן‬ :‫הדפוס קרוי קערה‬

its spoons: Heb. ‫וְכַפּ ֹתָ יו‬. They were the spoons in which the frankincense was placed. There were two [spoons meant] for the two handfuls of frankincense that were placed beside the two stacks, as it is said: “And you shall place beside the stack pure frankincense” (Lev. 24:7). [from Men. 97a]

,‫ בזיכין שנותנים בהם לבונה‬:‫וכפתיו‬ ‫ושתים היו לשני קומצי לבונה שנותנין על‬ (‫ שנאמר )ויקרא כד ז‬,‫שתי המערכות‬ :‫ונתת על המערכת לבונה זכה‬

220

ָ its half-pipes: Heb. ‫שׁוֹתיו‬ ְ‫וּק‬. They are sort of half-tubes, hollow and split along their length. They are similar to the tubes made of gold. Three [tubes] were arranged over each bread, so that each bread would rest upon those tubes. They would separate one bread from the other so that air would enter between them and they [the bread] would not grow moldy. In Arabic, any hollow thing is called kaswa. — [from Men. 96a, 97a]

‫ הן כמין חצאי קנים חלולים‬:‫וקשותיו‬ ‫הנסדקין לארכן דוגמתן עשה של זהב‬ ‫ שישב‬,‫ומסדר שלשה על ראש כל לחם‬ ‫לחם האחד על גבי אותן הקנים ומבדילין‬ ‫בין לחם ללחם כדי שתכנס הרוח ביניהם‬ ‫ ובלשון ערבי כל דבר חלול‬,‫ולא יתעפשו‬ :‫קרוי קסו"ה‬

and its supports: Heb. ‫וּמְ נַקּי ֹתָ יו‬. Its Aramaic translation is ‫וּמְ כִילָתֵ יהּ‬, [meaning] and its bearers. They are branches like golden pegs [Mizrachi explains that they were like columns] standing on the ground and reaching a considerable height upwards above the table, corresponding to the height of the stack of bread. [They were] notched with six (Mizrachi-five) notches, one above the other, and the ends of the pipes between one bread and another were supported by these branches so that the burden of the upper breads should not weigh down on the lower ones and cause them to break. The derivation of ‫ מְ כִילָתֵ יהּ‬is “its bearers,” similar to “I am weary of bearing [it] (‫( ”)הָ כִיל‬Jer. 6:11). But I do not know how the ‫מְ נַקִּ יוֹת‬ applies to branches. Other Sages of Israel say that ‫קְ שׂתָ יו‬ refers to the branches, which harden (‫ )מְ קֻ שוֹת‬it [the showbread] and strengthen it so that it does not break, and ‫ מְ נַקִּ יוֹתָ יו‬refers to the pipes, which clean (‫[ )מְ נַקִּ ין‬the bread] so that it should not become moldy (Men. 96a). But Onkelos, who rendered [‫ מְ נַקִּ יוֹתָ יו‬as] ‫מְ כִילָתֵ יהּ‬, understood it in a similar way to the words of the one [Sage] who says [that] ‫ מְ נַקִּ יוֹת‬are branches. with which it will be covered: Heb. ַ‫ י ֻסּ‬, [meaning] with which it will be covered. Regarding the half-pipes, [Scripture] says “with which it will be covered” because they [the half-pipes] were like a sort of roof and cover over it [the bread], and similarly elsewhere (Num. 4:7) [Scripture] says, “the half- pipes which cover ( ֶ‫) הַ נָּס‬,” and both of these [words]- ַ‫ י ֻסּ‬and ( ֶ‫ ) הַ נָּס‬Are words meaning a roof and a cover.

,‫ הן סניפים‬,‫ תרגומו ומכילתיה‬:‫ומנקיתיו‬ ‫כמין יתדות זהב עומדין בארץ וגבוהים עד‬ ‫למעלה מן השולחן הרבה כנגד גובה‬ ‫ ומפוצלים ששה פצולים‬,‫מערכת הלחם‬ ‫ וראשי הקנים שבין לחם‬,‫זה למעלה מזה‬ ‫ כדי שלא‬,‫ללחם סמוכין על אותן פצולין‬ ‫יכבד משא הלחם העליונים על התחתונים‬ ‫ כמו‬,‫ סובלותיו‬,‫וישברו ולשון מכילתיה‬ ‫ אבל לשון‬,‫)ירמיהו ו יא( נלאיתי הכיל‬ ‫ ויש‬.‫ איך נופל על סניפין‬,‫מנקיות איני יודע‬ ,‫מחכמי ישראל אומרים קשותיו אלו סניפין‬ ,‫שמקשין אותו ומחזיקין אותו שלא ישבר‬ ‫ומנקיותיו אלו הקנים שמנקין אותו שלא‬ ‫ אבל אונקלוס שתרגם ומכילתיה‬,‫יתעפש‬ ‫היה שונה כדברי האומר מנקיות הן‬ :‫סניפין‬

30And you shall place on the table

showbread before Me at all times. showbread: Heb. ‫לֶחֶ ם פָּ נִים‬, lit., bread of faces, [given this appellation] because it has faces, as I explained [on verse 29]. The number of breads and the order of their stacks are explained in [the parsha of] ‫אֱ מ ֹר אֶ ל הַ כּ ֹהֲ נִים‬, “Speak to the Kohanim” (Lev. 21:1).

31And you shall make a menorah of pure

gold. The menorah shall be made of hammered work; its base and its stem, its goblets, its knobs, and its flowers shall [all] be [one piece] with it.

‫ ועל‬,‫ אשר יכוסה בהן‬:‫אשר יסך בהן‬ ‫ שהיו עליו‬,‫קשותיו הוא אומר אשר יוסך‬ ‫ וכן במקום אחר הוא‬,‫כמין סכך וכסוי‬ ‫אומר )במדבר ד ז( ואת קשות הנסך וזה‬ :‫ לשון סכך וכסוי הם‬,‫ יוסך והנסך‬,‫וזה‬

‫ְחן ֶ ֥לחֶ ם פָּ ִנ֖ים‬ ֛ ָ ‫לו ְנָ ֽתַ ָ ֧תּ עַ ל־הַ שֻּׁ ל‬ :‫לְפָ נַ ֥י תָּ ִמֽיד‬ ,‫ שיש לו פנים כמו שפירשתי‬:‫לחם פנים‬ ‫ומנין הלחם וסדר מערכותיו מפורשים‬ :‫באמור אל הכהנים‬

‫לאו ְעָ ִ ֥שׂיתָ מְ נ ַ ֹ֖רת ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר‬ ָ ְ‫מִ קְ ֞שָׁ ה ֵתּֽיעָ ֶ ֤שׂה הַ מּ‬ ‫נוֹרה֙ י ְֵר ָ ֣כהּ‬ ָ‫ִיעיהָ כַּפְ תּ ֶ ֹ֥ריהָ וּפְ ָר ֶ ֖חיה‬ ֛ ֶ ‫ו ְקָ ָ֔נהּ ְגּב‬ :‫מִ ֶ ֥מּנָּה ִי ֽהְ י ֽוּ‬

221

The menorah shall be made of hammered ‫ שלא יעשנה‬:‫מקשה תעשה המנורה‬ work: [meaning] that it must not be made in sections, ‫ ולא יעשה קניה ונרותיה איברים‬,‫חוליות‬ [which can be removed]. Its branches and its lamps should ,‫ ואחר כך ידביקם כדרך הצורפין‬,‫איברים‬ not be made individually and then attached, as is the ‫שקורין שולדי"ר בלעז ]להלחים[ אלא‬ custom of the smiths [through a process] called solderez ‫בקורנס‬ ‫ ומקיש‬,‫כולה באה מחתיכה אחת‬ [in French], soldering, but it [the menorah] must come [be constructed] entirely from one piece [of gold]-beaten with a ‫וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך‬ hammer and cut with a tool, and the branches separated :‫ואילך‬ on both sides. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan.] of hammered work: Heb. ‫מִ קְ שָׁ ה‬. Its Aramaic translation is ‫ לשון המשכה‬,‫ תרגומו נגיד‬:‫מקשה‬ ‫נְגִיד‬, an expression of drawing out, [meaning] that he ‫שממשיך את האיברים מן העשת לכאן‬ draws the parts out of the block of gold on either side by ‫ ולשון מקשה מכת‬,‫ולכאן בהקשת הקורנס‬ beating [it] with a hammer. The word ‫ מִ קְ שָׁ ה‬means the ‫ בטידי"ץ בלעז ]עשוי בהכאה[ כמו‬,‫קורנס‬ blow of a hammer, batediz in Old French, hammered, like :(‫)דניאל ה ו( דא לדא נקשן‬ “knocked (‫ )נָקְ שָׁ ן‬one against the other” (Dan. 5:6). the menorah shall be made: By itself. Since Moses found difficulty with it [i.e., figuring out how to form the menorah], the Holy One, blessed is He, said to him, “Cast the talent [equivalent to sixty-four pounds of gold] into the fire, and it will be made by itself.” Therefore, it is not written: ‫ ‡תֵּ עָ שֶׂ ה‬but ‫‡תֵּ יעָ שֶׂ ה‬. -[from Tan. Beha’alothecha 3] its base: This refers to the foot on the bottom [of the menorah], which was made like a box with three legs coming out of it [protruding] downwards.

‫ לפי שהיה‬,‫ מאליה‬:‫תיעשה המנורה‬ ‫ אמר לו הקב"ה השלך‬,‫משה מתקשה בה‬ ‫ לכך‬,‫את הככר לאור והיא נעשית מאליה‬ :‫לא נכתב תעשה‬

‫ הוא הרגל של מטה העשוי כמין‬:‫ירכה‬ ‫ ושלשה רגלים יוצאין הימנה‬,‫תיבה‬ :‫ולמטה‬

and its stem: [This refers to] its central stem rising from the middle of the base, erected upward. At the top of it was the middle lamp, made like a spoon, into which the oil was poured and the wick inserted.

‫ הקנה האמצעי שלה העולה‬:‫וקנה‬ ‫ ועליו נר‬,‫באמצע הירך זקוף כלפי מעלה‬ ‫האמצעי עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו‬ :‫ולתת הפתילה‬

its goblets: They are a sort of cups made of glass, long and narrow, which are called maderins [in Old French], long, slender glass goblets. These, however, were made of gold, and they protruded from every branch according to the number prescribed by the text. They were [placed] on it [the menorah] only for beauty.

‫ הן כמין כוסות שעושין מזכוכית‬:‫גביעיה‬ ‫ וקורין להם מדרינ"ש‬,‫ארוכים וקצרים‬ ‫ ואלו עשויין מזהב ובולטין‬,[‫בלעז ]גביעים‬ ‫ויוצאין מכל קנה וקנה כמנין שנתן בהם‬ :‫ ולא היו בה אלא לנוי‬,‫הכתוב‬

its knobs: [They were] like sort of round apples all around [the branch], protruding [outward] around the middle branch, in the style of the menoroth that are made for princes. They are called pomeles [in French], appleshaped knobs (Men. 28b). Their number is prescribed in this parsha, [i.e.,] how many knobs protruded from it and how much [space] was [left] unadorned between one knob and another knob. and its flowers: Engravings made on it like a sort of flowers. shall [all] be [one piece] with it: Everything shall be of hammered work, out of the solid block [of gold], and not made separately and then attached [to the main stem].

32And six branches coming out of its sides: three menorah branches from its one side and three menorah branches from its second side.

,‫ כמין תפוחים עגולין סביב‬:‫כפתריה‬ ‫ כדרך‬,‫בולטין סביבות הקנה האמצעי‬ ‫שעושין למנורות שלפני השרים וקורין‬ ‫ ומנין‬,[‫להם פומיל"ש בלעז ]כפתורים‬ ‫ כמה כפתורים‬,‫שלהם כתוב בפרשה‬ ‫ וכמה חלק בין כפתור‬,‫בולטין ממנה‬ :‫לכפתור‬ :‫ ציורין עשויין בה כמין פרחים‬:‫ופרחיה‬ ‫ הכל מקשה יוצא מתוך‬:‫ממנה יהיו‬ :‫ ולא יעשם לבדם וידביקם‬,‫חתיכת העשת‬

ָ‫לבו ְשִׁ ָ ֣שּׁה קָ ִ֔נים י ֽ ֹצ ִ ְ֖אים מִ צּ ֶ ִ֑דּיה‬ ֙‫לשׁה | קְ ֵנ֣י מְ נ ָ ֹ֗רה מִ צִּדָּ הּ‬ ֣ ָ ְ‫שׁ‬

222

‫ָהֽאֶ חָ֔ ד וּשְׁ לשָׁ ה֙ קְ ֵנ֣י מְ נ ָ ֹ֔רה מִ צּ ָ ִ֖דּהּ‬ :‫הַ שֵּׁ נִ ֽי‬ coming out of its sides: from here and there [in each direction] diagonally, drawn upwards until [they reached] the height of the menorah, which is the middle stem. They came out of the middle stem, one higher than the others: the bottom one was longest, the one above it was shorter than it, and the highest one shorter than that, because the height of their ends [at their tops] was equal to the height of the seventh, middle stem, out of which the six branches extended.

33Three decorated goblets on one branch, a

knob and a flower, and three decorated goblets on one branch, a knob and a flower; so for the six branches that come out of the menorah.

,‫ לכאן ולכאן באלכסון‬:‫יצאים מצדיה‬ ,‫נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה‬ ‫ ויוצאין מתוך קנה‬,‫שהוא קנה האמצעי‬ ,‫ התחתון ארוך‬,‫האמצעי זה למעלה מזה‬ ,‫ושל מעלה קצר הימנו והעליון קצר הימנו‬ ‫לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של‬ ‫ שממנו יוצאים‬,‫קנה האמצעי השביעי‬ :‫ששת הקנים‬

‫לשׁה ֠ ְגב ִ֠עִ ים מְ שֻׁ קָּ דִ֞ ים בַּקָּ ֶנ֣ה‬ ֣ ָ ְ‫לגשׁ‬ ‫לשׁה‬ ֣ ָ ְ‫ָהֽאֶ חָ ֘ד כַּפְ ֣תּ ֹר ו ָפֶ֒ ַר ֒ח וּשׁ‬ ‫ְגבִעִ֗ ים מְ שֻׁ קָּ ִ ֛דים בַּקָּ ֶנ֥ה ָהֽאֶ ָ ֖חד‬ ‫ְשׁשֶׁ ת הַ קָּ ִ֔נים‬ ֣ ֵ ‫כַּפְ ֣תּ ֹר ו ָ ָ֑פ ַרח ֚ ֵכּן ל‬ :‫הַ יֹּֽצ ִ ְ֖אים מִ ן־הַ מְּ נ ָ ֹֽרה‬

decorated: Heb. ‫מְ שֻׁ קָּ דִ ים‬, as the Targum [Onkelos] renders ‫מְ ַצי ְִירין‬. They were decorated in the manner that silver and gold vessels are made, which is called nieler [in Old French, nieller in modern French, niello in English].

‫ מצויירים היו כדרך‬,‫ כתרגומו‬:‫משקדים‬ ‫שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניילי"ר‬ :[‫]לגפר‬

and three decorated goblets: protruding from each branch.

:‫ בולטין מכל קנה וקנה‬:‫ושלשה גבעים‬

a knob and a flower: were on each branch.

34And on [the stem of] the menorah [shall be] four decorated goblets, its knobs and its flowers.

:‫ היה לכל קנה וקנה‬:‫כפתר ופרח‬

‫אַרבּ ָ ָ֣עה ְגב ִ ִ֑עים‬ ְ ‫לדוּבַמְּ נ ָ ֹ֖רה‬ : ָ‫מְ שֻׁ֨ קָּ ֔ ִדים כַּפְ תּ ֶ ֹ֖ריהָ וּפְ ָר ֶחֽיה‬

And on [the stem of] the menorah [shall be] four… goblets: On the main stem of the menorah were four goblets: one protruding on it below the branches and three above the exit of the three branches that extended outwards from its sides.

‫ בגופה של‬:‫ובמנרה ארבעה גבעים‬ ‫מנורה היו ארבעה גביעים אחד בולט בה‬ ‫ והשלשה למעלה מן‬,‫למטה מן הקנים‬ :‫יציאת הקנים היוצאים מצדיה‬

decorated…its knobs and its flowers: This is one of the five verses whose meaning cannot be determined. It is unknown whether [to read] “decorated goblets” or “decorated its knobs and its flowers."-[from Yoma 52b]

‫ זה אחד‬:‫משקדים כפתריה ופרחיה‬ ‫ שאין‬,‫מחמשה מקראות שאין להם הכרע‬ ‫ידוע אם גביעים משוקדים או משוקדים‬ :‫כפתוריה ופרחיה‬

35And a knob under the two branches from

it, and a knob under the two branches from it, and a knob under the two branches from it; so for the six branches that come out of the menorah.

‫ת שְׁ֨ נֵי הַ קָּ ִ֜נים‬ ֩ ַ‫להוְכַפְ ֡תּ ֹר תַּ ֩ ח‬ ‫ם‬ ֙ ‫מִ מֶּ֗ נָּה וְכַפְ תּ ֹ ֙ר ַ ֣תּחַ ת שְׁ ֵנ֤י הַ קָּ נִי‬ ‫מִ מֶּ֔ נָּה וְכַפְ ֕תּ ֹר ַתּֽחַ ת־שְׁ נֵ ֥י הַ קָּ ִנ֖ים‬ ‫ת הַ קָּ ִ֔נים הַ יֹּֽצ ִ ְ֖אים‬ ֙ ֶ‫מִ ֶ ֑מּנָּה לְשֵׁ֨ שׁ‬ :‫מִ ן־הַ מְּ נ ָ ֹֽרה‬

223

And a knob under the two branches: From the knob, ‫ מתוך הכפתור‬:‫וכפתר תחת שני הקנים‬ the branches extended from its two sides in either ‫היו הקנים נמשכים משני צדיה אילך‬ direction. This is what we learned in the [Baraitha] (‫ כך שנינו במלאכת המשכן )פרק י‬.‫ואילך‬ Melecheth HaMishkan [ch. 10, Men. 28b, 29a]: The height ,‫גובהה של מנורה שמונה עשר טפחים‬ of the menorah was eighteen handbreadths. [This total is ‫ הוא‬,‫הרגלים והפרח שלשה טפחים‬ arrived at as follows:] The feet [of the menorah] and the ‫ שנאמר )במדבר ח‬,‫הפרח האמור בירך‬ [lowest] flower were three handbreadths. That is the flower mentioned in connection with the base, as it is said: “to its ,‫ וטפחיים חלק‬,‫ד( עד ירכה עד פרחה‬ base, to its flower” (Num. 8:4). Then two handbreadths ,‫וטפח שבו גביע מהארבעה גביעים‬ [above this were] unadorned, and a handbreadth [above ‫וכפתור ופרח משני כפתורים ושני פרחים‬ that] in which [there] was a goblet-[namely one] of the four ‫ שנאמר‬,‫האמורים במנורה עצמה‬ goblets [mentioned in verse 34]-and a knob and a flower ‫שהיו‬ ‫למדנו‬ ,‫משוקדים כפתוריה ופרחיה‬ of the two knobs and the two flowers mentioned in ‫בקנה שני כפתורים ושני פרחים לבד מן‬ connection with the menorah itself, as it is said [on verse 34]: “decorated…its knobs and its flowers.” We learn that ‫ שהקנים נמשכין‬,‫השלשה כפתורים‬ on the main stem there were two knobs and two flowers, ,‫ שנאמר וכפתור תחת שני הקנים‬,‫מתוכן‬ in addition to the three knobs from which the branches ‫ וטפח כפתור ושני קנים‬,‫וגו' וטפחים חלק‬ extended, as it is said [here]: “And a knob under the two ‫יוצאים ממנו אילך ואילך נמשכים ועולים‬ branches.” And [above the lowest branches were] two ,‫ וטפחיים חלק‬,‫כנגד גובהה של מנורה‬ handbreadths unadorned, and a handbreadth with a knob ,‫וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו‬ and two branches coming out of it on either side, extending upward, opposite the height of the menorah, ‫וטפחיים חלק וטפח כפתור ושני קנים‬ and one handbreadth unadorned, and a handbreadth with ‫יוצאים ממנו ונמשכים ועולין כנגד גובהה‬ a knob and two branches coming out of it, and one ‫ נשתיירו שם‬,‫של מנורה וטפחיים חלק‬ handbreadth unadorned, and a handbreadth with a knob ‫ שבהם שלשה גביעים‬,‫שלשה טפחים‬ and two branches coming out of it, extending upward, ‫ נמצאו גביעים עשרים‬.‫וכפתור ופרח‬ opposite the height of the menorah, and two handbreadths ‫שלשה‬ ,‫ושנים שמונה עשר לששה קנים‬ unadorned. [Hence,] three handbreadths remain, in which there were three goblets, a knob, and a flower. The ‫ וארבעה בגופה של‬,‫לכל אחד ואחד‬ goblets were found to number twenty-two: eighteen for the ‫ ואחד עשר‬,‫ הרי עשרים ושנים‬,‫מנורה‬ six branches [of the menorah]-three for each one-and four ‫ ושלשה‬,‫כפתורים ששה בששת הקנים‬ on the menorah itself, totaling twenty-two. And [there ,‫ שהקנים יוצאים מהם‬,‫בגופה של מנורה‬ were] eleven knobs-six on the six branches [one on each ‫ שנאמר משוקדים‬,‫ושניים עוד במנורה‬ branch], three on the menorah itself, from which the ‫ מיעוט כפתורים שנים האחד‬,‫כפתוריה‬ branches extended, and two more on the menorah, as it is said [in verse 34]: “decorated…its knobs,” [which means ‫ והאחד בשלשת טפחים‬,‫למטה אצל הירך‬ two knobs] since the minimum of [the plural] “knobs” is ‫ ותשעה‬,‫העליונים עם שלשת הגביעים‬ two. One [knob was] below, next to the base, and one in ,‫פרחים היו לה ששה לששת הקנים‬ the top three handbreadths [together] with the three ‫כפתור‬ ‫שנאמר )פסוק לג( בקנה האחד‬ goblets. And it [the menorah] had nine flowers: six on the ‫ שנאמר משוקדים‬,‫ ושלשה למנורה‬,‫ופרח‬ six branches [one on each branch] as it is said [in verse ,‫ ומיעוט פרחים שנים‬,‫כפתוריה ופרחיה‬ 33]: “on one branch, [there was] a knob and a flower,” and three [flowers] on the menorah [itself], as it is said [here], ‫ואחד האמור בפרשת בהעלותך )במדבר‬ "decorated…its knobs and its flowers"-the minimum of [the ‫ ואם תדקדק‬.‫ח ד( עד ירכה עד פרחה‬ plural] “flowers” is two, and one [additional flower is] ‫ תמצאם‬,‫במשנה זו הכתובה למעלה‬ mentioned in the parsha Beha’alothecha: “to its base to its :‫כמנינם איש איש במקומו‬ flower” (Num. 8:4). If you carefully study this Mishnah that is written above, you will find them [the decorations of the menorah] according to their number, each one in its place. — [from Men. 28b]

36Their knobs and their branches shall [all] be [one piece] with it; all of it [shall be] one hammered mass of pure gold.

‫יהם וּקְ נ ָ ֹ֖תם מִ ֶ ֣מּנָּה ִי ֽהְ י֑ וּ‬ ֥ ֶ ‫לוכַּפְ ֽתּ ֹ ֵר‬ :‫אַחת ָז ָ ֥הב טָ הֽ וֹר‬ ֖ ַ ‫כּ ָ ֻ֛לּהּ מִ קְ ָ ֥שׁה‬

37And you shall make its lamps seven, and he shall kindle its lamps [so that they] shed light toward its face.

‫לזו ְעָ ִ ֥שׂיתָ אֶ ת־נֵ ֽר ֶ ֹ֖תיהָ שִׁ ב ָ ְ֑עה‬ ֵ ֶ‫ו ְֶהֽעֱ לָה֙ א‬ ‫ת־נ֣ר ֶֹ֔תיהָ ו ְהֵ ִ ֖איר עַ ל־‬ : ָ‫ֵ ֥עבֶר פָּ נֶ ֽיה‬

its lamps: [They were] sort of cups into which the oil and the wicks were put.

‫ כמין בזיכין שנותנין בתוכם‬:‫את נרתיה‬ :‫השמן והפתילות‬

224

[so that they] shed light toward its face: [Namely,] ‫ עשה ששת הנרות‬:‫והאיר על עבר פניה‬ make the openings of the six lamps [which were] at the top ‫ מסובים‬,‫ היוצאים מצדיה‬,‫שבראשי הקנים‬ of the branches that extend from of its [the menorah’s] ‫ כדי שיהיו הנרות‬,‫כלפי האמצעי‬ sides, turned toward the middle one, so that when the ‫מוסב‬ ,‫פניה‬ ‫כשתדליקם מאירים אל עבר‬ lamps were lit they would shed light ָ‫עֵ בֶר פָּ נֶיה‬, towards [or ‫שהוא‬ ,‫האמצעי‬ ‫אורם אל צד פני הקנה‬ in the direction of] its face. Their light should be turned :‫גוף המנורה‬ towards the face of the middle branch, which is the body of the menorah.

38And its tongs and its scoops [shall be] of pure gold. And its tongs: Heb. ָ‫וּמַ לְקָ חֶ יה‬. They are the tongs made to take the wicks from the oil, to set them in place and to draw them into the mouths of the lamps. Since they [are used for] taking (‫[ )לוֹקְ חִ ים‬the wicks] with them, they are called ‫מֶ לְקָ חַ י ִם‬, a pair of “takers.” [The Aramaic word] ‫ו ְ ִצ ְבי ָתָ הָ א‬, which Onkelos renders [for ָ‫]וּמַ לְקָ חֶ יה‬, is a term related to ‫ ְצבַת‬, tenailles in French, tongs. and its scoops: Heb. ָ‫וּמַ חְ ‡תּ ֶֹתיה‬. They are a kind of small cup with which he [the kohen] would scoop the ashes that are in the lamp every morning when he [the kohen] cleaned the lamps from the ashes of the wicks that burned during the night and were [now] extinguished. The word ‫ מַ חְ ‡תָּ ה‬is [the equivalent of] poseydure [or poysedure] in Old French, a little shovel [or] ash pan, like “to scoop (‫ )לַחְ ‡תּוֹת‬fire from a hearth” (Isa. 30:14).

39He shall make it of a talent of pure gold, with all these implements.

‫לחוּמַ לְקָ ֶ ֥חיהָ וּמַ חְ תּ ֶ ֹ֖תיהָ ז ָ ָ֥הב‬ :‫טָ הֽ וֹר‬ ‫ הם הצבתים העשויין ליקח‬:‫ומלקחיה‬ ‫בהם הפתילה מתוך השמן לישבן ולמושכן‬ ‫ ועל שם שלוקחים בהם‬,‫בפי הנרות‬ ‫ וצביתהא שתרגם‬.‫קרויים מלקחים‬ ‫ טינליי"א בלעז‬,‫ לשון צבת‬,‫אונקלוס‬ :[‫]צבת‬ ,‫ הם כמין בזיכין קטנים‬:‫ומחתתיה‬ ‫שחותה בהן את האפר שבנר בבקר‬ ‫ כשהוא מטיב את הנרות מאפר‬,‫בבקר‬ ‫ ולשון‬,‫ שדלקו הלילה וכבו‬,‫הפתילות‬ ‫ כמו‬,[‫מחתה פוישידויר"א בלעז ]יעה‬ :‫)ישעיה ל יד( לחתות אש מיקוד‬

‫לטכּ ַ ִ֛כּר ז ָ ָ֥הב טָ ֖הוֹר ַי ֽעֲ ֶ ֣שׂה א ָ ֹ֑תהּ‬ :‫אלֶּה‬ ֽ ֵ ָ‫ֵ ֥את כָּל־הַ כּ ִ ֵ֖לים ה‬

a talent pure gold: Heb. ‫ ִכּכַּר‬.[This means] that its weight ‫ שלא יהיה משקלה עם‬:‫ככר זהב טהור‬ along with all its implements shall be nothing but a talent, ,‫ לא פחות ולא יותר‬,‫כל כליה אלא ככר‬ no less and no more. The talent used for mundane ‫והככר של חול ששים מנה ושל קדש היה‬ matters was sixty maneh, and the one used for holy ‫ והמנה הוא‬,‫ מאה עשרים מנה‬,‫כפול‬ matters was double, thus one hundred twenty maneh ‫ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א‬ (Bech. 5a). The maneh is the litra with which silver is weighed according to the weight used in Cologne, which is ‫ עשרים וחמשה סלעים‬,‫והם מאה זהובים‬ the equivalent of one hundred gold pieces [or] twenty-five :‫והסלע ארבעה זהובים‬ selas, for the sela is equivalent to four gold pieces. [This is the equivalent of sixty-four pounds.]

40Now see and make according to their pattern, which you are shown on the mountain. Now see and make: See here on the mountain the pattern that I am showing you. [This] informs us that Moses had difficulties with the construction of the menorah, until the Holy One, blessed is He, showed him a [model] menorah of fire. -[from Men. 29a] ָ ַ‫א‬-‫אִ שֶׁ ר‬, as the which you are shown: Heb. ‫‡תּה מָ ְראֶ ה‬ Targum [Onkelos] renders: ‫דִ י אַ ‡תְּ מִ תְ חַ זֵי‬, which you are shown. If it were punctuated ‫ מַ ְראֶ ה‬with a “pattach,” it would mean that you show others. Now that it is punctuated with a short “kamatz,” it means that you are shown, that others show you, (for the punctuation distinguishes between the active and the passive).

‫וּר ֵ ֖אה ַו ֽעֲ ֵ ֑שׂה בְּתַ֨ ְבנִיתָ֔ ם אֲ שֶׁ ר־‬ ְ ‫מ‬ :‫אַ ָ ֥תּה מָ ְר ֶ ֖אה בּ ָָהֽר‬ ‫ ראה כאן בהר תבנית שאני‬:‫וראה ועשה‬ ‫ מגיד שנתקשה משה‬,‫מראה אותך‬ ‫ עד שהראה לו הקב"ה‬,‫במעשה המנורה‬ :‫מנורה של אש‬ ‫ כתרגומו דאת מתחזי‬:‫אשר אתה מראה‬ ‫ היה‬,‫ אלו היה נקוד מראה בפת"ח‬,‫בטורא‬ ‫ עכשיו‬,‫פתרונו אתה מראה לאחרים‬ ,‫ פתרונו דאת מתחזי‬,‫שנקוד חטף קמ"ץ‬ ‫ שהנקוד מפריד בין‬,‫שאחרים מראים לך‬ :‫עושה לנעשה‬

225

Chapter 26 1"And the Mishkan you shall make out of ten curtains [consisting] of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool. A cherubim design of the work of a master weaver you shall make them.

‫או ְאֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָ ֥כּן ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה ֶ ֣עשֶׂ ר‬ ‫ְאַרגָּמָ ֙ן‬ ְ ‫י ְִר ֑יע ֹת ֵ ֣שׁשׁ מָ שְׁ ֗ ָזר וּתְ ֵ ֤כלֶת ו‬ ‫חשׁב‬ ֖ ֵ ‫ו ְת ַ ֹ֣לעַ ת שָׁ ִ֔ני כּ ְֻר ִ ֛בים ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה‬ :‫ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָֹתֽם‬

And the Mishkan you shall make out of ten curtains: to be its roof and [cover its] walls outside the planks, for the curtains are hung behind them to cover them.

‫ להיות‬:‫ואת המשכן תעשה עשר יריעות‬ ‫לו לגג ולמחיצות מחוץ לקרשים שהיריעות‬ :‫תלויות מאחוריהן לכסותן‬

of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool: Thus there are four kinds [of material] together in each thread, one of linen and three of wool, and each thread was doubled six times. Thus, four kinds [of material], when they are twisted together, yield twentyfour strands to a thread. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 2, Yoma 71b]

‫שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת‬ ‫ הרי ארבע מינין יחד בכל חוט וחוט‬:‫שני‬ ‫ וכל חוט‬,‫אחד של פשתים ושלשה של צמר‬ ‫ כשהן‬,‫וחוט כפול ששה הרי ארבעה מינין‬ :‫ עשרים וארבע כפלים לחוט‬,‫שזורין יחד‬

A cherubim design of the work of a master weaver: Cherubim were drawn on them [the curtains] in their weave; not with embroidery, which is needlework, but with weaving on both sides, one face from here [one side] and one face from there [the other side]: a lion from this side and an eagle from that side, as silk girdles, called feysses in Old French, are woven. — [from Yoma 72b]

‫ כרובים היו מצויירין‬:‫כרבים מעשה חשב‬ ‫ ולא ברקימה שהוא מעשה‬,‫בהם באריגתן‬ ‫ פרצוף‬,‫ אלא באריגה בשני כותלים‬,‫מחט‬ ‫ ארי מצד זה‬,‫אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן‬ ‫ וכמו שאורגין חגורות של‬,‫ונשר מצד זה‬ :[‫ שקורין בלעז פיישי"ש ]רצועות‬,‫משי‬

eight cubits, and the width of one curtain [shall be] four cubits; the same measure for all the curtains.

‫יעה ָהֽאַחַ֗ ת שְׁ מ ֶֹנ֤ה‬ ֣ ָ ‫ב ֣א ֹ ֶר‡ | הַ י ְִר‬ ‫אַר ַ ֣בּע‬ ְ ‫ם ָבּֽאַ מָּ֔ ה ו ְ֨ר ֹחַ ֙ב‬ ֙ ‫ו ְעֶ שְׂ ִרי‬ ‫יעה ָהֽאֶ ָ ֑חת מִ ָ ֥דּה‬ ֖ ָ ‫ָבּֽאַ מָּ֔ ה הַ י ְִר‬ :‫יע ֹת‬ ֽ ‫אַחת ְלכָל־הַ י ְִר‬ ַ֖

3"Five of these curtains shall be joined to one another, and [the other] five curtains shall [also] be joined to one another.

֗ ‫גחֲ ֵ ֣משׁ הַ י ְִר‬ ‫יע ֹת ִתּֽהְ ֶ֨י ֙ין ָ ֽח ֹ ְב ֔ר ֹת‬ ‫ת‬ ֙ ֹ ‫אִ ָ ֖שּׁה אֶ ל־אֲ ח ָ ֹ֑תהּ ו ְחָ ֵ ֤משׁ י ְִריע‬ :‫ֽח ֹב ְ֔ר ֹת אִ ָ ֖שּׁה אֶ ל־אֲ ח ָֹתֽהּ‬

2"The length of one curtain [shall be] twenty

shall be joined: He [Bezalel] would sew them with a needle, one [curtain] alongside the other, five separately and [the other] five separately.

,‫ תופרן במחט זו בצד זו‬:‫תהיין חוברות‬ :‫חמש לבד וחמש לבד‬

to one another: Heb. ‫אִ ח ֹתָ הּ‬-‫אִ שָׁ ה אֶ ל‬, lit., a woman to her sister. It is customary for Scripture to speak this way concerning a noun in the feminine gender, and concerning a noun in the masculine gender, ‫אָחִ יו‬-‫אִ ישׁ אֶ ל‬ [lit., a man to his brother], as it is said concerning the cherubim: ‫אָחִ יו‬-‫( אִ ישׁ אֶ ל‬Exod. 25:20).

‫ כך דרך המקרא לדבר‬:‫אשה אל אחותה‬ ‫ ובדבר שהוא לשון‬.‫בדבר שהוא לשון נקבה‬ ‫ כמו שנאמר‬,‫זכר אומר איש אל אחיו‬ ‫בכרובים )שמות כה כ( ופניהם איש אל‬ :‫אחיו‬

4"And you shall make loops of blue wool on the edge of one curtain [that is] at the edge of the [first] set, and so shall you do on the edge of the outermost curtain of the second set.

‫דו ְעָ שִׂ֜ יתָ ֻ ֽלל ְ֣א ֹת תְּ ֵ֗כלֶת ַ ֣על שְׂ ַ ֤פת‬ ‫הַ י ְִריעָ ה֙ ָהֽאֶ חָ֔ ת מִ קָּ ָ ֖צה ַבּֽח ָ ֹ֑ב ֶרת‬ ‫ו ֵ ְ֤כן ַתּֽעֲ שֶׂ ה֙ בִּשְׂ ַ ֣פת הַ י ְִריעָ֔ ה‬ :‫הַ ִ ֣קּיצוֹ ָ֔נה בַּמַּ חְ ֶ ֖בּ ֶרת הַ שֵּׁ נִ ֽית‬

226

loops: Heb. ‫ ֻללָא ֹת‬, lazoles in Old French, loops. So did Onkelos render [it]: ‫עִ נוּבִין‬, a term meaning a bow.

curtain [that is] at the edge of the [first] set: Heb. ‫בַּחֹב ֶָרת‬. On the curtain that is the outermost of the set. The group of five curtains is called ‫חוֹב ֶֶרת‬. and so shall you do on the edge of the outermost curtain of the second set: On that curtain that is the outermost (‫)הַ קִּ צוֹנָה‬, an expression derived from ‫קָ צֶה‬, end, meaning at the end of the set [of curtains].

5"You shall make fifty loops on [the edge of] one curtain, and you shall make fifty loops on the edge of the curtain in the second set; the loops shall correspond to one another.

‫ לצול"ש בלעז ]שרוכים[ וכן תרגם‬:‫ללאת‬ :‫ לשון עניבה‬,‫אונקלוס ענובין‬ ‫ באותה יריעה שבסוף‬:‫מקצה בחברת‬ ‫ קבוצת חמשת היריעות קרויה‬,‫החבור‬ :‫חוברת‬ ‫וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה‬ ‫ באותה יריעה שהיא‬:‫במחברת השנית‬ :‫ כלומר לסוף החוברת‬,‫ לשון קצה‬,‫קיצונה‬

‫יעה‬ ֣ ָ ‫החֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת ַתּֽעֲ שֶׂ ֘ה ַבּי ְִר‬ ֙‫ָהֽאֶ חָ ֒ת ַו ֽחֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת ַתּֽעֲ שֶׂ ה‬ ‫בִּקְ ֵ ֣צה הַ י ְִריעָ֔ ה אֲ ֶ ֖שׁר בַּמַּ חְ ֶ ֣בּ ֶרת‬ ‫ת הַ ֻ ֽלּל ָ֔א ֹת אִ ָ ֖שּׁה‬ ֙ ˜‫הַ שֵּׁ ִנ֑ית מַ קְ בִּי‬ :‫אֶ ל־אֲ ח ָֹתֽהּ‬

227

the loops shall correspond to one another: Heb. ‫מקבילות הלולאות אשה אל‬ ‫מַ קְ בִּי˜תהַ ֻלּלָא ֹת‬. Make sure that you make the loops exactly ‫ שמור שתעשה הלולאות במדה‬:‫אחותה‬ equidistant from one another. Their measure on this ‫ וכמדתן‬,‫אחת מכוונות הבדלתן זו מזו‬ curtain should be the same for its mate. When you ‫כשתפרוש‬ ,‫ביריעה זו כן יהא בחברתה‬ spread one set [of curtains] next to the other set, the ‫של‬ ‫הלולאות‬ ‫ יהיו‬,‫חוברת אצל חוברת‬ loops of this curtain shall line up exactly opposite the ‫ וזהו‬.‫יריעה זו מכוונות כנגד לולאות של זו‬ loops of the other [curtain]. This is the [meaning of the] word ‫מַ קְ בִּי˜ת‬, [i.e.,] this one opposite that one. The ,‫ תרגומו של נגד‬.‫לשון מקבילות זו כנגד זו‬ Aramaic translation of ‫נֶגֶד‬, opposite, is ‫לָקֳ בֵל‬. [Each] ‫ היריעות ארכן עשרים ושמונה ורחבן‬.‫קביל‬ curtain was twenty-eight [cubits] long and four [cubits] ‫ נמצא‬,‫ וכשחבר חמש יריעות יחד‬,‫ארבע‬ wide. When five curtains were joined together, it was ‫והמשכן‬ .‫ וכן החוברת השנית‬,‫רחבן עשרים‬ found that [altogether] they were twenty [cubits] wide, ‫שנאמר‬ ,‫ארכו שלשים מן המזרח למערב‬ and so [too] with the second set. The length of the (‫עשרים קרש לפאת נגב תימנה )פסוק יח‬ Mishkan was thirty [cubits] from east to west, as it is said: “twenty planks for the southern side” (verse 18), and so ‫ הרי‬,‫ וכל קרש אמה וחצי האמה‬,‫וכן לצפון‬ for the north, [with] every plank a cubit and a half [wide]. ‫ רוחב המשכן‬.‫שלשים מן המזרח למערב‬ Thus, [we have altogether] thirty [cubits] from east to ‫ שנאמר )כו‬.‫מן הצפון לדרום עשר אמות‬ west. The width of the Mishkan from north to south was ‫ ושני‬,'‫ כג( ולירכתי המשכן ימה וגו‬- ‫כב‬ ten cubits, as it is said: “And for the western end of the ‫ובמקומם‬ .‫ הרי עשר‬,‫קרשים למקצעות‬ Mishkan [you shall make six planks]” (verse 22), and ‫ נותן היריעות‬.‫אפרשם למקראות הללו‬ [thus with] two planks at the corners [i.e., one plank at each end of the western wall], we have ten. [I.e., the ‫ עשר אמות‬,‫אורכן לרוחבו של משכן‬ interior of the Mishkan was ten cubits wide, not counting ‫ ואמה‬,‫אמצעיות לגג חלל רוחב המשכן‬ the northern and southern walls, which were each one ‫מכאן ואמה מכאן לעובי ראשי הקרשים‬ cubit thick. Hence, the remainder of the two corner ,‫אמה‬ ‫ נשתיירו שש עשרה‬,‫שעוביין אמה‬ planks that do not fit against the side planks is a half ‫קומת‬ ‫ות‬ ‫שמונה לצפון ושמונה לדרום מכס‬ cubit each, equaling one cubit. The six planks along the ‫אמות‬ ‫שתי‬ ‫ נמצאו‬,‫הקרשים שגבהן עשר‬ western side total nine cubits, thus we have altogether ten cubits on the western side.] In their [respective] ‫ רחבן של יריעות‬.‫התחתונות מגולות‬ places, I will explain these verses. The curtains were ‫ כשהן מחוברות עשרים‬,‫ארבעים אמה‬ placed [so that] their length [was across] the [interior] ‫ שלשים מהן לגג חלל‬,‫אמה לחוברת‬ width of the Mishkan, ten [of the curtains’] middle cubits ‫ראשי‬ ‫המשכן לארכו ואמה כנגד עובי‬ as the roof of the space of the width of the Mishkan. ‫ ואמה לכסות עובי‬,‫הקרשים שבמערב‬ [Another] cubit from here and a cubit from there covered ‫ שלא היו קרשים‬,‫העמודים שבמזרח‬ the thickness of the tops of the planks, whose width was a cubit thick. Thus remained sixteen cubits: eight on the ‫ שהמסך‬,‫במזרח אלא ארבעה עמודים‬ north[ern side] and eight on the south[ern side], covering ‫ נשתיירו‬.‫פרוש ותלוי בווין שבהן כמין וילון‬ the height of the planks, which were ten [cubits] high. ‫שמונה אמות התלויין על אחורי הקרשים‬ [Thus] the bottom two cubits were exposed. The curtains .‫מגולות‬ ‫שבמערב ושתי אמות התחתונות‬ were forty cubits wide when they were joined-twenty .‫זו מצאתי בברייתא דארבעים ותשע מדות‬ cubits for each set. Thirty of them [of the forty cubits] ‫אבל במסכת שבת )צח ב( אין היריעות‬ were for the roof of the Mishkan’s [interior] space lengthwise; one cubit corresponded to the thickness of ‫ ותשע אמות‬,‫מכסות את עמודי המזרח‬ the ends of the planks on the [Mishkan’s] west[ern side] ‫ והכתוב מסייענו‬,‫תלויות אחורי המשכן‬ and one cubit [was meant] to cover the thickness of the ‫ ואם‬,‫ונתת את הפרוכת תחת הקרסים‬ pillars on the east[ern side]-for there were no planks on ‫פרוכת‬ ‫ נמצאת‬,‫כדברי הברייתא הזאת‬ the [Mishkan’s] east[ern side], only four (Old Rashi-five) :‫משוכה מן הקרסים ולמערב אמה‬ pillars upon whose hooks the screen was spread and hung, like a curtain. [Aside from the above two cubits,] there remained eight cubits that hung in the back of the Mishkan on the west[ern side], with the bottom two cubits uncovered. I found this in the Baraitha of Forty-Nine Middoth. However, in Tractate Shabbath (98b) [it is stated]: The curtains did not cover the eastern pillars, and nine cubits hung in the back of the Mishkan. The text supports us [in our quotation of the Talmud, for the Torah states]: “And you shall place the dividing curtain beneath the clasps” (verse 33), but if [the truth is] like the words of this Baraitha, [it would mean that] the dividing curtain would be found to be drawn back one cubit to the west of the clasps.

6"And you shall make fifty golden clasps,

and you shall fasten the curtains to one another with the clasps; so shall the Mishkan become one.

‫וו ְעָ שִׂ֕ יתָ חֲ מִ ִ ֖שּׁים קַ ְר ֵ ֣סי ז ָ ָ֑הב‬ ‫יע ֹת אִ ָ ֤שּׁה אֶ ל־‬ ֜ ‫ו ְחִ בּ ְַרתָּ ֙ אֶ ת־הַ י ְִר‬

228

‫אֲ ח ֹתָ הּ֙ בַּקְּ ָרסִ֔ ים ו ְהָ ָי֥ה הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן‬ :‫אֶ ָחֽד‬ golden clasps: Heb. ‫קַ ְרסֵ י‬, fermeylz, fermels, fermails in Old French, [meaning] hooks, clasps. One of its ends is inserted into [one of] the loops of this [one] set [of curtains] and the other end into the loops of the [second] set [of curtains, thus] fastening them [the loops] with them [the clasps].

7"And [then] you shall make curtains of goat hair for a tent over the Mishkan; you shall make eleven curtains. curtains of goat hair: Heb. ‫עִ זִים‬, goats, from the hair of goats. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 3] for a tent over the Mishkan: To spread them over the lower curtains.

8"The length of one curtain [shall be] thirty cubits, and the width of one curtain four cubits; the same measure for the eleven curtains. thirty cubits: For when [Moses] placed their [the curtains’] length across the width of the Mishkan, as he did with the first [set of curtains], these were found to exceed [and overhang them] by a cubit from here [on one side] and a cubit from there [on the other side] to cover one of the two cubits of the planks that remained exposed. The bottom cubit of the plank, which the curtain did not cover, was the cubit [that was] inserted into the socket hole, for the sockets were a cubit deep. — [from Shab. 98b]

9"And you shall join the five curtains by themselves, and the [other] six curtains by themselves; and you shall fold the sixth curtain before the front of the tent. and you shall fold the sixth curtain: [I.e.,] of these upper curtains, which exceeds [overhangs] the lower ones. before the front of the tent: Half its width [of the sixth curtain] was hanging and folded over the screen on the east[ern side of the Mishkan], before the entrance, resembling a modest bride whose face is covered with a veil.

10"And you shall make fifty loops on the

edge of one curtain, [which is] at the edge of the [first] set, and fifty loops on the edge of the [outermost] curtain of the second set.

[‫ פירמייל"ץ בלעז ]סגרים‬:‫קרסי זהב‬ ‫ומכניסין ראשן אחד בלולאות שבחוברת זו‬ ‫וראשן אחד בלולאות שבחוברת זו ומחברן‬ :‫בהן‬

‫זו ְעָ שִׂ֨ יתָ ֙ י ְִר ֣יע ֹת עִ ִ֔זּים ל ְ֖א ֹהֶ ל עַ ל־‬ ‫יע ֹת‬ ֖ ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֑כּן עַ שְׁ ֵתּֽי־עֶ שְׂ ֵ ֥רה י ְִר‬ :‫ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָֹתֽם‬ :‫ מנוצה של עזים‬:‫יריעות עזים‬

‫ לפרוש אותן על‬:‫לאהל על המשכן‬ :‫היריעות התחתונות‬

‫ם‬ ֙ ‫יעה ָהֽאַחַ֗ ת שְׁ לשִׁ י‬ ֣ ָ ‫ח ֣א ֹ ֶר‡ | הַ י ְִר‬ ‫אַר ַ ֣בּע ָבּֽאַ מָּ֔ ה‬ ְ ‫ָבּֽאַ מָּ֔ ה ו ְ֨ר ֹחַ ֙ב‬ ‫יעה ָהֽאֶ ָ ֑חת מִ ָ ֣דּה אַחַ֔ ת‬ ֖ ָ ‫הַ י ְִר‬ :‫יע ֹת‬ ֽ ‫לְעַ שְׁ ֵ ֥תּי עֶ שְׂ ֵ ֖רה י ְִר‬ ‫ שכשנותן ארכן לרוחב‬:‫שלשים באמה‬ ‫ נמצאו‬,‫ כמו שנתן את הראשונות‬,‫המשכן‬ ‫אלו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן לכסות‬ ‫ שנשארו מגולות מן‬,‫אחת מהשתי אמות‬ ,‫ והאמה התחתונה של קרש‬,‫הקרשים‬ ‫שאין היריעה מכסה אותו היא האמה‬ ‫דנים גבהן‬-‫ שהא‬,‫התחובה בנקב האדן‬ :‫אמה‬

‫ת ְל ָ֔בד‬ ֙ ֹ ‫טו ְחִ בּ ְַר ֞תָּ אֶ ת־חֲ ֵ ֤משׁ הַ י ְִריע‬ ֖ ‫ת־שׁשׁ הַ י ְִר‬ ֙ ָ‫יע ֹת ל ָ ְ֑בד ו ְָכֽפַ לְתּ‬ ֶ‫ו ְא‬ ֵ֥ ‫ל־מוּל פְּ נֵ ֥י‬ ֖ ֶ‫יעה הַ שִּׁ שִּׁ֔ ית א‬ ֣ ָ ‫אֶ ת־הַ י ְִר‬ :‫הָ ֽא ֹהֶ ל‬ ‫ העודפת‬:‫וכפלת את היריעה הששית‬ :‫באלו העליונות יותר מן התחתונות‬ ‫ חצי רחבה היה תלוי‬:‫אל מול פני האהל‬ ,‫וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח‬ ‫דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על‬ :‫פניה‬

‫יו ְעָ שִׂ֜ יתָ חֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת ַ ֣על שְׂ ַ ֤פת‬ ‫הַ י ְִריעָ ה֙ ָהֽאֶ חָ֔ ת הַ ִקּֽיצ ָֹנ֖ה ַבּֽח ָ ֹ֑ב ֶרת‬ ‫ַו ֽחֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת ֚עַ ל שְׂ ַ ֣פת הַ י ְִריעָ֔ ה‬ :‫ַהֽח ֶ ֹ֖ב ֶרת הַ שֵּׁ נִ ֽית‬

229

11"And you shall make fifty copper clasps;

you shall bring the clasps into the loops, and you shall fasten the tent together so that it will become one. 12"And the overhanging excess in the curtains of the tent half of the extra curtain shall hang over the rear of the Mishkan.

‫יאו ְעָ ִ ֛שׂיתָ קַ ְר ֵ ֥סי נ ְ֖חשֶׁ ת חֲ מִ ִ ֑שּׁים‬ ‫ם בּ ֻ ַ֣לּל ָ֔א ֹת‬ ֙ ‫ֵאת אֶ ת־הַ קְּ ָרסִ י‬ ֵֽ ‫ו‬ ֤ ָ ‫ְהב‬ :‫ו ְחִ בּ ְַר ָ ֥תּ אֶ ת־הָ ֖א ֹהֶ ל ו ְהָ ָי֥ה אֶ ָחֽד‬ ִ ‫יבו ְסֶ֨ ַרח֙ ָהֽע ֔ ֵֹדף ִבּ‬ ‫יע ֹת הָ ֑א ֹהֶ ל‬ ֖ ‫ֽיר‬ ‫חֲ ִ ֤צי הַ י ְִריעָ ה֙ ָהֽע ֔ ֶֹדפֶ ת תִּ סְ ַ ֕רח ַ ֖על‬ :‫אֲ ח ֵ ֹ֥רי הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬

And the overhanging excess in the curtains of the ‫ על יריעות‬:‫וסרח העדף ביריעת האהל‬ tent: over the curtains of the Mishkan. The curtains of the ‫ יריעות האהל הן העליונות של‬.‫המשכן‬ tent were the upper ones, [curtains] of goat hair. [They ‫ כמו שכתוב בהן )פסוק‬,‫עזים שקרויים אהל‬ are] referred to as “tent,” as it is written about them, “for a ‫ וכל אהל האמור בהן‬,‫ז( לאהל על המשכן‬ tent over the Mishkan” (verse 7). Every expression of ‫על‬ ‫ שמאהילות ומסככות‬,‫אינו אלא לשון גג‬ “tent” (‫ )א ֹהֶ ל‬stated in their context [i.e., referring to the ‫ והן היו עודפות על התחתונות‬,‫התחתונות‬ upper curtains] is only an expression meaning a roof, for they form a tent and a roof over the lower [curtains]. They ‫ שהחצי של יריעה‬,‫חצי היריעה למערב‬ [the upper curtains] exceeded the lower ones by half a ‫ היה נכפל אל מול פני‬,‫אחת עשרה היתרה‬ curtain on the west[ern side], since half of the extra ‫ נשארו שתי אמות רוחב חציה עודף‬,‫האהל‬ eleventh curtain was folded opposite the front of the tent. :‫על רוחב התחתונות‬ [Hence,] there remained two cubits, [representing] the width of half of it [the upper curtains], exceeding the width of the lower [curtains]. shall hang over the rear of the Mishkan: to cover the two cubits of the planks that were exposed.

the rear of the Mishkan: This means the western side, since the entrance [to the Mishkan] was on the east[ern side], which is [referred to as] its front, and the north[ern] and south[ern sides] are referred to as sides to the right and to the left.

‫ לכסות שתי‬:‫תסרח על אחרי המשכן‬ :‫אמות שהיו מגולות בקרשים‬ ‫ לפי‬,‫ הוא צד מערבי‬:‫אחרי המשכן‬ ‫ וצפון ודרום‬,‫שהפתח במזרח שהם פניו‬ :‫קרויין צדדין לימין ולשמאל‬

13"And the cubit from here and the cubit from there of the excess in the length of the curtains of the tent shall hang over the sides of the Mishkan from here and from there to cover it.

֙‫יגו ְָהֽאַ מָּ֨ ה מִ ֶ֜זּה ו ְָהֽאַ ָ ֤מּה מִ זֶּה‬ ‫ָבּֽע ֔ ֵֹדף בּ ְ֖א ֹ ֶר‡ י ְִר ֣יע ֹת הָ ֑א ֹהֶ ל ִי ֽהְ ֶ֨יה‬ ‫סָ ר֜ וּחַ עַ ל־צ ֵ ִ֧דּי הַ מִּ שְׁ ָ ֛כּן מִ ֶזּ֥ה וּמִ ֶ ֖זּה‬ :‫ְלכַסּ ֹתֽ וֹ‬

And the cubit from here and the cubit from there: on the north[ern] and on the south[ern] sides of the Mishkan].

:‫ לצפון ולדרום‬:‫והאמה מזה והאמה מזה‬

of the excess in the length of the curtains of the tent: which exceed the length of the lower curtains of the Mishkan by two cubits.

‫ שהן עודפות‬:‫בעדף בארך יריעות האהל‬ :‫על אורך יריעות המשכן שתי אמות‬

shall hang over the sides of the Mishkan: [I.e.,] on the northern and southern [sides], as I explained above [verse 12]. The Torah taught [us] manners, that one should spare the beautiful. — [from an unknown midrashic source, also quoted by Yalkut Shimoni 422]

,‫ לצפון ולדרום‬:‫יהיה סרוח על צדי המשכן‬ ‫ למדה תורה דרך‬.‫כמו שפירשתי למעלה‬ :‫ארץ שיהא אדם חס על היפה‬

14"And you shall make a covering for the

tent of ram skins dyed red and a covering of tachash skins above.

‫ידו ְעָ ִ ֤שׂיתָ מִ כְסֶ ה֙ ל ָ֔א ֹהֶ ל ע ֥ ֹר ֹת‬ ‫אֵ ִ ֖ילם מְ אָ דָּ ִ ֑מים וּמִ כ ֵ ְ֛סה ע ֥ ֹר ֹת‬ :‫תְּ חָ ִ ֖שׁים מִ ל ְָמֽעְ לָה‬

230

a covering for the tent: For the roof of goat hair curtains, make an additional covering of ram skins dyed red. Additionally, above it [place] a covering of tachash skins. These [two] coverings covered only the roof, their length being thirty [cubits] and their width ten. These are Rabbi Nehemiah’s words, but according to Rabbi Judah, there was [only] one cover, half of [it made from] ram skins dyed red and half of [it made from] tachash skins. [from Shab. 28a]

15"And you shall make the planks for the Mishkan of acacia wood, upright.

‫ לאותו גג של יריעות עזים‬:‫מכסה לאהל‬ ‫עשה עוד מכסה אחד של עורות אילים‬ ‫ ועוד למעלה ממנו מכסה עורות‬,‫מאדמים‬ ‫ ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא‬,‫תחשים‬ ‫ אלו‬,‫ ארכן שלשים ורחבן עשר‬,‫את הגג‬ ‫ ולדברי רבי יהודה מכסה‬,‫דברי רבי נחמיה‬ ,‫ חציו של עורות אילים מאדמים‬,‫אחד היה‬ :‫וחציו של עורות תחשים‬

‫טוו ְעָ ִ ֥שׂיתָ אֶ ת־הַ קְּ ָר ִ ֖שׁים לַמִּ שְׁ ָ ֑כּן‬ :‫עֲ ֵ ֥צי שִׁ ִ ֖טּים ֽע ֹמְ ִדֽים‬

And you shall make the planks: It should have said, ‫ היה לו לומר ועשית‬:‫ועשית את הקרשים‬ “And you shall make planks” [without the definite article], ‫ ומהו‬,‫ כמה שנאמר בכל דבר ודבר‬,‫קרשים‬ as it is said concerning each thing [i.e., each part of the .‫ מאותן העומדין ומיוחדין לכך‬,‫הקרשים‬ Mishkan]. What is the meaning of "the planks"? Of those ‫ארזים‬ ‫יעקב אבינו צפה ברוח הקדש ונטע‬ [particular planks] that were standing [ready] and ‫ וכשמת צוה לבניו להעלותם‬,‫במצרים‬ designated for this [purpose]. Our patriarch, Jacob, ‫ שעתיד‬,‫ אמר להם‬,‫עמהם כשיצאו ממצרים‬ planted cedars in Egypt, and when he was dying, he commanded his sons to bring them up with them when ‫הקב"ה לצוות אתכם לעשות משכן במדבר‬ they left Egypt. He told them that the Holy One, blessed .‫ ראו שיהיו מזומנים בידכם‬,‫מעצי שטים‬ is He, was destined to command them to make a ‫הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו טם מטע‬ Mishkan of acacia wood in the desert. "See that they ‫ שנזדרזו‬,‫מזורזים קורות בתינו ארזים‬ should be ready in your hands." This is what the liturgical :‫להיות מוכנים בידם מקודם לכן‬ poet composed in his liturgical poem [the beginning of the Yotzer for the first day of Passover]: “It [God’s voice] flew to the planting of the quickened ones, the cedar beams of our houses,” for they hurried to have them [the cedars] ready in their hands prior to this moment, [i.e., prior to the command to build the Mishkan]. — [from Mid. Tanchuma 9] acacia wood, upright: Heb. ‫ע ֹמְ דִ ים‬, estantivs in Old French, upright, perpendicular. The length of the planks shall be perpendicular [to each other] in the walls of the Mishkan. You shall not make the walls of horizontal planks, so that the width of the planks will be along the height of the walls, one plank [lying] upon [another] plank. — [from Jonathan, Yoma 72a]

16"Ten cubits [shall be] the length of each

plank, and a cubit and a half [shall be] the width of each plank. Ten cubits [shall be] the length of each plank: [From here] we learn [that] the height of the Mishkan was ten cubits. — [from Shab. 92a]

‫ אישטנטיבי"ש בלעז‬:‫עצי שטים עומדים‬ ‫]עומדות[ שיהא אורך הקרשים זקוף‬ ‫ ולא תעשה‬,‫למעלה בקירות המשכן‬ ‫הכתלים בקרשים שוכבים להיות רוחב‬ :‫הקרשים לגובה הכתלים קרש על קרש‬

֙‫טז ֶ ֥עשֶׂ ר אַ ֖מּוֹת ֣א ֹ ֶר‡ הַ ָ ֑קּ ֶרשׁ ו ְאַ מָּ ה‬ :‫ַו ֽחֲ ִ ֣צי ָהֽאַ מָּ֔ ה ֖ר ֹחַ ב הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָחֽד‬ ‫ למדנו שגבהו של‬:‫עשר אמות ארך הקרש‬ :‫משכן עשר אמות‬

and a cubit and a half [shall be] the width: [From here] ‫ למדנו ארכו של‬:‫ואמה וחצי האמה רחב‬ we learn [that] the length of the Mishkan, [which ‫ שהיו בצפון ובדרום‬,‫משכן לעשרים קרשים‬ corresponds to the] twenty planks that were on the :‫ שלשים אמה‬,‫מן המזרח למערב‬ north[ern] and the south[ern sides] from east to west, was thirty cubits.

17"Each plank shall have two square pegs, rung like, one even with the other; so shall you make all the planks of the Mishkan.

‫שׁ הָ אֶ חָ֔ ד‬ ֙ ‫יזשְׁ ֵ ֣תּי י ָ֗דוֹת לַקֶּ֨ ֶר‬ ‫מְ שֻׁ֨ לּ ָ֔ב ֹת אִ ָ ֖שּׁה אֶ ל־אֲ ח ָ ֹ֑תהּ ֵ ֣כּן‬ :‫ַתּֽעֲ שֶׂ֔ ה ל ְ֖כ ֹל קַ ְר ֵ ֥שׁי הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬

231

Each plank shall have two square pegs: He [Bezalel] ‫ היה חורץ את‬:‫שתי ידות לקרש האחד‬ would cut one cubit high into the plank from the bottom in ,‫ באמצעו בגובה אמה‬,‫הקרש מלמטה‬ its center, and leave one-fourth of its width on one side ,‫מניח רביע רחבו מכאן ורביע רחבו מכאן‬ and one-fourth of its width on the other side, and these ‫ והחריץ חצי רוחב הקרש‬,‫והן הן הידות‬ [resulting projections] are [called] the square pegs. Half ‫שהיו‬ ‫דנים‬-‫ ואותן הידות מכניס בא‬,‫באמצע‬ the width of the plank was cut out in its center, (I.e., the ‫דנים גבהן אמה ויושבים‬-‫ והא‬,‫חלולים‬ plank, ‫הַ קֶּ ֶרשׁ‬, refers to what remained after he cut out from both sides; then the width of a cubit remained. The ,‫ וידות הקרש‬,‫רצופים ארבעים זה אצל זה‬ result is that half of the width of the plank in the middle is ‫ חרוצות משלשת‬,‫דנים‬-‫הנכנסים בחלל הא‬ a half cubit. This is what Rashi explained explicitly on ,‫ רוחב החריץ כעובי שפת האדן‬,‫צדיהן‬ Shab. 98-[i.e.,] that in the center, the width of one-half ‫לא‬ ‫שאם‬ ,‫שיכסה הקרש את כל ראש האדן‬ cubit was cut out, and he [also] cut out a quarter of a ‫שפת‬ ‫כעובי‬ ‫כן נמצא ריוח בין קרש לקרש‬ cubit on each side. Every square peg was a quarter of a ‫ וזהו‬,‫דנים שיפסיקו ביניהם‬-‫שני הא‬ cubit wide, and the edge of each socket was a quarter of a cubit wide. Study this thoroughly. Then [you will see] ,‫שנאמר )לקמן כד( ויהיו תאמים מלמטה‬ that Ramban’s complaint against Rashi will disappear, ‫ כדי שיתחברו‬,‫שיחרוץ את צדי הידות‬ and his astonishment will no longer be valid.) and he :‫הקרשים זה אצל זה‬ would insert these square pegs into the sockets, which were hollow. And the sockets were one cubit high, and forty of them were placed consecutively-one next to the other-and the square pegs of the planks that were inserted into the hollow of the sockets were cut out on three of their sides. The width of the cut [was] as thick as the edge of the socket, so that the plank covered the entire top of the socket. Otherwise, there would be a space between one plank and the next plank equal to the thickness of the edge of the two sockets, which would then separate them. This is the meaning of what is said: “And they shall be matched evenly from below” (verse 24); i.e., he [Bezalel] shall cut out the sides of the square pegs so that the boards shall join, one [plank exactly] next to the other. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan] rung-like: Heb. ‫מְ שׁוּלָּב ֹת‬, [which means] made like the ,‫ עשויות כמין שליבות סולם‬:‫משולבות‬ rungs of a ladder, [i.e.,] separated from one another with ‫מובדלות זו מזו ומשופין ראשיהם לכנס‬ their ends planed off to be inserted into the openings of ‫ הנכנסת בנקב‬,‫בתוך חלל האדן כשליבה‬ the sockets, like a rung that is inserted into the hole of :‫עמודי הסולם‬ the upright [beams] of a ladder. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan] one even with the other: One [square peg was] aligned opposite the other so that their cut-away parts would be even, one with the measurement of the other, so that of the two square pegs, one shall not be pulled [more] toward the inside and one pulled [more] toward the outside of the thickness of the plank, which was a cubit. ִ ‫צ‬, hinges, because The Aramaic translation of ‫ י ָדוֹת‬is ‫ִירין‬ they resemble the hinges of a door, which are inserted into the holes of the threshold.

18"And you shall make the planks for the Mishkan, twenty planks for the southern side. for the southern side: Heb. ‫לִפְ אַתנֶ ְגבָּה ‡תֵּ ימָ נָה‬. [The word ‫ לִפְ אַת‬is derived from ‫פֵּ אָה‬, which usually means “corner.”] This [use of the word] ‫ פֵּ אָה‬is not an expression meaning “corner,” rather the whole side is referred to as ‫פֵּ אָה‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫לְרוּחַ עֵ יבַר דָ רוֹמָ א‬, to the side toward the south.

19"And you shall make forty silver sockets under the twenty planks; two sockets under one plank for its two square pegs, and two

‫ שיהיו‬,‫ מכוונות זו כנגד זו‬:‫אשה אל אחתה‬ ‫ כדי שלא יהיו‬,‫ זו כמדת זו‬,‫חריציהם שוים‬ ‫שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה‬ ‫ ותרגום‬.‫לצד חוץ בעובי הקרש שהוא אמה‬ ‫ לפי שדומות לצירי הדלת‬,‫של ידות צירין‬ :‫הנכנסים בחורי המפתן‬

‫יחו ְעָ ִ ֥שׂיתָ אֶ ת־הַ קְּ ָר ִ ֖שׁים לַמִּ שְׁ ָ ֑כּן‬ ‫עֶ שְׂ ִ ֣רים קֶ֔ ֶרשׁ לִפְ ַ ֖את ֶ ֥נ ְגבָּה‬ :‫ימנָה‬ ֽ ָ ֵ‫ת‬ ‫ אין פאה זו לשון‬:‫לפאת נגבה תימנה‬ ,‫ אלא כל הרוח קרויה פאה‬,‫מקצוע‬ :‫כתרגומו לרוח עיבר דרומא‬

‫ם אַדְ נֵי־ ֶ֔כסֶ ף ַתּֽעֲ שֶׂ֕ ה‬ ְ ‫יטו‬ ֙ ‫ְאַרבָּעִ י‬ ‫ַ ֖תּחַ ת עֶ שְׂ ִ ֣רים הַ ָ ֑קּ ֶרשׁ שְׁ ֵ֨ני אֲ דָ ִ֜נים‬

232

sockets under one plank for its two square pegs.

‫ַתּֽחַ ת־הַ ֶ ֤קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ חָ ֙ד לִשְׁ ֵ ֣תּי י ְד ֹתָ֔ יו‬ ‫וּשְׁ ֵנ֧י אֲ דָ נִ ֛ים ַתּֽחַ ת־הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָ ֖חד‬ :‫לִשְׁ ֵ ֥תּי י ְד ָֹתֽיו‬

20"And for the second side of the Mishkan on the northern side twenty planks.

‫כוּל ֶ ְ֧צלַע הַ מִּ שְׁ ָ ֛כּן הַ שֵּׁ ִנ֖ית לִפְ ַ ֣את‬ :‫צ ָ֑פוֹן עֶ שְׂ ִ ֖רים ָק ֶֽרשׁ‬

21"And their forty silver sockets: two sockets under one plank and two sockets under one plank.

‫ֵיהם ָ ֑כּסֶ ף שְׁ ֵנ֣י‬ ְ ‫כאו‬ ֖ ֶ ‫ְאַרבּ ִ ָ֥עים אַדְ נ‬ ‫אֲ דָ ִ֗נים ֚תַּ חַ ת הַ ֶ ֣קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ חָ֔ ד וּשְׁ ֵנ֣י‬ :‫אֲ דָ ִ֔נים ַ ֖תּחַ ת הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָחֽד‬

22"And for the western end of the Mishkan

‫כבוּ ְלי ְַרכּ ֵ ְ֥תי הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן ָי֑מָּ ה ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה‬ :‫שִׁ ָ ֥שּׁה קְ ָר ִשֽׁים‬

you shall make six planks. And for the…end of: Heb. ‫וּ ְלי ְַרכְּתֵ י‬, a word meaning “end” [in Hebrew, ‫]סוֹף‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫וְלִסְ י ָפֵ י‬. Since the entrance [of the Mishkan] is in the east, [thus] the east[ern side] is called the front and the west[ern side] the back. This is the reason it is [referred to as] the end, because the front is the beginning. you shall make six planks: Hence, nine cubits are the width [of the Mishkan, since each plank is one and onehalf cubits wide].

23"And you shall make two planks at the corners of the Mishkan at the end. And you shall make two planks at the corners: One at the northwestern corner and one at the southwestern corner. All eight planks were in one row, but these two [in the corners] were not in the [interior] space of the Mishkan. Only a half cubit from here [from one plank] and a half cubit from there [from another plank] appear in the [interior] space, to complete its width to [the total of] ten [cubits]. The [extra] cubit from here and the cubit from there [i.e., of each corner plank] coincide with the cubits of the thickness of the planks of the Mishkan on the north[ern] and the south[ern sides], so that the corner would be even on the outside.

24"And they shall be matched evenly from

below, and together they shall match at its top, [to be put] into the one ring; so shall it be for both of them; they shall be for the two corners.

‫ ולפי‬,‫ כתרגומו ולסייפי‬,‫ לשון סוף‬:‫ולירכתי‬ ,‫ קרוי המזרח פנים‬,‫שהפתח במזרח‬ ‫ שהפנים הוא‬,‫ וזהו סוף‬,‫והמערב אחורים‬ :‫הראש‬

‫ הרי תשע אמות‬:‫תעשה ששה קרשים‬ :‫רוחב‬

‫ם ַתּֽעֲ שֶׂ֔ ה לִמְ קֻ צ ְ֖ע ֹת‬ ֙ ‫כגוּשְׁ ֵנ֤י קְ ָרשִׁ י‬ :‫ָתי ִם‬ ֽ ָ ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֑כּן ַבּיּ ְַרכ‬ ‫ אחד‬:‫ושני קרשים תעשה למקצעת‬ ‫למקצוע צפונית מערבית ואחד למערבית‬ ,‫ כל שמונה קרשים בסדר אחד הן‬,‫דרומית‬ ‫ אלא‬,‫אלא שאלו השנים אינן בחלל המשכן‬ ‫חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל‬ ‫ והאמה מזה והאמה‬,‫להשלים רחבו לעשר‬ ,‫מזה באות כנגד אמת עובי קרשי המשכן‬ ‫ כדי שיהא המקצוע מבחוץ‬,‫הצפון והדרום‬ :‫שוה‬

‫כדו ְ ִי ֽהְ י֣ וּ ֽת ֹאֲ מִ ֘ם מִ לְּמַ֒ טָּ ֒ה וְי ַחְ ֗ ָדּו‬ ‫ֹאשׁוֹ אֶ ל־‬ ֔ ‫ם עַ ל־ר‬ ֙ ‫ִי ֽהְ י֤ וּ תַ מִּ י‬ ‫הַ טַּ ַ ֖בּעַ ת ָהֽאֶ ָ ֑חת ֚ ֵכּן ִי ֽהְ ֶי֣ה לִשְׁ נֵיהֶ֔ ם‬ :‫לִשְׁ נֵ ֥י הַ מִּ קְ צ ֹ֖ע ֹת ִי ֽהְ י ֽוּ‬

233

And they shall be matched evenly from below: All the planks must be flush at the bottom, so that the thickness of the edges of the two sockets should not form a gap to distance them [the planks] from one another. This is what I [meant when I] explained that the hinges of the square pegs [according to Yosef Hallel: the sides of the square pegs] should be cut out around their sides, so that the width of the plank should protrude on its sides away from the square pegs of the plank, [in order] to cover the edge of the socket, and so [with] the plank next to it [as well]. Thus, the planks are found to be flush with each other. [Each] corner plank in the western row was cut away in the width, in [the part of] its thickness [aligned] opposite the cut-away portion of the northern plank’s side, in order that the sockets should not separate them. ַ like ‫תְ אוּמִ ים‬, and together they shall match: Heb. ‫תמִּ ים‬, twins. at its top: [The top] of the plank.

‫ כל הקרשים תואמים זה לזה‬:‫ויהיו‬ -‫מלמטה שלא יפסיק עובי שפת שני הא‬ ‫ זהו‬.‫דנים ביניהם להרחיקם זו מזו‬ ‫שפרשתי )לעיל יז( שיהיו צירי הידות‬ ‫ שיהא רוחב הקרש בולט‬,‫חרוצים מצדיהן‬ ‫לצדיו חוץ ליד הקרש לכסות את שפת‬ ‫ ונמצאו תואמים‬,‫ וכן הקרש שאצלו‬,‫האדן‬ ‫ וקרש המקצוע שבסדר המערב‬.‫זה לזה‬ ‫חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש‬ ‫דנים‬-‫ כדי שלא יפרידו הא‬,‫הצפוני והדרומי‬ :‫ביניהם‬

:‫ כמו תואמים‬:‫ויחדו יהיו תמים‬ :‫ של קרש‬:‫על ראשו‬

into the one ring: Every plank was cut away [a little] at ‫ כל קרש וקרש היה‬:‫אל הטבעת האחת‬ the top along its width. [There were] two cuts on its two ‫חרוץ למעלה ברחבו שני חריצין בשני צדיו‬ sides [to contain] the thickness of a ring. He [Moses] ,‫ ומכניסו בטבעת אחת‬,‫כדי עובי טבעת‬ would insert them [the two planks] into one ring, thus it ‫ אבל אותן‬.‫נמצא מתאים לקרש שאצלו‬ [the plank] would match the plank next to it. As for these ‫טבעות לא ידעתי אם קבועות הן אם‬ rings, however, I do not know whether they were ‫ ובקרש שבמקצוע היה טבעת‬.‫מטולטלות‬ permanent or removable. On the corner plank, the ring was in the thickness of the southern and northern planks, ‫ וראש קרש‬,‫בעובי הקרש הדרומי והצפוני‬ (It appears that the words “the northern and the southern” ‫ נמצאו‬,‫המקצוע שבסדר מערב נכנס לתוכו‬ belong further down, and Rashi means to say that the :‫שני הכתלים מחוברים‬ northern and the southern [planks] and the top of the corner plank in the western row were inserted into it [the ring]. What Rashi writes that the ring was in the thickness of the plank means in the thickness of the western plank. Give this some thought.) and the top of the [other] corner plank of the western row was inserted into it [this ring], resulting in the joining of the two walls. so shall it be for both of them: For the two planks at the corners, for the plank at the [western] end of the north[ern side] and for the [adjacent] western plank; so too for the two corners.

25"And there shall be eight planks and their silver sockets, sixteen sockets two sockets under one plank and two sockets under one plank.

‫ לשני הקרשים‬:‫כן יהיה לשניהם‬ ‫ לקרש שבסוף צפון ולקרש‬,‫שבמקצוע‬ :‫המערבי וכן לשני המקצועות‬

‫ֵיהם‬ ֣ ֶ ‫כהו ְהָ יוּ֙ שְׁ מ ָֹנ֣ה קְ ָרשִׁ֔ ים ו ְאַדְ נ‬ ‫ֶ֔כּסֶ ף שִׁ ָ ֥שּׁה עָ ָ ֖שׂר אֲ דָ ִנ֑ים שְׁ ֵנ֣י‬ ‫אֲ דָ ִ֗נים ֚תַּ חַ ת הַ ֶ ֣קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ חָ֔ ד וּשְׁ ֵנ֣י‬ :‫אֲ דָ ִ֔נים ַ ֖תּחַ ת הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָחֽד‬

234

And there shall be eight planks: Those are the [same] ones mentioned above: “you shall make six planks. And you shall make two planks at the corners of the Mishkan at the end” (verses 22, 23) [thereby there were eight planks on the western wall]. The following is the Mishnah concerning the making of the order of the planks in the [Baraitha] Melecheth HaMishkan (ch. 1): He made the sockets hollow and he cut out the plank from below, onefourth from here and one-fourth from there, and the cutaway [area] was one half in the middle. He made for it [the plank] two square pegs like sort of two legs (‫)חֲ מוּקִ ים‬. I believe that the reading is: like sort of two ‫חַ וָּקִ ין‬, [which means] like sort of two rungs of a ladder which are separated from one another, and planed [in order] to be inserted into the hollow of the socket, like the rung, which is inserted into the hole of the side of the ladder. This is the word ‫מְ שׁוּלָּב ֹת‬, [i.e.,] made like a sort of rung. He would insert them [the square pegs] into the two sockets, as it is said: “two sockets…two sockets…” (verse 25), and he would cut away the plank on top, [the width of] a finger from one side and [the width of] a finger from the other side, and he would insert [the edges of the two planks] into one golden ring so that they would not separate from one another, as it is said: “And they shall be matched evenly from below, etc.” (verse 24). This is [the wording of] the Mishnah [in Baraitha Melecheth HaMishkan], and I presented its explanation above in the sequence of the verses.

26"And you shall make bars of acacia wood,

five for the planks of one side of the Mishkan, bars: Heb. ‫ב ְִריחִ ם‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫עַ בּ ְִרין‬, and in Old French espar(re)s, cross-bars.

‫ הם האמורים למעלה‬:‫והיו שמנה קרשים‬ ‫ כג( תעשה ששה קרשים‬- ‫)פסוקים כב‬ ‫ נמצאו‬,‫ושני קרשים תעשה למקצעות‬ ‫ כך שנויה‬.‫שמנה קרשים בסדר מערבי‬ ‫במשנת מעשה סדר הקרשים במלאכת‬ ‫דנים‬-‫המשכן )פרק א( היה עושה את הא‬ ‫ וחורץ את הקרש מלמטה רביע‬,‫חלולים‬ ,‫ והחריץ חציו באמצע‬,‫מכאן ורביע מכאן‬ ‫ועשה לו שתי ידות כמין שני חמוקין ולי‬ ‫ כמין שתי‬,‫נראה שהגרסא כמין שני חווקין‬ ‫שליבות סולם המובדלות זו מזו ומשופות‬ ‫ הנכנסת‬,‫להכנס בחלל האדן כשליבה‬ ,‫ והוא לשון משולבות‬,‫בנקב עמוד הסולם‬ -‫ ומכניסן לתוך שני א‬,‫עשויות כמין שליבה‬ ‫דנים ושני‬-‫ שנאמר )פסוק יט( שני א‬,‫דנים‬ ‫ וחורץ את הקרש מלמעלה אצבע‬,‫דנים‬-‫א‬ ‫מכאן ואצבע מכאן ונותן לתוך טבעת אחת‬ ,‫של זהב כדי שלא יהיו נפרדים זה מזה‬ ‫שנאמר )פסוק כד( ויהיו תואמים מלמטה‬ ‫ והפרוש שלה הצעתי‬,‫ כך היא המשנה‬.'‫וגו‬ :‫למעלה בסדר המקראות‬

‫יחם עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ ֖ ִ ‫כוו ְעָ ִ ֥שׂיתָ ב ְִר‬ ‫חֲ מִ שָּׁ֕ ה לְקַ ְר ֵ ֥שׁי ֶ ֽצלַע־הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן‬ :‫ָהֽאֶ ָחֽד‬ ‫ כתרגומו עברין ובלעז אישבר"ש‬:‫בריחם‬ :[‫]מוטות‬

235

five for the planks of one side of the Mishkan: These five [bars] were actually three, but the top and the bottom bars were made of two segments-one [part] would penetrate until half of the wall, and the other one would penetrate until half of the wall[’s length]. One [part of the bar] was inserted into a ring from this [one] side, and this [other] one was inserted into a ring on the other side until one [part of the bar] reached the other. Thus, the top one [bar] and the bottom one [bar] were two, but actually they were four. But the length of the middle one [bar] ran along the entire wall, and penetrated from one end of the wall to its other end, as it is said: “And the middle bar…shall [extend and] penetrate from one end to the other end” (verse 28). The top and bottom ones [bars] had rings on the planks in which they were to be inserted, two rings for every plank, attached in three places within the ten cubits of the height of the plank-one part from the highest ring to the top and one part from the lowest [ring] to the bottom. Each part was one-fourth of the length of the plank, and [there] were two parts between one ring and the other ring, so that all the rings would be aligned with the other. The middle bar, however, had no rings, but the planks were pierced through their thickness and it [the middle bar] was inserted into them by way of the holes, which were aligned one opposite the other. This is [the meaning of] what is said: “in the midst of the planks” (verse 28). The highest and lowest bars on the north[ern] and the south[ern sides] were each fifteen cubits long, and the middle one was thirty cubits long. This is [the meaning of] “from one end to the other end” (verse 28), from east to west. [Regarding] the five bars on the west: the top and bottom ones were six cubits long, and the middle one was twelve [cubits] long, corresponding to the width of the eight planks. It is explained this way in [the Baraitha] Melecheth HaMishkan (ch. 1).

27"and five bars for the planks of the second side of the Mishkan, and five bars for the planks of the [rear] side of the Mishkan, on the westward end. 28"And the middle bar in the midst of the

planks shall [extend and] penetrate from one end to the other end. 29"And you shall overlay the planks with

gold, and their rings you shall make of gold as holders for the bars, and you shall overlay the bars with gold. as holders for the bars: The rings that you shall make for them shall be holders for the bars to enter [them].

‫ אלו חמשה‬:‫חמשה לקרשי צלע המשכן‬ ‫ אלא שהבריח העליון והתחתון‬,‫שלשה הן‬ ‫ זה מבריח עד חצי‬,‫עשוי משתי חתיכות‬ ‫ זה נכנס‬,‫הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל‬ ‫בטבעת מצד זה וזה נכנס בטבעת מצד‬ ‫ נמצאו שעליון‬,‫ עד שמגיעין זה לזה‬,‫זה‬ ‫ אבל האמצעי‬,‫ותחתון שנים שהן ארבע‬ ‫ארכו כנגד כל הכותל ומבריח מקצה הכותל‬ ‫ שנאמר )פסוק כח( והבריח‬,‫ועד קצהו‬ ,‫התיכון וגו' מבריח מן הקצה אל הקצה‬ ‫שהעליונים והתחתונים היו להן טבעות‬ ‫בקרשים להכנס לתוכן שתי טבעות לכל‬ ‫ משולשים בתוך עשר אמות של גובה‬,‫קרש‬ ‫ חלק אחד מן הטבעת העליונה‬,‫הקרש‬ ,‫ולמעלה וחלק אחד מן התחתונה ולמטה‬ ‫ ושני‬,‫וכל חלק הוא רביע אורך הקרש‬ ‫ כדי שיהיו כל‬,‫חלקים בין טבעת לטבעת‬ ‫ אבל לבריח‬.‫הטבעות מכוונות זו כנגד זו‬ ‫ אלא הקרשים נקובין‬,‫התיכון אין טבעות‬ ‫בעוביין והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם‬ ‫ וזהו שנאמר בתוך‬,‫מכוונין זה מול זה‬ ‫ הבריחים העליונים והתחתונים‬.‫הקרשים‬ ‫שבצפון ושבדרום אורך כל אחת חמישה‬ ,‫ ובתיכון ארכו שלשים אמה‬,‫עשר אמה‬ ‫ מן המזרח ועד‬,‫וזהו מן הקצה אל הקצה‬ ‫ וחמשה בריחים שבמערב אורך‬,‫המערב‬ ‫העליונים והתחתונים שש אמות והתיכון‬ ‫ארכו שתים עשרה כנגד רוחב שמונה‬ ‫ כך היא מפורשת במלאכת המשכן‬,‫קרשים‬ :(‫)פרק א‬

‫כז ַו ֽחֲ מִ ָ ֣שּׁה ב ְִריחִ֔ ם לְקַ ְר ֵ ֥שׁי ֶ ֽצ ַלע־‬ ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן הַ שֵּׁ ִנ֑ית ַו ֽחֲ מִ ָ ֣שּׁה ב ְִריחִ֗ ם‬ ‫לְקַ ְרשֵׁ ֙י ֶ ֣צלַע הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן ַליּ ְַרכ ַ ָ֖תי ִם‬ :‫ָי ֽמָּ ה‬ ‫יכ ֹן בּ ְ֣תוֹ‡ הַ קְּ ָר ִ ֑שׁים‬ ֖ ִ‫כחו ְהַ בּ ִ ְ֥ריחַ הַ תּ‬ :‫מַ ב ְִ֕רחַ מִ ן־הַ קָּ ֶ ֖צה אֶ ל־הַ קָּ ֶצֽה‬ ‫כטו ְאֶ ת־הַ קְּ ָר ֞שִׁ ים תְּ צ ֶ ַ֣פּה זָהָ֗ ב‬ ‫ם ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה זָהָ֔ ב‬ ֙ ֶ‫ו ְאֶ ת־טַ בּ ְֽע ֹתֵ יה‬ ‫ית אֶ ת־‬ ֥ ָ ִ‫יחם וְצִפּ‬ ֑ ִ ‫ָתּים ַלבּ ְִר‬ ִ֖ ‫בּ‬ :‫יחם ז ָָהֽב‬ ֖ ִ ‫הַ בּ ְִר‬ ,‫ שתעשה בהן‬,‫ הטבעות‬:‫בתים לבריחם‬ :‫יהיו בתים להכניס בהן הבריחים‬

236

and you shall overlay the bars with gold: [This does] ‫ לא שהיה הזהב‬:‫וצפית את הבריחם זהב‬ not [mean] that the gold was attached onto the bars, for ‫ שאין עליהם שום‬,‫מדובק על הבריחים‬ they [the bars] had no covering. But he [Bezalel] attached ‫ אלא בקרש היה קובע כמין שני‬,‫צפוי‬ something onto the plank akin to two tubes of gold, ,‫חלול‬ ‫פיפיות של זהב כמין שני סדקי קנה‬ something like two halves of a hollow reed, and he ‫ארכן‬ ‫וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן‬ attached them to the rings on both sides, their length ‫ממלא את רוחב הקרש מן הטבעת לכאן‬ filling the [entire] width of the plank from the ring to one side and from it to the other side. The bar was inserted ‫וממנה לכאן והבריח נכנס לתוכו וממנו‬ into it [the tube], and from it into the ring, and from the ‫ נמצאו‬,‫לטבעת ומן הטבעת לפה השני‬ ring into the second tubes. Thus, the bars were found to ‫ כשהן תחובין‬,‫הבריחים מצופין זהב‬ be overlaid with gold when they were inserted into the ‫היו‬ ‫ והבריחים הללו מבחוץ‬,‫בקרשים‬ planks. These bars protruded to the outside [of the ‫נראות‬ ‫היו‬ ‫בולטות והטבעות והפיפיות לא‬ Mishkan]. [Thus] the rings and the tubes were not visible :‫בתוך המשכן אלא כל הכותל חלק מבפנים‬ within the Mishkan, but from the inside the entire wall was unadorned. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan with Rashi’s interpretation]

30"And you shall erect the Mishkan according to its proper manner, as you will have been shown on the mountain. And you shall erect the Mishkan: After it is completed, erect it. you will have been shown on the mountain: prior to this, for I am destined to teach you and show you the order of its erection.

31"And you shall make a dividing curtain of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen; the work of a master weaver he shall make it, in a [woven] cherubim design.

‫ל ַו ֽהֲ ֵקֽמ ָ ֹ֖ת אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָ ֑כּן כְּמִ֨ שְׁ פָּ ֔טוֹ‬ :‫אֲ ֶ ֥שׁר הָ ְר ֵ ֖איתָ בּ ָָהֽר‬ ‫ לאחר שיגמר‬:‫והקמת את המשכן‬ :‫הקימהו‬ ‫ שאני עתיד‬,‫ קודם לכן‬:‫הראית בהר‬ :‫ללמדך ולהראותך סדר הקמתו‬

‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן‬ ְ ‫לאו ְעָ ִ ֣שׂיתָ פָ ֗ר ֹכֶת תְּ ֵ ֧כלֶת ו‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ מָ שְׁ ָז֑ר ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה‬ ַ֥ ‫ו‬ :‫חשׁב ַי ֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָ ֹ֖תהּ כּ ְֻר ִבֽים‬ ֵ֛

a dividing curtain: Heb. ‫פָּ רֹכֶת‬. [This is] a word denoting a dividing curtain. In the language of the Sages [it is called] ‫( פַּ ְרגוֹד‬Chag. 15a), something that separates between the king and the people.

‫ ובלשון חכמים‬,‫ לשון מחיצה הוא‬:‫פרכת‬ :‫ דבר המבדיל בין המלך ובין העם‬,‫פרגוד‬

blue, purple: Each type was doubled in each thread with six strands. — [from Yoma 71b]

‫ בכל‬,‫ כל מין ומין היה כפול‬:‫תכלת וארגמן‬ :‫חוט וחוט ששה חוטין‬

the work of a master weaver: Heb. ‫ מַ עִ שֵׂ ה חשֵׁ ב‬I have already explained (verse 1) that this is weaving of two walls, and the designs on both sides of it are unlike one another.

‫ כבר פירשתי שזו היא אריגה‬:‫מעשה חשב‬ ‫ והציורין שמשני עבריה אינן‬,‫של שני קירות‬ :‫דומין זה לזה‬

cherubim: He shall make designs of creatures.

32"And you shall place it on four pillars of

acacia wood, overlaid with gold, their hooks [shall be] gold, on four silver sockets.

:‫ ציורין של בריות יעשה בה‬:‫כרובים‬

ַ‫לבו ְנָ ֽתַ ָ ֣תּה א ֹתָ֗ הּ ע‬ ְ ֙‫ל־אַרבָּעָ ה‬ ‫מּוּדי שִׁ טִּ֔ ים מְ צ ִ ֻ֣פּים זָהָ֔ ב ָוֽו ֵי ֶ ֖הם‬ ֣ ֵ ַ‫ע‬ ַ‫ז ָ ָ֑הב ע‬ ָ ‫ל־אַרבּ ָ ָ֖עה אַדְ נ‬ :‫ֵי־כֽסֶ ף‬ ְ

237

four pillars: inserted into four sockets, with hooks ‫ תקועים בתוך‬:‫ארבעה עמודי שטים‬ attached to them [the pillars], bent on the top [in order] to ‫דנים ואונקליות קבועין בהן‬-‫ארבעה א‬ place upon them a pole around which the top of the ‫עקומים למעלה להושיב עליהן כלונס‬ dividing curtain was wound. These hooks are the ‫וָו ִין‬ ‫הן‬ ‫והאונקליות‬ ,‫שראש הפרוכת כרוך בה‬ [mentioned in the next verse, given this name] because ‫והפרכת‬ ,‫עשוים‬ ‫ שהרי כמין ווין הן‬,‫הווין‬ they are made in the shape of [the letter] “vav” (‫)ו‬. The dividing curtain was ten cubits long, corresponding to the ‫ ורחבה‬,‫ארכה עשר אמות לרחבו של משכן‬ width of the Mishkan [from north to south], and ten cubits ‫ פרוסה‬,‫עשר אמות כגבהן של קרשים‬ wide, like the height of the planks. [It was] spread out at ‫ שיהא הימנה ולפנים‬,‫בשלישית של משכן‬ the one-third [point] of the Mishkan [from east to west], so ,‫ והימנה ולחוץ עשרים אמה‬,‫עשר אמות‬ that from it [the dividing curtain] toward the [Mishkan’s] ,‫עשר‬ ‫נמצא בית קדשי הקדשים עשר על‬ interior were ten cubits, and from it [the dividing curtain] ,‫הקרסים‬ ‫שנאמר ונתת את הפרכת תחת‬ toward the exterior were twenty cubits. Hence, the Holy ‫המחברים את שתי חוברות של יריעות‬ of Holies was ten [cubits] by ten [cubits], as it is said: “And you shall place the dividing curtain beneath the ,‫ ורוחב החוברת עשרים אמה‬,‫המשכן‬ clasps” (verse 33), which join the two sets of the curtains ,‫וכשפרשה על גג המשכן מן הפתח למערב‬ of the Mishkan, the width of the set being twenty cubits. ‫ והחוברת‬,‫כלתה בשני שלישי המשכן‬ When he [Moses] spread them on the roof the Mishkan ‫והמותר‬ ,‫השניה כסתה שלישו של משכן‬ from the entrance [all the way] to the west, it [the first set :‫הקרשים‬ ‫תלוי לאחוריו לכסות את‬ of curtains] ended after two-thirds of the [way into the] Mishkan. The second set covered [the remaining] third of the Mishkan with the remainder [of the curtains] hanging over its rear to cover the planks.

33"And you shall place the dividing curtain beneath the clasps. You shall bring there on the inner side of the dividing curtain the Ark of the Testimony, and the dividing curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies. 34"And you shall place the ark cover over

the Ark of the Testimony in the Holy of Holies. 35"And you shall place the table on the

outer side of the dividing curtain and the menorah opposite the table, on the southern side of the Mishkan, and you shall place the table on the northern side. And you shall place the table: The table was in the north, drawn away from the northern wall [of the Mishkan by] two and one-half cubits. The menorah was [placed] in the south, drawn away from the southern wall [by] two and one-half cubits. The golden altar was placed opposite the space between the table and the menorah, drawn a short distance toward the east. They [the table, menorah, and golden altar] were all situated in the inner half of the Mishkan. How was this? The length of the Mishkan from the entrance to the dividing curtain was twenty cubits. The altar, the table, and the menorah were drawn away from the entrance toward the western side ten cubits. — [from Yoma 33b]

36"And you shall make a screen for the

entrance of the tent, of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen the work of an embroiderer.

‫לגו ְנָ ֽתַ ָ ֣תּה אֶ ת־הַ פָּ ֘ר ֹכ ֶ֘ת ַ ֣תּחַ ת‬ ‫ֵאת שָׁ֨ מָּ ה֙ מִ ֵ ֣בּית‬ ֒ ִ‫הַ קְּ ָרס‬ ֽ ֵ ‫ים ו‬ ֥ ָ ‫ְהב‬ ‫לַפָּ ֔ר ֹכֶת ֵ ֖את אֲ ֣רוֹן ָהֽעֵ ֑דוּת‬ ‫ת ָל ֶ֔כם ֵ ֣בּין הַ ֔קּ ֹדֶ שׁ‬ ֙ ‫ו ְהִ בְדִּ ָ ֤ילה הַ פָּ ֨ר ֹ ֶכ‬ :‫וּבין ֥ק ֹדֶ שׁ הַ קֳּ דָ ִשֽׁים‬ ֵ֖ ‫לדו ְנָ ֽתַ תָּ ֙ אֶ ת־הַ כּ ַ֔פּ ֹ ֶרת ַ ֖על אֲ ֣רוֹן‬ :‫ָהֽעֵ ֻ ֑דת בּ ְ֖ק ֹדֶ שׁ הַ קֳּ דָ ִשֽׁים‬ ‫להו ְשַׂ מְ ָ ֤תּ אֶ ת־הַ שֻּׁ לְחָ ֙ן מִ ֣חוּץ‬ ‫ַלפָּ ֔ר ֹכֶת ו ְאֶ ת־הַ מְּ נ ָֹרה֙ ֣נ ֹכַח הַ שֻּׁ לְחָ֔ ן‬ ‫ימנָה ו ְהַ֨ שֻּׁ לְחָ֔ ן‬ ֑ ָ ֵ‫ַ ֛על ֶ ֥צלַע הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן תּ‬ :‫ל־צלַע צָפֽ וֹן‬ ֥ ֶ ַ‫תִּ ֵ ֖תּן ע‬ ‫ משוך מן‬,‫ שלחן בצפון‬:‫ושמת את השלחן‬ ‫ ומנורה‬.‫הכותל הצפוני שתי אמות ומחצה‬ ‫בדרום משוכה מן הכותל הדרומי שתי‬ ‫ ומזבח הזהב נתון כנגד אויר‬.‫אמות ומחצה‬ ‫ משוך קמעא כלפי‬,‫שבין שלחן למנורה‬ ‫ וכולם נתונים מן חצי המשכן‬,‫המזרח‬ ‫ אורך המשכן מן הפתח‬,‫ כיצד‬.‫ולפנים‬ ‫ המזבח והשלחן‬,‫לפרכת עשרים אמה‬ ‫והמנורה משוכים מן הפתח לצד מערב‬ :‫עשר אמות‬

‫לוו ְעָ ִ ֤שׂיתָ מָ סָ ֙‡ ל ֶ ְ֣פתַ ח הָ ֔א ֹהֶ ל‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ‬ ְ ‫תְּ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫מָ שְׁ ָז֑ר ַמֽעֲ ֵ ֖שׂה ר ֵֹקֽם‬

238

And you shall make a screen: Heb. ָ‫ מָ ס‬, a curtain that is a protector opposite the entrance, like “You made a hedge ( ָ‫ )שַׂ כְ‡תּ‬around him” (Job 1:10), an expression of protection. [Note that the “samech” and the “sin” are interchangeable.]

,‫ וילון שהוא מסך כנגד הפתח‬:‫ועשית מסך‬ :‫ לשון מגן‬,‫כמו )איוב א י( שכת בעדו‬

the work of an embroiderer: The figures [on the screen] are produced on it with needlework-just as the face [was] on one side, so was the face on that [other] side. — [from Yoma 72b, Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 4]

‫ הצורות עשויות בו מעשה‬:‫מעשה רקם‬ ‫ כפרצוף של עבר זה כך פרצוף של‬,‫מחט‬ :‫עבר זה‬

an embroiderer: Heb. ‫ר ֹקֵ ם‬, the name of the craftsman, not the name of the craft. Its Aramaic translation is ‫עוֹבַד‬ ‫ ַצי ָיר‬, work of an artist, but not ‫עוֹבֵד צִיוּר‬, work of artistry. The measurements of the screen were the same as the measurements of the dividing curtain, [namely] ten cubits by ten cubits. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 4]

,‫ ולא שם האומנות‬,‫ שם האומן‬:‫רקם‬ ‫ מדת המסך כמדת‬.‫ותרגומו עובד צייר‬ :‫ עשר אמות על עשר אמות‬,‫הפרוכת‬

37"You shall make for the screen five pillars of acacia and overlay them with gold, their hooks [shall be] gold, and you shall cast for them five copper sockets.

‫מּוּדי‬ ֣ ֵ ַ‫לזו ְעָ ִ ֣שׂיתָ לַמָּ סָ֗ ‡ חֲ מִ שָּׁ ה֙ ע‬ ‫ֵיהם‬ ֙ ָ‫ית א ֹת‬ ֖ ֶ ‫ם זָהָ֔ ב ָוֽו‬ ֤ ָ ִ‫שִׁ טִּ֔ ים וְצִפּ‬ ‫ז ָ ָ֑הב ו ְ ָיֽצַקְ ָ ֣תּ לָהֶ֔ ם חֲ מִ ָ ֖שּׁה אַדְ נֵ ֥י‬ :‫נְחֽ שֶׁ ת‬

239

Chapter 27 1And you shall make the altar of acacia wood, five cubits long and five cubits wide; the altar shall be square, and its height [shall be] three cubits. And you shall make the altar…and its height [shall be] three cubits: The words are [to be understood] literally. These are the words of Rabbi Judah. Rabbi Jose says: It says here “square,” and concerning the inner altar, it says “square” (Exod. 30:2). Just as there, its height was twice its length [i.e, it was one cubit long and two cubits high], here too, its height was twice its length. [This method of expounding is known as ‫ ְגּז ֵָרה שָׁ ו ָה‬, similar wording.] How then do I understand “and its height [shall be] three cubits"? [This means measuring] from the edge of the sovev [the ledge surrounding the altar] and higher. — [from Zev 60a] [According to Rabbi Judah, the altar was literally three cubits high. According to Rabbi Yose, it was ten cubits high, with the upper three cubits above the ledge mentioned in verse 5]

2And you shall make its horns on its four corners; its horns shall be from it, and you shall overlay it with copper.

‫או ְעָ ִ ֥שׂיתָ אֶ ת־הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחַ עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ ‫שׁ אַ ֨מּוֹת ֜א ֹ ֶר‡ ו ְחָ ֵ ֧משׁ אַ ֣מּוֹת‬ ֩ ֵ‫חָ מ‬ ‫֗ר ֹחַ ב ָר ֤בוּעַ ִי ֽהְ י ֶה֙ הַ מִּ ְז ֵ֔בּחַ ו ְשָׁ ֥לשׁ‬ :‫אַ ֖מּוֹת ֽק ֹמָ תֽ וֹ‬ ‫ועשית את המזבח וגו' ושלש אמות‬ '‫ ר‬.‫ דברי ר' יהודה‬,‫ דברים ככתבן‬:‫קומתו‬ ‫ ונאמר בפנימי‬,‫יוסי אומר נאמר כאן רבוע‬ ‫ אף‬,‫ מה להלן גבהו פי שנים כארכו‬,‫רבוע‬ ‫ ומה אני מקיים‬.‫כאן גבהו פי שנים כארכו‬ ‫ משפת סובב‬,‫ושלש אמות קומתו‬ :‫ולמעלה‬

‫אַר ַ ֣בּע‬ ְ ‫בו ְעָ ִ ֣שׂיתָ קַ ְרנ ֹתָ֗ יו ֚עַ ל‬ ‫תּהְ ֶי֣ין ָקַ ְרנ ָ ֹ֑תיו‬ ֽ ִ ‫פִּ נּ ֹתָ֔ יו מִ ֶ ֖מּנּוּ‬ :‫ית א ֹ֖תוֹ נְחֽ שֶׁ ת‬ ֥ ָ ִ‫וְצִפּ‬

its horns shall be from it: [This means] that he should not make them [the horns] separately and [then] attach them to it [the altar].

‫ שלא יעשם לבדם‬:‫ממנו תהיין קרנתיו‬ :‫ויחברם בו‬

and you shall overlay it with copper: to atone for brazenness, as it is said: “and your forehead is brazen (‫( ”)נְחוֹּשָ ה‬Isa. 48:4). [I.e., ‫נְח ֹשֶ ת‬, which means copper, is also used idiomatically to mean brazen or bold.]-[from Tanchuma 11]

,‫ לכפר על עזות מצח‬:‫וצפית אותו נחשת‬ :‫שנאמר )ישעיה מח ד( ומצחך נחושה‬

3And you shall make its pots to remove its

ashes, and its shovels and its sprinkling basins and its flesh hooks and its scoops; you shall make all its implements of copper. its pots: Heb. ‫סִּ יר ֹ ָתיו‬, sort of kettles. — [from targumim]

‫גו ְעָ ִ ֤שׂיתָ ִסּֽיר ֹתָ י ֙ו לְדַ שְּׁ נ֔ וֹ וְי ָעָ י ֙ו‬ ‫וּמִ ז ְְרק ֹתָ֔ יו וּמִ ְזלְג ָ ֹ֖תיו וּמַ חְ תּ ָ ֹ֑תיו‬ :‫ְלכָל־כּ ָ ֵ֖ליו ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה נְחֽ שֶׁ ת‬ :‫ כמין יורות‬:‫סירותיו‬

240

to remove its ashes: Heb. ‫לְדַ שְׂ נוֹ‬, to remove its ashes ‫ והוא שתרגם‬,‫ להסיר דשנו לתוכם‬:‫לדשנו‬ [and place them] into them [the kettles]. This is what ‫ לספות הדשן‬,‫אונקלוס למספי קטמיה‬ Onkelos rendered: ‫לְמִ סְ פֵּ י קִ טְ מֵ יהּ‬, to remove its ashes into ‫ כי יש מלות בלשון עברית מלה‬,‫לתוכם‬ them. In Hebrew, some words [are used in such a manner ‫אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין‬ that] one word [i.e., the same root] changes in its meaning ‫ כמו )תהלים פ י( ותשרש‬,‫וסתירה‬ to serve [both] as building and demolishing [i.e., it has a ‫ וחלופו‬.‫ )איוב ה ג( אויל משריש‬,‫שרשיה‬ positive and a negative meaning], like, “it took root (‫( ”)ו ַ‡תַּ ◌ַ שְׁ ֵרשׁ‬Ps. 80:10), “a fool taking root (‫( ”)מַ שְׁ ִרישׁ‬Job ‫ וכמוהו‬.‫)שם לא יב( ובכל תבואתי תשרש‬ 5:3), and its opposite, “and it uproots (‫ )תְ שָׁ ֵרשׁ‬all my grain” ‫ וחלופו )שם‬,‫)ישעיה יז ו( בסעיפיה פוריה‬ (Job 31:12); similar to this, “on its branches ( ָ‫ )בִּסְ עִ יפֶ יה‬when ,‫ מפשח סעיפיה‬,‫י לג( מסעף פארה‬ it produces fruit” (Isa. 17:6), and its opposite, “lops off ,‫עצמו‬ ‫וכמוהו )ירמיה נ יז( וזה האחרון‬ (‫ )מְ סָ עֵ ף‬the branches” (Isa. 10:33); similar to this, “and this (‫יג‬ ‫כא‬ '‫ וכמוהו )מלכים א‬,‫שבר עצמיו‬ last one broke his bones (‫( ”)עִ צְּמוֹ‬Jer. 50:17) [‫עִ צְּמוֹ‬, which (‫ וחלופו )ישעיה סב י‬,‫ויסקלוהו באבנים‬ usually means “became boned,” here means] “broke his bones” ; similar to this, “and stoned him with stones .(‫ וכן )שם ה ב‬,‫ הסירו אבניה‬,‫סקלו מאבן‬ (‫( ”)וַיִּסְ קְ לֻהוּ בָּאִ ָבנִים‬I Kings 21:13), and its opposite, "clear it ‫ אף כאן לדשנו להסיר‬,‫ויעזקהו ויסקלהו‬ of stones (‫( ” )סַ קְּ לוּ מֵ אֶ בֶן‬Isa. 62:10), [meaning] remove its :[‫דשנו ובלעז אישצינדרי"ר ]לפנות האפר‬ stones, and so, “and he fenced it in, and he cleared it of stones (‫( ”)וַיִּסְ קְ לֵהוּ‬Isa. 5:2). Here too, ‫ לְדַ שְׁ נוֹ‬means “to remove its ashes (‫)דִ שְׁ נוֹ‬,” and in Old French, adeszandrer, to remove ashes. and its shovels: Heb. ‫וְי ָעָ יו‬. [Its meaning is] as the Targum ‫ מגרפות שנוטל בהם‬,‫ כתרגומו‬:‫ויעיו‬ [Onkelos renders: ‫]וּמַ גְרפְ י ָתֵ יה‬: shovels with which he [the ‫ והן כמין כסוי הקדרה של מתכת‬,‫הדשן‬ kohen] takes the ashes. They are [similar to] a kind of thin, :[‫ ובלעז וידי"ל ]יעה‬,‫דק ולו בית יד‬ metal lid of a pot, and it has a handle. In Old French [it is called] videl, vedil, vadil, [all meaning] shovel. and its sprinkling basins: Heb. ‫וּמִ ז ְְרק ָֹתיו‬, with which to receive the blood of the sacrifices. and its flesh hooks: Heb. ‫וּמִ ְזלְג ָֹתיו‬. Sort of bent hooks, with which he [the kohen] would strike the [sacrificial] flesh. They [the hooks] would be imbedded into it, and with them, he would turn it over on the coals of the [altar] pyre in order to hasten its burning. In Old French [they are called] crozins, [meaning flesh] hooks, and in the language ִ ‫( צ‬Yoma 12a). of the Sages [they are called], ‫ִינוֹריּוֹת‬ and its scoops: Heb. ‫וּמַ חְ ‡תּ ָֹתיו‬. They had a cavity in which to take coals from the altar and to carry them onto the inner altar for incense [which was within the Mishkan]. Because of their [function of] scooping (‫)חֲ תִ יּ ָֹתן‬, they are called scoops (‫)מַ חְ ‡תּוֹת‬, like “to scoop (‫ )לַחְ ‡תּוֹת‬fire from a hearth” (Isa. 30:14), an expression of raking fire from its place, and likewise, “Can a man rake (‫‡תּה‬ ֶ ְ‫ )הִ י ַח‬embers with his clothes?” (Prov. 6:27). all its implements: Heb. ‫ ֵכּלָיו‬-‫ ְלכָל‬. Like ‫כָּל ֵכּלָיו‬.

4And you shall make for it a copper grating

of netting work, and you shall make on the netting four copper rings on its four ends. grating: Heb. ‫מִ ְכבָּר‬, a word meaning a sieve (‫) ְכּב ָָרה‬, which is called crible [in French], [meaning] a sort of garment made for the altar, made with holes like a sort of net. This verse is inverted, and this is its meaning: And you shall make for it a copper grating of netting work.

:‫ לקבל בהם דם הזבחים‬:‫ומזרקתיו‬

‫ ומכה‬,‫ כמין אונקליות כפופים‬:‫ומזלגתיו‬ ‫בהם בבשר ונתחבים בו ומהפך בהן על‬ ‫גחל המערכה שיהא ממהר שריפתן‬ ‫ובלעז קרוצינ"ש ]אנקולים[ ובלשון חכמים‬ :‫צינוריות‬

‫ בית קבול יש להם ליטול בהן‬:‫ומחתתיו‬ ‫גחלים מן המזבח לשאתם על מזבח‬ ‫ ועל שם חתייתן קרויים‬,‫הפנימי לקטרת‬ ‫ כמו )ישעיה ל יד( לחתות אש‬,‫מחתות‬ ‫ וכן‬,‫ לשון שאיבת אש ממקומה‬,‫מיקוד‬ :‫)משלי ו כז( היחתה איש אש בחיקו‬ :‫ כמו כל כליו‬:‫לכל כליו‬

‫דו ְעָ ִ ֤שׂיתָ לּ ֙וֹ מִ ְכ ָ֔בּר ַמֽעֲ ֵ ֖שׂה ֶ ֣רשֶׁ ת‬ ‫אַר ַבּ ֙ע‬ ְ ‫נ ְ֑חשֶׁ ת ו ְעָ ִ ֣שׂיתָ עַ ל־הָ ֶ ֗רשֶׁ ת‬ ָ ְ‫אַר ַ ֥בּע ק‬ :‫צוֹתֽיו‬ ְ ‫טַ בּ ְ֣ע ֹת נ ְ֔חשֶׁ ת ַ ֖על‬ ‫ שקורין קריבל"א‬,‫ לשון כברה‬:‫מכבר‬ ‫ עשוי‬,‫]כברה[ כמין לבוש עשוי לו למזבח‬ ‫ ומקרא זה מסורס‬.‫חורין חורין כמין רשת‬ ‫וכה פתרונו ועשית לו מכבר נחשת מעשה‬ :‫רשת‬

241

5And you shall place it beneath the ledge of

the altar from below, and the net shall [extend downward] until the middle of the altar. the ledge of the altar: Heb. ‫כּ ְַרכּ ֹב‬, a surrounding ledge. Anything that encircles anything else is called ‫כּ ְַרכּ ֹב‬, as we learned in [the chapter entitled] Everyone May Slaughter (Chul. 25a): “The following are unfinished wooden vessels: Any [vessel] that is destined to be smoothed or banded (‫) ְלכ ְַרכֵּב‬.” This [refers to the practice] of making round grooves [or bands] in the planks of the walls of wooden chests and benches. For the altar as well, he [Bezalel] made a groove around it a cubit wide. [The groove was] on its wall for decoration, and that was at the end of three (other editions: six) cubits of its height, according to the one who says that its height was twice its length and [asks] how then can I understand [the verse] "and three cubits its height"? [Three cubits] from the edge of the ledge and higher. There was, however, no surrounding ledge [i.e., walkway] on the copper altar for the kohanim to walk on, except on its top, within its horns. So we learned in Zev. (62a): What is the ledge? [The space] between one horn and the other horn which was a cubit wide. Within that there was a cubit for the kohanim to walk, and these two cubits are called ‫כּ ְַרכּ ֹב‬. We [the Sages of the Gemara] questioned this: But is it not written, "beneath the ledge of the altar from below"? [Thus we learned] that the ‫ כּ ְַרכּ ֹב‬was on its [the altar’s] wall, and the “garment” of the grating was below it [the ledge]. The one who answered [i.e., one of the Sages of the Gemara] replied: “There were two [ledges], one for beauty and one so that the kohanim should not slip.” The one on the wall was for decoration, and below it, they adorned [it with] the grating, whose width extended halfway up the altar. Thus, the grating was a cubit wide, and this was the sign of the middle of its [the altar’s] height, to distinguish between the upper “bloods” and the lower “bloods” [i. e., the blood of the sacrifices required to be sprinkled on the top of the altar and the blood of the sacrifices required to be sprinkled on the bottom of the altar]. Corresponding to this, they made for the altar in the Temple a kind of red line [other editions: the “girdle” of the red line] in it [the altar’s] center [point] (Middoth 3:1) and a ramp upon which they [the kohanim] would ascend it [the altar]. Although [the Torah] did not explain it in this section, we were already informed in the parsha [that begins] “An altar of earth you shall make for Me” (Exod. 20:21-23): “And you shall not ascend with steps.” [I.e.,] you shall not make steps for it on its ramp, but [you shall make] a smooth ramp. [Thus] we learn that it [the altar] had a ramp. [All the above] we learned in the Mechilta (Exod. 20:23). The “altar of earth” [mentioned in Exod. 20:21] was the copper altar, which they filled with earth in [all] the places of their encampment. The ramp was to the south of the altar, separated from the altar by a hairbreadth. Its base reached [until] a cubit adjacent to the hangings of the courtyard on the Mishkan’s southern [side], according to [the opinion of] those who say that it was ten cubits high. According to the opinion of those who say that the words are [to be understood] literally -"its height [shall be] three cubits" (verse 1)-the ramp was only ten cubits long. I found this in the Mishnah of Forty-Nine Middoth. [What I stated,] that it [the ramp] was separated from the altar by the width of a thread [i.e., a hairbreadth], [derives from] Tractate Zevachim (62b), [where] we learned it from the text.

‫הו ְנָ ֽתַ ָ ֣תּה א ֹתָ֗ הּ ַ ֛תּחַ ת כּ ְַר ֥כּ ֹב‬ ‫ְהי ָ ְ֣תה הָ ֶ ֔רשֶׁ ת‬ ֽ ָ ‫הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחַ מִ לּ ָ ְ֑מטָּ ה ו‬ : ַ‫ַ ֖עד חֲ ִ ֥צי הַ מִּ ז ְֵבּֽח‬ ‫ כל דבר המקיף‬,‫ סובב‬:‫כרכב המזבח‬ ‫ כמו ששנינו‬,‫סביב בעגול קרוי כרכוב‬ ‫בהכל שוחטין )חולין כה א( אלו הן גולמי‬ ‫ והוא‬,‫ כל שעתיד לשוף ולכרכב‬,‫כלי עץ‬ ‫כמו שעושין חריצין עגולין בקרשי דפני‬ ‫ אף למזבח עשה‬,‫התיבות וספסלי העץ‬ ‫חריץ סביבו והיה רחבו אמה בדפנו לנוי‬ ‫ כדברי‬,‫והוא לסוף שש אמות של גבהו‬ ‫ הא מה אני‬,‫האומר גבהו פי שנים כארכו‬ ‫ משפת סובב‬,‫מקיים ושלש אמות קומתו‬ ‫ אבל סובב להלוך הכהנים לא‬.‫ולמעלה‬ ‫היה למזבח הנחשת אלא על ראשו לפנים‬ ‫ וכן שנינו בזבחים )סב ב( איזהו‬,‫מקרנותיו‬ ‫ בין קרן לקרן ולפנים מהן אמה של‬,‫כרכוב‬ ‫ ושתי אמות הללו‬,‫הלוך רגלי הכהנים‬ ‫ ודקדקנו שם והכתיב תחת‬.‫קרויים כרכוב‬ ‫ למדנו שהכרכוב‬,‫כרכוב המזבח מלמטה‬ ‫ ותירץ‬.‫בדפנו הוא ולבוש המכבר תחתיו‬ ‫ חד לנוי וחד לכהנים‬,‫המתרץ תרי הוו‬ ‫ זה שבדופן לנוי היה‬.‫דלא ישתרגו‬ ‫ומתחתיו הלבישו המכבר והגיע רחבו עד‬ ,‫ נמצא שהמכבר רחב אמה‬.‫חצי המזבח‬ ‫והוא היה סימן לחצי גבהו להבדיל בין‬ ‫ וכנגדו‬.‫דמים העליונים לדמים התחתונים‬ ‫עשו למזבח בית עולמים חגורת חוט‬ ‫ וכבש שהיו עולין בו אף‬.‫הסקרא באמצעו‬ ‫ כבר שמענו‬,‫על פי שלא פירשו בענין זה‬ ‫בפרשת )לעיל כ כ( מזבח אדמה תעשה‬ ‫ לא‬,‫לי )לעיל כ כב( ולא תעלה במעלות‬ ‫תעשה לי מעלות בכבש שלו אלא כבש‬ ‫ כך שנינו‬,‫חלק למדנו שהיה לו כבש‬ ‫ ומזבח אדמה הוא מזבח‬.‫במכילתא‬ ‫הנחשת שהיו ממלאין חללו אדמה במקום‬ ‫ והכבש היה בדרום המזבח מובדל‬.‫חנייתן‬ ‫ ורגליו‬,‫מן המזבח מלא חוט השערה‬ ‫מגיעין עד אמה סמוך לקלעי החצר‬ ‫ כדברי האומר עשר אמות‬,‫שבדרום‬ ‫ ולדברי האומר דברים ככתבן‬.‫קומתו‬ ‫שלש אמות קומתו לא היה אורך הכבש‬ ‫ כך מצאתי במשנת מ"ט‬,‫אלא עשר אמות‬ ‫ וזה שהיה מובדל מן המזבח מלא‬,‫מדות‬ ‫ במסכת זבחים )סב ב( למדוה מן‬,‫החוט‬ :‫המקרא‬

242

6And you shall make poles for the altar,

poles of acacia wood, and you shall overlay them with copper. 7And its poles shall be inserted into the

rings, and the poles shall be on both sides of the altar when it is carried. into the rings: Into the four rings that were made for the grating.

8You shall make it hollow, out of boards; as He showed you on the mountain, so shall they do.

‫ם לַמִּ ְז ֵ֔בּחַ בּ ֵ ַ֖דּי עֲ ֵ ֣צי‬ ֙ ‫וו ְעָ ִ ֤שׂיתָ בַדִּ י‬ :‫ית א ָ ֹ֖תם נְחֽ שֶׁ ת‬ ֥ ָ ִ‫שִׁ ִ ֑טּים וְצִפּ‬ ‫ְהוּבא אֶ ת־בּ ָ ַ֖דּיו בַּטַּ בּ ָ֑ע ֹת ו ְהָ י֣ וּ‬ ֥ ָ ‫זו‬ ַ‫הַ בּ ֗ ִַדּים עַ ל־שְׁ ֵ ֛תּי ַצל ְ֥ע ֹת הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּח‬ :‫בִּשְׂ ֵ ֥את א ֹתֽ וֹ‬ :‫ בארבע טבעות שנעשו למכבר‬:‫בטבעות‬

‫חנ ְ֥בוּב ל ֻ֖ח ֹת ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה א ֹ֑תוֹ ַ ֽכּאֲ שֶׁ֨ ר‬ :‫֛ בּ ָ ָ֖הר ֵ ֥כּן ַי ֽעֲ שֽׂ וּ‬À ְ‫הֶ ְר ָ ֥אה ֽא ֹת‬

hollow, out of boards: Heb. ‫ נְבוּב לֻח ֹת‬as the Targum [Onkelos and Jonathan] renders: ‫חִ לִיל לוּחִ ין‬. [There should be] boards of acacia wood from all sides with a space in the middle. But all of it shall not be [made of] one piece of wood [that would measure] five cubits by five cubits, like a sort of anvil [i.e., like one solid block].

‫ לוחות‬.‫ כתרגומו חליל לוחין‬:‫נבוב לחת‬ ‫ ולא‬,‫עצי שטים מכל צד והחלל באמצע‬ ‫יהא כולו עץ אחד שיהא עביו חמש אמות‬ :‫על חמש אמות כמין סדן‬

9And you shall make the courtyard of the Mishkan on the southern side [there shall be] hangings for the courtyard of twisted fine linen, one hundred cubits long on one side.

‫טו ְעָ שִׂ֕ יתָ ֵ ֖את חֲ ַ ֣צר הַ מִּ שְׁ ָ ֑כּן לִפְ ַ ֣את‬ ‫ֶב־תֵּ ֠ימָ נָה קְ לָעִ֨ ים ֶלֽחָ ֵ֜צר ֵ ֣שׁשׁ‬ ֠ ‫נֶ ֽג‬ ‫מָ שְׁ ֗ ָזר מֵ ָ ֤אה ָבֽאַ מָּ ה֙ ֔א ֹ ֶר‡ לַפֵּ ָ ֖אה‬ :‫ָהֽאֶ ָחֽת‬

hangings: Heb. ‫קְ לָעִ ים‬. Made like the sails of a ship, with many holes, braided, and not the work of a weaver. Its Aramaic translation is ‫[ סְ ָרדִ ין‬a sieve], like the Aramaic translation of ‫מִ ְכבָּר‬, which is ‫סְ ָרדָ א‬, because they were [both] perforated like a sieve.

on one side: Heb. ‫לַפֵּ אָה הָ אֶ חָ ת‬. The entire side is called ‫פֵּ אָה‬. — [from targumim] [Although ‫ פֵּ אָה‬usually means a corner, in this case it refers to the entire side.]

10And its pillars [shall be] twenty and their

sockets twenty of copper; the hooks of the pillars and their bands [shall be of] silver. And its pillars [shall be] twenty: Five cubits between [one] pillar and [another] pillar.

‫ עשויין כמין קלעי ספינה נקבים‬:‫קלעים‬ ‫נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג‬ ‫ותרגומו סרדין כתרגומו של מכבר‬ ‫המתורגם סרדא לפי שהן מנוקבין‬ :‫ככברה‬ :‫ כל הרוח קרוי פאה‬:‫לפאה האחת‬

‫ֵיהם‬ ֥ ֶ ‫יו ְעַ מֻּ ָ ֣דיו עֶ שְׂ ִ֔רים ו ְאַדְ נ‬ ‫עֶ שְׂ ִ ֖רים נ ְ֑חשֶׁ ת ו ָ ֵו֧י ָהֽעַ מֻּ ִ ֛דים‬ :‫יהם ָכּֽסֶ ף‬ ֖ ֶ ֵ‫ַו ֽחֲ ֻשֽׁק‬ ‫ חמש אמות בין עמוד‬:‫ועמדיו עשרים‬ :‫לעמוד‬

243

and their sockets: [I.e., the sockets] of the pillars were ‫דנים‬-‫ הא‬,‫ של העמודים נחשת‬:‫דניהם‬-‫וא‬ copper. The sockets rested on the ground and the pillars ‫יושבים על הארץ והעמודים תקועים‬ were inserted into them. He [Bezalel] made a sort of rod, ‫לתוכן היה עושה כמין קונדסין שקורין‬ called pals in Old French. [It was] six handbreadths long ‫פל"ש בלעז ]יתידות[ ארכן ששה טפחים‬ and three [handbreadths] wide, with a copper ring affixed ‫ורחבן שלשה וטבעת נחשת קבועה בו‬ to it [each rod] in the middle. He would wrap the edge of ‫ וכורך שפת הקלע סביביו‬,‫באמצעו‬ the hanging around it [the rod] with cords [placed] opposite every pillar. He would hang [each] rod by its ring from the ‫ ותולה‬,‫במיתרים כנגד כל עמוד ועמוד‬ hook that was on [each] pillar. [The hook was] made ‫הקונדס דרך טבעתו באונקליות שבעמוד‬ resembling a sort of “vav” (‫ )ו‬its end upright and one end ‫ ראשו זקוף למעלה‬,‫העשוי כמין וי"ו‬ inserted into the pillar, like those [hooks] made to hold up ‫שעושין‬ ‫ כאותן‬,‫וראשו אחד תקוע בעמוד‬ doors, which are called gons, hinges in Old French. The ‫בלעז‬ ‫להציב דלתות שקורין גונזי"ש‬ width of the hanging hung below [the hooks], and this was ‫ והיא‬,‫]צירים[ ורחב הקלע תלוי מלמטה‬ the height of the partitions of the courtyard. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 5] :‫קומת מחיצות החצר‬ the hooks of the pillars: Heb. ‫וָו ֵי הָ עַ מֻּ דִ ים‬. They are the hooks.

:‫ הם האונקליות‬:‫ווי העמודים‬

and their bands: Heb. ‫ו ַחִ שֻׁ קֵ יהֶ ם‬. The pillars were encircled ‫ מוקפין היו העמודים בחוטי‬:‫וחשקיהם‬ all around with silver threads. I do not know whether [they ‫ אם‬,‫ ואיני יודע אם על פני כולן‬.‫כסף סביב‬ were encircled] on their entire surface, [or only] at their top ‫ אך יודע אני‬.‫ אם באמצעם‬,‫בראשם‬ or in their middle, but I do know that ‫ חִ שׁוּק‬is an expression ‫בפילגש‬ ‫ שכן מצינו‬,‫שחשוק לשון חגורה‬ of girding [or belting], for so we find in [the episode of] the ‫חמורים‬ ‫צמד‬ ‫בגבעה )שופטים יט יז( ועמו‬ concubine in Gibeah: “And with him was a team of saddled :‫ תרגומו חשוקים‬,‫חבושים‬ (‫ )חֲ בוּשִׁ ים‬donkeys” (Jud. 19:10), which is translated into Aramaic [by Jonathan] as ‫חִ שִׁ יקִ ין‬.

11And so for the northern end in the length hangings one hundred [cubits] long, its pillars twenty, and their sockets twenty of copper; the hooks of the pillars and their bands of silver.

‫יאו ְ ֵ֨כן לִפְ ַ ֤את צָפוֹ ֙ן בּ ָ֔א ֹ ֶר‡ קְ ל ִ ָ֖עים‬ ‫מּוּדיו )כתיב‬ ֣ ָ ַ‫ֵ ֣מאָה ֑א ֹ ֶר‡ ו ְע‬ ‫ם‬ ֙ ‫ֵיהם עֶ שְׂ ִרי‬ ֤ ֶ ‫ועמדו( עֶ שְׂ ִ֗רים ו ְאַדְ נ‬ ‫יהם‬ ֖ ֶ ֵ‫נ ְ֔חשֶׁ ת ו ָ ֵו֧י ָהֽעַ מֻּ ִ ֛דים ַו ֽחֲ ֻשֽׁק‬ :‫ָכּֽסֶ ף‬

12The width of the courtyard on the western side, hangings fifty cubits, their pillars ten and their sockets ten.

‫יבו ְ֤ר ֹחַ ב ֶהֽחָ ֵצ ֙ר לִפְ אַת־ ָ֔ים קְ ל ִ ָ֖עים‬ ‫יהם עֲ שָׂ ָ ֔רה‬ ֣ ֶ ֵ‫חֲ מִ ִ ֣שּׁים אַ ָ ֑מּה עַ ֻמּֽד‬ :‫ֵיהם עֲ שָׂ ָ ֽרה‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬

13The width of the courtyard on the eastern side, fifty cubits.

‫יגו ְ֣ר ֹחַ ב ֶהֽחָ ֵ֗צר לִפְ ַ ֛את ֵ ֥קדְ מָ ה‬ :‫מִ ז ָ ְ֖רחָ ה חֲ מִ ִ ֥שּׁים אַ ָמּֽה‬

on the eastern side: Heb. ‫לִפְ אַתקֵ דְ מָ ה מִ ז ְָרחָ ה‬. The eastern side is called ‫קֶ דֶ ם‬, a word meaning the face [or front], and ‫ אָחוֹר‬signifies the back. Therefore, the east is called ‫קֶ דֶ ם‬, which is the face, and the west is called ‫אָחוֹר‬, as it is said: “the back (‫ )הָ אַחִ רוֹן‬sea” (Deut. 11:24, 34:2), [which is translated into Aramaic as] ‫י ַמָּ א מַ עַ ְרבָא‬, the western sea.

‫ פני המזרח קרוי‬:‫לפאת קדמה מזרחה‬ ,‫ אחור לשון אחורים‬.‫ לשון פנים‬,‫קדם‬ ,‫לפיכך המזרח קרוי קדם שהוא פנים‬ ‫ כמו דתרגם אונקלוס‬,‫ומערב קרוי אחור‬ :‫)דברים יא כד( הים האחרון ימא מערבא‬

fifty cubits: These fifty cubits were not all closed off with hangings, because the entrance was there, but [there were] fifteen cubits of hangings for [one] shoulder of the entrance from here [from one side] and similarly for the second shoulder. There remained the width of the space of the entrance in between, [which was] twenty cubits. This is what is said [in verse 16]: “And at the gate of the courtyard shall be a screen of twenty cubits,” [i. e.,] a screen for protection opposite the entrance, twenty cubits long, which equaled the width of the entrance.

‫ אותן חמשים אמה לא היו‬:‫חמשים אמה‬ ,‫ לפי ששם הפתח‬,‫סתומים כולם בקלעים‬ ‫אלא חמש עשרה אמה קלעים לכתף‬ ‫ נשאר‬,‫ וכן לכתף השנית‬,‫הפתח מכאן‬ ‫רחב חלל הפתח בינתים עשרים אמה‬ ‫וזהו שנאמר )פסוק טז( ולשער החצר‬ ‫ וילון למסך כנגד‬,‫מסך עשרים אמה‬ :‫הפתח עשרים אמה ארך כרחב הפתח‬

244

14The hangings on the shoulder [shall be]

fifteen cubits, their pillars three and their sockets three.

‫יד ַו ֽחֲ מֵ֨ שׁ עֶ שְׂ ֵ ֥רה אַ ָ ֛מּה קְ ל ִ ָ֖עים‬ ‫ֵיהם‬ ֖ ֶ ‫יהם שְׁ לשָׁ֔ ה ו ְאַדְ נ‬ ֣ ֶ ֵ‫ַלכּ ֵ ָ֑תף עַ ֻמּֽד‬ ָ ְ‫שׁ‬ :‫לשֽׁה‬

their pillars three: Five cubits between [one] pillar and ‫ חמש אמות בין עמוד‬:‫עמדיהם שלשה‬ [another] pillar. Between the pillar that is at the beginning ‫ בין עמוד שבראש הדרום העומד‬,‫לעמוד‬ of the south, which stands at the southeastern corner, until ‫במקצוע דרומית מזרחית עד עמוד שהוא‬ the pillar that is [one] of the three in the east, there were ‫מן השלשה שבמזרח חמש אמות וממנו‬ five cubits. And from it [this pillar] to the second one [there ‫חמש‬ ‫ ומן השני לשלישי‬,‫לשני חמש אמות‬ was a space of] five cubits, and from the second to the ‫עמודים‬ ‫ וארבעה‬,‫ וכן לכתף השנית‬,‫אמות‬ third [were] five cubits, and likewise for the second [i.e., the northeastern] shoulder, and four pillars for the screen. ‫ הרי עשרה עמודים למזרח כנגד‬,‫למסך‬ Thus, there were ten pillars on the east, corresponding to :‫עשרה למערב‬ the ten pillars on the west.

15And on the second shoulder [there shall

be] fifteen hangings, their pillars three and their sockets three. 16And at the gate of the courtyard shall be a screen of twenty cubits, [made] of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen, the work of an embroiderer; their pillars four and their sockets four. 17All the pillars around the courtyard [shall

have] silver bands, silver hooks, and copper sockets. All the pillars around the courtyard, etc.: Since [the text] explained only [that there were to be] hooks, bands, and copper sockets for the north[ern] and the south[ern sides], but for the east[ern] and the west[ern sides] no hooks, bands, or copper sockets were mentioned, therefore [the text] teaches it here. [Lit., it comes and teaches here.]

18The length of the courtyard [shall be] one

hundred cubits and the width fifty by fifty [cubits]. The height [of the hangings] shall be five cubits of twisted fine linen, and their sockets [shall be of] copper. The length of the courtyard: the north[ern] and the south[ern sides] from east to west were one hundred cubits.

‫טוו ְ ַלכָּתֵ ף֙ הַ שֵּׁ ִ֔נית חֲ ֵ ֥משׁ עֶ שְׂ ֵ ֖רה‬ ‫יהם שְׁ לשָׁ֔ ה‬ ֣ ֶ ֵ‫קְ ל ִ ָ֑עים עַ ֻמּֽד‬ ָ ְ‫ֵיהם שׁ‬ :‫לשֽׁה‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬ ‫טזוּלְשַׁ֨ עַ ר ֶהֽחָ ֵ֜צר מָ ָ ֣ס‡ | עֶ שְׂ ִ ֣רים‬ ‫ְתוֹלעַ ת‬ ְ ‫אַ מָּ֗ ה תְּ ֵ֨כלֶת ו‬ ֧ ַ ‫ְאַרגָּמָ֜ ן ו‬ ‫שָׁ נִ ֛י ו ֵ ְ֥שׁשׁ מָ שְׁ ָ ֖זר ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה ר ֵ ֹ֑קם‬ ‫ֵיהם‬ ְ ‫יהם‬ ֖ ֶ ‫אַרבָּעָ֔ ה ו ְאַדְ נ‬ ֣ ֶ ֵ‫עַ ֻמּֽד‬ :‫אַרבּ ָָעֽה‬ ְ ֵ ֨ ַ‫יזכָּל־ע‬ ‫מּוּדי ֶהֽחָ ֵ ֤צר סָ בִי ֙ב‬ ‫ֵיהם ָ ֑כּסֶ ף‬ ֖ ֶ ‫מְ חֻ שָּׁ ִ ֣קים ֶ֔כּסֶ ף ָוֽו‬ :‫ֵיהם נְחֽ שֶׁ ת‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬ ‫ לפי שלא‬:'‫כל עמודי החצר סביב וגו‬ ‫דני נחשת אלא‬-‫פירש ווין וחשוקים וא‬ ‫ אבל למזרח ולמערב לא‬,‫לצפון ולדרום‬ ‫ לכך בא‬,‫דני נחשת‬-‫נאמר ווין וחשוקים וא‬ :‫ולמד כאן‬

‫יח ֣א ֹ ֶר‡ ֶהֽחָ ֵצ ֩ר מֵ אָ֨ ה ָבֽאַ מָּ֜ ה‬ ‫ו ְ֣ר ֹחַ ב | חֲ מִ ִ ֣שּׁים ַבּֽחֲ מִ שִּׁ֗ ים ו ְק ָ ֹ֛מה‬ ‫חָ ֵ ֥משׁ אַ ֖מּוֹת ֵ ֣שׁשׁ מָ שְׁ ָז֑ר‬ :‫ֵיהם נְחֽ שֶׁ ת‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬ ‫ הצפון והדרום שמן המזרח‬:‫ארך החצר‬ :‫למערב מאה באמה‬

245

and the width fifty by fifty: The courtyard in the east was ‫ חצר שבמזרח‬:‫ורחב חמשים בחמשים‬ fifty [cubits] by fifty [cubits] square-for the Mishkan was ,‫היתה מרובעת חמשים על חמשים‬ thirty [cubits] long and ten [cubits] wide. He [Moses] placed ,‫שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר‬ its entrance on the east, at the edge of the outer fifty ‫העמיד מזרח פתחו בשפת חמשים‬ [cubits] of the length of the courtyard. Thus, it [the ‫כלו‬ ‫החיצונים של אורך החצר נמצא‬ Mishkan] was all in the inner fifty [cubits of the courtyard], ‫ וכלה ארכו לסוף‬,‫בחמשים הפנימים‬ and its length ended at the end of thirty [cubits of the inner fifty]. Hence, there was a space of twenty cubits behind it, ‫שלשים נמצאו עשרים אמה ריוח לאחוריו‬ between the hangings in the west and the curtains of the ‫בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי‬ rear of the Mishkan. The Mishkan was ten cubits wide in ‫ ורוחב המשכן עשר אמות באמצע‬,‫המשכן‬ the center of the width of the courtyard. Thus, it had twenty ‫ נמצאו לו עשרים אמה ריוח‬,‫רוחב החצר‬ cubits of space to the north and to the south- from the ‫לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות‬ hangings of the courtyard to the curtains of the Mishkan‫ וחמשים על חמשים‬,‫ וכן למערב‬,‫המשכן‬ and similarly to the west. And [there was] a courtyard of fifty by fifty [cubits] in front of it [These are the outer fifty :‫חצר לפניו‬ cubits, which faced the entrance of the Mishkan.] -[from Eruv. 23b, Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 5] The height…five cubits: [I.e.,] the height of the partitions of the courtyard, which was the width of the hangings.

,‫ גובה מחיצות החצר‬:‫וקמה חמש אמות‬ :‫והוא רוחב הקלעים‬

and their sockets [shall be of] copper: [This is mentioned] to include the sockets of the screen, so that you would not say [that] copper sockets were mentioned only in regard to the pillars of the hangings, but the sockets of the [pillars of the] screen were of another kind [i.e., a different material]. So it appears to me that for this [reason], they [the copper sockets] were repeated.

,‫דני המסך‬-‫ להביא א‬:‫דניהם נחשת‬-‫וא‬ ‫דני נחשת אלא‬-‫שלא תאמר לא נאמרו א‬ ‫דני המסך של‬-‫ אבל א‬,‫לעמודי הקלעים‬ ‫ שלכך חזר‬,‫ כך נראה בעיני‬.‫מין אחר היו‬ :‫ושנאן‬

19All the implements of the Mishkan for all its labor, and all its pegs and all the pegs of the courtyard [shall be] copper. All the implements of the Mishkan: that were required for its assembling and its disassembling, e.g., sledge hammers to drive in the pegs and the pillars. the pegs: [These were] like copper bars, made for the curtains of the tent and for the hangings of the courtyard, tied with cords all around [them] at their bases [i.e., at the bases of the curtains and the hangings], so that the wind would not lift them up. But I do not know whether they [the pegs] were driven into the ground or whether they were tied [with cords] and hung-their [heavy] weight weighted down the bottoms of the curtains so that they would not move in the wind. I say, however, that their name [i.e., pegs] indicates that they were driven into the ground. Therefore, they were called ‫י ְתֵ דוֹת‬, and this verse supports me [my assertion]: “a tent that shall not fall, whose pegs (‫ )י ְתֵ ד ֹתָ יו‬shall never be moved” (Isa. 33:20).

20And you shall command the children of

Israel, and they shall take to you pure olive oil, crushed for lighting, to kindle the lamps continually. pure: Without sediment, as we learned in Men. (86a): “He allows it to ripen at the top of the olive tree, etc.”

‫יטלְכֹל֙ כּ ֵ ְ֣לי הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן בּ ְ֖כ ֹל עֲ בֹֽדָ ֑תוֹ‬ ‫וְכָל־י ְֵתֽד ָ ֹ֛תיו וְכָל־י ִתְ ֥ד ֹת ֶהֽחָ ֵ ֖צר‬ :‫נְחֽ שֶׁ ת‬ ‫ שהיו צריכין להקמתו‬:‫לכל כלי המשכן‬ ‫ כגון מקבות לתקוע יתדות‬,‫ולהורדתו‬ :‫ועמודים‬ ‫ כמין נגרי נחשת עשויין ליריעות‬:‫יתדות‬ ‫ קשורים במיתרים‬,‫האהל ולקלעי החצר‬ ‫ כדי שלא תהא‬,‫סביב סביב בשפוליהן‬ ‫ אם תחובין‬,‫ ואיני ידוע‬.‫הרוח מגביהתן‬ ‫בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד‬ ‫ ואומר‬.‫ שלא ינועו ברוח‬,‫שפולי היריעות‬ ‫אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין‬ ‫ ומקרא זה‬,‫ לכך נקראו יתדות‬,‫בארץ‬ ‫מסייעני )ישעיה לג כ( אהל בל יצען בל‬ :‫יסע יתדותיו לנצח‬

‫כו ְאַ ֞תָּ ה תְּ צ ֶַוּ֣ה | אֶ ת־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֗ ל‬ ‫ ֶ ֣שׁמֶ ן זַ ֥ י ִת ָז֛‡ כּ ִ ָ֖תית‬À‫וְי ִקְ ֨חוּ אֵ ֜ ֶלי‬ :‫לַמָּ ֑אוֹר ל ְַהֽעֲ ֥˜ת ֵנ֖ר תָּ ִמֽיד‬ ‫ כמו ששנינו‬,‫ בלי שמרים‬:‫ זך‬,‫ואתה תצוה‬ :'‫במנחות )פו א( מגרגרו בראש הזית וכו‬

246

crushed: He must crush the olives in a mortar, but he may not grind them in a mill, so that they will not contain sediment. After he has extracted the first drop [of oil], he places them [the olives] into a mill and grinds them. The [resulting] second oil is unfit for the menorah but is fit for meal offerings, as it is said: “crushed for lighting,” but not crushed for meal offerings. -[from Men. 86a]

,‫ הזיתים היה כותש במכתשת‬:‫כתית‬ ‫ כדי שלא יהו בו‬,‫ואינו טוחנן בריחים‬ ‫ ואחר שהוציא טפה ראשונה‬,‫שמרים‬ ‫ והשמן השני פסול‬,‫מכניסן לריחים וטוחנן‬ ‫ שנאמר כתית‬,‫למנורה וכשר למנחות‬ :‫ ולא כתית למנחות‬,‫למאור‬

to kindle the lamps continually: Heb. ‫לְהַ עִ ˜ת‬, lit., to cause to rise. [The kohen] shall light it until the flame rises by itself. -[from Shab. 21a]

‫ מדליק עד שתהא‬:‫להעלות נר תמיד‬ :‫שלהבת עולה מאליה‬

ָ [Since it burns] every night, it is continually: Heb. ‫תּמִ יד‬. called ‫תָּ מִ יד‬, as you say: “a continual burnt offering” ( ‫עֹלַת‬ ‫( ”)תָּ מִ יד‬Exod. 29:42, Num. 28:6), [which is called “continual”] although it is [offered up] only from day to day. Similarly, concerning the flat pan meal offering [of the Kohen Gadol, the word] ‫ תָּ מִ יד‬is mentioned although it is [offered up] only half in the morning and [the other] half in the evening. [The word] ‫ תָּ מִ יד‬mentioned concerning the showbread (Exod. 25:30), however, [literally] means from Sabbath to Sabbath [i.e., continually].

‫ כמו‬,‫ כל לילה ולילה קרוי תמיד‬:‫תמיד‬ ,‫שאתה אומר )במדבר כח ו( עולת תמיד‬ ‫ וכן במנחת חביתין‬.‫ואינה אלא מיום ליום‬ ‫ ואינה אלא‬,‫נאמר )ויקרא ו יג( תמיד‬ ‫ אבל‬.‫מחציתה בבקר ומחציתה בערב‬ ‫תמיד האמור בלחם הפנים משבת לשבת‬ :‫הוא‬

21In the Tent of Meeting, outside the dividing curtain that is in front of the testimony, Aaron and his sons shall set it up before the Lord from evening to morning; [it shall be] an everlasting statute for their generations, from the children of Israel.

‫כאבּ ְ֣א ֹהֶ ל מוֹעֵ ֩ד מִ ֨חוּץ לַפָּ ֜ר ֹכֶת‬ ָ ַ‫אֲ ֶ ֣שׁר ע‬ ‫ל־הֽעֵ ֗ ֻדת ַי ֽעֲ ר ֹ ֩‡ א ֹ֨תוֹ‬ ‫ד־בּ ֹקֶ ר לִפְ ֵנ֣י‬ ֖ ַ‫ַאֽהֲ ֧ר ֹן וּב ָָנ֛יו מֵ ֶ ֥ע ֶרב ע‬ ‫ם ל ְ֣ד ֹר ֹתָ֔ ם מֵ ֵ ֖את‬ ֙ ‫י ְה ֹ ָו֑ה חֻ ַ ֤קּת עוֹ ָל‬ :‫בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

from evening to morning: Give it its measure so that it ‫ תן לה מדתה שתהא‬:‫מערב עד בקר‬ will burn from evening to morning. And the Sages ‫ ושיערו חכמים חצי‬,‫דולקת מערב עד בקר‬ estimated [that this is] a half of a log [between 6 and 10.6 ,‫ וכן לכל הלילות‬,‫לוג ללילי טבת הארוכין‬ fl. oz.] for the long nights of Teveth, and similarly for all the :‫ואם יותר אין בכך כלום‬ nights. If any of it remains, it does not matter. [from Men. 89a]

247

Chapter 28 1And you bring near to yourself your brother Aaron, and his sons with him, from among the children of Israel to serve Me [as kohanim]: Aaron, Nadab, and Abihu, Eleazar, and Ithamar, Aaron's sons. And you bring near to yourself your brother Aaron, and his sons with him: After you complete the work of the Mishkan.

2You shall make holy garments for your

brother Aaron, for honor and glory. 3And you shall speak to all the wise hearted, whom I have filled with the spirit of wisdom, and they shall make Aaron's garments to sanctify him, [so] that he serve Me [as a kohen]. to sanctify him, [so] that he serve Me [as a kohen]: Heb. ‫לִי‬-‫לְקַ דְּ שׁוֹ ְלכַהִ נוֹ‬, to sanctify him, to initiate him into the kehunah through these garment [so] that he would be a kohen to Me. The expression of kehunah means service, serjanterie [or serventrie] in Old French.

4And these are the garments that they shall

make: a choshen, an ephod, a robe, a tunic of checker work, a cap, and a sash. They shall make holy garments for your brother Aaron and for his sons to serve Me [as kohanim]. a choshen: An ornament opposite the heart.

ַ ֶ‫ א‬À֩ ‫או ְאַ תָּ֡ ה הַ קְ ֵ ֣רב אֵ ֶל֩י‬ ‫ת־אֽהֲ ֨ר ֹן‬ ‫ ו ְאֶ ת־בּ ָָנ֣יו אִ ֗תּוֹ מִ ֛תּוֹ‡ בְּנֵ ֥י‬À‫אָחִ֜ י‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ל ְַכֽהֲ נוֹ־ ִ ֑לי ַאֽהֲ ֕ר ֹן נ ָ ָ֧דב‬ ‫ִיהוּא אֶ לְעָ ָז֥ר ו ְִאֽיתָ ָ ֖מר בְּנֵ ֥י‬ ֛ ‫ַו ֽאֲ ב‬ :‫ַאֽהֲ ֽר ֹן‬ ‫ לאחר שתגמר‬:‫ואתה הקרב אליך‬ :‫מלאכת המשכן‬

‫י־ק ֹדֶ שׁ ל ְַאֽהֲ ֣ר ֹן‬ ֖ ֵ‫בו ְעָ ִ ֥שׂיתָ ִבגְד‬ :‫ ְלכ ָ֖בוֹד וּלְתִ פְ ָא ֶֽרת‬À‫אָחי‬ ִ֑ ‫גו ְאַ תָּ֗ ה תְּ דַ ֵבּ ֙ר אֶ ל־כָּל־חַ כְמֵ י־ ֔ ֵלב‬ ‫ֵאתיו ֣רוּחַ חָ כ ָ ְ֑מה ו ְעָ ֞שׂוּ‬ ֖ ִ ‫אֲ ֶ ֥שׁר מִ לּ‬ ‫אֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֧די ַאֽהֲ ֛ר ֹן לְקַ דְּ ֖שׁוֹ ל ְַכֽהֲ נוֹ־‬ :‫ִלֽי‬ ‫ לקדשו להכניסו בכהונה‬:‫לקדשו לכהנו לי‬ ‫ ולשון כהונה‬,‫על ידי הבגדים שיהא כהן לי‬ :[‫ שוריינטריא"ה בלעז ]שירות‬,‫שירות הוא‬

‫דו ְאֵ֨ לֶּה הַ ְבּג ֜ ִָדים אֲ ֶ ֣שׁר ַי ֽעֲ ֗שׂוּ ֤חשֶׁ ן‬ ‫ו ְאֵ פוֹ ֙ד וּמְ עִ֔ יל וּכ ְ֥ת ֹנֶת תַּ שְׁ ֵ ֖בּץ‬ ‫י־ק ֹדֶ שׁ‬ ֜ ֵ‫מִ צ ְֶנ֣פֶ ת ו ְאַב ְֵנ֑ט ו ְעָ ֨שׂוּ ִבגְד‬ ִ ֲ‫ וּ ְלב ָָנ֖יו ל ְַכֽה‬À‫אָחי‬ :‫נוֹ־לֽי‬ ֛ ִ ‫ל ְַאֽהֲ ֥ר ֹן‬ :‫ תכשיט כנגד הלב‬:‫חשן‬

248

an ephod: I did not hear (that it was a garment) [i.e., I ‫ לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא‬:‫ואפוד‬ have no tradition concerning the ephod], and I did not find ‫ ולבי אומר לי שהוא חגור‬,‫פירוש תבניתו‬ the explanation of its pattern in the Baraitha [Melecheth ‫ כמין‬,‫ רחבו כרוחב גב איש‬,‫לו מאחוריו‬ HaMishkan]. My heart tells me that he [the Kohen Gadol] [‫סינר שקורין פורציינ"ט בלעז ]חגורה‬ was girded with it [the ephod] from behind, its width being ,‫הסוסים‬ ‫שחוגרות השרות כשרוכבות על‬ like the width of an [average] man’s back, similar to a kind ‫ שנאמר )שמואל ב ו‬,‫כך מעשהו מלמטה‬ of apron called porzent [or pourceint], [a kind of] belt, [like an] apron [back to front] that princesses wear when they ‫ למדנו שהאפוד‬,‫יד( ודוד חגור אפוד בד‬ ride horseback. So it was made from below [i.e., for the ‫ ואי אפשר לומר שאין בו אלא‬.‫חגורה היא‬ lower part of the body], as it is said: “and David was (‫ שהרי נאמר )ויקרא ח ז‬,‫חגורה לבדה‬ girded with a linen ephod” (II Sam. 6:14). [Thus] we learn ‫אותו‬ ‫ ואחר כך ויחגור‬,‫ויתן עליו את האפוד‬ that the ephod was a belt. It is impossible, however, to ‫בהמיין‬ ‫ ותרגם אונקלוס‬,‫בחשב האפוד‬ say that it was only a belt, because it is said: “and he put ,‫ למדנו שהחשב הוא החגור‬,‫אפודא‬ the ephod on him,” and afterwards, “and he girded him with the band of the ephod (‫( ” )בְּחֵ שֶׁ ב הָ אֵ פוֹד‬Lev. 8:7), ‫ ואי אפשר לומר‬.‫והאפוד שם תכשיט לבדו‬ which Onkelos renders: ‫בְּהֶ מְ י ַן אֵ פוֹדָ א‬. [Thus] we learn that ‫שעל שם שתי הכתפות שבו הוא קרוי‬ the ‫ חֵ שֶׁ ב‬was the band and the ephod was a separate ‫ שהרי נאמר )פסוק כז( שתי כתפות‬,‫אפוד‬ decoration. It is also impossible to say that because of the ,‫ למדנו שהאפוד שם לבד‬,‫האפוד‬ two shoulder straps in it, it is called ephod, for it is said: ‫לכך‬ .‫לבד‬ ‫ והחשב שם‬,‫והכתפות שם לבד‬ “the two shoulder straps of the ephod” (verse 27). [Thus] ‫אני אומר שעל שם הסינר של מטה קרוי‬ we learn that the ephod was a separate entity, the shoulder straps were a separate entity, and the band was ‫ כמו‬,‫ על שם שאופדו ומקשטו בו‬,‫אפוד‬ a separate entity. Therefore, I say that because of the ‫ והחשב‬,‫שנאמר )ויקרא ח ז( ויאפוד לו בו‬ apron below it is called ephod because he decorates and ‫ והכתפות‬,‫הוא החגור שלמעלה הימנו‬ adorns himself with it, as it is said: “and he decorated him ‫ראיה‬ ‫ שיש‬,‫ ועוד אומר לי לבי‬.‫קבועות בו‬ with it” (Lev. 8:7); the ‫ חֵ שֶׁ ב‬is the band above it, to which '‫ב‬ ‫)שמואל‬ ‫ שתרגם יונתן‬,‫שהוא מין לבוש‬ the shoulder straps were attached. Moreover, my heart .‫דבוץ‬ ‫וט‬ ‫ כרד‬,‫ו יד( ודוד חגור אפוד בד‬ tells me that there is evidence that it is a kind of garment, for Jonathan rendered “and David was girded with a linen ‫ במעשה‬,‫ כרדוטין‬,‫ותרגם כמו כן מעילים‬ ephod” (II Sam. 6: 14) as ‫ כּ ְַרדּוּט דְּ בוּץ‬and he renders ‫תמר אחות אבשלום )שמואל ב יג יח( כי‬ likewise ‫ מְ עִ ילִים‬as ‫כּ ְַרדּוּטִ ין‬, in the narrative of Tamar, :‫כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים‬ Absalom’s sister, “for in this manner the king’s virgin daughters dressed, in robes (‫( ” )מְ עִ ילִים‬II Sam. 13:18). a robe: Heb. ‫מְ עִ יל‬. It is a kind of tunic, as is the ‫כְּתֹנֶת‬, only that the ‫ כְּתֹנֶת‬is [worn] next to his flesh and the ‫ מְ עִ יל‬is [what is] called the outside robe.

‫ אלא‬,‫ וכן הכתונת‬,‫ הוא כמין חלוק‬:‫ומעיל‬ ‫שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק‬ :‫עליון‬

ַ of checker work: Heb. ‫‡תּשְׁ בֵּץ‬. Made of boxes (‫)מִ שְׁ בְּצוֹת‬ for beauty. The boxes are similar to holes made in gold jewelry as a setting for precious stones and pearls, as it is said regarding the ephod stones: “enclosed in gold settings (‫( ” )מִ שְׁ בְּצוֹת‬verse 11), and in Old French it is called cha(s)tons, settings. [I.e., the boxes of the checker work on the tunic are like settings for precious gems.]

‫ והמשבצות‬,‫ עשויין משבצות לנוי‬:‫תשבץ‬ ‫הן כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב‬ ,‫למושב קביעות אבנים טובות ומרגליות‬ (‫כמו שנאמר באבני האפוד )פסוק יא‬ ‫ ובלעז קוראין אותו‬,‫מוסבות משבצות זהב‬ :[‫קשטונ"ש ]משבצות‬

a cap: Heb. ‫מִ ְצנֶפֶ ת‬, a type of dome-shaped hat, called cofia in Old French, because elsewhere (verse 40) [the Torah] calls them ‫מִ ְגבָּעוֹת‬, and the Targum [Onkelos] renders: ‫כּוֹבָעִ ין‬.

‫ כמין כיפת כובע שקורין קויפ"א‬:‫מצנפת‬ ‫ שהרי במקום‬,[‫בלעז ]שביס עשוי רשת‬ ,‫אחר קורא להם )לט כח( מגבעות‬ :‫ומתרגמינן כובעין‬

and a sash: This is the belt on the tunic, and the ephod is the belt on the robe, as we find in the order they were put on: “and put upon him the tunic, girded him with the sash, clothed him with the robe, put upon him the ephod” (Lev. 8:7).

‫ והאפוד‬,‫ היא חגורה על הכתונת‬:‫ואבנט‬ ‫ כמו שמצינו בסדר‬,‫חגורה על המעיל‬ ‫לבישתן )ויקרא ח ז( ויתן עליו את הכתנת‬ ‫ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את‬ :‫המעיל ויתן עליו את האפוד‬

holy garments: From the offering sanctified for My name they shall make it.

‫ מתרומה המקודשת לשמי‬:‫בגדי קדש‬ :‫יעשו אותם‬

249

5They shall take the gold, the blue, purple,

and crimson wool, and the linen,

They shall take: Those wise-hearted people, who are to make the garments, shall receive from the donors the gold and the blue wool from which to make the garments.

6and they shall make the ephod of gold,

blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen, the work of a master weaver. and they shall make the ephod: If I would try to explain the making of the ephod and the choshen according to the order of the verses, their explanation would be fragmentary and the reader would err in combining them. Therefore, I am writing [first] how they were made, as it was [i.e., in its entirety], so that the reader will be able to run through it [quickly]. Afterwards, I will explain it [how they were made] according to the sequence of the verses. The ephod was designed like a sort of apron worn by women who ride horseback [see Rashi on verse 4], and he [the Kohen Gadol] would gird [himself with] it from behind, opposite his heart, below his elbows, its width equaling the width of a man’s back and more, and it [the ephod] would reach his ankles. The belt was attached to the top of it across its width, [it was] the work of a weaver, and it extended on both sides in order to wrap [the Kohen Gadol] and gird [him] with it. The shoulder straps were attached to the belt-one to the right and one to the left from behind the Kohen [Gadol], at the two ends of the width of the apron. When he held them [i.e., the shoulder straps] upright, they stood [i.e., lay flat] on his two shoulders. They were like two straps made from the same material as the ephod [and they were] long enough to place them upright alongside his neck on either side. They were folded in front of him slightly below his shoulders. The shoham stones were set in them-one on the right shoulder strap and one on the left shoulder strap. The settings were placed at their ends in front of his shoulders, and the two golden chains were inserted into the two rings of the choshen at the two ends of its upper width-one on the right and one on the left. The two ends of the [right] chains were inserted into the settings on the right, and similarly the two ends of the left chains were inserted into the settings on the left shoulder strap. Thus, the choshen was suspended on the settings of the ephod in front of him [the Kohen Gadol] over his heart. There were two more rings on the two ends of the choshen, on the bottom of it. Opposite them [there were] two rings on the two shoulder straps from below, at its bottom end, which was attached to the belt. The rings of the choshen [were] opposite the rings of the ephod, lying on each other. He would fasten them [the rings] with a blue cord, inserted through the rings of the ephod and the choshen, attached to the band of the ephod, so that the bottom of the choshen would be attached to the band of the ephod, and it would not swing back and forth.

‫ם י ִקְ ֣חוּ אֶ ת־הַ זָּהָ֔ ב ו ְאֶ ת־‬ ֙ ֵ‫הו ְה‬ ָ ‫ֽאַרגּ ָ ָ֑מן ו ְאֶ ת־‬ ְ ‫ת־ה‬ ֶ‫הַ תְּ ֵ ֖כלֶת ו ְא‬ :‫תּוֹלעַ ת הַ שָּׁ ִנ֖י ו ְאֶ ת־הַ ֵשּֽׁשׁ‬ ַ֥ ‫ אותם חכמי לב שיעשו‬:‫והם יקחו‬ ‫ יקבלו מן המתנדבים את הזהב‬,‫הבגדים‬ :‫ואת התכלת לעשות מהן את הבגדים‬

ָ ‫ת־הֽאֵ ֑פ ֹד ֠ ָז ֠הָ ב תְּ ֵ֨כלֶת‬ ֶ‫וו ְעָ ֖שׂוּ א‬ ‫תּוֹלעַ ת שָׁ נִ ֛י ו ֵ ְ֥שׁשׁ מָ שְׁ ָ ֖זר‬ ְ ‫ו‬ ֧ ַ ‫ְאַרגָּמָ֜ ן‬ ֵ ‫ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה‬ :‫חשֽׁב‬ ‫ אם באתי לפרש מעשה‬:‫ועשו את האפוד‬ ‫ הרי‬,‫האפוד והחשן על סדר המקראות‬ ‫ וישגה הקורא‬,‫פירושן פרקים פרקים‬ ‫ לכך אני כותב מעשיהם כמות‬,‫בצרופן‬ ‫ ואחר כך‬,‫ למען ירוץ הקורא בו‬,‫שהוא‬ ‫ האפוד עשוי‬.‫אפרש על סדר המקראות‬ ‫ וחוגר‬,‫כמין סינר של נשים רוכבות סוסים‬ ,‫אותו מאחוריו כנגד לבו למטה מאציליו‬ ‫רחבו כמדת רוחב גבו של אדם ויותר‬ ‫ והחשב מחובר בראשו‬,‫ומגיע עד עקביו‬ ‫ ומאריך לכאן‬,‫על פני רחבו מעשה אורג‬ ‫ והכתפות‬,‫ולכאן כדי להקיף ולחגור בו‬ ,‫מחוברות בחשב אחד לימין ואחד לשמאל‬ ,‫מרוחקות זו מזו שיעור הבדלת כתפים‬ ,‫מאחורי הכהן לשני קצות רחבו של סינר‬ ‫ והן‬,‫וכשזוקפן עומדות לו על שני כתפיו‬ ,‫כמין שתי רצועות עשויות ממין האפוד‬ ‫ארוכות כדי שיעור לזקפן אצל צוארו מכאן‬ ,‫ ונקפלות לפניו למטה מכתפיו מעט‬,‫ומכאן‬ ‫ אחת על כתף‬,‫ואבני השהם קבועות בהם‬ ‫ והמשבצות‬,‫ימין ואחת על כתף שמאל‬ ‫ ושתי‬,‫נתונות בראשיהם לפני כתפיו‬ ‫עבותות הזהב תחובות בשתי טבעות‬ ‫ אחת‬,‫שבחשן בשני קצות רחבו העליון‬ ‫ ושני ראשי השרשרת‬,‫לימין ואחת לשמאל‬ ‫ וכן שני‬,‫]הימנית[ תקועין במשבצות לימין‬ ‫ראשי השרשרת השמאלית תקועין‬ ‫ נמצא החושן‬,‫במשבצות שבכתף שמאל‬ .‫תלוי במשבצות האפוד על לבו מלפניו‬ ‫ועוד שתי טבעות בשני קצות החשן‬ ‫בתחתיתו וכנגדם שתי טבעות בשתי‬ ‫כתפות האפוד מלמטה בראשו התחתון‬ ‫ טבעות החשן אל מול‬,‫המחובר בחשב‬ ‫טבעות האפוד שוכבים זה על זה ומרכסן‬ ‫בפתיל תכלת תחוב בטבעות האפוד‬ ‫ שיהא תחתית החשן דבוק לחשב‬,‫והחשן‬ :‫ הולך וחוזר‬,‫האפוד ולא יהא נד ונבדל‬

250

of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted ‫זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש‬ fine linen: These five kinds [of substances] were twisted ‫ חמשת מינים הללו שזורין בכל‬:‫משזר‬ into each thread. They [the workers] flattened the gold into ‫חוט וחוט היו מרדדין את הזהב כמין טסין‬ a sort of thin plate and cut cords out of them [the plates] ‫חוט‬ ‫ וטווין אותן‬,‫דקין וקוצצין פתילים מהם‬ and spun them, one thread of gold with six threads of blue ‫וחוט‬ ,‫של זהב עם ששה חוטים של תכלת‬ wool, and one thread of gold with six threads of purple ‫ וכן‬,‫של זהב עם ששה חוטין של ארגמן‬ wool, and similarly with the crimson wool, and similarly with the linen, for the threads of all the kinds were doubled ‫ שכל המינין חוטן‬,‫ וכן בשש‬,‫בתולעת שני‬ sixfold, and one thread of gold was [twisted] with each ‫ וחוט של זהב עם כל אחד‬,‫כפול ששה‬ one [kind of thread]. Afterwards, he would twist them all ,‫ ואחר כך שוזר את כולם כאחד‬,‫ואחד‬ together. Thus, their threads were doubled into twenty‫ וכן‬.‫נמצא חוטן כפול עשרים ושמונה‬ eight strands. This is explained in tractate Yoma (72a), ‫מן‬ ‫ ולמד‬,(‫מפורש במסכת יומא )עב א‬ and it is derived from the following verse (Exod. 39:3): ‫המקרא הזה )שמות לט ג( וירקעו את פחי‬ “They flattened out the sheets of gold and he cut cords [out of them], to work (the gold cords) into the blue wool, ‫ את פתילי‬,‫הזהב וקצץ פתילים לעשות‬ into the purple wool, etc.” We learn that a thread of gold ,'‫ בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו‬,‫הזהב‬ was twisted with every kind [of thread].

‫למדנו שחוט של זהב שזור עם כל מין‬ :‫ומין‬

the work of a master weaver: Heb. ‫מַ עִ שֵׂ ה חוֹשֵׁ ב‬. I have already explained (Exod. 26:1) that this is the weaving of two “walls,” [and] that the figures of its two sides are unlike one another.

7It shall have two connected shoulder straps

at both its ends, and it shall be entirely connected.

(‫ כבר פירשתי )שמות כו א‬:‫מעשה חושב‬ ‫שהוא אריגת שתי קירות שאין צורות שני‬ :‫עבריה דומות זו לזו‬

‫ֶה־לּוֹ‬ ֛ ‫זשְׁ ֵ ֧תּי כְתֵ ֣פ ֹת ֽח ֹב ְ֗ר ֹת ִי ֽהְ י‬ :‫צוֹתיו ו ְחֻ ָבּֽר‬ ֖ ָ ְ‫אֶ ל־שְׁ נֵ ֥י ק‬

two shoulder straps: The apron was below and the ‫חשב‬ of the Eiphod was the belt. And it was connected to the apron at the top, similar to the apron of a woman. And at the kohen's back, it was connected by two pieces attached to the ‫חשב‬, like two wide straps, one opposite each shoulder. He lifted these over his two shoulders so that they hung in front of him on his chest. And through them being attached tp the rings of the breastplate they were held in place, opposite his heart, not falling. As explained in this chapter. And they would be straight over the shoulders and the two Shoham stones were set into them, one on each strap.

‫ וחשב‬,‫ הסינר מלמטה‬:'‫שתי כתפות וגו‬ ‫האפוד היא החגורה וצמודה לו מלמעלה‬ ‫ ומגבו של כהן היו‬,‫דוגמת סינר הנשים‬ ‫ שתי חתיכות כמין שתי‬.‫מחוברות בחשב‬ ,‫ אחת כנגד כל כתף וכתף‬,‫רצועות רחבות‬ ‫וזוקפן על שתי כתפותיו עד שנקפלות‬ ‫ ועל ידי חבורן לטבעות‬,‫לפניו כנגד החזה‬ ‫החשן נאחזין מלפניו כנגד לבו שאין‬ ‫ והיו זקופות‬,‫ כמו שמפורש בענין‬,‫נופלות‬ ‫ ושתי אבני השהם‬,‫והולכות כנגד כתפיו‬ :‫ אחת בכל אחת‬,‫קבועות בהן‬

at both its ends: [I.e.,] to the width of the ephod. For its width was only against the Kohen’s back, and its height extended opposite his elbows, which are called coudes in French, as it is said: “they shall not gird themselves in a place that sweats” (Ezek. 44:18). [I.e.,] they should not gird themselves in a place of perspiration, [namely] neither above their elbows nor below their waists, but opposite their elbows. -[from Zev. 18b]

‫ שלא‬,‫ אל רחבו של אפוד‬:‫אל שני קצותיו‬ ‫ וגבהו‬,‫היה רחבו אלא כנגד גבו של כהן‬ ‫עד כנגד האצילים שקורין קודי"ש בלעז‬ ‫]מרפקים[ שנאמר )יחזקאל מד יח( לא‬ ‫ לא‬,‫ אין חוגרין במקום זיעה‬,‫יחגרו ביזע‬ ,‫למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם‬ :‫אלא כנגד אציליהם‬

and it shall be entirely connected: the ephod with those two shoulder straps of the ephod. He shall connect them [by sewing them] with a needle below [the shoulder straps] to the band, and he shall not weave them [together] with it, but weave them separately and then connect them.

‫ האפוד עם אותן שתי כתפות‬:‫וחבר‬ ,‫ יחבר אותם במחט למטה בחשב‬,‫האפוד‬ ‫ אלא אורגם לבדם ואחר‬,‫ולא יארגם עמו‬ :‫כך מחברם‬

251

8And its decorative band, which is above it,

shall be of the same work, [emanating] from it: gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen.

‫חו ֵ ְ֤חשֶׁ ב אֲ פֻ דָּ ת ֙וֹ אֲ ֶ ֣שׁר עָ ֔ ָליו‬ ‫כּ ְַמֽעֲ ֵ ֖שׂהוּ מִ ֶ ֣מּנּוּ ִי ֽהְ ֶי֑ה זָהָ֗ ב תְּ ֵ ֧כלֶת‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֥שׁשׁ‬ ְ ‫ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫מָ שְׁ זָ ֽר‬

And its decorative band: The belt, by which it [the ‫ וחגור שעל ידו הוא מאפדו‬:‫וחשב אפודתו‬ ephod] decorates and enhances the kohen[’s appearance] :‫ומתקנהו לכהן ומקשטו‬ and adorns him. which is above it: Above, [i.e.,] at the edge of the apron was the belt. of the same work: Just as the weaving of the apron was the work of a master weaver and of five kinds, so was the weaving of the band the work of a master weaver and of five kinds [of material]. [emanating] from it: It shall be woven with it, and he shall not weave it separately and attach it. [Whereas the shoulder straps and the ephod were to be woven separately and then attached, the belt and the ephod were to be woven together from the start.]

9And you shall take two shoham stones and engrave upon them the names of the sons of Israel. 10Six of their names on one stone and the

names of the remaining six on the second stone, according to their births.

‫ היא‬,‫ למעלה בשפת הסינר‬:‫אשר עליו‬ :‫החגורה‬ ‫ כאריגת הסינר מעשה חושב‬:‫כמעשהו‬ ‫ כך אריגת החשב מעשה‬,‫ומחמשת מינים‬ :‫חושב ומחמשת מינין‬ ‫ ולא יארגנו‬,‫ עמו יהיה ארוג‬:‫ממנו יהיה‬ :‫לבד ויחברנו‬

‫ֵי־שׁ ֹהַ ם‬ ֑ ‫טו ָ ְ֣לקַ חְ תָּ֔ אֶ ת־שְׁ ֵ ֖תּי אַ ְבנ‬ ‫וּפִ תַּ חְ ָ ֣תּ עֲ לֵיהֶ֔ ם שְׁ ֖מוֹת בְּנֵ ֥י‬ :‫י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ‫ישִׁ שָּׁ ה֙ מִ שְּׁ מ ֹתָ֔ ם ַ ֖על הָ ֶ ֣אבֶן‬ ‫ָהֽאֶ ָ ֑חת ו ְאֶ ת־שְׁ ֞מוֹת הַ שִּׁ ָ ֧שּׁה‬ ‫הַ נּֽוֹתָ ִ ֛רים עַ ל־הָ ֶ ֥אבֶן הַ שֵּׁ ִנ֖ית‬ :‫כְּתֽ וֹ ְלד ָֹתֽם‬

according to their births: According to the order in ‫ כסדר שנולדו ראובן שמעון לוי‬:‫כתולדותם‬ which they were born [i.e.,]: Reuben, Simeon, Levi, ‫ ועל השניה‬,‫ על האחת‬,‫יהודה דן נפתלי‬ Judah, Dan, Naphtali, on the one; and on the second one, ,‫גד אשר יששכר זבולן יוסף בנימין מלא‬ Gad, Asher, Issachar, Zebulun, Joseph, Benjamin spelled ‫ עשרים‬,‫שכן הוא כתוב במקום תולדתו‬ full, [‫] ִבּנְי ָמִ ין‬, for so it is written in the place of his birth (Gen. :‫וחמש אותיות בכל אחת ואחת‬ 35: 18) [totaling] twenty-five letters on each one [stone].

11[Similar to] the work of an engraver of gems, [similar to] the engravings of a seal, you shall engrave the two stones with the names of the sons of Israel; you shall make them enclosed in gold settings.

‫תּוּחי ח ֹתָ֗ ם‬ ֣ ֵ ִ‫יא ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה חָ ַר ֘שׁ אֶ֒ בֶן֒ פּ‬ ‫תְּ פַ תַּ ח֙ אֶ ת־שְׁ ֵ ֣תּי ָהֽאֲ ָב ִ֔נים עַ ל־‬ ‫שְׁ ֖מ ֹת בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ֻמֽסַ ֛בּ ֹת‬ :‫מִ שְׁ בּ ְ֥צוֹת ז ָ ָ֖הב ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָֹתֽם‬

[Similar to] the work of an engraver of gems: Heb. ‫ אֶ בֶן‬.‫ מעשה אומן של אבנים‬:‫מעשה חרש אבן‬ ‫מַ עִ שֵׂ ה חָ ַרשׁ‬. The work of a craftsman of precious stones. ,‫חרש זה דבוק הוא לתיבה שלאחריו‬ This [word] ‫ חָ ַרשׁ‬is connected to the following word. ‫ וכן )ישעיה‬,‫ולפיכך הוא נקוד פתח בסופו‬ Therefore, it is vowelized with a “pattach” at the end, and .‫ חרש של עצים‬,‫מד יג( חרש עצים נטה קו‬ likewise, “The carpenter (‫ )חָ ַרשׁ עֵ צִים‬stretched out a line” ‫ כל‬,‫וכן )ישעיה מד יב( חרש ברזל מעצד‬ (Isa. 44:13). [This is like] ‫חָ ָרשׁ שֶׁ ל עֵ צִים‬. Likewise, “The iron :‫אלה דבוקים ופתוחים‬ smith (‫( ”)חָ ַרשׁ בּ ְַרזֶל‬Isa. 44:12). All these are connected and are [therefore] vowelized with “pattach” s.

252

[similar to] the engravings of a seal: Heb. ‫פִּ ‡תּוּחֵ י ח ֹתָ ם‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫[ כּ ְַתב מְ פָ ָרשׁ ִכּ ְגלָף דְּ עִ יזְקָ א‬a clear script like the engraving of a signet]. The letters are engraved inwardly, as they engrave the seals of signets, which are [used] to seal letters, [in] a clear and explanatory script. with the names: Heb. ‫ בִּשְׁ מוֹת‬,‫שְׁ מ ֹת‬-‫עַ ל‬.

‫ כתרגומו כתב מפרש כגלף‬:‫פתוחי חותם‬ ‫ כמו‬,‫ חרוצות האותיות בתוכן‬,‫דעזקא‬ ‫שחורצין חותמי טבעות שהם לחתום‬ :‫ כתב ניכר ומפורש‬,‫אגרות‬ :‫ כמו בשמות‬:‫על שמות‬

enclosed in…settings: The stones shall be enclosed in gold settings, that he would make the “seat” of the stone in gold, like a sort of hole according to the measurement of the stone, and sink it [the stone] into the setting. Thus, the setting would encircle the stone, and the settings would be attached to the shoulder straps of the ephod.

‫ מוקפות האבנים‬:‫מסבת משבצות‬ ‫ שעושה מושב האבן‬,‫במשבצות זהב‬ ‫בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקיעה‬ ‫ נמצאת המשבצת סובבת את‬,‫במשבצות‬ ‫ ומחבר המשבצות בכתפות‬,‫האבן סביב‬ :‫האפוד‬

12And you shall put the two stones upon the shoulder straps of the ephod as stones of remembrance for the sons of Israel, and Aaron shall carry their names before the Lord upon his two shoulders as a remembrance.

‫יבו ְשַׂ מְ ֞תָּ אֶ ת־שְׁ ֵ ֣תּי ָהֽאֲ ָב ִ֗נים ֚עַ ל‬ ‫כִּתְ ֣פ ֹת ָהֽאֵ ֔פ ֹד אַבְנֵ ֥י ִזכּ ָ֖ר ֹן ִלב ְֵנ֣י‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל וְנָשָׂ ֩א ַאֽהֲ ֨ר ֹן אֶ ת־שְׁ מוֹתָ֜ ם‬ ‫לִפְ ֵנ֧י י ְה ֹ ָו֛ה עַ ל־שְׁ ֵ ֥תּי כְתֵ ָ ֖פיו‬ :‫ְל ִזכּ ָֽר ֹן‬

as a remembrance: So that the Holy One, blessed is He, will see the [progenitors of the] tribes written before Him, and He will remember their righteousness.

13You shall make settings of gold, You shall make settings: The minimum of settings is two. In this chapter, [the Torah] explains only part of what they [the settings] were needed for. In the chapter of the choshen, their explanation is completed for you.

14and two chains of pure gold you will make

them attached to the edges, after the manner of cables, and you will place the cable chains upon the settings. chains: Heb. ‫שַׁ ְרשְׁ ר ֹת‬, [chains, equivalent to the Mishnaic], ‫שַׁ לְשְׁ לָאוֹת‬.

‫ שיראה הקב"ה השבטים כתובים‬:‫לזכרון‬ :‫לפניו ויזכור צדקתם‬

:‫יגו ְעָ ִ ֥שׂיתָ מִ שְׁ בּ ְ֖צ ֹת ז ָָהֽב‬ ,‫ מיעוט משבצות שתים‬:‫ועשית משבצות‬ ‫ולא פירש לך עתה בפרשה זו אלא מקצת‬ :‫ ובפרשת החושן גומר לך פירושן‬,‫צרכן‬

‫ת ז ָ ָ֣הב טָ ֔הוֹר‬ ֙ ֹ ‫ידוּשְׁ ֵ ֤תּי שַׁ ְרשְׁ ר‬ ‫מִ ְגבּ ָ֛˜ת ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָ ֹ֖תם ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה‬ ‫עֲ ֑ב ֹת ו ְנָ ֽתַ ָ ֛תּה אֶ ת־שַׁ ְרשְׁ ֥ר ֹת‬ :‫ָהֽעֲ ב ֹ֖ת ֹת עַ ל־הַ מִּ שְׁ בְּצֹֽת‬ :‫ שלשלאות‬:‫שרשרת זהב‬

attached to the edges: Heb. ‫מִ ְגבָּ˜ת‬. At the end of the edge (‫ )גְּבוּל‬of the choshen, you shall make them.

:‫ לסוף גבול החשן תעשה אותם‬:‫מגבלות‬

after the manner of cables: In the style of braiding strands, not made with holes and links like those produced for cisterns, but like those made for censers, which are called enzenseyrs [in Old French].

‫ ולא‬,‫ מעשה קליעת חוטין‬:‫מעשה עבות‬ ‫ כאותן שעושין‬,‫מעשה נקבים וכפלים‬ ,‫ אלא כאותן שעושין לערדסקאות‬,‫לבורות‬ :[‫שקורין אינצינשייר"ש בלעז ]כלי קטורת‬

253

and you will place the… chains: of cables, made in the ‫ של עבותות‬:‫ונתתה את שרשרות‬ style of cables, on these two settings. This is not the place ‫העשויות מעשה עבות על המשבצות‬ [i.e., the section] of the command for the making of the ‫ ולא זה הוא מקום צוואת עשייתן של‬.‫הללו‬ chains, nor the command for fastening them. The word ‫ ואין תעשה‬,‫ ולא צוואת קביעתן‬,‫שרשרות‬ ‫ ‡תַּ עִ שֶׂ ה‬stated here is not an imperative expression, and ‫ ואין ונתתה האמור‬,‫האמור כאן לשון צווי‬ [the word] ‫ וְנָתַ ‡תָּ ה‬stated here is [also] not an imperative expression, rather [they are only] in the future tense. [This ‫ כי בפרשת‬,‫ אלא לשון עתיד‬,‫כאן לשון צווי‬ is so] because in the chapter of the choshen He ,‫החשן חוזר ומצוה על עשייתן ועל קביעתן‬ commands them again concerning making them [the ‫ולא נכתב כאן אלא להודיע מקצת צורך‬ chains] and fastening them. It was written here only to let ‫ וכתב‬,‫המשבצות שצוה לעשות עם האפוד‬ you know part of the need for the settings, which He ‫לך זאת לומר לך המשבצות הללו יוזקקו‬ commanded [you] to make with the ephod. He wrote this ‫לך לכשתעשה שרשרות מגבלות על‬ [here] for you, to inform you that you will need these :‫ תתנם על המשבצות הללו‬,‫החשן‬ settings so that when you make chains at the edge of the choshen, you will place them on these settings.

15You shall make a choshen of judgment, the work of a master weaver. You shall make it like the work of the ephod; of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen shall you make it.

‫טוו ְעָ שִׂ֜ יתָ ֤חשֶׁ ן מִ שְׁ פָּ ֙ט ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה‬ ‫חשֵׁ֔ ב כּ ְַמֽעֲ ֵ ֥שׂה אֵ ֖פ ֹד ַתּֽעֲ ֶ ֑שׂנּוּ ֠ ָז ֠הָ ב‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ נִ ֛י ו ֵ ְ֥שׁשׁ‬ ְ ‫תְּ ֵ֨כלֶת ו‬ ֧ ַ ‫ְאַרגָּמָ֜ ן ו‬ :‫מָ שְׁ ָ ֖זר ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ֹתֽ וֹ‬

a choshen of judgment: which atones for the perversion ‫ דבר‬.‫ שמכפר על קלקול הדין‬:‫חשן משפט‬ of justice (Zev. 88b). Another interpretation: [The choshen ‫ שמברר דבריו והבטחתו‬,‫אחר משפט‬ is referred to as] judgment because it clarifies its words [‫ דיריישנימינ"ט בלעז ]הוכחה‬,‫אמת‬ [see Rashi on verse 30], and its promise comes true, ‫שהמשפט משמש שלש לשונות דברי‬ dere(s)nement in Old French, [meaning] a clear ‫ ועונש‬,‫ וגמר הדין‬,‫טענות הבעלי דינים‬ statement. For [the word] ‫ מִ שְׁ פָּ ט‬has three usages: 1) the ‫ אם‬,‫ אם עונש מכות‬,‫ אם עונש מיתה‬,‫הדין‬ words of the pleas of the litigants, 2) the verdict, and 3) the punishment of the judgment, whether the punishment ,‫ וזה משמש לשון בירור דברים‬,‫עונש ממון‬ of death, the punishment of lashes, or the punishment of :‫שמפרש ומברר דבריו‬ ִ monetary payment. But this one [use of the word ‫]מ ֹשְ פָ ט‬ serves as an expression of the clarification of words, [meaning] that it explains and clarifies its words. like the work of the ephod: The work of a master weaver and of five kinds [of material].

16It shall be square [and] doubled; its length one span and its width one span. its length one span and its width one span: [It was] doubled, and [it was] suspended before him [the Kohen Gadol] against his heart, as it is said: “so that they will be over Aaron’s heart” (verse 30), suspended on the shoulder straps of the ephod, which come from behind him [the Kohen Gadol] over his shoulders and are folded over, descending somewhat in front of him. The choshen was suspended on them [the shoulder straps] by the chains and the rings, as is explained in the [section discussing the] matter [below, verses 22-29].

17And you shall fill into it stone fillings, four rows of stones. One row: odem, pitdah, and bareketh; thus shall the one row be.

‫ מעשה חושב ומחמשת‬:‫כמעשה אפוד‬ :‫מינין‬

‫אָרכּ֖ וֹ‬ ְ ‫טז ָר ֥בוּעַ ִי ֽהְ ֶ֖יה כּ ָ֑פוּל ֶז ֶ֥רת‬ :‫ו ְֶז ֶ֥רת ָרחְ בּֽוֹ‬ ‫ כפול ומוטל לו‬:‫זרת ארכו וזרת רחבו‬ ‫ שנאמר )פסוק ל( והיו על‬,‫לפניו כנגד לבו‬ ‫ הבאות‬,‫ תלוי בכתפות האפוד‬,‫לב אהרן‬ ‫מאחוריו על כתפיו ונקפלות ויורדות לפניו‬ ,‫ והחשן תלוי בהן בשרשרות וטבעות‬,‫מעט‬ :‫כמו שמפורש בענין‬

‫אַרבּ ָ ָ֖עה‬ ְ ‫ֵאת ב ֙וֹ מִ ֻ ֣לּאַת אֶ֔ בֶן‬ ֥ ָ ‫יזוּמִ לּ‬ ֙‫טוּרים ָ ֑אבֶן ֗טוּר ֤א ֹדֶ ם פִּ טְ דָ ה‬ ִ֣ :‫וּב ֶ ָ֔רקֶ ת הַ ֖טּוּר ָהֽאֶ ָחֽד‬

254

And you shall fill into it: Since the stones fill the holes of the settings, which are prepared for them, [the Torah] calls them by an expression of filling.

18The second row: nofech, sappir, and

yahalom. 19The third row: leshem, shevo, and achlamah. 20And the fourth row: tarshish, shoham, and yashpheh; they shall be set in gold in their fillings. set in gold: The rows shall be [set in gold] in their fillings, encircled by settings of gold in the depth. According to the measure of the fullness of the thickness of the stone shall be the depth of the settings, no less and no more.

21And the stones shall be for the names of the sons of Israel twelve, corresponding to their names; [similar to] the engravings of a seal, every one according to his name shall they be, for the twelve tribes. every one according to his name: According to the order of their [the progenitors of the tribes] births shall be the order of the stones, odem for Reuben, pitdah for Simeon, and similarly for all of them.

22You shall make for the choshen chains at

the edges, of cable work, of pure gold. for the choshen: Heb. ‫הַ חשֶׁ ן‬-‫עַ ל‬, for the choshen, to fasten them with its rings, as is explained below in the [section devoted to this] topic [below, verses 23-28].

‫ על שם שהאבנים ממלאות‬:‫ומלאת בו‬ ‫ קורא‬,‫גומות המשבצות המתוקנות להן‬ :‫אותן בלשון מלואים‬

:‫יחו ְהַ ֖טּוּר הַ שֵּׁ ִנ֑י ֥נ ֹפֶ ‡ סַ ִ ֖פּיר ו ְ ָי ֽהֲ ˜ֽם‬ ‫ִישׁי ֶ ֥לשֶׁ ם שְׁ ֖בוֹ‬ ֑ ִ ‫יטו ְהַ ֖טּוּר הַ שְּׁ ל‬ :‫ו ְאַחְ ָלֽמָ ה‬ ‫כו ְהַ טּוּ ֙ר ָה ְֽרבִיעִ֔ י תַּ ְר ִ ֥שׁישׁ ו ְ֖שׁ ֹהַ ם‬ ‫ו ְ ָי ֽשְׁ ֵ ֑פה מְ שֻׁ בּ ִ ָ֥צים ז ָ ָ֛הב ִי ֽהְ י֖ וּ‬ :‫בְּמִ לּֽוּא ָֹתֽם‬ ,‫ יהיו הטורים במלואותם‬:‫משבצים זהב‬ ‫מוקפים משבצות זהב בעומק שיעור‬ ‫ זהו לשון‬,‫שיתמלא בעובי האבן‬ ‫ כשיעור מלוי עביין של אבנים‬,‫במלואותם‬ :‫יהיה עומק המשבצות לא פחות ולא יותר‬

‫כא ְ֠ו ָהֽאֲ ָב ִ֠נים ִתּֽהְ ֶ֜יין ָעַ ל־שְׁ ֧מ ֹת בְּנֵ ֽי־‬ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל שְׁ ֵ ֥תּים עֶ שְׂ ֵ ֖רה עַ ל־שְׁ מ ָ ֹ֑תם‬ ‫ם ִ ֣אישׁ עַ ל־שְׁ ֔מוֹ‬ ֙ ָ‫תּוּחי חוֹת‬ ֤ ֵ ִ‫פּ‬ :‫שׁבֶט‬ ֽ ָ ‫ִתּֽהְ ֶ֕יין ָלִשְׁ נֵ ֥י עָ ָ ֖שׂר‬ ‫ כסדר תולדותם סדר‬:‫איש על שמו‬ ‫ וכן‬,‫ פטדה לשמעון‬,‫ אודם לראובן‬,‫האבנים‬ :‫כלם‬

‫כבו ְעָ ִ ֧שׂיתָ עַ ל־הַ ֛חשֶׁ ן שַׁ ְר ֥שׁ ֹת‬ :‫ַגּב ֻ ְ֖לת ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה עֲ ֑ב ֹת ז ָ ָ֖הב טָ הֽ וֹר‬ ‫ לקבעם‬,‫ בשביל החשן‬:‫על החשן‬ :‫ כמו שמפורש למטה בענין‬,‫בטבעותיו‬

chains: Heb. ‫שַׁ ְרשׁ ֹת‬, a word related to [the word for] the ‫ לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן‬:‫שרשת‬ roots (‫ )שָׁ ְרשֵׁ י‬of a tree, which are held to the tree, so it is ‫ אף אלו יהיו‬,‫להאחז ולהתקע בארץ‬ held and inserted into the earth. These [chains] would ,‫ שבהם יהיה תלוי באפוד‬,‫מאחיזין לחשן‬ also hold the choshen, for with them it [the choshen] ‫והן שתי שרשרות האמורות למעלה )פסוק‬ would be suspended on the ephod. They are the two ‫ ואף שרשרות פתר‬.‫יד( בענין המשבצות‬ chains mentioned above (verse 14) in the [section ‫ ואמר‬,‫מנחם בן סרוק לשון שרשים‬ devoted to the] topic of the settings. Menachem ben Saruk interpreted ‫( שַׁ ְרשְׁ ר ֹת‬verse 14) as well as an ,‫ כמו מ"ם שבשלשום‬,‫שהרי"ש יתירה‬ expression of roots (‫)שָׁ ָרשִׁ ים‬. He said that the [second] ‫ אלא‬,‫ ואיני רואה את דבריו‬.‫ומ"ם שבריקם‬ “reish” (‫ )ר‬is superfluous like the “mem” (‫ )מ‬in ‫שִׁ לְשׁוֹם‬, ‫ כשלשלת בלשון‬,‫שרשרת בלשון עברית‬ [meaning] the day before yesterday (Exod. 5:8, 21:32, 36) :‫משנה‬ [the word being derived from ‫שָׁ לשׁ‬, three], and the “mem” ֵ empty (Gen. 31:42) [usually ‫ריק‬, ֵ without the mem, in ‫ריקָ ם‬, is used] (Machbereth Menachem, p. 182). I do not agree with his statement, however, but [I hold that], ‫ שַׁ ְרשֶׁ ֶרת‬in Hebrew [of the Torah] is like ‫ שַׁ לְשֶׁ לֶת‬in the language of the Mishnah (Kelim 14:3).

255

at the edges: Heb. ‫ ַגּ ְבלֻת‬This is ‫ מִ ְגבָּ˜ת‬mentioned above (verse 14), [signifying] that you shall insert them into the rings that will be on the edge (‫ )גְּבוּל‬of the choshen. Every [instance of] ‫ גְּבוּל‬is an expression denoting an end, as(s) omayl in Old French, end, limit. of cable work: Plaited.

23You shall make for the choshen two golden rings, and you shall place the two rings on the two ends of the choshen,

‫ הוא מגבלות האמור למעלה )פסוק‬:‫גבלת‬ ‫ שיהיו בגבול‬,‫יד( שתתקעם בטבעות‬ ‫ אשומיי"ל‬,‫ וכל גבול לשון קצה‬,‫החשן‬ :[‫בלעז ]גבול‬ :‫ מעשה קליעה‬:‫מעשה עבות‬

‫כגו ְעָ שִׂ֨ יתָ ֙ עַ ל־הַ ֔חשֶׁ ן שְׁ ֵ ֖תּי טַ בּ ְ֣עוֹת‬ ‫ז ָ ָ֑הב ו ְנָ ֽתַ תָּ֗ אֶ ת־שְׁ תֵּ ֙י הַ טַּ בּ ָ֔עוֹת‬ :‫עַ ל־שְׁ ֵנ֖י קְ ֥צוֹת הַ חֽ שֶׁ ן‬

for the choshen: Heb. ‫הַ חשֶׁ ן‬-‫עַ ל‬. For the choshen, in order .‫ כדי לקבעם בו‬,‫ לצורך החושן‬:‫על החשן‬ to affix them onto it. It is, however, impossible to say that ,‫ולא יתכן לומר שתהא תחלת עשייתן עליו‬ they [the two golden rings] shall be made on it [the ‫שאם כן מה הוא שחוזר ואומר ונתת את‬ choshen] from the outset, for if so, what is [the meaning ‫היה‬ ,‫ והלא כבר נתונים בו‬,‫שתי הטבעות‬ of] what [the text] repeats and says, “and you shall place ‫לו לכתוב בתחלת המקרא ועשית על קצות‬ the two rings” ? Are they not already placed on it? At the ‫ ואף בשרשרות‬,‫החשן שתי הטבעות זהב‬ beginning of the verse, Scripture should have written, “And you shall make on the ends of the choshen two :‫צריך אתה לפתור כן‬ golden rings.” Also, regarding the chains, you must interpret [the text] in this manner. on the two ends of the choshen: On the two corners opposite the neck, on the right and on the left, which are opposite the shoulder straps of the ephod.

24and you shall place the two golden cables on the two rings, at the ends of the choshen.

and you shall place the two golden cables: They are the chains for the edges, mentioned above (verse 22). [The Torah] did not delineate [there] where they were to be affixed on the choshen. Now it explains to you that they should be inserted into the rings. You should know that they are indeed [referring to] the first ones, for in the parsha of ‫[ אֵ לֶה פְּ קוּדֵ י‬i.e., in Exod. 39:15-19, where the Torah relates how the choshen was made], they were not doubled.

25And the two ends of the two cables you shall place upon the two settings, and [these] you shall place upon the shoulder straps of the ephod, on its front part. And the two ends: of the two cables, i.e., the two ends of each one.

‫ לשתי פאות שכנגד‬:‫על שני קצות החשן‬ ‫ לימנית ולשמאלית הבאים מול‬,‫הצואר‬ :‫כתפות האפוד‬

‫כדו ְנָ ֽתַ תָּ֗ ה אֶ ת־שְׁ תֵּ ֙י עֲ ב ֹ֣ת ֹת‬ ‫הַ זָּהָ֔ ב עַ ל־שְׁ ֵ ֖תּי הַ טַּ בּ ָ֑ע ֹת אֶ ל־‬ :‫קְ צ֖ וֹת הַ חֽ שֶׁ ן‬ ‫ הן הן‬:‫ונתתה את שתי עבתת הזהב‬ ‫שרשרות גבלות הכתובות למעלה )פסוק‬ ‫ עכשיו‬,‫כב( ולא פירש מקום קבוען בחשן‬ ,‫מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות‬ ‫ שהרי‬,‫ותדע לך שהן הן הראשונות‬ :‫בפרשת אלה פקודי לא הוכפלו‬

‫ת שְׁ ֵ ֣תּי ָהֽעֲ ב ֹ֔ת ֹת‬ ֙ ‫כהו ְאֵ֨ ת שְׁ ֵ ֤תּי קְ צוֹ‬ ‫תִּ ֵ ֖תּן עַ ל־שְׁ ֵ ֣תּי הַ מִּ שְׁ בּ ְ֑צוֹת ו ְנָ ֽתַ ָ ֛תּה‬ :‫ל־מוּל פָּ נָ ֽיו‬ ֥ ֶ‫עַ ל־כִּתְ ֥פוֹת ָהֽאֵ ֖פ ֹד א‬ ‫ של שתי העבותות שני‬:‫ואת שתי קצות‬ :‫ראשיהם של כל אחת‬

256

you shall place upon the two settings: They are the ones mentioned above, between the section dealing with the choshen and the section dealing with the ephod (verses 13 and 14), but [the Torah] did not explain their necessity or their place. Now it [the Torah] explains that he should insert into them the ends of the chains which are inserted into the rings of the choshen on the right and on the left beside the neck. The two ends of the right chain he inserts into the right setting, and similarly with the left one, the two ends of the left chain. and [these] you shall place: the settings.

‫ הן הכתובות‬:‫תתן על שתי המשבצות‬ ‫למעלה )פסוק יד( בין פרשת החשן‬ ‫ ולא פירש את צרכן ואת‬,‫ופרשת האפוד‬ ‫ עכשיו מפרש שיתקע בהן ראשי‬,‫מקומן‬ [‫העבותות התחובות בטבעות ]בראשי‬ ‫ שני‬,‫החשן לימין ולשמאל אצל הצואר‬ ‫ראשי השרשרת הימנית תוקע במשבצות‬ ‫ וכן בשל שמאל שני ראשי‬,‫של ימין‬ :‫שרשרות השמאלית‬ :‫ המשבצות‬:‫ונתתה‬

upon the shoulder straps of the ephod: One [setting] on this one [shoulder strap] and one on that one. Thus the shoulder straps of the ephod hold up the choshen so that it does not fall, and it is suspended on them. Yet the bottom edge of the choshen moves in and out and knocks on his [the Kohen Gadol’s] stomach and is not fastened to him well. Therefore, two more rings were needed for its lower part, as [the Torah] proceeds to explain.

,‫ אחת בזו ואחת בזו‬:‫על כתפות האפוד‬ ‫נמצאו כתפות האפוד מחזיקין את החשן‬ ‫ ועדיין שפת‬,‫ ובהן הוא תלוי‬,‫שלא יפול‬ ‫החשן התחתונה הולכת ובאה ונוקשת על‬ ‫ לכך הוצרך‬,‫ ואינה דבוקה לו יפה‬,‫כריסו‬ ‫ כמו שמפרש‬,‫עוד שתי טבעות לתחתיתו‬ :‫והולך‬

on its front part: [The front part] of the ephod, [meaning] that he should not place the settings on the side of the shoulder straps that is toward the robe, but instead [he should place the settings] on the upper side, which is toward the outside. That is called “on the front part” of the ephod, because the side that is not seen is not called the front [lit., the face].

‫ שלא יתן‬,‫ של אפוד‬:‫אל מול פניו‬ ,‫המשבצות בעבר הכתפות שכלפי המעיל‬ ‫ והוא קרוי‬,‫אלא בעבר העליון שכלפי החוץ‬ ‫ כי אותו עבר שאינו‬,‫מול פניו של אפוד‬ :‫נראה אינו קרוי פנים‬

26You shall make two golden rings, and you shall place them on the two ends of the choshen, on its edge that is toward the inner side of the ephod. on the two ends of the choshen: [I.e.,] they are its two bottom corners, to its right and to its left.

on its edge that is toward the inner side of the ephod: Here you have two signs [for the placement of the rings]: One, that he should put them on the two ends of its [the choshen’s] bottom, which is opposite the ephod, since its top is not opposite the ephod, for it is near the neck; whereas the ephod he placed on his waist. [The Torah] gives another sign, namely that he should not attach them on the choshen’s outer side, but on the inner side, as it is said: “inner.” This side is towards the side of the ephod, since the band of the ephod girds the Kohen [Gadol], and the apron is folded in front of the Kohen [Gadol] on his waist and on part of his stomach from either side until it is against the ends of the choshen, and its ends lie on it [the ephod].

27And you shall make two golden rings and place them on the two shoulder straps of the ephod, from below, toward its front, adjacent to its seam, above the band of the ephod.

‫כוו ְעָ שִׂ֗ יתָ שְׁ תֵּ ֙י טַ בּ ְ֣עוֹת זָהָ֔ ב‬ ‫ו ְשַׂ מְ ָ ֣תּ א ֹתָ֔ ם עַ ל־שְׁ ֵנ֖י קְ ֣צוֹת‬ ‫ל־עבֶר‬ ֥ ֵ ֶ‫הַ ֑חשֶׁ ן עַ ל־שְׂ פָ ֕תוֹ אֲ ֶ ֛שׁר א‬ :‫בּי ְתָ ה‬ ֽ ָ ‫ָהֽאֵ ֖פוֹד‬ ‫ הן שתי פאותיו‬:‫על שני קצות החשן‬ :‫התחתונות לימין ולשמאל‬ ‫על שפתו אשר אל עבר האפוד‬ ‫ הרי לך שני סימנין האחד שיתנם‬:‫ביתה‬ ‫בשני קצות של תחתיתו שהוא כנגד‬ ‫ שהרי‬,‫ שעליונו אינו כנגד האפוד‬,‫האפוד‬ ,‫ והאפוד נתון על מתניו‬,‫סמוך לצואר הוא‬ ‫ועוד נתן סימן שלא יקבעם בעבר החשן‬ ‫ אלא בעבר שכלפי פנים‬,‫שכלפי החוץ‬ ‫ ואותו העבר הוא לצד‬,‫שנאמר ביתה‬ ‫ שחשב האפוד חוגרו הכהן ונקפל‬,‫האפוד‬ ‫ וקצת כריסו‬,‫הסינר לפני הכהן על מתניו‬ ‫ וקצותיו‬,‫מכאן ומכאן עד כנגד קצות החשן‬ :‫שוכבין עליו‬

‫כזו ְעָ שִׂ֘ יתָ֘ שְׁ ֵ ֣תּי טַ בּ ְ֣עוֹת זָהָ ֒ב‬ ‫ו ְנָ ֽתַ ָ ֣תּה א ֹתָ֡ ם עַ ל־שְׁ תֵּ ֩י כִתְ ֨פוֹת‬ ‫ָהֽאֵ ֤פוֹד מִ לְּמַ֨ טָּ ה֙ מִ ֣מּוּל פָּ ָ֔ניו‬ ‫לְעֻ ַ ֖מּת מַ חְ בּ ְַר ֑תּוֹ מִ מַּ֕ עַ ל ל ֵ ְ֖חשֶׁ ב‬ :‫ָהֽאֵ פֽ וֹד‬

257

on the two shoulder straps of the ephod, from below: For the settings were placed on the upper ends of shoulder straps of the ephod, which were on his shoulders opposite his throat and were folded and descended in front of him. [Concerning] the rings, however, He commanded that they be placed on the second end [of the shoulder straps], which is attached to the ephod, and that is what [is meant when] it is said: “adjacent to its seam,” [i.e.,] near the place where they are attached to the ephod, slightly above the belt. The seam was adjacent to the belt, and these [rings] were placed slightly above where the shoulder straps begin to rise. That is [what is meant] when it is said: “above the band of the ephod.” They [these rings] were [placed] opposite the end of the choshen, and he inserted a blue cord in these rings and in the rings of the choshen. He fastened them with this cord to the right and to the left, so that the bottom of the choshen would not swing out in front and then come back and knock on his stomach, and thus it was well placed on the robe. toward its front: On the outer side.

28And they shall fasten the choshen by its rings to the rings of the ephod with a blue cord, so that it may be upon the band of the ephod, and the choshen will not move off the ephod. And they shall fasten: Heb. ‫וְי ְִרכְּסוּ‬, a word of joining. Similarly, “from bands of (‫ )מֵ ֻרכְסֵ י‬men” (Ps. 31:21), [meaning] bands of wicked men joined together. Similarly, “and the close mountains (‫)ו ְהָ ְרכָסִ ים‬, a valley” (Isa. 40:4). [‫ הַ ְרכָסִ ים‬refers to] mountains that are close to one another, so that it is impossible to descend into the valley except with great difficulty. Because of their proximity, the valley is steep and deep. These [mountains] will become a straight valley, where it will be easy to walk.

‫על שתי כתפות האפוד‬ ‫ שהמשבצות נתונות בראשי‬:‫מלמטה‬ ‫כתפות האפוד העליונים הבאים על כתפיו‬ ,‫ ונקפלות ויורדות לפניו‬,‫כנגד גרונו‬ ‫ שהוא‬,‫והטבעות צוה ליתן בראשן השני‬ ‫ והוא שנאמר לעומת‬,‫מחובר לאפוד‬ ‫ סמוך למקום חבורן באפוד‬,‫מחברתו‬ ‫ שהמחברת‬,‫למעלה מן החגורה מעט‬ ‫ ואלו נתונים מעט בגובה‬,‫לעומת החגורה‬ ‫ הוא שנאמר ממעל‬,‫זקיפת הכתפות‬ ‫ ונותן‬,‫ והן כנגד סוף החשן‬,‫לחשב האפוד‬ ‫פתיל תכלת באותן הטבעות ובטבעות‬ ‫ ורוכסן באותן פתילין לימין‬,‫החשן‬ ‫ שלא יהא תחתית החושן הולך‬,‫ולשמאל‬ ,‫לפנים וחוזר לאחור ונוקש על כריסו‬ :‫ונמצא מיושב על המעיל יפה‬ :‫ בעבר החיצון‬:‫ממול פניו‬

‫ת־הַ ֠חשֶׁ ן‬ ֠ ֶ‫כחוְי ְִרכּ ְ֣סוּ א‬ ‫מִ טַּ בְּע ֹ֞תָ יו )כתיב מטבעתו( אֶ ל־‬ ‫טַ בּ ְ֤ע ֹת ָהֽאֵ פוֹ ֙ד בִּפְ ִ ֣תיל תְּ ֵ֔כלֶת‬ ‫ל־חשֶׁ ב ָהֽאֵ ֑פוֹד ו ְ ֽ˜א־י ִַזּ֣ח‬ ֣ ֵ ַ‫ִלֽהְ י֖ וֹת ע‬ :‫הַ ֔חשֶׁ ן מֵ ַ ֖על ָהֽאֵ פֽ וֹד‬ (‫ וכן )תהלים לא כא‬,‫ לשון חבור‬:‫וירכסו‬ ‫ וכן‬,‫ חבורי חבלי רשעים‬,‫מרכסי איש‬ ‫ הרים‬,‫)ישעיה מ ד( והרכסים לבקעה‬ ‫הסמוכים זה לזה שאי אפשר לירד לגיא‬ ‫ שמתוך‬,‫שביניהם אלא בקושי גדול‬ ‫ יהיו לבקעת‬,‫סמיכתן הגיא זקופה ועמוקה‬ :‫מישור ונוחה לילך‬

so that it may be upon the band of the ephod: So that the choshen would be fastened to the band of the ephod.

‫ להיות החשן‬:‫להיות על חשב האפוד‬ :‫דבוק אל חשב האפוד‬

will not move: Heb. ‫ יִזַּח‬.‫יִזַּח‬-‫ ו ְ˜א‬is a word [meaning] severance. It is an Arabic expression, as is asserted by Dunash ben Labrat (Teshuvoth Dunash, p. 60, 61).

,‫ ולשון ערבי הוא‬,‫ לשון ניתוק‬:‫ולא יזח‬ :‫כדברי דונש בן לברט‬

sons of Israel in the choshen of judgment over his heart when he enters the Holy, as a remembrance before the Lord at all times.

‫אהֲ ֠ר ֹן אֶ ת־שְׁ ֨מוֹת בְּנֵ ֽי־‬ ֽ ַ ֠ ‫כטוְנ ָ ָ֣שׂא‬ ‫י ִשְׂ ָראֵ֜ ל בּ ְ֧חשֶׁ ן הַ מִּ שְׁ ָ ֛פּט עַ ל־ל ִ֖בּוֹ‬ ‫בְּב ֹ֣אוֹ אֶ ל־הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ ְל ִזכּ ָ֥ר ֹן לִפְ נֵ ֽי־‬ :‫י ְה ָֹ֖וה תָּ ִמֽיד‬

30You shall place the Urim and the Tummim into the choshen of judgment so that they will be over Aaron's heart when he comes before the Lord, and Aaron will carry the

‫ל־חשֶׁ ן הַ מִּ שְׁ פָּ֗ ט אֶ ת־‬ ֣ ֶ‫לו ְנָ ֽתַ ֞תָּ א‬ ִ ‫ָה‬ ‫ם ו ְאֶ ת־הַ תֻּ מִּ֔ ים ו ְהָ יוּ֙ עַ ל־‬ ֙ ‫ֽאוּרי‬ ‫ֵ ֣לב ַאֽהֲ ֔ר ֹן בְּב ֹ֖אוֹ לִפְ ֵנ֣י י ְה ֹ ָו֑ה וְנ ָ ָ֣שׂא‬

29Thus shall Aaron carry the names of the

258

judgment of the children of Israel over his heart before the Lord at all times.

‫אהֲ ֠ר ֹן אֶ ת־מִ שְׁ פַּ֨ ט בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֧אל‬ ֽ ַ֠ :‫עַ ל־ל ִ֛בּוֹ לִפְ נֵ ֥י י ְה ָֹ֖וה תָּ ִמֽיד‬

the Urim and the Tummim: This [refers to the] inscription ‫ הוא כתב שם‬:‫את האורים ואת התומים‬ of the explicit Name, which he [Moshe] would place within ,‫ שהיה נותנו בתוך כפלי החשן‬,‫המפורש‬ the folds of the choshen, through which it would light up ‫שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את‬ ַ ְ‫ )מ‬its words. [I.e., the its words (‫ )מֵ אִ יר‬and perfect (‫‡תּמֵ ם‬ ‫ שאי‬,‫ ובמקדש שני היה החשן‬.‫דבריו‬ Urim and Tummim explain their words, and their ,‫בגדים‬ ‫אפשר לכהן גדול להיות מחוסר‬ predictions never fail (on Yoma 73b).] In the Second ‫ ועל שם‬,‫אבל אותו השם לא היה בתוכו‬ Temple there was the choshen, because it was impossible for the Kohen Gadol to be missing [any of the ‫ שנאמר‬,‫אותו הכתב הוא קרוי משפט‬ original] garments, but that Name was not inside it. :‫)במדבר כז כא( ושאל לו במשפט האורים‬ Because of that Name, it was called “judgment,” as it is said: “and he shall inquire for him through the judgment of the Urim” (Num. 27:21). the judgment of the children of Israel: [I.e., the solution of] the matter about which they [the Israelites] are judging and debating, whether or not to do something. According to the aggadic midrash (Lev. Rabbah 10:6) that the choshen atoned for the perverters of justice-it was called “judgment” because of [its] forgiveness for the [sins of] judgment.

31And you shall make the robe of the ephod completely of blue wool. the robe of the ephod: upon which the ephod is placed as a belt.

‫ דבר שהם‬:‫את משפט בני ישראל‬ ‫נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות דבר‬ ‫ ולפי מדרש אגדה שהחשן‬.‫או לא לעשות‬ ‫ נקרא משפט על‬,‫מכפר על מעוותי הדין‬ :‫שם סליחת המשפט‬

‫לאו ְעָ ִ ֛שׂיתָ אֶ ת־מְ ִ ֥עיל ָהֽאֵ ֖פוֹד כּ ִ ְ֥ליל‬ :‫תְּ ֵ ֽכלֶת‬ ‫ שהאפוד נתון עליו‬:‫את מעיל האפוד‬ :‫לחגורה‬

completely of blue wool: Heb. ‫ ְכּלִיל ‡תְּ ֵכלֶת‬. All of it [the robe] was blue, without any other kind [of color or material] combined with it.

‫ שאין מין אחר‬,‫ כולו תכלת‬:‫כליל תכלת‬ :‫מעורב בו‬

32Its opening at the top shall be turned inward; its opening shall have a border around it, the work of a weaver. It shall have [an opening] like the opening of a coat of armor; it shall not be torn.

‫ְתוֹכוֹ שָׂ פָ֡ ה‬ ֑ ‫ֹאשׁוֹ בּ‬ ֖ ‫לבו ְהָ ָי֥ה ִפֽי־ר‬ ‫ִי ֽהְ י ֶה֩ לְפִ֨ יו סָ ִ֜ביב ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה א ֵֹ֗רג כּ ִ ְ֥פי‬ : ַ‫ֶה־לּוֹ ֥˜א י ִקָּ ֵ ֽרע‬ ֖ ‫תַ חְ ָ ֛רא ִי ֽהְ י‬

Its opening at the top: Heb. ‫ פִ י ר ֹאשׁוֹ‬The opening of the robe at its top; that is the opening of the collar.

‫ פי המעיל שבגבהו הוא‬:‫והיה פי ראשו‬ :‫פתיחת בית הצואר‬

shall be turned inward: Heb. ‫בְּתוֹכוֹ‬, folded inward. As the ‫ כפול לתוכו‬,‫ כתרגומו כפיל לגויה‬:‫בתוכו‬ Targum [Onkelos] renders: ‫כָּפִ יל ְל ַגוִּהּ‬, folded inward, so ‫ והיה מעשה אורג‬,‫להיות לו לשפה כפילתו‬ that its fold should be a border for it. It was woven, not :‫ולא במחט‬ [sewn] with a needle. like the opening of a coat of armor: We learn [here] that their coats of armor had the opening folded inward [i.e., like a coat of mail]. it shall not be torn: [I.e.,] in order that it would not be torn, and the one who tears it transgresses a negative commandment, for this is [counted] in the number of the negative commandments in the Torah. Likewise, “and the choshen will not move” (verse 28), and likewise, “they shall not be removed from it” (Exod. 25:15), mentioned regarding the poles of the ark. -[from Yoma 72a]

‫ למדנו שהשריונים שלהם‬:‫כפי תחרא‬ :‫פיהם כפול לתוכן‬ ‫ והקורעו עובר‬,‫ כדי שלא יקרע‬:‫לא יקרע‬ ‫ וכן‬,‫ שזה ממנין לאוין שבתורה‬,‫בלאו‬ ‫ וכן )שמות כה‬,‫)פסוק כח( ולא יזח החשן‬ :‫ הנאמר בבדי הארון‬.‫טו( לא יסורו ממנו‬

259

33And on its bottom hem you shall make

pomegranates of blue, purple, and crimson wool, on its bottom hem all around, and golden bells in their midst all around.

‫לגו ְעָ ִ ֣שׂיתָ עַ ל־שׁוּ ֗ ָליו ִרמֹּנֵ ֙י תְּ ֵ ֤כלֶת‬ ַ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִ֔ני ע‬ ‫ל־שׁוּליו‬ ְ ‫ו‬ ָ֖ ֣ ַ ‫ְאַרגָּמָ ֙ן ו‬ ַ ‫סָ ִ ֑ביב‬ :‫ְתוֹכם סָ ִבֽיב‬ ֖ ָ ‫וּפֽעֲ מ ֹנֵ ֥י ז ָ ָ֛הב בּ‬

pomegranates: They were round and hollow, like a sort of pomegranate, shaped like hens’ eggs.

‫ עגולים וחלולים היו כמין רמונים‬:‫רמוני‬ :‫העשויים כביצת תרנגולת‬

and golden bells: Heb. ‫וּפַּ עִ מֹנֵי זָהָ ב‬. [Golden] bells with the clappers inside them.

:‫ זגין עם ענבלין שבתוכם‬:‫ופעמוני זהב‬

in their midst all around: [I.e.,] between them all around. [Meaning] between two pomegranates, one bell was attached and suspended on the bottom hem of the robe.

‫ בין שני‬,‫ ביניהם סביב‬:‫בתוכם סביב‬ ‫רמונים פעמון אחד דבוק ותלוי בשולי‬ :‫המעיל‬

34A golden bell and a pomegranate, a golden bell and a pomegranate, on the bottom hem of the robe, all around. A golden bell and a pomegranate: A golden bell and a pomegranate beside it.

35It shall be on Aaron when he performs the

service, and its sound shall be heard when he enters the Holy before the Lord and when he leaves, so that he will not die. so that he will not die: From the negative you deduce the positive. If he has them [the garments], he will not be liable to death, but if he enters [when he is] lacking one of these garments, he is liable to death by the hands of Heaven. -[from Tanchuma Buber, Acharei 7]

36And you shall make a showplate of pure gold, and you shall engrave upon it like the engraving of a seal: Holy to the Lord."

‫לד ַפּֽעֲ ֤מ ֹן זָהָ ֙ב ו ְִר ֔מּוֹן ַפּֽעֲ ֥מ ֹן ז ָ ָ֖הב‬ ַ‫ו ְִר ֑מּוֹן ע‬ :‫ל־שׁוּלי הַ מְּ ִ ֖עיל סָ ִבֽיב‬ ֵ֥ ‫פעמון זהב ורמון פעמון זהב‬ :‫ אצלו‬:‫ורמון‬

ַ ַ‫להו ְהָ ָי֥ה ע‬ ‫ל־אֽהֲ ֖ר ֹן לְשָׁ ֵ ֑רת וְנִשְׁ ַ ֣מע‬ ‫֠ק ֠וֹלוֹ בְּב ֹ֨אוֹ אֶ ל־הַ ֜קּ ֹדֶ שׁ לִפְ ֵנ֧י י ְה ֹ ָו֛ה‬ :‫ֵאתוֹ ו ְ֥˜א י ָמֽ וּת‬ ֖ ‫וּ ְבצ‬ ‫ אם‬,‫ מכלל לאו אתה שומע הן‬:‫ולא ימות‬ ‫ הא אם יכנס‬,‫יהיו לו לא יתחייב מיתה‬ ‫מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה‬ :‫בידי שמים‬

‫לוו ְעָ ִ ֥שׂיתָ צּיץ ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר וּפִ תַּ חְ ָ ֤תּ‬ :‫תּוּחי ח ֹתָ֔ ם ֖ק ֹדֶ שׁ ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬ ֣ ֵ ִ‫עָ לָי ֙ו פּ‬

a showplate: It was like a sort of golden plate, two fingerbreadths wide, encircling the forehead from ear to ear. -[from Shab. 63b]

‫ רוחב שתי‬,‫ כמין טס של זהב היה‬:‫ציץ‬ :‫ מקיף על המצח מאוזן לאוזן‬,‫אצבעות‬

37And you shall place it upon a cord of blue wool and it shall go over the cap, and it shall be opposite the front side of the cap.

‫לזו ְשַׂ מְ ָ ֤תּ א ֹת ֙וֹ עַ ל־פְּ ִ ֣תיל תְּ ֵ֔כלֶת‬ ‫ל־מוּל פְּ נֵ ֽי־‬ ֥ ֶ‫ו ְהָ ָ֖יה עַ ל־הַ מִּ צ ְָנ֑פֶ ת א‬ :‫הַ מִּ צ ְֶנ֖פֶ ת ִי ֽהְ ֶי ֽה‬

260

upon a cord of blue wool: But elsewhere, it says: “And ‫ ובמקום אחר הוא אומר‬:‫על פתיל תכלת‬ they placed upon it a cord of blue wool” (Exod. 39:31). ,‫)שמות לט לא( ויתנו עליו פתיל תכלת‬ Moreover, here it is written: “and it shall go over the cap,” ‫ ולמטה‬,‫ועוד כתיב כאן והיה על המצנפת‬ whereas below it says: “It shall be upon Aaron’s ,‫הוא אומר )פסוק לח( והיה על מצח אהרן‬ forehead.” (verse 38). [A clue to the solution is] in (‫ובשחיטת קדשים שנינו )זבחים יט א‬ [tractate] Shechitath Kodashim (Zev. 19a) [where] we ‫ ששם‬,‫שערו היה נראה בין ציץ למצנפת‬ learn: “His hair was visible between the showplate and the cap, where he would place the tefillin.” [Thus] we learn ‫ למדנו שהמצנפת למעלה‬,‫מניח תפילין‬ that the cap was above, on the crown of the head, and it ‫בגובה הראש ואינה עמוקה ליכנס בה כל‬ was not deep [enough] for the entire head up to the ,‫ והציץ מלמטה‬,‫הראש עד המצח‬ forehead to fit into it. The showplate was below [the cap], ‫בשני‬ ‫והפתילים היו בנקבים ותלויין בו‬ and the cords were in holes and hanging on it at its two ‫בשלושה‬ ‫ראשים ובאמצעיתו ששה‬ ends and in its center. [Thus, there were] six [cords] in ‫ אחד‬,‫ פתיל מלמעלה‬,‫מקומות הללו‬ these three places: [one] cord on top, one from outside, and one from inside opposite it. He tied the three ends ‫ וקושר ראשי‬,‫ ואחד מבפנים כנגדו‬,‫מבחוץ‬ from behind the nape of his neck. Thus, the combination ‫ ונמצאו‬,‫הפתילים מאחורי העורף שלשתן‬ of the length of the plate and the cords of its ends ‫בין אורך הטס ופתילי ראשיו מקיפין את‬ encircled the crown. The middle cord, which was on his ‫ ופתיל האמצעי שבראשו קשור‬,‫הקדקד‬ head, was tied with the ends of the two [other cords], and ‫ הולך על פני רוחב‬,‫עם ראשי השנים‬ it passed along the surface of the width of the head from ,‫ ונמצא עשוי כמין כובע‬,‫הראש מלמעלה‬ above. Thus, it is was like a sort of hat. Concerning the middle cord it says: “and it shall go over the cap.” He ‫ועל פתיל האמצעי הוא אומר והיה על‬ would place the showplate on his head like a sort of hat ‫ והיה נותן הציץ על ראשו כמין‬,‫המצנפת‬ over the cap, and the middle cord would hold it so that it ‫ והפתיל האמצעי‬,‫כובע על המצנפת‬ would not fall, and the plate was suspended opposite his ‫כנגד‬ ‫ והטס תלוי‬,‫מחזיקו שאינו נופל‬ forehead. [Thus,] all the verses are explained: the cord ‫על‬ ‫פתיל‬ ‫ וניתקיימו כל המקראות‬,‫מצחו‬ was on the showplate, the showplate on the cord, and the ‫על‬ ‫והפתיל‬ ,‫ וציץ על הפתיל‬,‫הציץ‬ cord was on the cap from above.

:‫המצנפת מלמעלה‬

38It shall be upon Aaron's forehead, and

Aaron shall bear the iniquity of the holy things that the children of Israel sanctify, for all their holy gifts. It shall be upon his forehead constantly to make them favorable before the Lord. and Aaron shall bear: Heb. ‫[ וְנָשָׂ א‬This is] an expression of forgiveness. Nevertheless, it does not move from its apparent [literal] meaning. Aaron shall indeed bear the burden of iniquity; thereby, it [the iniquity] is removed from the holy things.

‫ל־מצַח ַאֽהֲ רן֒ ֹ וְנָשָׂ֨ א‬ ֣ ֵ ַ‫לחו ְהָ י ָ֘ה ע‬ ‫ַאֽהֲ ֜ר ֹן אֶ ת־עֲ וֹ֣ ן הַ קֳּ דָ שִׁ֗ ים אֲ ֶ ֤שׁר‬ ‫י ַקְ ֨ ִדּישׁוּ֙ בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ְלכָל־מַ תְּ ֖נ ֹת‬ ‫יהם ו ְהָ ָי֤ה עַ ל־מִ צְח ֙וֹ תָּ מִ֔ יד‬ ֑ ֶ ֵ‫קָ דְ שׁ‬ :‫ָהם לִפְ נֵ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬ ֖ ֶ ‫ל ְָר ֥צוֹן ל‬ ‫ ואף על פי כן‬,‫ לשון סליחה‬:‫ונשא אהרן‬ ‫ אהרן נושא את המשא‬,‫אינו זז ממשמעו‬ :‫ נמצא מסולק העון מן הקדשים‬,‫של עון‬

261

the iniquity of the holy things: to appease [God] for the ‫ לרצות על הדם ועל‬:‫את עון הקדשים‬ blood and the fat [of the sacrifices] that were offered up in ‫ כמו ששנינו‬,‫החלב שקרבו בטומאה‬ [a state of] uncleanness, as we learned: Which iniquity ‫אם‬ ,‫)פסחים טז א( אי זה עון הוא נושא‬ does he bear? If [it is] the iniquity of ‫פִּ גּוּל‬, it was already ‫לא‬ (‫ז‬ ‫ הרי כבר נאמר )ויקרא יט‬,‫עון פיגול‬ said: “it will not be accepted” (Lev. 19:7). [I.e., if the one ‫ז‬ ‫)ויקרא‬ ‫ הרי נאמר‬,‫ ואם עון נותר‬,‫ירצה‬ who performed the sacrificial service intended to partake ‫ ואין לומר שיכפר על עון‬,‫יח( לא יחשב‬ of the flesh outside the area designated for this sacrifice, the sacrifice is rendered ‫פִּ גּוּל‬, meaning an abominable ‫ שהרי עון הקדשים‬,‫הכהן שהקריב טמא‬ thing. It consequently may not be eaten or offered up. The ‫ הא אינו מרצה‬,‫ ולא עון המקריבים‬,‫נאמר‬ showplate on the Kohen Gadol’s forehead does not make :‫אלא להכשיר הקרבן‬ ָ the ‫ פִּ גּוּל‬acceptable.] If [it is] the iniquity of ‫נוֹתר‬, [i.e.,] leftover sacrificial flesh, it was already said: “it will not be credited” (Lev. 7:18). [I.e., if the one who performed the sacrificial service intended to partake of the flesh after the time allotted for eating the flesh of this sacrifice, it is disqualified, and the showplate does not render it acceptable. Likewise,] we cannot say that it will atone for the iniquity of the kohen who offered up the sacrifice while unclean, for it says [here]: “the iniquity of the holy things,” not the iniquity of those who offer them up. Consequently, it does not appease except to render the sacrifice acceptable. -[from Men. 25a] It shall be upon his forehead constantly: It is ‫ אי אפשר לומר‬:‫והיה על מצחו תמיד‬ impossible to say that it should always be on his forehead, ‫ שהרי אינו עליו‬,‫שיהא על מצחו תמיד‬ for it was not on him except at the time of the service. But ‫ אלא תמיד לרצות‬,‫אלא בשעת העבודה‬ [it means that] it will always make them [the sacrifices] ‫כהן‬ ‫ שלא היה‬,‫ אפילו אינו על מצחו‬,‫להם‬ favorable Even when it is not on his forehead, namely if ‫האומר‬ ‫ ולדברי‬.‫גדול עובד באותה שעה‬ the Kohen Gadol was not ministering at that time. Now, ,‫)יומא ז ב( עודהו על מצחו מכפר ומרצה‬ according to the one who says that [only] when it was on his forehead it appeased [and made the sacrifices ‫ נדרש על מצחו‬,‫ואם לאו אינו מרצה‬ acceptable], and otherwise, it did not appease, “upon his ,‫ מלמד שמשמש בו בעודו על מצחו‬,‫תמיד‬ forehead constantly” is interpreted to mean that he must :‫שלא יסיח דעתו ממנו‬ touch it [the showplate] while it is upon his forehead, so that he would not take his mind off it. -[from Yoma 7b]

39You shall make the linen tunic of checker work, and you shall make a linen cap; and you shall make a sash of embroidery work. You shall make…of checker work: Make them [the tunics] of boxes, and all of them [shall be made] of linen.

40For Aaron's sons you shall make tunics and make them sashes, and you shall make them high hats for honor and glory. For Aaron’s sons you shall make tunics: These four garments and no more: a tunic, a sash, the hats, which are [the same as] the cap, and the pants written below (verse 42) for all of them.

41With these you shall clothe Aaron, your brother, and his sons along with him, and you shall anoint them and invest them with full authority and sanctify them so that they may serve Me [as kohanim].

ָ‫לטו ְשִׁ ַבּצְתָּ ֙ הַ כּ ְ֣ת ֹנֶת שֵׁ֔ שׁ ו ְעָ ִ ֖שׂית‬ ‫מִ צ ְֶנ֣פֶ ת ֵ ֑שׁשׁ ו ְאַבְנֵ ֥ט ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה‬ :‫ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה ר ֵֹקֽם‬ ,‫ עשה אותה משבצות משבצות‬:‫ושבצת‬ :‫וכולה של שש‬

‫מו ְ ִלב ְֵנ֤י ַאֽהֲ ר ֹ֙ן ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה כֻתֳּ ֔נ ֹת‬ ‫ת‬ ֙ ‫ָהם אַ ְבנ ִ ֵ֑טים וּמִ ְגבָּעוֹ‬ ֖ ֶ ‫ו ְעָ ִ ֥שׂיתָ ל‬ :‫ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה לָהֶ֔ ם ְלכ ָ֖בוֹד וּלְתִ פְ ָא ֶֽרת‬ ‫ ארבעה בגדים‬:‫ולבני אהרן תעשה כתנת‬ ‫ ומגבעות‬,‫ ואבנט‬,‫הללו ולא יותר כתונת‬ ‫ ומכנסים הכתובים למטה‬,‫היא מצנפת‬ :(‫בפרשה )פסוק מב‬

ַ ֶ‫ם א‬ ‫ת־אֽהֲ ֣ר ֹן‬ ֙ ָ‫מאו ְהִ ְלבַּשְׁ ָ ֤תּ א ֹת‬ ָ ‫ ו ְאֶ ת־בּ ָָנ֖יו אִ ֑תּוֹ‬À‫אָחִ֔ י‬ ָ֨‫וּמֽשַׁ חְ תּ‬ ‫ֵאת אֶ ת־י ָ ָ֛דם ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֥תּ‬ ֧ ָ ‫א ֹתָ֜ ם וּמִ לּ‬ ִ ֲ‫א ָ ֹ֖תם ו ְִכֽה‬ :‫נוּ־לֽי‬

262

With these you shall clothe Aaron: [I.e., with] those ‫ אותם האמורים‬:‫והלבשת אתם את אהרן‬ [garments] stated in connection with Aaron: a choshen, an ,‫באהרן חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ‬ ephod, a robe, a checker work tunic, a cap, a sash, a ‫ הכתובים‬,‫מצנפת ואבנט וציץ ומכנסים‬ showplate, and pants mentioned further on in connection :‫למטה בכולם‬ with them all. and his sons along with him: [with] those [garments] mentioned in connection with them.

:‫ אותם הכתובים בהם‬:‫ואת בניו אתו‬

and you shall anoint them: [i.e.,] Aaron and his sons, with the anointing oil.

‫ את אהרן ואת בניו בשמן‬:‫ומשחת אותם‬ :‫המשחה‬

ָ ‫וּמִ ל‬, and invest them with full authority: Heb. ‫י ָדָ ם‬-‫ֵאת אֶ ת‬ ,‫ כל מלוי ידים לשון חנוך‬:‫ומלאת את ידם‬ [lit., and you shall fill their hands.] Every [mention of] ‫כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו‬ “filling of the hands” is an expression of initiation. When ‫ ובלשון לעז כשממנין‬,‫יום והלאה הוא מלוי‬ he [a person] begins something [such as a position] that ‫ נותן השליט בידו‬,‫אדם על פקידת דבר‬ he will be in possession of from that day on [it is referred ,[‫]כפפה‬ ‫בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז‬ to as “filling” a position]. In Old French, when they appoint ‫ וקורין לאותו‬,‫ועל ידו הוא מחזיקו בדבר‬ a person to be in charge of something, the ruler puts in his hand a leather glove, called guanto [gant in modern ‫מסירה ריוישטי"ר בלעז ]להסמיך[ והוא‬ French], and thereby he grants him authority over the :‫מלוי ידים‬ matter. They call this transmission revestir, invest, transmit [this glove], and this is the [expression] “filling of the hands.”

42And make for them linen pants to cover the flesh of [their] nakedness; they shall reach from the waist down to the thighs. And make for them: For Aaron and for his sons. linen pants: Thus [we have] eight garments for the Kohen Gadol and four for the ordinary kohen.

43They shall be worn by Aaron and by his sons when they enter the Tent of Meeting or when they approach the altar to serve in the Holy, so they will not bear iniquity and die. It shall be a perpetual statute for him and for his descendants after him. They shall be worn by Aaron: All these garments [shall be] worn by Aaron, [i.e.,] those that are appropriate for him. and by his sons: those mentioned in connection with them.

‫ם מִ ְכנְסֵ י־ ָ֔בד ְלכ ַ֖סּוֹת‬ ֙ ֶ‫מב ַו ֽעֲ ֵ ֤שׂה לָה‬ ‫ְשׂר עֶ ְר ָו֑ה מִ מָּ תְ נַ ֥ י ִם ו ְעַ ד־י ְֵר ַ ֖כי ִם‬ ַ֣ ‫בּ‬ :‫ִי ֽהְ י ֽוּ‬ :‫ לאהרן ולבניו‬:‫ועשה להם‬ ,‫ הרי שמונה בגדים לכהן גדול‬:‫מכנסי בד‬ :‫וארבעה לכהן הדיוט‬

ַ ַ‫מגו ְהָ יוּ֩ ע‬ ‫ל־אֽהֲ ֨ר ֹן ו ְעַ ל־ ָבּ ָ֜ניו‬ ‫ל־א ֹהֶ ל מוֹעֵ֗ ד ֣אוֹ‬ ֣ ֶ‫בְּב ָ ֹ֣אם | א‬ ‫ְבגִשְׁ ָ ֤תּם אֶ ל־הַ מִּ ְז ֵ֨בּ ַ֙ח לְשָׁ ֵ ֣רת‬ ‫בּ ַ֔קּ ֹדֶ שׁ וְ˜ֽא־י ִשְׂ ֥אוּ עָ וֹ֖ ן ו ֵ ָ֑מתוּ חֻ ַ ֥קּת‬ :‫וֹלם ֖לוֹ וּ ְלז ְַר ֥עוֹ ַאֽחֲ ָ ֽריו‬ ָ֛ ‫ע‬ ‫ כל הבגדים האלה על אהרן‬:‫והיו על אהרן‬ :‫הראויין לו‬ :‫ האמורים בהם‬:‫ועל בניו‬

when they enter the Tent of Meeting: To the Temple [proper], and so to the Mishkan.

‫ וכן‬,‫ להיכל‬:‫בבואם אל אוהל מועד‬ :‫למשכן‬

and die: while lacking [the proper] garments is liable to death [by the hands of Heaven]. -[from Tanchuma, Acharei Moth 6]

‫ שהמשמש מחוסר‬,‫ הא למדת‬:‫ומתו‬ :‫בגדים במיתה‬

263

a perpetual statute for him: Wherever it says ‫חֻ קַ תעוֹלָם‬, “a perpetual statute,” it means a decree that is [in effect] immediately and for [future] generations [as well]. [This statute is] to make invalid [the sacrifice if any requirement is missing]. -[See Men. 19a.]

‫ כל מקום שנאמר חקת‬:‫חקת עולם לו‬ :‫ לעכב בו‬,‫ הוא גזירה מיד ולדורות‬,‫עולם‬

264

Chapter 29 1And this is the thing that you shall do for

them to sanctify them to serve Me [as kohanim]: take one young bull and two rams, perfect ones.

‫ָהם‬ ֛ ֶ ‫או ְ ֨ ֶזה הַ דָּ ָ֜בר אֲ שֶׁ֨ ר ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה ל‬ ‫ַהן ִ ֑לי ֠ ְלקַ֠ ח ַ ֣פּר‬ ֣ ֵ ‫לְקַ ֵ ֥דּשׁ א ָ ֹ֖תם ְלכ‬ ‫ילם שְׁ ַ ֖ני ִם‬ ֥ ִ ֵ‫אֶ ָ ֧חד בֶּן־בּ ָ ָ֛קר ו ְא‬ ִ ִ‫תְּ מ‬ :‫ימֽם‬

take: Heb. ‫לְקַ ח‬, like ‫קַ ח‬, and these are two roots, one of ‫ קִ יחָ ה‬and one of ‫לְקִ יחָ ה‬, but they have the same meaning [i.e., take].

‫ אחת של‬,‫ ושתי גזרות הן‬,‫ כמו קח‬:‫לקח‬ ‫ ולהן פתרון‬,‫ ואחת של לקיחה‬,‫קיחה‬ :‫אחד‬

one young bull: This was to atone for the incident of the [golden] calf, which was a bull. -[from Midrash Tanchuma 10]

‫ לכפר על מעשה העגל שהוא‬:‫פר אחד‬ :‫פר‬

2And unleavened bread and unleavened

loaves mixed with oil, and unleavened wafers anointed with oil; you shall make them out of fine wheat flour. And unleavened bread and unleavened loaves… and unleavened wafers: These refer to three types [of matzah]: scalded dough, loaves, and wafers (Men. 78a). The unleavened bread is what is called further in the section (verse 23) “loaf of oil bread,” because he [Moses] would put as much oil into the scalded dough as in the loaves and the wafers (Men. 89a), and of each of the types [of unleavened bread referred to here], ten loaves were brought. mixed with oil: When it [the bread] was flour, he [Moses] would pour oil on them and mix them. -[from Men. 75a] anointed with oil: After they were baked, he [Moses] would anoint them like a sort of Greek “chaff,” which resembles our [Hebrew letter of the alphabet] “nun.” -[from Men. 74b]

3And you shall place them upon a basket,

and you shall bring them in the basket, and the bull and the two rams.

‫ְלוּ˜ת‬ ֣ ‫תבּ‬ ֙ ֹ ‫ת מַ צּ‬Ð֤ ַ‫בו ֶ ְ֣לחֶ ם מַ ֗צּוֹת ו ְח‬ ‫יקי מַ צּ֖ וֹת מְ שֻׁ ִ ֣חים‬ ְ ‫בַּשֶּׁ֔ מֶ ן‬ ֥ ֵ ִ‫וּרק‬ :‫ַשּׁמֶ ן ֥ס ֹלֶת חִ ִ ֖טּים ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ָֹתֽם‬ ָ֑ ‫בּ‬ ‫ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי‬ ,‫ הרי אלו שלשה מינין רבוכה‬:‫מצות‬ ‫ היא הקרויה‬,‫וחלות ורקיקים לחם מצות‬ ,‫למטה בענין )פסוק כג( חלת לחם שמן‬ ‫על שם שנותן שמן ברבוכה כנגד החלות‬ ‫ וכל המינין באים עשר עשר‬,‫והרקיקין‬ :‫חלות‬ ‫ כשהן קמח יוצק בהן שמן‬:‫בלולת בשמן‬ :‫ובוללן‬ ‫ אחר אפייתן מושחן כמין‬:‫משחים בשמן‬ :‫ שהיא עשויה כנו"ן שלנו‬,‫כי יונית‬

‫ל־סל אֶ חָ֔ ד‬ ֙ ָ‫גו ְנָ ֽתַ ָ ֤תּ אוֹת‬ ֣ ַ ַ‫ם ע‬ ‫ְתּ א ָ ֹ֖תם בּ ָ ַ֑סּל ו ְאֶ֨ ת־הַ פָּ֔ ר‬ ֥ ָ ‫ו ְהִ קְ ַרב‬ :‫ו ֵ ְ֖את שְׁ נֵ ֥י ָהֽאֵ ִילֽם‬

and you shall bring them: to the courtyard of the Mishkan on the day it will be erected.

‫ אל חצר המשכן ביום‬:‫והקרבת אתם‬ :‫הקמתו‬

4And you shall bring Aaron and his sons

ַ ֶ‫דו ְא‬ ‫ת־אֽהֲ ֤ר ֹן ו ְאֶ ת־ ָבּנָי ֙ו תַּ קְ ִ֔ריב‬ ‫ְתּ‬ ֥ ָ ‫מוֹעד ו ָ ְֽרחַ צ‬ ֑ ֵ ‫ל־פּתַ ח ֣א ֹהֶ ל‬ ֖ ֶ ֶ‫א‬ :‫ַמּי ִם‬ ֽ ָ ‫א ָ ֹ֖תם בּ‬

near the entrance of the Tent of Meeting, and you shall bathe them in water. and you shall bathe them: This [refers to] the immersion of the entire body.

5And you shall take the garments and clothe Aaron with the tunic, with the robe of the ephod, with the ephod, and with the choshen, and you shall adorn him with the band of the ephod.

:‫ זו טבילת כל הגוף‬:‫ורחצת‬

‫הו ְָלֽקַ חְ ָ ֣תּ אֶ ת־הַ ְבּג ֗ ִָדים ו ְהִ ְלבַּשְׁ ָ ֤תּ‬ ַ ֶ‫א‬ ‫ת‬ ֙ ֵ‫ת־אֽהֲ ר ֹ֙ן אֶ ת־הַ כּ ֻ֔תּ ֹנֶת ו ְא‬ ָ ‫ת־הֽאֵ ֖פ ֹד ו ְאֶ ת־‬ ֶ‫מְ ִ ֣עיל ָהֽאֵ ֔פ ֹד ו ְא‬ :‫הַ ֑חשֶׁ ן ו ְָאֽפַ דְ ָ ֣תּ ֔לוֹ בּ ֵ ְ֖חשֶׁ ב ָהֽאֵ ֽפ ֹד‬

265

and you shall adorn: Adorn and affix the belt and the apron around him.

6You shall place the cap upon his head and

place the holy crown upon the cap.

the holy crown: Heb. ‫נֵזֶר הַ קּ ֹדֶ שׁ‬. This is the showplate.

‫ קשט ותקן החגורה והסינר‬:‫ואפדת‬ :‫סביבותיו‬

‫ֹאשׁוֹ‬ ֑ ‫וו ְשַׂ מְ ָ ֥תּ הַ מִּ צ ְֶנ֖פֶ ת עַ ל־ר‬ ‫ו ְנָ ֽתַ ָ ֛תּ אֶ ת־נֵ ֥ זֶר הַ ֖קּ ֹדֶ שׁ עַ ל־‬ :‫הַ מִּ צְנָ ֽפֶ ת‬ :‫ זה הציץ‬:‫נזר הקדש‬

upon the cap: As I explained above (Exod. 28:37): through the middle thread [of the showplate] and the two threads on his head, all three of which were tied behind the nape [of the Kohen Gadol’s neck], he places it [the showplate] upon the cap like a sort of hat.

‫ כמו שפירשתי למעלה‬:‫על המצנפת‬ ‫)שמות כח לז( על ידי הפתיל האמצעי‬ ‫ושני פתילין שבראשו הקשורין שלשתן‬ ‫ הוא נותנו על המצנפת‬,‫מאחורי העורף‬ :‫כמין כובע‬

7You shall take the anointing oil and pour [it]

‫ת־שׁמֶ ן הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה‬ ֶ‫זו ְָלֽקַ חְ תָּ ֙ א‬ ֶ֣ ָ ‫ֹאשׁוֹ‬ :‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֖תּ א ֹתֽ וֹ‬ ֑ ‫ו ְ ָיֽצַקְ ָ ֖תּ עַ ל־ר‬

on his head and anoint him. and anoint him: This anointment was also like a sort of Greek “chaff.” [See commentary above on verse 2, and Rambam, Laws of Temple Vessels 1:7.] He [Moses] would apply oil to his [Aaron’s] head and between his eyebrows and join them with his finger. -[from Kereithoth 5b]

8And you shall bring his sons near, and you shall clothe them with tunics.

‫ אף משיחה זו כמין כי‬:‫ומשחת אותו‬ ‫ נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו‬,‫יונית‬ :‫ומחברן באצבעו‬

‫חו ְאֶ ת־בּ ָָנ֖יו תַּ קְ ִ ֑ריב ו ְהִ ְלבַּשְׁ ָ ֖תּם‬ :‫כֻּתֳּ נ ֹֽת‬

and his sons, and you shall dress them with high hats, and the kehunah will be a perpetual statute for them, and you shall invest Aaron and his sons with full authority.

‫ְחג ְַרתָּ ֩ א ֹתָ֨ ם אַ ְב ֵ֜נט ַאֽהֲ ֣ר ֹן וּ ָב ָ֗ניו‬ ֽ ָ ‫טו‬ ‫ְהי ָ ְ֥תה‬ ֙ ֶ‫ְחבַשְׁ ָ ֤תּ לָה‬ ֽ ָ ‫ם מִ ְגבּ ָ֔ע ֹת ו‬ ָֽ ‫ו‬ ‫ֵאת‬ ֥ ָ ‫עוֹלם וּמִ לּ‬ ֑ ָ ‫ָהם כְּהֻ ָנּ֖ה לְחֻ ַ ֣קּת‬ ֶ֛ ‫ל‬ ַ ‫י‬ :‫ַד־אֽהֲ ֖ר ֹן וְי ַד־בָּנָ ֽיו‬

will be… for them: This investiture, for eternal kehunah.

:‫ מלוי ידים זה לכהונת עולם‬:‫והיתה להם‬

9And you shall gird them with sashes, Aaron

and you shall invest: through these things. Aaron and his sons: with the fulfillment (‫ )בְּמִ לְוּי‬and the appointment to the kehunah.

:‫ על ידי הדברים האלה‬:‫ומלאת‬ ‫ במילוי ופקודת‬:‫יד אהרן ויד בניו‬ :‫הכהונה‬

10You shall bring the bull to the front of the Tent of Meeting, and Aaron and his sons shall lean their hands upon the head of the bull.

‫יו ְהִ קְ ַרבְתָּ ֙ אֶ ת־הַ פָּ֔ ר לִפְ ֵנ֖י ֣א ֹהֶ ל‬ ‫מוֹעד ו ְסָ מַ֨ ‡ ַאֽהֲ ֧ר ֹן וּב ָָנ֛יו אֶ ת־‬ ֵ֑ :‫ל־ר ֹאשׁ הַ ָפּֽר‬ ֥ ַ‫יהם ע‬ ֖ ֶ ֵ‫י ְד‬

11You shall [then] slaughter the bull before

‫יאו ְָשֽׁחַ טְ ָ ֥תּ אֶ ת־הַ ָ ֖פּר לִפְ ֵנ֣י י ְה ֹ ָו֑ה‬ ֵ ‫ֶ ֖פּתַ ח ֥א ֹהֶ ל‬ :‫מוֹעֽד‬

the Lord, at the entrance of the Tent of Meeting. at the entrance of the Tent of Meeting: In the courtyard of the Mishkan, which is in front of the entrance.

‫ בחצר המשכן שלפני‬:‫פתח אוהל מועד‬ :‫הפתח‬

266

12And you shall take [some] of the blood of

the bull and apply it on the horns of the altar with your finger, and you shall pour out all the blood upon the base of the altar. on the horns: On top, actually on the horns. -[from Zev. 53a] and… all the blood: [I.e.,] the remaining blood. upon the base of the altar: A sort of protruding receptacle was made all around it [the altar] after it was elevated a cubit from the ground. -[from Middoth 3:1]

13You shall then take all the fat that covers the innards, and the diaphragm with the liver, also the two kidneys and the fat that is upon them, and make them go up in smoke upon the altar. the fat that covers the innards: That is the membrane on the rumen [i.e., the first stomach of a ruminant animal], which is called tele [in Old French, toile in modern French]. -[from Tosefta Chullin 9:3] and the diaphragm: ‫הַ יּ ֶֹת ֶרת‬. This is the membrane of the liver, called ebres [in Old French].

with the liver: He must also take part of the liver along with it. -[from Sifra, Lev. 3:8]

‫יבו ְָלֽקַ חְ תָּ ֙ מִ ַ ֣דּם הַ פָּ֔ ר ו ְנָ ֽתַ ָ ֛תּה עַ ל־‬ ‫ ו ְאֶ ת־‬À‫קַ ְר ֥נ ֹת הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחַ בְּאֶ ְצבּ ֶ ָ֑ע‬ ‫כָּל־הַ ָ ֣דּם תִּ שְׁ ֔פּ ֹ‡ אֶ ל־י ְ֖סוֹד‬ : ַ‫הַ מִּ ז ְֵבּֽח‬ :‫ למעלה בקרנות ממש‬:‫על קרנות‬ :‫ שיירי הדם‬:‫ואת כל הדם‬ ‫ כמין בליטת בית קבול‬:‫אל יסוד המזבח‬ ‫עשוי לו סביב סביב לאחר שעלה אמה מן‬ :‫הארץ‬

‫יגו ְָלֽקַ חְ תָּ֗ אֶ ת־כָּל־הַ חֵ֘ ל ֶ֘ב ַהֽמְ כ ֶ ַ֣סּה‬ ‫ת עַ ל־‬ ֙ ‫אֶ ת־הַ קֶּ֒ ֶר ֒ב ו ְאֵ֗ ת הַ יּ ֶֹ֨ת ֶר‬ ‫ת שְׁ ֵ ֣תּי הַ ְכּל ָ֔י ֹת ו ְאֶ ת־‬ ֙ ֵ‫הַ ָכּ ֵ֔בד ו ְא‬ ‫ֵיהן ו ְהִ קְ טַ ְר ָ ֖תּ‬ ֑ ֶ ‫הַ ֵ ֖חלֶב אֲ ֶ ֣שׁר עֲ ל‬ :‫הַ מִּ ז ְֵבּֽחָ ה‬ ‫ הוא הקרום‬:‫החלב המכסה את הקרב‬ :[‫שעל הכרס שקורין טייל"א ]קרום‬

‫ הוא טרפשא דכבדא שקורין‬:‫ואת היתרת‬ :[‫איבדי"ש ]סרעפת‬ :‫ אף מן הכבד יטול עמה‬:‫על הכבד‬

dung you shall burn in fire outside the camp; it is a sin offering.

‫ְשׂר הַ פָּ ֙ר ו ְאֶ ת־ע ֣ ֹרוֹ‬ ֤ ַ ‫ידו ְאֶ ת־בּ‬ ‫ו ְאֶ ת־פִּ ְר ֔שׁוֹ תִּ שְׂ ֣ר ֹף בָּאֵ֔ שׁ מִ ֖חוּץ‬ :‫ל ַַמּֽחֲ ֶנ֑ה חַ ָ ֖טּאת הֽ וּא‬

you shall burn in fire: We do not find any [reference to an] “outside” sin offering burnt except this one.

‫ לא מצינו חטאת חיצונה‬:‫תשרף באש‬ :‫נשרפת אלא זו‬

14But the flesh of the bull, its hide and its

15And you shall take the one ram, and

Aaron and his sons shall lean their hands upon the ram's head. 16You shall slaughter the ram, and you shall take its blood and sprinkle [it] on the altar all around.

‫טוו ְאֶ ת־הָ ַ ֥אי ִל ָהֽאֶ ָ ֖חד תִּ ָ ֑קּח ו ְסָ֨ מְ כ֜ וּ‬ ‫ל־ר ֹאשׁ‬ ֥ ַ‫יהם ע‬ ֖ ֶ ֵ‫ַאֽהֲ ֧ר ֹן וּב ָָנ֛יו אֶ ת־י ְד‬ :‫אי ִל‬ ֽ ָ ָ‫ה‬ ֙ ָ‫ְשׁחַ טְ ָ ֖תּ אֶ ת־הָ ָ ֑אי ִל ו ְָלֽקַ חְ תּ‬ ֽ ָ ‫טזו‬ ַ‫אֶ ת־דָּ ֔מוֹ ו ְזָ ַֽרקְ ָ ֥תּ עַ ל־הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּח‬ :‫סָ ִבֽיב‬

267

and sprinkle: with a vessel. He [Moses] would grasp the sprinkling basin and sprinkle [the blood] opposite the horn [of the altar], in order that it [the blood would] be visible on both sides. The only sacrifice requiring the blood to be applied with the finger is the sin offering. The other sacrifices require neither [that the blood be sprinkled on the] horn, nor [that it be applied with the] finger, because the application of their [the other sacrifices’] blood is on the lower half of the altar, and [the kohen] does not ascend the ramp [of the altar], but he stands on the ground and sprinkles [the blood]. -[from Zev. 53b]

‫ אוחז במזרק וזורק כנגד‬,‫ בכלי‬:‫וזרקת‬ ‫ ואין קרבן‬,‫הקרן כדי שיראה לכאן ולכאן‬ ,‫טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד‬ ‫אבל שאר זבחים אינן טעונין קרן ולא‬ ,‫ שמתן דמם מחצי המזבח ולמטה‬,‫אצבע‬ :‫ואינו עולה בכבש אלא עומד בארץ וזורק‬

all around: Heb. ‫סָ בִיב‬. Thus it is delineated in Shechitath Kodashim (Zev. 53b) that ‫ סָ בִיב‬refers to only two applications, which [actually] are four-one [application is] on this corner and one on the diagonally opposite corner. Each application was visible on both sides of the corner, thus the blood was applied on the four directions all around. Therefore, it [the sprinkling of the blood] is called ‫סָ בִיב‬, all around.

‫ כך מפורש בשחיטת קדשים‬:‫סביב‬ ‫)זבחים נב ב( שאין סביב אלא שתי‬ ,‫ האחת בקרן זוית זו‬,‫מתנות שהן ארבע‬ ‫ וכל‬,‫והאחת בקרן שכנגדה באלכסון‬ ,‫מתנה נראית בשני צדי הקרן אילך ואילך‬ ‫ לכך‬,‫נמצא הדם נתון בארבע רוחות סביב‬ :‫קרוי סביב‬

17And you shall dissect the ram into its parts, and you shall wash its innards and its legs and put them with its parts and with its head,

‫יזו ְאֶ֨ ת־הָ אַ֔ י ִל תְּ נ ֵ ַ֖תּחַ ִלנְתָ ָ ֑חיו‬ ‫ו ָ ְֽרחַ צ ָ ְ֤תּ קִ ְרבּ ֙וֹ וּכ ְָרעָ֔ יו ו ְנָ ֽתַ ָ ֥תּ עַ ל־‬ :‫נְתָ ָ ֖חיו ו ְעַ ל־ר ֹאשֽׁ וֹ‬

into its parts: Heb. ‫נְתָ חָ יו‬-‫עַ ל‬, [equivalent to] ‫נ ְָתחָ יו‬-‫עִ ם‬, with its parts, in addition to the rest of the parts.

‫ מוסף על שאר‬,‫ עם נתחיו‬:‫על נתחיו‬ :‫הנתחים‬

18and you shall make the entire ram go up in smoke upon the altar; it is a burnt offering made to the Lord; it is a spirit of satisfaction, a fire offering for the Lord.

‫יחו ְהִ קְ טַ ְר ָ ֤תּ אֶ ת־כָּל־הָ אַ֨ י ִ ֙ל‬ ַ‫הַ מִּ ְז ֵ֔בּחָ ה ע ָ ֹ֥לה ֖הוּא ַלֽיה ֹ ָו֑ה ֵ ֣ריח‬ :‫ִיחוֹחַ אִ ֶ ֥שּׁה ַלֽיה ָֹ֖וה הֽ וּא‬ ֔ ‫נ‬

it is a spirit of satisfaction: It is satisfaction to Me that I commanded and My will was performed. -[from Zev. 46b]

‫ שאמרתי‬,‫ נחת רוח לפני‬:‫ריח ניחוח‬ :‫ונעשה רצוני‬

a fire offering: Heb. ‫אִ שֶׁ ה‬, a word related to fire ‫אֵ שׁ‬, and it means burning the limbs that are on the fire.

‫ והיא הקטרת איברים‬,‫ לשון אש‬:‫אשה‬ :‫שעל האש‬

19And you shall take the second ram, and Aaron and his sons shall lean their hands upon the ram's head. 20You shall slaughter the ram, take [some]

of its blood and put it upon the cartilage of Aaron's right ear and upon the cartilage of Aaron's sons' right ears, upon the thumbs of their right hands, and upon the big toes of their right feet, and you shall sprinkle the blood upon the altar all around. cartilage: Heb. ‫ ‡תְּ נוּ‬. That is the cartilage, the middle wall within the ear, which is known [in Old French] as tendron, tendrum, tenron, tenrum, or teneros.

‡ ַ֨‫יטו ָ ְ֣לקַ חְ תָּ֔ ֵ ֖את הָ ַ ֣אי ִל הַ שֵּׁ ִנ֑י ו ְסָ מ‬ ‫ל־ר ֹאשׁ‬ ֥ ַ‫יהם ע‬ ֖ ֶ ֵ‫ַאֽהֲ ֧ר ֹן וּ ָב ָנ֛יו אֶ ת־י ְד‬ :‫אי ִל‬ ֽ ָ ָ‫ה‬ ‫כו ְָשֽׁחַ טְ ָ ֣תּ אֶ ת־הָ אַ֗ י ִל ו ְָלֽקַ חְ ָ ֤תּ‬ ‫מִ דָּ מ ֙וֹ ו ְנָ ֽתַ תָּ֡ ה עַ ל־תְּ נוּ ֩‡ ֨א ֹזֶן‬ ‫ַאֽהֲ ֜ר ֹן ו ְעַ ל־תְּ נ֨ וּ‡ ֤א ֹזֶן ָבּנָי ֙ו‬ ‫ם הַ י ְמָ ִ֔נית‬ ֤ ַ‫הַ י ְמָ ִ֔נית ו ְע‬ ֙ ָ‫ל־בּ ֹהֶ ן י ָד‬ ‫ל־בּ ֹהֶ ן ַרג ָ ְ֖לם הַ י ְמָ ִנ֑ית ו ְזָ ַֽרקְ ָ ֧תּ‬ ֥ ַ‫ו ְע‬ :‫אֶ ת־הַ ָ ֛דּם עַ ל־הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחַ סָ ִבֽיב‬ ‫ הוא הסחוס האמצעי שבתוך האוזן‬:‫תנוך‬ :[‫שקורין טנדרו"ם ]סחוס‬

268

the thumbs of their… hands: Heb. ‫ בּ ֹהֶ ן י ָדָ ם‬This is the thumb, and [the blood was to be applied to] the middle joint. -[from Sifra on Lev. 8:24]

21You shall [then] take [some] of the blood

that is upon the altar and [some] of the anointing oil, and sprinkle it upon Aaron and upon his garments, upon his sons and upon the garments of his sons with him; thus he will become holy along with his garments, and his sons and their garments with him. 22And you shall take out of the ram the fat and the fat tail and the fat that covers the innards, the diaphragm of the liver, the two kidneys along with the fat that is upon them, and the right thigh, for it is a ram of perfection. the fat: This is the fat on the intestines or [the fat on] the maw [the obomasum, or the last stomach of a ruminant animal]. [from Chullin 49a, b]

:‫ הגודל ובפרק האמצעי‬:‫בהן ידם‬

‫כאו ְָלֽקַ חְ ֞תָּ מִ ן־הַ ֨ ָדּם אֲ ֶ ֥שׁר עַ ל־‬ ‫ֵית‬ ֤ ָ ‫הַ מִּ ְז ֵ֘בּחַ֘ וּמִ ֶ ֣שּׁמֶ ן הַ מִּ שְׁ חָ ֒ה ו ְהִ זּ‬ ַ ַ‫ע‬ ‫ל־אֽהֲ ר ֹ֙ן ו ְעַ ל־ ְבּג ֔ ָָדיו ו ְעַ ל־בּ ָָנ֛יו‬ ‫ו ְעַ ל־ ִבּג ֵ ְ֥די ב ָָנ֖יו אִ ֑תּוֹ ו ְקָ ַ ֥דשׁ הוּ ֙א‬ :‫וּ ְבג ֔ ָָדיו וּב ָָנ֛יו וּ ִבג ֵ ְ֥די ב ָָנ֖יו אִ תּֽ וֹ‬ ‫ן־הָ ֠אַ י ִל הַ חֵ֨ לֶב‬ ֠ ִ‫כבו ְָלֽקַ חְ ָ ֣תּ מ‬ ‫ו ְָהֽאַ ְל ָ֜יה ו ְאֶ ת־הַ ֵ ֣חלֶב | הַ מְ כ ֶ ַ֣סּה‬ ‫אֶ ת־הַ קֶּ֗ ֶרב ו ְאֵ֨ ת י ֶ ֹ֤ת ֶרת הַ ָכּ ֵב ֙ד‬ ‫ו ֵ ְ֣את | שְׁ ֵ ֣תּי הַ ְכּל ָ֗י ֹת ו ְאֶ ת־הַ חֵ֨ ֶל ֙ב‬ ‫אֲ ֶ ֣שׁר עֲ לֵיהֶ֔ ן ו ֵ ְ֖את ֣שׁוֹק הַ יּ ִ ָ֑מין ִ ֛כּי‬ :‫ֵ ֥איל מִ לּ ִ ֻ֖אים הֽ וּא‬ :‫ זה חלב הדקים או הקיבה‬:‫החלב‬

and the fat tail: Below the kidneys, as is explained in ‫ כמו שמפורש‬,‫ מן הכליות ולמטה‬:‫והאליה‬ [parshath] Vayikra, as it is said: “opposite the atzeh (‫)הֶ עָ צֶה‬ ‫בויקרא )ג ט( שנאמר לעומת העצה‬ he shall remove it” (Lev. 3:9), [meaning] the place where ‫ובאמורי‬ ,‫ מקום שהכליות יועצות‬,‫יסירנה‬ the kidneys give advice (‫( )יוֹעִ צוֹת‬Chul. 11a). In connection ‫קריבה‬ ‫אליה‬ ‫ שאין‬,‫הפר לא נאמר אליה‬ with the sacrificial parts of the bull, however, the fat tail is ‫אין‬ ‫ועז‬ ‫שור‬ ‫אבל‬ ,‫אלא בכבש וכבשה ואיל‬ not mentioned, because the fat tail is sacrificed only with a :‫טעונים אליה‬ male lamb, a ewe lamb, and a ram, but a bull and a goat do not require the [sacrifice of] the fat tail. [In fact, bulls and goats have no fat tails. Rashi means that the tail need not be sacrificed.] and the right thigh: We do not find that the right thigh should be sent up in smoke with the sacrificial parts except this one alone.

‫ לא מצינו הקטרה בשוק‬:‫ואת שוק הימין‬ :‫הימין עם האמורים אלא זו בלבד‬

for it is a ram of perfection: Heb. ‫מִ לֻאִ ים‬, [the same as] ‫ לשון שלמות‬,‫ שלמים‬:‫כי איל מלאים הוא‬ ‫שְׁ לָמִ ים‬, an expression denoting perfection ‫ שְׁ לֵמוּת‬i.e., it has ‫ מגיד הכתוב שהמלואים‬.‫שמושלם בכל‬ been completed with everything. Scripture informs [us] ‫ שמשימים שלום למזבח ולעובד‬,‫שלמים‬ that the perfection offering is a peace offering, because it ‫ לכך אני מצריכו החזה‬,‫העבודה ולבעלים‬ makes peace for the altar, for the one who performs the service, and for the owner (Mid. Tanchuma, Tzav 4; Sifra ‫ וזהו משה‬,‫להיות לו לעובד העבודה למנה‬ ‫ והשאר אכלו אהרן‬,‫ששימש במלואים‬ 8:19). Therefore, I [God] require that the breast be given to the one who performs the service, as a portion. This was :‫ כמפורש בענין‬,‫ובניו שהם בעלים‬ Moses, who officiated at the investiture rites, and the rest was eaten by Aaron and his sons, who were the owners [of the sacrifices], as is explained in [the section dealing with] this topic.

23And one loaf of bread, one loaf of oil

bread, and one wafer from the basket of matzoth that stands before the Lord, and one loaf of bread: of the loaves.

‫כגו ְ ִכ ַ֨כּר ֜ ֶלחֶ ם אַחַ֗ ת ו ְחַ ֨ ַלּת ֶ ֥לחֶ ם‬ ֙‫אַחת ו ְָר ִ ֣קיק אֶ ָ ֑חד מִ סַּ ל‬ ֖ ַ ‫ֶ ֛שׁמֶ ן‬ :‫הַ מַּ ֔צּוֹת אֲ ֶ ֖שׁר לִפְ נֵ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬ :‫ מן החלות‬:‫וככר לחם‬

269

one loaf of oil bread: of the kind [of bread known as] the scalded dough. -[from Men. 78a]

:‫ ממין הרבוכה‬:‫וחלת לחם שמן‬

and one wafer: of the wafers, one out of ten of each kind (Men. 76a). We do not find that the offering of bread that comes with any sacrifice should be burned except this [bread] only, for the offering of the loaves of the thanksgiving offering and the ram of the Nazirite are given to the kohanim with the breast and the thigh, but from this [sacrifice] Moses had for [his] portion only the breast.

‫ אחד מעשרה שבכל‬,‫ מן הרקיקין‬:‫ורקיק‬ ‫מין ומין ולא מצינו תרומת לחם הבא עם‬ ‫ שתרומת‬,‫זבח נקטרת אלא זו בלבד‬ ‫לחמי תודה ואיל נזיר נתונה לכהנים עם‬ ‫ ומזה לא היה למשה למנה‬,‫חזה ושוק‬ :‫אלא חזה בלבד‬

24and you shall place it all upon Aaron's

palms and upon his sons' palms, and you shall wave them as a waving before the Lord.

‫כדו ְשַׂ מְ ָ ֣תּ הַ ֔כּ ֹל ֚עַ ל כּ ֵ ַ֣פּי ַאֽהֲ ֔ר ֹן ו ַ ְ֖על‬ ‫נוּפה‬ ֽ ֵ ‫כּ ֵ ַ֣פּי ב ָָנ֑יו ו‬ ֖ ָ ְ‫ְהנַפְ ָ ֥תּ א ָ ֹ֛תם תּ‬ :‫לִפְ נֵ ֥י י ְה ֹ ָו ֽה‬

upon Aaron’s palms…, and you shall wave: Both of them were engaged in the waving, the owner [of the animal] and the kohen. How so? The kohen placed his hand under the owner’s hand and waved (Men. 61b). In this case, Aaron and his sons were the owners, and Moses was the kohen.

‫ שניהם עסוקים‬:‫על כפי אהרן וגו' והנפת‬ ‫ כהן‬,‫ הא כיצד‬.‫ הבעלים והכהן‬,‫בתנופה‬ ‫ ובזה היו‬,‫מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף‬ :‫ ומשה כהן‬,‫אהרן ובניו בעלים‬

as a waving: He would wave it to and fro to the One to Whom the four directions of the world belong. The waving keeps back and does away with punishment and harmful winds. The lifting up [consisted of] raising and lowering, to the One to Whom the heavens and earth belong, and it keeps back harmful dews. -[from Men. 62a]

‫ מוליך ומביא למי שארבע רוחות‬:‫תנופה‬ .‫ ותנופה מעכבת רוחות רעות‬,‫העולם שלו‬ ‫תרומה מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ‬ :‫ ומעכבת טללים רעים‬,‫שלו‬

25You shall then take them from their hand[s] and make them go up in smoke upon the altar with the burnt offering as a spirit of satisfaction before the Lord; it is a fire offering for the Lord. with the burnt offering: With the first ram that you [already] offered up as a burnt offering. as a spirit of satisfaction: Heb. ַ‫ל ְֵריחַ נִיחוֹח‬, as satisfaction for the One Who commanded and [saw that] His will was performed. a fire offering: It is given to the fire. for the Lord: For the name of the Omnipresent.

‫ם מִ יּ ֔ ָָדם ו ְהִ קְ טַ ְר ָ ֥תּ‬ ֙ ָ‫כהו ְָלֽקַ חְ ָ ֤תּ א ֹת‬ ‫וֹח‬ ֨ ‫ל־הע ָ ֹ֑לה ל ֵ ְ֤ריחַ נ‬ ַ֙ ‫ִיח‬ ֽ ָ ַ‫הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחָ ה ע‬ :‫לִפְ ֵנ֣י י ְה ָֹ֔וה אִ ֶ ֥שּׁה ֖הוּא ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬ ‫ על האיל הראשון שהעלית‬:‫על העולה‬ :‫עולה‬ ‫ לנחת רוח למי שאמר‬:‫לריח ניחוח‬ :‫ונעשה רצונו‬ :‫ לאש נתן‬:‫אשה‬ :‫ לשמו של מקום‬:'‫לה‬

26And you shall take the breast of the ram of perfection which is Aaron's, and wave it as a waving before the Lord, and it will become your portion.

‫ת־הֽחָ ֗ ֶזה מֵ ֵ ֤איל‬ ֶ ֶ‫כוו ְ ָלֽקַ חְ ָ ֣תּ א‬ ‫ְהנַפְ ָ ֥תּ‬ ֙ ‫הַ מִּ לֻּאִ י‬ ֽ ֵ ‫ם אֲ ֶ ֣שׁר ל ְַאֽהֲ ֔ר ֹן ו‬ ֖Àְ‫נוּפה לִפְ ֵנ֣י י ְה ֹ ָו֑ה ו ְהָ ָי֥ה ל‬ ֖ ָ ְ‫א ֹ֛תוֹ תּ‬ :‫לְמָ נָ ֽה‬

waving: Heb. ‫תְּ נוּפָ ה‬, an expression of moving to and fro, vantiler or ventiller in Old French, to make [horizontal] movements to and fro.

‫ וינטילי"ר‬,‫ לשון הולכה והובאה‬:‫תנופה‬ :‫בלעז ]להניף‬

270

27And you shall sanctify the breast of the

waving and the thigh of the uplifting, which was waved and which was lifted up, of the ram of perfection, of that which is Aaron's and of that which is his sons'.

‫כזו ְקִ דַּ שְׁ ֞תָּ ֵ ֣את | חֲ ֵז֣ה הַ תְּ נוּפָ֗ ה‬ ַ ‫ת ֣שׁוֹק הַ תְּ רוּמָ֔ ה אֲ ֶ ֥שׁר‬ ‫הוּנ֖ף‬ ֙ ֵ‫ו ְא‬ ‫הוּרם מֵ אֵ יל֙ הַ מִּ לֻּאִ֔ ים‬ ֑ ָ ‫ַו ֽאֲ ֶ ֣שׁר‬ ֵ ‫ֵמֽאֲ ֶ ֥שׁר ל ְַאֽהֲ ֖ר ֹן‬ :‫וּמֽאֲ ֶ ֥שׁר ְלבָנָ ֽיו‬

And you shall sanctify the breast of the waving and the thigh of the uplifting, etc.: Sanctify them for generations [to come], that their uplifting and their waving shall prevail like the breast and the thigh of the peace offering, but not [in reference] to the burning. Rather, [in the future, the ram’s breast and thigh] “shall remain for Aaron and his sons” (verse 28) to eat.

‫וקדשת את חזה התנופה ואת שוק‬ ‫ להיות‬,‫ קדשם לדורות‬:'‫התרומה וגו‬ ‫נוהגת תרומתם והנפתם כחזה ושוק של‬ ‫ אלא והיה‬,‫ אבל לא להקטרה‬,‫שלמים‬ :‫לאהרן ולבניו לאכול‬

waving: Heb. ‫‡תְּ נוּפָ ה‬, an expression of moving to and fro, vantiler or ventiller in Old French, to make [horizontal] movements to and fro.

‫ וינטילי"ר‬,‫ לשון הולכה והובאה‬:‫תנופה‬ :[‫בלעז ]להניף‬

ָ was lifted up: Heb. ‫הוּרם‬, an expression of raising and lowering.

28And so it shall remain for Aaron and his

sons as a perpetual allotment from the children of Israel; for it is an offering, and it shall remain an offering from the children of Israel of their peace offerings; it is their offering to the Lord.

:‫ לשון מעלה ומוריד‬:‫הורם‬

‫כחו ְהָ י ָה֩ ל ְַאֽהֲ ֨ר ֹן וּ ְל ָב ָ֜ניו לְחָ ק־‬ ‫ת בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ִ ֥כּי‬ ֙ ֵ‫עוֹ ֗ ָלם מֵ א‬ ‫רוּמָ ה ִי ֽהְ ֶ֨יה מֵ ֵ ֤את‬ ֞ ְ‫רוּמה ֑הוּא וּת‬ ֖ ָ ְ‫ת‬ ‫ְחי שַׁ לְמֵ יהֶ֔ ם‬ ֣ ֵ ‫בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ל֙ מִ ִזּב‬ :‫תְּ ֽרוּמָ ָ ֖תם ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

as a perpetual allotment from the children of Israel: [i. ‫ שהשלמים‬:‫לחק עולם מאת בני ישראל‬ e.,] that the peace offerings shall belong to the owners [of :‫ ואת החזה ואת השוק יתנו לכהן‬,‫לבעלים‬ the animals], but the breast and the thigh they shall give to the kohen. for it is an offering: This breast and thigh.

29The holy garments that are Aaron's shall be for his sons after him, to be exalted through them and invested with full authority through them. for his sons after him: for [the one] who comes into greatness after him. to be exalted: Heb. ‫לְמָ שְׁ חָ ה‬, [which usually means “for anointment,” here signifies] to be exalted through them. There are [instances of] ‫ מִ ◌ִ ◌ְ שִׁ יחָ ה‬that are an expression of authority, like “I have given them to you for greatness (‫( ”)לְמָ שְׁ חָ ה‬Num. 18:8); “Do not touch My great ones (‫( ”)בִמְ שִׁ יחָ י‬Ps. 105:15).

:‫ החזה ושוק הזה‬:‫כי תרומה הוא‬

‫שׁ אֲ ֶ ֣שׁר ל ְַאֽהֲ ֔ר ֹן‬ ֙ ֶ‫כטוּ ִבג ֵ ְ֤די הַ ֨קּ ֹד‬ ‫ִי ֽהְ י֥ וּ ְלב ָָנ֖יו ַאֽחֲ ָ ֑ריו לְמָ שְׁ ָ ֣חה בָהֶ֔ ם‬ :‫ֵא־בם אֶ ת־י ָָדֽם‬ ֖ ָ ‫וּלְמַ לּ‬ :‫ למי שבא בגדולה אחריו‬:‫לבניו אחריו‬ ‫ שיש משיחה‬,‫ להתגדל בהם‬:‫למשחה‬ ‫ כמו )במדבר יח ח( לך‬,‫שהיא לשון שררה‬ ‫ )תהלים קה טו( אל תגעו‬,‫נתתים למשחה‬ :‫במשיחי‬

and invested with full authority through them: Through the garments, he is invested with the Kehunah Gedolah.

‫ על ידי הבגדים הוא‬:‫ולמלא בם את ידם‬ :‫מתלבש בכהונה גדולה‬

30Seven days shall the one of his sons [who will be] the kohen in his place wear them, the one who is to enter the Tent of Meeting to serve in the Holy.

‫ָשׁם הַ כּ ֵ ֹ֛הן‬ ֧ ָ ‫לשִׁ ב ַ ְ֣עת י ָמִ֗ ים י ִ ְלבּ‬ ‫ל־א ֹהֶ ל‬ ֥ ֶ‫תַּ חְ ָ ֖תּיו מִ בּ ָָנ֑יו אֲ ֶ ֥שׁר י ָ֛ב ֹא א‬ :‫מוֹעד לְשָׁ ֵ ֥רת בּ ַֽקּ ֹדֶ שׁ‬ ֵ֖

271

Seven days: [I.e., seven] consecutive [days].

:‫ רצופין‬:‫שבעת ימים‬

shall… [who will be] the kohen in his place wear them: [The son] who will arise from his [Aaron’s] sons in his place to the Kehunah Gedolah, whom they will appoint to be Kohen Gadol.

‫ אשר יקום מבניו תחתיו‬:‫ילבשם הכהן‬ :‫ כשימנוהו להיות כהן גדול‬,‫לכהונה גדולה‬

the one who is to enter the Tent of Meeting: [I.e.,] that kohen who is prepared to enter the inner sanctum on Yom Kippur, and that is the Kohen Gadol, for the service of Yom Kippur is acceptable only through him. -[from Yoma 73a]

‫ אותו כהן המוכן‬:‫אשר יבא אל אהל מועד‬ ‫ וזהו‬,‫ליכנס לפני ולפנים ביום הכפורים‬ ‫ שאין עבודת יום הכפורים‬,‫כהן גדול‬ :‫כשרה אלא בו‬

one of his sons… in his place: [This] teaches [us] that if the Kohen Gadol has a son who equals him, they must appoint him Kohen Gadol in his place [i.e., after him]. [from Sifra on Lev. 6:15]

‫ מלמד שאם יש לו לכהן‬:‫תחתיו מבניו‬ ‫ ימנוהו כהן גדול‬,‫גדול בן ממלא את מקומו‬ :‫תחתיו‬

[who will be] the kohen in his place: From here there is proof that every expression of ‫ כּ ֹהֵ ן‬is an expression of doing, of actually serving. Therefore, the cantillation of the “tevir” extends before it [indicating a connection to the following word].

‫ מכאן ראיה כל לשון‬:‫הכהן תחתיו מבניו‬ ‫ לפיכך ניגון‬,‫כהן לשון פועל עובד ממש‬ :‫תביר נמשך לפניו‬

31You shall take the ram of perfection and cook its flesh in a holy place. in a holy place: [I.e.,] in the courtyard of the Tent of Meeting, for these peace offerings were most holy sacrifices [which had to be eaten in the courtyard of the Tent of Meeting or the courtyard of the Temple, and not in the camp of Israel or the city of Jerusalem].

32Aaron and his sons shall eat the flesh of

the ram and the bread that is in the basket, at the entrance of the Tent of Meeting. at the entrance of the Tent of Meeting: The entire courtyard is called thus.

33They shall eat those things with which

atonement has been effected, in order to invest them with full authority, to sanctify them, but a stranger shall not eat [of them], because they are a sacred thing. They shall eat those things: Aaron and his sons [shall eat them] because they are their [the ram’s and the bread’s] owners.

‫לאו ֵ ְ֛את ֵ ֥איל הַ מִּ לּ ִ ֻ֖אים תִּ ָ ֑קּח‬ :‫ְתּ אֶ ת־בְּשָׂ ֖רוֹ בְּמָ ֥ק ֹם קָ דֽ שׁ‬ ֥ ָ ‫וּבִשַּׁ ל‬ ,‫ בחצר אהל מועד‬:‫במקום קדוש‬ :‫שהשלמים הללו קדשי קדשים היו‬

‫ְשׂר‬ ֣ ַ ‫לבו ְאָ ַ֨כל ַאֽהֲ ֤ר ֹן וּ ָבנָי ֙ו אֶ ת־בּ‬ ‫הָ אַ֔ י ִל ו ְאֶ ת־הַ ֶ ֖לּחֶ ם אֲ ֶ ֣שׁר בּ ָ ַ֑סּל‬ ֵ ‫ֶ ֖פּתַ ח ֥א ֹהֶ ל‬ :‫מוֹעֽד‬ :‫ כל החצר קרוי כן‬:‫פתח אהל מועד‬

‫ם אֲ ֶ ֣שׁר כּ ַ ֻ֣פּר בָּהֶ֔ ם‬ ֙ ָ‫לגו ָ ְֽאכ ְ֤לוּ א ֹת‬ ‫לְמַ ֵ ֥לּא אֶ ת־י ָ ָ֖דם לְקַ ֵ ֣דּשׁ א ָ ֹ֑תם ו ְָז֥ר‬ :‫ִי־ק ֹדֶ שׁ ֵהֽם‬ ֥ ‫ֹאכל כּ‬ ֖ ַ ‫˜ֽא־י‬ ‫ לפי שהם‬,‫ אהרן ובניו‬:‫ואכלו אתם‬ :‫בעליהם‬

with which atonement has been effected: [I.e., with which] all alienism and repugnance [have been atoned for] for them [Aaron and his sons].

:‫ כל זרות ותיעוב‬:‫אשר כפר בהם‬

in order to invest them with full authority: with this ram and this bread.

:‫ באיל ולחם הללו‬:‫למלא את ידם‬

to sanctify them: For through these investitures, they were fully initiated into and sanctified for the kehunah.

‫ שעל ידי המלואים הללו‬:‫לקדש אותם‬ :‫נתמלאו ידיהם ונתקדשו לכהונה‬

272

because they are a sacred thing: [I.e., they are] the most holy sacrifices. From here we learned a warning [a prohibition] against a stranger [a non-kohen] who eats the most holy sacrifices, since the Torah text gives as the reason for the matter, [the fact] that they are a sacred thing.

‫ ומכאן למדנו‬,‫ קדשי קודשים‬:‫כי קדש הם‬ ‫ שנתן‬,‫אזהרה לזר האוכל קודש קודשים‬ :‫המקרא טעם לדבר משום דקדש הם‬

34If any of the flesh of the perfection [offering] or of the bread is left over until the next morning, what is left over you shall burn in fire; it shall not be eaten because it is a sacred thing.

‫ְשׂר הַ מִּ לּ ִ ֻ֛אים‬ ֧ ַ ‫לדו ְאִ ם־יִוּ ָ֞תֵ ר מִ בּ‬ ‫וּמִ ן־הַ ֶ ֖לּחֶ ם עַ ד־הַ ֑בּ ֹקֶ ר ו ְָשׂ ַֽרפְ ָ ֤תּ‬ ‫ֽאָכל כִּי־‬ ֖ ֵ ‫אֶ ת־הַ נּוֹתָ ֙ר בָּאֵ֔ שׁ ֥˜א ֵי‬ :‫֥ק ֹדֶ שׁ הֽ וּא‬

35So shall you do to Aaron and his sons, according to all that I have commanded you; for seven days you shall perform their investiture.

‫להו ְעָ שִׂ֜ יתָ ל ְַאֽהֲ ֤ר ֹן וּ ְל ָבנָי ֙ו ָ֔כּכָה‬ ‫כּ ְ֥כ ֹל אֲ שֶׁ ר־צ ִִ֖וּיתִ י א ָ ֹ֑תכָה שִׁ ב ַ ְ֥עת‬ :‫י ִ ָ֖מים תְּ מַ ֵ ֥לּא י ָָדֽם‬

So shall you do to Aaron and his sons: The Torah text repeated this and doubled it to render it essential, that if he [Moses] omitted anything of all that was stated in [the section dealing with] this matter, they [Aaron and his sons] would not be invested to be kohanim, and their service would be invalid. -[from Yoma 5a] ָ you: Heb. ‫א ָֹתכָה‬, like ‫אוֹת‬

for seven days you shall perform their investiture: in this manner and with these sacrifices, daily.

36And a bull as a sin offering you shall offer

up every day for the atonements, and you shall purify the altar by performing atonement upon it, and you shall anoint it, in order to sanctify it.

‫ שנה הכתוב‬:‫ועשית לאהרן ולבניו ככה‬ ‫ שאם חסר דבר אחד מכל‬,‫וכפל לעכב‬ ‫ לא נתמלאו ידיהם להיות‬,‫האמור בענין‬ :‫כהנים ועבודתם פסולה‬

:‫ כמו אותך‬:‫אתכה‬ ‫ בענין הזה‬:'‫שבעת ימים תמלא וגו‬ :‫ובקרבנות הללו בכל יום‬

‫ם עַ ל־‬ ֙ ‫לווּפַ֨ ר חַ טָּ֜ את ַתּֽעֲ ֶ ֤שׂה לַיּוֹ‬ ַ‫הַ כִּפֻּ ִ֔רים ו ְחִ טֵּ אתָ ֙ עַ ל־הַ מִּ ְז ֵ֔בּח‬ ָ ‫֖ עָ ָ ֑ליו‬À‫ְבּכַפֶּ ְר‬ ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֥תּ א ֹ֖תוֹ‬ :‫לְקַ דְּ שֽׁ וֹ‬

for the atonements -: Heb. ‫הַ כִּפֻּ ִרים‬-‫עַ ל‬, for the atonements, [meaning] to atone for the altar for all alienism and repugnance. Since it is stated: “for seven days you shall perform their investiture,” I know only [that] what is offered up for their [the kohanim’s] sake [must be brought all seven days], such as the rams and the bread, but what is offered up for the sake of the altar, such as the bull, which is for the purification of the altar, we did not [yet] hear [that it must be brought for seven days]. Therefore, this verse was necessary. The midrash of Torath Kohanim (Lev. 8:14) states: The atonement for the altar was necessary because perhaps someone had donated a stolen article for the work of the Mishkan and the altar. and you shall purify: Heb. ָ‫ו ְחִ טֵ את‬, [which Onkelos renders:] ‫וּתְ דַ כֵּי‬, and you shall purify. An expression of placing the blood that is applied with the finger is called ‫חִ טּוּי‬.

‫ לכפר על‬,‫ בשביל הכפורים‬:‫על הכפרים‬ ‫ ולפי שנאמר‬.‫המזבח מכל זרות ותיעוב‬ ‫ אין לי‬,‫)פסוק לה( שבעת ימים תמלא ידם‬ ‫ כגון האילים‬,‫אלא דבר הבא בשבילם‬ ‫ כגון‬,‫ אבל הבא בשביל המזבח‬,‫והלחם‬ ‫ לכך‬,‫ לא שמענו‬,‫פר שהוא לחטוי המזבח‬ ‫ ומדרש תורת כהנים‬.‫הוצרך מקרא זה‬ ‫ שמא התנדב‬,‫אומר כפרת המזבח הוצרך‬ :‫איש דבר גזל במלאכת המשכן והמזבח‬

and you shall anoint it: with the anointing oil [as below (Exod. 30:22-33)]. All anointings [were made] like a sort of Greek “chaff.” [See above on verse 2.]

‫ בשמן המשחה וכל‬:‫ומשחת אותו‬ :‫המשיחות כמין כי יונית‬

‫ לשון מתנת דמים‬,‫ ותדכי‬:‫וחטאת‬ :‫הנתונים באצבע קרוי חטוי‬

273

37For seven days you shall perform

atonement upon the altar and sanctify it. Henceforth, the altar shall be a holy of holies. Whatever touches the altar will be holy.

‫לזשִׁ ב ַ ְ֣עת י ָמִ֗ ים תְּ כַפֵּ ֙ר עַ ל־‬ ‫הַ מִּ ְז ֵ֔בּחַ ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֖תּ א ֹ֑תוֹ ו ְהָ ָי֤ה‬ ַ‫הַ מִּ ְז ֵ֨בּ ַ֙ח ֣ק ֹדֶ שׁ ָקֽדָ שִׁ֔ ים כָּל־הַ נּ ֹגֵ ֥ ע‬ :‫בַּמִּ ז ֵ ְ֖בּחַ י ִקְ ָדּֽשׁ‬

Henceforth the altar shall be a holy: Now what was its ‫ כל‬,‫ ומה היא קדושתו‬:‫והיה המזבח קדש‬ [the altar’s] sanctity? “Whatever touches the altar will be ‫ אפילו קרבן פסול‬,‫הנוגע במזבח יקדש‬ holy.” Even an invalid sacrifice that was placed upon it-the ‫ קדשו המזבח להכשירו שלא‬,‫שעלה עליו‬ altar sanctified it to render it fit so that it would not be ‫ מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח‬.‫ירד‬ taken off [the altar]. Since it is said: “Whatever touches the ,‫ראוי‬ ‫ שומע אני בין ראוי בין שאינו‬,‫יקדש‬ altar will be holy,” I understand it to mean whether it is fit ‫ כגון‬,‫כגון דבר שלא היה פסולו בקדש‬ or whether it is unfit, such as something whose disqualification did not come in the sanctuary, such as a ‫הרובע והנרבע ומוקצה ונעבד והטרפה‬ male animal or a female animal that was intimate with a ‫ תלמוד לומר וזה אשר‬,‫וכיוצא בהן‬ human, [or] an animal set aside for a sacrifice to idols, [or] ‫ מה עולה ראויה‬,‫ הסמוך אחריו‬,‫תעשה‬ an animal that was worshipped as a god, or an animal that ‫ שנראה לו כבר ונפסל משבא‬,‫אף כל ראוי‬ suffered a mortal wound or terminal illness, or [any other ‫ כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט‬,‫לעזרה‬ disqualification] like them. Therefore, the Torah states: ‫במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו וכיוצא‬ “And this is what you shall offer upon the altar,” immediately following it [this verse]. Just as the burnt :‫בהן‬ offering is fit, so is it with anything that was already fit and became disqualified after entering the courtyard, such as a sacrifice that stayed overnight, a sacrifice that was taken out of the courtyard, a sacrifice that was ritually unclean, [a sacrifice] that was slaughtered with an intention of [offering it up or eating its flesh] outside the time allotted for it or outside the proper place, and [any other disqualification] like them. -[from Zev. 83a, Sifra on Lev. 6:2]

altar: lambs in their first year, two a day, continually.

ַ‫לחו ְ ֶ֕זה אֲ ֶ ֥שׁר ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה עַ ל־הַ מִּ ז ֵ ְ֑בּח‬ ‫ָשׂים בְּנֵ ֽי־שָׁ ָנ֛ה שְׁ נַ ֥ י ִם לַיּ֖ וֹם‬ ֧ ִ ‫ְכּב‬ :‫תָּ ִמֽיד‬

39The one lamb you shall offer up in the morning and the other lamb you shall offer up in the afternoon.

‫לטאֶ ת־הַ ֶ ֥כּבֶשׂ ָהֽאֶ ָ ֖חד ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה‬ ‫ת הַ ֶ ֣כּבֶשׂ הַ שֵּׁ ִ֔ני ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה‬ ֙ ֵ‫ב ַ֑בּ ֹקֶ ר ו ְא‬ :‫בּי ִם‬ ֽ ָ ‫ֵ ֥בּין ָהֽעַ ְר‬

40And one tenth of fine flour, thoroughly

‫ת‬ ֙ ‫מו ְעִ שָּׂ ֨ר ֹן ֜ס ֹלֶת בּ ָ֨לוּל ְבּ ֶ ֤שׁמֶ ן כָּתִ י‬ ‫ִיעת הַ ִ ֖הין ָ֑יי ִן‬ ֥ ִ ‫ֶ ֣רבַע הַ הִ֔ ין ו ְ ֵ֕נסֶ ‡ ְרב‬ :‫ל ֶ ַ֖כּבֶשׂ ָהֽאֶ ָחֽד‬

38And this is what you shall offer upon the

mixed with a quarter of a hin of crushed [olive] oil, and a libation of one quarter of a hin of wine, for the one lamb. And one-tenth of fine flour: A tenth of an ephah, [the volume of] forty-three and one-fifth eggs.

of crushed [olive] oil: Crushed is not stated as being obligatory, but [simply] to make it acceptable. Since it says: “crushed for lighting” (Exod. 27:20), implying “for [use as] lighting” but not [to be used] for meal offerings, I would possibly think [that the verse means] to disqualify it for meal offerings. Therefore, the Torah states here, “crushed.” Consequently, “crushed for lighting” was stated only to exclude meal offerings, that they do not require crushed [oil], for even oil ground in a mill is acceptable for them. -[from Men. 86b]

‫ ארבעים‬,‫ עשירית האיפה‬:‫ועשרון סולת‬ :‫ושלש ביצים וחומש ביצה‬ ‫ לא לחובה נאמר כתית אלא‬:‫בשמן כתית‬ ‫ לפי שנאמר )לעיל כז כ( כתית‬,‫להכשיר‬ ‫ יכול‬,‫ ומשמע למאור ולא למנחות‬,‫למאור‬ ,‫ תלמוד לומר כאן כתית‬,‫לפסלו למנחות‬ ‫ולא נאמר )שמות כז כ( כתית למאור אלא‬ ‫ שאף‬,‫למעט מנחות שאין צריך כתית‬ :‫הטחון בריחים כשר בהן‬

274

a quarter of a hin: Three logs. and a libation: for the basins, as we learned in tractate Succah (48a): Two silver basins were at the top of the altar, and they were perforated like two fine nostrils. He [the kohen] would pour the wine into it [these basins], and it would flow and exit through the “nostril” and fall on the roof of the altar, from where it would descend [through holes in the altar] to the foundations, in the altar of the Temple, and in the copper altar it would descend from the altar to the ground.

41And the other lamb you shall offer up in the afternoon; you shall offer [it] up like the meal offering of the morning and its libation, as a spirit of satisfaction, a fire offering to the Lord.

:‫ שלשה לוגין‬:‫רבע ההין‬ ‫ כמו ששנינו במסכת סוכה‬,‫ לספלים‬:‫ונסך‬ ‫)מח א( שני ספלים של כסף היו בראש‬ ,‫ ומנוקבים כמין שני חוטמין דקים‬,‫המזבח‬ ‫נותן היין לתוכו והוא מקלח ויוצא דרך‬ ‫ ומשם יורד‬,‫החוטם ונופל על גג המזבח‬ ‫ ובמזבח‬,‫לשיתין במזבח בית עולמים‬ :‫הנחשת יורד מן המזבח לארץ‬

‫ת הַ ֶ ֣כּבֶשׂ הַ שֵּׁ ִ֔ני ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה ֵ ֣בּין‬ ֙ ֵ‫מאו ְא‬ ֙‫ָהֽעַ ְר ָ ֑בּי ִם כְּמִ נְחַ֨ ת הַ ֤בּ ֹקֶ ר וּ ְכנִסְ כָּהּ‬ ‫ִיח ֹחַ אִ ֶ ֖שּׁה‬ ֔ ‫ַתּֽעֲ שֶׂ ה־ ֔ ָלּהּ ל ֵ ְ֣ריחַ נ‬ :‫ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

as a spirit of satisfaction: This is stated regarding the ‫ שמנחת‬,‫ על המנחה נאמר‬:‫לריח ניחח‬ meal offering, for the meal offering of libations is entirely ‫ וסדר הקרבתן האיברים‬,‫נסכים כולה כליל‬ burned, and the order of their sacrifice is: first the limbs [of ‫ שנאמר )ויקרא‬,‫בתחלה ואחר כך המנחה‬ the burnt offering] and afterwards the meal offering, as it is :‫כג לז( עולה ומנחה‬ said: “burnt offering and meal offering” (Lev. 23:37).

42It shall be a continual burnt offering for

your generations, at the entrance of the Tent of Meeting before the Lord, where I will arrange meetings with you, to speak to you there. continual: Daily, without a day intervening.

‫מבע ַ ֹ֤לת תָּ מִ י ֙ד לְד ֣ ֹר ֹתֵ י ֶ֔כם ֶ ֥פּתַ ח‬ ‫ל־מוֹעד לִפְ ֵנ֣י י ְה ֹ ָו֑ה אֲ שֶׁ֨ ר‬ ֶ‫ֽא ֹה‬ ֵ֖ À‫ם שָׁ֔ מָּ ה לְדַ ֵ ֥בּר אֵ ֶ ֖לי‬ ֙ ‫אִ וּ ֵ ָ֤עד ָל ֶכ‬ :‫ָשֽׁם‬ ‫ ולא יפסיק יום‬,‫ מיום אל יום‬:‫תמיד‬ :‫בינתים‬

where I will arrange meetings with you: When I arrange ‫ כשאקבע מועד לדבר‬:‫אשר אועד לכם‬ a time to speak to you, I will arrange it to come there. ‫ ויש מרבותינו‬.‫אליך שם אקבענו לבא‬ Some of our Rabbis derive from here that since the time ‫ שמעל מזבח הנחשת היה‬,‫למדים מכאן‬ the Mishkan was erected, the Holy One, blessed is He, ,‫הקב"ה מדבר עם משה משהוקם המשכן‬ spoke to Moses from above the copper altar. Others, ‫ כמו שנאמר‬,‫ויש אומרים מעל הכפרת‬ however, say that [He spoke to Moses] from above the ark ‫)שמות כה כב( ודברתי אתך מעל‬ cover, as it is said: “and I will speak with you from atop the ark cover” (Exod. 25:22), and “where I will arrange ‫ ואשר אועד לכם האמור כאן אינו‬,‫הכפורת‬ meetings with you,” stated here, is not stated about the ‫ אלא על אהל מועד‬,‫אמור על המזבח‬ altar but about the Tent of Meeting mentioned in the verse. :‫הנזכר במקרא‬ -[from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 14]

43There I will arrange meetings with the children of Israel, and it will be sanctified by My glory.

‫מגו ְנ ֹֽעַ דְ ִ ֥תּי ָ ֖שׁמָּ ה ִלב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ :‫וְנִקְ ַ ֖דּשׁ ִבּכְב ִֹדֽי‬

There I will arrange meetings: I will arrange to speak ‫ כמלך‬,‫ אתועד עמם בדבור‬:‫ונועדתי שמה‬ with them [the children of Israel], as a king who arranges a :‫הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם‬ place to speak there with his servants. and it will be sanctified: [I.e.,] the Mishkan [will be sanctified].

:‫ המשכן‬:‫ונקדש‬

275

by My glory: Heb. ‫ ִבּכְב ֹדִ י‬. That My Shechinah will dwell in ‫ ומדרש‬.‫ שתשרה שכינתי בו‬:‫בכבודי‬ it. The aggadic midrash, however, says: Do not read ,[‫ אלא ]בכבודי‬,‫אגדה אל תקרי בכבודי‬ ‫ ִבּכְב ֹדִ י‬, but ‫בִּמְ ֻכבָּדַ י‬, with My honored ones. Here He hinted ‫ כאן רמז לו מיתת בני‬,‫במכובדים שלי‬ to him [Moses] about the death of Aaron’s sons on the day ‫ וזהו שאמר משה‬,‫אהרן ביום הקמתו‬ it [the Mishkan] was erected. This is what Moses [meant ‫)ויקרא י ג( הוא אשר דבר ה' לאמר‬ when he] said, “This is what the Lord spoke, saying, ‘With :‫ ונקדש בכבודי‬,‫ והיכן דבר‬,‫בקרובי אקדש‬ those close to Me I will be sanctified’” (Lev. 10:3). Now where did He speak? “And it will be sanctified by My glory.” -[from Sifra, Lev. 10:3; Zev. 115b]

44I will sanctify the Tent of Meeting and the altar, and I will sanctify Aaron and his sons to serve Me [as kohanim]. 45I will dwell in the midst of the children of

Israel and I will be their God. 46They will know that I, the Lord, am their

God, Who brought them out of the land of Egypt in order that I may dwell in their midst; I am the Lord, their God. in order that I may dwell in their midst: With the intention that I dwell in their midst.

‫מוֹעד‬ ֥ ֶ‫מדו ְקִ דַּ שְׁ ִ ֛תּי א‬ ֖ ֵ ‫ת־א ֹהֶ ל‬ ַ ֶ‫ו ְאֶ ת־הַ מִּ ז ֵ ְ֑בּחַ ו ְא‬ ‫ת־אֽהֲ ֧ר ֹן ו ְאֶ ת־‬ :‫ַהן ִלֽי‬ ֥ ֵ ‫בּ ָָנ֛יו אֲ קַ ֵ ֖דּשׁ ְלכ‬ ‫מהו ָ ְ֣שׁ ַכנְתִּ֔ י בּ ְ֖תוֹ‡ בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל‬ ִ ‫ָהם ֵל‬ :‫ֽא˜הֽים‬ ֖ ֶ ‫ו ְהָ ִ ֥ייתִ י ל‬ ‫מוו ְ ָי ֽדְ ֗עוּ ִ ֣כּי אֲ ִנ֤י י ְהֹו ָה֙ אֱ ֣˜הֵ יהֶ֔ ם‬ ‫הוֹצאתִ י א ָ ֹ֛תם מֵ ֶ ֥א ֶרץ‬ ֧ ֵ ‫אֲ שֶׁ֨ ר‬ ‫ְתוֹכם אֲ ִנ֖י י ְה ֹ ָו֥ה‬ ֑ ָ ‫מִ צ ַ ְ֖רי ִם לְשָׁ כְנִ ֣י ב‬ :‫יהֽם‬ ֶ ֵ‫אֱ ˜ֽה‬ ‫ על מנת לשכון אני‬:‫לשכני בתוכם‬ :‫בתוכם‬

276

Chapter 30 1You shall make an altar for bringing incense up in smoke; you shall make it out of acacia wood. for bringing incense up in smoke: Heb. ‫מִ קְ טַ ר קְ ט ֶֹרת‬, to raise smoke up on it, namely the smoke of incense.

2It shall be one cubit long and one cubit wide, a square, and two cubits high; its horns shall be [one piece] with it. 3You shall overlay it with pure gold, its top,

its walls all around, and its horns; and you shall make for it a golden crown all around. its top: This one [altar] had a top. The altar for burnt offerings [i.e., the copper altar], however, did not have a top, but the hollow space within it was filled with earth whenever they camped. a golden crown: This symbolized the crown of the kehunah.

4You shall make two golden rings for it underneath its crown on its two corners, you shall make [them] on its two sides, so that it should serve as holders for poles with which to carry it. its… corners: Heb. ‫ ַצלְע ָֹתיו‬. Here it is a term meaning corners, as the Targum [Onkelos] renders, [unlike in Exod. 25:12, 26:20, 26, 27, where ‫ ֶצלַע‬means a side,] because it says [further in the verse]: “on its two sides,” [meaning] on its two corners that are on its two sides.

‫או ְעָ ִ ֥שׂיתָ מִ ז ֵ ְ֖בּחַ מִ קְ ַ ֣טר קְ ֑ט ֹ ֶרת‬ :‫עֲ ֵ ֥צי שִׁ ִ ֖טּים ַתּֽעֲ ֶ ֥שׂה א ֹתֽ וֹ‬ ‫ להעלות עליו קטור עשן‬:‫מקטר קטרת‬ :‫סמים‬

ַ‫אָרכּ֜ וֹ ו ְאַ ָ ֤מּה ָרחְ בּ ֙וֹ ָר ֣בוּע‬ ְ ‫באַ מָּ֨ ה‬ ‫ִי ֽהְ ֶ֔יה ו ְאַ מָּ ַ ֖תי ִם ֽק ֹמָ ֑תוֹ מִ ֶ֖מּנּוּ‬ :‫קַ ְרנ ָֹתֽיו‬ ‫גוְצִפִּ יתָ֨ א ֹ֜תוֹ ז ָ ָ֣הב טָ ֗הוֹר אֶ ת־גַּגּ֧ וֹ‬ ִ ֶ‫ו ְא‬ ‫ת־קֽיר ָ ֹ֛תיו סָ ִ ֖ביב ו ְאֶ ת־קַ ְרנ ָ ֹ֑תיו‬ :‫ו ְעָ ִ ֥שׂיתָ ֛לּוֹ זֵ ֥ר ז ָ ָ֖הב סָ ִבֽיב‬ ‫ אבל מזבח העולה‬,‫ זה היה לו גג‬:‫את גגו‬ ‫ אלא ממלאים חללו אדמה‬,‫לא היה לו גג‬ :‫בכל חנייתן‬ :‫ סימן הוא לכתר כהונה‬:‫זר זהב‬

| ‫ה־לּוֹ‬ ֣ ֶ‫דוּשְׁ תֵּ ֩י טַ בּ ְ֨ע ֹת זָהָ֜ ב ַתּֽעֲ שׂ‬ ‫מִ ַ ֣תּחַ ת ְלזֵר֗ וֹ ֚עַ ל שְׁ ֵ ֣תּי ַצלְע ֹתָ֔ יו‬ ֙‫ַתּֽעֲ ֶ ֖שׂה עַ ל־שְׁ ֵ ֣ני צ ָ ִ֑דּיו ו ְהָ י ָה‬ ‫ָשׂאת א ֹ֖תוֹ‬ ֥ ֵ ‫ָתּים ְלב ֔ ִַדּים ל‬ ֣ ִ ‫ְלב‬ :‫בּ ֵָהֽמָּ ה‬ ,‫ כתרגומו‬,‫ כאן הוא לשון זויות‬:‫צלעותיו‬ ‫ על שתי זויותיו‬,‫לפי שנאמר על שני צדיו‬ :‫שבשני צדיו‬

it should serve: Heb. ‫ו ְהָ י ָה‬, lit., and it shall be [in the singular, referring to] the making of these rings.

:‫ מעשה הטבעות האלה‬:‫והיה‬

as holders for the poles: The ring [itself] shall be a holder for a pole.

‫ לכל בית תהיה הטבעת‬:‫לבתים לבדים‬ :‫לבד‬

wood and overlay them with gold.

‫הו ְעָ ִ ֥שׂיתָ אֶ ת־הַ בּ ִ ַ֖דּים עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ :‫ית א ָ ֹ֖תם ז ָָהֽב‬ ֥ ָ ִ‫וְצִפּ‬

6And you shall place it in front of the dividing curtain, which is upon the Ark of Testimony, in front of the ark cover, which is upon the testimony, where I will arrange to meet with you.

‫וו ְנָ ֽתַ ָ ֤תּה א ֹת ֙וֹ לִפְ ֵנ֣י הַ פָּ ֔ר ֹכֶת אֲ ֶ ֖שׁר‬ ‫עַ ל־אֲ ֣ר ֹן ָהֽעֵ ֻ ֑דת לִפְ ֵנ֣י הַ כּ ַ֗פּ ֹ ֶרת‬ ֖Àְ‫ל־העֵ ֔ ֻדת אֲ ֶ ֛שׁר אִ וּ ֵ ָ֥עד ל‬ ֣ ָ ַ‫אֲ שֶׁ ֙ר ע‬ :‫ָשֽׁמָּ ה‬

5You shall make the poles out of acacia

277

in front of the dividing curtain: Perhaps you will say [that the altar should be] removed or at a distance opposite the ark, either to the north or to the south. Therefore, the Torah says: “in front of the ark cover,” meaning directly opposite the ark on the outside [of the Holy of Holies]. -[from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 4,]

7Aaron shall make incense of spices go up

in smoke upon it; every morning when he sets the lamps in order, he shall make it go up in smoke. when he sets… in order: Heb. ‫בְּהֵ יטִ יבוֹ‬, a word referring to the cleaning of the cups of the menorah from the ashes of the wicks that burned at night. He would clean them every morning.

‫ שמא תאמר משוך מכנגד‬:‫לפני הפרכת‬ ‫ תלמוד לומר לפני‬,‫הארון לצפון או לדרום‬ :‫ מכוון כנגד הארון מבחוץ‬,‫הכפרת‬

‫זו ְהִ קְ ִ ֥טיר עָ ָ ֛ליו ַאֽהֲ ֖ר ֹן קְ ֣ט ֹ ֶרת‬ ‫יבוֹ‬ ֛ ִ‫סַ ִ ֑מּים בּ ַ֣בּ ֹקֶ ר בּ ַ֗בּ ֹקֶ ר בּ ְֵהֽיט‬ :‫ירנָּה‬ ֽ ֶ ִ‫אֶ ת־הַ נּ ֵ֖ר ֹת י ַקְ ט‬ ‫ לשון נקוי הבזיכין של המנורה‬:‫בהיטיבו‬ ‫ והיה‬,‫מדשן הפתילות שנשרפו בלילה‬ :‫מטיבן בכל בקר ובקר‬

the lamps: Heb. ‫הַ נֵּר ֹת‬. luzes, lozes, luses, luces in Old ‫ לוצי"ש בלעז ]מנורות[ וכן כל נרות‬:‫הנרות‬ French, [i.e.,] lamps. This is true of all ‫ נֵרוֹת‬mentioned in ‫ חוץ ממקום שנאמר‬,‫האמורות במנורה‬ the context of the menorah, except where ‫הַ עִ לָאָה‬, which is :‫ שהוא לשון הדלקה‬,‫שם העלאה‬ an expression of kindling, is mentioned.

8And when Aaron kindles the lights in the

afternoon, he shall make it go up in smoke, continual incense before the Lord for your generations.

‫חוּב ְַהֽעֲ ֨˜ת ַאֽהֲ ֧ר ֹן אֶ ת־הַ נּ ֵ֛ר ֹת ֵ ֥בּין‬ ‫ירנָּה קְ ֧ט ֹ ֶרת תָּ ִ ֛מיד‬ ֑ ֶ ִ‫ָהֽעַ ְר ַ ֖בּי ִם י ַקְ ט‬ :‫לִפְ נֵ ֥י י ְה ָֹ֖וה לְד ֹֽר ֹתֵ ֶיכֽם‬

And when… kindles: Heb. ‫וּבְהַ עִ ˜ת‬, lit., and when… causes to ascend. When he will kindle them to cause their flame to ascend.

:‫ כשידליקם להעלות להבתן‬:‫ובהעלות‬

he shall make it go up in smoke: Every day, one pras in the morning and [one] pras in the afternoon. -[from Ker. 6b]

‫ בכל יום פרס מקטיר שחרית‬:‫יקטירנה‬ :‫ופרס מקטיר בין הערבים‬

9You shall offer up on it no alien incense, burnt offering, or meal offering, and you shall pour no libation upon it. You shall offer up on it: On this [golden] altar. alien incense: Any donated incense; they are all alien except for this one. -[from Men. 50a, b]

ַ ‫˜א־תֽעֲ ֥לוּ עָ ָ ֛ליו קְ ֥ט ֹ ֶרת ז ָ ָ֖רה‬ ‫ט‬ ‫ו ְע ָ ֹ֣לה וּמִ נ ָ ְ֑חה ו ְ ֵ֕נסֶ ‡ ֥˜א תִ סְּ כ֖ וּ‬ :‫עָ ָלֽיו‬ :‫ על מזבח זה‬:‫לא תעלו עליו‬ ‫ כולן‬.‫ שום קטורת של נדבה‬:‫קטרת זרה‬ :‫זרות לו חוץ מזו‬

burnt offering, or meal offering: Neither burnt offerings nor meal offerings. A burnt offering is one of an animal or fowl. A meal offering is one of bread.

‫ עולה של‬,‫ ולא עולה ומנחה‬:‫ועולה ומנחה‬ :‫ ומנחה היא של מין לחם‬,‫בהמה ועוף‬

10But Aaron shall make atonement upon its horns once a year; with the blood of the sin offering of the atonements, once a year he shall effect atonement upon it for your generations; it is a holy of holies to the Lord.

‫אַחת‬ ֖ ַ ‫יוְכ ֶ ִ֤פּר ַאֽהֲ ר ֹ֙ן עַ ל־קַ ְרנ ֹתָ֔ יו‬ ‫בַּשָּׁ ָנ֑ה מִ דַּ֞ ם חַ ַ ֣טּאת הַ כִּפֻּ ִ֗רים‬ ‫אַחת בַּשָּׁ נָה֙ יְכ ֵ ַ֤פּר עָ לָי ֙ו לְד ֣ ֹר ֹתֵ י ֶ֔כם‬ ַ֤ ָ :‫שׁ־קֽדָ ִ ֥שׁים ֖הוּא ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬ ֶ‫ֽק ֹד‬

278

But Aaron shall make atonement: [This refers to] applications of blood [on the horns of the altar]. once a year: On Yom Kippur. This is what is stated in [parshath] “Acharei Moth” : “And he shall go out to the altar that is before the Lord and make atonement upon it” (Lev. 16:18). the sin offering of the atonements: They are the bull and the kid of Yom Kippur, which atone for ritual contamination regarding the sanctuary and its holy things. -[from Shevuoth 2b] a holy of holies: Heb. ‫קָ דָ שִׁ ים‬-‫ק ֹדֶ שׁ‬. The altar is sanctified for these things only, and for no other service.

11The Lord spoke to Moses, saying: 12"When you take the sum of the children of Israel according to their numbers, let each one give to the Lord an atonement for his soul when they are counted; then there will be no plague among them when they are counted.

:‫ מתן דמים‬:‫וכפר אהרן‬

‫ הוא שנאמר‬,‫ ביום הכפורים‬:‫אחת בשנה‬ ‫באחרי מות )ויקרא טז יח( ויצא אל‬ :‫המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו‬ ‫ הם פר ושעיר של יום‬:‫חטאת הכפורים‬ ‫הכפורים המכפרים על טומאת מקדש‬ :‫וקדשיו‬ ‫ המזבח מקודש לדברים‬:‫קדש קדשים‬ :‫הללו בלבד ולא לעבודת אחרת‬

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫יאוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‫ת־ר ֹאשׁ בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ֘ל‬ ֥ ֶ‫יב ִ ֣כּי תִ ֞שָּׂ א א‬ ‫לִפְ ֻקֽדֵ יהֶ ֒ם ו ְ ָ֨נתְ נ֜ וּ ִ ֣אישׁ ֧כּ ֹפֶ ר נַפְ ֛שׁוֹ‬ ‫ַלֽיה ָֹ֖וה בִּפְ ֣ק ֹד א ָ ֹ֑תם ו ְ˜א־ ִי ֽהְ ֶי֥ה‬ :‫ָהם ֶ ֖נגֶף בִּפְ ֥ק ֹד א ָֹתֽם‬ ֶ֛ ‫ב‬

When you take: Heb. ‫ ִכּי תִ שָׂ א‬. [This is] an expression of taking, as the Targum [Onkelos] renders. [I.e.,] when you wish to take the sum [total] of their numbers to know how many they are, do not count them by the head, but each one shall give a half-shekel, and you shall count the shekels. [Thereby] you will know their number.

‫ כשתחפוץ‬,‫ כתרגומו‬,‫ לשון קבלה‬:‫כי תשא‬ ‫ אל‬,‫לקבל סכום מנינם לדעת כמה הם‬ ‫ אלא יתנו כל אחד מחצית‬,‫תמנם לגלגולת‬ :‫השקל ותמנה את השקלים ותדע מנינם‬

then there will be no plague among them: for the evil eye has power over numbered things, and pestilence comes upon them, as we find in David’s time (II Sam. 24).

‫ שהמנין שולט בו עין‬:‫ולא יהיה בהם נגף‬ ‫ כמו שמצינו בימי‬,‫הרע והדבר בא עליהם‬ :‫דוד‬

13This they shall give, everyone who goes

through the counting: half a shekel according to the holy shekel. Twenty gerahs equal one shekel; half of [such] a shekel shall be an offering to the Lord. This they shall give: He [God] showed him [Moses] a sort of coin of fire weighing half a shekel, and He said to him, “Like this one they shall give.” -[from Tanchuma 9; Tanchuma Buber, Naso p. 35; Pesikta d’Rav Kahana 19a; Midrash Psalms 91:1; Yerushalmi, Shekalim 1:4]

ָ ‫יג ֶז֣ה | י ִתְּ נ֗ וּ כּ‬ ‫ָל־הֽע ֹ ֵב ֙ר עַ ל־‬ ‫ְשׁקֶ ל‬ ֣ ֶ ‫הַ פְּ קֻ ֔ ִדים ַמֽחֲ ִ ֥צית הַ ֶ ֖שּׁקֶ ל בּ‬ ‫הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ עֶ שְׂ ִ ֤רים גּ ֵָרה֙ הַ שֶּׁ֔ קֶ ל‬ :‫רוּמה ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬ ֖ ָ ְ‫ַמֽחֲ ִ ֣צית הַ שֶּׁ֔ קֶ ל תּ‬ ,‫ הראה לו כמין מטבע של אש‬:‫זה יתנו‬ ‫ ואומר לו כזה‬,‫ומשקלה מחצית השקל‬ :‫יתנו‬

who goes through the counting: Heb. ‫הַ פְ קֻ דִ ים‬-‫הָ עֹבֵר עַ ל‬. ‫ דרך המונין מעבירין‬:‫העבר על הפקודים‬ It is customary for those who count to pass the ones who ‫ וכן לשון )ויקרא כז‬,‫את הנמנין זה אחר זה‬ have been counted one following another, and so [too the ‫ וכן‬,‫לב( כל אשר יעבור תחת השבט‬ word ‫ י ַעִ ב ֹר‬in] “each one that passes under the rod” (Lev. :‫מונה‬ ‫ידי‬ ‫)ירמיה לג יג( תעבורנה הצאן על‬ 27:32), and so [the word ‫ ַתּעִ ב ְֹרנָה‬in] “flocks will again pass under the hands of one who counts them” (Jer. 33:13).

279

half a shekel according to the holy shekel: By the weight of the shekel that I fixed for you [against which] to weigh the holy shekels, such as the shekels mentioned in the section dealing with personal evaluations (Lev. 27:1-8) and [in the section concerning] inherited fields (Lev. 27:16-21).

‫ במשקל‬:‫מחצית השקל בשקל הקודש‬ ‫השקל שקצבתי לך לשקול בו שקלי‬ ‫ כגון שקלים האמורין בפרשת‬,‫הקדש‬ :‫ערכין ושדה אחוזה‬

Twenty gerahs equal one shekel: Now He explains to you how much it is.

‫ עכשיו פירש לך כמה‬:‫עשרים גרה השקל‬ :‫הוא‬

gerahs: Heb. ‫ג ֵָרה‬, a word meaning a ma’ah [a small coin]. Likewise, “will come to prostrate himself before him for a ַ ִ‫ )א‬and a morsel of bread” (I Sam. silver piece (‫גוֹרתכֶּסֶ ף‬ 2:36).

'‫ וכן בשמואל )בשמואל א‬,‫ לשון מעה‬:‫גרה‬ ‫ב לו( יבוא להשתחות לו לאגורת כסף‬ :‫וככר לחם‬

Twenty gerahs equal one shekel: for a whole shekel equals four zuzim, and the zuz was originally five ma’oth, but they came and added a sixth to it and raised it to six ma’oth of silver, and half of this shekel [of] which I have spoken to you [here in this verse], they shall give as an offering to the Lord.

,‫ השקל השלם‬:‫עשרים גרה השקל‬ ‫ והזוז מתחלתו‬,‫שהשקל ארבעה זוזים‬ ‫ אלא באו והוסיפו עליו שתות‬,‫חמש מעות‬ ‫ ומחצית השקל‬,‫והעלוהו לשש מעה כסף‬ :'‫ יתנו תרומה לה‬,‫ שאמרתי לך‬,‫הזה‬

14Everyone who goes through the counting, from the age of twenty and upward, shall give an offering to the Lord.

‫יד ֗כּ ֹל ָהֽע ֹ ֵב ֙ר עַ ל־הַ פְּ קֻ ֔ ִדים מִ ֶ ֛בּן‬ ‫רוּמת‬ ֥ ַ ְ‫עֶ שְׂ ִ ֥רים שָׁ ָנ֖ה ו ָ ָ֑מעְ לָה י ֵ ִ֖תּן תּ‬ :‫י ְה ֹ ָו ֽה‬

from the age of twenty and upward: [The Torah] teaches you here that no one under twenty years old goes out [to serve] in the army or is counted among men.

15The rich shall give no more, and the poor

shall give no less than half a shekel, with which to give the offering to the Lord, to atone for your souls.

,‫ למדך כאן‬:‫מבן עשרים שנה ומעלה‬ ‫שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא ונמנה‬ :‫בכלל אנשים‬

‫טו ֶהֽעָ ִ ֣שׁיר ˜ֽא־י ְַר ֶ֗בּה ו ְהַ דַּ ל֙ ֣˜א‬ ‫ת‬ ֙ ֵ‫י ַמְ עִ֔ יט מִ ַמּֽחֲ ִ ֖צית הַ ָ ֑שּׁקֶ ל לָת‬ ‫רוּמת י ְה ָֹ֔וה ְלכ ֵ ַ֖פּר עַ ל־‬ ֣ ַ ְ‫אֶ ת־תּ‬ :‫שׁ ֹתֵ ֶיכֽם‬ ֽ ְ‫נַפ‬

280

to atone for your souls: That they should not be struck ‫ שלא תנגפו על ידי‬:‫לכפר על נפשתיכם‬ by a plague because of the counting. Another explanation: ‫ לפי‬,‫ דבר אחר לכפר על נפשותיכם‬.‫המנין‬

‫ שנכתב‬,‫שרמז להם כאן שלש תרומות‬ ‫כאן תרומת ה' שלוש פעמים אחת תרומת‬ ‫ שמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן‬,‫דנים‬-‫א‬ ‫ ועלה‬,‫ונתנו כל אחד ואחד מחצית השקל‬ ‫ שנאמר )שמות לח כה( וכסף‬,‫למאת ככר‬ -‫ ומהם נעשו הא‬,‫פקודי העדה מאת ככר‬ ‫ שנאמר )שמות לח כז( ויהי מאת‬,‫דנים‬ ‫ והשנית אף היא על ידי‬.'‫ככר הכסף וגו‬ ‫ הוא המנין‬,‫ משהוקם המשכן‬,‫מנין שמנאן‬ ‫האמור בתחלת חומש הפקודים )במדבר‬ ,‫א א( באחד לחדש השני בשנה השנית‬ ‫ והן לקנות‬,‫ונתנו כל אחד מחצית השקל‬ ,‫מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה‬ ‫ ועל אותה‬,‫והושוו בהם עניים ועשירים‬ ,‫תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם‬ ‫ והשלישית‬.‫שהקרבנות לכפרה הם באים‬ ‫ כמו שנאמר )שמות‬,‫היא תרומת המשכן‬ ‫ ולא‬,‫לה כד( כל מרים תרומת כסף ונחשת‬ ‫ אלא איש איש מה‬,‫היתה יד כולם שוה בה‬ :‫שנדבו לבו‬

to atone for your souls: [This was written] because [God] hinted to them [the Israelites] here [about] three offerings, because “an offering to the Lord” is written here three times. The first [represents] the offering [of silver] for the sockets [of the Mishkan], for he [Moses] counted them when they commenced with the donations for the Mishkan. Everyone gave a half-shekel, amounting to one hundred talents, as it is said: “And the silver of the community census was one hundred talents” (Exod. 38:25). The sockets were made from this, as it is said: “One hundred talents of the silver was [used to cast the sockets of the Mishkan and the sockets of the dividing curtain]” (Exod. 38:27). The second [offering mentioned here] was also [collected] through counting, for he [Moses] counted them after the Mishkan was erected. This is the counting mentioned in the beginning of the Book of Numbers: “on the first of the second month in the second year” (Num. 1:1). [For this offering] everyone gave a half-shekel, [the total of] which was [earmarked] for the purchase of communal sacrifices for every year. The rich and poor were equal in them [i.e., they gave equally in these two offerings]. Concerning that [second] offering, it is said: “to atone for your souls,” because the sacrifices are brought for the purpose of atonement. The third one [offering] is the offering for the Mishkan, as it is said: “Whoever set aside an offering of silver or copper” (Exod. 35:24). In this [offering] not everyone gave the same amount, but each one [gave] according to what his heart inspired him to give. -[from Shekalim 2b]

16You shall take the silver of the

atonements from the children of Israel and use it for the work of the Tent of Meeting; it shall be a remembrance for the children of

‫ת־כּסֶ ף הַ כִּפֻּ ִ֗רים‬ ֣ ֶ ֶ‫טזו ְָלֽקַ חְ ֞תָּ א‬ ‫ת בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ו ְנָ ֽתַ ָ ֣תּ א ֹ֔תוֹ עַ ל־‬ ֙ ֵ‫מֵ א‬ ‫מוֹעד ו ְהָ י ָה֩ ִל ְב ֵ֨ני‬ ֑ ֵ ‫עֲ ב ַ ֹ֖דת ֣א ֹהֶ ל‬

281

Israel before the Lord, to atone for your souls." and use it for the work of the Tent of Meeting: [From this] you learn that they were commanded to count them at the beginning of the donation for the Mishkan after the incident of the calf. [They were commanded then] because a plague had befallen them, as it is said: “And the Lord plagued the people” (Exod. 32:35). This can be compared to a flock of sheep, treasured by its owner, which was stricken with pestilence. When it [the pestilence] was over, he [the owner] said to the shepherd, “Please count my sheep to know how many are left,” in order to make it known that he treasured it [the flock] (Tanchuma, Ki Thissa 9). It is, however, impossible to say that this counting [mentioned here] was the [same] one mentioned in the Book of Numbers, for in that one [counting] it says: “on the first of the second month” (Num. 1:1), and the Mishkan was erected on the first [day] of the first month, as it is said: On the day of the first month, on the first of the month, you shall erect, etc. (Exod. 40:2). The sockets were made from shekels realized from that counting, as it is said: “One hundred talents of the silver were used to cast, etc.” (Exod. 38:27). Thus you learn that they [the countings] were two-one at the beginning of their donation [to the Mishkan] after Yom Kippur in the first year [after the Exodus], and one in the second year in Iyar after the Mishkan had been erected. Now if you ask, how is it possible that in both of these countings the Israelites equaled six hundred three thousand, five hundred fifty? In the case of the silver of the community census, it says this number, and also in the Book of Numbers it says the same: “And all the counted ones were six hundred three thousand, five hundred fifty” (Num. 1:46). Were they [the countings] not in two [separate] years? It is impossible that in the first census there were none who were nineteen years old and consequently not counted, and by the second counting became twenty years old [and were counted]. The answer to this matter is that in the context of the ages of people, they were counted in the same year, but in the context of the Exodus they [the two dates] were two [separate] years, since [to figure the time] from the Exodus, we count from [the month of] Nissan, as we learned in [tractate] Rosh Hashanah (2b). In this context, the Mishkan was built in the first year [after the Exodus] and erected in the second year, for the new year started on the first of Nissan. People’s ages, however, are counted according to the number of years of the world, beginning with [the month of] Tishri. Thus, the two countings were [taken] in the same year. The first counting was in Tishri after Yom Kippur, when the Omnipresent was placated toward Israel to forgive them, and they were commanded concerning [building] the Mishkan. The second one [counting] was on the first of Iyar. -[from Num. Rabbah 1:10] for the work of the Tent of Meeting: These are the sockets made from it [i.e., from the silver of the atonements].

17The Lord spoke to Moses, saying: 18"You shall make a washstand of copper and its base of copper for washing, and you

‫י ִשְׂ ָר ֵ ֤אל ְל ִזכָּרוֹ ֙ן לִפְ ֵנ֣י י ְה ָֹ֔וה ְלכ ֵ ַ֖פּר‬ :‫שׁ ֹתֵ ֶיכֽם‬ ֽ ְ‫עַ ל־נַפ‬ ‫ למדת‬:‫ונתת אתו על עבודת אהל מועד‬ ‫שנצטוה למנותם בתחלת נדבת המשכן‬ ‫ מפני שנכנס בהם‬,‫אחר מעשה העגל‬ ‫ כמו שנאמר )שמות לב לה( ויגוף‬,‫מגפה‬ ‫ משל לצאן החביבה על‬.‫ה' את העם‬ ‫ ומשפסק אמר לו‬,‫ שנפל בה דבר‬,‫בעליה‬ ‫ מנה את צאני ודע‬,‫לרועה בבקשה ממך‬ ‫ להודיע שהיא חביבה‬,‫כמה נותרו בהם‬ ‫ שהמנין הזה הוא‬,‫ ואי אפשר לומר‬.‫עליו‬ ‫ שהרי נאמר בו‬,‫האמור בחומש הפקודים‬ ‫ והמשכן‬,‫)במדבר א א( באחד לחדש השני‬ ‫ שנאמר‬,‫הוקם באחד לחודש הראשון‬ ‫)שמות מ ב( ביום החודש הראשון באחד‬ -‫ ומהמנין הזה נעשו הא‬,'‫לחודש תקים וגו‬ (‫ שנאמר )שמות לח כז‬,‫דנים משקלים שלו‬ ‫ הא למדת‬,'‫ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו‬ ‫שתים היו אחת בתחלת נדבתן אחר יום‬ ‫ ואחת בשנה‬,‫הכפורים בשנה ראשונה‬ ‫ ואם‬.‫שנייה באייר משהוקם המשכן‬ ‫ וכי אפשר שבשניהם היו ישראל‬,‫תאמר‬ ‫שוים שש מאות אלף ושלשת אלפים‬ ‫ שהרי בכסף פקודי‬,‫וחמש מאות וחמישים‬ ‫ ובחומש הפקודים אף בו‬,‫העדה נאמר כן‬ ‫נאמר כן )במדבר א מו( ויהיו כל הפקודים‬ ‫שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש‬ ‫ ואי‬,‫ והלא בשתי שנים היו‬,‫מאות וחמשים‬ ‫אפשר שלא היו בשעת מנין הראשון בני‬ ‫תשע עשרה שנה שלא נמנו ובשנייה נעשו‬ ‫ אצל שנות‬,‫ תשובה לדבר‬.‫בני עשרים‬ ‫ אבל למנין‬,‫האנשים בשנה אחת נמנו‬ ‫ לפי‬,‫יציאת מצרים היו שתי שנים‬ ‫ כמו ששנינו‬,‫שליציאת מצרים מונין מניסן‬ ‫ ונבנה המשכן‬,(‫במסכת ראש השנה )ב ב‬ ‫בראשונה והוקם בשנייה שנתחדשה שנה‬ ‫ אבל שנות האנשים מנוין‬,‫באחד בניסן‬ ,‫למנין שנות עולם המתחילין מתשרי‬ ‫נמצאו שני המנינים בשנה אחת המנין‬ ,‫הראשון היה בתשרי לאחר יום הכפורים‬ ,‫שנתרצה המקום לישראל לסלוח להם‬ :‫ והשני באחד באייר‬,‫ונצטוו על המשכן‬

‫דנים‬-‫ הן הא‬:‫על עבודת אהל מועד‬ :‫שנעשו בו‬

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫יזוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‫יחו ְעָ שִׂ֜ יתָ כִּיּ֥ וֹר נ ְ֛חשֶׁ ת וְכַנּ֥ וֹ נ ְ֖חשֶׁ ת‬ ‫ֽין־א ֹהֶ ל‬ ֤ ‫ל ְָרחְ ָ ֑צה ו ְנָ ֽתַ ָ ֣תּ א ֹ֗תוֹ ֵבּ‬

282

shall place it between the Tent of Meeting and the altar, and you shall put water therein.

‫וּבין הַ מִּ ְז ֵ֔בּחַ ו ְנָ ֽתַ ָ ֥תּ ָ ֖שׁמָּ ה‬ ֣ ֵ ‫מוֹעֵ ֙ד‬ :‫מי ִם‬ ָֽ

a washstand: Like a sort of large caldron, which has faucets allowing water to pour out through their openings.

‫ כמין דוד גדולה ולה דדים המריקים‬:‫כיור‬ :‫בפיהם מים‬

and its base: Heb. ‫וְכַנּוֹ‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫וּבְסִ יסֵ יהּ‬, a seat prepared for the washstand.

‫ מושב מתוקן‬,‫ כתרגומו ובסיסיה‬:‫וכנו‬ :‫לכיור‬

for washing: This refers back to the washstand.

:‫ מוסב על הכיור‬:‫לרחצה‬

between… the altar: [This refers to] the altar for burnt ,‫ מזבח העולה שכתוב בו‬:‫ובין המזבח‬ offerings, about which it is written that it was in front of the ‫ והיה‬,‫שהוא לפני פתח משכן אהל מועד‬ entrance of the Mishkan of the Tent of Meeting. The ‫הכיור משוך קמעא ועומד כנגד אויר שבין‬ washstand was drawn away slightly [from the entrance] ,‫בינתים‬ ‫ ואינו מפסיק כלל‬,‫המזבח והמשכן‬ and stood opposite the space between the altar and the ‫משום שנאמר )שמות מ כט( ואת מזבח‬ Mishkan, but it did not intervene at all [between them], ‫ כלומר‬,‫העולה שם פתח משכן אהל מועד‬ because it is said: “And he placed the altar for burnt offerings at the entrance of the Mishkan of the Tent of ‫מזבח לפני אהל מועד ואין כיור לפני אהל‬ Meeting” (Exod. 40:29), implying that the altar was in front ‫ משוך קמעא כלפי‬,‫ הא כיצד‬,‫מועד‬ of the Tent of Meeting, but the washstand was not in front :(‫ כך שנויה בזבחים )נט א‬,‫הדרום‬ of the Tent of Meeting. How is that so? It [the washstand] was drawn away slightly to the south. So it is taught in Zev. (59a).

19Aaron and his sons shall wash their hands and feet from it. their hands and feet: He [the kohen] would wash his hands and feet simultaneously. So we learned in Zev. (19b): How was the washing of the hands and the feet [performed]? [The kohen] would lay his right hand on his right foot and his left hand on his left foot and wash [in this manner].

20When they enter the Tent of Meeting, they

shall wash with water so that they will not die; or when they approach the altar to serve, to make a fire offering rise up in smoke to the Lord,

‫יטו ָ ְֽרחֲ ֛צוּ ַאֽהֲ ֥ר ֹן וּב ָָנ֖יו מִ ֶ ֑מּנּוּ אֶ ת־‬ ַ ֶ‫יהם ו ְא‬ :‫ֵיהֽם‬ ֶ ‫ת־ר ְגל‬ ֖ ֶ ֵ‫י ְד‬ ‫ בבת אחת היה‬:‫את ידיהם ואת רגליהם‬ ‫ וכך שנינו בזבחים )יט‬,‫מקדש ידיו ורגליו‬ ‫ מניח ידו‬,‫ב( כיצד קדוש ידים ורגלים‬ ‫ וידו‬,‫הימנית על גבי רגלו הימנית‬ ,‫השמאלית על גבי רגלו השמאלית‬ :‫ומקדש‬

‫מוֹעד י ְִרחֲ צוּ־‬ ֧ ֶ‫כבְּב ֹ֞אָ ם א‬ ֛ ֵ ‫ל־א ֹהֶ ל‬ ‫ַ ֖מי ִם ו ְ֣˜א י ֻ ָ֑מתוּ ֣אוֹ ְבגִשְׁ ָ ֤תּם אֶ ל־‬ ‫הַ מִּ ְז ֵ֨בּ ַ֙ח לְשָׁ ֵ֔רת לְהַ קְ ִ ֥טיר אִ ֶ ֖שּׁה‬ :‫ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

When they enter the Tent of Meeting: to bring the incense up in smoke in the morning and in the afternoon, or to sprinkle some of the blood of the bull of the anointed Kohen [Gadol, who erred in his halachic decision and practiced according to that erroneous decision,] (Lev. 4:312) and the blood of the kids for [sin offerings for having engaged in] idolatry (Num. 15:22-26).

‫ להקטיר קטרת‬:‫בבאם אל אהל מועד‬ ‫ או להזות מדם פר‬,‫שחרית ובין הערבים‬ :‫כהן המשיח ושעירי עבודה זרה‬

so that they will not die: This implies that if they do not wash, they will die. For in the Torah [there] are stated implications, and from the negative implication you [can] understand the positive.

,‫ הא אם לא ירחצו ימותו‬:‫ולא ימותו‬ ‫ ומכלל לאו אתה‬,‫שבתורה נאמרו כללות‬ :‫שומע הן‬

the altar: [I.e.,] the outer [altar], in which no entry to the Tent of Meeting is involved, only [entry] into the courtyard.

‫ שאין כאן ביאת אהל‬,‫ החיצון‬:‫אל המזבח‬ :‫מועד אלא בחצר‬

283

21they shall wash their hands and feet so

that they will not die; this shall be for them a perpetual statute, for him and for his descendants, for their generations." so that they will not die: [This verse is written] to impose death upon one who serves on the altar when his hands and feet are not washed, for from the first death penalty (verse 20) we understand only [that death is imposed] upon one who enters the Temple.

‫ֵיהם ו ְ֣˜א‬ ֖ ֶ ‫יהם ו ְַר ְגל‬ ֥ ֶ ֵ‫כאו ָ ְֽרחֲ ֛צוּ י ְד‬ ָ‫ָהם ח‬ ‫ק־עוֹלם ֥לוֹ‬ ֽ ָ ‫י ֻ ָ֑מתוּ ו‬ ָ֛ ֧ ֶ ‫ְהי ְתָ֨ ה ל‬ :‫וּ ְלז ְַר ֖עוֹ ל ְֽד ֹר ָֹתֽם‬ ‫ לחייב מיתה על המשמש‬:‫ולא ימותו‬ ‫ שהמיתה‬,‫במזבח ואינו רחוץ ידים ורגלים‬ ‫הראשונה לא שמענו אלא על הנכנס‬ :‫להיכל‬

22The Lord spoke to Moses, saying:

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫כבוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥

23"And you, take for yourself spices of the

‫ֹאשׁ‬ ֒ ‫֘ בְּשָׂ ִ ֣מים ר‬Àְ‫כגו ְאַ ָ ֣תּה קַ ח־ל‬ ‫מָ ר־דְּ רוֹ ֙ר חֲ ֵ ֣משׁ מֵ ֔אוֹת ו ְקִ נְּמָ ן־‬ ‫אתי ִם‬ ֖ ‫ֶ ֥בּשֶׂ ם ַמֽחֲ צ‬ ֑ ָ ָ‫ִיתוֹ חֲ מִ ִ ֣שּׁים וּמ‬ :‫אתי ִם‬ ֖ ‫וּקְ נ‬ ֽ ָ ָ‫ֵה־ב ֹשֶׂ ם חֲ מִ ִ ֥שּׁים וּמ‬

finest sort: of pure myrrh five hundred [shekel weights]; of fragrant cinnamon half of it two hundred and fifty [shekel weights]; of fragrant cane two hundred and fifty [shekel weights], spices of the finest sort: Heb. ‫בְּשָׂ מִ ים ר ֹאשׁ‬, of high quality.

:‫ חשובים‬:‫בשמים ראש‬

fragrant cinnamon: Since cinnamon is the bark of a tree, ,‫ לפי שהקנמון קליפת עץ הוא‬:‫וקנמן בשם‬ and there is one good type [of cinnamon] that has a ‫ ויש‬,‫יש שהוא טוב ויש בו ריח טוב וטעם‬ fragrant bouquet and a good taste, and there is another ‫ לכך הוצרך לומר קנמן‬,‫שאינו אלא כעץ‬ that is merely like wood, it was necessary to state :‫ מן הטוב‬,‫בשם‬ “fragrant cinnamon,” [meaning that the incense was to be made] of the good species. half of it two hundred and fifty [shekel weights]: Half ‫ מחצית הבאתו‬:‫מחציתו חמשים ומאתים‬ of the amount to be brought shall be two hundred and ‫ נמצא כולו חמש‬,‫תהא חמשים ומאתים‬ fifty; thus altogether it is five hundred [shekel weights], like ‫ למה‬,‫ אם כן‬,‫ כמו שיעור מר דרור‬,‫מאות‬ the amount of pure myrrh. If so, why was it stated in ‫ גזירת הכתוב היא להביאו‬,‫נאמר בו חצאין‬ halves? This is a Scriptural decree to bring it in halves to ‫ שאין‬,‫ להרבות בו שתי הכרעות‬,‫לחצאין‬ add to it two overweights, because we do not weigh [the ‫ וכך שנויה בכריתות )דף‬,‫שוקלין עין בעין‬ spices] exactly. So it was taught in Kereithoth (5a).

:(‫ה א‬ fragrant cane: Heb. ‫ב ֹשֶׂ ם‬-‫וּקְ נֵה‬, cane of spice. Since there are canes that are not of spice, it is necessary to specify: ‫ב ֹשֶׂ ם‬ two hundred and fifty [shekel weights]: [This is] its total sum.

24and of cassia five hundred [shekel

weights] according to the holy shekel, and one hin of olive oil. and of cassia: Heb. ‫ו ְקִ דָּ ה‬, the name of the root of an herb, and in the language of the Sages: ‫קְ צִיעָ ה‬, cassia. -[from Ker. 6a]

‫ קנה של בשם לפי שיש קנים‬:‫וקנה בשם‬ :‫ הוצרך לומר בשם‬,‫שאינן של בשם‬ :‫ סך משקל כולו‬:‫חמשים ומאתים‬

‫ְשׁקֶ ל‬ ֣ ֶ ‫כדו ְקִ ֕ ָדּה חֲ ֵ ֥משׁ מֵ ֖אוֹת בּ‬ :‫הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ ו ֶ ְ֥שׁמֶ ן ַ ֖זי ִת ִהֽין‬ ‫ ובלשון חכמים‬,‫ שם שורש עשב‬:‫וקדה‬ :‫קציעה‬

284

hin: [The equivalent of] twelve logs. The Sages of Israel differ concerning it [i.e., how the oil was made]. Rabbi Meir says: They [whoever made the anointing oil] boiled the roots in it [the oil of the anointment]. Rabbi Judah said to him: But is it not so that it [the anointment oil] did not even suffice to anoint the roots [and thus they certainly couldn’t boil the spices in the oil]? Rather, they soaked them [the spices] in water so that they would not absorb the oil, and then poured the oil on them until they were impregnated with the scent, and [then] they wiped the oil off the roots. -[from Ker. 5a]

25You shall make this into an oil of holy

anoinment, a perfumed compound according to the art of a perfumer; it shall be an oil of holy anointment. a perfumed compound: Heb. ‫ ר ֹקַ ח‬.‫ ר ֹקַ ח מִ ְרקַ חַ ת‬is a noun, and the accent, which is on the first syllable, proves that. It is like ‫רקַ ע ֶרגַע‬, ֶ but it is not like “Who wrinkles (‫ )רֹגַע‬the sea” (Isa. 51:15), or like “Who spread out (‫ )ר ֹקַ ע‬the earth” (Isa. 42:5) [which are both verbs], because [in those instances] the accent is at the end of the word. Any substance mixed with another substance until one becomes impregnated from the other with either scent or taste is called ‫מִ ְרקַ חַ ת‬. a perfumed compound: Heb. ‫ר ֹקַ ח מִ ְרקַ חַ ת‬, a compound made through the skill of mixing.

according to the art of a perfumer: Heb. ַ‫ר ֹקֵ ח‬, the name of the craftsman in this field.

26And you shall anoint with it the Tent of

Meeting and the Ark of Testimony, And you shall anoint with it: All anointments were in the shape of the Greek [letter] “chaff,” except those of the kings, which were like a sort of crown. -[from Ker. 5b]

27the table and all its implements, the

menorah and its implements, the altar of incense,

‫ ונחלקו בו חכמי‬,‫ שנים עשר לוגין‬:‫הין‬ ‫ישראל רבי מאיר אומר בו שלקו את‬ ‫ אמר לו רבי יהודה והלא לסוך‬.‫העיקרין‬ ‫ אלא שראום‬,‫את העיקרין אינו סיפק‬ ‫ ואחר כך‬,‫ שלא יבלעו את השמן‬,‫במים‬ ‫הציף עליהם השמן עד שקלט הריח וקפחו‬ :‫לשמן מעל העיקרין‬

‫כהו ְעָ ִ ֣שׂיתָ א ֹ֗תוֹ ֚שֶׁ מֶ ן מִ שְׁ חַ ת־‬ ַ‫֔ק ֹדֶ שׁ ֥ר ֹקַ ח מִ ְר ַ ֖קחַ ת ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה ר ֵ ֹ֑קח‬ :‫ת־ק ֹדֶ שׁ ִי ֽהְ ֶי ֽה‬ ֖ ַ‫ֶ ֥שׁמֶ ן מִ שְׁ ח‬ ‫ והטעם‬,‫ רקח שם דבר הוא‬:‫רקח מרקחת‬ ,‫ והרי הוא כמו רקח‬,‫מוכיח שהוא למעלה‬ ,‫ ואינו כמו )ישעיה נא טו( רגע הים‬,‫רגע‬ ‫ שהטעם‬,‫וכמו )ישעיהו מב ה( רקע הארץ‬ ‫ עד שזה‬,‫ וכל דבר המעורב בחבירו‬,‫למטה‬ :‫קופח מזה או ריח או טעם קרוי מרקחת‬

‫ רקח העשוי על ידי אומנות‬:‫רקח מרקחת‬ :‫ותערובות‬ :‫ שם האומן בדבר‬:‫מעשה רוקח‬

ָ ‫כו‬ ‫מוֹעד‬ ֣ ֶ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֥תּ ֖בוֹ א‬ ֑ ֵ ‫ת־א ֹהֶ ל‬ :‫ו ֵ ְ֖את אֲ ֥רוֹן ָהֽעֵ ֻדֽת‬ ,‫ כל המשיחות כמין כי יונית‬:‫ומשחת בו‬ :‫חוץ משל מלכים שהן כמין נזר‬

‫כזו ְאֶ ת־הַ שֻּׁ לְחָ ֙ן ו ְאֶ ת־כָּל־ ֵכּ ֔ ָליו‬ ‫ו ְאֶ ת־הַ מְּ נ ָ ֹ֖רה ו ְאֶ ת־כּ ֶ ֵ֑ליהָ ו ֵ ְ֖את‬ :‫מִ ז ַ ְ֥בּח הַ קְּ ֽט ֹ ֶרת‬

28the altar of the burnt offering and all its implements, the washstand and its base.

‫כחו ְאֶ ת־מִ ז ַ ְ֥בּח ָהֽע ָ ֹ֖לה ו ְאֶ ת־כָּל־‬ :‫כּ ָ ֵ֑ליו ו ְאֶ ת־הַ כּ ִ֖יּ ֹר ו ְאֶ ת־ ַכּנּֽוֹ‬

29And you shall sanctify them so that they become a holy of holies; whatever touches them shall become holy.

‫כטו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֣תּ א ֹתָ֔ ם ו ְהָ י֖ וּ ֣ק ֹדֶ שׁ‬ :‫ָקֽדָ ִ ֑שׁים כָּל־הַ נּ ֹגֵ ֥ עַ בּ ֶ ָ֖הם י ִקְ ָדּֽשׁ‬

285

And you shall sanctify them: This anointment sanctifies them to be a holy of holies. And what is their sanctity? Whatever touches them shall become holy. [I.e.,] whatever is fit for [placement in] a service vessel, when it enters them [the vessels], it becomes intrinsically holy so that it becomes unfit [to be an offering] if it goes out [of its designated boundaries], if it stays [out] overnight, or if [it comes in contact with] a person who has immersed himself [from uncleanness] on that day, and it may not be redeemed to become ordinary [unsanctified] food. Something unfit for them [i.e., for the service vessels], however, they [the vessels] do not sanctify (Zev. 87a). This was taught as an explicit Mishnah concerning the altar [i.e., a Baraitha, Zev. 83b]: Since it is stated: “Whatever touches the altar will be holy” (Exod. 29:37), I understand it to mean whether it is fit or unfit. Therefore, [to clarify this,] the Torah states [that] lambs [are to be sacrificed upon the altar]. Because just as lambs are fit, so is anything else that is fit [sanctified if it comes in contact with the altar]. Every anointment of the Mishkan, the kohanim, and the kings is translated [by Onkelos] as an expression of greatness because there is no need to anoint them except in order to proclaim their greatness. So did the King [God] decree, that this [the anointment] is their initiation into greatness. Other anointments, however, such as anointed wafers, “and with the first oils they anoint themselves” (Amos 6:6), their Aramaic [translation] is the same as the Hebrew.

30And with it you shall anoint Aaron and his

sons and sanctify them to serve Me [as kohanim]. 31And to the children of Israel you shall

speak, saying: 'This shall be oil of holy anointment to Me for your generations.

‫ משיחה זו מקדשתם‬:‫וקדשת אותם‬ ,‫ ומה היא קדושתם‬,‫להיות קדש קדשים‬ ‫ כל הראוי לכלי שרת‬,'‫כל הנוגע וגו‬ ‫משנכנס לתוכו קדוש קדושת הגוף ליפסל‬ ‫ ואינו נפדה‬,‫ביוצא ובלינה ובטבול יום‬ ‫ אבל דבר שאינו ראוי להם‬,‫לצאת לחולין‬ ‫ ושנויה היא משנה שלימה‬.‫אין מקדשין‬ (‫ מתוך שנאמר )שמות כט לז‬,‫אצל מזבח‬ ‫ שומע אני בין‬,‫כל הנוגע במזבח יקדש‬ ,‫ תלמוד לומר כבשים‬,‫ראוי בין שאינו ראוי‬ ‫ כל משיחת‬.‫מה כבשים ראויים אף כל ראוי‬ ,‫משכן וכהנים ומלכים מתורגם לשון רבוי‬ ‫ כי כן‬,‫לפי שאין צורך משיחתן אלא לגדולה‬ ‫ ושאר‬,‫ שזה חנוך גדולתן‬,‫יסד המלך‬ ‫משיחות כגון )שמות כט ב( רקיקין‬ ‫ )עמוס ו ו( וראשית שמנים‬,‫משוחין‬ :‫ לשון ארמית בהן כלשון עברית‬,‫ימשחו‬

ַ ֶ‫לו ְא‬ ‫ת־אֽהֲ ֥ר ֹן ו ְאֶ ת־בּ ָָנ֖יו תִּ מְ ָ ֑שׁח‬ :‫ַהן ִלֽי‬ ֥ ֵ ‫ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֥תּ א ָ ֹ֖תם ְלכ‬ ‫ֵאמ ֹר‬ ֑ ‫לאו ְאֶ ל־בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל תְּ דַ ֵ ֣בּר ל‬ ‫ת־ק ֹדֶ שׁ ִי ֽהְ ֶי֥ה ֶז֛ה ִ ֖לי‬ ֨ ַ‫֠שֶׁ מֶ ן מִ שְׁ ח‬ :‫לְד ֹֽר ֹתֵ ֶיכֽם‬

for your generations: From here our Rabbis deduced that it [the anointing oil made by Moses] will all remain in existence in the future. -[from Horioth 11b]

‫ מכאן למדו רבותינו לומר‬:‫לדרתיכם‬ :‫שכולו קיים לעתיד לבא‬

This: Heb. ‫זֶה‬. In gematria, this equals twelve logs. [ ‫ ה‬,‫ז‬, totaling 12.] -[from Horioth 11b]

:‫ בגימטריה תריסר לוגין הוו‬:‫זה‬

32It shall not be poured upon human flesh,

and according to its formula you shall not make anything like it. It is holy; it shall be holy to you.

‡ ָ֔‫ם ֣˜א י ִיס‬ ֙ ָ‫ְשׂר אָד‬ ֤ ַ ‫לבעַ ל־בּ‬ ‫וּבְמַ֨ תְ ֻכּנ ְ֔תּוֹ ֥˜א ַתֽעֲ ֖שׂוּ כּ ָ֑מ ֹהוּ ֣ק ֹדֶ שׁ‬ :‫֔הוּא ֖ק ֹדֶ שׁ ִי ֽהְ ֶי֥ה ל ֶָכֽם‬

It shall not be poured: Heb. ‡ ָ‫˜א י ִיס‬. [This is spelled] with two “yud” s. It is an expression [in the form] of ‫˜א י ִפְ עַ ל‬, it shall not do, like, “and in order that it be good (‫ )י ִיטַ ב‬for you” (Deut. 5:16).

‫ כמו‬,‫ לשון לא יפעל‬,‫ בשני יודי"ן‬:‫לא ייסך‬ :‫)דברים ה טו( למען ייטב לך‬

It shall not be poured upon human flesh: from this very oil.

‫ מן השמן הזה‬:‫על בשר אדם לא ייסך‬ :‫עצמו‬

286

and according to its formula you shall not make anything like it: With the amount of its ingredients you shall not make another like it, but if one decreased or increased the ingredients according to the measure of a hin of oil, it is permitted. Also, the [oil] made according to the formula of this [oil]-the one who anoints himself [with it] is not liable, only the one who mixes it. -[from Ker. 5a]

‫ בסכום סמניו‬:‫ובמתכנתו לא תעשו כמהו‬ ‫לא תעשו אחר כמוהו במשקל סמנין הללו‬ ‫ אבל אם פחת או רבה‬,‫לפי מדת הין שמן‬ ‫ ואף‬,‫סממנין לפי מדת הין שמן מותר‬ ‫ אין הסך ממנו‬,‫העשוי במתכונתו של זה‬ :‫חייב אלא הרוקחו‬

according to its formula: Heb. ‫וּבְמַ תְ ֻכּנְתּוֹ‬, a word meaning a number, like “the number of (‫ )מַ תְ כֹּנֶת‬bricks” (Exod. 5:8), and so, ‫בְּמַ תְ ֻכּנְ‡תָּ ה‬, mentioned in reference to the incense (below, verse 37).

(‫ כמו )שמות ה ח‬,‫ לשון חשבון‬:‫ובמתכנתו‬ ‫ וכן במתכונתה של‬,‫מתכנת הלבנים‬ :‫קטורת‬

33Any person who compounds anything like it or puts any of it on an alien shall be cut off from his people.' "

‫לג ֚אִ ישׁ אֲ ֶ ֣שׁר י ְִר ַ ֣קח כּ ָ֔מ ֹהוּ ַו ֽאֲ ֶ ֥שׁר‬ ָ ַ‫י ֵ ִ֛תּן מִ ֶ֖מּנּוּ ע‬ :‫ל־ז֑ר וְנִכ ַ ְ֖רת ֵמֽעַ ָמּֽיו‬

or puts any of it: Of that [oil] of [i.e., made by] Moses. [However, anyone who anoints himself with oil that was made copying the original anointing oil is not liable.] -[from Ker. 5a]

:‫ מאותו של משה‬:‫ואשר יתן ממנו‬

on an alien: [I.e.,] which is not needed for the kehunah or the kingship.

:‫ שאינו צורך כהונה ומלכות‬:‫על זר‬

34And the Lord said to Moses: "Take for yourself aromatics, [namely] balsam sap, onycha and galbanum, aromatics and pure frankincense; they shall be of equal weight.

֣Àְ‫לדו ַ ֩יּ ֹאמֶ ֩ר י ְה ָֹ֨וה אֶ ל־משֶׁ֜ ה קַ ח־ל‬ ‫ת ו ְחֶ ְל ְבּ ָ֔נה‬ ֙ ‫סַ מִּ֗ ים נ ָ ָ֤טף | וּשְׁ חֵ֨ ֶל‬ :‫סַ ִ ֖מּים וּלְב ָֹנ֣ה ז ָ ַ֑כּה ַ ֥בּד בּ ַ ְ֖בד ִי ֽהְ ֶי ֽה‬

balsam sap: Heb. ‫נָטָ ף‬. This is balm (‫)צ ֳִרי‬, but since it is only the sap that drips (‫ )נוֹטֵ ף‬from the balsam trees, it is called ‫( נָטָ ף‬Ker. 6a), and in French, gomme, gum resin. The balm itself, however, is called triaca [in Old Provencal], theriac.

‫ ועל שאינו אלא שרף‬,‫ הוא צרי‬:‫נטף‬ ‫הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף ובלעז‬ - ‫ והצרי קורין לו תירייק"א ושחלת‬,‫גומ"א‬ ‫ ובלשון‬,‫שורש בשם חלק ומצהיר כצפורן‬ ‫ וזהו שתרגם אונקלוס‬,‫המשנה קרוי צפורן‬ :‫וטופרא‬

onycha: Heb. ‫וּשְׁ חֵ לֶת‬, a root of a spice, smooth and shiny as fingernails, and in the language of the Mishnah (Ker. 6a) it is called ‫צִפּ ֶֹרן‬. This is what Onkelos renders as ‫ו ְטוּפְ ָרא‬. [Both ‫ צִפּ ֶֹרן‬and ‫ טוּפְ ָרא‬mean “fingernail.”]

,‫ בשם שריחו רע וקורין לו גלבנא‬:‫וחלבנה‬ ,‫ ללמדנו‬,‫ומנאה הכתוב בין סמני הקטורת‬ ‫שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת‬ ‫תעניותינו ותפלותינו את פושעי ישראל‬ :‫שיהיו נמנין עמנו‬

and galbanum: A spice with a vile odor, called galbane [in Old French], galbanum. The Scripture counted it among the ingredients of the incense [in order] to teach us that we should not look askance at including Jewish transgressors with us when we assemble for fasting or prayer. [The Torah instructs us] that they should be counted with us. -[from Ker. 6b]

:‫ אחרים‬:‫סמים‬

287

aromatics: Heb. ‫סַ מִּ ים‬. Other [aromatics]. -[from Ker. 6b]

‫ מכאן למדו רבותינו אחד‬:‫ולבנה זכה‬ ‫עשר סמנין נאמרו לו למשה בסיני מיעוט‬ ,‫ נטף ושחלת וחלבנה שלשה‬,‫סמים שנים‬ ,‫ לרבות עוד כמו אלו‬,‫ סמים‬,‫הרי חמישה‬ ‫ ולבונה הרי אחד עשר ואלו הן‬,‫הרי עשרה‬ ‫ מור‬,‫ החלבנה והלבונה‬,‫הצרי והצפורן‬ ,‫ הרי שמונה‬,‫ שבולת נרד וכרכם‬,‫וקציעה‬ ‫ שהנרד דומה‬,‫שהשבולת ונרד אחד‬ ‫ הקושט והקילופה והקנמון הרי‬,‫לשבולת‬ ‫ בורית כרשינה אינו נקטר אלא‬.‫אחד עשר‬ :‫בו שפין את הצפורן ללבנה שתהא נאה‬

and pure frankincense: From here our Rabbis learned ‫ אלו הארבעה הנזכרים כאן‬:‫בד בבד יהיה‬ that eleven ingredients were told to Moses [when he was] ‫ כמשקלו של זה‬,‫יהיו שוין משקל במשקל‬ at Sinai: the minimum of aromatics-two [since ‫ סַ מִּ ים‬is (‫ וכן שנינו )כריתות ו א‬,‫כך משקלו של זה‬ written in the plural form]; balsam sap, onycha, and ‫ החלבנה והלבונה משקל‬,‫הצרי והצפורן‬ galbanum-three, equaling five; aromatics [written a ‫ ולשון בד נראה בעיני‬.‫שבעים שבעים מנה‬ second time]-to include again the number of these, ‫ יהיה זה‬,‫ אחד באחד‬,‫שהוא לשון יחיד‬ equaling ten; and frankincense, totaling eleven. They are as follows: (1) balsam sap, (2) onycha, (3) galbanum, (4) :‫כמו זה‬ frankincense, (5) myrrh, (6) cassia, (7) spikenard ( ְ‫נ ְֵרדּ‬ ‫)שִׁ בֹּלֶת‬, and (8) saffron, totaling eight, because ‫ שִׁ בֹּלֶת‬and ְ‫ נ ְֵרדּ‬are one, for spikenard ְ‫ נ ְֵרדּ‬is like an ear [of grain] ‫שִׁ בֹּלֶת‬. [To continue:] (9) costus, (10) aromatic bark, and (11) cinnamon, thus totaling eleven. Borith carshina [mentioned further in the Baraitha, is not counted because it] does not go up in smoke, but they rub the onycha with it to whiten it so that it should be beautiful. -[from Ker. 6a] they shall be of equal weight: Heb. ‫י ִהְ י ֶה בַּד ְבּבַד‬. These four [ingredients] mentioned here [explicitly] shall be equal, a weight for a weight. Like the weight of one, so shall be the weight of the other. So we learned (Ker. 6a): The balsam, the onycha, the galbanum, and the frankincense the weight of each was seventy manehs. The word ‫ בַּד‬appears to me to mean a unit; each one [i. e., the weight] shall be this one like that one.

35And you shall make it into incense, a compound according to the art of the perfumer, well blended, pure, holy. well blended: Heb. ‫מְ מֻ לָח‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫מְ עָ ֵרב‬, mixed. He should mix their [the spices’] powder thoroughly, one with the other. Accordingly, I say that [the following] are similar to this: “And the sailors (‫ )הַ מַּ לָּחִ ים‬were frightened” (Jonah 1:5); “your sailors (‡ִ ‫ )מַ לָּחַ י‬and your mariners” (Ezek. 27:27). [Sailors are given this appellation] because they turn over the water with oars when they propel the ship, like a person who turns over beaten eggs with a spoon to blend them with water. And anything that a person wishes to blend thoroughly, he turns over with his finger or with a spoon. well blended, pure, holy: It shall be well blended; it shall be pure, and it shall be holy.

36And you shall crush some of it very finely, and you shall set some of it before the

‫להו ְעָ ִ ֤שׂיתָ א ֹתָ הּ֙ קְ ֔ט ֹ ֶרת ֖ר ֹקַ ח‬ :‫רוֹקחַ מְ מֻ ָ ֖לּח טָ ֥הוֹר ֽק ֹדֶ שׁ‬ ֑ ֵ ‫ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה‬ ‫ שיערב שחיקתן‬,‫ כתרגומו מעורב‬:‫ממלח‬ ‫ ואומר אני שדומה לו‬.‫יפה יפה זה עם זה‬ ‫ )יחזקאל כז‬,‫)יונה א ה( וייראו המלחים‬ ‫ על שם שמהפכין את‬,‫כז( מלחיך וחובליך‬ ,‫ כשמנהיגים את הספינה‬,‫המים במשוטות‬ ‫כאדם המהפך בכף ביצים טרופות לערבן‬ ‫ וכל דבר שהאדם רוצה לערב‬,‫עם המים‬ :‫ מהפכו באצבע או בבזך‬,‫יפה יפה‬

‫ ממולח יהיה וטהור‬:‫ממלח טהור קדש‬ :‫יהיה וקדש יהיה‬

‫לוו ְָשֽׁחַ קְ ָ ֣תּ מִ מֶּ֘ נּ ָ֘ה הָ דֵ ֒ק ו ְנָ ֽתַ תָּ֨ ה‬ ‫ת בּ ְ֣א ֹהֶ ל מוֹעֵ֔ ד‬ ֙ ֻ‫מִ מֶּ֜ נָּה לִפְ ֵנ֤י ָהֽעֵ ד‬

288

testimony in the Tent of Meeting, where I will arrange meetings with you; it shall be to you a holy of holies. and you shall set some of it: This is the daily incense, which is on the inner altar, which is in the Tent of Meeting.

where I will arrange meetings with you: All appointments to speak that I will set up for you, I will set up for that place.

37And the incense that you make, you shall

not make for yourselves according to its formula; it shall be holy to you for the Lord. according to its formula: According to the number of its ingredients. it shall be holy to you for the Lord: That you shall not make it except for My Name.

38Any person who makes anything like it, to

smell it[s fragrance], shall be cut off from his people. to smell it[s fragrance]: But you may make it according to its formula of your own [ingredients] in order to deliver it to the community. -[from Ker. 5a]

‫֖ ָ ֑שׁמָּ ה ֥ק ֹדֶ שׁ‬Àְ‫אֲ ֶ ֛שׁר אִ וּ ֵ ָ֥עד ל‬ :‫ָקֽדָ ִ ֖שׁים ִתּֽהְ ֶי֥ה ל ֶָכֽם‬ ‫ היא קטרת שבכל יום‬:'‫ונתתה ממנה וגו‬ ‫ שהוא באהל‬,‫ויום שעל מזבח הפנימי‬ :‫מועד‬ ‫ כל מועדי דבור‬:‫אשר אועד לך שמה‬ :‫ אני קובעם לאותו מקום‬,‫שאקבע לך‬

‫ת אֲ ֶ ֣שׁר ַתּֽעֲ שֶׂ֔ ה‬ ֙ ‫לזו ְהַ קְּ ֨ט ֹ ֶר‬ ‫בְּמַ֨ תְ ֻכּנְתָּ֔ הּ ֥˜א ַתֽעֲ ֖שׂוּ ל ֶ ָ֑כם ֛ק ֹדֶ שׁ‬ :‫֖ ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬Àְ‫ִתּֽהְ ֶי֥ה ל‬ :‫ במנין סממניה‬:‫במתכנתה‬ ‫ שלא תעשנה אלא‬:'‫קדש תהיה לך לה‬ :‫לשמי‬

ָ‫לח ִ ֛אישׁ אֲ שֶׁ ר־ ַי ֽעֲ ֶ ֥שׂה כ ָ֖מוֹה‬ :‫לְהָ ִ ֣ריחַ ָ ֑בּהּ וְנִכ ַ ְ֖רת ֵמֽעַ ָמּֽיו‬ ‫ אבל עושה אתה במתכונתה‬:‫להריח בה‬ :‫משלך כדי למוסרה לצבור‬

289

Chapter 31 1The Lord spoke to Moses, saying: 2"See, I have called by name Bezalel the son

of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah, I have called by name: to perform My work Bezalel.

3and I have imbued him with the spirit of

God, with wisdom, with insight, with knowledge, and with [talent for] all manner of craftsmanship with wisdom: [I.e.,] what a person hears from others and learns. -[from Sifrei Deut. 1:13] with insight: With his intellect he understands other things based on what he learned. -[from Sifrei Deut. 1:13] with knowledge: The holy spirit.

4to do master weaving, to work with gold,

with silver, and with copper, to do master weaving: Heb. ‫לַחְ שׁ ֹב מַ חִ שָׁ ב ֹת‬, the weaving work of a master weaver.

5with the craft of stones for setting and with

the craft of wood, to do every [manner of] work.

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫אוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥ ‫ְשׁם ְבּ ַצל ֵ ְ֛אל בֶּן־‬ ֑ ֵ ‫ב ְר ֵ ֖אה קָ ָ ֣ראתִ י ב‬ ָ ‫ֶן־חוּר לְמַ ֵ ֥טּה י‬ :‫ְהוּדֽה‬ ֖ ‫אוּרי ב‬ ִ֥ ‫ את‬,‫ לעשות מלאכתי‬:‫קראתי בשם‬ :‫בצלאל‬

‫˜הים‬ ֑ ִ ֱ‫ג ָו ֽאֲ מַ ֵ ֥לּא א ֹ֖תוֹ ֣רוּחַ א‬ ָ ְ‫בְּחָ כ ָ ְ֛מה וּבִת‬ ‫בוּנ֥ה וּב ַ ְ֖דעַ ת וּ ְבכָל־‬ ָ ‫מְ ל‬ :‫ָאכֽה‬ ‫ מה שאדם שומע מאחרים‬:‫בחכמה‬ :‫ולמד‬ ‫ מתוך דברים‬,‫ מבין דבר מלבו‬:‫ובתבונה‬ :‫שלמד‬ :‫ רוח הקדש‬:‫ובדעת‬

‫ָהב‬ ֽ ַ ‫דלַחְ ֖שׁ ֹב‬ ֥ ָ ‫מחֲ שָׁ ֑ב ֹת ַלֽעֲ ֛שׂוֹת ַבּזּ‬ :‫וּב ֶ ַ֖כּסֶ ף וּ ַבנְּחֽ שֶׁ ת‬ :‫ אריגת מעשה חושב‬:‫לחשוב מחשבת‬

ַ ‫ה‬ ‫את‬Ð֖ ַ‫וּבֽחֲ ֥רשֶׁ ת ֶ ֛אבֶן לְמ‬ ַ ‫וּבֽחֲ ֣רשֶׁ ת ֵ ֑עץ ַלֽעֲ ֖שׂוֹת ְבּכָל־‬ ָ ‫מְ ל‬ :‫ָאכֽה‬

with the craft: Heb. ‫וּבַחִ רשֶׁ ת‬, a term denoting a craft, like “a skilled craftsman (‫( ” )חָ ָרשׁ‬Isa. 40:20). Onkelos, however, explained [this term] but varied [the wording] in their explanation [i.e., in the explanation of the two mentions of ‫ וּבַחִ רשֶׁ תאֶ בֶן‬. ֶ‫ חִ רשׁ‬he rendered ‫וּבְאוּמָ נוּתאִ בַן טָ בָא‬, and ‫ בַחִ רשֶׁ תעֵ ץ‬he rendered ‫וּ ְבנַגָּרוּתאָעָ א‬, because a craftsman of stones is called ‫אוּמָ ן‬, craftsman, whereas a craftsman of wood is called ‫נַגַּ ָ◌ָ ר‬, carpenter.

(‫ כמו )ישעיה מ כ‬,‫ לשון אומנות‬:‫ובחרשת‬ ‫ ואונקלוס פירש ושנה‬,‫חרש חכם‬ ‫ וחרש‬,‫ שחרש אבנים קרוי אומן‬,‫בפירושן‬ :‫עץ קרוי נגר‬

for setting: Heb. ‫לְמַ ˜את‬, lit., to fill. To set it [each stone] into its setting in its fullness, [i.e.,] to make the setting equal to the measurement of the bottom of the stone and its thickness. [See commentary on Exod. 25:7.]

‫ להושיבה במשבצת שלה‬:‫למלאת‬ ‫ לעשות המשבצת למדת מושב‬,‫במלואה‬ :‫האבן ועוביה‬

6And, behold, with him I have placed Oholiab the son of Ahisamach, of the tribe of Dan, and all the wise hearted into whose hearts I have instilled wisdom, and they shall make everything I have commanded you:

‫ו ַו ֽאֲ ֞נִי הִ ֵנּ֧ה נ ַ ָ֣תתִּ י אִ ֗תּוֹ ֵ ֣את‬ ָ ֔ ֵ‫ִיאָ ב בֶּן־אֲ ִחֽיסָ מָ ֙‡ לְמַ טּ‬ ‫ה־דן‬ ֞ ‫ָאֽהֳ ל‬ ‫ַם־לב נ ַ ָ֣תתִּ י חָ כ ָ ְ֑מה‬ ֖ ֵ ‫וּב ֵ ְ֥לב כָּל־חֲ כ‬ ִ ‫ו ְעָ ֕שׂוּ ֵ ֖את כָּל־אֲ ֶ ֥שׁר ִצוּ‬ :Àֽ‫ִית‬

290

and all the wise-hearted into whose hearts I have instilled wisdom: And additionally, other wise-hearted people among you [shall assist], as well as everyone into whom I have instilled wisdom, and [all of them] shall make everything I have commanded you.

7The Tent of Meeting and the ark for the testimony, as well as the cover that [shall be] upon it, all the implements of the tent, and the ark for the testimony: For the purpose of the tablets of the testimony.

8the table and its implements, the pure menorah and all its implements, the altar of incense, the pure: Heb. ‫הַ טְּ ה ָֹרה‬. [The menorah is described by this adjective] because [it was made] of pure gold. [based on Exod. 25:31]

9the altar for the burnt offering and all its implements, the washstand and its base, 10the meshwork garments, the holy

garments for Aaron the kohen, the garments of his sons [in which] to serve [as kohanim],

‫ ועוד שאר חכמי‬:'‫ובלב כל חכם לב וגו‬ ‫ וכל אשר נתתי בו חכמה‬,‫לב יש בכם‬ :‫ועשו את כל אשר צויתיך‬

ָ ‫ת־הֽאָר ֹ֙ן‬ ֶ‫ז ֵ ֣את | ֣א ֹהֶ ל מוֹעֵ֗ ד ו ְא‬ ‫ָלֽעֵ ֔ ֻדת ו ְאֶ ת־הַ כּ ַ֖פּ ֹ ֶרת אֲ ֶ ֣שׁר עָ ָ ֑ליו‬ :‫ו ֵ ְ֖את כָּל־כּ ֵ ְ֥לי הָ ֽא ֹהֶ ל‬ :‫ לצורך לוחות העדות‬:‫ואת הארן לעדת‬

‫חו ְאֶ ת־הַ שֻּׁ לְחָ ֙ן ו ְאֶ ת־ ֵכּ ֔ ָליו ו ְאֶ ת־‬ ָ‫הַ מְּ נ ָ ֹ֥רה הַ טְּ ה ָ ֹ֖רה ו ְאֶ ת־כָּל־כּ ֶ ֵ֑ליה‬ :‫ו ֵ ְ֖את מִ ז ַ ְ֥בּח הַ קְּ ֽט ֹ ֶרת‬ :‫ על שם זהב טהור‬:‫הטהרה‬

‫טו ְאֶ ת־מִ ז ַ ְ֥בּח ָהֽע ָ ֹ֖לה ו ְאֶ ת־כָּל־‬ :‫כּ ָ ֵ֑ליו ו ְאֶ ת־הַ כִּיּ֖ וֹר ו ְאֶ ת־ ַכּנּֽוֹ‬ ‫יו ֵ ְ֖את ִבּג ֵ ְ֣די הַ שְּׂ ָ ֑רד ו ְאֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֤די‬ ‫שׁ ל ְַאֽהֲ ֣ר ֹן הַ כּ ֹהֵ֔ ן ו ְאֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֥די‬ ֙ ֶ‫הַ ֨קּ ֹד‬ :‫ב ָָנ֖יו ְלכ ֵַהֽן‬

the meshwork garments: Heb. ‫ ִבּגְדֵ י הַ שְׂ ◌ְ ָרד‬In my opinion, ‫ אומר אני לפי פשוטו‬:‫ואת בגדי השרד‬ according to the simple meaning of the verse, it is ‫של מקרא אי אפשר לומר שבבגדי כהונה‬ impossible to say that the garments of the kehunah are ‫ לפי שנאמר אצלם ואת בגדי‬,‫מדבר‬ referred to [here], because it says next to them [at the end ,‫לכהן‬ ‫הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו‬ of the verse], “the holy garments for Aaron the kohen, the ‫התכלת‬ ‫ הם בגדי‬,‫אלא אלו בגדי השרד‬ garments of his sons [in which] to serve [as kohanim].” But ‫ האמורין בפרשת‬,‫והארגמן ותולעת שני‬ these ‫[ ִבּגְדֵ י הַ שְׂ ָרד‬referred to here] are the garments of blue, purple, and crimson wool mentioned in the section dealing ‫מסעות )במדבר ד יב( ונתנו אל בגד‬ with the travels (Num. 4:6-13): “and they shall place upon it ,‫ )שם יג( ופרשו עליו בגד ארגמן‬,‫תכלת‬ a garment of blue wool,” “and they shall place upon it a .‫)שם ח( ופרשו עליהם בגד תולעת שני‬ garment of purple wool,” “and they shall place upon them a ‫ שנאמר )שמות לט א( ומן‬,‫ונראין דברי‬ garment of crimson wool.” My assertion [that ‫ִבּגְדֵ י הַ שְׂ ָרד‬ ‫בגדי‬ ‫התכלת והארגמן ותולעת השני עשו‬ refers to the coverings of the vessels] appears correct, ‫ ולא הוזכר שש‬,‫שרד לשרת בקדש‬ since it says: “And from the blue wool, the purple wool, and the crimson they made ‫( ” ִבּגְדֵ י הַ שְׂ ָרד‬Exod. 39:1), but linen ‫ לא‬,‫ ואם בבגדי כהונה מדבר‬,‫עמהם‬ was not mentioned with them. Now, if it [the text] is ‫מצינו באחד מהם ארגמן או תולעת שני‬ speaking of the garments of the kehunah, we do not find in :‫בלא שש‬ any of them [reference to] purple or crimson wool without [the addition of] linen. ‫ ִבּגְדֵ י הַ שְׂ ָרד‬Some [commentators] explain ‫ ִבּגְדֵ י הַ שְׂ ָרד‬as an expression of work and service, like its [Aramaic] translation, ‫לְבוּשֵׁ י שִׁ מוּשָׁ א‬, and it has no similarity in the Scriptures. But I believe that it is Aramaic, like the [Aramaic] translation of ‫[ קְ לָעִ ים‬hangings, translated ‫( ]סְ ָרדִ ין‬Exod. 27:9) and the [Aramaic] translation of ‫מִ ְכבָּר‬ [grating, translated ‫( ]סְ ָרדָ א‬Exod. 27:4), for they were woven with a needle [and] made of many holes, lazediz in Old French, mesh-work, crochet-work, [or] lace.

291

11the anointing oil and the incense for the

Holy; in complete accordance with everything I have commanded you they shall do." and the incense for the Holy: For the purpose of bringing [incense] up in smoke in the Heichal, which is holy.

‫יאו ְאֵ֨ ת ֶ ֧שׁמֶ ן הַ מִּ שְׁ ָ ֛חה ו ְאֶ ת־‬ ‫קְ ֥ט ֹ ֶרת הַ סַּ ִ ֖מּים ל ַ֑קּ ֹדֶ שׁ כּ ְ֥כ ֹל‬ :‫ ַי ֽעֲ שֽׂ וּ‬À‫ִית‬ ֖ ִ ‫אֲ שֶׁ ר־ ִצוּ‬ ‫ לצורך‬:‫ואת קטרת הסמים לקדש‬ :‫הקטרת ההיכל שהוא קדש‬

12The Lord spoke to Moses, saying:

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫יבו ַ֥יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥

13"And you, speak to the children of Israel and say: 'Only keep My Sabbaths! For it is a sign between Me and you for your generations, to know that I, the Lord, make you holy.

‫יגו ְאַ ֞תָּ ה דַּ ֵ֨בּר אֶ ל־בּ ְֵנ֤י י ִשְׂ ָראֵ ֙ל‬ ‫ֵאמ ֹר ַ ֥א‡ אֶ ת־שַׁ בְּת ַ ֹ֖תי תִּ שְׁ ֑מ ֹרוּ‬ ֔ ‫ל‬ ִ ‫ִכּ ֩י ֨אוֹת הִ֜ וא בּ‬ ֵ ‫ֵינ֤י‬ ‫ם‬ ֙ ‫וּבֽינֵי ֶכ‬ ‫לְד ֣ ֹר ֹתֵ י ֶ֔כם ל ֕ ַָדעַ ת ִ ֛כּי אֲ נִ ֥י י ְה ָֹ֖וה‬ :‫מְ קַ דִּ שְׁ ֶכֽם‬

And you, speak to the children of Israel: But [as for] ‫ אף על‬,‫ ואתה‬:‫ואתה דבר אל בני ישראל‬ you, although I have mandated you to command them [the ‫פי שהפקדתיך לצוותם על מלאכת‬ Israelites] concerning the work of the Mishkan, do not let it ‫ אל יקל בעיניך לדחות את השבת‬,‫המשכן‬ seem to you that you may easily set aside the Sabbath :‫מפני אותה מלאכה‬ because of that work. Only keep My Sabbaths!: Although you will be rushed to perform the work [of the Mishkan] quickly, the Sabbath shall not be set aside because of it. All instances of ַ‫א‬ and ‫[ ַרק‬imply limitations, i.e.,] are exclusive, to exclude the Sabbath from the work of the Mishkan.

‫ אף על פי‬:‫אך את שבתתי תשמרו‬ ‫שתהיו רדופין וזריזין בזריזות מלאכה‬ ‫ כל אכין ורקין‬.‫שבת אל תדחה מפניה‬ :‫ למעט שבת ממלאכת המשכן‬,‫מיעוטין‬

For it is a sign between Me and you: It is a sign of distinction between us that I have chosen you, by granting you as an inheritance My day of rest for [your] rest.

‫ אות גדולה‬:‫כי אות הוא ביני וביניכם‬ ‫ בהנחילי לכם‬,‫היא בינינו שבחרתי בכם‬ :‫את יום מנוחתי למנוחה‬

to know: [So that] the nations [should know] that I, the Lord, sanctify you.

14Therefore, keep the Sabbath, for it is a sacred thing for you. Those who desecrate it shall be put to death, for whoever performs work on it, that soul will be cut off from the midst of its people. shall be put to death: If there are witnesses and a warning. will be cut off: without warning. -[from Mechilta] Those who desecrate it: Heb. ָ‫מְ חַ ְללֶיה‬, [those] who treat its sanctity as profane.

15Six days work may be done, but on the seventh day is a Sabbath of complete rest, holy to the Lord; whoever performs work on the Sabbath day shall be put to death.'

:‫ האומות ]בה[ כי אני ה' מקדשכם‬:‫לדעת‬

‫ם אֶ ת־הַ שַּׁ ָ֔בּת ִ ֛כּי ֥ק ֹדֶ שׁ‬ ֙ ‫ידוּשְׁ מַ ְר ֶתּ‬ ‫יה ֣מוֹת יוּמָ֔ ת ִ֗כּי‬ ָ֙ ‫ח ֲל ֨ ֶל‬ ֽ ַ ְ‫ִ ֖הוא ל ֶ ָ֑כם מ‬ ָ ‫כּ‬ ‫ָל־הֽע ֶ ֹ֥שׂה בָהּ֙ מְ לָא ָ֔כה וְנִכ ְְר ָ ֛תה‬ : ָ‫הַ ֶנּ֥פֶ שׁ הַ ִ ֖הוא מִ ֶ ֥קּ ֶרב עַ ֶמּֽיה‬ :‫ אם יש עדים והתראה‬:‫מות יומת‬ :‫ בלא התראה‬:‫ונכרתה‬ :‫ הנוהג בה חול בקדושתה‬:‫מחלליה‬

‫ים ֵי ֽעָ ֶ ֣שׂה מְ לָאכ ָ֒ה‬ ֘ ִ‫טו ֵ ֣שׁשֶׁ ת י ָמ‬ ‫וּבַיּ֣ וֹם הַ שְּׁ בִיעִ֗ י שַׁ ַ ֧בּת שַׁ בּ ָ֛תוֹן‬

292

ָ ‫֖ק ֹדֶ שׁ ַלֽיה ֹ ָו֑ה כּ‬ ‫ָאכה‬ ֛ ָ ‫ָל־הֽע ֶ ֹ֧שׂה מְ ל‬ ָ ‫בְּי֥ וֹם הַ שַּׁ ָ ֖בּת ֥מוֹת‬ :‫יוּמֽת‬ a Sabbath of complete rest: Heb. ‫שַׁ בָּתשַׁ בָּתוֹן‬, a reposeful rest, not a casual rest.

‫ מנוחת מרגוע ולא מנוחת‬:‫שבת שבתון‬ :‫עראי‬

(a Sabbath of complete rest: For this reason, Scripture ‫ לכך כפלו הכתוב לומר‬:‫שבת שבתון‬ repeated it [the word, ‫]שַׁ בָּת‬, to inform [us] that on it all work ‫ וכן‬,‫ אפילו אוכל נפש‬,‫שאסור בכל מלאכה‬ is prohibited, even what is needed for food. Similarly (‫יום הכפורים שנאמר בו )ויקרא כג לב‬ regarding Yom Kippur, in whose context it says: “It is a ‫ אסור בכל‬,‫שבת שבתון הוא לכם‬ Sabbath of complete rest for you” (Lev. 23:32), all work is ‫אם‬ ‫כי‬ ‫בו‬ ‫ אבל יום טוב לא נאמר‬,‫מלאכה‬ prohibited. However, concerning festivals it says only: “on the first day is a rest, and on the eighth day is a rest” (Lev. ‫ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון‬ 23:39), [meaning that] on them [i.e., on holidays] only ,‫)שם( אסורים בכל מלאכת עבודה‬ servile work is prohibited, but work needed for food :‫ומותרים במלאכת אוכל נפש‬ [preparation] is permitted.) holy to the Lord: The observance of its sanctity shall be for My name and by My commandment.

16Thus shall the children of Israel observe the Sabbath, to make the Sabbath throughout their generations as an everlasting covenant. 17Between Me and the children of Israel, it is

forever a sign that [in] six days The Lord created the heaven and the earth, and on the seventh day He ceased and rested." and rested: Heb. ‫וַיִּנָפַ שׁ‬. As the Targum [Onkelos] renders: ‫וְנָח‬, and rested. Now every expression of ‫נוֹפֶ שׁ‬, rest, is an expression of ‫נֶפֶ שׁ‬, soul, for one regains one’s soul and one’s breath when one rests from the toil of work. He about Whom it is written: “He neither tires nor wearies” (Isa. 40:28), and Whose every act is performed by speech [alone, without physical effort], dictated rest in reference to Himself [only] in order to make it understood to the [human] ear with words that it can understand.

18When He had finished speaking with him

on Mount Sinai, He gave Moses the two tablets of the testimony, stone tablets, written with the finger of God. He gave Moses: In the Torah, chronological order is not adhered to. The episode of the calf took place long before the command of the work of the Mishkan. For on the seventeenth of Tammuz the tablets were broken, and on Yom Kippur the Holy One, blessed is He, was reconciled to Israel. On the morrow [i.e., on the eleventh of Tishri], they commenced with the donation for the Mishkan, and it [the Mishkan] was erected on the first of Nissan. -[from Midrash Tanchuma, Ki Thissa 31]

‫ שמירת קדושתה לשמי‬:'‫קדש לה‬ :‫ובמצוותי‬

‫טזו ְָשֽׁמְ ֥רוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל אֶ ת־‬ ‫הַ שַּׁ ָ ֑בּת ַלֽעֲ ֧שׂוֹת אֶ ת־הַ שַּׁ ָ ֛בּת‬ ָ ‫ל ְֽד ֹר ָ ֹ֖תם בּ ִ ְ֥רית‬ :‫עוֹלֽם‬ ‫יזבֵּי ִ֗ני וּבֵי ֙ן בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ֥אוֹת ִ ֖הוא‬ ֙‫ִי־שׁשֶׁ ת י ָמִ֗ ים עָ ָ ֤שׂה י ְהֹו ָה‬ ֣ ֵ ‫לְע ָ ֹ֑לם כּ‬ ‫ם‬ ֙ ‫אֶ ת־הַ שָּׁ ַ ֣מי ִם ו ְאֶ ת־הָ אָ֔ ֶרץ וּבַיּוֹ‬ :‫הַ שְּׁ בִיעִ֔ י שָׁ ַ ֖בת וַיִּנּ ַָפֽשׁ‬ ‫ וכל לשון נופש והוא‬,‫ כתרגומו ונח‬:‫וינפש‬ ‫ שמשיב נפשו ונשימתו‬,‫לשון נפש‬ ‫ ומי שכתוב‬.‫בהרגיעו מטורח מהמלאכה‬ ‫ וכל‬,‫בו )ישעיה מ כח( לא ייעף ולא יגע‬ ,‫ הכתיב מנוחה לעצמו‬,‫פעלו במאמר‬ :‫לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע‬

‫ת ֙וֹ לְדַ ֵ ֤בּר‬Ðַ‫יחוַיּ ֵ ִ֣תּן אֶ ל־משֶׁ֗ ה ְכּכ‬ ‫ְהר סִ י ַ֔ני שְׁ ֵנ֖י ל ֻ֣ח ֹת ָהֽעֵ ֻ ֑דת‬ ֣ ַ ‫אִ תּ ֙וֹ בּ‬ ‫ל ֻ֣ח ֹת אֶ֔ בֶן כְּתֻ ִ ֖בים בְּאֶ צ ַ ְ֥בּע‬ ִ ֱ‫א‬ :‫˜הֽים‬ ‫ אין מוקדם ומאוחר‬:'‫ויתן אל משה וגו‬ ‫ מעשה העגל קודם לצווי מלאכת‬.‫בתורה‬ ‫ שהרי בשבעה‬,‫המשכן ימים רבים היה‬ ‫ וביום‬,‫עשר בתמוז נשתברו הלוחות‬ ,‫הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל‬ ‫ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם‬ :‫באחד בניסן‬

293

When He had finished: Heb. ‫ ְכּכַ˜תוֹ‬. [This word should be spelled ‫ ְכּכַלּוֹתוֹ‬. Here, however,] it is spelled defectively [without the first “vav”], as if to be read: ‫ ְכּ ַכלָּתוֹ‬, [meaning] like his bride, for the Torah was delivered to him [Moses] as a gift, as a bride [is given] to a bridegroom, because [otherwise] he could not have learnt it all in such a short time (Tanchuma, Ki Thissa 18). Another explanation: Just as a bride is adorned with twenty-four ornaments [i.e.,] the ones listed in the book of Isaiah (3:18-22), so too must a Torah scholar be adorned with the twenty-four books [of the Scriptures, i.e., possess the knowledge of the entire Scriptures] (Tanchuma, Ki Thissa 16).

‫ שנמסרה לו‬,‫ ככלתו כתיב חסר‬:‫ככלתו‬ ‫ שלא היה יכול‬,‫תורה במתנה ככלה לחתן‬ ‫ דבר אחר‬.‫ללמוד כולה בזמן מועט כזה‬ ‫מה כלה מתקשטת בעשרים וארבעה‬ ‫ הן האמורים בספר ישעיה‬,‫קשוטין‬ ‫ כד( אף תלמיד חכם צריך‬- ‫)ישעיה ג יח‬ :‫להיות בקי בעשרים וארבעה ספרים‬

speaking with him: the statutes and the ordinances in the section entitled: “And these are the ordinances” (Exod. 2123) [i.e., in parshath Mishpatim].

‫ החקים והמשפטים שבואלה‬:‫לדבר אתו‬ :‫המשפטים‬

speaking with him: [The word “with”] teaches [us] that Moses would hear [the laws] from God and then they would both repeat the halachah together. -[from Exod. Rabbah 41:5] tablets: Heb. ‫לֻח ֹת‬. It is spelled ‫[ לֻח ֹת‬without the “vav” of the plural, as if to be read ‫לֻחַ ת‬, the singular form,] because they were both the same [size]. -[from Exod. Rabbah 41:6]

‫ מלמד שהיה משה שומע מפי‬:‫לדבר אתו‬ ‫הגבורה וחוזרין ושונין את ההלכה שניהם‬ :‫יחד‬ :‫ לחת כתיב שהיו שתיהם שוות‬:‫לחת‬

294

Chapter 32 1When the people saw that Moses was late in coming down from the mountain, the people gathered against Aaron, and they said to him: "Come on! Make us gods that will go before us, because this man Moses, who brought us up from the land of Egypt we don't know what has become of him."

‫משׁה‬ ֖ ֶ ‫בשׁשׁ‬ ֥ ֵ ‫או ַַיּ ְ֣רא הָ עָ֔ ם ִכּֽי‬ ‫ל ֶ ָ֣רדֶ ת מִ ן־הָ ָ ֑הר וַיִּקָּ הֵ֨ ל הָ עָ֜ ם עַ ל־‬ ‫ַאֽהֲ ֗ר ֹן ו ַיּ ֹֽאמְ ֤רוּ אֵ לָי ֙ו ֣קוּם | עֲ שֵׂ ה־‬ ‫ָ ֣לנוּ אֱ ˜הִ֗ ים אֲ ֶ ֤שׁר ֵיֽלְכוּ֙ לְפָ ֵ֔נינוּ כִּי־‬ ֙‫משׁה הָ אִ֗ ישׁ אֲ ֶ ֤שׁר ֶהֽעֱ ֨ ָלנוּ‬ ֣ ֶ | ‫ֶז֣ה‬ ‫מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ַ ְ֔רי ִם ֥˜א י ַ ָ֖דעְ נוּ מֶ ה־‬ :‫ָ ֥הי ָה לֽוֹ‬

that Moses was late: Heb. ‫בשֵׁ שׁ‬, as the Targum [Onkelos] ‫ וכן‬,‫ לשון איחור‬,‫ כתרגומו‬:‫כי בשש משה‬ renders ‫אוֹחַ ר‬, an expression for lateness. Likewise, [in the ‫ ויחילו עד‬,(‫ )שופטים ה כח‬,‫בשש רכבו‬ verse] “is his chariot late (‫( ” )בּ ֹשֵׁ שׁ‬Jud. 5:28); “and they ‫בוש )שם ג כה( כי כשעלה משה להר‬ waited until it was late (‫( ” )בּוֹשׁ‬Jud. 3:25). When Moses ‫אמר להם לסוף ארבעים יום אני בא‬ went up the mountain, he said to them [the Israelites], “At ‫שאותו‬ ,‫ כסבורים הם‬.‫בתוך שש שעות‬ the end of forty days I will come, within six hours” [from ‫להם‬ ‫אמר‬ ‫ והוא‬,‫יום שעלה מן המנין הוא‬ sunrise of the fortieth day]. They thought that the day he went up was included in the number [of the forty days], but ‫ ויום‬,‫ ארבעים יום ולילו עמו‬,‫שלימים‬ [in fact] he had said to them, “forty days,” [meaning] ‫ שהרי בשבעה בסיון‬,‫עלייתו אין לילו עמו‬ complete [days], including the night. But the day of his ‫ נמצא יום ארבעים בשבעה עשר‬,‫עלה‬ ascent did not have its night included with it [because ‫ בששה עשר בא השטן וערבב‬.‫בתמוז‬ Moses ascended in the morning], for on the seventh of ‫את העולם והראה דמות חשך ואפילה‬ Sivan he ascended. Thus, the fortieth day [of Moses’ ‫ לכך בא‬,‫וערבוביא לומר ודאי מת משה‬ absence] was the seventeenth of Tammuz. On the sixteenth [of Tammuz], Satan came and brought confusion ,‫ אמר להם מת משה‬.‫ערבוביא לעולם‬ into the world and showed a semblance of darkness, ,'‫שכבר באו שש שעות ולא בא וכו‬ [even] pitch darkness, and confusion, [as if] indicating ‫ ואי‬.(‫כדאיתא במסכת שבת )דף פט‬ [that] Moses had surely died and therefore, confusion had ‫אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן‬ come upon the world. He [Satan] said to them, “Moses has died, for six [additional] hours have already passed, and he ‫ שהרי לא‬,‫בין קודם חצות בין לאחר חצות‬ ‫ שנאמר‬,‫ירד משה עד יום המחרת‬ has not come, etc.,” as is found in tractate Shabbath (89a). We cannot say that their [the Israelites’] only error was that :‫וישכימו ממחרת ויעלו עולות‬ on a cloudy day [they were confused] between before noon and after noon, because Moses did not descend until the next day, as it is said: “On the next day, they arose early, offered up burnt offerings…” (verse 6). that will go before us: ‫[ אִ שֶׁ ר יֵלְכוּ לְפָ נֵינוּ‬The word ‫ יֵלְכוּ‬is in the plural form.] They desired many deities for themselves. -[from Sanh. 63a]

‫ אלהות הרבה איוו‬:‫אשר ילכו לפנינו‬ :‫להם‬

because this man Moses: Satan showed them something resembling Moses, being carried in the air, high above in the sky. -[from Shab. 89a, Midrash Tanchuma 19]

‫ כמין דמות משה‬:‫כי זה משה האיש‬ ‫ שנושאים אותו באויר‬,‫הראה להם השטן‬ :‫רקיע השמים‬

who brought us up from the land of Egypt: And directed us the way we should go up [from Egypt]. Now we need gods who will go before us [instead of Moses].

‫ והיה מורה‬:‫אשר העלנו מארץ מצרים‬ ‫ עתה צריכין אנו‬,‫ אשר נעלה בה‬,‫לנו דרך‬ :‫ אשר ילכו לפנינו‬,‫לאלהות‬

2Aaron said to them, "Remove the golden earrings that are on the ears of your wives, your sons, and your daughters and bring them [those earrings] to me."

‫ם ַאֽהֲ ֔ר ֹן ָפּ ְֽרקוּ֙ נִז ֵ ְ֣מי‬ ֙ ֶ‫בו ַ֤יּ ֹאמֶ ר אֲ לֵה‬ ‫הַ זָּהָ֔ ב אֲ שֶׁ ֙ר בְּאָז ְֵנ֣י נְשֵׁ י ֶ֔כם‬ :‫יכם ו ְהָ ִ ֖ביאוּ אֵ ָלֽי‬ ֑ ֶ ֵ‫ֵיכם וּבְנ ֹֽת‬ ֖ ֶ ‫ְבּנ‬

295

that are on the ears of your wives…: Aaron said to himself, “The women and children are fond of their jewelry. Perhaps the matter will be delayed, and in the meantime, Moses will arrive.” But they did not wait [for their wives and children to give them their earrings], and they took off their own [earrings]. -[from Midrash Tanchuma 21]

‫ אמר אהרן בלבו הנשים‬:‫באזני נשיכם‬ ‫ שמא‬,‫והילדים חסים על תכשיטיהן‬ ‫ והם‬,‫ ובתוך כך יבא משה‬,‫יתעכב הדבר‬ :‫לא המתינו ופרקו מעל עצמן‬

Remove: Heb. ‫פָּ ְרקוּ‬, an imperative expression, from the same root as ‫ פָּ ֵרק‬in the singular. [This is] like ‫בּ ְָרכוּ‬, bless, [which is] from the same root as ‫ בּ ֵָר‬.

‫ כמו‬,‫ מגזרת פרק ליחיד‬,‫ לשון צווי‬:‫פרקו‬ :‫ מגזרת ברך‬,‫ברכו‬

3And all the people stripped themselves of

the golden earrings that were on their ears and brought them to Aaron.

‫גוַיִּתְ ָפּ ְֽרקוּ֙ כָּל־הָ עָ֔ ם אֶ ת־נִז ֵ ְ֥מי‬ ‫ֵיהם וַיָּ ִ ֖ביאוּ‬ ֑ ֶ ‫הַ זּ ָ ָ֖הב אֲ ֶ ֣שׁר בְּאָ ְזנ‬ ַ ֶ‫א‬ :‫ל־אֽהֲ ֽר ֹן‬

stripped themselves: Heb. ‫וַי ִתְ פָּ ְרקוּ‬, an expression [used for] unloading a burden. When they removed them [the earrings] from their ears, they were found to be unloaded of their earrings, descharyer in Old French [decharger in modern French], to unload.

‫ כשנטלום‬,‫ לשון פריקת משא‬:‫ויתפרקו‬ ,‫מאזניהם נמצאו הם מפורקים מנזמיהם‬ :(‫דישקריי"ר בלעז )לפרוק‬

of the golden earrings: Heb. ‫נִזְמֵ י‬-‫אֶ ת‬, like ‫מִ נַּזְמֵ י‬, similar to “When I leave the city (‫הָ עִ יר‬-‫( ” )אֶ ת‬Exod. 9:29), [like] -‫מִ ן‬ ‫הָ עִ יר‬, [lit., when I go out of the city].

(‫ כמו )שמות ט כט‬,‫ כמו מנזמי‬:‫את נזמי‬ :‫ מן העיר‬,‫כצאתי את העיר‬

4He took [them] from their hand[s], fashioned it with an engraving tool, and made it into a molten calf, upon which they said: "These are your gods, O Israel, who have brought you up from the land of Egypt!"

‫דוַיּ ַ ִ֣קּח מִ יּ ֗ ָָדם ו ַָ֤יּצַר א ֹת ֙וֹ בַּחֶ֔ ֶרט‬ ‫ו ַיַּ ֽעֲ ֵ ֖שׂהוּ ֵ ֣עגֶל מַ סֵּ ָ ֑כה ו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ ֵ ֤אלֶּה‬ À‫ י ִשְׂ ָראֵ֔ ל אֲ ֶ ֥שׁר ֶהֽעֱ ֖לוּ‬À֙ ‫אֱ ˜הֶ֨ י‬ :‫מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

fashioned it with an engraving tool: Heb. ‫וַיָּצַר א ֹתוֹ בַּחֶ ֶרט‬. This [clause] can be rendered in two ways: One is [that] ‫ וַיָּ◌ָ צַר‬is an expression of tying, and ‫ בַּחֶ ֶרט‬is an expression meaning a kerchief, similar to “and the tablecloths and the purses (‫( ” )ו ְהַ חִ ִריטִ ים‬Isa. 3:22); “and he tied two talents of silver in two purses (‫( ” )חִ ִרטִ ים‬II Kings 5:23). The second [way of rendering it] is [that] ‫ וַיָּצַר‬is an expression meaning a form, and ‫ בַּחֶ ֶרט‬is the tool of the smiths, with which they cut out and engrave (‫)חוֹרטִ ין‬ ְ forms in gold. [The tool is] like a scribe’s stylus, which engraves letters on tablets and wax-covered tablets, as “and inscribe on it with a common pen (‫( ” )בְּחֶ ֶרט אֱ נוֹשׁ‬Isa. 8:1). This [second interpretation] is what Onkelos rendered: ‫וְצַר י ָתֵ יהּ ְבּזִיפָ א‬, an expression of ‫זִיוּף‬, a tool with which people engrave letters and designs, known in French as nielle, niello work. With it, signets are engraved.

‫ יש לתרגמו בשני פנים‬:‫ויצר אותו בחרט‬ ‫ בחרט לשון‬,‫ ויצר לשון קשירה‬,‫האחד‬ ‫ כמו )ישעיה ג כא( והמטפחות‬,‫סודר‬ ‫ )מלכים ב ה כג( ויצר ככרים‬,‫והחריטים‬ ‫ ויצר לשון‬,‫ והשני‬.‫כסף בשני חריטים‬ ,‫ בחרט כלי אומנות הצורפין‬,‫צורה‬ ‫שחורצין וחורטין בו צורות בזהב כעט‬ ,‫סופר החורט אותיות בלוחות ופנקסין‬ ‫כמו )ישעיה ח א( וכתוב עליו בחרט‬ ‫ וזהו שתרגם אונקלוס וצר יתיה‬.‫אנוש‬ ‫ לשון זיוף הוא כלי אומנות‬,‫בזיפא‬ ,‫שחורצין בו בזהב אותיות ושקדים‬ [‫שקורין בלעז ניאי"ל ]תצריב שחור‬ :‫ומזייפין על ידו חותמות‬

a molten calf -: As soon as they had cast it into the fire of the crucible, the sorcerers of the mixed multitude who had gone up with them from Egypt came and made it with sorcery. [See commentary on Exod. 12:38.] Others say that Micah was there, who had emerged from the layer of the building where he had been crushed in Egypt. (Sanh. 101b). In his hand was a plate upon which Moses had inscribed “Ascend, O ox; ascend, O ox,” to [miraculously] bring up Joseph’s coffin from the Nile. They cast it [the plate] into the crucible, and the calf emerged. -[from Midrash Tanchuma 19]

‫ באו‬,‫ כיון שהשליכו לכור‬:‫עגל מסכה‬ ‫מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים‬ ‫ועשאוהו בכשפים ויש אומרים מיכה היה‬ ‫שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו‬ ‫ וטס שכתב בו‬,‫ והיה בידו שם‬,‫במצרים‬ ‫ להעלות ארונו‬,‫ עלה שור‬,‫משה עלה שור‬ ‫ והשליכו לתוך הכור‬,‫של יוסף מתוך נילוס‬ :‫ויצא העגל‬

296

molten: Heb. ‫מַ סֵּ כָה‬, an expression related to ‫מַ ֶתּכֶת‬, metal, [both derived from roots meaning to pour]. Another interpretation: One hundred and twenty-five centenaria of gold were in it, like the gematria of ,‫= ס‬60 ,‫= מ‬40 .‫מַ סֵּ כָה‬ ‫= ה‬5 ,‫= כ‬20, totaling 125] -[from Midrash Tanchuma 19] These are your gods: But it does not say, “These are our gods.” -[from here [we learn] that the mixed multitude who had come up from Egypt were the ones who gathered against Aaron, and they were the ones who made it [the calf]. Afterwards, they caused the Israelites to stray after it. -[from Midrash Tanchuma 19]

5When Aaron saw [this], he built an altar in front of it, and Aaron proclaimed and said: "Tomorrow shall be a festival to the Lord." When Aaron saw: that it was alive, as it is said: “for the likeness of an ox eating grass” (Ps. 106:20), and he saw that Satan’s work had succeeded, and he had no words to stall them completely [i.e., to keep the Israelites from worshipping the calf, so then] he built an altar: to stall them. and said: “Tomorrow shall be a festival to the Lord.”: But [it will] not [be] today. Perhaps Moses would come before they would worship it. This is its simple meaning. Its midrashic meaning in Leviticus Rabbah (10:3) is [as follows]: Aaron saw many things. He saw his sister’s son Hur, who had reproved them [the Israelites], and they assassinated him. That is [the meaning of] ‫וַיִּבֶן‬, [an expression of ‫בִּינָה‬, understanding]. ‫[ מִ ְזבֵּח לְפָ נָיו‬should be understood as if it were written] ‫וַיִבֶן מִ זָּ◌ָ בוּחַ לְפָ נָיו‬, [meaning] he understood from the slaughtered one in front of him. Moreover, he saw [the situation] and said, “Better I should be blamed and not they.” He also “saw” another thing and said, “If they build the altar [themselves], one will bring pebbles and [another] one will bring a stone. Thus, their work will be done all at once. Since I will build it, and I will neglect my work, in the meantime Moses will arrive.”

‫ דבר אחר מאה‬.‫ לשון מתכת‬:‫מסכה‬ ,‫עשרים וחמשה קנטרין זהב היה בו‬ :‫כגימטריא של מסכה‬

,‫ ולא נאמר אלה אלהינו‬:‫אלה אלהיך‬ ‫ הם‬,‫מכאן שערב רב שעלו ממצרים‬ ‫ ואחר‬,‫ והם שעשאוהו‬,‫שנקהלו על אהרן‬ :‫כך הטעו את ישראל אחריו‬

‫הו ַַיּ ְ֣רא ַאֽהֲ ֔ר ֹן ו ִ ַ֥יּבֶן מִ ז ֵ ְ֖בּחַ לְפָ ָנ֑יו‬ ‫וַיִּקְ ָ ֤רא ַאֽהֲ ר ֹ֙ן ו ַיּ ֹאמַ֔ ר ַ ֥חג ַלֽיה ָֹ֖וה‬ :‫מָ ָחֽר‬ ‫ שנאמר‬,‫ שהיה בו רוח חיים‬:‫וירא אהרן‬ ,‫)תהלים קו כ( בתבנית שור אוכל עשב‬ ‫ ולא היה לו‬,‫וראה שהצליח מעשה שטן‬ :‫פה לדחותם לגמרי‬ :‫ לדחותם‬:‫ויבן מזבח‬ ‫ שמא יבא‬,‫ ולא היום‬:‫ויאמר חג לה' מחר‬ .‫ זהו פשוטו‬,‫משה קודם שיעבדוהו‬ ‫ ג( דברים‬,/‫י‬/ ‫ומדרשו בויקרא רבה )ה‬ ,‫ ראה חור בן אחותו‬,‫הרבה ראה אהרן‬ ‫ וזהו ויבן מזבח‬,‫שהיה מוכיחם והרגוהו‬ ‫ ועוד ראה ואמר‬.‫ ויבן מזבוח לפניו‬- ‫לפניו‬ ‫ ועוד‬,‫מוטב שיתלה בי הסירחון ולא בהם‬ ,‫ראה ואמר אם הם בונים אותו המזבח‬ ‫ ונמצאת‬,‫זה מביא צרור וזה מביא אבן‬ ‫ מתוך שאני‬,‫מלאכתן נעשית בבת אחת‬ ‫ בין כך ובין‬,‫בונה אותו ומתעצל במלאכתי‬ :‫כך משה בא‬

a festival to the Lord: In his heart, he meant Heaven. He was confident that Moses would come, and they would worship the Omnipresent. -[from Lev. Rabbah 10:3]

‫ בטוח היה‬,‫ בלבו היה לשמים‬:'‫חג לה‬ :‫ ויעבדו את המקום‬,‫שיבא משה‬

6On the next day they arose early, offered up

‫ווַיַּשְׁ ִ֨כּימוּ֙ מִ ָמּֽחֳ ָ ֔רת ו ַיַּ ֽעֲ ֣לוּ ע ֹ֔˜ת‬ ‫ם ֶלֽאֱ ֣כ ֹל‬ ֙ ָ‫וַיּ ִ ַ֖גּשׁוּ שְׁ ל ִ ָ֑מים ו ֵַיּ֤שֶׁ ב הָ ע‬ :‫ו ְשָׁ ֔תוֹ וַיּ ֻ ָ֖קמוּ ְלצ ֵַחֽק‬

burnt offerings, and brought peace offerings, and the people sat down to eat and to drink, and they got up to make merry. they arose early: Satan roused them so that they would sin. to make merry: Heb. ‫ ְלצַחֵ ק‬. In this word, there is [also] a connotation of sexual immorality, as it is said: “to mock (‫ ) ְלצַחֶ ק‬me” (Gen. 39:17), and bloodshed, as it is said: “Let the boys get up now and play (‫ )ו ִישַׂ חִ קוּ‬before us” (II Sam. 2:14). Here too, Hur was slain. -[from Midrash Tanchuma 20]

:‫ השטן זרזם כדי שיחטאו‬:‫וישכימו‬ ‫ כמו‬,‫ יש במשמע הזה גלוי עריות‬:‫לצחק‬ ,‫שנאמר )בראשית לט יז( לצחק בי‬ ‫ כמו שנאמר )שמואל ב' ב‬,‫ושפיכות דמים‬ ‫ אף‬,‫יד( יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו‬ :‫כאן נהרג חור‬

297

7And the Lord said to Moses: "Go, descend,

for your people that you have brought up from the land of Egypt have acted corruptly.

‫ֶ‡־רד‬ ֵ֕ ‫ל־משׁה ל‬ ֶ‫זוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֑ ָ‫֔ אֲ ֶ ֥שׁר ֶהֽעֱ ֵ ֖לית‬À ְ‫֚ ִכּי שִׁ ֵ ֣חת עַ מּ‬ :‫מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬

And…said: Heb. ‫וַי ְדַ בֵּר‬. [This is] an expression of harshness, like “and he spoke (‫ )וַי ְדַ בֵּר‬to them harshly” (Gen. 42:7).

‫ כמו )בראשית מב‬,‫ לשון קושי הוא‬:‫וידבר‬ :‫ז( וידבר אתם קשות‬

Go, descend: Descend from your high position. I gave you this high position only for their sake (Ber. 32a). At that time, Moses was banished by a decree of the heavenly tribunal (Midrash Tanchuma 22, Exod. Rabbah 42:3).

‫ לא נתתי לך גדולה‬,‫ מגדולתך‬:‫לך רד‬ ‫ באותה שעה נתנדה משה‬.‫אלא בשבילם‬ :‫מפי בית דין של מעלה‬

your people…have acted corruptly: Heb. ְ‫שִׁ חֵ תעַ מ‬. It does not say, “The people have acted corruptly,” but “your people.” Those are the mixed multitude whom you accepted on your own initiative, and whom you converted without consulting Me. You said, “It is good that converts cleave to the Shechinah.” They have acted corruptly and have corrupted [others]. -[from Exod. Rabbah 42:6]

‫ שחת העם לא נאמר אלא‬:‫שחת עמך‬ ‫ ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם‬,‫עמך‬ ‫ ואמרת טוב שידבקו גרים‬,‫ולא נמלכת בי‬ :‫ הם שחתו והשחיתו‬,‫בשכינה‬

8They have quickly turned away from the path that I have commanded them; they have made themselves a molten calf! And they have prostrated themselves before it, slaughtered sacrifices to it, and said: 'These are your gods, O Israel, who have brought you up from the land of Egypt.' " 9And the Lord said to Moses: "I have seen this people and behold! they are a stiff necked people. stiff-necked: Heb. ‫ע ֶֹרף‬-‫קְ שֵׁ ה‬. [This is a description of stubbornness, meaning] they turned the hardness of the backs of their necks toward those who reproved them, and they refused to listen.

10Now leave Me alone, and My anger will be kindled against them so that I will annihilate them, and I will make you into a great nation." leave Me alone: [It is unclear why God is saying this-which implies that Moses has made a demand-since] we have not yet heard that Moses prayed for them, and yet He [God] said, “Leave Me alone” ? But here, He opened a door for him and informed him that the matter [indeed] depended upon him [Moses], that if he [Moses] would pray for them, He [God] would not destroy them. [Therefore, God implores Moses to leave Him alone so that He can destroy Israel.] -[from Exod. Rabbah 42:9]

11Moses pleaded before the Lord, his God,

and said: "Why, O Lord, should Your anger

‫ח ָ ֣סרוּ מַ הֵ֗ ר מִ ן־הַ ֨ ֶדּ ֶר ֙‡ אֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫ִצוִּיתִ֔ ם עָ ֣שׂוּ לָהֶ֔ ם ֵ ֖עגֶל מַ סֵּ ָ ֑כה‬ ֔ ‫וַיִּשְׁ ַתּֽחֲ ווּ־ל ֙וֹ וַיִּ ְזבּ‬ ‫ְחוּ־לוֹ ו ַ֣יּ ֹאמְ ר֔ וּ‬ ‫ י ִשְׂ ָראֵ֔ ל אֲ ֶ ֥שׁר‬À֙ ‫ֵ ֤אלֶּה אֱ ˜הֶ֨ י‬ :‫ מֵ ֶ ֥א ֶרץ מִ צ ָ ְֽרי ִם‬À‫ֶהֽעֱ ֖לוּ‬ ‫ל־משׁה ָראִ֨ יתִ ֙י‬ ֶ‫טו ַ֥יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֑ ‫אֶ ת־הָ ָ ֣עם הַ ֶ֔זּה ו ְהִ נֵּ ֥ה עַ ם־קְ שֵׁ ה־‬ :‫֖ע ֹ ֶרף הֽ וּא‬ ‫ מחזרין קשי ערפם לנגד‬:‫קשה ערף‬ :‫ וממאנים לשמוע‬,‫מוכיחיהם‬

‫יו ְעַ תָּ ה֙ הַ נִּ ֣יחָ ה ֔ ִלּי ו ְ ִי ֽחַ ר־אַ ִ ֥פּי‬ ‫֖ לְג֥ וֹי‬À ְ‫ָהם ַו ֽאֲ כ ֵ ַ֑לּם ו ְֶאֽעֱ ֶ ֥שׂה אֽ וֹת‬ ֶ֖ ‫ב‬ :‫ָגּדֽ וֹל‬ ‫ שהתפלל‬,‫ עדיין לא שמענו‬:‫הניחה לי‬ ‫ אלא‬,‫ והוא אומר הניחה לי‬,‫משה עליהם‬ ‫ שהדבר תלוי‬,‫כאן פתח לו פתח והודיעו‬ :‫ שאם יתפלל עליהם לא יכלם‬,‫בו‬

‫יאוַי ַ ְ֣חל משֶׁ֔ ה אֶ ת־פְּ ֵנ֖י י ְה ֹ ָו֣ה‬ ‫˜היו ו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ל ָ ָ֤מה י ְהֹו ָה֙ ֶי ֽחֱ ֶ ֤רה‬ ֑ ָ ֱ‫א‬

298

be kindled against Your people whom You have brought up from the land of Egypt with great power and with a strong hand? Why, O Lord: Is anyone jealous of another, except a wise man of a wise man, or a strong man of a strong man? [from Exod. Rabbah 43:6]

12Why should the Egyptians say: 'He

brought them out with evil [intent] to kill them in the mountains and to annihilate them from upon the face of the earth'? Retreat from the heat of Your anger and reconsider the evil [intended] for Your people. and reconsider: Heb. ‫ו ְהִ נָּחֵ ם‬, [i.e.,] formulate another thought to do good to them. the evil: that You thought for them.

13Remember Abraham, Isaac, and Israel, Your servants, to whom You swore by Your very Self, and to whom You said: 'I will multiply your seed like the stars of the heavens, and all this land which I said that I would give to your seed, they shall keep it as their possession forever.' "

‫ אֲ ֶ ֤שׁר הוֹ ֵ֨צאתָ ֙ מֵ ֶ ֣א ֶרץ‬À ֶ֔‫ ְבּעַ מּ‬À֙ ְ‫אַ פּ‬ :‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם בּ ְ֥כ ֹחַ גּ ָ֖דוֹל וּ ְב ָי֥ד חֲ ז ָָקֽה‬ ‫ כלום מתקנא אלא‬:‫למה ה' יחרה אפך‬ :‫ גבור בגבור‬,‫חכם בחכם‬

‫ֵאמ ֹר‬ ֗ ‫יב ָל֩מָּ ה֩ י ֹֽאמְ ר֨ וּ מִ צ ַ ְ֜רי ִם ל‬ ‫ם‬ ֙ ָ‫ם ַלֽהֲ ֤ר ֹג א ֹת‬ ֙ ‫בּ ְָר ָ ֤עה הֽ וֹצִיאָ‬ ‫תָ֔ ם מֵ ַ ֖על פְּ ֵנ֣י‬Ð‫ֶבּֽהָ ִ֔רים וּ ְל ַ֨כ‬ À ֶ֔‫ָהֽאֲ דָ ָ ֑מה ֚שׁוּב ֵמֽחֲ ֣רוֹן אַ פּ‬ ָ ַ‫ו ְהִ נּ ֵ ָ֥חם ע‬ :Àֽ‫ל־ה ָֽר ָ ֖עה לְעַ ֶמּ‬ ‫ התעשת מחשבה אחרת להטיב‬:‫והנחם‬ :‫להם‬ :‫ אשר חשבת להם‬:‫על הרעה‬

‫ם ְליִצְחָ֨ ק‬ ֩ ָ‫יגז ְ֡כ ֹר לְאַב ְָרה‬ ָ‫ אֲ שֶׁ֨ ר נִשְׁ ַ ֣בּעְ תּ‬À‫וּ ְלי ִשְׂ ָראֵ֜ ל עֲ ב ֗ ֶָדי‬ ְ ‫לָהֶ ֘ם בָּ‡֒ ו ַתְּ דַ ֵ ֣בּר אֲ לֵהֶ֔ ם‬ ֙‫אַרבֶּה‬ ‫אֶ ת־ז ְַרעֲ ֶ֔כם ְכּכֽוֹכ ֵ ְ֖בי הַ שָּׁ ָ ֑מי ִם‬ ‫וְכָל־הָ אָ֨ ֶרץ הַ ֜זּ ֹאת אֲ ֶ ֣שׁר אָמַ֗ ְרתִּ י‬ :‫אֶ תֵּ ֙ן ְלז ְַרעֲ ֶ֔כם ו ְנָ ֽחֲ ֖לוּ לְע ָֹלֽם‬

Remember Abraham: If [You argue that] they have ‫ אם עברו על עשרת‬:‫זכר לאברהם‬ transgressed the Ten Commandments, [let me remind You ‫ אברהם אביהם נתנסה בעשרה‬,‫הדברות‬ that] their [fore]father Abraham was tested with ten tests ,‫ תנהו לו‬,‫נסיונות ועדיין לא קבל שכרו‬ and has not yet received his reward. Give this [reward] to :‫ויצאו עשרה בעשרה‬ him [Abraham] so that the ten will cancel out the ten. -[from Midrash Tanchuma 24, Exod. Rabbah 44:4] Abraham, Isaac, and Israel: If they are condemned to be burnt [in a fire], remember Abraham, who gave himself over to be burned for Your sake in Ur of the Chaldees; if they are condemned to be killed by the sword, remember Isaac, who stretched out his neck when he was bound; if they are condemned to exile, remember Jacob, who was exiled to Haran (Midrash Tanchuma 24, Exod. Rabbah 44:5). If they [the children of Israel] will not be saved in their [the Patriarchs’] merit, why do You say to me, “and I will make you into a great nation” ? If a chair with three legs cannot stand up before You when You are angry, how much less will a chair with one leg (Ber. 32a) ?

‫ אם לשרפה‬:‫לאברהם ליצחק ולישראל‬ ‫ זכור לאברהם שמסר עצמו לישרף‬,‫הם‬ ‫ זכור‬,‫ אם להריגה‬.‫עליך באור כשדים‬ ,‫ אם לגלות‬.‫ליצחק שפשט צוארו לעקידה‬ ‫ ואם אינן נצולין‬,‫זכור ליעקב שגלה לחרן‬ (‫ מה אתה אומר לי )פסוק י‬,‫בזכותן‬ ‫ ואם כסא של‬,‫ואעשה אותך לגוי גדול‬ ‫שלוש רגלים אינו עומד לפניך בשעת‬ :‫ קל וחומר לכסא של רגל אחת‬,‫כעסך‬

299

to whom You swore by Your very Self: You did not swear to them by something finite-not by the heavens and not by the earth, not by the mountains and not by the hills, but by Your very Self [You swore], for You exist, and Your oath exists forever, as it was said [to Abraham]: “By Myself I have sworn, says the Lord” (Gen. 22:16). To Isaac was said: “and I will establish the oath that I swore to Abraham, your father” (Gen. 26:3). To Jacob was said: “I am the Almighty God; be fruitful and multiply” (Gen. 35:11). Here He swore to him [Jacob] by the [Name] Almighty God. [from Ber. 32a, Midrash Tanchuma 24, Exod. Rabbah 44:10]

14The Lord [then] reconsidered the evil He had said He would do to His people.

‫ לא נשבעת להם‬:‫אשר נשבעת להם בך‬ ‫ לא בשמים ולא בארץ‬,‫בדבר שהוא כלה‬ ‫ שאתה‬,‫ אלא בך‬,‫לא בהרים ולא בגבעות‬ ‫ שנאמר‬,‫קיים ושבעותך קיימת לעולם‬ ,'‫)בראשית כב טז( בי נשבעתי נאם ה‬ ‫וליצחק נאמר )שם כו ג( והקימותי את‬ ,‫השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך‬ ‫וליעקב נאמר )שם לה יא( אני אל שדי‬ :‫ נשבע לו באל שדי‬,‫פרה ורבה‬

‫ל־ה ָרעָ֔ ה אֲ ֶ ֥שׁר‬ ֣ ָ ַ‫ידוַיּ ִָנּ֖חֶ ם י ְה ֹ ָו֑ה ע‬ :‫דִּ ֶ ֖בּר ַלֽעֲ ֥שׂוֹת לְעַ מּֽ וֹ‬

15Now Moses turned and went down from the mountain [bearing] the two tablets of the testimony in his hand, tablets inscribed from both their sides; on one side and on the other side they were inscribed.

‫טוו ַ ִ֜יּפֶ ן ו ֵַיּ ֶ֤רד משֶׁ ה֙ מִ ן־הָ הָ֔ ר וּשְׁ נֵ ֛י‬ ‫ם‬ ֙ ‫ל ֻ֥ח ֹת ָהֽעֵ ֻ ֖דת ְבּי ָ֑דוֹ ל ֻ֗ח ֹת כְּתֻ בִי‬ ‫מִ שְּׁ ֵנ֣י עֶ ב ְֵריהֶ֔ ם מִ ֶזּ֥ה וּמִ ֶ ֖זּה ֵ ֥הם‬ :‫כְּתֻ ִבֽים‬

from both their sides: the letters could be read. This was a miraculous phenomenon. -[from Shab. 104a, Meg. 2b]

,‫ היו האותיות נקראות‬:‫משני עבריהם‬ :‫ומעשה נסים היה‬

16Now the tablets were God's work, and the inscription was God's inscription, engraved on the tablets. were God’s work: This is to be interpreted according to its apparent meaning, [i.e.,] that He personally made them. Another interpretation: Like a person who says to his friend, “All so-and-so’s activities are in such-and-such [a kind of] work.” So too, all the delight of the Holy One, blessed is He, is with the Torah. -[from Midrash Tanchuma 16] engraved: Heb. ‫חָ רוּת‬. The terms ‫ חָ ר ֹת‬and ‫ חָ ר ֹט‬are one [and the same]. Both are an expression of engraving, entalyer in Old French, [entailler in modern French, meaning] to engrave.

17When Joshua heard the voice of the

people in their shouting, he said to Moses: "There is a voice of battle in the camp!" in their shouting: Heb. ‫בּ ְֵרע ֹה‬, in their shouting, for they were shouting, rejoicing, and laughing.[The Israelites were so loud that they could be heard even from a distance.]

18But [Moses] said: "[It is] neither a voice shouting victory, nor a voice shouting defeat; a voice of blasphemy I hear."

‫˜הים ֵ ֑המָּ ה‬ ֖ ִ ֱ‫טזו ְהַ֨ לּ ֻ֔ח ֹת ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה א‬ ‫ם ֔הוּא‬ ֙ ‫ו ְהַ מִּ כְתָּ֗ ב מִ כ ַ ְ֤תּב אֱ ˜הִ י‬ :‫ֻח ֹת‬ ֽ ‫חָ ֖רוּת עַ ל־הַ לּ‬ ‫ כמשמעו הוא‬:‫להים המה‬-‫מעשה א‬ ‫ דבר אחר כאדם האומר‬.‫בכבודו עשאן‬ ‫לחבירו כל עסקיו של פלוני במלאכת‬ ‫ כך כל שעשועיו של הקב"ה‬,‫פלונית‬ :‫בתורה‬ ‫ שניהם‬,‫ לשון חרת וחרט אחד הוא‬:‫חרות‬ :[‫לשון חיקוק אנטייליי"ר בלעז ]לחתוך‬

‫ת־קוֹל הָ ָ ֖עם‬ ֥ ֶ‫ְהוֹשׁעַ א‬ ֛ ֻ ‫יזוַיִּשְׁ ַ ֧מע י‬ ‫בּ ְֵר ֑ע ֹה ו ַ֨יּ ֹאמֶ ֙ר אֶ ל־משֶׁ֔ ה ֥קוֹל‬ :‫ַמּחֲ נֶ ֽה‬ ֽ ַ ‫מִ לְחָ ָ ֖מה בּ‬ ‫ שהיו מריעים ושמחים‬,‫ בהריעו‬:‫ברעה‬ :‫וצוחקים‬

‫ְבוּרה‬ ֔ ָ ‫יחו ַ֗יּ ֹאמֶ ר ֵ ֥אין קוֹל֙ עֲ נ֣ וֹת גּ‬ ‫לוּשׁה ֣קוֹל עַ נּ֔ וֹת‬ ֑ ָ ֲ‫ו ֵ ְ֥אין ֖קוֹל עֲ נ֣ וֹת ח‬ : ַ‫ָאֽנ ִ ֹ֖כי שׁ ֵֹמֽע‬

300

[It is] neither a voice shouting victory: This voice does not appear to be a voice of the shouting of heroes crying “Victory!” or the voice of weak [soldiers] crying “Woe!” or “Flee!”

‫ אין הקול הזה‬:‫אין קול ענות גבורה‬ ‫נראה קול עניית גבורים הצועקים נצחון‬ :‫ולא קול חלשים שצועקים וי או ניסה‬

a voice of blasphemy: Heb. ‫קוֹל עָ נּוֹת‬. A voice of blasphemy and reviling, which distresses (‫ )הַ מְ עַ נִין‬the soul of the one who hears them when they are said to him.

‫ קול חרופין וגדופין המענין את‬:‫קול ענות‬ :‫נפש שומען כשנאמרין לו‬

19Now it came to pass when he drew closer

to the camp and saw the calf and the dances, that Moses' anger was kindled, and he flung the tablets from his hands, shattering them at the foot of the mountain. and he flung… from his hands: He said [to himself]: If [in regard to] the Passover sacrifice, which is [merely] one of the commandments, the Torah said: “No estranged one may partake of it” (Exod. 12:43), [now that] the entire Torah is here [i.e., the Ten Commandments includes the whole Torah], and all the Israelites are apostates, shall I give it to them? -[from Shab. 87a] ַ lit., under the at the foot of the mountain: Heb. ‫תּחַ תהָ הָ ר‬, mountain, [meaning:] at the foot of the mountain.

20Then he took the calf they had made, burned it in fire, ground it to fine powder, scattered [it] upon the surface of the water, and gave [it to] the children of Israel to drink.

‫יטוַי ְהִ֗ י ַכּֽאֲ ֶ ֤שׁר קָ ַר ֙ב אֶ ל־הַ ַמּֽחֲ ֶ֔נה‬ ‫ו ַַיּ ְ֥רא אֶ ת־הָ ֵ ֖עגֶל וּמְ ח ֹ֑˜ת ו ַיִּ ֽחַ ר־‬ ‫ַ ֣אף משֶׁ֗ ה וַיַּשְׁ ֵ ֤ל‡ מִ יָּדָ ֙ו אֶ ת־‬ :‫הַ לּ ֻ֔ח ֹת וַי ְשַׁ ֵ ֥בּר א ָ ֹ֖תם ַ ֥תּחַ ת הָ ָהֽר‬ ‫ אמר מה פסח שהיא‬:'‫וישלך מידיו וגו‬ ‫ אמרה תורה )שמות יב‬,‫אחת מן המצות‬ ‫ התורה כלה‬,‫מג( כל בן נכר לא יאכל בו‬ :‫ וכל ישראל משומדים ואתננה להם‬,‫כאן‬

:‫ לרגלי ההר‬:‫תחת ההר‬

֙‫כוַיִּקַּ֞ ח אֶ ת־הָ עֵ֨ גֶל אֲ ֶ ֤שׁר עָ שׂוּ‬ ‫ר־דּק‬ ֑ ָ ֶ‫וַיִּשְׂ ֣ר ֹף בָּאֵ֔ שׁ וַיִּטְ ַ ֖חן ַ ֣עד אֲ שׁ‬ ‫ו ַ ִ֨יּ ֶז ֙ר עַ ל־פְּ ֵנ֣י הַ מַּ֔ י ִם ו ַַ֖יּשְׁ ק אֶ ת־‬ :‫בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

scattered: Heb. ‫וַיִּזֶר‬, an expression of scattering. Similarly, ‫ וכן )איוב יח טו( יזרה על‬,‫ לשון נפוץ‬:‫ויזר‬ “Brimstone shall be scattered (‫ )י ְז ֶֹרה‬on his dwelling” (Job ‫ וכן )משלי א יז( כי חנם‬,‫נוהו גפרית‬ 18:15), and similarly, “For the net is scattered (‫)מְ ז ָֹרה‬ ‫ שזורין בה דגן‬,‫מזורה הרשת‬ without cause” (Prov. 1:17), for they scatter corn and ‫לבדקן‬ ‫נתכוין‬ ‫וישק את בני ישראל‬:‫וקטנית‬ beans on it [the net].

‫ שלש מיתות נדונו שם אם יש‬.‫כסוטות‬ ‫ כמשפט אנשי עיר‬,‫עדים והתראה בסייף‬ ‫ עדים בלא התראה‬,‫הנדחת שהן מרובים‬ ‫ שנאמר )פסוק לה( ויגוף ה' את‬,‫במגפה‬ ,‫ לא עדים ולא התראה בהדרוקן‬,‫העם‬ :‫שבדקום המים וצבו בטניהם‬

and gave [it to] the children of Israel to drink: He intended to test them like women suspected of adultery [are tested, as prescribed in Num. 5:11-31] (A.Z. 44a). Three [different] death penalties were meted out there: (1) If there were witnesses [to the worship] and warning [had been issued to the sinners, they were punished] by the sword, according to the law (Deut. 13:13-18) that applies to the people of a city that has been led astray who are many [people involved]. (2) [Those who practiced idolatry with] witnesses but without warning [died] from a plague, as it is said: “Then the Lord struck the people with a plague” (verse 35). (3) [Those who practiced idolatry both] without witnesses and without warning [died] from dropsy, for the water tested them and their stomachs swelled up (Yoma 66b).

301

21Moses said to Aaron: "What did this

people do to you that you brought [such] a grave sin upon them?" What did this people do to you: How many tortures did you [Aaron] endure, that they tortured you until you brought this sin upon them?

22Aaron replied: "Let not my lord's anger

grow hot! You know the people, that they are disposed toward evil. that they are disposed toward evil: They are always going in a bad direction and testing the Omnipresent.

23They said to me, 'Make us gods who will go before us, because this man Moses, who brought us up from the land of Egypt we do not know what has become of him.' 24I said to them, 'Who has gold?' So they

took it [the gold] off and gave it to me; I threw it into the fire and out came this calf."

ַ ֶ‫כאו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ א‬ ‫ל־אֽהֲ ֔ר ֹן ֶמֽה־‬ ָ‫֖ הָ ָ ֣עם הַ ֶזּ֑ה ִכּֽי־הֵ ֵ ֥באת‬Àְ‫עָ ָ ֥שׂה ל‬ :‫עָ ָ ֖ליו חֲ טָ ָ ֥אה גְד ָֹלֽה‬ ‫ כמה יסורים‬:‫מה עשה לך העם הזה‬ ‫ עד שלא תביא‬,[‫)סבלת( שיסרוך ]סבלת‬ :‫עליהם חטא זה‬

‫כבו ַ֣יּ ֹאמֶ ר ַאֽהֲ ֔ר ֹן אַל־ ִ ֥יחַ ר ַ ֖אף‬ ‫אֲ ד ִֹנ֑י אַ תָּ ה֙ י ַ ָ֣דעְ תָּ אֶ ת־הָ עָ֔ ם ִ ֥כּי‬ :‫ב ָ ְ֖רע הֽ וּא‬ ‫ בדרך רע הם הולכין תמיד‬:‫כי ברע הוא‬ :‫ובנסיונות לפני המקום‬

‫ה־לנוּ אֱ ˜הִ֔ ים‬ ֣ ָ ֵ‫כגו ַ֣יּ ֹאמְ רוּ ֔ ִלי עֲ שׂ‬ ‫משׁה‬ ֶ ‫אֲ ֶ ֥שׁר ֵיֽלְכ֖ וּ לְפָ ֵנ֑ינוּ כּ‬ ֣ ֶ | ‫ִי־ז֣ה‬ ‫הָ אִ֗ ישׁ אֲ ֶ ֤שׁר ֶהֽעֱ ֨ ָלנוּ֙ מֵ ֶ ֣א ֶרץ‬ :‫ה־הי ָה לֽוֹ‬ ֶ‫מִ צ ַ ְ֔רי ִם ֥˜א י ַ ָ֖דעְ נוּ מ‬ ָ֥ ‫ם ל ִ ְ֣מי זָהָ֔ ב‬ ֙ ֶ‫כד ָו ֽא ַ ֹ֤מר לָה‬ ‫נוּ־לי ָו ֽאַ שְׁ ל ֵ ִ֣כהוּ‬ ֑ ִ ְ‫הִ תְ פָּ ָ ֖רקוּ וַיִּתּ‬ :‫בָאֵ֔ שׁ וַיּ ֵ ֵ֖צא הָ ֵ ֥עגֶל הַ זֶּ ֽה‬

I said to them: one word only: “Who has gold?” [and not “give me your gold”], but they hurried and stripped themselves and gave it to me.

‫ אמרתי להם דבר אחד למי‬:‫ואמר להם‬ :‫ והם מהרו והתפרקו ויתנו לי‬,‫זהב לבד‬

I threw it into the fire: I did not know that this calf would come out, but out it came.

‫ ולא ידעתי שיצא העגל‬:‫ואשלכהו באש‬ :‫הזה ויצא‬

25And Moses saw the people, that they were

ַ‫כהו ַַיּ ְ֤רא משֶׁ ה֙ אֶ ת־הָ עָ֔ ם ִ ֥כּי פָ ֻ ֖רע‬ ‫֑הוּא ִכּֽי־פְ ָר ֣ע ֹה ַאֽהֲ ֔ר ֹן לְשִׁ מְ ָ ֖צה‬ :‫יהֽם‬ ֶ ֵ‫בּ ְָקֽמ‬

exposed, for Aaron had exposed them to be disgraced before their adversaries. exposed: Heb. ַ‫פָ ֻרע‬, uncovered. Their shame and disgrace was revealed, as in “and he shall uncover (‫ )וּפָ ַרע‬the woman’s head” (Num. 5:18).

‫ כמו‬,‫ נתגלה שמצו וקלונו‬,‫ מגולה‬:‫פרוע‬ :‫)במדבר ה יח( ופרע את ראש האשה‬

to be disgraced before their adversaries: Heb. ‫לְשִׁ מְ צָה‬ ‫בְּקָ מֵ יהֶ ם‬, that this thing should be a disgrace for them in the mouths of all who rise up against them.

‫ להיות להם הדבר‬:‫לשמצה בקמיהם‬ :‫הזה לגנות בפי כל הקמים עליהם‬

26So Moses stood in the gate of the camp

and said: "Whoever is for the Lord, [let him come] to me!" And all the sons of Levi gathered around him.

‫ְשׁעַ ר הַ ַמּֽחֲ ֶ֔נה‬ ֣ ַ ‫כוו ַיַּ ֽעֲ ֤מ ֹד משֶׁ ה֙ בּ‬ ‫ו ַ֕יּ ֹאמֶ ר ִ ֥מי ַלֽיה ָֹ֖וה אֵ ָ ֑לי וַיּ ֵָאֽסְ ֥פוּ‬ :‫אֵ ָ ֖ליו כָּל־בְּנֵ ֥י ֵל ִו ֽי‬

302

“Whoever is for the Lord… to me!”: Let him come to me.

‫כל בני לוי מכאן‬:‫ יבא אלי‬:‫מי לה' אלי‬ :‫שכל השבט כשר‬

all the sons of Levi: From here [we learn] that the entire tribe was righteous. -[from Yoma 66b]

27He said to them: "So said the Lord, the God of Israel: 'Let every man place his sword upon his thigh and pass back and forth from one gate to the other in the camp, and let every man kill his brother, every man his friend, every man his kinsman.' "

ֹ ‫כזו ַ֣יּ ֹאמֶ ר לָהֶ֗ ם כּ‬ ֙‫ֽה־אָמר י ְהֹו ָה‬ ַ֤ ‫˜הי י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ִ ֥שׂימוּ ִאֽישׁ־חַ ְר ֖בּוֹ‬ ֣ ֵ ֱ‫א‬ ‫עַ ל־י ְֵר ֑כוֹ עִ בְר֨ וּ ו ָ֜שׁוּבוּ מִ ַ ֤שּׁעַ ר‬ ‫לָשַׁ֨ עַ ֙ר בּ ַַמּֽחֲ ֶ֔נה ו ְהִ ְרג֧ וּ ִאֽישׁ־אֶ ת־‬ ֵ ֶ‫אָחיו ו ִ ְ֥אישׁ א‬ ‫ת־ר ֵ ֖עהוּ ו ִ ְ֥אישׁ אֶ ת־‬ ִ֛ :‫קְ רֹבֽוֹ‬

So said the Lord, the God of Israel: Now, where did He say [this]? “He who slaughters [a sacrifice] to the gods shall be destroyed” (Exod. 22:19). So it was taught in the Mechilta.

(‫ )שמות כב יט‬,‫ והיכן אמר‬:'‫כה אמר וגו‬ ‫ כך שנויה‬,‫להים יחרם‬-‫זובח לא‬ :‫במכילתא‬

his brother: [i.e.,] from his mother, who was an [ordinary] Israelite [and not a Levite]. -[from Yoma 66b]

:‫ מאמו והוא מישראל‬:‫אחיו‬

28The sons of Levi did according to Moses' word; on that day some three thousand men fell from among the people.

‫משׁה‬ ֑ ֶ ‫כחו ַיַּ ֽעֲ ֥שׂוּ בְנֵ ֽי־ ֵל ִ֖וי כִּדְ ַ ֣בר‬ ‫ם בַּיּ֣ וֹם הַ ֔הוּא‬ ֙ ָ‫וַיּ ִ֤פּ ֹל מִ ן־הָ ע‬ :‫ִכּשְׁ ֥לשֶׁ ת אַל ֵ ְ֖פי ִאֽישׁ‬

29And Moses said: "Initiate yourselves today for the Lord for each man with his son and with his brother so that He may bestow a blessing upon you this day. "

‫כטו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֗ ה מִ ל ְ֨אוּ י ֶדְ ֶ ֤כם‬ ‫ם ַלֽיה ָֹ֔וה ִ ֛כּי ִ ֥אישׁ ִבּבְנ֖ וֹ‬ ֙ ‫הַ יּוֹ‬ ‫ֵיכם הַ יּ֖ וֹם‬ ֛ ֶ ‫ָתת עֲ ל‬ ֧ ֵ ‫ְאָחיו וְל‬ ֑ ִ ‫וּב‬ :‫בּ ְָר ָכֽה‬

Initiate yourselves: You who kill them, with this thing [act] you will initiate yourselves to be servants [i.e., kohanim] of the Omnipresent. for each man: Among you will initiate himself through his son and through his brother.

30It came to pass on the next day that Moses

said to the people: "You have committed a grave sin. And now I will go up to the Lord; perhaps I will obtain atonement for your sin." I will obtain atonement for your sin: Heb. ‫אִ כַפְּ ָרה בְּעַ ד‬ ‫חַ טַּ אתְ כֶם‬. [This means] I will place a cleansing, a wiping away, and a barrier opposite your sin to separate you from your sin.

‫ בדבר‬,‫ אתם ההורגים אותם‬:‫מלאו ידכם‬ :‫זה תתחנכו להיות כהנים למקום‬ :‫ מכם ימלא ידו בבנו ובאחיו‬:‫כי איש‬

‫ל ַוֽי ְהִ ֙י מִ ָמּֽחֳ ָ ֔רת ו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ אֶ ל־‬ ‫אתם חֲ טָ ָ ֣אה‬ ֖ ֶ ָ‫הָ עָ֔ ם אַ ֶ ֥תּם חֲ ט‬ ‫גְד ָ ֹ֑לה ו ְעַ תָּ ה֙ ֶאֽעֱ ֶ ֣לה אֶ ל־י ְה ָֹ֔וה‬ :‫אוּלי אֲ כַפְּ ָ ֖רה בּ ַ ְ֥עד חַ טַּ אתְ ֶכֽם‬ ַ֥ ‫ אשים כופר‬:‫אכפרה בעד חטאתכם‬ ‫ להבדיל‬,‫וקנוח וסתימה לנגד חטאתכם‬ :‫ביניכם ובין החטא‬

303

31And Moses returned to the Lord and said:

"Please! This people has committed a grave sin. They have made themselves a god of gold. a god of gold: [Moses is saying to God:] It was You Who caused them [to sin], for You lavished upon them gold and whatever they desired. What should they have done so as not to sin? [This may be illustrated by] a parable of a king who gave his son to eat and drink, dressed him up, hung a coin purse on his neck, and stationed him at the entrance of a brothel. What can the son do so as not to sin? -[from Ber. 32a]

32And now, if You forgive their sin But if not,

erase me now from Your book, which You have written." And now, if You forgive their sin…: good, I will not ask You to erase me, but if not, erase me. This is an elliptical verse, and there are many like it.

‫ֹאמר‬ ֑ ַ ‫משׁה אֶ ל־י ְה ָֹ֖וה ו ַיּ‬ ֛ ֶ ‫לאו ַָיּ֧שָׁ ב‬ ‫ָ ֣א ָ֗נּא חָ ֞טָ א הָ ָ ֤עם הַ זֶּה֙ חֲ טָ ָ ֣אה‬ :‫˜הי ז ָָהֽב‬ ֥ ֵ ֱ‫ָהם א‬ ֖ ֶ ‫גְד ֹ ֔ ָלה ו ַיַּ ֽעֲ ֥שׂוּ ל‬ ‫ אתה הוא שגרמת להם‬:‫אלהי זהב‬ ‫שהשפעת להם זהב וכל חפצם מה יעשו‬ ‫שלא יחטאו? משל למלך שהיה מאכיל‬ ‫ותולה לו כיס‬,‫ומשקה את בנו ומקשטו‬ ‫מה‬,‫ומעמידו בפתח בית זונות‬,‫בצוארו‬ :?‫יעשה הבן שלא יחטא‬

‫אתם‬ ֑ ָ ָ‫לבו ְעַ ָ ֖תּה אִ ם־תִּ ָ ֣שּׂא חַ טּ‬ ‫֖ אֲ ֶ ֥שׁר‬À‫ו ְאִ ם־אַ֕ י ִן מְ ֵ ֣חנִי ָ֔נא מִ סִּ פְ ְר‬ : ָ‫ָתבְתּ‬ ָֽ ‫כּ‬ ‫ איני‬,‫ הרי טוב‬:‫ועתה אם תשא חטאתם‬ ‫ וזה מקרא‬,‫ מחני‬,‫ ואם אין‬.‫אומר לך מחני‬ ‫מספרך מכל התורה‬:‫ וכן הרבה‬,‫קצר‬ ‫ שלא הייתי כדאי‬,‫ שלא יאמרו עלי‬,‫כולה‬ :‫לבקש עליהם רחמים‬

from Your book: From the entire Torah, so that they will not say about me that I was unworthy to beg mercy for them [the Israelites].

33And the Lord said to Moses: "Whoever has sinned against Me, him I will erase from My book!" 34And now go, lead the people to [the place]

of which I have spoken to you. Behold My angel will go before you. But on the day I make an accounting [of sins upon them], I will bring their sin to account against them." to [the place] of which I have spoken to you: Heb. ‫ דִּ בּ ְַרתִּ י ָל‬Here [we find] ‫[ ָל‬used] along with ‫דִּ בּוּר‬, speech, instead of ‫אֵ לֶי‬. Similarly [in the verse] “to speak to him (‫ )לְדַ בֶּר לוֹ‬for Adoniahu” (I Kings 2:19). Behold My angel: But not I. But on the day I make an accounting, etc.: Now I have listened to you not to destroy them all at once, but always, always, when I take an accounting of their sins, I will also account a little of this sin with the other sins. [This means that] no punishment befalls Israel in which there is not part of the punishment for the sin of the [golden] calf. -[from Sanh. 102a]

‫ל־משׁה ֚מִ י‬ ֶ‫לגו ַ֥יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֑ :‫אֲ ֶ ֣שׁר ָחֽטָ א־ ֔ ִלי אֶ מְ ֶ ֖חנּוּ מִ סִּ פְ ִ ֽרי‬ ‫לדו ְעַ ֞תָּ ה ֵ ֣ל‡ | נ ֵ ְ֣חה אֶ ת־הָ עָ֗ ם ֶ ֤אל‬ ‫ְאָכי‬ ֖ ִ ‫אֲ שֶׁ ר־דִּ ַ֨בּ ְרתִּ ֙י ֔ ָל‡ הִ נֵּ ֥ה מַ ל‬ ָ ‫ וּבְי֣ וֹם פָּ קְ ֔ ִדי‬À‫י ֵ ֵ֣ל‡ לְפָ ֶנ֑י‬ ‫וּפֽקַ דְ ִ ֥תּי‬ ָ ָ‫ֵהם חַ טּ‬ :‫אתֽם‬ ֖ ֶ ‫עֲ ל‬ ‫ יש כאן לך אצל‬:‫אל אשר דברתי לך‬ (‫ וכן )מלכים א ב יט‬,‫דבור במקום אליך‬ :‫לדבר לו על אדוניהו‬ :‫ ולא אני‬:‫הנה מלאכי‬ ‫ עתה שמעתי אליך‬:'‫וביום פקדי וגו‬ ‫ ותמיד תמיד כשאפקוד‬,‫מלכלותם יחד‬ ‫עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן‬ ‫ ואין פורענות‬,‫העון הזה עם שאר העונות‬ ‫באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון‬ :‫העגל‬

304

35Then the Lord struck the people with a

plague, because they had made the calf that Aaron had made. Then the Lord struck the people with a plague: [This was] death by the hands of Heaven for [those who sinned in the presence of] witnesses without warning. -[from Yoma 66b. See commentary above on verse 20.]

‫להו ַיּ ִ֥גּ ֹף י ְה ָֹ֖וה אֶ ת־הָ ָ ֑עם ֚עַ ל אֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫עָ ֣שׂוּ אֶ ת־הָ עֵ֔ גֶל אֲ ֶ ֥שׁר עָ ָ ֖שׂה‬ :‫ַאֽהֲ ֽר ֹן‬ ,‫ מיתה בידי שמים‬:‫ויגף ה' את העם‬ :‫לעדים בלא התראה‬

305

Chapter 33 1The Lord spoke to Moses: "Go, ascend

from here, you and the people you have brought up from the land of Egypt, to the land that I swore to Abraham, Isaac, and Jacob, saying: 'I will give it to your descendants.'

‫אוַי ְדַ ֵ֨בּר י ְה ֹ ָו֤ה אֶ ל־משֶׁ ה֙ ֵ ֣ל‡ עֲ ֵ ֣לה‬ ָ‫מִ ֶ֔זּה אַ ָ ֣תּה ו ְהָ עָ֔ ם אֲ ֶ ֥שׁר ֶהֽעֱ ִ ֖לית‬ ‫מֵ ֶ ֣א ֶרץ מִ צ ָ ְ֑רי ִם אֶ ל־הָ אָ֗ ֶרץ אֲ ֶ ֣שׁר‬ ‫ִ֠נשְׁ ֠ ַבּעְ תִּ י לְאַב ְָרהָ֨ ם ְליִצ ָ ְ֤חק‬ :‫֖ אֶ תְּ נֶ ֽנָּה‬À ֲ‫ֵאמ ֹר ְלז ְַרע‬ ֔ ‫וּ ְל ַי ֽעֲ ק ֹ ֙ב ל‬

Go, ascend from here: The land of Israel is higher than all [other] lands (Zev. 54b). That is why it says: “ascend.” Another explanation: [This is] in contrast to what He said to him [Moses] in time of anger, “Go, descend,” (Exod. 32:7). In time of good will He said to him, Go, ascend (Midrash Tanchuma 26).

‫ ארץ ישראל גבוהה מכל‬:‫לך עלה מזה‬ ‫ דבר אחר כלפי‬,‫ לכך נאמר עלה‬,‫הארצות‬ ‫שאמר לו בשעת הכעס )שמות לב ז( לך‬ :‫ אמר לו בשעת רצון לך עלה‬,‫רד‬

you and the people: Here He did not say “Your people” [as He had said previously in Exod. 32:7 “for your people… have acted corruptly”].

:‫ כאן לא נאמר ועמך‬:‫אתה והעם‬

2I will send an angel before you, and I will

drive out the Canaanites, the Amorites, the Hittites, the Perizzites, the Hivvites, and the Jebusites and I will drive out the Canaanites: They are six nations [listed here, although seven nations were mentioned in Gen. 15], and [this is because] the Girgashites got up and emigrated because of them [the Israelites] of their own accord. -[from Lev. Rabbah 17:6, Yerushalmi Shevi’ith 6:1].

3to a land flowing with milk and honey; because I will not go up in your midst since you are a stiff necked people, lest I destroy you on the way."

‫ מַ ל ָ ְ֑א‡ ו ְגֵ ַֽרשְׁ תִּ֗ י‬À‫ְשׁלַחְ ִ ֥תּי לְפָ ֶנ֖י‬ ֽ ָ ‫בו‬ ‫אֶ ת־הַ כְּנַ ֽעֲ נִ ֙י ָהֽאֱ מ ִֹ֔רי ו ְַהֽחִ תִּ ֙י‬ ִ ‫ו ְהַ פְּ ִר ִ֔זּי ַהֽחִ ִ֖וּי ו ְהַ י‬ :‫ְבוּסֽי‬ ,‫ שש אומות הן‬:'‫וגרשתי את הכנעני וגו‬ :‫והגרגשי עמד ופנה מפניהם מאליו‬

‫ל־א ֶרץ ז ַ ָ֥בת חָ ָ ֖לב וּדְ ָ ֑בשׁ ִכּ ֩י‬ ֛ ֶ ֶ‫גא‬ ‫֗ ִ ֤כּי עַ ם־קְ שֵׁ ה־‬Àְ‫֨˜א ֶאֽעֱ ֜ ֶלה בְּקִ ְרבּ‬ :‡‫֖ בּ ַָדּ ֶֽר‬Àְ‫֨ע ֹ ֶרף֙ אַ֔ תָּ ה פֶּ ן־אֲ ֶכל‬

to a land flowing with milk and honey: I tell you to take them [the Israelites] up.

‫ אני אומר לך‬:‫אל ארץ זבת חלב ודבש‬ :‫להעלותם‬

because I will not go up in your midst: Therefore, I tell you, “I will send an angel before you.”

‫ לכך אני אומר לך‬:‫כי לא אעלה בקרבך‬ :‫ושלחתי לפניך מלאך‬

since you are a stiff-necked people: And when My Shechinah is in your midst and you rebel against Me, I will increase My fury against you. I destroy you: Heb. ‫אִ ֶכ ְל‬, an expression of destruction (‫) ִכּלָיוֹן‬.

4[When] the people heard this bad news, they mourned, and no one put on his finery.

this bad news: that the Shechinah would not rest [upon them] or go with them.

‫ וכששכינתי‬:‫כי עם קשה ערף אתה‬ ‫בקרבכם ואתם ממרים בי מרבה אני‬ :‫עליכם זעם‬ :‫ לשון כליון‬:‫אכלך‬

‫דוַיִּשְׁ ַ ֣מע הָ עָ֗ ם אֶ ת־הַ דָּ ָ ֥בר הָ ָ ֛רע‬ ‫ְ˜א־שׁתוּ ִ ֥אישׁ‬ ‫הַ ֶ ֖זּה וַיִּתְ אַ ָ ֑בּלוּ ו‬ ָ֛ :‫עֶ דְ י֖ וֹ עָ ָלֽיו‬ ‫ שאין השכינה שורה ומהלכת‬:‫הדבר הרע‬ ‫איש עדיו כתרים שניתנו להם‬:‫עמם‬ :‫ כשאמרו נעשה ונשמע‬,‫בחורב‬

306

and no one… his finery: [I.e.,] the crowns given to them in Horeb when they said, “…we will do and we will hear” (Exod. 24:7) (Shab. 88a).

5And the Lord said to Moses: "Say to the

children of Israel: 'You are a stiff necked people; if I go up into your midst for one moment, I will destroy you; but now, leave off your finery, and I will know what to do to you.' "

‫הו ַ֨יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֜וה אֶ ל־משֶׁ֗ ה אֱ ֤מ ֹר‬ ‫אֶ ל־בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָראֵ ל֙ אַ ֶ ֣תּם עַ ם־קְ שֵׁ ה־‬ ֖Àְ‫֔ע ֹ ֶרף ֶ ֧רגַע אֶ ָ ֛חד ֶאֽעֱ ֶ ֥לה בְקִ ְרבּ‬ À֙ ְ ‫הוֹרד עֶ דְ י‬ ֤ ֵ ‫ ו ְעַ תָּ֗ ה‬À‫ִיתי‬ ֑ ִ ‫ו ְ ִכלּ‬ ָ ֶ‫ ו ְֵאֽדְ ָ ֖עה ָ ֥מה ֶאֽעֱ שׂ‬À‫ֵמֽעָ ֔ ֶלי‬ :‡ֽ‫ה־לּ‬

if I go up into your midst for one moment, I will destroy you: If I go up into your midst and you rebel against Me with stubbornness [again], I will be furious with you for one moment, which is the measure of My wrath (Ber. 7a), as it is said: “Hide for but a moment until the wrath passes” (Isa. 26: 20), and I will destroy you. Therefore, it is better for you that I send an angel [in My place].

‫ אם‬:‫רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך‬ ‫ ואתם ממרים בי בקשיות‬,‫אעלה בקרבך‬ ‫ שהוא‬,‫ אזעום עליכם רגע אחד‬,‫ערפכם‬ ‫ שנאמר )ישעיה כו כ( חבי‬,‫שיעור זעמו‬ ,‫ ואכלה אתכם‬,‫כמעט רגע עד יעבור זעם‬ :‫לפיכך טוב לכם שאשלח מלאך‬

but now: this punishment you will suffer immediately, that you shall take off your finery.

‫ שתורידו‬,‫ פורענות זו תלקו מיד‬:‫ועתה‬ :‫עדיכם מעליכם‬

and I will know what to do to you: with the visitation of the rest of the sin. I know what is in My heart to do to you.

‫ בפקודת שאר‬:‫ואדעה מה אעשה לך‬ :‫ אני יודע מה שבלבי לעשות לך‬.‫העון‬

6So the children of Israel divested themselves of their finery from Mount Horeb.

‫ווַיִּתְ נַצּ ְ֧לוּ בְנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל אֶ ת־עֶ דְ ָ֖ים‬ :‫חוֹרב‬ ֽ ֵ ‫מֵ ַ ֥הר‬

their finery from Mount Horeb: The finery that was in their possession from Mount Horeb. -[from Shab. 88a]

7And Moses took the tent and pitched it for himself outside the camp, distancing [it] from the camp, and he called it the tent of meeting, and it would be that anyone seeking the Lord would go out to the tent of meeting, which was outside the camp. And Moses: from [the moment of] that sin [and] on.

‫ את העדי שהיה‬:‫את עדים מהר חורב‬ :‫בידם מהר חורב‬

‫זוּמשֶׁ ה֩ י ִקַּ֨ ח אֶ ת־הָ ֜א ֹהֶ ל ו ְנָ ֽטָ ה־‬ ‫֣לוֹ | מִ ֣חוּץ ל ַַמּֽחֲ ֶ֗נה הַ ְרחֵ ק֙ מִ ן־‬ ‫מוֹעד‬ ֑ ֵ ‫הַ ַמּֽחֲ ֶ֔נה ו ָ ְ֥ק ָרא ֖לוֹ ֣א ֹהֶ ל‬ ‫ו ְהָ י ָה֙ כָּל־מְ ב ֵ ַ֣קּשׁ י ְה ָֹ֔וה י ֵ ֵצ ֙א אֶ ל־‬ :‫֣א ֹהֶ ל מוֹעֵ֔ ד אֲ ֶ ֖שׁר מִ ֥חוּץ ל ַַמּֽחֲ נֶ ֽה‬ :‫ מאותו עון והלאה‬:‫ומשה‬

took the tent: Heb. ‫י ִקַּ ח‬. This is a present tense, [meaning that] he would take his tent and pitch it outside the camp. He said, “One who is banished from the master is banished from the disciple.” -[from Tanchuma 27]

‫ לוקח‬,‫ לשון הווה הוא‬:‫יקח את האהל‬ ‫ אמר מנודה‬,‫אהלו ונוטהו מחוץ למחנה‬ :‫ מנודה לתלמיד‬,‫לרב‬

distancing [it]: two thousand cubits, like the matter that is stated: “But there shall be a distance between you and it just two thousand cubits by measure” (Josh. 3:4). -[from Midrash Tanchuma 27]

‫ כענין שנאמר‬,‫ אלפים אמה‬:‫הרחק‬ ‫)יהושע ג ד( אך רחוק יהיה ביניכם וביניו‬ :‫כאלפים אמה במדה‬

and he called it: And he would call it the tent of meeting. That is the meeting house of those seeking the Torah.

‫ הוא‬,‫ והיה קורא לו אהל מועד‬:‫וקרא לו‬ :‫בית ועד למבקשי תורה‬

307

anyone seeking the Lord: From here [we deduce] that one who seeks the presence of a sage is tantamount to one who seeks the presence of the Shechinah. -[from Tanchuma 27] would go out to the tent of meeting: Heb. ‫יֵצֵא‬, lit., will go out, like ‫יוֹצֵא‬, would go out. Another interpretation: and it would be that anyone seeking the Lord-even the ministering angels-when they would ask for the place of the Shechinah, their companions would say to them, “Behold, it is in Moses’ tent” -[from Tanchuma 27]

8And it would be that when Moses would go

out to the tent, all the people would rise and stand, each one at the entrance of his tent, and they would gaze after Moses until he went into the tent. And it would be: Heb. ‫ו ְהָ י ָה‬, a present tense. when Moses would go out: of the camp to go to the tent.

‫ מכאן למבקש פני זקן‬:'‫כל מבקש ה‬ :‫כמקבל פני השכינה‬

‫ דבר אחר‬.‫ כמו יוצא‬:‫יצא אל אהל מועד‬ ‫והיה כל מבקש ה' אפילו מלאכי השרת‬ ‫ חבריהם‬,‫כשהיו שואלים מקום שכינה‬ :‫אומרים להם הרי הוא באהלו של משה‬

‫חו ְהָ ָ֗יה כּ ֵ ְ֤צאת משֶׁ ה֙ אֶ ל־הָ ֔א ֹהֶ ל‬ ‫י ָ֨קוּמוּ֙ כָּל־הָ עָ֔ ם ו ְ ִ֨נצּ ְ֔בוּ ִ ֖אישׁ ֶ ֣פּתַ ח‬ ‫ָאֽהֳ ֑לוֹ ו ְהִ ִ֨בּיטוּ֙ ַאֽחֲ ֵ ֣רי משֶׁ֔ ה עַ ד־‬ :‫בּ ֹ֖אוֹ הָ ֽא ֹהֱ לָה‬ :‫ לשון הווה‬:‫והיה‬ ‫ ללכת אל‬:‫כצאת משה מן המחנה‬ :‫האהל‬

all the people would rise: They would stand before him and not sit down until he was concealed from them.

‫ עומדים מפניו ואין יושבין‬:‫יקומו כל העם‬ :‫עד שנתכסה מהם‬

and they would gaze after Moses: in admiration. [They would say,] “Fortunate is one born of woman who is so assured [by God] that the Shechinah follows him to the entrance of his tent.” -[from Kid. 33b, Shekalim 5:2. See also Tanchuma 27, Exod. Rabbah 45:4, 51:6]

‫ אשרי ילוד‬,‫ לשבח‬:‫והביטו אחרי משה‬ ‫ שהשכינה תכנס‬,‫אשה שכך מובטח‬ :‫אחריו לפתח אהלו‬

9And it would be that when Moses entered the tent, the pillar of cloud would descend and stand at the entrance of the tent, and He would speak with Moses.

‫טו ְהָ ָ֗יה כּ ְ֤ב ֹא משֶׁ ה֙ הָ ֔א ֹהֱ לָה י ֵֵר ֙ד‬ ‫עַ ֣מּוּד ֶהֽעָ ָ֔נן ו ְעָ ַ ֖מד ֶ ֣פּתַ ח הָ ֑א ֹהֶ ל‬ ִ‫ו ְדִ ֶ ֖בּר ע‬ :‫ם־משֽׁה‬ ֶ

and He would speak with Moses: Heb. ‫ו ְדִ בֶּר‬, like ‫וּמְ דַ בֵּר‬, and He would speak [in the present tense]. Its Aramaic translation is ‫וּמִ תְ מַ לֵל עִ ם משֶׁ ה‬, and He would speak to Himself with Moses, which is [denoting] respect for the Shechinah, like [in the verse] “he heard the voice speaking (‫ )מְ דַּ בֵּר‬to him” (Num. 7: 89), but one does not read ‫וּמְ דַ בֵּר‬ ‫אֵ לָיו‬. When one reads ‫מְ דַּ בֵּר‬, it means that the voice would speak to itself and the commoner would hear by himself. But when one reads ‫מְ דַ בֵּר‬, it means that the king speaks with the commoner.

10When all the people would see the pillar of cloud standing at the entrance of the tent, all the people would rise and prostrate themselves, each one at the entrance of his tent. and prostrate themselves: to the Shechinah.

.‫ כמו ומדבר עם משה‬:‫ודבר עם משה‬ ‫תרגומו ומתמלל עם משה שהוא כבוד‬ ‫ כמו )במדבר ז פט( וישמע את‬,‫שכינה‬ .‫ ואינו קורא מדבר אליו‬,‫הקול מדבר אליו‬ ‫כשהוא קורא מדבר פתרונו הקול מדבר‬ ,‫ וההדיוט שומע מאליו‬,‫בינו לבין עצמו‬ ‫וכשהוא קורא מדבר משמע שהמלך‬ :‫מדבר עם ההדיוט‬

‫ם אֶ ת־עַ ֣מּוּד ֶהֽעָ ָ֔נן‬ ֙ ָ‫יו ְָר ָ ֤אה כָל־הָ ע‬ ‫ם‬ ֙ ָ‫ע ֵ ֹ֖מד ֶ ֣פּתַ ח הָ ֑א ֹהֶ ל ו ָ ְ֤קם כָּל־הָ ע‬ :‫ו ְהִ שְׁ ַתּֽחֲ ו֔ וּ ִ ֖אישׁ ֶ ֥פּתַ ח ָאֽהֳ לֽוֹ‬ :‫ לשכינה‬:‫והשתחוו‬

308

11Then the Lord would speak to Moses face

to face, as a man would speak to his companion, and he would return to the camp, but his attendant, Joshua, the son of Nun, a lad, would not depart from the tent. Then the Lord would speak to Moses face to face: [The targumim render:] ‫וּמִ תְ מַ לֵּל עִ ם משֶׁ ה‬, [as explained on verse 9].

‫יאו ְדִ ֶ֨בּר י ְה ֹ ָו֤ה אֶ ל־משֶׁ ה֙ פָּ נִ ֣ים‬ ‫אֶ ל־פָּ ִ֔נים ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר י ְדַ ֵ ֥בּר ִ ֖אישׁ אֶ ל־‬ ‫ֵר ֵ ֑עהוּ ו ְשָׁ ֙ב אֶ ל־הַ ַמּֽחֲ ֶ֔נה וּמְ שָׁ֨ ְר ֜תוֹ‬ ‫ְהוֹשׁעַ בִּן־נוּ ֙ן ַ֔נעַ ר ֥˜א י ִ ָ֖מישׁ‬ ֻ֤ ‫י‬ :‫מִ ֥תּוֹ‡ הָ ֽא ֹהֶ ל‬ ‫ודבר ה' אל משה פנים אל‬ :‫ ומתמלל עם משה‬:‫פנים‬

and he would return to the camp: After He spoke with ‫ היה‬,‫ לאחר שנדבר עמו‬:‫ושב אל המחנה‬ him, Moses would return to the camp and teach the elders ‫משה שב אל המחנה ומלמד לזקנים מה‬ what he had learned. Moses conducted himself in this way ‫ והדבר הזה נהג משה מיום‬.‫שלמד‬ from Yom Kippur until the Mishkan was erected, but no ,‫יותר‬ ‫הכפורים עד שהוקם המשכן ולא‬ more [than that]. For on the seventeenth of Tammuz the ‫שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו‬ tablets were broken, and on the eighteenth he burned the ‫ ובשמונה עשר שרף את העגל‬,‫הלוחות‬ calf and judged the sinners, and on the nineteenth he went up [Mount Sinai], as it is said: “It came to pass on the next ,‫ ובתשעה עשר עלה‬,‫ודן את החוטאים‬ day that Moses said to the people, etc.” (Exod. 32:30). He ‫שנאמר )שמות לב ל( ויהי ממחרת ויאמר‬ spent forty days there and begged for mercy, as it is said: ‫ עשה שם ארבעים יום‬,'‫משה אל העם וגו‬ “And I cast myself down before the Lord, etc.” (Deut. 9:18). (‫ שנאמר )דברים ט יח‬,‫ובקש רחמים‬ On Rosh Chodesh Elul it was said to him, “And in the ‫ ובראש חדש אלול‬,'‫ואתנפל לפני ה' וגו‬ morning you shall ascend Mount Sinai” (Exod. 34:2) to ‫נאמר לו )שמות לד ב( ועלית בבקר אל‬ receive the second tablets, and he spent forty days there, as it is said concerning them, “And I remained upon the ‫ ועשה‬,‫ לקבל לוחות האחרונות‬,‫הר סיני‬ mountain just as the first days” (Deut. 10:10). Just as the ‫ שנאמר בהם )דברים י‬,‫שם ארבעים יום‬ first ones [days] were with good will [from the seventh of ‫י( ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים‬ Sivan to the seventeenth of Tammuz], so were the last ‫האחרונים‬ ‫ מה הראשונים ברצון אף‬,'‫וגו‬ ones [days] with good will. [We may] deduce from this that .‫ אמור מעתה אמצעיים היו בכעס‬,‫ברצון‬ the intermediate ones were with wrath. On the tenth of ‫בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל‬ Tishri the Holy One, blessed is He, was appeased to Israel joyfully and wholeheartedly, and He said to Moses, “I have ‫ ואמר לו למשה‬,‫בשמחה ובלב שלם‬ forgiven, as you have spoken.” He [God] gave over to him .‫ ומסר לו לוחות אחרונות‬,‫סלחתי כדברך‬ the second tablets, and he [Moses] descended, and He ‫וירד והתחיל לצוותם על מלאכת המשכן‬ [God] began commanding him concerning the work of the ‫ ומשהוקם לא‬,‫ועשאוהו עד אחד בניסן‬ Mishkan. They constructed it until the first of Nissan, and :‫נדבר עמו עוד אלא מאהל מועד‬ once it was erected, He no longer spoke with him except from the Tent of Meeting. -[from Midrash Tanchuma 31, Seder Olam ch. 6] and he would return to the camp: Its Aramaic translation ,‫ תרגומו ותב למשריתא‬:‫ושב אל המחנה‬ ָ ‫[ ו ְָתב לְמַ שְׁ ִר‬meaning] and he would return to the camp, is ‫יתא‬ ‫ וכן כל הענין וראה‬,‫לפי שהוא לשון הווה‬ because it is the present tense, and so is [the Aramaic - ‫ והביטו‬,‫ וקיימין‬- ‫ ונצבו‬,‫ וחזן‬- ‫כל העם‬ translation of] the entire section: “all the people would see ‫ ומדרשו‬.‫ וסגדין‬- ‫ והשתחוו‬,‫ומסתכלין‬ (‫( ”)ו ְָראָה‬verse 10) - ‫ ;ו ַחִ זַן‬and [they would] stand (‫)וְנִצְּבוּ‬ ,‫ודבר ה' אל משה שישוב אל המחנה‬ (verse 8) - ‫“ קַ יְּימִ ין‬and they [would] gaze (‫( ” )ו ְהִ בִּיטוּ‬verse 8) ‫ אם כן מי‬,‫אמר לו אני בכעס ואתה בכעס‬ ‫ וּמִ סְ תַּ ְכּלִין‬and [they would] prostrate themselves (‫)ו ְהִ שְׁ ַתּחִ ווּ‬ (verse 10) - ‫ו ְסַ גְדִ ין‬. [This is the simple meaning of the :‫יקרבם‬ verses, which depict Moses’ usual conduct from after Yom Kippur until the Mishkan was erected.] Its midrashic interpretation, however, is: And the Lord spoke to Moses [saying] that he should return to the camp. He [the Lord] said to him, “I am angry, and you are angry. Who then will bring them near [to Me]?” (Midrash Tanchuma 27).

12Moses said to the Lord: "Look, You say to me: 'Bring this people up!' But You have not informed me whom You will send with me. And You said: 'I have known you by name and you have also found favor in My eyes.'

‫יבו ַ֨יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֜ ה אֶ ל־י ְה ָֹ֗וה ֠ ְר ֠אֵ ה‬ ‫אַ ֞תָּ ה א ֵ ֹ֤מר אֵ ַל ֙י ֚הַ עַ ל אֶ ת־הָ ָ ֣עם‬ ‫הַ ֶ֔זּה ו ְאַ תָּ ה֙ ֣˜א הֽ וֹדַ עְ תַּ֔ נִי ֵ ֥את‬ ֙ ָ‫אֲ שֶׁ ר־תִּ שְׁ ַ ֖לח עִ ִ ֑מּי ו ְאַ ָ ֤תּה אָמַ֨ ְרתּ‬

309

‫ בְשֵׁ֔ ם וְגַם־מָ ָ ֥צאתָ ֵ ֖חן‬À‫י ְדַ עְ ִ ֣תּי‬ :‫בְּעֵ ינָ ֽי‬ Look, You say to me: Heb. ‫ראֵ ה‬, ְ lit., see. ‫ ְראֵ ה‬means: ‫ תן עיניך‬,‫ ראה‬:‫ראה אתה אומר אלי‬ Direct Your eyes and Your heart on Your words. [I.e., think ‫ אתה אומר אלי וגו' ואתה‬.‫ולבך על דבריך‬ about what You are saying!] You say to me [“Lead”] but ‫ ואשר אמרת לי )שמות‬,'‫לא הודעתני וגו‬ You have not informed me [who will come with us]. You ‫ אין זו‬,‫כג כ( הנה אנכי שולח מלאך‬ said to me, “Behold, I am sending an angel” (Exod. 23:20), :‫ שאין אני חפץ בה‬,‫הודעה‬ [yet] this is not considered informing because I do not want it [to occur this way]. [Reggio edition: I do not want him.] [See Exod. Rabbah 45:4] And You said: ‘I have known you by name’: [which means that God is saying:] I have recognized you from other people with a name of importance. For [God] said to me [Moses]: “Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud… and they will also believe in you forever” (Exod. 19:9).

13And now, if I have indeed found favor in

Your eyes, pray let me know Your ways, so that I may know You, so that I may find favor in Your eyes; and consider that this nation is Your people." And now: If it is true that I have found favor in Your eyes, pray let me know Your ways, [i.e.,] what reward You give to those who find favor in Your eyes.

‫ הכרתיך‬:‫ואתה אמרת ידעתיך בשם‬ ‫ שהרי‬,‫משאר בני אדם בשם חשיבות‬ ‫אמרת לי )שמות יט ט( הנה אנכי בא‬ :‫אליך בעב הענן וגו' וגם בך יאמינו לעולם‬

‫יגו ְעַ תָּ֡ ה אִ ם־נָ ֩א מָ ָ֨צאתִ י חֵ֜ ן‬ À‫ הֽ וֹדִ ֵ ֤ענִי נָ ֙א אֶ ת־דְּ ָר ֶ֔כ‬À‫בְּעֵ י ֶ֗ני‬ À‫ָא־חן בְּעֵ ֶינ֑י‬ ֖ ֵ ‫ְמעַ ן אֶ מְ צ‬ ֥ ַ ‫֔ ל‬À ֲ‫ו ְאֵ ָ ֣דע‬ :‫֖ הַ גּ֥ וֹי הַ זֶּ ֽה‬À ְ‫וּראֵ֕ ה ִ ֥כּי עַ מּ‬ ְ ‫ אם אמת שמצאתי חן בעיניך‬:‫ועתה‬ ‫ מה שכר אתה נותן‬,‫הודיעני נא את דרכך‬ :‫למוצאי חן בעיניך‬

so that I may know You, so that I may find favor in ‫ ואדע בזו‬:‫ואדעך למען אמצא חן בעיניך‬ Your eyes: And with this I will know the standard of Your ‫מדת תגמולך מה היא מציאת חן שמצאתי‬ recompense, [i.e.,] what constitutes finding favor, since I ‫ למען‬,‫ ופתרון למען אמצא חן‬,‫בעיניך‬ have found favor in Your eyes. The explanation of “so that :‫אכיר כמה שכר מציאת החן‬ I may find favor” means: in order that I may recognize how great the reward of finding favor [with You] is. and consider that this nation is Your people: That You should not say, “and I will make you into a great nation” and [then] forsake these [people]. See [i.e., remember] that they are Your people from long ago, and if You reject them, I would not rely on [only] those descendants who come from my loins to survive; make known to me [now] the payment of my reward through this people. Although our Rabbis expounded on this in tractate Berachoth (7a), I have come to reconcile the verses according to their context and their sequence.

14So He said, "My Presence will go, and I

will give you rest." So He said, “My Presence will go…”: Heb. ‫פָּ נַי יֵלֵכוּ‬, lit., My countenance will go. [This is to be understood] as the Targum [Onkelos] renders: [ ַ‫]שְׁ ִכנְתִּ י תְ ה‬, I will no longer send an angel; I Myself will go, similar to [the verse:] “and you personally go (‫ )וּפָ נֶי ה ֹ ְלכִים‬to battle” (II Sam. 17:11).

15And he said to Him, "If Your Presence

does not go [with us], do not take us up from here.

‫ שלא תאמר‬:‫וראה כי עמך הגוי הזה‬ ,‫ ואת אלה תעזוב‬,‫ואעשה אותך לגוי גדול‬ ,‫ ואם בהם תמאס‬,‫ראה כי עמך הם מקדם‬ ,‫איני סומך על היוצאים מחלצי שיתקיימו‬ ‫ואת תשלום השכר שלי בעם הזה‬ ‫ ורבותינו דרשוהו במסכת ברכות‬,‫תודיעני‬ ‫)דף ז א( ואני ליישב המקראות על‬ :‫אופניהם ועל סדרם באתי‬

:‡ֽ‫ֹאמר פָּ נַ ֥י י ֵ ֵ֖לכוּ ַו ֽהֲ נ ִ֥ח ֹתִ י ָל‬ ֑ ַ ‫ידו ַיּ‬ ‫ לא אשלח עוד‬,‫ כתרגומו‬:‫ויאמר פני ילכו‬ ‫ כמו )שמואל ב' יז‬,‫ אני בעצמי אלך‬,‫מלאך‬ :‫יא( ופניך הולכים בקרב‬

À֙ ‫ם־אין פָּ ֶ֨ני‬ ֤ ֵ ִ‫טוו ַ֖יּ ֹאמֶ ר אֵ ָ ֑ליו א‬ ַ :‫אַל־תּֽעֲ ֵ ֖לנוּ מִ זֶּ ֽה‬ ‫ֽה ֹ ְל ִ֔כים‬

310

And he said to Him: This is what I want, because [I] do not [want you to] take us up from here [if it is] through an angel.

16For how then will it be known that I have

found favor in Your eyes, I and Your people? Is it not in that You will go with us? Then I and Your people will be distinguished from every [other] nation on the face of the earth." For how then will it be known: [I.e., how] will the finding of favor be known? Is it not in that You will go with us? One other thing I ask of You [I ask] that Your Shechinah shall no longer rest upon heathen nations. -[from Ber. 7a] Then I and Your people will be distinguished: Heb. ‫וְנִפְ לִינוּ‬. In this respect, we will be separated from every [other] nation, like “And the Lord will make a separation (‫… )ו ְהִ פְ לָה‬between the livestock of Egypt” (Exod. 9:4).

17And the Lord said to Moses: "Even this

thing that you have spoken, I will do, for you have found favor in My eyes, and I have known you by name."

‫ כי על ידי מלאך‬,‫ בזו אני חפץ‬:‫ויאמר אליו‬ :‫אל תעלנו מזה‬

‫טזוּב ֶ ַ֣מּה | יִוּ ַ ָ֣דע אֵ ֗פוֹא ִכּֽי־מָ ָ֨צאתִ י‬ ‫ הֲ ֖לוֹא‬À ֶ֔‫ אֲ נִ ֣י ו ְעַ מּ‬À֙ ‫ֵ ֤חן בְּעֵ י ֶ֨ני‬ ֔À ְ‫֣ עִ ָ ֑מּנוּ וְנִפְ ֨ ִלינוּ֙ אֲ נִ ֣י ו ְעַ מּ‬À ְ‫ְבּ ֶלכְתּ‬ ‫מִ ָ֨כּל־הָ עָ֔ ם אֲ ֶ ֖שׁר עַ ל־פְּ נֵ ֥י‬ :‫ָהֽאֲ דָ ָמֽה‬ ‫ הלא‬,‫ יודע מציאות החן‬:‫ובמה יודע אפוא‬ ‫ ועוד דבר אחר אני שואל‬.‫בלכתך עמנו‬ ‫ממך שלא תשרה שכינתך ]עוד[ על‬ :‫אומות העולם‬ ‫ ונהיה מובדלים בדבר‬:‫ונפלינו אני ועמך‬ ‫ כמו )שמות ט ד( והפלה‬,‫הזה מכל העם‬ :'‫ה' בין מקנה ישראל וגו‬

‫יזו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה ַגּ֣ם אֶ ת־‬ ‫הַ דָּ ָ ֥בר הַ ֶזּ֛ה אֲ ֶ ֥שׁר דִּ ַ ֖בּ ְרתָּ ֶאֽעֱ ֶ ֑שׂה‬ ֖À ֲ‫ִכּֽי־מָ ָ ֤צאתָ חֵ ֙ן בְּעֵ י ַ֔ני ָו ֽאֵ ָדֽע‬ :‫בּ ְֵשֽׁם‬

Even this thing: [namely] that My Shechinah should no ‫ שלא יושרה שכינתי‬:‫גם את הדבר הזה‬ longer rest upon heathens, I will do. Balaam’s [i.e., the ‫ ואין דבריו‬,‫ אעשה‬,‫עוד על אומות העולם‬ gentile prophet] words did not come about through the ‫ אלא נופל‬,‫של בלעם על ידי שריית שכינה‬ resting of the Shechinah [on him], but [his prophecy would ‫ כגון )איוב ד יב( ואלי דבר‬,‫וגלוי עינים‬ occur when] he would “fall and his eyes would be :‫ שומעין על ידי שליח‬,‫יגונב‬ unveiled” (Num. 24:4); such as “Now a word was conveyed secretly to me” (Job 4:12). They [these heathen prophets] would hear [the prophecy] through a messenger.

18And he said: "Show me, now, Your glory!" And he said: “Show me, now, Your glory!”: Moses perceived that it was a time of [God’s] good will, and his words were accepted, so he continued to ask that He show him the appearance of His glory.

19He said: "I will let all My goodness pass before you; I will proclaim the name of the Lord before you, and I will favor when I wish to favor, and I will have compassion when I wish to have compassion."

:Àֽ‫ֹאמר הַ ְר ֵ ֥אנִי ָנ֖א אֶ ת־כְּב ֶֹד‬ ֑ ַ ‫יחו ַיּ‬ ‫ ראה משה‬:‫ויאמר הראני נא את כבודך‬ ‫ והוסיף‬,‫שהיה עת רצון ודבריו מקובלים‬ :‫לשאול לראותו מראית כבודו‬

‫יטו ַ֗יּ ֹאמֶ ר אֲ ִ֨ני ַאֽעֲ ִ ֤ביר כָּל־טוּ ִב ֙י‬ ‫ְשׁם י ְה ָֹ֖וה‬ ֛ ֵ ‫ ו ְקָ ָ ֧ראתִ י ב‬À‫עַ ל־פָּ ֶ֔ני‬ ‫אָח ֹן‬ ֔ ‫ ו ְחַ נּ ֹתִ ֙י אֶ ת־אֲ ֶ ֣שׁר‬À‫לְפָ ֶנ֑י‬ :‫ו ִ ְֽרחַ מְ ִ ֖תּי אֶ ת־אֲ ֶ ֥שׁר אֲ ַר ֵחֽם‬

311

He said: “I will let… pass before you”: The time has come that you shall see some of My glory that I will permit you to see, because I want and I need to teach you the order of prayer. Because when you had to beg mercy for Israel, you begged Me to remember the merit of the Patriarchs. You think that if the merit of the Patriarchs is depleted, there is no longer any hope. I will [therefore] let all the attribute of My goodness pass before you while you are hidden in a cave.

,‫ הגיעה שעה‬:'‫ויאמר אני אעביר וגו‬ ‫שתראה בכבודי מה שארשה אותך‬ ‫ לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר‬,‫לראות‬ ‫ שכשנצרכת לבקש רחמים על‬,‫תפלה‬ ‫ כסבור‬,‫ הזכרת לי זכות אבות‬,‫ישראל‬ ‫ שאם תמה זכות אבות אין עוד‬,‫אתה‬ ‫ אני אעביר כל מדת טובי לפניך על‬,‫תקוה‬ :‫ ואתה צפון במערה‬,‫הצור‬

I will proclaim the name of the Lord before you: to teach you the procedure for begging for compassion [i.e., praying] even if the merit of the Patriarchs is depleted. According to this procedure, [during] which you [will] see Me enwrapped [see commentary on Exod. 34:6] and proclaiming the Thirteen Attributes, teach the Israelites to do likewise. Through their mentioning before Me [the words] “Compassionate and gracious,” they will be answered, for My compassion never ends. -[from Rosh Hashanah 17b]

‫ ללמדך סדר‬:‫וקראתי בשם ה' לפניך‬ ,‫בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות‬ ‫וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקרא‬ ,‫י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן‬ ‫ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין‬ :‫כי רחמי לא כלים‬

and I will favor when I wish to favor: [At] those times that I will want to [show] favor.

‫ אותן פעמים‬:‫וחנתי את אשר אחן‬ :‫שארצה לחון‬

and I will have compassion: At the time I will want to ‫ עד כאן לא‬.‫ עת שאחפוץ לרחם‬:‫ורחמתי‬ have compassion. Until this point, He promised him ,‫הבטיחו אלא עתים אענה עתים לא אענה‬ [Moses] only that “at times I will answer, and at times I will (‫אבל בשעת מעשה אמר לו )שמות לד י‬ not answer.” At the time of the deed [when God revealed ‫ הבטיחו שאינן‬,‫הנה אנכי כורת ברית‬ to Moses the Thirteen Attributes], however, He said to him, :‫חוזרות ריקם‬ “Behold! I will form a covenant” (Exod. 34:10). He promised him that they [the Israelites] would never return empty [i.e., without an answer to their prayers]. -[from Rosh Hashanah 17b]

20And He said, "You will not be able to see My face, for man shall not see Me and live." And He said, “You will not be able…”: Even when I let all My goodness pass before you, I [still] do not grant you permission to see My face.

21And the Lord said: "Behold, there is a place with Me, and you shall stand on the rock. Behold, there is a place with Me: on the mountain, where I always speak to you. I have a place prepared for your benefit, where I will hide you so that you will not be hurt, and from there you shall see what you shall see. This is its simple meaning, but its midrashic meaning is that [God] is speaking of the place where the Shechinah is, and He says: “The place is with Me,” but He does not say: “I am in the place,” for the Holy One, blessed is He, is the place of the world [i.e., the world is within Him], but the world is not His place [i.e., the world does not encompass him] (Gen. Rabbah 68:9).

22And it shall be that when My glory passes

by, I will place you into the cleft of the rock, and I will cover you with My hand until I have passed by.

‫תוּכל ל ְִר ֣א ֹת אֶ ת־פָּ ָנ֑י‬ ֖ ַ ‫כו ַ֕יּ ֹאמֶ ר ֥˜א‬ :‫ֽאָדם ו ָָחֽי‬ ֖ ָ ‫ִ ֛כּי ˜ֽא־י ְִר ַ ֥אנִי ָה‬ ‫ אף כשאעביר כל‬:'‫ויאמר לא תוכל וגו‬ ‫טובי על פניך איני נותן לך רשות לראות‬ :‫את פני‬

‫כאו ַ֣יּ ֹאמֶ ר י ְה ָֹ֔וה הִ נֵּ ֥ה מָ ֖קוֹם אִ ִ ֑תּי‬ :‫וְנִ ַצּב ָ ְ֖תּ עַ ל־הַ צּֽוּר‬ ‫ בהר אשר אני מדבר‬:‫הנה מקום אתי‬ ‫ יש מקום מוכן לי לצרכך‬,‫עמך תמיד‬ ‫ ומשם תראה‬,‫שאטמינך שם שלא תזוק‬ ‫ ומדרשו על‬.‫ זהו פשוטו‬,‫מה שתראה‬ ‫מקום שהשכינה שם מדבר ואומר המקום‬ ‫ שהקב"ה‬,‫ ואיני אומר אני במקום‬,‫אתי‬ :‫מקומו של עולם ואין עולמו מקומו‬

À‫כבו ְהָ י ָה֙ ַבּֽעֲ ֣ב ֹר כְּב ֔ ִֹדי ו ְשַׂ מְ ִ ֖תּי‬ À‫ְבּנִקְ ַ ֣רת הַ ֑צּוּר ו ְשַׂ כּ ִ ֹ֥תי כ ִ ַ֛פּי עָ ֶ ֖לי‬ :‫עַ ד־עָ ב ִ ְֽרי‬

312

when My glory passes by: When I pass by before you.

:‫ כשאעבור לפניך‬:‫בעבור כבודי‬

into the cleft of the rock: Heb. ‫ ְבּנִקְ ַרתהַ צוּר‬, like [the following verses:] Even if you pick out ‫ תִּ נַקֵּ ר‬those people’s eyes” (Num. 16:14); “May the ravens of the valley pick it out (‫( ” )י ִקְּ רוּה‬Prov. 30:17); [and] “I dug (‫ )קַ ְרתִּ י‬and drank water” (Isa. 37:25). [All] these [examples] have one root (‫ נִקְ ַרת הַ צוּר‬.(‫ קר‬means the digging out of the rock [i.e., the cleft].

‫ כמו )במדבר טז יד( העיני‬:‫בנקרת הצור‬ ‫ )משלי ל יז( יקרוה‬,‫האנשים ההם תנקר‬ ‫ )מלכים ב' יט כד( אני קרתי‬,‫עורבי נחל‬ ‫ נקרת‬,‫ גזרה אחת להם‬,‫ושתיתי מים‬ :‫הצור כריית הצור‬

and I will cover you with My hand: From here [we understand] that power was given to destructive forces to destroy [Moses] (Num. Rabbah 14:19). Its Aramaic translation is ‫ו ְאָגֵין בְּמֵ ימְ ִרי‬, and I will protect with My word. This is a euphemism out of honor of the Most High, for He does not need to cover over him [Moses] with an actual hand.

‫ מכאן שנתנה רשות‬:‫ושכתי כפי‬ ,‫ ותרגומו ואגין במימרי‬,‫למחבלים לחבל‬ ‫ שאינו‬,‫כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה‬ :‫צריך לסוכך עליו בכף ממש‬

23Then I will remove My hand, and you will see My back but My face shall not be seen." Then I will remove My hand: [Onkelos renders:] Then I will remove the guidance [i.e., My guidance] of My glory, when the guidance of My glory passes by from opposite your face, to go further from there [this means that even Moses would not be permitted to grasp the essence of God, only His attributes and His deeds (Nethinah LaGer)]. and you will see My back: [Then] He showed him the knot of the tefillin. -[from Ber. 7a]

‫כג ַו ֽהֲ ִסֽר ֹתִ ֙י אֶ ת־כַּפִּ֔ י ו ְָר ִ ֖איתָ אֶ ת־‬ :‫אֲ ח ָ ֹ֑רי וּפָ ַנ֖י ֥˜א ֵי ָֽראֽ וּ‬ ,‫ ואעדי ית דברת יקרי‬:‫והסרותי את כפי‬ ‫כשאסלק הנהגת כבודי מנגד פניך ללכת‬ :‫משם ולהלן‬

‫ הראהו קשר של‬:‫וראית את אחורי‬ :‫תפילין‬

313

Chapter 34 1And the Lord said to Moses: "Hew for yourself two stone tablets like the first ones. And I will inscribe upon the tablets the words that were on the first tablets, which you broke. Hew for yourself: Heb. ‫פְּ סָ ל ְל‬. He [God] showed him [Moses] a sapphire mine from within his tent, and He said to him, “The [sapphire] chips shall be yours,” and from there Moses became very wealthy. -[from Tanchuma 29, Lev. Rabbah 32:2]

‫או ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה פְּ סָ ל־‬ ‫֛ שְׁ נֵ ֽי־ל ֻ֥ח ֹת אֲ ב ִָנ֖ים כּ ִ ָֽראשׁ ִֹנ֑ים‬Àְ‫ל‬ ‫ו ְָכֽתַ בְתִּ ֙י עַ ל־הַ לּ ֻ֔ח ֹת אֶ ת־‬ ‫הַ֨ דְּ ב ִָ֔רים אֲ ֶ ֥שׁר הָ י֛ וּ עַ ל־הַ לּ ֻ֥ח ֹת‬ : ָ‫הָ ִ ֽראשׁ ִֹנ֖ים אֲ ֶ ֥שׁר שִׁ ַבּ ְֽרתּ‬ ‫ הראהו מחצב סנפירינון מתוך‬:‫פסל לך‬ ,‫ ואמר לו הפסולת יהיה שלך‬,‫אהלו‬ :‫ומשם נתעשר משה הרבה‬

Hew for yourself: You broke the first ones. You hew ‫ אתה‬,‫ אתה שברת הראשונות‬:‫פסל לך‬ others for yourself. This can be compared to a king who ‫ משל למלך שהלך‬.‫פסל לך אחרות‬ went abroad and left his betrothed with the maidservants. ,‫למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות‬ Because of the immoral behavior of the maidservants, she ,‫מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע‬ acquired a bad reputation. Her bridesman [the person ‫ אמר אם‬,‫עמד שושבינה וקרע כתובתה‬ appointed to defend the bride should any problems arise] ‫יאמר המלך להורגה אומר לו עדיין אינה‬ arose and tore up her marriage contract. He said, “If the king decides to kill her, I will say to him, ‘She is not yet your ‫ שלא היה‬,‫ בדק המלך ומצא‬.‫אשתך‬ wife.’” The king investigated and discovered that only the .‫ נתרצה לה‬,‫הקלקול אלא מן השפחות‬ maidservants were guilty of immoral behavior. He ‫אמר לו שושבינה כתוב לה כתובה‬ [therefore] became appeased to her. So her bridesman ‫לו‬ ‫ אמר‬.‫ שנקרעה הראשונה‬,‫אחרת‬ said to him, “Write her another marriage contract because ‫ אתה קנה לך‬,‫המלך אתה קרעת אותה‬ the first one was torn up.” The king replied to him, “You ‫ כן‬,‫ ואני אכתוב לה בכתב ידי‬,‫נייר אחר‬ tore it up. You buy yourself another [sheet of] paper, and I will write to her with my [personal] hand [writing].” Likewise, ‫ השפחות‬,‫המלך זה הקדוש ברוך הוא‬ the king represents the Holy One, blessed is He. The ,‫ והשושבין זה משה‬,‫אלו ערב רב‬ maidservants represent the mixed multitude. The ‫ארוסתו של הקדוש ברוך הוא אלו‬ bridesman is Moses, and the betrothed of the Holy One, :‫ לכך נאמר פסל לך‬,‫ישראל‬ blessed is He, is Israel. That is why it says: “Hew for yourself.” -[from Tanchuma 30]

2Be prepared for the morning, and in the morning you shall ascend Mount Sinai and stand before Me there on the top of the mountain. prepared: Heb. ‫נָכוֹן‬, ready.

3No one shall ascend with you, neither shall anyone be seen anywhere on the mountain, neither shall the sheep and the cattle graze facing that mountain." No one shall ascend with you: Since the first ones [i.e., tablets] were accompanied by loud noises, sounds, and with a multitude, the evil eye affected them. [Our conclusion is that] there is nothing better than modesty. [from Tanchuma 30]

4So he [Moses] hewed two stone tablets like

the first ones, and Moses arose early in the morning and ascended Mount Sinai as the

‫ב ֶו ֽהְ ֵי֥ה נָכ֖ וֹן ל ַ֑בּ ֹקֶ ר ו ְעָ ִ ֤ליתָ ב ַ֨בּ ֹקֶ ֙ר‬ ‫ְתּ ִ ֛לי ָ ֖שׁם עַ ל־‬ ֥ ָ ‫ל־הר סִ י ַ֔ני וְנִ ַצּב‬ ֣ ַ ֶ‫א‬ :‫֥ר ֹאשׁ הָ ָהֽר‬ :‫ מזומן‬:‫נכון‬

‫ַם־אישׁ‬ ֙ ‫גו ְאִ י‬ ֥ ִ ‫שׁ ˜א־ ַי ֽעֲ ֶ ֣לה עִ מָּ֔ ‡ וְג‬ ‫אַל־י ָ ֵ֖רא ְבּכָל־הָ ָ ֑הר גַּם־הַ ֤צּ ֹאן‬ ‫ל־מוּל הָ ָ ֥הר‬ ֖ ֶ‫ו ְהַ בָּקָ ֙ר אַל־י ְִר ֔עוּ א‬ :‫הַ הֽ וּא‬ ‫ הראשונות על ידי‬:‫ואיש לא יעלה עמך‬ ‫ שלטה‬,‫שהיו בתשואות וקולות וקהלה‬ ‫ אין לך מדה יפה מן‬,‫בהן עין רעה‬ :‫הצניעות‬

‫דוַיִּפְ ֡ס ֹל שְׁ נֵ ֽי־ל ֻ֨ח ֹת אֲ ָב ִ֜נים‬ ‫משׁה ב ַ֨בּ ֹקֶ ֙ר‬ ֤ ֶ ‫כּ ִ ָֽראשׁ ֹ ִ֗נים וַיַּשְׁ ֵ֨כּם‬

314

Lord had commanded him, and he took two stone tablets in his hand.

5And the Lord descended in the cloud and stood with him there, and He called out in the name of the Lord. and He called out in the name of the Lord: We render: ָ ‫וּקְ ָרא בִשְׁ מָ א דַ יְי‬, and he called out in the name of the Lord. [from Onkelos]

6And the Lord passed before him and proclaimed: Lord, Lord, benevolent God, Who is compassionate and gracious, slow to anger and abundant in loving kindness and truth, Lord, Lord: This is God's Attribute of Compassion. [It is repeated,] once for before the person sins, and once for after he sins and repents.

‫ל־הר סִ י ַ֔ני ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה‬ ֣ ַ ֶ‫ו ַ ַ֨יּעַ ל֙ א‬ ‫י ְה ָֹ֖וה א ֹ֑תוֹ וַיּ ַ ִ֣קּח ְבּי ָ֔דוֹ שְׁ ֵנ֖י ל ֻ֥ח ֹת‬ :‫אֲ בָנִ ֽים‬ ‫הו ֵַיּ ֶ֤רד י ְהֹו ָה֙ ֶבּֽעָ ָ֔נן וַיִּתְ י ֵ ַ֥צּב עִ ֖מּוֹ‬ :‫ְשׁם י ְה ֹ ָו ֽה‬ ֖ ֵ ‫ָ ֑שׁם וַיִּקְ ָ ֥רא ב‬ ‫ מתרגמינן וקרא בשמא‬:'‫ויקרא בשם ה‬ :'‫דה‬

‫וו ַיַּ ֽעֲ ֨ב ֹר י ְה ֹ ָו֥ה | עַ ל־פָּ נָיו֘ וַיִּקְ ָר ֒א‬ ‫י ְה ֹ ָו֣ה | י ְה ָֹ֔וה ֵ ֥אל ַר ֖חוּם ו ְחַ נּ֑ וּן‬ :‫ב־חסֶ ד ֶו ֽאֱ ֶמֽת‬ ֥ ֶ ‫ֶ ֥א ֶר‡ אַ ַ ֖פּי ִם ו ְַר‬ ‫ אחת קודם‬,‫ מדת הרחמים היא‬:'‫ה' ה‬ :‫ ואחת אחר שיחטא וישוב‬,‫שיחטא‬

God: Heb. ‫אֵ ל‬. This too is an attribute of compassion [for ‫ וכן הוא אומר‬,‫ אף זו מדת רחמים‬:‫אל‬ God], and so he [the Psalmist] says: “My God, my God, ‫ ואין‬,‫)תהלים כב ב( אלי אלי למה עזבתני‬ why have You forsaken me?” (Ps. 22:2). One cannot say to ‫לומר למדת הדין למה עזבני כך מצאתי‬ the Divine attribute of justice, “Why have You forsaken :‫במכילתא‬ me?” I found this in the Mechilta (Exod. 15:2). slow to anger: He puts off His anger and does not hasten to exact retribution, [hoping that] perhaps he [the sinner] will repent.

‫ מאריך אפו ואינו ממהר‬:‫ארך אפים‬ :‫ שמא יעשה תשובה‬,‫ליפרע‬

and abundant in loving-kindness: for those who need loving-kindness because they lack sufficient merits. -[from R.H. 17a]

‫ שאין להם‬,‫ לצריכים חסד‬:‫ורב חסד‬ :‫זכיות כל כך‬

and truth: to pay a good reward to those who do His will.

:‫ לשלם שכר טוב לעושי רצונו‬:‫ואמת‬

7preserving loving kindness for thousands,

forgiving iniquity and rebellion and sin; yet He does not completely clear [of sin] He visits the iniquity of parents on children and children's children, to the third and fourth generations." preserving loving-kindness: that a person does before Him. for thousands: For two thousand generations. [iniquity and rebellion]: Iniquities (‫ )עִ וֹנוֹת‬are intentional sins. ‫ פְּ שָׁ עִ ים‬are sins committed out of rebellion, which a person commits [in order] to anger [God]. -[from Yoma 36b]

‫זנ ֵ ֹ֥צר חֶ֨ סֶ ֙ד ָלֽאֲ לָפִ֔ ים נ ֵ ֹ֥שׂא עָ וֹ֛ ן‬ ‫ו ֶ ָ֖פשַׁ ע ו ְחַ טָּ ָ ֑אה וְנַקֵּ ה֙ ֣˜א יְנַקֶּ֔ ה‬ ‫ם ו ְעַ ל־‬ ֗ ‫פּ ֵ ֹ֣קד | עֲ וֹ֣ ן‬ ֙ ‫אָבוֹת עַ ל־ ָבּנִי‬ ‫ֵשׁים ו ְעַ ל־‬ ֖ ִ ‫בּ ְֵנ֣י ָב ִ֔נים עַ ל־שִׁ לּ‬ :‫ִרבּ ִֵעֽים‬ :‫ שהאדם עושה לפניו‬:‫נצר חסד‬ :‫ לשני אלפים דורות‬:‫לאלפים‬ ‫ פשעים‬.‫ עונות אלו הזדונות‬:‫עון ופשע‬ :‫ שאדם עושה להכעיס‬,‫אלו המרדים‬

315

yet He does not completely clear [of sin]: Heb. ‫וְנַקֵּ ה ˜א‬ ‫ שאינו‬,‫ לפי פשוטו משמע‬:‫ונקה לא ינקה‬ ‫יְנַקֶּ ה‬. According to its simple interpretation, it means that He ‫ אלא נפרע ממנו‬,‫מוותר על העון לגמרי‬ does not completely overlook the iniquity but exacts ‫ ורבותינו דרשו מנקה הוא‬.‫מעט מעט‬ retribution for it little by little. Our Rabbis, however, :‫לשבים ולא ינקה לשאינן שבים‬ interpreted [this expression to mean]: He clears those who repent, but does not clear those who do not repent (from Yoma 86a, targumim). He visits the iniquity of parents on the children: when they hold onto the deeds of their parents in their hands [i.e., emulate their ways], for He already explained this in another verse, [that it means only] “of those who hate Me” (Exod. 20:5). -[from Ber. 7a]

‫ כשאוחזים‬:‫פקד עון אבות על בנים‬ ‫ שכבר פירש‬,‫מעשה אבותיהם בידיהם‬ :‫במקרא אחר )שמות כ ד( לשונאי‬

and fourth generations: Heb. ‫ו ְעַ ל ִרבֵּעִ ים‬, the fourth generation. Thus, the [i.e., God’s] attribute of goodness exceeds the attribute of retribution by a ratio of one to five hundred. Concerning the attribute of goodness, He says: “preserving loving-kindness for thousands.” -[from Tosefta, Sotah 4:1]

‫ נמצאת מדה‬,‫ דור רביעי‬:‫ועל רבעים‬ ‫טובה מרובה על מדת פורענות אחת‬ ‫ שבמדה טובה הוא אומר‬,‫לחמש מאות‬ :‫נוצר חסד לאלפים‬

8And Moses hastened, bowed his head to

the ground and prostrated himself, And Moses hastened: When Moses saw the Shechinah passing [in front of him] and he heard the voice calling, he immediately prostrated himself.

9and said: "If I have now found favor in Your

eyes, O Lord, let the Lord go now in our midst [even] if they are a stiff necked people, and You shall forgive our iniquity and our sin and thus secure us as Your possession."

‫משׁה וַיּ ִ֥קּ ֹד ַ ֖א ְרצָה‬ ֑ ֶ ‫חוַי ְמַ ֵ ֖הר‬ :‫וַיִּשְׁ ָתּֽחוּ‬ ‫ כשראה משה שכינה‬:‫וימהר משה‬ :‫ מיד וישתחו‬,‫עוברת ושמע קול הקריאה‬

‫טו ַ֡יּ ֹאמֶ ר אִ ם־נָ ֩א מָ ָ֨צאתִ י ֵ ֤חן‬ ָ ‫ אֲ ד ֹ ָ֔ני ֵיֽל‬À֙ ‫בְּעֵ י ֶ֨ני‬ ‫ֶ‡־נ֥א אֲ ד ָֹנ֖י‬ ‫ה־ע ֹ ֶרף֙ ֔הוּא‬ ֨ ֵ‫בְּקִ ְר ֵ ֑בּנוּ ִ ֤כּי עַ ם־קְ שׁ‬ ‫אתנוּ‬ ֖ ֵ ָ‫ו ָ ְֽסלַחְ ָ ֛תּ ַלֽעֲ וֹנֵ ֥נוּ וּלְחַ טּ‬ :‫וּנְחַ ל ְָתּֽנוּ‬

let the Lord go now in our midst: As You promised us, since You forgive iniquity. [Which means:] and if they are a stiff-necked people, and they rebelled against You, and You have said concerning this, “Lest I destroy you on the way” (Exod. 33:3), You [still] will forgive our iniquity, etc. There are [other instances where] ‫[ כִּי‬is used] instead of ‫אִ ם‬ if.

,‫ כמו שהבטחת‬:‫ילך נא ה' בקרבנו‬ ‫ ואם עם קשה‬,‫מאחר שאתה נושא עון‬ ‫ ואמרת על זאת פן‬,‫עורף הוא וימרו בך‬ ‫ ויש כי‬.‫ אתה תסלח לעונינו‬,‫אכלך בדרך‬ :‫במקום אם‬

and thus secure us as Your possession: And You shall give us to Yourself as a special possession. (Other editions read: and You shall give us a special possession.) That is the [same] request of: “Then I and Your people will be distinguished” (Exod. 33:16), [meaning] that the Shechinah should not rest upon the pagan nations.

‫ זו‬,‫ ותתננו לך לנחלה מיוחדת‬:‫ונחלתנו‬ ‫ שלא‬,‫היא בקשת ונפלינו אני ועמך‬ :‫תשרה שכינתך על האומות‬

10And He said: "Behold! I will form a covenant; in the presence of all your people, I will make distinctions such as have not been created upon all the earth and among all the nations, and all the people in whose midst you are shall see the work of the Lord how awe inspiring it is that which I will perform with you.

‫ית‬ ֒ ‫יו ַ֗יּ ֹאמֶ ר הִ ֵנּ֣ה אָנֹכִי֘ כּ ֵ ֹ֣רת בּ ְִר‬ ‫ ֶאֽעֱ ֶ ֣שׂה נִפְ ל ָ֔א ֹת‬À֙ ְ‫ֶ ֤נגֶד כָּל־עַ מּ‬ ‫אֲ ֶ ֛שׁר ˜ֽא־נִב ְְר ֥אוּ ְבכָל־הָ ָ ֖א ֶרץ‬ ‫ָל־הָ ֠עָ ם‬ ֠ ‫וּ ְבכָל־הַ גּוֹ ִי֑ם ו ְ ָר ָ ֣אה כ‬ ַ ֶ‫אֲ שֶׁ ר־אַ תָּ֨ ה בְקִ ְר ֜בּוֹ א‬ ‫ת־מֽעֲ ֵ ֤שׂה‬ ‫ֽי־נוֹרא ֔הוּא אֲ ֶ ֥שׁר אֲ ִנ֖י‬ ֣ ָ ‫י ְהֹו ָה֙ ִכּ‬ :‡ֽ‫ע ֶ ֹ֥שׂה עִ ָמּ‬

316

[I will] form a covenant: Concerning this. in the presence of all your people, I will make distinctions: Heb. ‫נִפְ לָא ֹת אֶ עֱ ֶשִׂה‬, an expression related to ‫וְנִפְ לִינוּ‬, “and [we] shall be distinguished” (Exod. 33:16), [meaning] that you shall be separated from all the pagan nations, that My Shechinah shall not rest upon them [these other nations].

11Keep carefully what I am commanding you today: Lo! I will drive out from before you the Amorites and the Canaanites, the Hittites and the Perizzites, the Hivvites and the Jebusites. the Amorites…: Six nations are [enumerated] here [not the proverbial seven], because the Girgashites [i.e., the seventh nation] got up and emigrated because of them [the Israelites]. -[from Lev. Rabbah 17:6, Yerushalmi Shevi ith 6:1.]

:‫ על זאת‬:‫כורת ברית‬ ‫ לשון ונפלינו שתהיו‬:‫אעשה נפלאות‬ ‫ שלא תשרה‬,‫מובדלים בזו מכל האומות‬ :‫שכינתי עליהם‬

‫֔ ֵ ֛את אֲ ֶ ֥שׁר ָאֽנ ִ ֹ֖כי‬Àְ‫יאשְׁ מָ֨ ר־ל‬ À‫הנ ְִנ֧י ג ֵ ֹ֣רשׁ מִ פָּ ֶ֗ני‬ ֽ ִ ‫֣ הַ יּ֑ וֹם‬Àְ‫מְ ַצוּ‬ ָ ‫ת־הֽאֱ מ ִֹר ֙י ו ְהַ כְּנַ ֽעֲ ִ֔ני ו ְַהֽחִ תִּ ֙י‬ ֶ‫א‬ ִ ‫ו ְהַ פְּ ִר ִ֔זּי ו ְַהֽחִ ִ֖וּי ו ְהַ י‬ :‫ְבוּסֽי‬ ‫ כי‬,‫ שש אומות יש כאן‬:'‫את האמרי וגו‬ :‫הגרגשי עמד ופנה מפניהם‬

12Beware lest you form a covenant with the inhabitant[s] of the land into which you are coming, lest it become a snare in your midst.

‫ת‬ ֙ ‫֗ פֶּ ן־תִּ כ ְ֤ר ֹת בּ ְִרי‬Àְ‫יבהִ ָ ֣שּׁמֶ ר ל‬ ‫ְיוֹשׁב הָ אָ֔ ֶרץ אֲ ֶ ֥שׁר אַ ָ ֖תּה ָ ֣בּא‬ ֵ֣ ‫ל‬ :Àֽ‫ְמוֹקשׁ בְּקִ ְר ֶבּ‬ ֖ ֵ ‫עָ ֶ ֑ליהָ פֶּ ן־ ִי ֽהְ ֶי֥ה ל‬

13But you shall demolish their altars, shatter

‫ם תִּ תּ ֹ֔צוּן ו ְאֶ ת־‬ ֙ ָ‫יג ִ ֤כּי אֶ ת־מִ ְזבְּח ֹת‬ ‫מַ ֵצּֽב ָ ֹ֖תם תְּ שַׁ בּ ֵ֑רוּן ו ְאֶ ת־אֲ שֵׁ ָ ֖ריו‬ :‫תִּ כְר ֹתֽ וּן‬

their monuments, and cut down their sacred trees. their sacred trees: This is a tree they worship.

14For you shall not prostrate yourself before

another god, because the Lord, Whose Name is "Jealous One," is a jealous God. Whose Name is “Jealous One”: He is zealous to mete out retribution, and He is not indulgent. That is [the meaning of] every expression of jealousy (‫[ )קִ נְאָה‬when used in connection with God]. [It] means that He is steadfast in His superiority [over other deities] and exacts retribution upon those who forsake Him.

15Lest you form a covenant with the

inhabitant[s] of the land, and they [the gentiles] go astray after their gods, and they offer sacrifices to their gods, and they invite you, and you eat of their slaughtering, and you eat of their slaughtering: You [may] think that there is no punishment for eating it, but [when you eat it] I consider it for you as if you endorsed its worship, for through this [eating of the sacrifice] you will come to take from their daughters for your sons.

:‫ הוא אילן שעובדים אותו‬:‫אשריו‬

‫אַחר ִ ֤כּי‬ ֑ ֵ ‫יד ִ ֛כּי ֥˜א תִ שְׁ ַתּֽחֲ ֶ֖וה ל ֵ ְ֣אל‬ :‫י ְהֹו ָה֙ קַ ָנּ֣א שְׁ ֔מוֹ ֵ ֥אל קַ ָנּ֖א הֽ וּא‬ ,‫ מקנא להפרע ואינו מוותר‬:‫קנא שמו‬ ‫ אוחז נצחונו ופורע‬,‫וזהו כל לשון קנאה‬ :‫מעוזביו‬

‫ְיוֹשׁב הָ ָ ֑א ֶרץ‬ ֣ ֵ ‫טופֶּ ן־תִּ כ ְ֥ר ֹת בּ ִ ְ֖רית ל‬ ֙‫וְזָנ֣ וּ | ַאֽחֲ ֵ ֣רי אֱ ˜ֽהֵ יהֶ֗ ם ו ְ ָזבְחוּ‬ ‫ְתּ‬ ֣ ‫ל‬ ֖ ָ ‫֔ ו ָ ְֽא ַכל‬Àְ‫ֵא˜הֵ יהֶ֔ ם ו ְקָ ָ ֣רא ל‬ :‫מִ ִזּבְחֽ וֹ‬ ‫ כסבור אתה שאין עונש‬:‫ואכלת מזבחו‬ ‫ ואני מעלה עליך כמודה‬,‫באכילתו‬ ‫ שמתוך כך אתה בא ולוקח‬,‫בעבודתם‬ :‫מבנותיו לבניך‬

317

16and you take of their daughters for your

sons; then their daughters will go astray after their gods and lead your sons astray after their gods. 17You shall not make molten gods for yourself.

‫ וְזָנ֣ וּ‬À‫טזו ְָלֽקַ חְ ָ ֥תּ מִ בְּנ ָ ֹ֖תיו ְלב ֶָנ֑י‬ ‫בְנ ֹתָ֗ יו ַאֽחֲ ֵר ֙י אֱ ֣˜הֵ יהֶ֔ ן ו ְהִ זְנוּ֙ אֶ ת־‬ :‫יהֽן‬ ֶ ֵ‫ ַאֽחֲ ֵ ֖רי אֱ ˜ֽה‬À‫ָבּ ֶ֔ני‬ ָ ֶ‫˜הי מַ סֵּ ָ ֖כה ֥˜א ַתֽעֲ שׂ‬ :‡ֽ‫ה־לּ‬ ֥ ֵ ֱ‫יזא‬

18The Festival of Unleavened Cakes you shall keep; seven days you shall eat unleavened cakes which I have commanded you, at the appointed meeting time of the month of spring, for in the month of spring you went out of Egypt.

֒‫צּוֹת תִּ שְׁ מ ֹר‬ ֘ ַ‫ת־חג הַ מּ‬ ֣ ַ ֶ‫יחא‬ ‫ת אֲ ֶ ֣שׁר‬ ֙ ‫ֹאכל מַ צּוֹ‬ ֤ ַ ‫שִׁ בְעַ֨ ת י ָמִ֜ ים תּ‬ ‫ֽאָביב ֚ ִכּי‬ ֑ ִ ‫ְמוֹעד ֣ח ֹדֶ שׁ ָה‬ ֖ ֵ ‫ ל‬À ִ֔‫ִצוִּית‬ :‫בּ ְ֣ח ֹדֶ שׁ ָהֽאָ ִ֔ביב י ָ ָ֖צאתָ מִ מִּ צ ָ ְֽרי ִם‬

the month of spring: The month of early ripening, when the grain first ripens.

‫ שהתבואה‬,‫ חדש הביכור‬:‫חדש האביב‬ :‫מבכרת בבישולה‬

19All that opens the womb is Mine, and all your livestock [that] bears a male, [by] the emergence of ox or lamb. All that opens the womb is Mine: Among humans.

À֙ ְ‫־פּטֶ ר ֶ ֖רחֶ ם ִ ֑לי וְכָל־מִ קְ נ‬ ֥ ֶ ‫יטכָּל‬ :‫תִּ ָזּ ָ֔כר ֶ ֖פּטֶ ר ֥שׁוֹר ו ֶָשֽׂה‬ :‫ באדם‬:‫כל פטר רחם לי‬

and all your livestock [that] bears a male…: Heb. ‫תִּ ָזּכָר‬. And all your livestock that bears a [firstborn] male by the emergence of an ox or lamb [from the womb], meaning that a male will open its womb [i.e., its firstborn is a male].

‫ וכל מקנך אשר‬:'‫וכל מקנך תזכר וגו‬ ‫ אשר יפטור זכר‬,‫תזכר בפטר שור ושה‬ :‫את רחמה‬

emergence: Heb. ‫פֶּ טֶ ר‬, a word that means opening. Similarly, “The beginning of strife is like letting out (‫)פּוֹטֵ ר‬ water” (Prov. 17:14). The “tav” of ‫ תִּ ָזּכָר‬is an expression of the feminine, referring to the [animal] that gives birth.

(‫ וכן )משלי יז יד‬,‫ לשון פתיחה‬:‫פטר‬ ‫ תי"ו של תזכר‬.‫פוטר מים ראשית מדון‬ :‫ מוסב על היולדת‬,‫לשון נקבה היא‬

20And a firstborn donkey you shall redeem

with a lamb; if you do not redeem it, you shall decapitate it; every firstborn of your sons you shall redeem, and they shall not appear before Me empty handed. And a firstborn donkey: But not [the firstborn of] other unclean animals. -[from Bech. 5b]

‫וּפטֶ ר חֲ מוֹ ֙ר תִּ פְ ֶ ֣דּה בְשֶׂ֔ ה ו ְאִ ם־‬ ֶ֤ ‫כ‬ ‫֥˜א תִ פְ ֶ ֖דּה ַו ֽעֲ ַרפְ ֑תּוֹ ֣כּ ֹל בּ ְ֤כוֹר‬ ‫ תִּ פְ ֔ ֶדּה ו ְ˜א־ ֵי ָֽר ֥אוּ פָ ַנ֖י‬À֙ ‫ָבּ ֶ֨ני‬ :‫ֵר ָיקֽם‬ :‫ ולא שאר בהמה טמאה‬:‫ופטר חמור‬

you shall redeem with a lamb: [The owner] gives a lamb to the kohen, and it [becomes] the ordinary [unconsecrated] property of the kohen, and the firstborn donkey may be put to work by its owner. -[from Bech. 9b]

‫ והוא חולין‬,‫ נותן שה לכהן‬:‫תפדה בשה‬ ‫ ופטר חמור מותר בעבודה‬,‫ביד כהן‬ :‫לבעלים‬

you shall decapitate it: He decapitates it with a cleaver. [The rationale is:] He caused the kohen to lose his money [by neglecting to give him the redemption lamb]. Therefore, he must lose his own money [by decapitating his donkey]. [from Bech. 10b, Mechilta on Exod. 13:13]

‫ הוא הפסיד ממון‬,‫ עורפו בקופיץ‬:‫וערפתו‬ :‫ לפיכך יופסד ממונו‬,‫כהן‬

318

every firstborn of your sons you shall redeem: His redemption is established as five selas, as it is said: “And his redemption you shall perform from the age of one month [by the evaluation of five shekels, etc.]” (Num. 18:16).

‫ חמישה סלעים‬:‫כל בכור בניך תפדה‬ (‫ שנאמר )במדבר יח טז‬,‫פדיונו קצוב‬ :‫ופדויו מבן חדש תפדה‬

and they shall not appear before Me empty‫ לפי פשוטו של‬:‫ולא יראו פני ריקם‬ handed: According to the simple meaning of the verse, this ‫ ואינו מוסב‬,‫מקרא דבר בפני עצמו הוא‬ is a separate matter [from the rest of this verse] and is ‫ שאין במצות בכור ראיית‬,‫על הבכור‬ unrelated to the firstborn, because there is no obligation to ‫וכשתעלו‬ ‫ אלא אזהרה אחרת היא‬,‫בפנים‬ appear [in the Temple] in the commandment dealing with ‫ מצוה‬,‫לרגל לראות לא יראו פני ריקם‬ the firstborn. Instead this is another warning, [meaning] and ‫ ולפי‬,‫עליכם להביא עולת ראיית פנים‬ when you ascend [to the Temple] on the festivals, you shall not appear before Me empty-handed, [but] it is incumbent ‫ ומופנה‬,‫מדרש ברייתא מקרא יתר הוא‬ upon you to bring burnt offerings (Chag. 7a) whenever ‫ ללמד על הענקתו של עבד‬,‫לגזרה שוה‬ appearing before God. According to the way it is ,‫עברי שהיא חמשה סלעים מכל מין ומין‬ interpreted by a Baraitha, this is a superfluous verse [for :(‫ במסכת קדושין )דף יז א‬,‫כפידיון בכור‬ this was already stated in Exod. 23:15], and it is free [i.e., has no additional reason for being here other than] to be used for a ‫ ְגּז ֵָרה שָׁ ו ָה‬, [i.e.,] an instance of similar wording, to teach [us] about the provisions given a Hebrew slave [when he is freed]-that it is five selas from each kind [i.e., of sheep, grain, and wine], as much as the redemption of a firstborn. [This is elaborated upon] in tractate Kiddushin (17a).

21Six days you may work, and on the

seventh day you shall rest; in plowing and in harvest you shall rest.

‫ם ַתּֽעֲ ֔ב ֹד וּבַיּ֥ וֹם‬ ֙ ‫כא ֵ ֤שׁשֶׁ ת י ָמִ י‬ ‫ִיעי תִּ שְׁ ֑בּ ֹת ֶבּֽחָ ִ ֥רישׁ וּבַקָּ ִ ֖ציר‬ ֖ ִ ‫הַ שְּׁ ב‬ :‫תִּ שְׁ בֹּֽת‬

in plowing and in harvest you shall rest: [If this refers to ‫ למה נזכר‬:‫בחריש ובקציר תשבות‬ the Sabbath,] why are plowing and harvest mentioned [in ‫ יש מרבותינו אומרים על‬,‫חריש וקציר‬ particular, and not other kinds of work]? Some of our ,‫חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית‬ Rabbis say that this [verse prohibits] plowing before the ‫וקציר של שביעית היוצא למוצאי‬ seventh year [i.e., the sixth year] which enters the seventh ‫על‬ ‫ ללמדך שמוסיפין מחול‬,‫שביעית‬ year [i.e., plowing that benefits crops that grow in the ‫ ששת ימים תעבוד‬,‫ וכך משמעו‬.‫הקדש‬ seventh year], and the harvest of the seventh year that grows after the seventh year [i.e., crops that have at least ‫וביום השביעי תשבות ועבודת ששת‬ one third of their growth during the seventh year must be ‫הימים שהתרתי לך יש שנה שהחריש‬ treated with the sanctity of the seventh year]. This is to ‫ ואין צריך לומר חריש‬,‫והקציר אסור‬ teach you that we must add from the unholy [the year ‫נאמר‬ ‫ שהרי כבר‬,‫וקציר של שביעית‬ preceding the seventh year] to the holy [the seventh year]. ‫ויש‬ '‫וגו‬ ‫)ויקרא כה ד( שדך לא תזרע‬ Accordingly, this is its meaning: “Six days you may work, ,‫ שאינו מדבר אלא בשבת‬,‫מהם אומרים‬ and on the seventh day you shall rest” -and [concerning] the work of the six days, which I have permitted you, there ‫ לומר לך מה‬,‫וחריש וקציר שהוזכר בו‬ is a year in which plowing and harvest are prohibited. The ‫ יצא קציר‬,‫חריש רשות אף קציר רשות‬ plowing and harvest of the seventh year need not be :‫ שהוא מצוה ודוחה את השבת‬,‫העומר‬ stated, because it already says: “Your field you shall not sow…” (Lev. 25:4). [Consequently, we deduce that this verse means the plowing before the seventh year and the harvest after the seventh year.] Others [of the Rabbis] say that [the verse] speaks only about the [weekly] Sabbath, and the plowing and harvest mentioned in its context are to inform you that just as [the prohibited] plowing is optional [plowing], so is harvest [referred to here] optional [harvesting]. The harvest of the omer [however] is excluded [from this prohibition] because it is mandatory, and [consequently] it supersedes the Sabbath. -[from R.H. 9a]

22And you shall make for yourself a Festival

of Weeks, the first of the wheat harvest, and the festival of the ingathering, at the turn of the year.

‫ִכּוּרי‬ ֙ ֹ ‫שׁבֻע‬ ֽ ָ ‫כבו ַ ְ֤חג‬ ֖ ֵ ‫֔ בּ‬Àְ‫ת ַתּֽעֲ ֶ ֣שׂה ל‬ ‫קוּפת‬ ֖ ַ ְ‫קְ ִ ֣ציר חִ ִ ֑טּים ו ְחַ ג֙ ָ ֣האָסִ֔ יף תּ‬ :‫הַ שָּׁ נָ ֽה‬

319

the first of the wheat harvest: [This is the festival] on which you bring the two breads made from the wheat [as in Lev. 23:17]. the first: For it is the first meal offering brought to Temple from the new wheat crop, because the meal offering of the omer on Passover is brought from the barley. -[from Men. 84a] and the festival of the ingathering: Heb. ‫ו ְחַ ג הָ אָ◌ָ סִ יף‬, [which occurs] at the time you gather your grain from the field into the house. This gathering (‫ )אִ סִ יפָ ה‬is a term denoting bringing into the house, like “you shall take it (‫ )ו ַאִ סַ פְ תּוֹ‬into your house” (Deut. 22:2). at the turn of the year: which is at the return of the year, at the beginning of the coming year. [I.e., it is in the month of Tishri, which is the first month of the year, counting from Creation.] at the turn of: Heb. ‫תְּ קוּפַ ת‬, a term denoting going around and encompassing (‫[ )הַ קָּ פָ ה‬i.e., going in a circle].

23Three times during the year shall all your

male[s] appear directly before the Master, the Lord, the God of Israel. all your male[s]: Heb. ‫ְכוּר‬ ְ ‫כָּל ז‬, all the males among you. [This is repeated elsewhere as are] many commandments in the Torah, [which] are stated and repeated, many of them three or four times, in order to cause liability and mete out punishment according to the number of the negative commandments they contain and the number of positive commandments they contain.

24When I drive out nations from before you and I widen your border, no one will covet your land when you go up, to appear before the Lord, your God, three times each year.

‫ שאתה מביא בו שתי‬:‫בכורי קציר חטים‬ :‫הלחם מן החטים‬ ‫ שהיא מנחה ראשונה הבאה מן‬:‫בכורי‬ ‫ כי מנחת‬,‫החדש של חטים למקדש‬ :‫העומר הבאה בפסח מן השעורים היא‬ ‫ בזמן שאתה אוסף תבואתך‬:‫וחג האסיף‬ ‫ אסיפה זו לשון הכנסה‬.‫מן השדה לבית‬ ‫ כמו )דברים כב ב( ואספתו אל‬,‫לבית‬ :‫תוך ביתך‬ ,‫ שהיא בחזרת השנה‬:‫תקופת השנה‬ :‫בתחלת השנה הבאה‬

:‫ לשון מסיבה והקפה‬:‫תקופת‬

֙‫כגשָׁ ֥לשׁ פְּ עָ ִ ֖מים בַּשָּׁ ָנ֑ה ֵי ָֽראֶ ה‬ ‫ֽאָד ֹן | י ְה ָֹ֖וה‬ ֥ ‫֔ אֶ ת־פְּ נֵ ֛י ָה‬À‫וּר‬ ְ ‫כָּל־ז ְ֣כ‬ :‫˜הי י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ֥ ֵ ֱ‫א‬ ‫ הרבה מצות‬.‫ כל הזכרים שבך‬:‫כל זכורך‬ ‫ ויש מהם שלש‬,‫בתורה נאמרו ונכפלו‬ ‫ לחייב ולענוש על מנין‬,‫פעמים וארבע‬ :‫לאוין שבהם ועל מנין עשה שבהם‬

À‫ם מִ פָּ ֶ֔ני‬ ‫כד ִכּ‬ ֙ ִ ‫ֽי־אוֹרישׁ גּוֹי‬ ִ֤ ‫ וְ˜ֽא־י ַחְ ֥מ ֹד‬À‫ו ְהִ ְרחַ ב ִ ְ֖תּי אֶ ת־ ְגּב ֶ ֻ֑ל‬ ‫ת‬ ְ ֙ ‫֗ ֵל ָֽראוֹ‬À ְ‫֔ ַבּֽעֲ ˜ֽת‬Àְ‫ת־אַרצ‬ ֙ ‫אִ י‬ ֶ‫שׁ א‬ ‫ שָׁ ֥לשׁ‬À‫אֶ ת־פְּ נֵ ֙י י ְה ֹ ָו֣ה אֱ ˜הֶ֔ י‬ :‫פְּ עָ ִ ֖מים בַּשָּׁ נָ ֽה‬

ִ as the Targum renders: ‫אִ ָת ֵר‬, I will I drive out: Heb. ‫אוֹרישׁ‬ ָ ” (Deut. 2:31), drive out, and so is “begin to drive out (‫)רשׁ‬ and so is “and he drove out (‫ַיוֹרשׁ‬ ֶ ‫ )ו‬the Amorites” (Num. 21:32), an expression of driving out.

‫ וכן )דברים ב‬,‫ כתרגומו אתרך‬:‫אוריש‬ ‫ וכן )במדבר כא לב( ויורש‬,‫לא( החל רש‬ :‫ לשון גרושין‬,‫את האמורי‬

and I widen your border: And [this way] you will be far from the Temple, and [so] you cannot constantly appear before Me. Therefore, I am setting these three pilgrimage festivals for you.

‫ ואתה רחוק מבית‬:‫והרחבתי את גבלך‬ ,‫הבחירה ואינך יכול לראות לפני תמיד‬ :‫לכך אני קובע לך שלש רגלים הללו‬

25You shall not slaughter [or sprinkle] the blood of My sacrifice with leaven, and the offering of the Passover feast shall not remain overnight until the morning.

‫כה˜ֽא־תִ שְׁ ַ ֥חט עַ ל־חָ ֵ ֖מץ דַּ ם־‬ ‫ְחי וְ˜ֽא־י ִ ָ֣לין ל ַ֔בּ ֹקֶ ר ֶ ֖זבַח ַ ֥חג‬ ֑ ִ ‫ִזב‬ :‫הַ ָפּֽסַ ח‬

320

You shall not slaughter…: You shall not slaughter the Passover sacrifice as long as leaven still exists. This is a [specific] warning to the slaughterer, to the one who sprinkles the blood, or to one of the members of the group [bringing this sacrifice]. -[from Pes. 63b]

‫ לא תשחט את הפסח‬:'‫לא תשחט וגו‬ ‫ אזהרה לשוחט או‬,‫ועדיין חמץ קיים‬ :‫לזורק או לאחד מבני החבורה‬

shall not remain overnight until the morning: As the Targum [Onkelos] paraphrases: [it shall not remain overnight until the morning away from the altar]. Remaining overnight on top of the altar has no effect [i.e., does not disqualify the sacrifice] (Mechilta, Exodus 23:18), and [the prohibition of] staying overnight is only completed at the break of dawn (Zev. 87a).

‫ אין לינה מועלת‬.‫ כתרגומו‬:‫ולא ילין‬ ‫ ואין לינה אלא בעמוד‬,‫בראש המזבח‬ :‫השחר‬

and the offering of the Passover feast: [This refers to] its sacrificial parts. From here you learn [to apply this rule to all instances of] burning the fats or the limbs [of sacrifices, namely that it may not be performed after the break of dawn if the sacrificial parts stayed off the altar all night until the break of dawn].

‫ ומכאן אתה‬,‫ אימוריו‬:‫זבח חג הפסח‬ :‫למד לכל הקטר חלבים ואברים‬

26The choicest of the first of your soil you shall bring to the house of the Lord, your God. You shall not cook a kid in its mother's milk."

ֵ ‫כו ֵראשִׁ֗ ית בּ‬ ‫֔ תָּ ִ֕ביא‬À ְ‫ִכּוּר ֙י אַדְ ָ ֣מת‬ ‫ַשּׁל‬ ֥ ֵ ‫ ˜ֽא־תְ ב‬À‫˜הי‬ ֑ ֶ ֱ‫ֵ ֖בּית י ְה ֹ ָו֣ה א‬ :‫גּ ִ ְ֖די ַבּֽחֲ ֵ ֥לב אִ מּֽ וֹ‬

The choicest of the first of your soil: [This refers to the fruits] of the seven species delineated as the praise of your land, “A land of wheat and barley, vines, [figs, and pomegranates, a land of oil-producing olives,] and honey” (Deut. 8:8). That is the honey of dates. -[from Bikkurim 3:1]

‫ משבעת המינין‬:‫ראשית בכורי אדמתך‬ (‫האמורים בשבח ארצך )דברים ח ח‬ ,‫ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון‬ :‫ הוא דבש תמרים‬,‫ארץ זית שמן ודבש‬

You shall not cook a kid: This is the warning against [cooking] meat and milk [together]. This commandment is written in the Torah three times (Exod. 23:19, Deut. 14:21), one for eating, one for deriving benefit, and one for the prohibition of cooking. -[from Chul. 115b]

,‫ אזהרה לבשר בחלב‬:‫לא תבשל גדי‬ ‫ושלוש פעמים כתוב בתורה אחד‬ ‫ ואחד לאיסור‬,‫ ואחד להנאה‬,‫לאכילה‬ :‫בישול‬

a kid: Heb. ‫גְּדִ י‬. Any young offspring is meant, even a calf or a lamb. Since [the Torah] had to specify in many places ‫[ גְּדִ י עִ זִּים‬when a young goat is meant], you learn that [mention of] ‫ גְּדִ י‬unqualified means all sucklings. -[from Chul. 113b]

.‫ כל ולד רך במשמע ואף עגל וכבש‬:‫גדי‬ ‫ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות‬ ‫ למדת שגדי‬,‫)בראשית לח יז( גדי עזים‬ :‫סתם כל יונקים במשמע‬

in its mother’s milk: This excludes fowl, which has no milk, which is not prohibited by the Torah but by the decree of the Scribes [the Sages]. -[from Chul. 113a]

,‫ פרט לעוף שאין לו חלב אם‬:‫בחלב אמו‬ ‫שאין איסורו מן התורה אלא מדברי‬ :‫סופרים‬

27The Lord said to Moses: "Inscribe these words for yourself, for according to these words I have formed a covenant with you and with Israel." these words: But you are not permitted to write down the Oral Torah. -[from Gittin 60b]

‫כזו ַ֤יּ ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה֙ אֶ ל־משֶׁ֔ ה כְּתָ ב־‬ ‫֖ אֶ ת־הַ דְּ ב ִ ָ֣רים הָ ֵ ֑אלֶּה ֞ ִכּי עַ ל־‬Àְ‫ל‬ ֛À ְ‫ִ ֣פּי | הַ דְּ ב ִ ָ֣רים הָ אֵ֗ לֶּה כּ ַ ָ֧רתִּ י אִ תּ‬ :‫בּ ִ ְ֖רית ו ְאֶ ת־י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬ ‫ ולא אתה רשאי‬:‫את הדברים האלה‬ :‫לכתוב תורה שבעל פה‬

321

28He was there with the Lord for forty days

and forty nights; he ate no bread and drank no water, and He inscribed upon the tablets the words of the Covenant, the Ten Commandments. 29And it came to pass when Moses descended from Mount Sinai, and the two tablets of the testimony were in Moses' hand when he descended from the mountain and Moses did not know that the skin of his face had become radiant while He had spoken with him And it came to pass when Moses descended: when he brought the latter [second] tablets on Yom Kippur.

that… had become radiant: Heb. ‫קָ ַרן‬, an expression meaning horns (‫ )קַ ְרנַי ִם‬because light radiates and protrudes like a type of horn. From where did Moses [now] merit these rays of splendor [which he did not have when he descended with the first tablets (Gur Aryeh)]? Our Rabbis said: [Moses received it] from the cave, when the Holy One, blessed is He, placed His hand on his face, as it is said: “and I will cover you with My hand” (Exod. 33:22). [from Midrash Tanchuma 37]

30that Aaron and all the children of Israel saw

Moses and behold! the skin of his face had become radiant, and they were afraid to come near him. and they were afraid to come near him: Come and see how great the power of sin is! Because when they had not yet stretched out their hands to sin [with the golden calf], what does He say? “And the appearance of the glory of the Lord was like a consuming fire atop the mountain, before the eyes of the children of Israel” (Exod. 24:17), and they were neither frightened nor quaking. But since they had made the calf, even from Moses’ rays of splendor they recoiled and quaked. [from Sifrei Nasso 11, Pesikta d’Rav Kahana, p. 45]

31But Moses called to them, and Aaron and all the princes of the community returned to him, and Moses would speak to them. the princes of the community: Heb. ‫ הַ נְשִׂ אִ ים בָּעֵ דָ ה‬lit., the princes in the community, like ‫נְשִׂ יאֵ י הָ עֵ דָ ה‬, the princes of the community. and Moses would speak to them: [sharing] the Omnipresent’s message, and this entire passage is in the present tense.

‫אַרבּ ִ ָ֥עים‬ ְ ‫י־שׁם עִ ם־י ְה ָֹ֗וה‬ ֣ ָ ִ‫כחוַי ְה‬ ‫ְאַרבּ ִ ָ֣עים ֔ ַליְלָה ֚ ֶלחֶ ם ֣˜א‬ ְ ‫םו‬ ֙ ‫יוֹ‬ ‫וּמי ִם ֣˜א שָׁ ָ ֑תה וַיִּכ ְ֣תּ ֹב עַ ל־‬ ֖ ַ ‫אָ ַ֔כל‬ ‫הַ לּ ֻ֗ח ֹת ֚אֵ ת דִּ ב ֵ ְ֣רי הַ בּ ְִ֔רית עֲ ֶ ֖שׂ ֶרת‬ :‫הַ דְּ ב ִ ָֽרים‬ ‫כטוַי ְהִ֗ י בּ ֶ ְ֤רדֶ ת משֶׁ ה֙ מֵ ַ ֣הר סִ י ַ֔ני‬ ‫ת ְבּי ַד־משֶׁ֔ ה‬ ֙ ֻ‫וּשְׁ ֵ֨ני ל ֻ֤ח ֹת ָהֽעֵ ד‬ ‫וּמשׁה ˜ֽא־י ֗ ַָדע‬ ‫בּ ְִרדְ ֖תּוֹ מִ ן־הָ ָ ֑הר‬ ֶ֣ :‫ִ ֥כּי קָ ַ ֛רן ֥עוֹר פָּ ָנ֖יו בְּדַ בּ ְ֥רוֹ אִ תּֽ וֹ‬

‫ כשהביא לוחות‬:‫ויהי ברדת משה‬ :‫אחרונות ביום הכפורים‬ ‫ שהאור מבהיק‬,‫ לשון קרנים‬:‫כי קרן‬ ‫ ומהיכן זכה משה לקרני‬.‫ובולט כמין קרן‬ ‫ שנתן‬,‫ רבותינו אמרו מן המערה‬,‫ההוד‬ ‫ שנאמר )שמות לג‬,‫הקב"ה ידו על פניו‬ :‫כב( ושכותי כפי‬

‫לו ַ ַ֨יּ ְרא ַאֽהֲ ֜ר ֹן וְכָל־בּ ְֵנ֤י י ִשְׂ ָראֵ ֙ל‬ ‫אֶ ת־משֶׁ֔ ה ו ְהִ נֵּ ֥ה קָ ַ ֖רן ֣עוֹר פָּ ָנ֑יו‬ :‫יר ֖אוּ מִ ֶגּ֥שֶׁ ת אֵ ָלֽיו‬ ְ ֽ ִ‫ו ַיּ‬ ‫ כמה‬,‫ בא וראה‬:‫וייראו מגשת אליו‬ ‫ שעד שלא פשטו‬,‫גדולה כחה של עבירה‬ (‫ מהו אומר )שמות כד יז‬,‫ידיהם בעבירה‬ ‫ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר‬ ‫ ולא יראים ולא‬,‫לעיני בני ישראל‬ ‫ אף‬,‫מזדעזעים; ומשעשו את העגל‬ ‫מקרני הודו של משה היו מרתיעים‬ :‫ומזדעזעים‬

‫ם משֶׁ֔ ה וַיּ ֻ ָ֧שׁבוּ‬ ֙ ֶ‫לאוַיִּקְ ָ ֤רא אֲ לֵה‬ ‫אֵ ָ ֛ליו ַאֽהֲ ֥ר ֹן וְכָל־הַ נְּשִׂ ִ ֖אים ָבּֽעֵ ָ ֑דה‬ :‫משׁה אֲ ל ֵֶהֽם‬ ֖ ֶ ‫וַי ְדַ ֵ ֥בּר‬ :‫ כמו נשיאי העדה‬:‫הנשאים בעדה‬

,‫ שליחותו של מקום‬:‫וידבר משה אליהם‬ :‫ולשון הווה הוא כל הענין הזה‬

322

32Afterwards all the children of Israel would

draw near, and he would command them everything that the Lord had spoken with him on Mount Sinai.

‫י־כן נִגּ ְ֖שׁוּ כָּל־בּ ְֵנ֣י‬ ֥ ֵ ‫לבו ְַאֽחֲ ֵר‬ ‫ת כָּל־אֲ שֶׁ֨ ר דִּ ֶ ֧בּר‬ ֩ ֵ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל וַי ְ ַצ ֵ֕וּם א‬ :‫ְהר סִ ינָ ֽי‬ ֥ ַ ‫י ְה ֹ ָו֛ה אִ ֖תּוֹ בּ‬

Afterwards… would draw near: After he taught the ,‫ אחר שלמד לזקנים‬:‫ואחרי כן נגשו‬ elders, he would repeat and teach the chapter or the .‫חוזר ומלמד הפרשה או ההלכה לישראל‬ halachah to the Israelites. The Rabbis taught: What was ‫ משה היה‬,‫תנו רבנן כיצד סדר המשנה‬ the order of teaching? Moses would learn from the mouth ‫לו‬ ‫ שנה‬,‫ נכנס אהרן‬,‫לומד מפי הגבורה‬ of Almighty. Aaron would enter, and Moses would teach ‫ נסתלק אהרן וישב לו‬,‫משה פרקו‬ him his chapter. Aaron would move away and sit at Moses’ ‫ שנה להם‬,‫ נכנסו בניו‬,‫לשמאל משה‬ left. His [Aaron’s] sons would enter, and Moses would teach them their chapter. They would move away, and ‫ ישב אלעזר‬,‫ נסתלקו הם‬,‫משה פרקם‬ Eleazar would sit at Moses’ right and Ithamar would sit at ‫ נכנסו‬,‫לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן‬ Aaron’s left. [Then] the elders would enter, and Moses ‫ נסתלקו‬,‫ שנה להם משה פרקם‬,‫זקנים‬ would teach them their chapter. The elders would move ‫שנה‬ ‫ נכנסו כל העם‬,‫זקנים ישבו לצדדין‬ away and sit down on the sides. [Then] the entire nation ‫ נמצא ביד כל העם‬,‫להם משה פרקם‬ would enter, and Moses would teach them their chapter. ‫ ביד בני אהרן‬,‫ ביד הזקנים שנים‬,‫אחד‬ Thus, the entire nation possessed one [lesson from Moses], the elders possessed two, Aaron’s sons ‫ ביד אהרן ארבעה וכו' כדאיתא‬,‫שלשה‬ possessed three, Aaron possessed four, etc., as is stated :(‫בעירובין )נד ב‬ in Eruvin (54b).

33When Moses had finished speaking with

them, he placed a covering over his face. he placed a covering over his face: Heb. ‫מַ סְ ו ֶה‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫ ]מַ סְ ו ֶה‬.‫ ]בֵּיתאַ פֵּ י‬is an Aramaic expression. In the Talmud (Keth. 62b) [we read]: ‫ ִלבָּהּ סָ ו ֵי‬, her heart saw, and also in [tractate] Kethuboth (60a): ‫י ְהַ ו ָה‬ ‫ קָ א מַ סְ ו ֶה לְאַ פָּ ה‬an expression meaning “looking.” He [the nursing infant] was looking at her [his mother]. Here too, ‫ מַ סְ ו ֶה‬is a garment placed in front of the face and a covering over the eyes. In honor of the rays of splendor, so that no one would derive pleasure from them, he [Moses] would place the covering in front of them [his eyes] and remove it when he spoke with the Israelites, and when the Omnipresent spoke to him until he left. When he would leave, he would leave without the covering.

34When Moses would come before the Lord

to speak with Him, he would remove the covering until he left; then he would leave and speak to the children of Israel what he would be commanded. and speak to the children of Israel: And they would see the rays of splendor on his face, and when he would leave them.

35Then the children of Israel would see

Moses' face, that the skin of Moses' face had become radiant, and [then] Moses would replace the covering over his face until he would come [again] to speak with Him.

‫לגוַי ַ ְ֣כל משֶׁ֔ ה מִ דַּ ֵ ֖בּר אִ ָ ֑תּם וַיּ ֵ ִ֥תּן‬ :‫עַ ל־פָּ ָנ֖יו מַ סְ ֶו ֽה‬ ,‫ כתרגומו בית אפי‬:‫ויתן על פניו מסוה‬ ‫לשון ארמי הוא בתלמוד סוי לבא ועוד‬ ,‫בכתובות )ס א( הוה קא מסוה לאפה‬ ‫ אף כאן‬,‫ היה מסתכל בה‬,‫לשון הבטה‬ ‫מסוה בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית‬ ‫ ולכבוד קרני ההוד שלא יזונו‬,‫העינים‬ ‫הכל מהם היה נותן המסוה כנגדן ונוטלו‬ ‫ ובשעה‬,‫בשעה שהיה מדבר עם ישראל‬ ‫ ובצאתו‬,‫שהמקום נדבר עמו עד צאתו‬ :‫יצא בלא מסוה‬

‫לדוּב ְ֨ב ֹא משֶׁ֜ ה לִפְ ֵנ֤י י ְהֹו ָה֙ לְדַ ֵ ֣בּר‬ ‫ֵאתוֹ‬ ֑ ‫אִ ֔תּוֹ י ִ ָ֥סיר אֶ ת־הַ מַּ סְ ֶ֖וה עַ ד־צ‬ ‫וְי ָ ָ֗צא ו ְדִ ֶבּ ֙ר אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ֵ ֖את‬ :‫אֲ ֶ ֥שׁר יְצֻוֶּ ֽה‬ ‫ וראו קרני ההוד‬:‫ודבר אל בני ישראל‬ :‫ וכשהוא מסתלק מהם‬.‫בפניו‬

‫להו ְָר ֤אוּ ְבנֵי־י ִשְׂ ָראֵ ל֙ אֶ ת־פְּ ֵנ֣י‬ ‫משׁה‬ ֑ ֶ ‫משֶׁ֔ ה ִ ֣כּי קָ ַ ֔רן ֖עוֹר פְּ ֵנ֣י‬ ‫משׁה אֶ ת־הַ מַּ סְ ו ֶה֙ עַ ל־‬ ֤ ֶ ‫ו ְהֵ שִׁ֨ יב‬ :‫פָּ ָ֔ניו עַ ד־בּ ֹ֖אוֹ לְדַ ֵ ֥בּר אִ תּֽ וֹ‬

323

Moses would replace the covering over his face until he would come [again] to speak with Him.: And when he came to speak with Him, he would remove it from his face.

‫והשיב משה את המסוה על פניו עד‬ ‫ וכשבא לדבר אתו נוטלו‬:‫באו לדבר אתו‬ :‫מעל פניו‬

324

Chapter 35 1Moses called the whole community of the

children of Israel to assemble, and he said to them: "These are the things that the Lord commanded to make.

‫אוַיַּקְ ֵ ֣הל משֶׁ֗ ה אֶ ת־כָּל־עֲ ַ ֛דת בְּנֵ ֥י‬ ‫ֵהם ֚אֵ לֶּה‬ ֑ ֶ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ו ַ֣יּ ֹאמֶ ר אֲ ל‬ ‫הַ דְּ ב ִָ֔רים אֲ שֶׁ ר־צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה ַלֽעֲ ֥שׂת‬ :‫א ָֹתֽם‬

Moses called… to assemble: Heb. ‫וַיַּקְ הֵ ל‬. [He assembled ‫ למחרת יום הכפורים כשירד‬:‫ויקהל משה‬ them] on the day after Yom Kippur, when he came down ‫ שאינו אוסף‬,‫ והוא לשון הפעיל‬,‫מן ההר‬ from the mountain. This [word] is a hiph’il [causative] ‫ אלא הן נאספים על פי‬,‫אנשים בידים‬ expression [i.e., causing someone to do something], :‫ ותרגומו ואכניש‬,‫דבורו‬ because one does not assemble people with [one’s] hands [i.e., directly], but they are assembled through one’s speech. Its Aramaic translation is ‫ו ְאַ ְכנֵשׁ‬.

2Six days work may be done, but on the seventh day you shall have sanctity, a day of complete rest to the Lord; whoever performs work thereon [on this day] shall be put to death. Six days: He [Moses] prefaced [the discussion of the details of] the work of the Mishkan with the warning to keep the Sabbath, denoting that it [i.e., the work of the Mishkan] does not supersede the Sabbath. -[from Mechilta]

3You shall not kindle fire in any of your dwelling places on the Sabbath day."

֘ ִ‫ב ֵ ֣שׁשֶׁ ת י ָמ‬ ‫ים ֵתּֽעָ ֶ ֣שׂה מְ ָלאכ ָ֒ה‬ ‫וּבַיּ֣ וֹם הַ שְּׁ בִיעִ֗ י ִי ֽהְ ֶ֨יה ל ֶ ָ֥כם ֛ק ֹדֶ שׁ‬ ָ ‫שַׁ ַ ֥בּת שַׁ בּ ָ֖תוֹן ַלֽיה ֹ ָו֑ה כּ‬ ‫ָל־הֽע ֶ ֹ֥שׂה‬ ָ ‫ָאכה‬ :‫יוּמֽת‬ ֖ ָ ‫֛בוֹ מְ ל‬ ‫ הקדים להם אזהרת שבת‬:‫ששת ימים‬ ‫לצווי מלאכת המשכן לומר שאינה דוחה‬ :‫את השבת‬

‫יכם‬ ֑ ֶ ֵ‫ג˜ֽא־תְ ַבֽעֲ ֣רוּ אֵ֔ שׁ בּ ְ֖כ ֹל מֽ שְׁ בֹֽת‬ :‫בְּי֖ וֹם הַ שַּׁ ָבּֽת‬

You shall not kindle fire: Some of our Rabbis say that [the prohibition of] kindling was singled out for a [mere] negative commandment, while others say that it was singled out to separate [all types of labor]. -[from Shab. 70a]

‫ יש מרבותינו אומרים‬:‫לא תבערו אש‬ ‫ ויש אומרים לחלק‬,‫הבערה ללאו יצאת‬ :‫יצאת‬

4And Moses spoke to the entire community

‫דו ַ֣יּ ֹאמֶ ר משֶׁ֔ ה אֶ ל־כָּל־עֲ ַ ֥דת בְּנֵ ֽי־‬ ‫ֵאמ ֹר ֶז֣ה הַ דָּ ָ֔בר אֲ שֶׁ ר־‬ ֑ ‫י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ל‬ :‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה ל‬

of the children of Israel, saying: "This is the word that the Lord has commanded to say: This is the word that the Lord has commanded: me to say to you.

5'Take from yourselves an offering for the

Lord; every generous hearted person shall bring it, [namely] the Lord's offering: gold, silver, and copper; generous-hearted person: Heb. ‫נְדִ יב לִבּוֹ‬. Since his heart moved him to generosity, he is called “generous-hearted” (‫)נְדִ יב לֵב‬. I already explained the offering for the Mishkan and its work in the place of their command [Exod. 25 through 34].

:‫ לי לאמר לכם‬:'‫זה הדבר אשר צוה ה‬

‫הקְ ֨חוּ ֵמֽאִ תְּ ֶ ֤כם תְּ רוּמָ ה֙ ַלֽיה ָֹ֔וה‬ ‫רוּמת‬ ֣ ַ ְ‫֚כּ ֹל נ ִ ְ֣דיב ל ִ֔בּוֹ יְבִיאֶ֕ הָ ֵ ֖את תּ‬ :‫י ְה ֹ ָו֑ה ז ָ ָ֥הב ו ֶ ָ֖כסֶ ף וּנְחֽ שֶׁ ת‬ ‫ על שם שלבו נדבו קרוי נדיב‬:‫נדיב לבו‬ ‫ כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו‬.‫לב‬ :‫במקום צואתן‬

linen and goat hair;

‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י‬ ְ ‫ווּתְ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫ו ֵ ְ֥שׁשׁ ו ְעִ זִּ ֽים‬

7and ram skins dyed red, tachash skins, and acacia wood;

‫ילם מְ אָ דָּ ִ ֛מים ו ְע ֥ ֹר ֹת‬ ֧ ִ ֵ‫זו ְע ֹ֨ר ֹת א‬ :‫תְּ חָ ִ ֖שׁים ַו ֽעֲ ֵ ֥צי שִׁ ִטּֽים‬

6and blue, purple, and crimson wool; and

325

8and oil for lighting, and spices for the

anointing oil and for the incense; 9and shoham stones and filling stones for

the ephod and for the choshen.

‫ְשׁמֶ ן‬ ֙ ‫חו ֶ ְ֖שׁמֶ ן לַמָּ ֑אוֹר וּבְשָׂ מִ י‬ ֶ֣ ‫ם ל‬ :‫הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה וְלִקְ ֖ט ֹ ֶרת הַ סַּ ִמּֽים‬ ‫ֵי־שׁ ֹהַ ם ו ְאַב ְֵנ֖י מִ לּ ִ ֻ֑אים‬ ֔ ‫טו ְאַ֨ ְבנ‬ :‫ָלֽאֵ ֖פוֹד וְלַחֽ שֶׁ ן‬

10And every wise hearted person among you shall come and make everything that the Lord has commanded:

‫ַם־לב בּ ֶ ָ֑כם י ָ ֣ב ֹאוּ ו ְ ַי ֽעֲ ֔שׂוּ‬ ֖ ֵ ‫יוְכָל־חֲ כ‬ :‫ֵ ֛את כָּל־אֲ ֶ ֥שׁר צ ִָ֖וּה י ְה ֹ ָו ֽה‬

11The Mishkan, its tent and its cover, its clasps and its planks, its bars, its pillars, and its sockets;

ָ ֶ‫יאאֶ֨ ת־הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן א‬ ‫ת־אֽהֳ ֖לוֹ ו ְאֶ ת־‬ ‫מִ כ ֵ ְ֑סהוּ אֶ ת־קְ ָרסָ י ֙ו ו ְאֶ ת־קְ ָרשָׁ֔ יו‬ ‫אֶ ת־בּ ְִריחָ֕ ו אֶ ת־עַ מֻּ ָ ֖דיו ו ְאֶ ת־‬ :‫אֲ דָ נָ ֽיו‬

The Mishkan: The bottom curtains, which appear inside it [the Mishkan], are called Mishkan.

‫ יריעות התחתונות הנראות‬:‫את המשכן‬ :‫בתוכו קרויים משכן‬

its tent: That is the tent [made] of the curtains of goat hair, made for a roof.

‫ הוא אהל יריעות עזים העשוי‬:‫את אהלו‬ :‫לגג‬

and its cover: The cover of ram skins and tachash skins.

‫ מכסה עורות האילים‬:‫ואת מכסהו‬ :‫והתחשים‬

12the ark and its poles, the ark cover and the screening dividing curtain;

ָ ‫ֽאָר ֹן ו ְאֶ ת־בּ ָ ַ֖דּיו אֶ ת־‬ ֥ ‫ת־ה‬ ֶ‫יבא‬ :‡ֽ‫הַ כּ ַ֑פּ ֹ ֶרת ו ֵ ְ֖את פָּ ֥ר ֹכֶת הַ מָּ ָס‬

and the screening dividing curtain: Heb. ָ‫פָּ רֹכֶת הַ מָּ ס‬. The dividing curtain, [which serves as a] screen. Anything that protects, whether from above or from the front, is called a screen ( ָ‫ )מָ ס‬or a cover ( ‫)סְ ָכ‬. Similarly, “You ָ ‫ )שַׂ כ‬about him” (Job 1: 10); “behold I will made a hedge (‫ְתּ‬ close off ( ‫ )ש‬your way” (Hos. 2:8).

13the table and its poles and all its implements, and the showbread; the showbread: I already explained (Exod. 25:29) that it was called ‫ לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‬because it had faces [i.e., surfaces] looking in both directions, for it was made like a type of box, without a cover.

14and the menorah for lighting and its implements and its lamps, and the oil for lighting; and its implements: Its tongs and its scoops. its lamps: Ses luzes, lozes in Old French, spoons in which the oil and the wicks are placed.

‫ כל‬.‫ פרוכת המחיצה‬:‫ואת פרכת המסך‬ ‫ קרוי‬,‫ בין מלמעלה בין מכנגד‬,‫דבר המגין‬ ,‫ וכן )איוב א י( שכת בעדו‬,‫מסך וסכך‬ :‫)הושע ב ח( הנני שך את דרכך‬

‫ְחן ו ְאֶ ת־בּ ָ ַ֖דּיו ו ְאֶ ת־‬ ֥ ָ ‫יגאֶ ת־הַ שֻּׁ ל‬ :‫כָּל־כּ ָ ֵ֑ליו ו ֵ ְ֖את ֶ ֥לחֶ ם הַ פָּ נִ ֽים‬ (‫ כבר פירשתי )שמות כה כח‬:‫לחם הפנים‬ ‫ שהוא‬,‫על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן‬ :‫עשוי כמין תיבה פרוצה‬

ָ‫ידו ְאֶ ת־מְ נ ַ ֹ֧רת הַ מָּ ֛אוֹר ו ְאֶ ת־כּ ֶ ֵ֖ליה‬ :‫ו ְאֶ ת־נֵ ֽר ֶ ֹ֑תיהָ ו ֵ ְ֖את ֶ ֥שׁמֶ ן הַ מָּ אֽ וֹר‬ :‫ מלקחים ומחתות‬:‫ואת כליה‬ ‫ לוציי"ש בלעז ]מנורות[ בזיכים‬:‫נרתיה‬ :‫שהשמן והפתילות נתונין בהן‬

326

and the oil for lighting: That too required wise-hearted [people] because it was different from other oils, as is explained in Menachoth (86a): he picks it [the olives] at the top of the olive tree, and it is crushed and pure.

15and the altar for incense and its poles, and

the anointing oil and the incense and the screen of the entrance for the entrance of the Mishkan; and the screen of the entrance: The screen in front of the eastern side, for there were no planks or curtains there.

,‫ אף הוא צריך חכמי לב‬:‫ואת שמן המאור‬ ‫ כמו‬,‫שהוא משונה משאר שמנים‬ ‫שמפורש במנחות )דף פו א( מגרגרו‬ :‫ והוא כתית וזך‬,‫בראש הזית‬

‫ת ו ְאֶ ת־בּ ֔ ַָדּיו‬ ֙ ‫טוו ְאֶ ת־מִ ז ַ ְ֤בּח הַ קְּ ֨ט ֹ ֶר‬ ‫ת ֶ ֣שׁמֶ ן הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה ו ֵ ְ֖את קְ ֣ט ֹ ֶרת‬ ֙ ֵ‫ו ְא‬ ‫הַ סַּ ִ ֑מּים ו ְאֶ ת־מָ ַ ֥ס‡ הַ ֶ ֖פּתַ ח ל ֶ ְ֥פתַ ח‬ :‫הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬ ‫ וילון שלפני המזרח שלא היו‬:‫מסך הפתח‬ :‫שם לא קרשים ולא יריעות‬

16the altar for the burnt offering, its copper grating, its poles and all its implements, the washstand and its base;

‫טז ֵ ֣את | מִ ז ַ ְ֣בּח ָהֽע ֹ ֗ ָלה ו ְאֶ ת־‬ ֔ ֶ‫ת אֲ שׁ‬ ‫ר־לוֹ אֶ ת־‬ ֙ ֶ‫מִ כ ַ ְ֤בּר הַ נּ ְ֨חשׁ‬ ‫בּ ָ ַ֖דּיו ו ְאֶ ת־כָּל־כּ ָ ֵ֑ליו אֶ ת־הַ כּ ִ֖יּ ֹר‬ :‫ו ְאֶ ת־ ַכּנּֽוֹ‬

17the hangings of the courtyard, its pillars, and its sockets, and the screen of the gate of the courtyard;

‫יז ֚אֵ ת קַ ל ֵ ְ֣עי ֶהֽחָ ֵ֔צר אֶ ת־עַ מֻּ ָ ֖דיו‬ ‫ו ְאֶ ת־אֲ דָ ֶנ֑יהָ ו ְאֵ֕ ת מָ ַ ֖ס‡ ַ ֥שׁעַ ר‬ :‫ֶהֽחָ ֵצֽר‬

its pillars, and its sockets: Heb. ָ‫אִ דָ נֶיה‬-‫עַ מֻּ דָ יו ו ְאֶ ת‬-‫אֶ ת‬. Thus “courtyard” (‫ )חָ צֵר‬is referred to here both as masculine and feminine [since ‫ עַ מֻּ דָ יו‬is a masculine possessive and ָ‫אִ דָ נֶיה‬ is a feminine possessive], and so are many [other] nouns.

‫ הרי חצר קרוי‬:‫דניה‬-‫את עמודיו ואת א‬ ‫ וכן דברים‬,‫כאן לשון זכר ולשון נקבה‬ :‫הרבה‬

and the screen of the gate of the courtyard: The screen ‫ וילון פרוש לצד‬:‫ואת מסך שער החצר‬ spread out on the eastern side, [covering] the middle ‫המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב‬ twenty cubits of the width of the courtyard, for it [the ‫ וסתומין הימנו‬,‫ שהיה חמשים רחב‬,‫החצר‬ courtyard] was fifty cubits wide, and fifteen cubits of it ,‫לצד צפון חמש עשרה אמה וכן לדרום‬ toward the northern side were closed off, and similarly ‫שנאמר )שמות כז יד( וחמש עשרה אמה‬ toward the south. As it is said: “The hangings on the :‫קלעים לכתף‬ shoulder [shall be] fifteen cubits” (Exod. 27:14).

18the pegs of the Mishkan and the pegs of

the courtyard, and their ropes;

‫יחאֶ ת־י ִתְ ֧ד ֹת הַ מִּ שְׁ ָ ֛כּן ו ְאֶ ת־י ִתְ ֥ד ֹת‬ ֵ ֶ‫ֶהֽחָ ֵ ֖צר ו ְא‬ :‫יהֽם‬ ֶ ‫ת־מֽיתְ ֵר‬

the pegs: [used] to drive [into the ground] and to tie the ‫ לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות‬:‫יתדת‬ ends of the curtains with them into the ground, so that they :‫בארץ שלא ינועו ברוח‬ [the curtains] would not move with the wind. and their ropes: Heb. ‫מֵ יתְ ֵריהֶ ם‬, ropes [used] to tie [the curtains].

19the meshwork garments to serve in the Holy, the holy garments for Aaron the Kohen [Gadol], and the garments of his sons [in which] to serve [as kohanim].' "

:‫ חבלים לקשור‬:‫מיתריהם‬

‫יטאֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֥די הַ שְּׂ ָ ֖רד לְשָׁ ֵ ֣רת‬ ‫שׁ ל ְַאֽהֲ ֣ר ֹן‬ ֙ ֶ‫בּ ַ֑קּ ֹדֶ שׁ אֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֤די הַ ֨קּ ֹד‬ :‫הַ כּ ֹהֵ֔ ן ו ְאֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֥די ב ָ ָ֖ניו ְלכ ֵַהֽן‬

327

the meshwork garments: to cover the ark, the table, the menorah, and the altars when they [the Israelites] would leave for their travels.

20The entire community departed from

before Moses. 21Every man whose heart uplifted him came,

and everyone whose spirit inspired him to generosity brought the offering of the Lord for the work of the Tent of Meeting, for all its service, and for the holy garments. 22The men came with the women; every generous hearted person brought bracelets and earrings and rings and buckles, all kinds of golden objects, and every man who waved a waving of gold to the Lord.

,‫ לכסות הארון והשלחן‬:‫בגדי השרד‬ :‫והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות‬

‫כו ַיֵּ ֽצ ְ֛אוּ כָּל־עֲ ַ ֥דת בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל‬ :‫משֽׁה‬ ֶ ‫מִ לִּפְ נֵ ֥י‬ ‫ָל־אישׁ אֲ שֶׁ ר־נְשָׂ ֣אוֹ‬ ֖ ִ ‫כאוַיּ ָ֕ב ֹאוּ כּ‬ ‫רוּחוֹ א ֹ֗תוֹ‬ ֜ ‫ל ִ֑בּוֹ ו ְ֡כ ֹל אֲ שֶׁ ֩ר נָ ֽדְ ָ֨בה‬ ‫֠הֵ ֠ ִביאוּ אֶ ת־תְּ רוּמַ֨ ת י ְה ָֹ֜וה‬ ‫לִמְ ֨ ֶלאכֶת ֤א ֹהֶ ל מוֹעֵ ֙ד וּ ְלכָל־‬ :‫עֲ ֣ב ֹדָ ֔תוֹ וּ ְל ִבג ֵ ְ֖די הַ ֽקּ ֹדֶ שׁ‬ ‫כבוַיּ ָ֥ב ֹאוּ ָהֽאֲ נ ִ ָ֖שׁים עַ ל־הַ נּ ִ ָ֑שׁים‬ ‫֣כּ ֹל | נ ִ ְ֣דיב ֗ ֵלב ֠הֵ ֠ ִביאוּ ָ ֣חח ו ָ ֶ֜נזֶם‬ ‫ו ְטַ ַ ֤בּעַ ת ו ְכוּמָ ֙ז כָּל־כּ ִ ְ֣לי זָהָ֔ ב וְכָל־‬ ‫נוּפת ז ָ ָ֖הב‬ ֥ ַ ְ‫אִ֕ ישׁ אֲ ֶ ֥שׁר הֵ נִ ֛יף תּ‬ :‫ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬

with the women: Heb. ‫עַ ל הַ נָּשִׁ ים‬, lit., [the jewelry was still] on the women. The men came with the women and [stood] near them. (The reason the Targum [Onkelos] left the passage in its simple sense is that he does not render ‫ וַיָּב ֹאוּ הָ אִ נָשִׁ ים‬as ‫ו ַאִ תוֹ ַגב ְַרי ָא‬, and the men came, but he renders: ‫וּמַ י ְַתן‬, [and the men] brought, meaning that they brought bracelets and earrings while they were still on [i.e., being worn by] the women, as Rashi writes on “spun the goat hair” (verse 26), [which signifies that the women spun the hair while it was still on the goats].)

:‫ עם הנשים וסמוכין אליהם‬:‫על הנשים‬

bracelets: Heb. ‫חָ ח‬. This is a round golden ornament placed on the arm, and it is the ‫צָמִ יד‬.

‫ הוא תכשיט של זהב עגול נתון על‬:‫חח‬ :‫ והוא הצמיד‬,‫הזרוע‬

and buckles: Heb. ‫ו ְכוּמָ ז‬. This is a golden ornament placed over a woman’s private parts. Our Rabbis explain the name ‫ כּוּמָ ז‬as [an acrostic]: ‫כַּאן מְ קוֹם זִמָּ ה‬, [meaning] here is the place of lewdness. -[from Shab. 64a]

23And every man with whom was found blue, purple, or crimson wool, linen, goat hair, ram skins dyed red or tachash skins, brought them. And every man with whom was found: Blue wool or purple wool or crimson wool or ram skins or tachash skins, all brought [them].

24Everyone who set aside an offering of silver or copper brought the offering for the Lord, and everyone with whom acacia wood was found for any work of the service, brought it.

‫ כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום‬:‫וכומז‬ ‫ ורבותינו פירשו שם כומז כאן‬.‫לאשה‬ :‫מקום זמה‬

‫ָל־אִ ישׁ אֲ שֶׁ ר־נִמְ ָ ֣צא אִ ֗תּוֹ‬ ֞ ‫כגוְכ‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ‬ ְ ‫תְּ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַר ָגּ ָ ֛מן ו‬ ‫ילם מְ אָ דָּ ִ ֛מים‬ ֧ ִ ֵ‫ו ְעִ ִזּ֑ים ו ְע ֹ֨ר ֹת א‬ :‫ו ְע ֥ ֹר ֹת תְּ חָ ִ ֖שׁים הֵ ִבֽיאוּ‬ ‫ תכלת או‬:‫וכל איש אשר נמצא אתו‬ ‫ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או‬ :‫תחשים כולם הביאו‬

֙‫כדכָּל־מֵ ִ֗רים תְּ ֤רוּמַ ת ֶ֨כּסֶ ף‬ ‫רוּמת י ְה ֹ ָו֑ה‬ ֣ ַ ְ‫וּנ ְ֔חשֶׁ ת הֵ ִ֕ביאוּ ֵ ֖את תּ‬ ‫ו ְ֡כ ֹל אֲ שֶׁ ֩ר נִמְ ָ֨צא אִ ֜תּוֹ עֲ ֵ ֥צי שִׁ ִ ֛טּים‬ :‫ְלכָל־מְ ֶ ֥לאכֶת ָהֽעֲ ב ָ ֹ֖דה הֵ ִבֽיאוּ‬

328

25And every wise hearted woman spun with

her hands, and they brought spun material: blue, purple, and crimson wool, and linen.

26And all the women whose hearts uplifted them with wisdom, spun the goat hair. spun the goat hair: This constituted a superior skill, for they [the women] spun it on the backs of the goats. -[from Shab. 74b]

27And the princes brought the shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen; And the princes brought: Heb. ‫ו ְהַ נְשִׂ יאִ ם‬. Rabbi Nathan said: What prompted the princes [lit., what did the princes see] to donate for the dedication of the altar first [before the rest of the Israelites] while [in contrast] they did not donate first for the work of the Mishkan? This is what the princes said, “Let the community donate what they will donate, and what[ever] they are missing [i.e., whatever is left to be donated] we will complete.” Since the community completed everything, as it is said: “And the work was sufficient” (Exod. 36:7), the princes said, “What are we to do?” So they brought the shoham stones, etc. Therefore, they brought [donations] first for the dedication of the altar. Since at first they were lazy [i.e., they did not immediately donate], a letter is missing from their name, and ‫ ו ְהַ נְשִׂ יאִ ם‬is written [instead of ‫ו ְהַ נְשִׂ יאִ ים‬, with additional “yud” s]. [from Num. Rabbah 12:16, Sifrei Num. 7:2, Midrash Chaseroth V’Yetheroth p. 268, Midrash Tanchuma Pekudei 11]

28and the spice and the oil for lighting and for the anointing oil, and for the incense.

29Every man and woman whose heart

inspired them to generosity to bring for all the work that the Lord had commanded to make, through Moses, the children of Israel brought a gift for the Lord 30Moses said to the children of Israel: "See, the Lord has called by name Bezalel, the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah. Hur: He was Miriam’s son. -[from Sotah 11b]

ָ‫כהוְכָל־אִ ָ ֥שּׁה חַ כְמַ ת־ ֵ ֖לב ְבּי ֶ ָ֣דיה‬ ‫ת‬ ֙ ‫טָ ו֑ וּ וַיּ ִ ָ֣ביאוּ מַ טְ ֶ֗וה ֶאֽת־הַ תְּ ֵ֨כ ֶל‬ ‫ת־תּוֹלעַ ת הַ שָּׁ ִנ֖י‬ ְ ‫ת־ה‬ ֶ‫אַרגָּמָ֔ ן א‬ ֶ‫ו ְא‬ ַ֥ ָ֣ :‫ו ְאֶ ת־הַ ֵשּֽׁשׁ‬ ‫כוו ְ ָ֨כל־הַ נָּשִׁ֔ ים אֲ שֶׁ֨ ר נ ָ ָ֥שׂא ל ָ ִ֛בּן‬ ָ :‫ת־הֽעִ זִּ ֽים‬ ֶ‫א ָ ֹ֖תנָה בְּחָ כ ָ ְ֑מה טָ ו֖ וּ א‬ ,‫ היא היתה אומנות יתירה‬:‫טוו את העזים‬ :‫שמעל גבי העזים טווין אותן‬

‫כזו ְהַ נְּשִׂ ִ ֣אם הֵ ִ֔ביאוּ ֚אֵ ת אַב ְֵנ֣י‬ ‫הַ ֔שּׁ ֹהַ ם ו ֵ ְ֖את אַב ְֵנ֣י הַ מִּ לּ ִ ֻ֑אים‬ :‫ָלֽאֵ ֖פוֹד וְלַחֽ שֶׁ ן‬ ‫ אמר ר' נתן מה ראו‬:‫והנשאם הביאו‬ ‫נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח‬ ‫ ובמלאכת המשכן לא התנדבו‬,‫בתחלה‬ ‫ אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו‬,‫בתחלה‬ ‫ ומה שמחסירים אנו‬,‫צבור מה שמתנדבין‬ ‫ כיון שהשלימו צבור את‬.‫משלימין אותו‬ ‫ שנאמר )שמות לו ז( והמלאכה‬,‫הכל‬ ‫ אמרו נשיאים מה עלינו‬,‫היתה דים‬ ‫ לכך‬,'‫ הביאו את אבני השהם וגו‬,‫לעשות‬ ‫ ולפי‬.‫התנדבו בחנוכת המזבח תחלה‬ ‫שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם‬ :‫והנשאם כתיב‬

‫כחו ְאֶ ת־הַ ֖בּ ֹשֶׂ ם ו ְאֶ ת־הַ ָ ֑שּׁמֶ ן‬ ‫לְמָ ֕אוֹר וּלְשֶׁ֨ מֶ ֙ן הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה וְלִקְ ֖ט ֹ ֶרת‬ :‫הַ סַּ ִמּֽים‬ ‫ָל־אישׁ ו ְאִ שָּׁ֗ ה אֲ שֶׁ֨ ר נ ַ ָ֣דב‬ ֣ ִ ‫כטכּ‬ ‫ִלבּ ָ֘ם א ֹתָ ֒ם לְהָ בִי ֙א ְלכָל־‬ ‫הַ מְּ לָא ָ֔כה אֲ שֶׁ֨ ר צ ִָוּ֧ה י ְה ֹ ָו֛ה‬ ‫ַד־משׁה הֵ ִ ֧ביאוּ בְנֵ ֽי־‬ ‫ַלֽעֲ ֖שׂוֹת ְבּי‬ ֶ֑ :‫י ִשְׂ ָר ֵ ֛אל נְדָ ָ ֖בה ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬ ‫לו ַ֤יּ ֹאמֶ ר משֶׁ ה֙ אֶ ל־בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל‬ ‫ְשׁם ְבּ ַצל ֵ ְ֛אל בֶּן־‬ ֑ ֵ ‫ְר ֛אוּ קָ ָ ֥רא י ְה ָֹ֖וה בּ‬ ָ ‫ֶן־חוּר לְמַ ֵ ֥טּה י‬ :‫ְהוּדֽה‬ ֖ ‫אוּרי ב‬ ִ֥ :‫ בנה של מרים היה‬:‫חור‬

329

31He has imbued him with the spirit of God,

with wisdom, with insight, and with knowledge, and with [talent for] all manner of craftsmanship

‫˜הים‬ ֑ ִ ֱ‫לאוַי ְמַ ֵ ֥לּא א ֹ֖תוֹ ֣רוּחַ א‬ ָ ְ‫בְּחָ כ ָ ְ֛מה בִּת‬ ‫בוּנ֥ה וּב ַ ְ֖דעַ ת וּ ְבכָל־‬ ָ ‫מְ ל‬ :‫ָאכֽה‬

32to do master weaving, to work with gold, silver, and copper,

‫מחֲ שָׁ ֑ב ֹת ַלֽעֲ ֛שׂת‬ ֽ ַ ‫לבוְלַחְ ֖שׁ ֹב‬ :‫ָהב וּב ֶ ַ֖כּסֶ ף וּ ַבנְּחֽ שֶׁ ת‬ ֥ ָ ‫ַבּזּ‬

33with the craft of stones for setting and with

ַ ‫לג‬ ‫את‬Ð֖ ַ‫וּבֽחֲ ֥רשֶׁ ת ֶ ֛אבֶן לְמ‬ ַ ‫וּבֽחֲ ֣רשֶׁ ת ֵ ֑עץ ַלֽעֲ ֖שׂוֹת ְבּכָל־‬ :‫שׁבֶת‬ ֽ ָ ֲ‫מְ ֶ ֥לאכֶת ַמֽח‬

the craft of wood, to work with every [manner of] thoughtful work. 34And He put into his heart [the ability] to

teach, both him and Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan.

‫ְהוֹר ֹת נ ַ ָ֣תן ְבּל ִ֑בּוֹ ֕הוּא‬ ֖ ‫לדוּל‬ ‫ִיאב בֶּן־אֲ ִחֽיסָ ָ ֖מ‡ לְמַ טֵּ ה־‬ ֥ ָ ‫ו ְָאֽהֳ ל‬ :‫ָדֽן‬

and Oholiab: of the tribe of Dan, of the lowest of the ‫ מן הירודין‬,‫ משבט דן‬:‫ואהליאב‬ tribes, of the sons of the handmaidens [Bilhah and Zilpah. ‫ והשוהו‬,‫שבשבטים מבני השפחות‬ Dan was Bilhah’s son]. Yet the Omnipresent compared ‫ והוא‬,‫המקום לבצלאל למאלכת המשכן‬ him [Oholiab] to Bezalel for the work of the Mishkan, and ‫ לקיים מה שנאמר )איוב‬,‫מגדולי השבטים‬ he [Bezalel] was of the greatest of the tribes [Judah], to :‫לד יט( ולא נכר שוע לפני דל‬ fulfill what is said: “and a prince was not recognized before a poor man” (Job 34:19). -[from Tanchuma 13]

35He imbued them with wisdom of the heart, to do all sorts of work of a craftsman and a master worker and an embroiderer with blue, purple, and crimson wool, and linen and [of] weavers, those who do every [manner of] work, and master weavers.

‫שׂוֹת‬ ֘ ֲ‫להמִ ֨ ֵלּא א ֹתָ֜ ם חָ כְמַ ת־ ֗ ֵלב ַלֽע‬ ‫כָּל־מְ ֶ ֣לאכֶת חָ ָ ֣רשׁ | ו ְחשֵׁ ֒ב ו ְר ֹקֵ֞ ם‬ ָ ‫בַּתְּ ֵ ֣כלֶת‬ ‫ְתוֹלעַ ת‬ ְ ‫וּב‬ ֧ ַ ‫ֽאַרגָּמָ֗ ן בּ‬ ‫ַשּׁשׁ ו ְא ֵ ֹ֑רג ע ֹשֵׂ ֙י ָכּל־‬ ֖ ֵ ‫הַ שָּׁ נִ ֛י וּב‬ :‫מְ לָא ָ֔כה ו ְחֽ שְׁ ֵ ֖בי ַמֽחֲ שָׁ בֹֽת‬

330

Chapter 36 1Bezalel and Oholiab and every wise hearted man into whom God had imbued wisdom and insight to know how to do, shall do all the work of the service of the Holy, according to all that the Lord has commanded."

| ‫או ְעָ שָׂ ה֩ ְב ַצלְאֵ֨ ל ו ְָאֽהֳ לִיאָ֜ ב ו ְ֣כ ֹל‬ ‫ִ ֣אישׁ חֲ כַם־ ֗ ֵלב אֲ שֶׁ ֩ר נָתַ֨ ן י ְה ָֹ֜וה‬ ‫חָ כ ָ ְ֤מה וּתְ בוּנָה֙ בָּהֵ֔ מָּ ה ל ַ ָ֣דעַ ת‬ ‫ַלֽעֲ ֔שׂת אֶ ת־ ָכּל־מְ ֶ ֖לאכֶת עֲ ב ַ ֹ֣דת‬ :‫הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ ל ְ֥כ ֹל אֲ שֶׁ ר־צ ִָ֖וּה י ְה ֹ ָו ֽה‬

2And Moses called Bezalel and Oholiab and every wise hearted man into whose heart the Lord had given wisdom, everyone whose heart lifted him up to approach the work to do it.

‫בוַיִּקְ ָ ֣רא משֶׁ֗ ה אֶ ל־ ְבּ ַצלְאֵ ֘ל ו ְאֶ ל־‬ ֒ ‫ָאֽהֳ ל‬ ‫ָל־אישׁ חֲ כַם־ ֔ ֵלב‬ ֣ ִ ‫ִיאָב ו ְאֶ ל֙ כּ‬ ‫אֲ שֶׁ֨ ר נ ַ ָ֧תן י ְה ֹ ָו֛ה חָ כ ָ ְ֖מה ְבּל ִ֑בּוֹ ֚כּ ֹל‬ ‫אֲ ֶ ֣שׁר נְשָׂ ֣אוֹ ל ִ֔בּוֹ לְקָ ְר ָ ֥בה אֶ ל־‬ :‫ָאכה ַלֽעֲ ֥שׂת א ָֹתֽהּ‬ ֖ ָ ‫הַ מְּ ל‬

3So they took from before Moses all the

offering[s] that the children of Israel had brought for the work of the service of the Holy, and they brought him more gifts every morning.

‫גוַיִּקְ ֞חוּ מִ לִּפְ ֵנ֣י משֶׁ֗ ה ֵ ֤את כָּל־‬ ‫הַ תְּ רוּמָ ה֙ אֲ שֶׁ֨ ר הֵ ִ֜ביאוּ בּ ְֵנ֣י‬ ‫י ִשְׂ ָראֵ֗ ל לִמְ ֶ ֛לאכֶת עֲ ב ַ ֹ֥דת הַ ֖קּ ֹדֶ שׁ‬ ‫ַלֽעֲ ֣שׂת א ָ ֹ֑תהּ ְ֠ו ֠הֵ ם הֵ ִ֨ביאוּ אֵ ָ ֥ליו‬ :‫֛עוֹד נְדָ ָ ֖בה בּ ַ֥בּ ֹקֶ ר ַבּבֹּֽקֶ ר‬

4Then all the wise men who were doing the work of the Holy came, each one from his work, which they had been doing.

‫ָל־החֲ כָמִ֔ ים ָהֽע ֹשִׂ֕ ים ֵ ֖את‬ ֣ ַ ‫דוַיּ ָ֨ב ֹאוּ֙ כּ‬ ‫ֽישׁ־אישׁ‬ ‫כָּל־מְ ֶ ֣לאכֶת הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ ִא‬ ִ֥ :‫ר־המָּ ה ע ִֹשֽׂים‬ ֥ ֵ ֶ‫מִ מְּ לַאכ ְ֖תּוֹ אֲ שׁ‬

5And they spoke to Moses, saying: "The

people are bringing very much, more than is enough for the labor of the articles which the Lord had commanded to do." more than is enough for the labor: More than is needed for the labor.

6So Moses commanded, and they announced in the camp, saying: "Let no man or woman do any more work for the offering for the Holy." So the people stopped bringing. So the people stopped bringing: Heb. ‫וַיִּ ָכּלֵא‬, an expression denoting holding back.

7And the work was sufficient for them for all

the work, to do it and to leave over. And the work was sufficient for them for all the work: And the work of bringing was sufficient for all the makers of the Mishkan, for all the work of the Mishkan [i.e.,] to make it and to leave over.

‫ֵאמ ֹר‬ ֔ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫הו ַיּ ֹֽאמְ רוּ֙ א‬ ֶ֣ ‫מַ ְר ִ ֥בּים הָ ָ ֖עם לְהָ ִ ֑ביא מִ ֵ ֤דּי‬ ‫ָהֽעֲ ב ֹדָ ה֙ לַמְּ לָא ָ֔כה אֲ שֶׁ ר־צ ִָוּ֥ה‬ :‫י ְה ָֹ֖וה ַלֽעֲ ֥שׂת א ָֹתֽהּ‬ :‫ יותר מכדי צורך העבודה‬:‫מדי העבדה‬

‫ווַי ַ ְ֣צו משֶׁ֗ ה ו ַיַּ ֽעֲ ִ֨בירוּ ֥קוֹל בּ ַַמּֽחֲ נ ֶ֘ה‬ ‫שׂוּ־עוֹד‬ ֛ ֲ‫לֵאמ ֹר֒ ִ ֣אישׁ ו ְאִ שָּׁ֗ ה אַל־ ַי ֽע‬ ‫רוּמת הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ וַיִּכּ ֵ ָ֥לא‬ ֣ ַ ְ‫ָאכה לִת‬ ֖ ָ ‫מְ ל‬ :‫הָ ָ ֖עם ֵמֽהָ ִבֽיא‬ :‫ לשון מניעה‬:‫ויכלא‬

‫הי ָ ְ֥תה דַ ָיּ֛ם ְלכָל־‬ ֽ ָ ‫זו ְהַ מְּ לָא ָ֗כה‬ ֵ ‫ָאכה ַלֽעֲ ֣שׂוֹת א ָ ֹ֑תהּ ו‬ :‫ְהוֹתֽר‬ ֖ ָ ‫הַ מְּ ל‬ ‫והמלאכה היתה דים לכל‬ ‫ ומלאכת ההבאה היתה דים של‬:‫המלאכה‬ ‫ לכל המלאכה של משכן‬.‫עושי המשכן‬ :‫לעשות אותה ולהותיר‬

331

and to leave over: Heb. ‫ו ְהוֹתֵ ר‬, like “and he hardened (‫ )ו ְהַ ְכבֵּד‬his heart” (Exod. 8:11) [lit., “and hardening his heart”]; “and slew (‫ )ו ְהַ כּוֹת‬the Moabites” (II Kings 3:24) [lit., “and slaying the Moabites”].

8Then all the wise hearted people of the

performers of the work made the Mishkan out of ten curtains [consisting] of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool. A cherubim design, the work of a master weaver he made them. 9The length of one curtain [was] twenty eight

cubits, and the width of one curtain [was] four cubits the same measure for all the curtains.

,‫ כמו )שמות ח יא( והכבד את לבו‬:‫והותר‬ ‫)מלכים ב' ג כד( והכות את‬ :‫מואב‬

‫חו ַיַּ ֽעֲ ֨שׂוּ כָל־חֲ כַם־ ֜ ֵלב בְּע ֵ ֹ֧שׂי‬ ‫ָאכה אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן ֶ ֣עשֶׂ ר‬ ֛ ָ ‫הַ מְּ ל‬ ‫י ְִר ֑יע ֹת ֵ ֣שׁשׁ מָ שְׁ ֗ ָזר וּתְ ֵ ֤כלֶת‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִ֔ני כּ ְֻר ִ ֛בים‬ ְ ‫ו‬ ֣ ַ ‫ְאַרגָּמָ ֙ן ו‬ :‫חשׁב עָ ָ ֥שׂה א ָֹתֽם‬ ֖ ֵ ‫ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה‬ ‫יעה ָהֽאַחַ֗ ת שְׁ מ ֶֹנ֤ה‬ ֣ ָ ‫ט ֜א ֹ ֶר‡ הַ י ְִר‬ ‫אַר ַ ֣בּע‬ ְ ‫ם ָבּֽאַ מָּ֔ ה ו ְ֨ר ֹחַ ֙ב‬ ֙ ‫ו ְעֶ שְׂ ִרי‬ ‫יעה ָהֽאֶ ָ ֑חת מִ ָ ֥דּה‬ ֖ ָ ‫ָבּֽאַ מָּ֔ ה הַ י ְִר‬ :‫יע ֹת‬ ֽ ‫אַחת ְלכָל־הַ י ְִר‬ ַ֖

10And he joined five of these curtains to one another, and [the other] five curtains he [also] joined to one another.

‫אַחת‬ ֔ ‫יוַי ְחַ ֵבּ ֙ר אֶ ת־חֲ ֵ ֣משׁ הַ י ְִר‬ ֖ ַ ‫יע ֹת‬ ‫ת חִ ַ֔בּר‬ ֙ ֹ ‫אֶ ל־אֶ ָ ֑חת ו ְחָ ֵ ֤משׁ י ְִריע‬ :‫אַחת אֶ ל־אֶ ָחֽת‬ ַ֖

11And he made loops of blue wool on the edge of one curtain [that is] at the edge of the [first] set, and he did the same on the edge of the outermost curtain of the second set.

‫יאו ַ ַ֜יּעַ שׂ ֻ ֽלל ְ֣א ֹת תְּ ֵ֗כלֶת ַ ֣על שְׂ ַ ֤פת‬ ‫הַ י ְִריעָ ה֙ ָהֽאֶ חָ֔ ת מִ קָּ ָ ֖צה בַּמַּ חְ ָ ֑בּ ֶרת‬ ‫ֵ ֤כּן עָ שָׂ ה֙ בִּשְׂ ַ ֣פת הַ י ְִריעָ֔ ה‬ :‫הַ ִ ֣קּיצוֹ ָ֔נה בַּמַּ חְ ֶ ֖בּ ֶרת הַ שֵּׁ נִ ֽית‬

12He made fifty loops on [the edge of] one curtain, and he made fifty loops on the edge of the curtain in the second set; the loops corresponded to one another.

‫יעה‬ ֣ ָ ‫יבחֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת עָ שָׂ ֘ה ַבּי ְִר‬ ֙‫ָהֽאֶ חָ ֒ת ַו ֽחֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת עָ שָׂ ה‬ ‫בִּקְ ֵ ֣צה הַ י ְִריעָ֔ ה אֲ ֶ ֖שׁר בַּמַּ חְ ֶ ֣בּ ֶרת‬ ‫אַחת‬ ֙ ˜‫הַ שֵּׁ ִנ֑ית מַ קְ בִּי‬ ֖ ַ ‫ת הַ ֻ ֣לּל ָ֔א ֹת‬ :‫אֶ ל־אֶ ָחֽת‬

13And he made fifty golden clasps, and he fastened the curtains to one another with the clasps; so the Mishkan became one.

‫יגו ַ ַ֕יּעַ שׂ חֲ מִ ִ ֖שּׁים קַ ְר ֵ ֣סי ז ָ ָ֑הב‬ ‫אַחת אֶ ל־‬ ֜ ‫וַי ְחַ ֵ֨בּר אֶ ת־הַ י ְִר‬ ֤ ַ ‫יע ֹת‬ ‫ת בַּקְּ ָרסִ֔ ים וַי ְ ִ ֥הי הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן‬ ֙ ַ‫אַח‬ :‫אֶ ָחֽד‬

14And [then] he made curtains of goat hair

for a tent over the Mishkan; he made them eleven curtains. 15The length of one curtain [was] thirty

cubits, and the width of one curtain was four cubits; the same measure for the eleven curtains.

‫שׂ י ְִר ֣יע ֹת עִ ִ֔זּים ל ְ֖א ֹהֶ ל עַ ל־‬ ֙ ַ‫ידו ַ ַ֨יּע‬ ‫יע ֹת‬ ֖ ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֑כּן עַ שְׁ ֵתּֽי־עֶ שְׂ ֵ ֥רה י ְִר‬ :‫עָ ָ ֥שׂה א ָֹתֽם‬ ‫ם‬ ֙ ‫יעה ָהֽאַחַ֗ ת שְׁ לשִׁ י‬ ֣ ָ ‫טו ֜א ֹ ֶר‡ הַ י ְִר‬ ‫ְאַר ַ ֣בּע אַ ֔מּוֹת ֖ר ֹחַ ב‬ ְ ‫ָבּֽאַ מָּ֔ ה ו‬ ‫יעה ָהֽאֶ ָ ֑חת מִ ָ ֣דּה אַחַ֔ ת‬ ֣ ָ ‫הַ י ְִר‬ :‫יע ֹת‬ ֽ ‫לְעַ שְׁ ֵ ֥תּי עֶ שְׂ ֵ ֖רה י ְִר‬

332

16And he joined the five curtains by

themselves, and the [other] six curtains by themselves. 17And he made fifty loops on the edge of the

outermost curtain of the [first] set, and he made fifty loops on the edge of the [outermost] curtain of the second set. 18And he made fifty copper clasps to fasten the tent together so that it became one. 19And he made a covering for the tent, of

ram skins dyed red and a covering of tachash skins above.

‫יע ֹת ל ָ ְ֑בד‬ ֖ ‫טזוַי ְחַ ֵ ֛בּר אֶ ת־חֲ ֵ ֥משׁ הַ י ְִר‬ :‫יע ֹת ל ְָבֽד‬ ֖ ‫ת־שׁשׁ הַ י ְִר‬ ֶ‫ו ְא‬ ֵ֥ ‫יזו ַ ַ֜יּעַ שׂ ֻ ֽלל ָ֣א ֹת חֲ מִ שִּׁ֗ ים ֚עַ ל שְׂ ַ ֣פת‬ ‫הַ י ְִריעָ֔ ה הַ ִקּֽיצ ָֹנ֖ה בַּמַּ חְ ָ ֑בּ ֶרת‬ ‫ַו ֽחֲ מִ ִ ֣שּׁים ֻ ֽלל ָ֗א ֹת עָ שָׂ ה֙ עַ ל־שְׂ ַ ֣פת‬ :‫הַ י ְִריעָ֔ ה ַהֽח ֶ ֹ֖ב ֶרת הַ שֵּׁ נִ ֽית‬ ‫יחו ַ ַ֛יּעַ שׂ קַ ְר ֵ ֥סי נ ְ֖חשֶׁ ת חֲ מִ ִ ֑שּׁים‬ :‫לְחַ ֵ ֥בּר אֶ ת־הָ ֖א ֹהֶ ל ִלֽהְ ֥י ֹת אֶ ָחֽד‬ ‫יטו ַַ֤יּעַ שׂ מִ כְסֶ ה֙ ל ָ֔א ֹהֶ ל ע ֥ ֹר ֹת אֵ ִ ֖ילם‬ ‫מְ אָ דָּ ִ ֑מים וּמִ כ ֵ ְ֛סה ע ֥ ֹר ֹת תְּ חָ ִ ֖שׁים‬ :‫מִ ל ְָמֽעְ לָה‬

of acacia wood, upright.

‫כו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־הַ קְּ ָר ִ ֖שׁים לַמִּ שְׁ ָ ֑כּן עֲ ֵ ֥צי‬ :‫שִׁ ִ ֖טּים ֽע ֹמְ ִדֽים‬

21Ten cubits [was] the length of each plank, and a cubit and a half [was] the width of each plank.

֙‫כא ֶ ֥עשֶׂ ר אַ ֖מּ ֹת ֣א ֹ ֶר‡ הַ ָ ֑קּ ֶרשׁ ו ְאַ מָּ ה‬ :‫ַו ֽחֲ ִ ֣צי ָהֽאַ מָּ֔ ה ֖ר ֹחַ ב הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָחֽד‬

22Each plank had two square pegs, rung like, one even with the other; so did he make for all the planks of the Mishkan.

‫שׁ ָהֽאֶ חָ֔ ד‬ ֙ ‫כבשְׁ ֵ ֣תּי י ָ֗ד ֹת לַקֶּ֨ ֶר‬ ‫אַחת אֶ ל־אֶ ָ ֑חת ֵ ֣כּן עָ שָׂ֔ ה‬ ֖ ַ ‫מְ שֻׁ֨ לּ ָ֔ב ֹת‬ :‫ל ְ֖כ ֹל קַ ְר ֵ ֥שׁי הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬

20And he made the planks for the Mishkan

23And he made the planks for the Mishkan,

twenty planks for the southern side.

24And he made forty silver sockets under

the twenty planks; two sockets under one plank for its two square pegs, and two sockets under one plank for its two square pegs.

‫כגו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־הַ קְּ ָר ִ ֖שׁים לַמִּ שְׁ ָ ֑כּן‬ ‫עֶ שְׂ ִ ֣רים קְ ָרשִׁ֔ ים לִפְ ַ ֖את ֶ ֥נגֶב‬ :‫ימנָה‬ ֽ ָ ֵ‫תּ‬ ‫ם אַדְ נֵי־ ֶ֔כסֶ ף עָ שָׂ֕ ה‬ ְ ‫כדו‬ ֙ ‫ְאַרבָּעִ י‬ ‫ַ ֖תּחַ ת עֶ שְׂ ִ ֣רים הַ קְּ ָר ִ ֑שׁים שְׁ ֵ֨ני‬ ‫אֲ דָ ִ֜נים ַתּֽחַ ת־הַ ֶ ֤קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ חָ ֙ד‬ ‫לִשְׁ ֵ ֣תּי י ְד ֹתָ֔ יו וּשְׁ ֵ ֧ני אֲ דָ נִ ֛ים ַתּֽחַ ת־‬ :‫הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָ ֖חד לִשְׁ ֵ ֥תּי י ְד ָֹתֽיו‬

25And for the second side of the Mishkan on the northern side he made twenty planks.

‫כהוּ ְל ֶ ֧צלַע הַ מִּ שְׁ ָ ֛כּן הַ שֵּׁ ִנ֖ית לִפְ ַ ֣את‬ :‫צ ָ֑פוֹן עָ ָ ֖שׂה עֶ שְׂ ִ ֥רים קְ ָר ִשֽׁים‬

26And their forty silver sockets: two sockets

‫ֵיהם ָ ֑כּסֶ ף שְׁ ֵנ֣י‬ ְ ‫כוו‬ ֖ ֶ ‫ְאַרבּ ִ ָ֥עים אַדְ נ‬ ‫אֲ דָ ִ֗נים ֚תַּ חַ ת הַ ֶ ֣קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ חָ֔ ד וּשְׁ ֵנ֣י‬ :‫אֲ דָ ִ֔נים ַ ֖תּחַ ת הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ ָהֽאֶ ָחֽד‬

under one plank and two sockets under one plank.

333

27And for the western end of the Mishkan he

made six planks. 28And he made two planks at the corners of

the Mishkan at the end. 29And they were matched evenly from below, and together they matched at its top, [to be put] into the one ring; so did he make for both of them; for the two corners. 30And there were eight planks and their

silver sockets, sixteen sockets two sockets [under one plank and] two sockets under one plank. 31And he made bars of acacia wood, five for the planks of one side of the Mishkan,

‫כזוּ ְלי ְַרכּ ֵ ְ֥תי הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן ָי֑מָּ ה עָ ָ ֖שׂה‬ :‫שִׁ ָ ֥שּׁה קְ ָר ִשֽׁים‬ ‫ם עָ שָׂ֔ ה לִמְ קֻ צ ְ֖ע ֹת‬ ֙ ‫כחוּשְׁ ֵנ֤י קְ ָרשִׁ י‬ :‫ָתי ִם‬ ֽ ָ ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֑כּן ַבּיּ ְַרכ‬ ‫כטו ְהָ י֣ וּ תֽ וֹאֲ מִ ֘ם מִ לְּמַ֒ טָּ ֒ה וְי ַחְ ֗ ָדּו‬ ‫ֹאשׁוֹ אֶ ל־‬ ֔ ‫ם אֶ ל־ר‬ ֙ ‫ִי ֽהְ י֤ וּ תַ מִּ י‬ ‫הַ טַּ ַ ֖בּעַ ת ָהֽאֶ ָ ֑חת ֚ ֵכּן עָ ָ ֣שׂה‬ :‫לִשְׁ נֵיהֶ֔ ם לִשְׁ ֵנ֖י הַ מִּ קְ צ ֹֽע ֹת‬ ‫ֵיהם‬ ֣ ֶ ‫לו ְהָ יוּ֙ שְׁ מ ָֹנ֣ה קְ ָרשִׁ֔ ים ו ְאַדְ נ‬ ‫ֶ֔כּסֶ ף שִׁ ָ ֥שּׁה עָ ָ ֖שׂר אֲ דָ ִנ֑ים שְׁ ֵנ֤י‬ ‫ם שְׁ ֵנ֣י אֲ דָ ִ֔נים ַ ֖תּחַ ת הַ ֶ ֥קּ ֶרשׁ‬ ֙ ‫אֲ דָ נִי‬ :‫ָהֽאֶ ָחֽד‬ ‫יחי עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ ֖ ֵ ‫לאו ַ ַ֥יּעַ שׂ בּ ְִר‬ ‫חֲ מִ שָּׁ֕ ה לְקַ ְר ֵ ֥שׁי ֶ ֽצלַע־הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן‬ :‫ָהֽאֶ ָחֽת‬

32and five bars for the planks of the second side of the Mishkan, and five bars for the planks of the [rear] side of the Mishkan, on the westward end.

‫לב ַו ֽחֲ מִ ָ ֣שּׁה ב ְִריחִ֔ ם לְקַ ְר ֵ ֥שׁי ֶ ֽצלַע־‬ ‫ם‬ ֙ ִ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן הַ שֵּׁ ִנ֑ית ַו ֽחֲ מִ ָ ֤שּׁה ב ְִריח‬ :‫לְקַ ְר ֵ ֣שׁי הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן ַליּ ְַרכ ַ ָ֖תי ִם ָי ֽמָּ ה‬

33And he made the middle bar to penetrate in the midst of the planks from one end to the other end.

‫לגו ַַ֖יּעַ שׂ אֶ ת־הַ בּ ִ ְ֣ריחַ הַ תִּ ֑יכ ֹן‬ ‫ִלב ְ֨ר ֹ ַ֙ח בּ ְ֣תוֹ‡ הַ קְּ ָרשִׁ֔ ים מִ ן־הַ קָּ ֶ ֖צה‬ :‫אֶ ל־הַ קָּ ֶצֽה‬

34And he overlaid the planks with gold, and their rings he made of gold as holders for the bars, and he overlaid the bars with gold.

‫לדו ְאֶ ת־הַ קְּ ָר ֞שִׁ ים צ ָ ִ֣פּה זָהָ֗ ב‬ ‫ָתּים‬ ֙ ָ‫ו ְאֶ ת־טַ בְּע ֹת‬ ֖ ִ ‫ם עָ ָ ֣שׂה זָהָ֔ ב בּ‬ ‫יחם‬ ֖ ִ ‫יחם וַי ַ ְ֥צף אֶ ת־הַ בּ ְִר‬ ֑ ִ ‫ַלבּ ְִר‬ :‫ז ָָהֽב‬

purple, and crimson wool, and twisted fine linen; the work of a master weaver he made it, in a [woven] cherubim design.

‫שׂ אֶ ת־הַ פָּ ֔ר ֹכֶת תְּ ֵ ֧כלֶת‬ ֙ ַ‫להו ַ ַ֨יּע‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ מָ שְׁ ָז֑ר‬ ְ ‫ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫חשׁב עָ ָ ֥שׂה א ָ ֹ֖תהּ כּ ְֻר ִבֽים‬ ֛ ֵ ‫ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה‬

36And he made for it four pillars of acacia wood, and he overlaid them with gold, their hooks [were] gold, and he cast for them four silver sockets.

‫מּוּדי שִׁ טִּ֔ ים‬ ְ ‫לוו ַ ַ֣יּעַ שׂ ֗ ָלהּ‬ ֣ ֵ ַ‫אַרבָּעָ ה֙ ע‬ ‫ֵיהם ז ָ ָ֑הב וַיּ ִ֣צ ֹק לָהֶ֔ ם‬ ֖ ֶ ‫וַיְצ ֵ ַ֣פּם זָהָ֔ ב ָוֽו‬ ָ ‫אַרבּ ָ ָ֖עה אַדְ נ‬ :‫ֵי־כֽסֶ ף‬ ְ

35And he made the dividing curtain of blue,

334

37And he made a screen for the entrance of

the tent, of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen the work of an embroiderer, 38and its five pillars and their hooks, and he overlaid their tops and their bands with gold, and their five sockets were copper.

‫לזו ַַ֤יּעַ שׂ מָ סָ ֙‡ ל ֶ ְ֣פתַ ח הָ ֔א ֹהֶ ל‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ‬ ְ ‫תְּ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫מָ שְׁ ָז֑ר ַמֽעֲ ֵ ֖שׂה ר ֵֹקֽם‬ ‫מּוּדיו חֲ מִ שָּׁ ה֙ ו ְאֶ ת־‬ ֤ ָ ַ‫לחו ְאֶ ת־ע‬ ‫יהם‬ ֖ ֶ ֵ‫יהם ַו ֽחֲ ֻשֽׁק‬ ֛ ֶ ֵ‫ָ֣וו ֵיהֶ֔ ם וְצ ָ ִ֧פּה ָ ֽראשׁ‬ :‫ֵיהם חֲ מִ ָ ֖שּׁה נְחֽ שֶׁ ת‬ ֥ ֶ ‫ז ָ ָ֑הב ו ְאַדְ נ‬

335

Chapter 37 1Bezalel made the ark of acacia wood, two and a half cubits long, a cubit and a half wide, and a cubit and a half high. Bezalel made: Since he devoted himself to the work more than the other wise men, it was called by his name [i. e., the work is attributed to him alone]. -[from Midrash Tanchuma 10]

2And he overlaid it with pure gold from

inside and from outside, and he made for it a golden crown all around.

ָ ‫ֽאָר ֹן עֲ ֵ ֣צי‬ ֖ ‫ת־ה‬ ֶ‫או ַ ַ֧יּעַ שׂ ְבּ ַצל ֵ ְ֛אל א‬ ‫אָרכּ֗ וֹ ו ְאַ ָ ֤מּה‬ ְ ‫שִׁ ִ ֑טּים אַ מָּ תַ֨ י ִם ו ָחֵ֜ צִי‬ :‫ו ָחֵ֨ ִצ ֙י ָרחְ ֔בּוֹ ו ְאַ ָ ֥מּה ו ֵ ָ֖חצִי ֽק ֹמָ תֽ וֹ‬ ‫ לפי שנתן נפשו על‬:‫ויעש בצלאל‬ ‫ נקראת על‬,‫המלאכה יותר משאר חכמים‬ :‫שמו‬

‫בוַיְצ ֵ ַ֛פּהוּ ז ָ ָ֥הב טָ ֖הוֹר מִ ַ ֣בּי ִת‬ :‫וּמִ ֑חוּץ ו ַ ַ֥יּעַ שׂ ֛לוֹ זֵ ֥ר ז ָ ָ֖הב סָ ִבֽיב‬

3And he cast four golden rings for it upon its four corners, two rings on its one side and two rings on its other side.

‫אַר ַבּ ֙ע טַ בּ ְ֣ע ֹת זָהָ֔ ב ַ ֖על‬ ְ ‫גוַיּ ִ֣צ ֹק ֗לוֹ‬ ‫אַר ַ ֣בּע ַפּֽעֲ מ ָ ֹ֑תיו וּשְׁ ֵ ֣תּי טַ בּ ָ֗ע ֹת עַ ל־‬ ְ ‫ַצלְע ֙וֹ ָהֽאֶ חָ֔ ת וּשְׁ תֵּ ֙י טַ בּ ָ֔ע ֹת עַ ל־‬ :‫ַצל ְ֖עוֹ הַ שֵּׁ נִ ֽית‬

4And he made poles of acacia wood and overlaid them with gold.

‫דו ַ ַ֥יּעַ שׂ בּ ֵ ַ֖דּי עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים וַי ַ ְ֥צף א ָ ֹ֖תם‬ :‫ז ָָהֽב‬

5And he inserted the poles into the rings on

the sides of the ark, to carry the ark. 6And he made an ark cover of pure gold,

two and a half cubits long and a cubit and a half wide.

‫ם בַּטַּ בּ ָ֔ע ֹת ַ ֖על‬ ֙ ‫הוַיּ ֵ ָ֤בא אֶ ת־הַ בַּדִּ י‬ ָ :‫ֽאָר ֹן‬ ֑ ‫ַצל ְ֣ע ֹת ָה‬ ֽ ‫ת־ה‬ ֶ‫ָשׂאת א‬ ֖ ֵ ‫ֽאָר ֹן ל‬ ‫וו ַ ַ֥יּעַ שׂ כּ ַ֖פּ ֹ ֶרת ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר אַ מָּ ַ ֤תי ִם‬ :‫אָר ָ֔כּהּ ו ְאַ ָ ֥מּה ו ֵ ָ֖חצִי ָרחְ ָבּֽהּ‬ ְ ‫ו ָחֵ֨ ִצ ֙י‬

7And he made two golden cherubim he made them of hammered work, from the two ends of the ark cover,

֙‫זו ַ ַ֛יּעַ שׂ שְׁ נֵ ֥י כ ְֻר ִ ֖בים ז ָ ָ֑הב מִ קְ שָׁ ה‬ :‫עָ ָ ֣שׂה א ֹתָ֔ ם מִ שְּׁ ֵנ֖י קְ ֥צוֹת הַ כּ ַֽפּ ֹ ֶרת‬

8one cherub from the one end and the other cherub from the other end; from the ark cover he made the cherubim from its two ends.

‫חכְּר֨ וּב אֶ ָ ֤חד מִ קָּ צָה֙ מִ ֶ֔זּה וּכ ְֽרוּב־‬ ‫אֶ ָ ֥חד מִ קָּ ָ ֖צה מִ ֶזּ֑ה מִ ן־הַ כּ ַ֛פּ ֹ ֶרת‬ ‫עָ ָ ֥שׂה אֶ ת־הַ כּ ְֻר ִ ֖בים מִ שְּׁ נֵ ֥י‬ ָ ְ‫ק‬ : (‫צוֹתֽיו )כתיב קצוותיו‬

9The cherubim had their wings spread

upwards, shielding the ark cover with their wings, with their faces toward one another; [turned] toward the ark cover were the faces of the cherubim. 10And he made a table of acacia wood two

cubits long, one cubit wide, and a cubit and a half high.

‫ם ֽפּ ֹ ְרשֵׂ֨ י ְכנָפַ֜ י ִם‬ ֩ ‫טו ַיִּ ֽהְ י֣ וּ הַ ְכּ ֻרבִי‬ ‫ם עַ ל־‬ ֙ ֶ‫לְמַ֗ עְ לָה ֽס ֹכ ִ ְ֤כים ְבּ ַכנְפֵ יה‬ ‫ל־אָחיו‬ ֶ‫ֵיהם ִ ֣אישׁ א‬ ִ֑ ֖ ֶ ‫הַ כּ ַ֔פּ ֹ ֶרת וּפְ נ‬ :‫אֶ֨ ל־הַ כּ ַ֔פּ ֹ ֶרת הָ י֖ וּ פְּ נֵ ֥י הַ כּ ְֻר ִבֽים‬ ‫יו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־הַ שֻּׁ ל ָ ְ֖חן עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ ‫אָרכּ ֙וֹ ו ְאַ ָ ֣מּה ָרחְ ֔בּוֹ ו ְאַ ָ ֥מּה‬ ְ ‫אַ מָּ ַ ֤תי ִם‬ :‫ו ֵ ָ֖חצִי ֽק ֹמָ תֽ וֹ‬

336

11He overlaid it with pure gold, and he made

for it a golden crown all around. 12And he made for it a frame a handbreadth

[wide] all around, and he made a golden crown for its frame all around. 13And he cast for it four golden rings, and he placed the rings on the four corners that are on its four legs. 14The rings were opposite the frame [as] holders for the poles [with which] to carry the table. 15And he made the poles of acacia wood,

and he overlaid them with gold, to carry the table.

‫יאוַי ַ ְ֥צף א ֹ֖תוֹ ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר ו ַ ַ֥יּעַ שׂ ֛לוֹ‬ :‫זֵ ֥ר ז ָ ָ֖הב סָ ִבֽיב‬ ‫יבו ַ ַ֨יּעַ שׂ ֥לוֹ מִ סְ ֶגּ ֶ֛רת ֖ט ֹפַ ח סָ ִ ֑ביב‬ :‫ו ַ ַ֧יּעַ שׂ זֵ ֽר־ז ָ ָ֛הב לְמִ סְ ַגּ ְר ֖תּוֹ סָ ִבֽיב‬ ‫אַר ַ ֖בּע טַ בּ ְ֣ע ֹת ז ָ ָ֑הב וַיִּתֵּ ֙ן‬ ְ ‫יגוַיּ ִ֣צ ֹק ֔לוֹ‬ ‫אַר ַ ֣בּע הַ פֵּ ֔א ֹת‬ ְ ‫אֶ ת־הַ טַּ בּ ָ֔ע ֹת ֚עַ ל‬ :‫ְאַר ַ ֥בּע ַרג ְָלֽיו‬ ְ ‫אֲ ֶ ֖שׁר ל‬ ‫ת הַ מִּ סְ ֶ֔גּ ֶרת הָ י֖ וּ הַ טַּ בּ ָ֑ע ֹת‬ ֙ ַ‫ידלְעֻ מּ‬ ‫ָשׂאת אֶ ת־‬ ֙ ‫ָבּֽתִּ י‬ ֖ ֵ ‫ם ַלבּ ֔ ִַדּים ל‬ :‫הַ שֻּׁ ל ְָחֽן‬ ‫ם עֲ ֵ ֣צי שִׁ טִּ֔ ים‬ ֙ ‫טוו ַַ֤יּעַ שׂ אֶ ת־הַ בַּדִּ י‬ ‫ָשׂאת אֶ ת־‬ ֖ ֵ ‫וַי ַ ְ֥צף א ָ ֹ֖תם ז ָ ָ֑הב ל‬ :‫הַ שֻּׁ ל ְָחֽן‬

16And he made the implements that are on the table: its forms, its spoons, its half pipes, and its supports with which it will be covered of pure gold.

‫טזו ַ ַ֜יּעַ שׂ אֶ ת־הַ כּ ִ ֵ֣לים | אֲ ֶ ֣שׁר עַ ל־‬ ‫הַ שֻּׁ לְחָ֗ ן אֶ ת־קְ ָעֽר ָ ֹ֤תיו ו ְאֶ ת־כַּפּ ֹתָ י ֙ו‬ ‫ת מְ נַקִּ יּ ֹתָ֔ יו ו ְאֶ֨ ת־הַ קְּ שָׂ וֹ֔ת אֲ ֶ ֥שׁר‬ ֙ ֵ‫ו ְא‬ :‫ָהן ז ָ ָ֖הב טָ הֽ וֹר‬ ֑ ֵ ‫י ַ ֻ֖סּ‡ בּ‬

17And he made the menorah of pure gold; of

‫יזו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־הַ מְּ נ ָ ֹ֖רה ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר‬ ‫מִ קְ ֞שָׁ ה עָ ָ ֤שׂה אֶ ת־הַ מְּ נ ָֹרה֙ י ְֵר ָ ֣כהּ‬ ָ‫ִיעיהָ כַּפְ תּ ֶ ֹ֥ריהָ וּפְ ָר ֶ ֖חיה‬ ֛ ֶ ‫ו ְקָ ָ֔נהּ ְגּב‬ :‫מִ ֶ ֥מּנָּה הָ י ֽוּ‬

hammered work he made the menorah, its base and its stem, its goblets, its knobs, and its flowers were [all one piece] with it. 18And six branches coming out of its sides: three menorah branches from its one side and three menorah branches from its second side.

ָ‫יחו ְשִׁ ָ ֣שּׁה קָ ִ֔נים יֹצ ִ ְ֖אים מִ צּ ֶ ִ֑דּיה‬ ֙‫לשׁה | קְ ֵנ֣י מְ נ ָ ֹ֗רה מִ צִּדָּ הּ‬ ֣ ָ ְ‫שׁ‬ ‫ָהֽאֶ חָ֔ ד וּשְׁ לשָׁ ה֙ קְ ֵנ֣י מְ נ ָ ֹ֔רה מִ צּ ָ ִ֖דּהּ‬ :‫הַ שֵּׁ נִ ֽי‬

19Three decorated goblets on one branch, a knob and a flower, and three decorated goblets on one branch, a knob and a flower; so for the six branches that come out of the menorah.

‫לשׁה ֠ ְגב ִ֠עִ ים מְ שֻׁ קָּ דִ֞ ים בַּקָּ ֶנ֣ה‬ ֣ ָ ְ‫יטשׁ‬ ‫לשׁה‬ ֣ ָ ְ‫ָהֽאֶ חָ ֘ד כַּפְ ֣תּ ֹר ו ָפֶ֒ ַר ֒ח וּשׁ‬ ‫ְגבִעִ֗ ים מְ שֻׁ קָּ ִ ֛דים בְּקָ ֶנ֥ה אֶ ָ ֖חד‬ ‫ְשׁשֶׁ ת הַ קָּ ִ֔נים‬ ֣ ֵ ‫כַּפְ ֣תּ ֹר ו ָ ָ֑פ ַרח ֚ ֵכּן ל‬ :‫הַ יֹּֽצ ִ ְ֖אים מִ ן־הַ מְּ נ ָ ֹֽרה‬

20And on [the stem of] the menorah [were] four decorated goblets, its knobs and its flowers.

‫אַרבּ ָ ָ֣עה ְגב ִ ִ֑עים‬ ְ ‫כוּבַמְּ נ ָ ֹ֖רה‬ : ָ‫מְ שֻׁ֨ קָּ ֔ ִדים כַּפְ תּ ֶ ֹ֖ריהָ וּפְ ָר ֶחֽיה‬

337

it, and a knob under the two branches from it, and a knob under the two branches from it; [so] for the six branches that come out of it.

‫ת שְׁ ֵ֨ני הַ קָּ ִ֜נים‬ ֩ ַ‫כאוְכַפְ ֡תּ ֹר תַּ ֩ ח‬ ‫ם‬ ֙ ‫מִ מֶּ֗ נָּה וְכַפְ תּ ֹ ֙ר ַ ֣תּחַ ת שְׁ ֵנ֤י הַ קָּ נִי‬ ‫מִ מֶּ֔ נָּה וְכַפְ ֕תּ ֹר ַתּֽחַ ת־שְׁ נֵ ֥י הַ קָּ ִנ֖ים‬ ‫ת הַ קָּ ִ֔נים הַ יֹּֽצ ִ ְ֖אים‬ ֙ ֶ‫מִ ֶ ֑מּנָּה לְשֵׁ֨ שׁ‬ :‫מּנָּה‬ ֽ ֶ ִ‫מ‬

22Their knobs and their branches were [all one piece] with it; all of it [was] one hammered mass of pure gold.

‫יהם וּקְ נ ָ ֹ֖תם מִ ֶ ֣מּנָּה הָ י֑ וּ‬ ֥ ֶ ‫כבכַּפְ ֽתּ ֹ ֵר‬ :‫אַחת ז ָ ָ֥הב טָ הֽ וֹר‬ ֖ ַ ‫כּ ָ ֻ֛לּהּ מִ קְ ָ ֥שׁה‬

21And a knob under the two branches from

23And he made its lamps seven, and its

tongs and its scoops of pure gold. 24He made it of a talent of pure gold, and all

its implements.

‫כגו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־נֵ ֽר ֶ ֹ֖תיהָ שִׁ ב ָ ְ֑עה‬ :‫וּמַ לְקָ ֶ ֥חיהָ וּמַ חְ תּ ֶ ֹ֖תיהָ ז ָ ָ֥הב טָ הֽ וֹר‬ ‫כדכּ ָ ִ֛כּר ז ָ ָ֥הב טָ ֖הוֹר עָ ָ ֣שׂה א ָ ֹ֑תהּ‬ : ָ‫ו ֵ ְ֖את כָּל־כּ ֵֶלֽיה‬

acacia wood, one cubit long and one cubit wide, square, and two cubits high; its horns were [one piece] with it.

‫כהו ַ ַ֛יּעַ שׂ אֶ ת־מִ ז ַ ְ֥בּח הַ קְּ ֖ט ֹ ֶרת עֲ ֵ ֣צי‬ ‫אָרכּ ֩וֹ ו ְאַ מָּ֨ ה ָרחְ ֜בּוֹ‬ ְ ‫שִׁ ִ ֑טּים אַ ָ ֣מּה‬ ‫ם ֽק ֹמָ ֔תוֹ מִ ֶ ֖מּנּוּ הָ י֥ וּ‬ ֙ ִ ‫ָר ֗בוּעַ ו ְאַ מָּ תַ֨ י‬ :‫קַ ְרנ ָֹתֽיו‬

26And he overlaid it with pure gold, [on] its top, its walls all around, and its horns; and he made for it a golden crown all around.

‫כווַי ְ ַ֨צף א ֹ֜תוֹ ז ָ ָ֣הב טָ ֗הוֹר אֶ ת־גַּגּ֧ וֹ‬ ִ ֶ‫ו ְא‬ ‫ת־קֽיר ָ ֹ֛תיו סָ ִ ֖ביב ו ְאֶ ת־קַ ְרנ ָ ֹ֑תיו‬ :‫ו ַ ַ֥יּעַ שׂ ֛לוֹ זֵ ֥ר ז ָ ָ֖הב סָ ִבֽיב‬

25And he made the incense altar out of

27And he made two golden rings for it

underneath its crown on its two corners, on its two sides, as holders for poles with which to carry it. 28He made the poles out of acacia wood and overlaid them with gold. 29And he made the holy anointing oil and the pure incense after the art of a perfumer.

| ‫ה־לוֹ‬ ֣ ָ‫כזוּשְׁ תֵּ ֩י טַ בּ ְ֨ע ֹת זָהָ֜ ב ָעֽשׂ‬ ‫מִ ַ ֣תּחַ ת ְלזֵר֗ וֹ ֚עַ ל שְׁ ֵ ֣תּי ַצלְע ֹתָ֔ יו ַ ֖על‬ ‫ָתּים ְלב ֔ ִַדּים ָל ֵ ֥שׂאת‬ ֣ ִ ‫שְׁ ֵנ֣י צ ָ ִ֑דּיו ְלב‬ :‫א ֹ֖תוֹ בּ ֶָהֽם‬ ‫כחו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־הַ בּ ִ ַ֖דּים עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ :‫וַי ַ ְ֥צף א ָ ֹ֖תם ָז ָהֽב‬ ‫ת־שׁמֶ ן הַ מִּ שְׁ חָ ה֙ ֔ק ֹדֶ שׁ‬ ֶ‫כטו ַ ַ֜יּעַ שׂ א‬ ֶ֤ ‫ו ְאֶ ת־קְ ֥ט ֹ ֶרת הַ סַּ ִ ֖מּים טָ ֑הוֹר‬ : ַ‫ַמֽעֲ ֵ ֖שׂה ר ֵֹקֽח‬

338

Chapter 38 1And he made the altar for the burnt offerings of acacia wood, five cubits long and five cubits wide; [the altar was] square, and it [was] three cubits high. 2And he made its horns on its four corners;

its horns were [all one piece] from it, and he overlaid it with copper.

‫או ַ ַ֛יּעַ שׂ אֶ ת־מִ ז ַ ְ֥בּח ָהֽע ָ ֹ֖לה עֲ ֵ ֣צי‬ ‫אָרכּ֜ וֹ ו ְחָ ֵמֽשׁ־‬ ְ ‫שׁ אַ ֨מּוֹת‬ ֩ ֵ‫שִׁ ִ ֑טּים חָ מ‬ ‫אַ ֤מּוֹת ָרחְ בּ ֙וֹ ָר ֔בוּעַ ו ְשָׁ ֥לשׁ אַ ֖מּוֹת‬ :‫ֽק ֹמָ תֽ וֹ‬ ‫אַר ַ ֣בּע פִּ נּ ֹתָ֔ יו‬ ְ ‫בו ַ ַ֣יּעַ שׂ קַ ְרנ ֹתָ֗ יו ֚עַ ל‬ ‫מִ ֶ ֖מּנּוּ הָ י֣ וּ קַ ְרנ ָ ֹ֑תיו וַי ַ ְ֥צף א ֹ֖תוֹ‬ :‫נְחֽ שֶׁ ת‬

the pots, and the shovels and the sprinkling basins and the flesh hooks and the [fire] pans; he made all its implements of copper.

‫גו ַ ַ֜יּעַ שׂ אֶ ת־כָּל־כּ ֵ ְ֣לי הַ מִּ ְז ֵ֗בּחַ אֶ ת־‬ ‫ם ו ְאֶ ת־‬ ֙ ‫הַ סִּ ֤יר ֹת ו ְאֶ ת־הַ יָּעִ י‬ ‫הַ מִּ ז ְָר ֔ק ֹת אֶ ת־הַ מִּ ְזל ָ֖ג ֹת ו ְאֶ ת־‬ :‫הַ מַּ חְ ֑תּ ֹת כָּל־כּ ָ ֵ֖ליו עָ ָ ֥שׂה נְחֽ שֶׁ ת‬

4And he made for the altar a copper grating of netting work, beneath its ledge from below, until its middle.

‫דו ַַ֤יּעַ שׂ לַמִּ ְז ֵ֨בּ ַ֙ח מִ ְכ ָ֔בּר ַמֽעֲ ֵ ֖שׂה‬ ‫ֶ ֣רשֶׁ ת נ ְ֑חשֶׁ ת ַ ֧תּחַ ת כּ ְַרכּ ֻ֛בּוֹ‬ :‫מִ לּ ַ ְ֖מטָּ ה עַ ד־חֶ ְצי ֽוֹ‬

3And he made all the implements of the altar,

5And he cast four rings on the four ends of

the copper grating, holders for the poles.

‫ְאַר ַ ֥בּע‬ ְ ‫אַר ַ ֧בּע טַ בּ ָ֛ע ֹת בּ‬ ְ ‫הוַיּ ִ֞צ ֹק‬ ‫ָתּים‬ ֖ ִ ‫הַ קְּ צָוֹ֖ ת לְמִ ְכ ַ ֣בּר הַ נּ ְ֑חשֶׁ ת בּ‬ :‫ַלבּ ִַדּֽים‬

6And he made the poles of acacia wood, and he overlaid them with copper.

‫וו ַ ַ֥יּעַ שׂ אֶ ת־הַ בּ ִ ַ֖דּים עֲ ֵ ֣צי שִׁ ִ ֑טּים‬ :‫וַי ַ ְ֥צף א ָ ֹ֖תם נְחֽ שֶׁ ת‬

7And he inserted the poles into the rings on the sides of the altar with which to carry it; he made it hollow, out of boards.

‫זוַיָּ ֵ֨בא אֶ ת־הַ בּ ֜ ִַדּים בַּטַּ בּ ָ֗ע ֹת ֚עַ ל‬ ‫ָהם‬ ֑ ֶ ‫ָשׂאת א ֹ֖תוֹ בּ‬ ֥ ֵ ‫ַצל ְ֣ע ֹת הַ מִּ ְז ֵ֔בּחַ ל‬ :‫נ ְ֥בוּב ל ֻ֖ח ֹת עָ ָ ֥שׂה א ֹתֽ וֹ‬

hollow, out of boards: Heb. ‫ נְבוּב‬.‫ נְבוּב‬means hollow, and similarly [we find in the verse]: “and its thickness was four fingers, hollow (‫( ” )נָבוּב‬Jer. 52:21).

‫ וכן )ירמיה‬,‫ נבוב הוא חלול‬:‫נבוב לחת‬ :‫ כא( ועביו ארבע אצבעות נבוב‬,‫נב‬

hollow, out of boards: The boards of acacia wood were [placed] on all sides, and the hollow [part] was in the middle.

‫ הלוחות של עצי שטים לכל‬:‫נבוב לחת‬ :‫רוח והחלל באמצע‬

8And he made the washstand of copper and its base of copper from the mirrors of the women who had set up the legions, who congregated at the entrance of the tent of meeting.

‫חו ַ ַ֗יּעַ שׂ ֚אֵ ת הַ כִּיּ֣ וֹר נ ְ֔חשֶׁ ת ו ֵ ְ֖את‬ ‫ת הַ ֣צּ ֹב ְ֔א ֹת‬ ֙ ֹ ‫כַּנּ֣ וֹ נ ְ֑חשֶׁ ת בְּמַ ְרא‬ ֵ ‫אֲ ֶ ֣שׁר ָ ֽצב ְ֔אוּ ֶ ֖פּתַ ח ֥א ֹהֶ ל‬ :‫מוֹעֽד‬

339

from the mirrors of the women who had set up the ‫ בנות ישראל היו בידן‬:‫במראת הצובאת‬ legions: Heb. ‫ בְּמַ ְרא ֹתהַ צֹבְא ֹת‬Israelite women owned ,‫ שרואות בהן כשהן מתקשטות‬,‫מראות‬ mirrors, which they would look into when they adorned ‫ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת‬ themselves. Even these [mirrors] they did not hold back ‫מפני‬ ,‫ והיה מואס משה בהן‬,‫המשכן‬ from bringing as a contribution toward the Mishkan, but ,‫קבל‬ ‫הקב"ה‬ ‫ אמר לו‬,‫שעשויים ליצר הרע‬ Moses rejected them because they were made for ‫ שעל ידיהם‬,‫כי אלו חביבין עלי מן הכל‬ temptation [i.e., to inspire lustful thoughts]. The Holy One, blessed is He, said to him, “Accept [them], for these are .‫העמידו הנשים צבאות רבות במצרים‬ more precious to Me than anything because through them ‫ היו‬,‫כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך‬ the women set up many legions [i.e., through the children ‫הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה‬ they gave birth to] in Egypt.” When their husbands were ‫וכל‬ ,‫ומאכילות אותם ונוטלות המראות‬ weary from back-breaking labor, they [the women] would ‫במראה‬ ‫אחת רואה עצמה עם בעלה‬ go and bring them food and drink and give them to eat. ,‫ לומר אני נאה ממך‬,‫ומשדלתו בדברים‬ Then they [the women] would take the mirrors and each one would see herself with her husband in the mirror, and ‫ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה‬ she would seduce him with words, saying, “I am more ,‫ ומתעברות ויולדות שם‬,‫ונזקקות להם‬ beautiful than you.” And in this way they aroused their ‫שנאמר )שיר השירים ח ה( תחת התפוח‬ husbands desire and would copulate with them, conceiving ‫ וזהו שנאמר במראות‬,‫עוררתיך‬ and giving birth there, as it is said: “Under the apple tree I ‫שהוא‬ ,‫ ונעשה הכיור מהם‬.‫הצובאות‬ aroused you” (Song 8:5). This is [the meaning of] what is ‫ להשקות‬,‫לשום שלום בין איש לאשתו‬ ‫[ בְּמַ ְרא ֹתהַ צֹבְא ֹת‬lit., the mirrors of those who set up legions]. From these [the mirrors], the washstand was made, ‫ממים שבתוכו את שקנא לה בעלה‬ because its purpose was to make peace between a man ,‫ שהן מראות ממש‬,‫ ותדע לך‬,‫ונסתרה‬ and his wife. [How so?] By giving a drink from the water ‫ ונחשת‬,(‫שהרי נאמר )שמות לח כט ל‬ that was in it [the washstand] to [a woman] whose husband ,'‫וגו‬ ‫ ויעש בה‬,'‫התנופה שבעים ככר וגו‬ had warned her [not to stay in private with a certain man] ‫היה‬ ‫שלא‬ ‫ למדת‬,‫וכיור וכנו לא הוזכרו שם‬ and she secluded herself [with him anyway. The water ‫כך‬ ,‫התנופה‬ ‫נחשת של כיור מנחשת‬ would test her and either destroy her or prove her innocence. See Num. 5:11-31]. You should know that they ‫ וכן תרגם אונקלוס‬,‫דורש רבי תנחומא‬ were actually mirrors, because it is said: “The copper of ‫ והוא תרגום של מראות‬,‫במחזית נשיא‬ the waving was seventy talents… From that he made…” ‫ וכן מצינו‬.[‫מירידויר"ש בלעז ]מראות‬ (Exod. 38:29, 30), but the washstand and its base were not ,‫בישעיה )ישעיה ג כג( והגליונים‬ mentioned there [among the things produced from the :‫מתרגמינן ומחזיתא‬ seventy talents. Thus,] you have learned that the copper of the washstand was not of the copper of the waving. So did Rabbi Tanchuma expound [on the matter] (Midrash Tanchuma, Pekudei 9; Num. Rabbah 9:14). And so did Onkelos render: ‫“[ בְּמֶ חְ ְזי ַתנְשַׁ י ָא‬the mirrors of the women”], which is the Aramaic translation of ‫מַ ְראוֹת‬, mirrors in French. So we find in Isaiah (3:23) ‫( ו ְהַ ִגּלְיֹנִים‬sic), which we render: ‫וּמַ חְ ְזי ָָתא‬, and the mirrors. who congregated: to bring their donation.

9And he made the courtyard on the southern side [there were] hangings for the courtyard of twisted fine linen, one hundred cubits. 10And their pillars [were] twenty and their

sockets twenty of copper; the hooks of the pillars and their bands of silver. 11And for the northern end one hundred cubits, their pillars twenty, and their sockets twenty of copper; the hooks of the pillars and their bands of silver.

:‫ להביא נדבתן‬:‫אשר צבאו‬

‫ת־הֽחָ ֵ ֑צר לִפְ ַ ֣את | ֶ ֣נגֶב‬ ֶ ֶ‫טו ַַ֖יּעַ שׂ א‬ ‫תֵּ ימָ֗ נָה קַ ל ֵ ְ֤עי ֶהֽחָ ֵצ ֙ר ֵ ֣שׁשׁ מָ שְׁ ֔ ָזר‬ :‫מֵ ָ ֖אה ָבּֽאַ ָמּֽה‬ ‫ֵיהם‬ ֥ ֶ ‫יהם עֶ שְׂ ִ֔רים ו ְאַדְ נ‬ ֣ ֶ ֵ‫יעַ מּֽ וּד‬ ‫מּוּדים‬ ֛ ִ ַ‫עֶ שְׂ ִ ֖רים נ ְ֑חשֶׁ ת ו ָ ֵו֧י ָהֽע‬ :‫יהם ָכּֽסֶ ף‬ ֖ ֶ ֵ‫ַו ֽחֲ ֻשֽׁק‬ ‫יאוְלִפְ ַ ֤את צָפוֹ ֙ן מֵ ָ ֣אה ָבֽאַ מָּ֔ ה‬ ‫ֵיהם‬ ֥ ֶ ‫יהם עֶ שְׂ ִ֔רים ו ְאַדְ נ‬ ֣ ֶ ֵ‫עַ מּֽ וּד‬ ‫מּוּדים‬ ֛ ִ ַ‫עֶ שְׂ ִ ֖רים נ ְ֑חשֶׁ ת ו ָ ֵו֧י ָהֽע‬ :‫יהם ָכּֽסֶ ף‬ ֖ ֶ ֵ‫ַו ֽחֲ ֻשֽׁק‬

340

12And for the western side, hangings fifty

cubits, their pillars ten and their sockets ten; the hooks of the pillars and their bands of silver. 13And for the eastern end, fifty cubits.

14The hangings on the shoulder [were] fifteen cubits, their pillars three and their sockets three.

‫ם חֲ מִ ִ ֣שּׁים‬ ֙ ‫יבוְלִפְ אַת־ ָ֗ים קְ לָעִ י‬ ‫יהם עֲ שָׂ ָ ֔רה‬ ֣ ֶ ֵ‫ָבּֽאַ מָּ֔ ה עַ מּֽ וּד‬ ‫ֵיהם עֲ שָׂ ָ ֑רה ו ָ ֵו֧י ָהֽעַ מֻּ ִ ֛דים‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬ :‫יהם ָכּֽסֶ ף‬ ֖ ֶ ֵ‫ַו ֽחֲ שֽׁ וּק‬ ‫יגוְלִפְ ַ ֛את ֵ ֥קדְ מָ ה מִ ז ָ ְ֖רחָ ה‬ :‫חֲ מִ ִ ֥שּׁים אַ ָמּֽה‬ ‫ידקְ ל ִ ָ֛עים חֲ ֵמֽשׁ־עֶ שְׂ ֵ ֥רה אַ ָ ֖מּה‬ ‫יהם שְׁ לשָׁ֔ ה‬ ֣ ֶ ֵ‫אֶ ל־הַ כּ ֵ ָ֑תף עַ מּֽ וּד‬ ָ ְ‫ֵיהם שׁ‬ :‫לשֽׁה‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬

of the gate of the courtyard, [there were] hangings of fifteen cubits, their pillars three and their sockets three.

֙‫טוו ְ ַלכּ ֵ ָ֣תף הַ שֵּׁ ִ֗נית מִ ֶזּ֤ה וּמִ זֶּה‬ ‫ְשׁעַ ר ֶהֽחָ ֵ֔צר קְ לָעִ֕ ים חֲ ֵ ֥משׁ‬ ַ֣ ‫ל‬ ‫יהם שְׁ לשָׁ֔ ה‬ ֣ ֶ ֵ‫עֶ שְׂ ֵ ֖רה אַ ָ ֑מּה עַ ֻמּֽד‬ ָ ְ‫ֵיהם שׁ‬ :‫לשֽׁה‬ ֖ ֶ ‫ו ְאַדְ נ‬

16All the hangings of the courtyard all around were of twisted fine linen.

‫טזכָּל־קַ ל ֵ ְ֧עי ֶהֽחָ ֵ ֛צר סָ ִ ֖ביב ֵ ֥שׁשׁ‬ :‫מָ שְׁ זָ ֽר‬

15And on the second shoulder on either side

17And the sockets for the pillars were copper; the hooks of the pillars and their bands were silver, and the overlay of their tops was silver, and they were banded with silver, all the pillars of the courtyard. 18And the screen of the gate of the courtyard was the work of an embroiderer, [made] of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen, twenty cubits long, and its height in the width was five cubits, corresponding to the hangings of the courtyard. corresponding to the hangings of the courtyard: [I.e.,] like the dimensions of the hangings of the courtyard.

19And their pillars [were] four and their

sockets four, of copper, their hooks silver, and the overlay of their tops and their bands were silver. 20And all the pegs of the Mishkan and of the courtyard all around [were] copper. 21These are the numbers of the Mishkan,

the Mishkan of the Testimony, which were counted at Moses' command; [this was] the

‫ים נ ְ֒חשֶׁ ֒ת ו ָ ֵ֨וי‬ ֘ ִ‫ְהאֲ דָ נִ ֣ים ָלֽעַ מֻּ ד‬ ֽ ָ ‫יזו‬ ִ ֜ ַ‫ָהֽע‬ ‫ם ֶ֔כּסֶ ף וְצ ִ֥פּוּי‬ ֙ ֶ‫מּוּדים ַו ֽחֲ שֽׁ וּקֵ יה‬ ‫ם מְ חֻ שָּׁ ִ ֣קים‬ ֙ ֵ‫יהם ָ ֑כּסֶ ף ו ְה‬ ֖ ֶ ֵ‫ָ ֽראשׁ‬ :‫ֶ֔כּסֶ ף ֖כּ ֹל עַ מֻּ ֵ ֥די ֶהֽחָ ֵצֽר‬ ‫יחוּמָ ֞סַ ‡ ַ ֤שׁעַ ר ֶהֽחָ ֵצ ֙ר ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה‬ ‫ְתוֹלעַ ת‬ ְ ‫ר ֹקֵ֔ ם תְּ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ ֙‫שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ מָ שְׁ ָז֑ר ו ְעֶ שְׂ ִ ֤רים אַ מָּ ה‬ ‫ְקוֹמה ב ְ֨ר ֹחַ ֙ב חָ ֵ ֣משׁ אַ ֔מּוֹת‬ ֤ ָ ‫֔א ֹ ֶר‡ ו‬ :‫לְעֻ ַ ֖מּת קַ ל ֵ ְ֥עי ֶהֽחָ ֵצֽר‬ :‫ כמדת קלעי החצר‬:‫לעמת קלעי החצר‬

‫ֵיהם‬ ְ ‫ם‬ ֙ ֶ‫יטו ְעַ ֻמּֽדֵ יה‬ ֥ ֶ ‫אַרבָּעָ֔ ה ו ְאַדְ נ‬ ‫ֵיהם ֶ֔כּסֶ ף וְצ ִ֧פּוּי‬ ְ ֣ ֶ ‫אַרבּ ָ ָ֖עה נ ְ֑חשֶׁ ת ָוֽו‬ :‫יהם ָכּֽסֶ ף‬ ֖ ֶ ֵ‫יהם ַו ֽחֲ ֻשֽׁק‬ ֛ ֶ ֵ‫ָ ֽראשׁ‬ ‫כוְכָל־הַ י ְתֵ ֞ד ֹת לַמִּ שְׁ ָ ֧כּן ו ְֶלֽחָ ֵ ֛צר‬ :‫סָ ִ ֖ביב נְחֽ שֶׁ ת‬ ‫קוּדי הַ מִּ שְׁ ָכּ ֙ן מִ שְׁ ַ ֣כּן‬ ֤ ֵ ְ‫כא ֵ ֣אלֶּה פ‬ ‫משׁה‬ ֑ ֶ ‫ל־פּי‬ ֣ ִ ַ‫ָהֽעֵ ֔ ֻדת אֲ ֶ ֥שׁר פֻּ ַ ֖קּד ע‬

341

work of the Levites under the direction of Ithamar, the son of Aaron the Kohen.

‫ה ְלו ִ ִ֔יּם ְבּי ַ ֙ד ִאֽיתָ מָ֔ ר בֶּן־‬ ֙ ַ‫עֲ ב ֹד‬ ַֽ ‫ת‬ :‫ַאֽהֲ ֖ר ֹן הַ כּ ֵֹהֽן‬

These are the numbers: In this parsha, all the weights of the donations for the Mishkan were counted -[that] of silver, of gold, and of copper. And all its implements for all its work were [also] counted.

‫ בפרשה זו נמנו כל משקלי‬:‫אלה פקודי‬ ,‫ לכסף ולזהב ולנחשת‬,‫נדבת המשכן‬ :‫ונמנו כל כליו לכל עבודתו‬

the Mishkan, the Mishkan: Heb. ‫[ הַ מִּ שְׁ כָּן מִ שְׁ כַּן‬The word ‫ מִ שְׁ כָּן‬is written] twice. This alludes to the Temple, which was taken as security (‫ )מַ שְׁ כּוֹן‬by the two destructions, for Israel’s iniquities [The Temples were taken as a collateral for Israel’s sins. When Israel fully repents, the Third Temple will be built]. -[from Midrash Tanchuma 2, Exod. Rabbah 51:3]

‫ רמז למקדש‬,‫ שני פעמים‬:‫המשכן משכן‬ ‫שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של‬ :‫ישראל‬

the Mishkan of the Testimony: [The Mishkan] was testimony for Israel that the Holy One, blessed is He, forgave them for the incident of the calf, for He caused His Shechinah to rest among them [in the Mishkan]. -[from Midrash Tanchuma 2]

‫ עדות לישראל שויתר להם‬:‫משכן העדת‬ ‫ שהרי‬,‫הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל‬ :‫השרה שכינתו ביניהם‬

the work of the Levites: The numbers [i.e., the accountings] of the Mishkan and its furnishings [which] is the work given over to the Levites in the desert-to carry, to dismantle, and to set up, each person on his burden upon which he is assigned, as is stated in parshath Nasso (Num. 4:24-28, 31-33).

‫ פקודי המשכן וכליו היא‬:‫עבדת הלוים‬ ‫ לשאת‬,‫עבודה המסורה ללוים במדבר‬ ‫ולהוריד להקים איש איש למשאו המופקד‬ ‫ כמו שאמרו בפרשת נשא )במדבר‬,‫עליו‬ :(‫ד‬

under the direction of Ithamar: He was appointed over them, to deliver to each paternal family the work incumbent upon it. [Each Levite family was assigned a specific job in the sanctuary.]

22Bezalel, son of Uri, son of Hur, of the tribe of Judah, had made all that the Lord had commanded Moses.

‫ הוא היה פקיד עליהם‬:‫ביד איתמר‬ :‫למסור לכל בית אב עבודה שעליו‬

‫ֶן־חוּר‬ ֖ ‫ֶן־אוּרי ב‬ ‫כבוּ ְב ַצל ֵ ְ֛אל בּ‬ ִ֥ ‫ְהוּדה עָ שָׂ֕ ה ֵ ֛את כָּל־‬ ֑ ָ ‫לְמַ ֵ ֣טּה י‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫אֲ שֶׁ ר־צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬

342

Bezalel, the son of Uri… had made all that the Lord ‫ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר‬ had commanded Moses: “That Moses had commanded ‫ אשר צוה משה אין‬:‫צוה ה' את משה‬ him is not written here, but all that the Lord had ‫ אלא כל אשר צוה ה' את‬,‫כתיב כאן‬ commanded Moses,” [meaning that] even [in] things that ,‫רבו‬ ‫ אפילו דברים שלא אמר לו‬,‫משה‬ his master [Moses] had not said to him, his [Bezalel’s] view ,‫בסיני‬ ‫למשה‬ ‫הסכימה דעתו למה שנאמר‬ coincided with what was said to Moses on Sinai. For ‫כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה כלים‬ Moses commanded Bezalel to first make the furnishings and afterwards the Mishkan. (Rashi is not referring to the ‫ אמר לו בצלאל מנהג‬,‫ואחר כך משכן‬ command to donate [the materials for the Mishkan and its ‫עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים‬ furnishings], since, on the contrary, the Holy One, blessed ‫ אמר לו כך שמעתי מפי‬.‫כלים בתוכו‬ be He, commanded the opposite in parshath Terumah. ‫כי‬ ,‫היית‬ ‫ אמר לו משה בצל אל‬.‫הקב"ה‬ [I.e.,] first [God commanded them to make] the furnishings: ‫עשה‬ ‫ וכן‬,‫בוודאי כך צוה לי הקב"ה‬ the table, the menorah, the curtains, and afterwards [He :‫המשכן תחלה ואחר כך עשה הכלים‬ gave] the command to make the planks [i.e., the Mishkan, whereas] the command of our teacher, Moses, may he rest in peace, at the beginning of Vayakhel (Exod. 35:11-19) lists first the Mishkan and its tent, and afterwards the furnishings. Rather, Rashi is referring to the command to the worker, [i.e.,] in what order he should work. You will find in the parsha of Ki Thissa [where God commanded concerning the order of the Mishkan’s construction]: “See, I have called by name Bezalel…” (Exod. 31:2-11), that first the Tent of Meeting is mentioned and afterwards the furnishings. As far as [the command in Terumah] to donate, to prepare what they would require [for the Mishkan and its furnishings], what difference does it make what they donated first? [Thus the order of the furnishings listed there is irrelevant.] See Tosafoth in the chapter entitled ‫( הָ רוֹאֶ ה‬Ber. 55a): If you ask, how do we know that our teacher, Moses, may he rest in peace, commanded Bezalel to do the opposite [of what God had commanded him? Since it is not found in the text that Moses commanded Bezalel to construct first the furnishings and then the Mishkan], we may reply that it is written in parshath Vayakhel (Exod. 36:2): “And Moses called Bezalel and Oholiab…”. [There] the Torah is very brief in explaining what he [Moses] said to them. From this verse (38:22), which is worded, “all that the Lord commanded Moses,” we see that he [Moses] commanded them in the opposite manner. [Therefore the text here does not state “that Moses had commanded him.”] Study this well.) Bezalel responded, “It is common practice to first make a house and then to put furniture into it.” He said to him, “This is what I heard from the mouth of the Holy One, blessed is He.” Moses said to him [Bezalel], “You were in the shadow of God [‫ ְבּצֵל אֵ ל‬, which is the meaning of Bezalel’s name. I.e., you are right], for surely that is what the Holy One, blessed be He, commanded me.” And so he did: [Bezalel] first [made] the Mishkan, and afterwards he made the furnishings. -[from Ber. 55a]

23With him was Oholiab, son of Ahisamach, of the tribe of Dan, a craftsman and master weaver, and an embroiderer in blue, purple, and crimson wool and in linen. 24All the gold that had been used for the

work in all the work of the Holy the gold of the waving was twenty nine talents, seven hundred and thirty shekels, according to the holy shekel.

‡‫ִיאָ ב בֶּן־אֲ ִחֽיסָ ָ ֛מ‬ ֞ ‫כגו ְאִ ֗תּוֹ ָאֽהֳ ל‬ ‫ְחשׁב ו ְר ֹקֵ֗ ם‬ ֑ ֵ ‫ה־דן חָ ָ ֣רשׁ ו‬ ֖ ָ ֵ‫לְמַ טּ‬ ‫ְתוֹלעַ ת‬ ְ ‫וּב‬ ֙ ‫בַּתְּ ֵ֨כ ֶל‬ ֥ ַ ‫אַרגָּמָ֔ ן וּב‬ ָ֣ ‫ת‬ :‫הַ שָּׁ ִנ֖י וּב ֵַשּֽׁשׁ‬ ‫כדכָּל־הַ זָּהָ֗ ב ֶהֽעָ שׂוּ ֙י לַמְּ לָא ָ֔כה‬ ‫בּ ְ֖כ ֹל מְ ֶ ֣לאכֶת הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ וַי ִ ְ֣הי | ז ַ ְ֣הב‬ ‫ם ִכּ ָ֔כּר‬ ֙ ‫הַ תְּ נוּפָ֗ ה ֵ ֤תּשַׁ ע ו ְעֶ שְׂ ִרי‬ ‫לשׁים ֶ ֖שׁקֶ ל‬ ֛ ִ ְ‫וּשְׁ ַ֨בע מֵ ֧אוֹת וּשׁ‬ :‫ְשׁקֶ ל הַ ֽקּ ֹדֶ שׁ‬ ֶ֥ ‫בּ‬

343

talents: Heb. ‫ ִכּכָּר‬, sixty manehs. The maneh of the Holy was double [the normal maneh]. Hence, the talent [mentioned here] was [i.e., equaled] one hundred twenty [ordinary] manehs [twice the normal talent], and the maneh was twenty-five selas. Thus, a talent of the Holy was three thousand shekels. Therefore, [the text] counted out in detail all the shekels that were less than three thousand, since they did not amount to a talent [and thus they had to be enumerated separately]. -[from Bech. 5a]

‫ ומנה של קדש כפול‬,‫ ששים מנה‬:‫ככר‬ ,‫ הרי הככר מאה ועשרים מנה‬,‫היה‬ ‫ הרי ככר‬,‫והמנה עשרים וחמשה סלעים‬ ‫ לפיכך‬,‫של קדש שלושת אלפים שקלים‬ ‫מנה בפרוטרוט כל השקלים שפחותין‬ ‫במנינם משלושת אלפים שאין מגיעין‬ :‫לככר‬

25The silver of the community numbers was one hundred talents and one thousand seven hundred and seventy five shekels, according to the holy shekel.

‫קוּדי ָהֽעֵ ָ ֖דה מְ ַ ֣את כּ ָ ִ֑כּר‬ ֥ ֵ ְ‫כהו ֶ ְ֛כסֶ ף פּ‬ ‫ו ְֶ֩אלֶף֩ וּשְׁ ַ֨בע מֵ ֜אוֹת ַו ֽחֲ מִ ָ ֧שּׁה‬ :‫ְשׁקֶ ל הַ ֽקּ ֹדֶ שׁ‬ ֥ ֶ ‫ו ְשִׁ ב ִ ְ֛עים ֶ ֖שׁקֶ ל בּ‬

26One bekka per head; [that is,] half a shekel according to the holy shekel for each one who goes through the counting, from twenty years old and upward, for six hundred three thousand, five hundred and fifty [people].

‫כו ֚ ֶבּקַ ע ַל ֻגּל ְ֔גּ ֹלֶת ַמֽחֲ ִ ֥צית הַ ֶ ֖שּׁקֶ ל‬ ‫ְשׁקֶ ל הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ ל ְ֨כ ֹל ָהֽע ֹ ֵ֜בר עַ ל־‬ ֶ֣ ‫בּ‬ ֙‫הַ פְּ קֻ ֗ ִדים מִ ֶ֨בּן עֶ שְׂ ִ ֤רים שָׁ נָה‬ ֙‫ו ָמַ֔ עְ לָה ל ְֵשֽׁשׁ־מֵ ֥אוֹת אֶ֨ לֶף‬ ‫וּשְׁ ֣לשֶׁ ת אֲ לָפִ֔ ים ַו ֽחֲ ֵ ֥משׁ מֵ ֖אוֹת‬ :‫ַו ֽחֲ מִ ִשּֽׁים‬

bekka: Heb. ‫בֶּקַ ע‬, lit., a split. This is the name of the weight of a half-shekel.

:‫ הוא שם משקל של מחצית השקל‬:‫בקע‬

for six hundred three thousand, etc.: This is how many ‫ וכך‬,‫ כך היו ישראל‬:'‫לשש מאות אלף וגו‬ the Israelites were. Their number equaled this [too] after ‫עלה מניינם אחר שהוקם המשכן בספר‬ the Mishkan was erected, [as appears] in the Book of .‫ ואף עתה בנדבת המשכן כך היו‬.‫במדבר‬ Numbers [Num. 1:4]. Now too, when they donated to the ‫ומנין חצאי השקלים של שש מאות אלף‬ Mishkan, this is how many they were. The number of the ‫ כל אחד של שלשת‬,‫עולה מאת ככר‬ half-shekels of 600,000 [people] equals one hundred ‫ שש מאות אלף‬,‫ כיצד‬,‫אלפים שקלים‬ talents, each one the equivalent of three thousand shekels. How so? Six hundred thousand halves [of a shekel] equal ,‫חצאין הרי הן שלש מאות אלף שלמים‬ three hundred thousand wholes, which equal one hundred ‫ והשלשת אלפים וחמש‬,‫הרי מאת ככר‬ talents. The [additional] 3,550 halves equal 1,775 shekels.

‫מאות וחמשים חצאין עולין אלף ושבע‬ :‫מאות וחמשה ושבעים שקלים‬

27One hundred talents of the silver were used for casting the sockets of the Holy and the sockets of the dividing curtain; one hundred sockets out of one hundred talents, one talent for each socket. for casting: Heb. ‫ ָלצֶקֶ ת‬, as the Targum [Onkelos] renders: ‫לְאַ ָתּכָא‬, lit., to pour. the sockets of the Holy: [I.e., the sockets] of the planks of the Mishkan, which were forty-eight planks, which had ninety-six sockets, in addition to the four sockets of the dividing curtain, equaling one hundred [were silver]. But for all the rest of the sockets, the Torah prescribed that they be made of copper.

28And out of the one thousand seven hundred and seventy five [shekels] he made

‫ת כּ ַ ִ֣כּר הַ ֶ֔כּסֶ ף ָל ֶ֗צקֶ ת‬ ֙ ‫כזוַי ְהִ֗ י מְ אַ‬ ‫֚אֵ ת אַדְ ֵנ֣י הַ ֔קּ ֹדֶ שׁ ו ֵ ְ֖את אַדְ ֵנ֣י‬ ‫הַ פָּ ֑ר ֹכֶת מְ ַ ֧את אֲ דָ נִ ֛ים לִמְ ַ ֥את‬ :‫הַ כּ ָ ִ֖כּר כּ ָ ִ֥כּר ל ָָאֽדֶ ן‬ :‫ כתרגומו לאתכא‬:‫לצקת‬ ,‫ של קרשי המשכן‬:‫את אדני הקדש‬ ‫שהם ארבעים ושמנה קרשים ולהם‬ ‫ ואדני פרכת‬,‫תשעים וששה אדנים‬ ‫ וכל שאר האדנים‬,‫ הרי מאה‬,‫ארבעה‬ :‫נחשת כתיב בהם‬

‫ת‬ ֙ ‫כחו ְאֶ ת־הָ אֶ֜ ֶלף וּשְׁ ַ ֤בע הַ מֵּ אוֹ‬ ‫ַו ֽחֲ מִ ָ ֣שּׁה ו ְשִׁ בְעִ֔ ים עָ ָ ֥שׂה ו ָ ִ֖וים‬

344

hooks for the pillars, and he covered their tops and banded them. and he covered their tops: [i.e., the tops] of the pillars with them [i.e., with the remaining shekels], for concerning all of them, it is written: “And he covered their tops, and their bands were silver.”

‫יהם ו ְחִ ַ ֥שּׁק‬ ֖ ֶ ֵ‫מּוּדים וְצ ָ ִ֥פּה ָ ֽראשׁ‬ ֑ ִ ַ‫ָלֽע‬ :‫א ָֹתֽם‬ ‫ שבכולן‬,‫ של עמודים מהן‬:‫וצפה ראשיהם‬ :‫כתיב וצפה ראשיהם וחשוקיהם כסף‬

29The copper of the waving was seventy talents and two thousand four hundred shekels.

‫נוּפה שִׁ ב ִ ְ֣עים כּ ָ ִ֑כּר‬ ֖ ָ ְ‫כטוּנ ְ֥חשֶׁ ת הַ תּ‬ :‫ְאַרבַּע־מֵ ֖אוֹת ָשֽׁקֶ ל‬ ְ ‫ו ְאַל ַ ְ֥פּי ִם ו‬

30From that he made the sockets of the entrance to the Tent of Meeting, the copper altar, the copper grating upon it, and all the implements of the altar,

‫לו ַ ַ֣יּעַ שׂ ָ֗בּהּ אֶ ת־אַדְ נֵ ֙י ֚פֶּ תַ ח ֣א ֹהֶ ל‬ ‫ת מִ ז ַ ְ֣בּח הַ נּ ְ֔חשֶׁ ת ו ְאֶ ת־‬ ֙ ֵ‫מוֹעֵ֔ ד ו ְא‬ ‫ר־לוֹ ו ֵ ְ֖את‬ ֑ ֶ‫מִ ְכ ַ ֥בּר הַ נּ ְ֖חשֶׁ ת אֲ שׁ‬ : ַ‫כָּל־כּ ֵ ְ֥לי הַ מִּ ז ְֵבּֽח‬

31and the sockets of the courtyard all around

‫לאו ְאֶ ת־אַדְ ֵנ֤י ֶהֽחָ ֵצ ֙ר סָ ִ֔ביב ו ְאֶ ת־‬ ‫אַדְ ֵנ֖י ַ ֣שׁעַ ר ֶהֽחָ ֵ ֑צר ו ְאֵ֨ ת כָּל־י ִתְ ֧ד ֹת‬ ‫הַ מִּ שְׁ ָ ֛כּן ו ְאֶ ת־כָּל־י ִתְ ֥ד ֹת ֶהֽחָ ֵ ֖צר‬ :‫סָ ִבֽיב‬

and the sockets of the gate to the courtyard, all the pegs of the Mishkan and all the pegs of the courtyard all around.

345

Chapter 39 1And out of the blue, purple, and crimson wool they made the meshwork garments to serve in the Holy, and they made Aaron's holy garments, as the Lord had commanded Moses. And out of the blue, purple…: [Since] linen is not mentioned here, I conclude from here that these ‫שְׂ ָרד‬-‫ִבגְדֵ י‬ were not the garments of the kehunah, for in [all] the kohanim’s garments there was linen [used]. Instead I believe they were the garments with which they [the kohanim] covered the holy furnishings at the time they withdrew [these furnishings] to [take on their] journeys, [garments] in which there was no linen.

2And he made the ephod of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen. 3They hammered out the sheets of gold and cut threads [from them] to work [the gold] into the blue wool, into the purple wool, into the crimson wool, and into the fine linen, the work of a master weaver. They hammered out: Heb. ‫וַי ְַרקְּ עוּ‬, like “To Him Who spread out (‫ )לְרוֹקַ ע‬the earth over the water” (Ps. 136:6), as the Targum [Onkelos] renders: ‫ו ְַרדִ ידוּ‬, they hammered thin plates out of the gold, estendre in Old French [etendre in modern French, meaning] to extend into thin sheets. Here [the text] teaches you how they spun the gold [together] with the [wool] threads. They would hammer [the gold into] thin sheets and cut threads out of them along the length of the sheet, [in order] to work those threads by combining them with each kind [of colored material] in the choshen and in the ephod, about which gold is mentioned [to be included with them [i.e.,] one thread of gold [was intertwined] with six threads of blue wool, and similarly with each kind [of wool], for each kind had threads of six strands, and the gold was the seventh thread with each one. -[from Yoma 72a]

‫ְתוֹלעַ ת‬ ְ ‫אוּמִ ן־הַ תְּ ֵ ֤כלֶת ו ְָה‬ ֣ ַ ‫ֽאַרגָּמָ ֙ן ו‬ ‫הַ שָּׁ ִ֔ני עָ ֥שׂוּ ִבג ְֵדֽי־שְׂ ָ ֖רד לְשָׁ ֵ ֣רת‬ ‫שׁ‬ ֙ ֶ‫בּ ַ֑קּ ֹדֶ שׁ ו ַיַּ ֽעֲ ֞שׂוּ אֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֤די הַ ֨קּ ֹד‬ ‫אֲ ֶ ֣שׁר ל ְַאֽהֲ ֔ר ֹן ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫א‬ ‫ שש לא נאמר‬:'‫ומן התכלת והארגמן וגו‬ ‫ שאין בגדי שרד‬,‫ ומכאן אני אומר‬,‫כאן‬ ‫ שבבגדי כהונה היה‬,‫הללו בגדי כהונה‬ ‫ אלא הם בגדים שמכסים בהם כלי‬,‫שש‬ ‫ שלא היה‬,‫הקדש בשעת סלוק מסעות‬ :‫בהם שש‬

ָ ‫ת־הֽאֵ ֑פ ֹד זָהָ֗ ב תְּ ֵ ֧כלֶת‬ ֶ‫בו ַַ֖יּעַ שׂ א‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֥שׁשׁ‬ ְ ‫ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫מָ שְׁ זָ ֽר‬ ‫גוַי ְַרקְּ ֞עוּ אֶ ת־פַּ ֵ ֣חי הַ זָּהָ ֘ב ו ְקִ ֵ ֣צּץ‬ ‫ת‬ ֙ ‫פְּ תִ יל ִ֒ם ַלֽעֲ ֗שׂוֹת בּ ְ֤תוֹ‡ הַ תְּ ֵ֨כ ֶל‬ ‫תּוֹלעַ ת‬ ְ ‫וּב ְ֣תוֹ‡ ָה‬ ֥ ַ ‡‫ֽאַרגָּמָ֔ ן וּב ְ֛תוֹ‬ ֵ ‫הַ שָּׁ ִנ֖י וּב ְ֣תוֹ‡ הַ ֵ ֑שּׁשׁ ַמֽעֲ ֵ ֖שׂה‬ :‫חשֽׁב‬ ,‫ כמו )תהלים קלו ו( לרוקע הארץ‬:‫וירקעו‬ ,‫כתרגומו ורדידו טסין היו מרדדין מן הזהב‬ .‫אישטינדר"א בלעז ]למתוח[ טסין דקין‬ ‫ היאך היו טווין את הזהב‬,‫כאן הוא מלמדך‬ ‫עם החוטין מרדדין הטסין דקין וקוצצין‬ ‫ לעשות אותן‬,‫מהן פתילים לאורך הטס‬ ‫פתילים מעורבין עם כל מין ומין בחשן‬ ‫ חוט אחד של‬,‫ואפוד שנאמר בהן זהב‬ ‫ וכן עם כל‬,‫זהב עם ששה חוטין של תכלת‬ ,‫מין ומין שכל המינים חוטן כפול ששה‬ ‫והזהב חוט שביעי עם כל אחד‬ :‫ואחד‬

it at both its ends, it was entirely connected.

‫ֽשׂוּ־לוֹ ֽח ֹב ְ֑ר ֹת עַ ל־שְׁ נֵ ֥י‬ ֖ ‫דכְּתֵ ֥פ ֹת ָע‬ :‫צוֹתיו )כתיב קצוותיו( חֻ ָבּֽר‬ ֖ ָ ְ‫ק‬

5And its decorative band, which is above it, [emanated] from it, of the same work: gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen as the Lord had commanded Moses.

‫הו ְחֵ֨ שֶׁ ב אֲ פֻ דָּ ֜תוֹ אֲ ֶ ֣שׁר עָ ֗ ָליו מִ ֶ ֣מּנּוּ‬ ‫הוּא כּ ְַמֽעֲ שֵׂ֒ הוּ֒ זָהָ֗ ב תְּ ֵ ֧כלֶת‬ ֘ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֣שׁשׁ מָ שְׁ ָז֑ר‬ ְ ‫ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬

4They made connecting shoulder straps for

346

enclosed in gold settings, engraved [similar to] the engravings of a seal, with the names of the sons of Israel.

‫ו ַו ֽיַּ ֽעֲ שׂוּ֙ אֶ ת־אַב ְֵנ֣י הַ ֔שּׁ ֹהַ ם ֻמֽסַ ֖בּ ֹת‬ ‫תּוּחי‬ ֙ ֹ ‫מִ שְׁ בּ ְ֣צ ֹת ז ָ ָ֑הב מְ פֻ תָּ ח‬ ֣ ֵ ִ‫ת פּ‬ :‫חוֹתָ֔ ם עַ ל־שְׁ ֖מוֹת בְּנֵ ֥י י ִשְׂ ָר ֵאֽל‬

7And he put them upon the shoulder straps of the ephod [as] stones of remembrance for the sons of Israel, as the Lord had commanded Moses.

‫זו ַָיּ֣שֶׂ ם א ֹתָ֗ ם ֚עַ ל כִּתְ ֣פ ֹת ָהֽאֵ ֔פ ֹד‬ ‫אַבְנֵ ֥י ִזכּ ָ֖רוֹן ִלב ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬

8He made the choshen, the work of a master weaver like the work of the ephod, of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen.

‫חשׁב‬ ֖ ֵ ‫חו ַ ַ֧יּעַ שׂ אֶ ת־הַ ֛חשֶׁ ן ַמֽעֲ ֵ ֥שׂה‬ ‫כּ ְַמֽעֲ ֵ ֣שׂה אֵ ֑פ ֹד זָהָ֗ ב תְּ ֵ ֧כלֶת‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י ו ֵ ְ֥שׁשׁ‬ ְ ‫ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ :‫מָ שְׁ זָ ֽר‬

9It was square [and] they made the choshen doubled its length one span and its width one span, doubled.

‫ט ָר ֧בוּעַ הָ ָי֛ה כּ ָ֖פוּל עָ ֣שׂוּ אֶ ת־‬ ‫אָרכּ֛ וֹ ו ְֶז ֶ֥רת ָרחְ ֖בּוֹ‬ ְ ‫הַ ֑חשֶׁ ן ֶז ֶ֧רת‬ :‫כָּפֽ וּל‬

6And they prepared the shoham stones,

10And they filled into it four rows of stones.

One row: odem, pitdah, and bareketh, the one row. 11And the second row: nofech, sappir, and yahalom. 12And the third row: leshem, shevo, and

achlamah.

ֵ ‫אַרבּ ָ ָ֖עה ֣ט‬ ‫וּרי ָ ֑אבֶן‬ ְ ‫ְאוּ־בוֹ‬ ֔ ‫יוַי ְמַ֨ ל‬ ‫֗טוּר ֤א ֹדֶ ם פִּ טְ דָ ה֙ וּב ֶ ָ֔רקֶ ת הַ ֖טּוּר‬ :‫ָהֽאֶ ָחֽד‬ :‫יאו ְהַ ֖טּוּר הַ שֵּׁ ִנ֑י ֥נ ֹפֶ ‡ סַ ִ ֖פּיר ו ְ ָי ֽהֲ ˜ֽם‬ ‫ִישׁי ֶ ֥לשֶׁ ם שְׁ ֖בוֹ‬ ֑ ִ ‫יבו ְהַ ֖טּוּר הַ שְּׁ ל‬ :‫ו ְאַחְ ָלֽמָ ה‬

yashpheh; enclosed in gold settings in their fillings.

‫יגו ְהַ טּוּ ֙ר ָה ְֽרבִיעִ֔ י תַּ ְר ִ ֥שׁישׁ ֖שׁ ֹהַ ם‬ ‫ו ְ ָי ֽשְׁ ֵ ֑פה מֽ וּסַ ֛בּ ֹת מִ שְׁ בּ ְ֥צ ֹת ז ָ ָ֖הב‬ :‫בְּמִ ֻלּֽא ָֹתֽם‬

14And the stones were for the names of the sons of Israel twelve, corresponding to their names; [similar to] the engravings of a seal, every one according to his name, for the twelve tribes.

‫יד ְ֠ו ָהֽאֲ ָב ִ֠נים עַ ל־שְׁ ֨מ ֹת בְּנֵ ֽי־י ִשְׂ ָר ֵ ֥אל‬ ‫ֵ ֛הנָּה שְׁ ֵ ֥תּים עֶ שְׂ ֵ ֖רה עַ ל־שְׁ מ ָ ֹ֑תם‬ ‫ם ִ ֣אישׁ עַ ל־שְׁ ֔מוֹ‬ ֙ ָ‫תּוּחי ח ֹת‬ ֤ ֵ ִ‫פּ‬ :‫שׁבֶט‬ ֽ ָ ‫לִשְׁ נֵ ֥ים עָ ָ ֖שׂר‬

15For the choshen they made chains at the edges, of cable work, of pure gold.

‫טוו ַיַּ ֽעֲ ֧שׂוּ עַ ל־הַ ֛חשֶׁ ן שַׁ ְרשְׁ ֥ר ֹת‬ :‫ַגּב ֻ ְ֖לת ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה עֲ ֑ב ֹת ז ָ ָ֖הב טָ הֽ וֹר‬

16They made two golden settings and two golden rings, and they placed the two rings on the two ends of the choshen.

‫טזו ַיַּ ֽעֲ ֗שׂוּ שְׁ תֵּ ֙י מִ שְׁ בּ ְ֣צ ֹת זָהָ֔ ב‬ ‫וּשְׁ ֵ ֖תּי טַ בּ ְ֣ע ֹת ז ָ ָ֑הב וַיִּתְּ נ֗ וּ אֶ ת־‬ ‫שְׁ תֵּ ֙י הַ טַּ בּ ָ֔ע ֹת עַ ל־שְׁ ֵנ֖י קְ ֥צוֹת‬ :‫הַ חֽ שֶׁ ן‬

13And the fourth row: tarshish, shoham, and

347

17And they placed the two golden cables on

the two rings, at the ends of the choshen. 18And the two ends of the two cables they

placed upon the two settings, and they placed them upon the shoulder straps of the ephod, on its front part. 19And they made two golden rings and

placed them on the two ends of the choshen, on its edge that faced the inner side of the ephod.

‫יזוַיִּתְּ נ֗ וּ שְׁ תֵּ ֙י ָהֽעֲ ב ֹ֣ת ֹת הַ זָּהָ֔ ב עַ ל־‬ :‫שְׁ ֵ ֖תּי הַ טַּ בּ ָ֑ע ֹת עַ ל־קְ צ֖ וֹת הַ חֽ שֶׁ ן‬ ‫ת שְׁ ֵ ֣תּי ָהֽעֲ ב ֹ֔ת ֹת‬ ֙ ‫יחו ְאֵ֨ ת שְׁ ֵ ֤תּי קְ צוֹ‬ ‫נָתְ נ֖ וּ עַ ל־שְׁ ֵ ֣תּי הַ מִּ שְׁ בּ ְ֑צ ֹת וַיִּתְּ ֻנ֛ם‬ :‫ל־מוּל פָּ נָ ֽיו‬ ֥ ֶ‫עַ ל־כִּתְ ֥פ ֹת ָהֽאֵ ֖פ ֹד א‬ ‫יטוַיַּעֲ ֗שׂוּ שְׁ תֵּ ֙י טַ בּ ְ֣ע ֹת זָהָ֔ ב וַיָּשִׂ֕ ימוּ‬ ‫עַ ל־שְׁ ֵנ֖י קְ ֣צוֹת הַ ֑חשֶׁ ן עַ ל־שְׂ פָ ֕תוֹ‬ :‫בּי ְתָ ה‬ ֽ ָ ‫ל־עבֶר ָהֽאֵ ֖פ ֹד‬ ֥ ֵ ֶ‫אֲ ֶ ֛שׁר א‬

20And they made two golden rings and placed them on the two shoulder straps of the ephod, from below, toward its front, adjacent to its seam, above the band of the ephod.

‫כו ַיַּ ֽעֲ שׂוּ֘ שְׁ ֵ ֣תּי טַ בּ ְ֣ע ֹת זָהָ ֒ב וַיִּתְּ ֻ֡נם‬ ֙‫עַ ל־שְׁ תֵּ ֩י כִתְ ֨פ ֹת ָהֽאֵ ֤פ ֹד מִ לְּמַ֨ טָּ ה‬ ‫מִ ֣מּוּל פָּ ָ֔ניו לְעֻ ַ ֖מּת מַ חְ בּ ְַר ֑תּוֹ‬ :‫מִ מַּ֕ עַ ל ל ֵ ְ֖חשֶׁ ב ָהֽאֵ ֽפ ֹד‬

21And they fastened the choshen by its rings to the rings of the ephod with a cord of blue wool, so that it could be upon the band of the ephod, so that the choshen would not move off the ephod, as the Lord had commanded Moses.

‫כאוַיּ ְִרכּ ְ֣סוּ אֶ ת־הַ ֡חשֶׁ ן מִ טַּ בְּע ֹתָ י ֩ו‬ ‫אֶ ל־טַ בּ ְ֨ע ֹת ָהֽאֵ ֜פ ֹד בִּפְ ִ ֣תיל תְּ ֵ֗כלֶת‬ ‫האֵ ֔פ ֹד וְ˜ֽא־י ִַזּ֣ח‬ ֽ ָ ‫ל־חשֶׁ ב‬ ֙ ֹ ‫ִלֽהְ י‬ ֣ ֵ ַ‫ת ע‬ ‫הַ ֔חשֶׁ ן מֵ ַ ֖על ָהֽאֵ ֑פ ֹד ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫י ְה ָֹ֖וה א‬

22And he made the robe of the ephod, the

‫כבו ַ ַ֛יּעַ שׂ אֶ ת־מְ ִ ֥עיל ָהֽאֵ ֖פ ֹד ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה‬ :‫א ֵ ֹ֑רג כּ ִ ְ֖ליל תְּ ֵ ֽכלֶת‬

work of a weaver, completely of blue wool. 23And the opening of the robe was turned inward like the opening of a coat of armor; its opening had a border around it so that it should not be torn.

ִ ‫כג‬ ‫וּפֽי־הַ מְּ ִ ֥עיל בְּתוֹכ֖ וֹ כּ ִ ְ֣פי תַ חְ ָ ֑רא‬ : ַ‫שָׂ ָ ֥פה ל ִ ְ֛פיו סָ ִ ֖ביב ֥˜א י ִקָּ ֵ ֽרע‬

24And they made on the bottom hem of the

ַ‫כדו ַיַּ ֽעֲ שׂוּ֙ ע‬ ‫ל־שׁוּלי הַ מְּ עִ֔ יל ִרמּוֹ ֵ֕ני‬ ֵ֣ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֑י‬ ְ ‫תְּ ֵ ֥כלֶת ו‬ ֣ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֖מן ו‬ :‫מָ שְׁ זָ ֽר‬

robe pomegranates of blue, purple, and crimson wool, twisted.

they placed the bells in the midst of the pomegranates all around on the bottom hem of the robe, in the midst of the pomegranates.

‫כהו ַיַּ ֽעֲ ֥שׂוּ ַפֽעֲ מ ֵֹנ֖י ז ָ ָ֣הב טָ ֑הוֹר וַיִּתְּ נ֨ וּ‬ ‫אֶ ת־הַ ַפּֽעֲ מ ֹ ִ֜נים בּ ְ֣תוֹ‡ ָה ִֽרמּ ֹ ִ֗נים‬ ַ‫ע‬ ‡‫ל־שׁוּלי הַ מְּ עִ יל֙ סָ ִ֔ביב בּ ְ֖תוֹ‬ ֵ֤ :‫ָה ִֽרמּ ֹנִ ֽים‬

26A bell and a pomegranate, a bell and a pomegranate, all around on the bottom hem of the robe, to serve as the Lord had commanded Moses.

‫כו ַפּֽעֲ ֤מ ֹן ו ְִרמּ ֹ֙ן ַפּֽעֲ ֣מ ֹן ו ְִר ֔מּ ֹן עַ ל־‬ ‫שׁוּלי הַ מְּ ִ ֖עיל סָ ִ ֑ביב לְשָׁ ֵ֕רת ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר‬ ֵ֥ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬

25And they made bells of pure gold, and

348

27And they made the linen tunics, the work

of a weaver, for Aaron and for his sons, 28and the cap of linen, and the glorious high

hats of linen, and the linen pants of twisted fine linen, and the glorious high hats: Heb. ‫פַּ אִ ֵרי הַ מִּ ְגבָּע ֹת‬, the glory of the high hats, [i.e., meaning] the glorious high hats.

29and the sash of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool, of embroidery work as the Lord had commanded Moses. 30And they made the showplate, the holy

crown, of pure gold, and they inscribed upon it an inscription like the engravings of a seal: "Holy to the Lord." 31And they placed upon it a cord of blue wool to place over the cap, from above as the Lord had commanded Moses.

‫כזו ַיַּ ֽעֲ ֛שׂוּ אֶ ת־הַ כָּתְ ֥נ ֹת ֵ ֖שׁשׁ‬ :‫ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה א ֵ ֹ֑רג ל ְַאֽהֲ ֖ר ֹן וּ ְלבָנָ ֽיו‬ ַ ֶ‫ת הַ מִּ צ ְֶנ֣פֶ ת שֵׁ֔ שׁ ו ְא‬ ‫ת־פּֽאֲ ֵ ֥רי‬ ֙ ֵ‫כחו ְא‬ ‫הַ מִּ ְגבּ ָ֖ע ֹת ֵ ֑שׁשׁ ו ְאֶ ת־מִ ְכנ ֵ ְ֥סי הַ ָ ֖בּד‬ :‫ֵ ֥שׁשׁ מָ שְׁ זָ ֽר‬ ,‫ תפארת המגבעות‬:‫ואת פארי המגבעות‬ :‫המגבעות המפוארות‬

ָ ‫ת־הֽאַ ְב ֞נֵט ֵ ֣שׁשׁ מָ שְׁ ֗ ָזר‬ ֶ‫כטו ְא‬ ‫ְתוֹלעַ ת שָׁ ִנ֖י‬ ְ ‫וּתְ ֵ ֧כלֶת ו‬ ֥ ַ ‫ְאַרגּ ָ ָ֛מן ו‬ ‫ַמֽעֲ ֵ ֣שׂה ר ֵ ֹ֑קם ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫א‬ ‫ת־ציץ נֶ ֽזֶר־הַ ֖קּ ֹדֶ שׁ ז ָ ָ֣הב‬ ֥ ִ ֶ‫לו ַיַּ ֽעֲ ֛שׂוּ א‬ ‫תּוּחי‬ ֣ ֵ ִ‫טָ ֑הוֹר וַיִּכְתְּ ֣בוּ עָ ֗ ָליו מִ כְתַּ ֙ב פּ‬ :‫חוֹתָ֔ ם ֖ק ֹדֶ שׁ ַלֽיה ֹ ָו ֽה‬ ‫ָתת‬ ֥ ֵ ‫לאוַיִּתְּ נ֤ וּ עָ לָי ֙ו פְּ ִ ֣תיל תְּ ֵ֔כלֶת ל‬ ‫עַ ל־הַ מִּ צ ְֶנ֖פֶ ת מִ ל ָ ְ֑מעְ לָה ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬

349

to place over the cap, from above: And by means of the ‫ ועל ידי‬:‫לתת על המצנפת מלמעלה‬ threads, he would place them (sic) over the cap like a sort ‫הפתילים היה מושיבו על המצנפת כמין‬ of crown. It is impossible to say that the showplate was ‫ ואי אפשר לומר הציץ על מצנפת‬,‫כתר‬ over the cap, because in “Shechitath Kodashim” ‫יט‬ ‫שהרי בשחיטת קדשים שנינו )זבחים‬ (Zevachim 19a) we learned: His [the Kohen Gadol’s] hair ,‫א( שערו היה נראה בין ציץ למצנפת‬ was visible between the showplate and the cap, where he ‫ והציץ היה נתון על‬,‫ששם מניח תפילין‬ would place the tefillin, and the showplate was placed on the [Kohen Gadol’s] forehead. Hence, the cap was above, ‫ הרי המצנפת למעלה והציץ‬,‫המצח‬ and the showplate was below, so what is the meaning of: ‫ ועוד‬,‫ ומהו על המצנפת מלמעלה‬,‫למטה‬ “over the cap, from above” ? Additionally, I found a ‫הקשיתי בה כאן הוא אומר ויתנו עליו‬ problem in this [matter, namely that] here the text states, ‫אומר‬ ‫ ובענין הצוואה הוא‬,‫פתיל תכלת‬ “And they placed upon it a cord of blue wool,” and in the ‫פתיל‬ ‫)שמות כח לז( ושמת אותו על‬ section dealing with the command (Exod. 28:37) it says, ‫ ואומר אני פתיל תכלת זה חוטין הן‬.‫תכלת‬ “And you shall place it upon a cord of blue wool.” Therefore, I say that this cord of blue wool was composed ‫ לפי שהציץ אינו‬,‫לקשרו בהן במצנפת‬ of threads with which to tie it [the showplate] to the cap ,‫ ובמה יקשרנו במצחו‬,‫אלא מאוזן לאוזן‬ since the showplate extended only from ear to ear. Thus ‫והיו קבועין בו חוטי תכלת לשני ראשיו‬ how should he [the Kohen Gadol] tie it onto his forehead? ‫מצנפת‬ ‫ שבהן קושרו ותולהו ב‬,‫ובאמצעיתו‬ Threads of blue wool were fastened to it [to the ‫קצה‬ ‫בכל‬ ‫ ושני חוטין היו‬,‫כשהוא בראשו‬ showplate] at both its ends and at its center, with which he would tie it [the showplate] and hang it upon the cap when ,‫וקצה אחד ממעל ואחד מתחת לצד מצחו‬ it was on his head. Two threads were at each end, one ‫ ואין‬,‫ שכך הוא נוח לקשור‬,‫וכן באמצעו‬ above [the showplate] and one below [it] toward his ‫ לכך‬,‫דרך קשירה בפחות משני חוטין‬ forehead, and similarly at its center, for it is easy to tie it in ,‫נאמר )שמות כח לז( על פתיל תכלת‬ this way, and it is not customary to tie with fewer than two ‫ וקשר ראשיהם השנים‬,‫ועליו פתיל תכלת‬ threads. Therefore, it says: “upon a cord of blue wool,” ‫על‬ ‫ ומושיבו‬,‫כלם יחד מאחוריו למול ערפו‬ and “upon it a cord of blue wool,” and he would tie their ‫פתילי‬ ‫ ואל תתמה שלא נאמר‬.‫המצנפת‬ [the threads’] two ends [one from above and one from below the showplate], all of them together behind him, ‫ שהרי מצינו‬,‫ הואיל ומרובין הן‬,‫תכלת‬ opposite his nape, and he would place it [the showplate] ‫בחשן ואפוד וירכסו את החושן וגו' בפתיל‬ upon the cap. Do not be astonished that it does not say, ,‫ ועל כרחך פחות משנים לא היו‬.‫תכלת‬ “cords (‫ )פְּ תִ ילֵי‬of blue wool” [i.e., in the plural], since they ‫טבעות‬ ‫שהרי בשתי קצות החשן היו שתי‬ were many [threads, i.e., three threads], because we find ‫ ובשתי כתפות האפוד היו שתי‬,‫החשן‬ in regard to the choshen and the ephod: “And they shall ‫ ולפי דרך קשירה‬,‫טבעות האפוד שכנגדן‬ fasten the choshen by its rings to the rings of the ephod with a blue cord” (Exod. 28:28). [There] we are forced [to ‫ ומכל מקום פחות משנים‬,‫ארבע חוטין היו‬ explain] that there were no fewer than two [threads even :‫אי אפשר‬ though the text states “cord” in the singular] because the two rings of the choshen were on the two ends of the choshen, and the two rings of the ephod were on the two shoulder straps of the ephod opposite them, and according to the [usual] way of tying [rings together], there were four threads [one for every ring]. In any case, fewer than two [threads] is impossible.

32All the work of the Mishkan of the Tent of Meeting was completed; the children of Israel had done [it]; according to all that the Lord had commanded Moses, so they had done. the children of Israel had done: the work; according to all that the Lord had commanded, etc..

33Now they brought the Mishkan to Moses, the tent and all its furnishings its clasps, its planks, its bars, its pillars and its sockets,

‫לבו ַתֵּ֕ כֶל כָּל־עֲ ב ֕ ַֹדת מִ שְׁ ַ ֖כּן ֣א ֹהֶ ל‬ ‫מוֹעד ו ַיַּ ֽעֲ שׂוּ֙ בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ֠ ְכּ ֠כ ֹל‬ ֵ֑ ‫ת־משׁה ֵ ֥כּן‬ ֶ‫אֲ שֶׁ֨ ר צ ִָוּ֧ה י ְה ֹ ָו֛ה א‬ ֶ֖ :‫עָ שֽׂ וּ‬ ‫ את המלאכה ככל אשר‬:‫ויעשו בני ישראל‬ :'‫צוה ה' וגו‬

‫לגוַיּ ִ ָ֤ביאוּ אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָכּ ֙ן אֶ ל־משֶׁ֔ ה‬ ‫אֶ ת־הָ ֖א ֹהֶ ל ו ְאֶ ת־כָּל־כּ ָ ֵ֑ליו קְ ָר ָ ֣סיו‬ ‫יחיו )כתיב בריחו( ו ְעַ מֻּ ָ ֥דיו‬ ֖ ָ ‫קְ ָרשָׁ֔ יו בּ ְִר‬ :‫ַו ֽאֲ דָ נָ ֽיו‬

350

Now they brought the Mishkan to Moses, etc.: Because they could not erect it. Since Moses had done no work in the Mishkan, the Holy One, blessed is He, left for him the task of erecting it [the Mishkan], since no human being could erect it [by himself] because of the heaviness of the planks; and no human was strong enough to put them up, but Moses [was able to] put it up. Moses said before the Holy One, blessed is He, “How is it possible for a human being to erect it [the Mishkan]?” He [God] replied, “You work with your hand.” He [Moses] appeared to be erecting it, and it arose by itself. This is [the meaning of] what it says: “the Mishkan was set up” (Exod. 40:17). It was set up by itself. [This is found in] the midrash of Rabbi Tanchuma. -[from Midrash Tanchuma 11]

‫ שלא היו יכולין‬:'‫ויביאו את המשכן וגו‬ ‫ ולפי שלא עשה משה שום‬,‫להקימו‬ ‫ הניח לו הקדוש ברוך הוא‬,‫מלאכה במשכן‬ ‫ שלא היה יכול להקימו שום אדם‬,‫הקמתו‬ ‫ שאין כח באדם‬,‫מחמת כובד הקרשים‬ ‫ אמר משה לפני‬.‫ ומשה העמידו‬,‫לזקפן‬ ‫הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על‬ ‫ אמר לו עסוק אתה בידך נראה‬,‫ידי אדם‬ ‫ וזהו‬,‫ והוא נזקף וקם מאליו‬,‫כמקימו‬ ‫ הוקם‬,‫שנאמר )שמות מ יז( הוקם המשכן‬ :‫ מדרש רבי תנחומא‬.‫מאליו‬

covering of tachash skins, and the screening dividing curtain,

‫ם‬ ֤ ‫לדו ְאֶ ת־מִ כ ְ֞סֵ ה‬ ֙ ‫עוֹר ֹת ָהֽאֵ י ִל‬ ‫ַהֽמְ אָ דָּ מִ֔ ים ו ְאֶ ת־מִ כ ֵ ְ֖סה ע ֣ ֹר ֹת‬ :‡ֽ‫הַ תְּ חָ ִ ֑שׁים ו ֵ ְ֖את פָּ ֥ר ֹכֶת הַ מָּ ָס‬

35the Ark of the Testimony and its poles and the ark cover,

‫להאֶ ת־אֲ ֥רוֹן ָהֽעֵ ֻ ֖דת ו ְאֶ ת־בּ ָ ַ֑דּיו‬ :‫ו ֵ ְ֖את הַ כּ ַֽפּ ֹ ֶרת‬

34the covering of rams' skins dyed red, the

36the table, all its implements and the showbread,

‫לואֶ ת־הַ שֻּׁ לְחָ ֙ן אֶ ת־כָּל־ ֵכּ ֔ ָליו ו ֵ ְ֖את‬ :‫ֶ ֥לחֶ ם הַ פָּ נִ ֽים‬

37the pure menorah, its lamps, the lamps to

‫לזאֶ ת־הַ מְּ נ ָ ֹ֨רה הַ טְּ ה ָ ֹ֜רה אֶ ת־‬ ‫נֵ ֽר ֶֹ֗תיהָ נ ֵ֛ר ֹת הַ ַמּֽעֲ ָר ָ ֖כה ו ְאֶ ת־כָּל־‬ :‫כּ ֶ ֵ֑ליהָ ו ֵ ְ֖את ֶ ֥שׁמֶ ן הַ מָּ אֽ וֹר‬

be set in order and all its implements, and the oil for the lighting, 38the golden altar, the anointing oil and the

incense, and the screen of the entrance to the tent, 39the copper altar and its copper grating, its poles and all its implements, the washstand and its base,

‫ת ֶ ֣שׁמֶ ן‬ ֙ ֵ‫ת מִ ז ַ ְ֣בּח הַ זָּהָ֔ ב ו ְא‬ ֙ ֵ‫לחו ְא‬ ‫הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה ו ֵ ְ֖את קְ ֣ט ֹ ֶרת הַ סַּ ִ ֑מּים‬ :‫ו ְאֵ֕ ת מָ ַ ֖ס‡ ֶ ֥פּתַ ח הָ ֽא ֹהֶ ל‬ ‫לט ֵ ֣את | מִ ז ַ ְ֣בּח הַ נּ ְ֗חשֶׁ ת ו ְאֶ ת־‬ ֔ ֶ‫ת אֲ שׁ‬ ‫ר־לוֹ אֶ ת־‬ ֙ ֶ‫מִ כ ַ ְ֤בּר הַ נּ ְ֨חשׁ‬ ‫בּ ָ ַ֖דּיו ו ְאֶ ת־כָּל־כּ ָ ֵ֑ליו אֶ ת־הַ כּ ִ֖יּ ֹר‬ :‫ו ְאֶ ת־ ַכּנּֽוֹ‬

and its sockets, and the screen for the gate of the courtyard, its ropes and its pegs, and all the implements for the service of the Mishkan, of the Tent of Meeting,

ָ‫ת קַ לְעֵ֨ י ֶהֽחָ ֵ֜צר אֶ ת־עַ מֻּ ֶ ֣דיה‬ ֩ ֵ‫מא‬ ‫ְשׁעַ ר‬ ֣ ַ ‫ו ְאֶ ת־אֲ דָ ֶ֗ניהָ ו ְאֶ ת־הַ מָּ סָ ֙‡ ל‬ ֵ ‫ת־מֽיתָ ָ ֖ריו ו‬ ֵ ֶ‫ֶהֽחָ ֵ֔צר א‬ ‫ִיתֽד ֶ ֹ֑תיהָ ו ְאֵ֗ ת‬ ‫כָּל־כּ ֵ ְ֛לי עֲ ב ַ ֹ֥דת הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן ל ְ֥א ֹהֶ ל‬ ֵ :‫מוֹעֽד‬

41the meshwork garments for the service in the Holy, the holy garments for Aaron the Kohen [Gadol] and his sons' garments for serving [as kohanim].

‫מאאֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֥די הַ שְּׂ ָ ֖רד לְשָׁ ֵ ֣רת‬ ‫שׁ ל ְַאֽהֲ ֣ר ֹן‬ ֙ ֶ‫בּ ַ֑קּ ֹדֶ שׁ אֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֤די הַ ֨קּ ֹד‬ :‫הַ כּ ֹהֵ֔ ן ו ְאֶ ת־ ִבּג ֵ ְ֥די ב ָָנ֖יו ְלכ ֵַהֽן‬

40the hangings of the courtyard, its pillars

351

42In accordance with all that the Lord had

commanded Moses, so did the children of Israel do all the work. 43Moses saw the entire work, and lo! they had done it-as the Lord had commanded, so had they done. So Moses blessed them. So Moses blessed them: He said to them, “May it be His will that the Shechinah should rest in the work of your hands. And may the pleasantness of the Lord our God be upon us…” (Ps. 90:17), and this is one of the eleven psalms in “A prayer of Moses” (Ps. 90:1). -[from Num. Rabbah 12:9]

‫מבכּ ְ֛כ ֹל אֲ שֶׁ ר־צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה אֶ ת־‬ ‫משׁה ֵ ֤כּן עָ שׂוּ֙ בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָראֵ֔ ל ֵ ֖את‬ ֶ֑ ָ ‫כּ‬ :‫ָל־הֽעֲ ב ָֹדֽה‬ ‫מגו ַ ַ֨יּ ְרא משֶׁ֜ ה אֶ ת־כָּל־הַ מְּ ָלא ָ֗כה‬ ‫ו ְהִ נֵּה֙ עָ ֣שׂוּ א ֹתָ֔ הּ ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה‬ :‫משֽׁה‬ ֶ ‫י ְה ָֹ֖וה ֵ ֣כּן עָ ֑שׂוּ וַי ָ ְ֥ב ֶר‡ א ָ ֹ֖תם‬ ‫ אמר להם יהי רצון‬:‫ויברך אותם משה‬ ‫ )תהלים צ‬,‫שתשרה שכינה במעשה ידיכם‬ ‫יז( ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו‬ ‫ והוא אחד מאחד עשר מזמורים‬,'‫וגו‬ :‫שבתפלה למשה‬

352

Chapter 40 1The Lord spoke to Moses, saying:

:‫ֵאמ ֹר‬ ֽ ‫ל־משׁה לּ‬ ֶ‫אוַי ְדַ ֵ ֥בּר י ְה ָֹ֖וה א‬ ֶ֥

2"On the day of the first month, on the first of the month, you shall set up the Mishkan of the Tent of Meeting.

‫אשׁוֹן בְּאֶ ָ ֣חד‬ ֖ ‫ב ְבּי ֽוֹם־הַ ֥ח ֹדֶ שׁ ָה ִֽר‬ ‫ַל ֑ח ֹדֶ שׁ תָּ קִ֕ ים אֶ ת־מִ שְׁ ַ ֖כּן ֥א ֹהֶ ל‬ ֵ :‫מוֹעֽד‬

3There you shall place the Ark of the Testimony, and you shall spread the dividing curtain toward the ark.

‫גו ְשַׂ מְ ָ ֣תּ שָׁ֔ ם ֵ ֖את אֲ ֣רוֹן ָהֽעֵ ֑דוּת‬ ָ ַ‫ו ְסַ כּ ָ ֹ֥ת ע‬ :‫ֽאָר ֹן אֶ ת־הַ פָּ ֽר ֹכֶת‬ ֖ ‫ל־ה‬

and you shall spread… toward the ark: Heb. ָ‫ו ְסַ כּ ֹת‬, an expression denoting protection, for this [dividing curtain] was a partition [not a covering].

‫ שהרי‬,‫ לשון הגנה‬:‫וסכת על הארן‬ :‫מחיצה היתה‬

4You shall bring in the table and set its arrangement; you shall bring in the menorah and kindle its lamps. and set its arrangement: [I.e., arrange] the two stacks of the [loaves of] showbread (Lev. 24:6).

5You shall place the golden altar for incense before the Ark of the Testimony, and you shall place the screen of the entrance to the Mishkan. 6You shall place the altar of the burnt offering in front of the entrance of the Mishkan of the Tent of Meeting. 7You shall place the washstand between the Tent of Meeting and the altar, and there you shall put water.

‫ְהבֵאתָ ֙ אֶ ת־הַ שֻּׁ לְחָ֔ ן ו ְָע ַֽרכ ָ ְ֖תּ‬ ֽ ֵ ‫דו‬ ‫ְהבֵאתָ ֙ אֶ ת־הַ מְּ נ ָ ֹ֔רה‬ ֽ ֵ ‫אֶ ת־עֶ ְרכּ֑ וֹ ו‬ : ָ‫ֵית אֶ ת־נֵ ֽר ֶֹתֽיה‬ ֖ ָ ‫ו ְַהֽעֲ ל‬ ‫ שתי מערכות של לחם‬:‫וערכת את ערכו‬ :‫הפנים‬

‫הו ְנָ ֽתַ ֞תָּ ה אֶ ת־מִ ז ַ ְ֤בּח הַ זָּהָ ֙ב‬ ‫לִקְ ֔ט ֹ ֶרת לִפְ ֵנ֖י אֲ ֣רוֹן ָהֽעֵ ֻ ֑דת ו ְשַׂ מְ ָ ֛תּ‬ :‫אֶ ת־מָ ַ ֥ס‡ הַ ֶ ֖פּתַ ח לַמִּ שְׁ ָכּֽן‬ ‫הע ָ ֹ֑לה לִפְ ֵ֕ני‬ ֽ ָ ‫וו ָ ְ֣נתַ תָּ֔ ה ֵ ֖את מִ ז ַ ְ֣בּח‬ ֵ :‫ל־מוֹעֽד‬ ֶ‫ֶ ֖פּתַ ח מִ שְׁ ַ ֥כּן ֽא ֹה‬ ‫מוֹעד‬ ֥ ‫זו ְנָ ֽתַ תָּ ֙ אֶ ת־הַ כּ ִ֔יּ ֹר ֵבּ‬ ֖ ֵ ‫ֽין־א ֹהֶ ל‬ :‫מי ִם‬ ֽ ָ ‫וּבין הַ מִּ ז ֵ ְ֑בּחַ ו ְנָ ֽתַ ָ ֥תּ ָ ֖שׁם‬ ֵ֣

8And you shall set up the courtyard all around, and you shall put up the screen for the gate to the courtyard.

ָ֔‫ת־הֽחָ ֵ ֖צר סָ ִ ֑ביב ו ָ ְ֣נתַ תּ‬ ֶ ֶ‫חו ְשַׂ מְ ָ ֥תּ א‬ :‫אֶ ת־מָ ַ ֖ס‡ ַ ֥שׁעַ ר ֶהֽחָ ֵצֽר‬

9You shall take the anointing oil and anoint

‫ת־שׁמֶ ן הַ מִּ שְׁ חָ֔ ה‬ ֶ‫טו ְָלֽקַ חְ תָּ ֙ א‬ ֶ֣ ָ ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֥תּ אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן ו ְאֶ ת־כָּל־‬ ‫ר־בּוֹ ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֥תּ א ֹ֛תוֹ ו ְאֶ ת־כָּל־‬ ֑ ֶ‫אֲ שׁ‬ :‫כּ ָ ֵ֖ליו ו ָ ְ֥הי ָה ֽק ֹדֶ שׁ‬

the Mishkan and everything within it, and you shall sanctify it and all its furnishings; thus it will become a holy thing. 10You shall anoint the altar for the burnt offering and all its implements; you shall sanctify the altar; thus the altar will become a holy of holies.

ָ ‫י‬ ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֛תּ אֶ ת־מִ ז ַ ְ֥בּח ָהֽע ָ ֹ֖לה‬ ‫ו ְאֶ ת־כָּל־כּ ָ ֵ֑ליו ו ְקִ דַּ שְׁ תָּ ֙ אֶ ת־‬ ‫הַ מִּ ְז ֵ֔בּחַ ו ְהָ ָי֥ה הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחַ ֥ק ֹדֶ שׁ‬ :‫ָקֽדָ ִשֽׁים‬

353

11You shall anoint the washstand and its

base and sanctify it.

ָ ‫יא‬ ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֥תּ אֶ ת־הַ כּ ִ֖יּ ֹר ו ְאֶ ת־כַּנּ֑ וֹ‬ :‫ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֖תּ א ֹתֽ וֹ‬

near the entrance of the Tent of Meeting, and you shall bathe them in water.

ַ ֶ‫ְתּ א‬ ‫ת־אֽהֲ ר ֹ֙ן ו ְאֶ ת־ ָבּ ָ֔ניו‬ ֤ ָ ‫יבו ְהִ קְ ַרב‬ ‫ְתּ‬ ֥ ָ ‫מוֹעד ו ָ ְֽרחַ צ‬ ֑ ֵ ‫ל־פּתַ ח ֣א ֹהֶ ל‬ ֖ ֶ ֶ‫א‬ :‫ַמּי ִם‬ ֽ ָ ‫א ָ ֹ֖תם בּ‬

13And you shall clothe Aaron with the holy garments, and you shall anoint him and sanctify him so that he may serve Me [as a kohen].

ַ ֶ‫יגו ְהִ ְלבַּשְׁ תָּ ֙ א‬ ‫ת־אֽהֲ ֔ר ֹן ֵ ֖את ִבּג ֵ ְ֣די‬ ָ ‫הַ ֑קּ ֹדֶ שׁ‬ ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֥תּ א ֹ֛תוֹ ו ְקִ דַּ שְׁ ָ ֥תּ‬ :‫ִהן ִלֽי‬ ֥ ֵ ‫א ֹ֖תוֹ וְכ‬

12And you shall bring Aaron and his sons

14And you shall bring his sons near and

clothe them with tunics. 15And you shall anoint them, as you have anointed their father, so that they may serve Me [as kohanim]. And this shall be so that their anointment shall remain for them an everlasting kehunah throughout their generations." 16Thus Moses did; according to all that the

Lord had commanded him, so he did. 17It came to pass in the first month, in the

second year, on the first day of the month, that the Mishkan was set up. 18Moses set up the Mishkan, placed its

sockets, put up its planks, put in its bars, and set up its pillars. 19He spread the tent over the Mishkan, and he placed the cover of the tent over it from above, as the Lord had commanded Moses.

He spread the tent: They are the curtains of goat hair (Exod. 26:7, 36:14).

20He took and placed the testimony into the

ark, put the poles upon the ark, and placed the ark cover on the ark from above.

the testimony: [I.e.,] the tablets [of the testimony].

‫ידו ְאֶ ת־בּ ָָנ֖יו תַּ קְ ִ ֑ריב ו ְהִ ְלבַּשְׁ ָ ֥תּ‬ :‫א ָ ֹ֖תם כֻּתֳּ נ ֹֽת‬ ָ ‫טו‬ ֙ ָ‫וּמֽשַׁ חְ ָ ֣תּ א ֹתָ֗ ם ַכּֽאֲ ֶ ֤שׁר מָ שַׁ֨ חְ תּ‬ ‫הי ְ֠תָ ה‬ ֽ ָ ‫אֶ ת־אֲ בִיהֶ֔ ם ו ְִכֽהֲ נ֖ וּ ִ ֑לי ְ֠ו‬ ‫ָהם מָ שְׁ חָ ָ ֛תם ִלכְהֻ נַּ ֥ת‬ ֧ ֶ ‫ִלֽהְ ֨י ֹת ל‬ :‫עוֹלם ל ְֽד ֹר ָֹתֽם‬ ָ֖ ‫משׁה ֠ ְכּ ֠כ ֹל אֲ שֶׁ֨ ר צ ִָוּ֧ה‬ ֑ ֶ ‫טזו ַַ֖יּעַ שׂ‬ :‫י ְה ֹ ָו֛ה א ֹ֖תוֹ ֵ ֥כּן עָ ָשֽׂה‬ ‫אשׁוֹן בַּשָּׁ ָנ֥ה‬ ֛ ‫יזוַי ְ֞הִ י בּ ַ֧ח ֹדֶ שׁ ָה ִֽר‬ ‫הוּקם‬ ֖ ַ ‫הַ שֵּׁ ִנ֖ית בְּאֶ ָ ֣חד ל ַ֑ח ֹדֶ שׁ‬ :‫הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬ ‫יחו ַ ָ֨יּקֶ ם משֶׁ֜ ה אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָ֗כּן וַיִּתֵּ ֙ן‬ ‫ם אֶ ת־קְ ָרשָׁ֔ יו וַיּ ֵ ִ֖תּן‬ ֙ ֶ‫אֶ ת־אֲ דָ ָ֔ניו ו ַ ָ֨יּשׂ‬ ָ ַ‫יחיו ו ַָ֖יּקֶ ם אֶ ת־ע‬ :‫מּוּדֽיו‬ ֑ ָ ‫אֶ ת־בּ ְִר‬ ‫יטוַיִּפְ ֤ר ֹשׂ אֶ ת־הָ ֨א ֹהֶ ל֙ עַ ל־הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן‬ ‫ו ַ ָ֜יּשֶׂ ם אֶ ת־מִ כ ֵ ְ֥סה הָ ֛א ֹהֶ ל עָ ָ ֖ליו‬ ‫מִ ל ָ ְ֑מעְ לָה ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה אֶ ת־‬ :‫משֽׁה‬ ֶ :‫ הן יריעות העזים‬:‫ויפרש את האהל‬

ָ ‫ת אֶ ל־‬ ֙ ֻ‫ת־הֽעֵ ד‬ ֶ‫כוַיִּקַּ֞ ח וַיּ ֵ ִ֤תּן א‬ ‫אָר ֹן ו ַָיּ֥שֶׂ ם אֶ ת־הַ בּ ִ ַ֖דּים עַ ל־‬ ֔ ‫ָ ֣ה‬ ‫ֽאָר ֹן וַיּ ֵ ִ֧תּן אֶ ת־הַ כּ ַ֛פּ ֹ ֶרת עַ ל־‬ ֑ ‫ָה‬ :‫ֽאָר ֹן מִ ל ְָמֽעְ לָה‬ ֖ ‫ָה‬ :‫ הלוחות‬:‫את העדות‬

354

21He brought the ark into the Mishkan and

placed the screening dividing curtain so that it formed a protective covering before the Ark of the Testimony as the Lord had commanded Moses. 22He placed the table in the Tent of Meeting

on the northern side of the Mishkan, outside the dividing curtain.

ָ ֒‫ת־הֽאָרן֘ ֹ אֶ ל־הַ מִּ שְׁ כָּן‬ ֶ‫כאוַיּ ֵ ָ֣בא א‬ ‫ו ַ ָ֗יּשֶׂ ם ֚אֵ ת פָּ ֣ר ֹכֶת הַ מָּ סָ֔ ‡ ו ַ ָ֕יּסֶ ‡ ַ ֖על‬ ‫אֲ ֣רוֹן ָהֽעֵ ֑דוּת ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫א‬ ‫כבוַיּ ֵ ִ֤תּן אֶ ת־הַ שֻּׁ לְחָ ֙ן בּ ְ֣א ֹהֶ ל מוֹעֵ֔ ד‬ ‫ַ ֛על ֶי ֶ֥ר‡ הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן צ ָ֑פ ֹנָה מִ ֖חוּץ‬ :‫לַפָּ ֽר ֹכֶת‬

on the northern side of the Mishkan: In the northern half of the width of the Temple [i.e., the Mishkan]. -[from Yoma 33b]

‫ בחצי הצפוני של‬:‫על ירך המשכן צפונה‬ :‫רוחב הבית‬

side: Heb. ‫י ֶֶר‬, lit., thigh, as the Targum [Onkelos renders it]: ‫צִדָּ א‬, the side, like the thigh that is on a person’s side.

‫ כירך הזה שהוא‬,‫ כתרגומו צדא‬:‫ירך‬ :‫בצדו של אדם‬

before the Lord as the Lord had commanded Moses.

‫כגו ַיַּ ֽעֲ ֥ר ֹ‡ עָ ָ ֛ליו ֵ ֥ע ֶר‡ ֶ ֖לחֶ ם לִפְ ֵנ֣י‬ ‫י ְה ֹ ָו֑ה ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה אֶ ת־‬ :‫משֽׁה‬ ֶ

24He placed the menorah in the Tent of Meeting, opposite the table, on the southern side of the Mishkan.

‫כדו ַָיּ֤שֶׂ ם אֶ ת־הַ מְּ נ ָֹרה֙ בּ ְ֣א ֹהֶ ל‬ ‡‫ְחן ַ ֛על ֶי ֶ֥ר‬ ֑ ָ ‫מוֹעֵ֔ ד ֖נ ֹכַח הַ שֻּׁ ל‬ :‫הַ מִּ שְׁ ָ ֖כּן נֶ ֽ ְגבָּה‬

23He set upon it an arrangement of bread

25He kindled the lamps before the Lord as

the Lord had commanded Moses. 26He placed the golden altar in the Tent of

Meeting in front of the dividing curtain. 27He made the incense go up in smoke upon

it as the Lord had commanded Moses. He made the incense go up in smoke upon it: in the morning and in the evening, as it is said: “every morning when he sets the lamps in order [he shall make it go up in smoke]” (Exod. 30:7).

28He placed the screen for the entrance of

the Mishkan. 29The altar of the burnt offering he placed in front of the entrance of the Mishkan of the Tent of Meeting, and he offered up the burnt offering and the meal offering upon it as the Lord had commanded Moses.

‫כהו ַ ַ֥יּעַ ל הַ נּ ֵ֖ר ֹת לִפְ ֵנ֣י י ְהֹו ָ֑ה ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬ ‫כוו ַָיּ֛שֶׂ ם אֶ ת־מִ ז ַ ְ֥בּח הַ זּ ָ ָ֖הב בּ ְ֣א ֹהֶ ל‬ :‫מוֹעד לִפְ ֵנ֖י הַ פָּ ֽר ֹכֶת‬ ֵ֑ ‫כזוַיַּקְ ֵ ֥טר עָ ָ ֖ליו קְ ֣ט ֹ ֶרת סַ ִ ֑מּים‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬ ‫ שחרית‬:‫ויקטר עליו אהרון קטרת‬ ‫ כמו שנאמר )שמות ל ז( בבקר‬,‫וערבית‬ :'‫בבקר בהיטיבו את הנרות וגו‬

‫כחו ַָיּ֛שֶׂ ם אֶ ת־מָ ַ ֥ס‡ הַ ֶ ֖פּתַ ח‬ :‫לַמִּ שְׁ ָכּֽן‬ ‫ת מִ ז ַ ְ֣בּח ָהֽע ֹ ֔ ָלה שָׂ֕ ם ֶ ֖פּתַ ח‬ ֙ ֵ‫כטו ְא‬ ‫ל־מוֹעד ו ַ ַ֣יּעַ ל עָ ֗ ָליו‬ ֶ‫מִ שְׁ ַ ֣כּן ֽא ֹה‬ ֵ֑ ָ ‫ת־הֽעֹלָה֙ ו ְאֶ ת־הַ מִּ נְחָ֔ ה ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר‬ ֶ‫א‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬

355

and he offered up the burnt offering and the meal offering upon it: Even on the eighth day of the investitures-which was the day of the setting up of the Mishkan-Moses officiated and offered up the communal sacrifices, with the exception of those that Aaron was commanded [to offer up] on that day, as it is said: “Approach the altar” (Lev. 9:7). the burnt offering: The daily burnt offering. and the meal offering: [This refers to] the meal offering of the libations of the daily burnt offering, as it is said: “And one-tenth of fine flour, thoroughly mixed with… oil” (Exod. 29:40).

30He placed the washstand between the

Tent of Meeting and the altar, and there he put water for washing, 31and Moses, Aaron, and his sons would wash their hands and their feet from it.

,‫ אף ביום השמיני למלואים‬:'‫ויעל עליו וגו‬ ‫ שמש משה‬,‫שהוא יום הקמת המשכן‬ ‫ חוץ מאותן שנצטוו‬,‫והקריב קרבנות צבור‬ ‫ שנאמר )ויקרא ט ז( קרב אל‬,‫בו ביום‬ :'‫המזבח וגו‬ :‫ עולת התמיד‬:‫את העלה‬ ,‫ מנחת נסכים של תמיד‬:‫ואת המנחה‬ ‫כמו שנאמר )שמות כט מ( ועשרן סלת‬ :'‫בלול בשמן וגו‬

‫מוֹעד‬ ֥ ‫ם אֶ ת־הַ כּ ִ֔יּ ֹר ֵבּ‬ ֙ ֶ‫לו ַ ָ֨יּשׂ‬ ֖ ֵ ‫ֽין־א ֹהֶ ל‬ ‫וּבין הַ מִּ ז ֵ ְ֑בּחַ וַיּ ֵ ִ֥תּן ָ ֛שׁמָּ ה ַ ֖מי ִם‬ ֵ֣ :‫ל ְָרחְ ָצֽה‬ ‫משׁה ו ְַאֽהֲ ֣ר ֹן‬ ֖ ֶ ‫לאו ָ ְֽרחֲ ֣צוּ מִ מֶּ֔ נּוּ‬ ַ ֶ‫יהם ו ְא‬ :‫ֵיהֽם‬ ֶ ‫ת־ר ְגל‬ ֖ ֶ ֵ‫וּב ָָנ֑יו אֶ ת־י ְד‬

and Moses, Aaron, and his sons would wash: On the ‫ יום שמיני‬:‫ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו‬ eighth day, they were all equal in respect to the kehunah. ‫ ותרגומו‬,‫למלואים הושוו כולם לכהונה‬ Its [Aramaic] translation is ‫ו ִיקַ דְּ שׁוּן מִ נֵּיהּ‬, and shall wash from ‫ בו ביום קדש משה‬,‫ומקדשין מניה‬ it, for on that day Moses washed with them.

:‫עמהם‬

32When they entered the Tent of Meeting and when they approached the altar they would wash as the Lord had commanded Moses. ָ ‫וּבְקָ ְרב‬, like ‫וּבְקָ ְרבָם‬, and when they approached: Heb. ‫ָתם‬ when they will approach (sic).

33He set up the courtyard all around the Mishkan and the altar, and he put up the screen at the entrance to the courtyard; and Moses completed the work. 34And the cloud covered the Tent of

Meeting, and the glory of the Lord filled the Mishkan. 35Moses could not enter the Tent of Meeting because the cloud rested upon it and the glory of the Lord filled the Mishkan.

‫ל־א ֹהֶ ל מוֹעֵ֗ ד‬ ֣ ֶ‫לבבְּב ֹ֞אָ ם א‬ ‫ָתם אֶ ל־הַ מִּ ז ֵ ְ֖בּחַ י ְִר ָ ֑חצוּ‬ ֛ ָ ‫וּבְקָ ְרב‬ :‫ת־משֽׁה‬ ֶ ֶ‫ַכּֽאֲ ֶ ֛שׁר צ ִָוּ֥ה י ְה ָֹ֖וה א‬ :‫ כמו ובקרבם כשיקרבו‬:‫ובקרבתם‬

‫ת־הֽחָ ֵ֗צר סָ בִי ֙ב לַמִּ שְׁ ָ ֣כּן‬ ֶ ֶ‫לגו ַָיּ֣קֶ ם א‬ ‫וְלַמִּ ְז ֵ֔בּחַ וַיִּתֵּ֕ ן אֶ ת־מָ ַ ֖ס‡ ַ ֣שׁעַ ר‬ ָ ‫משׁה אֶ ת־הַ מְּ ל‬ :‫ָאכֽה‬ ֖ ֶ ‫ֶהֽחָ ֵ ֑צר וַי ַ ְ֥כל‬ ‫מוֹעד‬ ֣ ֶ‫לדוַי ַ ְ֥כס ֶהֽעָ ָנ֖ן א‬ ֑ ֵ ‫ת־א ֹהֶ ל‬ :‫וּכ ְ֣בוֹד י ְה ָֹ֔וה מָ ֵ ֖לא אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬ ‫ל־א ֹהֶ ל‬ ֣ ֶ‫להוְ˜ֽא־י ָ֣כ ֹל משֶׁ֗ ה לָבוֹ ֙א א‬ ‫מוֹעֵ֔ ד ִכּֽי־שָׁ ַ ֥כן עָ ָ ֖ליו ֶהֽעָ ָנ֑ן וּכ ְ֣בוֹד‬ :‫י ְה ָֹ֔וה מָ ֵ ֖לא אֶ ת־הַ מִּ שְׁ ָכּֽן‬

356

Moses could not enter the Tent of Meeting: But one [other] passage says: “And when Moses would enter the Tent of Meeting” (Num. 7:89), [which is an apparent contradiction]. The third passage [verse 35] came and reconciled them: “because the cloud rested upon it.” You may henceforth say that as long as the cloud was upon it, he could not enter, [but when] the cloud withdrew, he would enter and [God] would speak with him. -[from Torath Kohanim, Shalosh Esrei Middoth, Thirteen methods, Section 8]

‫ולא יכול משה לבוא אל אהל‬ (‫ וכתוב אחד אומר )במדבר ז פט‬:‫מועד‬ ‫ בא הכתוב‬,‫ובבא משה אל אהל מועד‬ ‫ כי שכן עליו‬,‫השלישי והכריע ביניהם‬ ‫ אמור מעתה כל זמן שהיה עליו‬,‫הענן‬ ‫ נסתלק הענן‬,‫הענן לא היה יכול לבוא‬ :‫נכנס ומדבר עמו‬

36When the cloud rose up from over the Mishkan, the children of Israel set out in all their journeys.

‫לווּב ְֵהֽעָ ֤לוֹת ֶהֽעָ נָ ֙ן מֵ ַ ֣על הַ מִּ שְׁ ָ֔כּן‬ :‫יהֽם‬ ֶ ֵ‫י ִסְ ֖עוּ בּ ְֵנ֣י י ִשְׂ ָר ֵ ֑אל בּ ְ֖כ ֹל מַ סְ ע‬

37But if the cloud did not rise up, they did not

‫ם־˜א ֵי ֽעָ ֶ ֖לה ֶהֽעָ ָנ֑ן ו ְ֣˜א י ִסְ ֔עוּ‬ ֥ ִ‫לזו ְא‬ :‫עַ ד־י֖ וֹם הֵ ָעֽ˜תֽ וֹ‬

set out until the day that it rose. 38For the cloud of the Lord was upon the

Mishkan by day, and there was fire within it at night, before the eyes of the entire house of Israel in all their journeys.

‫לח ִכּ ֩י עֲ ַ֨נן י ְה ֹ ָו֤ה עַ ל־הַ מִּ שְׁ ָכּ ֙ן יוֹמָ֔ ם‬ ‫ו ְאֵ֕ שׁ ִתּֽהְ ֶי֥ה ַ ֖ליְלָה ֑בּוֹ לְעֵ ינֵ ֥י כָל־‬ :‫יהֽם‬ ֶ ֵ‫ֵבּֽית־י ִשְׂ ָר ֵ ֖אל ְבּכָל־מַ סְ ע‬

before the eyes of the entire house of Israel in all their ‫ בכל‬:‫לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם‬ journeys: On every journey (‫ )מַ סָּ ע‬that they were traveling, ‫מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום‬ the cloud would rest in that place where they encamped. ‫ מקום חנייתן אף הוא קרוי‬.‫אשר יחנו שם‬ The place of their encampment is also called a journey ‫ וכן‬,‫ וכן )בראשית יג ג( וילך למסעיו‬,‫מסע‬ (‫)מַ סָּ ע‬. Likewise, “And he went to his stations (‫” )לְמַ סָּ עָ יו‬ ‫)במדבר לג א( אלה מסעי לפי שממקום‬ (Gen. 13:3) [i.e., to the stops along his journey], and ‫ לכך נקראו כולן‬,‫החנייה חזרו ונסעו‬ likewise, “These are the journeys (‫( ” )מַ סְ עֵ י‬Num. 33:1). Since from the place of their encampment they resumed :‫מסעות‬ their journeys, they are all called “journeys” (‫)מַ סָ עוֹת‬.

357