מעת לעת
בית ספר ברק ,רדנור ,פנסילבניה
יוני - 2022סיון תשפ״ב
מעת לעת -עמוד 2
שלום וברוכים הבאים למעת לעת !2022–2021 אנחנו העורכות החדשות! אנחנו חלק ממעת לעת כבר שלוש שנים וכתבנו המון מאמרים על מגוון גדול של נושאים. הנושא של המהדורה הזאת הוא ״תה״ .בעיתון אנחנו כותבים על מורים ,על ספורט ,ועל עוד נושאים נוספים! אתם צריכים לקרוא את המהדורה כדי לדעת יותר! אנחנו ממש מתרגשות לדעת מה אתם חושבים על הנושאים של המהדורה הזאת ,ולדבר איתכם כדי לדעת מה אתם רוצים לראות במהדורה הבאה .תודה שאתם קוראים! תודה למורות חדווה צבר ורחל לרנר שעזרו לנו כל הזמן ונתנו לנו את הכלים שאנחנו צריכות להיות עורכות .תודה לכל התלמידים שנתנו מהזמן שלהם בשביל מעת לעת ,וכתבו מאמרים מעניינים ואינפורמטיביים.
י״א ניקול אפלבוים י״א קלייר מנסהיים י׳ מיכאלה גרבר י״א ניבה כהן י״א רפאל אנגלנדר י״א הריסון אנדלמן י׳ טל צבר י׳ טליה כהן ט׳ טליה הרטיג ט׳ מרגלית אנגלנדר ז׳ סמרה אופברג ו׳ ישראלה קנדוב ו׳ ליענה פיומן חדווה צבר רחל לרנר
עורכת ראשית עורכת ראשית מזכירת מערכת וכתבת כתבת כתב כתב כתבת כתבת כתבת כתבת כתבת כתבת כתבת מורה יועצת מורה יועצת
חלק מהנושאים שאתם יכולים לקרוא עליהם הם; חוויות ממוס ,הארי סטיילס ,טניס ,תה מסביב לעולם, ואירגון .Save-A-Heartיש גם שעשועון עם מילים הקשורות לבית הספר. תודה רבה, ניקול אפלבוים וקלייר מנסהיים
מעת לעת -עמוד 3
של המהדורה תלמיד המהדורה :הראל קנטופסקי רפאל אנגלנדר ,כיתה י״א
עשיתי ראיון עם הראל קנטופסקי ,בוגר 22׳ ,על המסע של המשפחה שלו מאתיופיה ,כי בבית הספר למדתי על העלייה מאתיופיה לישראל ורציתי לדבר עם הראל ולשמוע ממנו את הסיפור של המשפחה שלו. המשפחה של הראל עלתה לישראל במבצע משה ב .1984-כל המשפחה שלו עלתה לארץ והגיעה בשלום ,חוץ מדוד אחד שנפטר בדרך. המסע היה שנה אחת עד שהגיעו לישראל והיו להם הרבה אתגרים בדרך .למשפחה של הראל לא היה הרבה אוכל או מים ובנוסף לכך ,ממשלת אתיופיה לא רצתה שהיהודים יהגרו לישראל .היו גם חיילים שרצו למנוע מיהודים לעזוב את אתיופיה. לשאלתי "למה אתיופיה הייתה מסוכנת ליהודים?" הראל ענה שהנוצרים באתיופיה לא אהבו את היהודים והיתה שם הרבה אנטישמיות. היהודים באתיופיה היו דתיים וחשבו שאם הם יעלו לארץ ,המשיח יבוא לעולם וכולם יוכלו לחיות בעולם יותר טוב. סבא של הראל יצא למסע לפני המשפחה ,כדי לחפש דרך טובה ובטוחה עם מקורות מים ואוכל ,כדי שכשכל המשפחה תצא לדרך יחד ,היא תשרוד. המשפחה של הראל הלכה ממקום אחד למקום שני לפי הדרך של הסבא .הם גרו בכל מקום מעט זמן ואז עברו למקומות אחרים ,כדי שהמסע יהיה בטוח. החיים שלהם בישראל היו קשים ,אבל הם היו שמחים. הם הגיעו לישראל ,ארץ התורה והארץ שהמשפחות שלהם רצו לראות במשך דורות ,אבל ,הם הרגישו כאילו "היו" בארץ אחרת; הם לא דיברו את השפה, לא היה להם הרבה כסף ,הם חיים בארץ מודרנית, בהשוואה לכפרים המסורתיים שלהם ובנוסף הם צריכים ללמוד תרבות חדשה. כששאלתי אותו מה השוני בין היהודים של אתיופיה ויהודים אחרים הוא אמר שהיהודים מאתיופיה לא למדו את התורה שבעל פה ,הם רק למדו את חמשת הספרים של משה ,אז הם לא חגגו חגים כמו פורים וחנוכה ,כי הם לא חגים מהתורה .אבל ,כשהם עלו לישראל הם התחילו לחגוג את החגים האלה ,כמו כל היהודים בישראל .ליהודים מאתיופיה יש גם חג
מיוחד ,סיגד ,שיהודים אחרים לא חוגגים .סיגד הוא יום חשוב מאוד ,כמו יום כיפור שני .בימים רגילים האתיופים לובשים בגדים רגילים ,אבל ,בחגים כמו סיגד ויום כיפור ,הם לובשים בגדים מיוחדים מאתיופיה. האוכל שלהם בישראל הוא האוכל שאכלו באתיופיה, כמו אינג'רה ודאבו .באתיופיה היהודים דיברו אמהרית ,לא עברית ,אז כשעלו לארץ ,הם היו צריכים ללמוד את השפה העברית .המשפחה של הראל, הדודים והדודות שלו ,כולם מדברים אמהרית ,אבל הוא מדבר רק עברית ואנגלית .הוא מאוד היה רוצה ללמוד אמהרית! כשהמשפחה שלו הגיעה לארץ ממשלת ישראל שמה אותה באזור שנקרא ״מרכז קליטה״ ,איפה ששמים את כל העולים .ואז ,לאט לאט ,הממשלה שמה את המשפחות בערים בישראל ,כדי שיחיו כמו משפחה רגילה .הממשלה עשתה דבר טוב ,כי כך העולים יכולים להתמזג בחברה של ישראל. להראל אין משפחה באתיופיה היום .כל המשפחה שלו עלתה לישראל ,חוץ מהדוד שנפטר בדרך. הראל רוצה לטייל באתיופיה ,ללמוד את ההיסטוריה של המשפחה שלו ולראות את הכפר של המשפחה. אבל ,אתיופיה מסוכנת ליהודים בהווה ,כמו שהיתה בעבר ,אז הוא לא ילך לבקר שם בקרוב. תודה רבה להראל ששיתף אותי בסיפור המדהים של המשפחה שלו ותודה למורה שלי ,שרית ,שעזרה לי עם הראיון.
מעת לעת -עמוד 4
למי זה יותר מתאים? ניקול אפלבוים ,כיתה י״א הארי סטיילס הוא איש שכולם מכירים .הוא לא רק זמר, הוא גם שיחק ב'דנקירק' .הוא היה בהמון מגזינים ובדרך כלל כולם אוהבים את מה שהוא עושה .השנה הזאת, משהו היה שונה. בדצמבר האחרון ,הארי סטיילס עשה היסטוריה כשהיה הגבר הראשון אי פעם שנמצא על הכריכה הקדמית של 'ווג לבדו .על הכריכה הזו ובתמונות במגזין הוא נראה לובש שמלה .המשפחה והחברים שלו קיבלו את זה טוב מאוד .אמא שלו אמרה "תמיד הייתי מעריצה גדולה להלביש אותם (הארי ואחותו ג'מה) בשמלות יפות כשהם היו קטנים יותר ,מה שג'מה שנאה ,אבל הארי תמיד אהב. אבל אתה יודע ,מי לא אוהב לשחק עם זה?" .הארי סטיילס לבש שמלה ,כי הוא אהב את הרעיון ורצה לעשות לאמא שלו ,אן טוויסט הפתעה .ג'מה גם לקחה חלק בהפתעה לאמא שלהם .האוהדים קיבלו את זה בצורה מדהימה, והעלו לבבות אדומים באינסטגרם והרבה יותר. אבל היו כמה אנשים שלא אהבו את מה שהארי עשה. אחת מהם היתה קנדס אוונס ,סופרת אמריקאית .היא פרסמה באינסטגרם ש"גברים בשמלות ובגדי ילדות נתפסים כסמלים..הוליווד כבר לא אוהבת גברים שלא אוהבים שמלות" . .היא ממשיכה ואומרת שללבוש שמלות זה לא "גברי" וכי הוליווד צריכה להפסיק לנסות להשפיע על אנשים וצריכה להסתכל על הציוויליזציה המערבית" :אתה לא רואה שם גברים לובשים שמלות .הארי סטיילס לא הגיב להערות האחרונות של קנדס .הוא צריך להחזיר גברים להיות גבריים” .מיד לאחר שאמרה תמיד נחמד לכולם ואני חושבת שאנשים צריכים להיות זאת ,המעריצים החלו להגן על סטיילס ואמרו "מה זה חביבים כלפיו. כבר גברי? ...זו קנדס של המאה ה."21- מאוחר יותר בדצמבר ,הארי סטיילס אמר זאת בראיון לווג .הוא אמר" ,כשאתה לא לובש בגדי נשים ,כי זה נשי מדי ,אתה סוגר עולם שלם של בגדים נהדרים ..אני חושב שמה שמרגש כרגע הוא שאתה יכול ללבוש מה שאתה אוהב .זה לא צריך להיות זה או זה .מאוחר יותר הוא פרסם תמונה שלו לובש חליפה עם הכיתוב "להחזיר גברים גבריים" שמוכיח גם לקנדס אוונס וגם לכל האחרים שזה בסדר להתלבש איך שאתה רוצה .קנדס אוונס ענתה "הארי סטייל ֹס יכול לעשות כל מה שהוא רוצה ,אבל אני חושבת שהוא והשמלה הזאת נראים טיפשים ".
מעת לעת -עמוד 5
החגים בישראל הריסון אנדלמן ,כיתה י״א תורגם על ידי טל צבר ,כיתה י׳ החגים היו חוויה רוחנית מרוממת ,אך זו גם היתה תקופה עמוסה .בחודש הזה נתנו לנו אפשרות לטייל ברחבי ישראל בחגים .למרות שבראש השנה היינו בבידוד ,עדיין יכולנו להנות ולאכול יחד ארוחות ערב בחוץ ,תוך שמירה על מרחק .למרות שזמן הסגר היה בעייתי ,ראש השנה פתח לנו חוויות חדשות שציפינו להן .בשבוע של יום כיפור הכיתה שלנו יצאה לטיול בירושלים .הרחובות היו שקטים (חוץ מהרעש של הבטן הרעבה שלנו) ,הלכנו והרגשנו רגע של שקט כאילו הזמן בירושלים עצר .הייתה לנו הזדמנות
לשיר ולרקוד ברחוב ולהעריך באמת את ישראל ואת המסורת היהודית .בסוף יצאנו לכותל לסיום יום כיפור. כשהקשבתי לתקיעת השופר ,לבכי האנשים ולתפילות של הישראלים ,הרגשתי בבית. בסוכות חזרנו להוד השרון .לאחר שטיילנו הרבה ,היה נחמד לעשות הפסקה קטנה .יכולנו לאכול ארוחות בסוכה ולבלות עם חברינו היקרים. בסך הכל ,החגים בישראל שינו את חיי .הם נתנו לי הרגשה של שייכות ונתנו לי הזדמנות לומר תודה לכל מי שאני מכיר .אני כל כך שמח על ההזדמנות לגור בישראל!
אירגון שמציל חיים ניקול אפלבוים ,כיתה י״א
כשהייתי במוס בישראל ,עשיתי כל כך הרבה דברים מיוחדים ,אבל הדבר הכי חשוב לי היה כשביקרתי בארגון ״להציל את לב הילד״ ליד תל אביב .זה היה כל כך מדהים לראות כמה אומץ לב יש לילדים הקטנים האלה .זה ארגון בישראל, שבאים אליו ילדים חולי לב ממדינות שונות ,כדי לעבור ניתוח לב .אחר כך ,יש להם תקופה של החלמה של חודש ויותר. אני נהניתי מהניסיון הזה וגם למדתי ממנו הרבה. הייתי מופתעת לראות על מה ילדים קטנים יכולים להתגבר .למרות שבחרתי לעשות את הביקור הזה כחלק מתוכנית ּ ,BICEPהניסיון הזה שינה את השקפת העולם שלי .אחד הסיפורים ששמעתי היה שבחלק אחד של אפריקה ,היה רק מנתח לב
אחד לילדים ,ולא היו לו כלים לעזור לילדים .אחד הילדים ,אם היה נשאר באפריקה ולא טס לישראל לעשות ניתוח ,לא היה נשאר בחיים .האנשים בארגון הזה הצילו המון ילדים ממדינות שונות. הילדים ,שעברו אתגרים קשים הצליחו לשמור על רוח חזקה .כשהגענו לשם הילדים רצו אלינו בשמחה ואפילו רקדו איתנו ולימדו אותנו ריקודים אפריקאים. אני מודה מאוד על האפשרות להיות בתוכנית הזאת וגאה מאוד בילדים האלו.
מעת לעת -עמוד 6
חשיבות האוכל סמרה אפברג ,כיתה ז'
האוכל חשוב לי ,כי אוכל נותן לי אנרגיה לכל היום .בארוחת הבוקר שלי יש ביצה והיא נותנת לי אנרגיה כשאני בבית הספר .אני גם חושבת שאוכל משמח אותי .אכילת אוכל מתוק נותן לי להרגיש שמחה ,כי זה מיוחד .אני גם חושבת שאוכל חשוב ,כי אוכל מספר לנו את ההיסטוריה שלנו ,כמו כשסבתא שלי נותנת לי מתכונים .אוכל חשוב בחיים שלי. כל יום המשפחה שלי אוכלת ארוחת ערב ביחד ואנחנו מדברים על היום שלנו .בשולחן האוכל אני תמיד צוחקת. ארוחת ערב מצחיקה את כל המשפחה שלי.
תה מסביב לעולם טל צבר ,כיתה י׳ מיכאלה גרבר ,כיתה י׳ אנשים מכל העולם שותים תה ,כל אחד לפי המסורת שלו .חלק מסוגי התה שאנחנו מכירים הם :תה לבן, צהוב ,ירוק ,אולונג ,שחור וקמומיל .סוגי התה שונים אחד מהשני ,לפי הצמח שבו משתמשים ובדרך שמשתמשים בו ,אבל לרוב סוגי התה יש אותם היתרונות :תה עוזר למערכת החיסונית ,הוא עוזר למנוע סרטן ,ואפילו עוזר ללב. המקור של תה ירוק ותה לבן הוא מסין .תה לבן עושים מפרחים קטנים של צמח ,יש בו הרבה נוגדי חמצון והוא גם עוזר ללב .תה ירוק מכינים מעלים יבשים והוא עוזר לבריאות הלב ושומר על חום גוף. תה שחור בה מהודו כי זה מקום חם עם מזג אוויר טוב. התה מיוחד ,מכיוון שיש לו טעם חזק בנוסף לקפאין שמעורר .לתה שחור יש גם מגוון של יתרונות בריאותיים והוא יכול לעזור עם דלקות בגוף ,ולתת אנרגיה.
חברות מדברות על תה.... רבקה :היי טל ,מה שלומך? טל :שלום .עכשיו חזרתי מבחינה קשה מאוד ,אבל הכל בסדר מכיוון שאני שותה את התה האהוב עליי :תה ירוק. רבקה :באמת? אני מאוד אוהבת תה צ׳אי .זה תה בצבע חום .אני אוהבת לשתות אותו ,מפני שהוא עוזר להוריד לחץ דם .זה אפילו עוזר לי לחשוב ולהירגע. טל :וואו .אני אוהבת תה ירוק מפני שזה עוזר לי להירגע והוא טעים טעים .את יודעת שזה גם עוזר למנוע סרטן. בנוסף ,זה עוזר לעור שלי להיראות מבריק וחלק .אבל, אני עדיין אוהבת הרבה סוגי תה נוספים .עכשיו קניתי תה שחור ,תה נענע ,תה קמומיל ,ואפילו תה ג׳ינג׳ר. רבקה :איזה יופי! אולי נביא לכל החברות שלנו את התה הכי אהוב עליהן? אני יודעת שמרגלית מאוד אוהבת תה שחור ,כי יש בזה קפאין וזה עוזר לה להתעורר בבוקר. טל :כן ,אני שמעתי שלתה שחור יש הרבה נוגדי חמצון וזה אפילו יכול לעזור עם לחץ דם .אני חושבת שזה רעיון נפלא! אני חושבת שרחל אוהבת תה קמומיל ,נכון? רבקה :את צודקת! רחל אמרה לי שהיא לא ישנה טוב, ותה קמומיל עוזר לשינה. טל :אילו עוד חברות שלנו אוהבות תה? אולי יהודית ,בואי נשאל אותה…
תה צהוב הוא סוג נוסף של תה סיני שעובר תהליך דומה לתה הירוק והלבן ,וגם בו מייבשים עלים .תה צהוב הוא סוג של תה שמוכר ברוב הבתים כתה אמיתי .התה כמה אתם יודעים על תה? הצהוב עוזר לבריאות ,מוריד לחץ דם ,וגם בו הינה בוחן! יש נוגדי חמצון.
מעת לעת -עמוד 7
של מי הכוס? הרבה מורים אוהבים לשתות תה וקפה בבית הספר .תנחשו של מי הכוסות האלה. המורים :ד״ר זיסקינד /רב וויס /מר זימרמן /גברת גרולניק /גברת שטרן /רב יונדורף /מר סילבר /גברת ווילסון / גברת גולדשטיין /מר דורש /גברת סיטנפילד /המורה מור /רב ליסק /רב לבינגסטון /המורה שרית /גברת ג׳יליו
מעת לעת -עמוד 8
פלורליזם בברק? קלייר מנסהיים ,כיתה י״א *המאמר הבא נכתב עם מידע משנת 2020 בבית ספר ברק אנחנו מאוד גאים בפלורליזם שלנו; אנחנו משתמשים במילה הזאת כל הזמן .אבל עד כמה התלמידים חושבים שברק הוא בית ספר פלורליסטי? פה תמצאו את הסטטיסטיקה משאלון שענו עליו 97 תלמידים. מבחינה פוליטית %12.4 ,מהתלמידים אמרו שהם תומכים בשמאל הקיצוני ו %17.5אמרו שהם במרכז .רוב של %59.8מהתלמידים חשבו שרוב התלמידים שייכים לשמאל המתון .השמאל המתון הוא באמת העמדה של רוב התלמידים ,עם רוב של .%45.4מעניין ,שרק %7.2 מכלל התלמידים חשבו שרוב התלמידים משתייכים לימין .זה עקבי עם הנתונים ,כי רק %23.7אומרים שהם בימין ו %4.1אומרים הם בימין הקיצוני .לשאלה האם מרגישים שאחרים מכבדים את הדעות הפוליטיות שלהם ,רוב של %34אמרו שהם תמיד מרגישים שמכבדים אותם .יש מגוון גדול של דעות בין התלמידים. הנקודה החלשה ביותר של ברק היא מגוון הגזע%97.9 . מהתלמידים לבנים %5.1 .אמרו שהם לא לבנים; %2.1 לטינים %2 ,מהמזרח התיכון ,ו %1מצפון אפריקה. מבחינת מוצא %90.7 ,אשכנזים %20.6 ,ספרדים ,ו%3.1 חושבים שהוא לא ,ו %3אמרו שברק לפעמים מסביר פנים מאוד ולפעמים לא .על התשובות מתוך הקהילה, %3.1אמרו שהם תמיד מרגישים בטוח ומכובד%5.2 , אמרו שהם מרגישים בטוח ומכובד רוב הזמן%7.2 , אמרו לפעמים ,ו %3.1אמרו שברק לא מרחב בטוח להם. הפלורליזם בברק זורח הכי טוב מבחינה פוליטית וזרם ביהדות אבל ,מבחינת גזע ,עדה ,הכנסה ,מיניות ומגדר,
ברק צריך לעשות מאמץ לפתוח את הקהילה ולהיות מקום בטוח יותר עבור מי שאינו מיוצג או מיוצג פחות. מזרחים %82.5 .מהתלמידים תמיד מרגישים שמכבדים את המוצא שלהם %16.5 ,אמרו שרק לפעמים הם מרגישים שמכבדים אותם .רוב התלמידים שלא מזוהים כלבנים ואשכנזים אמרו שלפעמים לא מכבדים אותם. %66מהתלמידים מגיעים ממשפחות אמידות ו%23.7 מגיעים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה .רק %10.3 מגיעים מהכנסות בינוניות או הכנסות נמוכות .לכן ,זה הגיוני שרק %5.2מן התלמידים חושבים שתלמידים מכל רקע כלכלי מיוצגים. באשר לקהילת להט״ב %76.3 ,+מזדהים כסטרייטים ו %29.9לא .מתוך ה %13.4 ;%29.9נמשכים למספר מינים %3.1 ,הומואים %4.1 ,מזדהים עם ארומנטי ו/ או אסקשואל .גם היו הרבה תלמידים שלא ידעו לגבי הזהות המינית שלהם %43.3 .מזדהים גברים סיסג׳נדרים (ילדים שלא טרנס) ,ו %53.6נשים סיסג׳נדרות %3.1 .מזדהים עם הקהילה טרנס ,אבל רוב לא ידעו איך .מחוץ לקהילה הקווירית %54.6 ,חושבים שברק מסביר פנים מאוד לכל אחד מלהט״ב%22.6 ,+ חושבים שהוא לא ,ו %3אמרו שברק לפעמים מסביר פנים מאוד ולפעמים לא .על התשובות מתוך הקהילה, %3.1אמרו שהם תמיד מרגישים בטוח ומכובד%5.2 , אמרו שהם מרגישים בטוח ומכובד רוב הזמן%7.2 , אמרו לפעמים ,ו %3.1אמרו שברק לא מרחב בטוח להם. הפלורליזם בברק זורח הכי טוב מבחינה פוליטית וזרם ביהדות אבל ,מבחינת גזע ,עדה ,הכנסה ,מיניות ומגדר, ברק צריך לעשות מאמץ לפתוח את הקהילה ולהיות מקום בטוח יותר עבור מי שאינו מיוצג או מיוצג פחות.
מעת לעת -עמוד 9
עונה מוצלחת לקבוצת הטניס מרגלית אנגלנדר וטליה הורטיג ,כיתה ט׳ לקבוצה של הטניס בנות היתה התחלה קשה .המורה שרה סטריק התנדבה לעזור לקבוצה ולהיות המאמנת שלהן כמה שבועות אחרי שהעונה התחילה .היא אמרה שהיא מאוד רוצה ״שלכל הבנות בקבוצה תהיה חוויה טובה וכיף״ וגם ״לתת לכל הבנות את החוויה הטובה שהייתה לה עם המאמנים שלה״ כשהיא למדה טניס. בהתחלה זה היה קצת קשה לקום בבוקר מוקדם ביום ראשון ולצאת מהמיטה לאימון מוקדם ,המאמנת סטריק תמיד עשתה את האימון כייפי ולמדנו הרבה מאוד ממנה. היא היתה משמיעה מוזיקה חזקה ברמקולים שלה וזה עזר לנו לעבוד קשה ולא לוותר. המאמנת סטריק היא גם המורה למתמטיקה בברק. כששאלנו אותה מה היא אוהבת ללמד יותר -מתמטיקה או טניס ,היא אמרה לנו שקשה לה לבחור כי שני הדברים עוזרים לתלמידים להתקדם ולהצליח. המאמנת סטריק אומרת שכל הבנות היו ״יותר טובות ב- %110״ בסוף העונה ממה שהן היו בהתחלה. זאת הצלחה שהיה אפשר לעשות רק בגלל העזרה של המאמנת סטריק!
הקבוצה התחילה את העונה עם שני הפסדים ,אחד אחרי השני ,אבל בסוף העונה הקבוצה ניצחה בתחרות בכנס ,וגם באליפות הפן-ניו ג׳רסי!! המאמנת סטריק אמרה שהיא לא יכולה לחשוב על סיום יותר טוב מזה. יש לנו הרבה זכרונות טובים מהעונה הזאת ,כמו הניצחון הדרמטי נגד קבוצה של בית ספר פרקיומן ,וכמובן הניצחון של האליפות ,אבל המאמנת סטריק אומרת שהזיכרון שהיא הכי אוהבת זה היום שתלמידות כיתה י״ב שיחקו ,כי כולם באו לתמוך בשחקניות ,כאילו כולם קבוצה אחת גדולה!
מעת לעת -עמוד 10
ספורט ודיפלומטיה טל צבר ,כיתה י׳ משי רוזנפלד היא ספורטאית שנולדה בתל אביב .היא בת ,36והיא הגיעה לשיא בג׳ו ג׳יטסו כשהיא הייתה בת .18המטרה של ג׳ו ג׳יטסו היא לשים את המתחרה על הרצפה .צריכים ללמוד את כל הטכניקות הנדרשות של הספורט .לפני 12שנים ,בשנת ,2004קרתה למשי ולמשפחתה טרגדיה ,תאונת דרכים בצומת כפר יונה. שלושה מהתלמידים נהרגו ,ביניהם לוטם ודקל רוזנפלד, אחיות של משי .ענף הספורט הזה ,ג'ו-ג'יטסו ,עזר לה אחרי התקופה הקשה להיות אלופת העולם שהיא היום. משי ייצגה את מדינת ישראל בטורניר באבו-דאבי. כשהיא זכתה במדליית זהב ,היא הייתה אלופת העולם בג'ו-ג'יטסו לנוער .היא חזרה הביתה מאבו דאבי עם שתי מדליות זהב ,ארבע מדליות כסף ושבע מדליות ארד ,אבל המנון התקווה ודגל ישראל היו חסרים באופן בולט בטקסי המדליות .למרות זאת ,המתחרים קבלו אותה במחיאות כפיים באמירויות ,אך משי עדיין הייתה מאוד מאוכזבת. משי תמיד אהבה לייצג את מדינת ישראל .כשהיא חזרה לארץ עם הקבוצה כולם מחאו להם כפיים וכל האוהדים שמחו לראותם .אבל ,העובדה שדגל ישראל היה חסר גרם לה להיות עצובה .למרות זאת ,היא חשבה שהקבוצה שלה נלחמה מדהים ,והיא הייתה מאוד גאה בהם. מכיוון שלישראל ולאיחוד האמירויות לא היו יחסים דיפלומטיים בעבר ,הצוות הישראלי היה מוכרח להתחרות תחת הפדרציה הבינלאומית של ג'ו-ג'יטסו .המארגנים
טענו שישראלים לא יכולים להחזיק את הדגל שלהם ,והם יצטרכו לייצג את ארגון הג׳ו ג׳יטסו הישראלי .ישראל היא המדינה היחידה שהייתה בלי סמל של מדינתם. היחס עם איחוד האמירוית היה קר במשך הרבה שנים, אבל ב ,2010-היחסים הבלתי רשמיים של המדינות השתפר וגרם להן להתחיל ב"שיתוף פעולה לא רשמי נרחב" שהיה על בסיס העמדה שלהם עם איראן .עכשיו, האמירויות המאוחדות חתמו על חוזה שלום עם ישראל שנקרא "הסכמי אברהם".
מעת לעת -עמוד 11
כדורגל ופוטבול ניבה כהן ,כיתה י״א כדורגל הוא ספורט פופולרי ברוב העולם .שחקנים מנסים לבעוט כדור לצד האחר של המגרש כדי להבקיע שער. באותו זמן ,הקבוצה האחרת מנסה לעצור אותם בעזרת השוער שלהם .מי שמבקיע יותר מנצח .בארצות הברית משחקים פוטבול ,או כדורגל אמריקני .שתי הקבוצות רוצות להבקיע טאצ׳דאונים .טאצ׳ דאון קורה כששחקן ההגנה זורק את הכדור לשחקן בתוך ה"אנד זון" ,מהצד השני של קו לבן ,והוא תפס אותו. יש לכדורגל ופוטבול המון דברים דומים .שניהם ענפי ספורט של קבוצות ,לא יחידים ,וכולם צריכים להשתתף כדי להצליח .גם בפוטבול וגם בכדורגל ,יש אחד עשר שחקנים מכל קבוצה במגרש במשך המשחק .יש כדור בפוטבול ובכדורגל ,ויש כללים ושופטים ששומרים עליהם. למרות ששחקנים בועטים את הכדור יותר בכדורגל ,הם גם לפעמים בועטים את הכדור בפוטבול .המשחקים קורים במגרשים בחוץ ,מתחת השמש או בזמן גשם. למרות הדברים המשותפים ,פוטבול וכדורגל הם יותר שונים מדומים .יש לכדורים צורות שונות .הכדור בכדורגל הוא עגול ,ובדרך כלל לבן; הכדור בפוטבול הוא חום ואליפסי ,וגם יותר גדול מאשר כדורגל .בכדורגל ,יש שער גדול על האדמה .גם בפוטבול יש ׳׳שער,׳׳ אבל הוא יותר גבוה ,ואין לו עמוד למעלה .השחקנים בפוטבול זורקים את הכדור יותר מאשר בועטים בו .בכדורגל ,רק השוער יכול לזרוק את הכדור .בעולם ,הרבה יותר אנשים צופים בכדורגל מאשר בפוטבול .פוטבול נקרא כדורגל אמריקני, כי מדינות אחרות לא באמת משחקות את ענף הספורט הזה. כדורגל נולד לפני יותר מאלפיים שנים .לא באמת יודעים איפא כדורגל נולד :אולי בסין ,יוון ,או רומא .למרות השורשים האלה ,אנגליה הפכה את הכדורגל למה שאנחנו מכירים היום .הם כתבו את הכללים למשחק הראשון .למשל ,הם כתבו שאסור להשתמש בידיים. קוראים לכדורגל ׳׳כדורגל׳׳ משום שמשתמשים ברגלים כדי לבעוט בכדור ולנצח .בארצות הברית ,אנשים קוראים לכדורגל ׳׳סוכר,׳׳ אבל השם ׳׳סוכר׳׳ נולד באנגליה .פעם, ׳׳סוכר׳׳ ו׳׳כדורגל׳׳ תיארו ענפי ספורט אחרים ,אבל היום, הם אותו דבר.
פוטבול נולד בארצות הברית בסוף המאה ה––.19 פוטבול הפך לפופולרי כשאוניברסיטאות התחילו לשחק בו .פוטבול היה שילוב בין כדורגל לרוגבי ,ומשום שהם שיחקו אותו באוניברסיטת הרווארד ,קראו לו ׳׳משחק בוסטון.׳׳ בהתחלה ,פוטבול היה מאוד דומה לכדורגל, ואז הם קראו לו ׳׳פוטבול׳׳ (באנגליה ,׳׳פוטבול׳׳ מתאר כדורגל) .אחרי כמה זמן ,המשחקים הפכו להיות יותר כמו משחקי רוגבי מאשר משחקי כדורגל ,אבל הם שמרו על השם ׳׳פוטבול.׳׳ היום ,גם פוטבול וגם כדורגל הם ענפי ספורט פופולריים. בכל העולם יש אוהדים של כדורגל .הם מעודדים את הקבוצות שלהם בגביע העולם ,טורניר כדורגל עולמי. בארצות הברית ,אנשים מעדיפים פוטבול על כדורגל. הסופרבול הוא המשחק האחרון בחורף ,שכולם רוצים לנצח בו. באולימפיאדה יש גם כדורגל גברים וגם כדורגל נשים. פוטבול לא באולימפיאדה ,כי לא כל המדינות משחקות אותו .למרות שהם שונים ,גם כדורגל וגם פוטבול נותנים לאוהדים משהו לצפות לו ,לצפות בו לאהוב.
מעת לעת -עמוד 12
ישראלה קנדוב ,כיתה ו׳ ליענה פיומן ,כיתה ו׳