פרק 1 1ספר דברי טובית בן טוביאל בן ענניאל בן עדואל בן גבאל מזרע עשהאל משבט נפתלי; 2מי בימי אויב מלך אשור הובא בשבי מתיסבה אשר מימין העיר ההיא ,הנקראת כראוי נפתלי בגליל מעל עשר. 3אני טובית הלכתי כל ימי חיי בדרכי אמת וצדק ,ועשיתי צדקה רבה לאחי ולעמי ,אשר בא איתי לנינווה ,אל ארץ אשור. 4וכאשר הייתי בארצי בארץ ישראל בהיותי צעיר ,נפלו כל שבט נפתלי אבי מבית ירושלים הנבחר מכל שבטי ישראל למען יזבחו כל השבטים .שם ,שם מקדש משכנו של עליון הוקדש ונבנה לכל הדורות. ַָּפרה הַַּב עַל. 5וִַּיזְְּבחּו ָּכל-הְַּׁש ָבטִים אֲֶׁשר-יַחְָּד וּ ,ובֵית ָאבִי נַפְָּת לִי ,אֶל-ה ָ 6אבל אני לבדי הלכתי לעתים קרובות לירושלים בחגים ,כפי שנקבעה לכל עם ישראל בגזרת עולם ,בבכורים ועשירי גידול ,עם גזירה ראשונה; ונתתי על המזבח לכהנים בני אהרן. 7את העשירי הראשון מכל הגידול נתתי לבני אהרן ,אשר שרתו בירושלים :עוד עשירית מכרתי ,והלכתי ,והוצאתי אותו מדי שנה בירושלים. 8ואת השלישי נתתי לאלה אשר נאמנה כפי שציוותה אותי דבורה אמו של אבי ,כי נשאתי יתום מאבי. 9יתר על כן ,כשהגעתי לגיל של גבר ,התחתנתי עם אנה ממשפחתי ,וממנה הולדתי את טוביאס. 10וכשהובלנו בשבי נינוה ,אכלו כל אחי ואלה ממשפחתי מלחם הגויים. 11אבל שמרתי את עצמי מאוכל; 12כי זכרתי את אלוהים בכל לבי. 13והעליון נתן לי חסד וחסד לפני האויב ,כדי שהייתי הספק שלו. 14והלכתי אל מדי ועזבתי בנאמנות עם גבאל אחיו של גבריה ברג'ס עיר מדי עשרה ככר כסף. 15עת מת האויב ומלך סנחריב בנו במקומו; אשר נחלתו הייתה מוטרדת ,שלא יכולתי להיכנס למדיה. 16ובזמן אויב נתתי נדבה רבה לאחי ונתתי לחמי לרעבים. 17ובגדי לעירומים ,ואם ראיתי איש מעמי מת ,או מטיל את חומות נינוה ,קבורתי אותו. 18ואם הרג המלך סנחריב בבואו וברח מיהודה ,קבורתי אותם בחשאי; כי בחמתו הרג רבים; אך הגופות לא נמצאו ,כאשר חיפשו אותן מהמלך. 19וֵַּילְֶך ֶאחָד מִן-נִנְיָנִים ְוהִתְ לֵַּלן ָעלַי אֶל-הֶַּמ לְֶךְ ,ו ָקב ְַרִּת י אֹותָ םְ ,ו ִהסְַּת ְרִּת י .מתוך הבנה שביקשו להרוג אותי ,נסוגתי מפחד. 20אז נלקחה כל חפצי בכוח ,ולא נשאר לי דבר מלבד אנה אשתי ובני טוביאס. 21ולא עברו חמישה וחמישים יום לפני שהרגו אותו שניים מבניו ויברחו אל הרי עררת; וִַּימְֹלְך אֶת ס ְַרְּכדֹונֹוס ְּבנֹו אֶתַּ-ת חֲבֹו; אשר מינה על חשבונות אביו ועל כל ענייניו את אחיכרו את בן אחי ענאל. 22ואחיכרוש הפציר בי וחזרתי לנינווהַ .ויְהִי ֲאחִיכָרֹוׁש ֹּכפֶר וְׁשֹומֵר הַחֹותָ ם ְוהִַּמְׁשָּפח ְו ַהחֲִׁשיבִיםַ ,וִּיָּק בֵׁש אֹותֹו ס ְַרכְדֹונֹוס לידו ,והוא היה בן אחי. פרק 2 1עכשיו כשחזרתי הביתה ,ואשתי אנה הושבה לי ,עם בני טוביאס ,בחג השבועות ,שהוא החג הקדוש של שבעת השבועות ,הוכנה לי ארוחת ערב טובה ,שבה התיישבתי לאכול. 2וכאשר ראיתי שפע בשר ,אמרתי לבני ,לך והבא את העני כל אשר תמצא מאחינו ,אשר זכר לה'; והנה אני מתעכב בשבילך. 3אבל הוא חזר ואמר ,אבא ,אחד מבני עמינו נחנק וגורש בשוק. 4ואז לפני שטעמתי בשר כלשהו ,התחלתי לעלות ולקחתי אותו לחדר עד שקיעת השמש. 5אז חזרתי ורחצתי ואכלתי את בשרי בכבדות. 6זכרו את הנבואה ההיא של עמוס ,כמו שאמר ,חגיכם יהפכו לאבל ,וכל שמחתכם לקינה. 7על כן בכיתי ואחרי שקיעת השמש הלכתי ועשיתי קבר וקברתי אותו. 8אבל שכני לעגו לי ואמרו עוד לא ירא האיש הזה להרוג על הדבר הזה :מי ברח; ובכל זאת ,הנה הוא שוב קובר את המתים. 9עוד באותו הלילה חזרתי מן הקבורה וישנתי ליד חומת חצרי ,מזוהם ופניו נגלו. 10ולא ידעתי כי דרורים היו בקיר ועיני פקוחות ,הדרורים אילמים גללים חמים לתוך עיני ,ולבן באה בעיניי ,והלכתי אל הרופאים ,אך הם לא עזרו לי .אחיכארוס אכן הזינה אותי ,עד שנכנסתי לאלימאיס. 11ואשתי אנה אכן לקחה עבודות של נשים לעשות. 12וכאשר שלחה אותם הביתה אל הבעלים ,הם שילמו את שכרה ומסרו לה גם מלבד גדי. 13וכשהיה בביתי והתחיל לבכות ,אמרתי לה ,מנין הנער הזה? זה לא גנוב? למסור אותו לבעלים; כי אסור לאכול כל דבר שנגנב. 14אבל היא השיבה לי :זה ניתן במתנה יותר מהשכר .ואמנם לא האמנתי לה ,אלא גזרתי עליה למסור לבעלים :ונתביישתי בהֲ .אבָל ָהי ְתָ ה ָענָה ָעלַי :אֵיפ ֹה אֶת הְַּנדָ בָה ְואֶת צִַּד יקֶָך? הנה אתה וכל מעשיך ידועים.
פרק 3 1אז בכיתי ,ובצערי התפללתי ,לאמר: 2ה' צדיק אתה וכל מעשיך וכל דרכיך חסד ואמת ואתה שופט באמת וצדק לעולם. 3זכור אותי והבט בי אל תעניש אותי על חטאי ועל בורותי ועל חטאי אבותי אשר חטאו לפניך. 4כי לא שמעו למצוותיך על כן נתת אותנו לשלל ולשבי ולמות ולפתגם חרפה לכל הגויים אשר אנו מפוזרים בהם. 5ועתה משפטיך רבים ואמיתיים עשה אתי לפי חטאי ואבותי כי לא שמרנו את מצוותיך ולא הלכנו באמת לפניך. 6ועתה עשה איתי כטוב בעיניך ,וצווה לקחת את רוחי ממני ,למען נתפזר ,ואהיה אדמה :כי מועיל לי למות מאשר לחיות ,כי שמעתי שקר .חרפות וצער רב :צוו כי אנצל עתה מן המצוקה הזאת ,והלכתי אל מקום עולם :אל תשוב פניך ממני. 7התרחש באותו היום ,כי בעקבתן עיר של מדי שרה בת רגואל נזפה גם משרתות אביה; 8כי היא הייתה נשואה לשבעה בעלים ,אשר הרג אסמודאוס הרוח הרעה ,לפני ששכבו עמה .האם אינך יודע ,אמרו ,כי חנקת את בעליך? כבר היו לך שבעה בעלים ,ולא נקראת על שם איש מהם. 9למה אתה מכה אותנו עבורם? אם ימותו ,לך אחריהם ,לעולם לא נראה עליך בן ובת.
10כששמעה את הדברים האלה ,התעצבה מאוד ,וחשבה שחנקה את עצמה; וַֹּתאמֶרַּ :בת ֲאבִי הִיחִידָ ה ֲאנִי ְואִם ֶאעֱֶׂשה ָּכְך ,י ִ ְהי ֶה לֹו ִלח ְָרפָהְ ,ו ָהבִיא אֶת זִ ְקנָתֹו ַּב ֲעגָבָה אֶל הַָּק בָר. 11התפללה אל החלון ואמרה ברוך אתה ה' אלוקי ושמך קדשך וכבודך יתברך ונכבד עד עולם ,ישתבחו כל מעשיך לעולם. 12ועתה ,ה' ,שמתי את עיני ואת פני אליך. 13ותגידו הוציאני מהארץ לבל אשמע עוד את החרפה. 14אתה יודע ,אדוני ,שאני טהור מכל חטא עם האדם, 15ומעולם לא זיהמתי את שמי ואת שם אבי בארץ שבי :בת יחידה של אבי אני ,ואין לו ילד ליורש ,לא קרוב ולא בן .מחיו ,אשר אשמור את עצמי לו לאשה: ּור ָחמִים ָעלַי ֹלא אְֶׁש מַע עֹוד ח ְִרָּפה. שבעת בעלי כבר מתים; ולמה לי לחיות? ֲאבָל אִם ֹלא לְָך אֲֶׁשר אֱמֹותְ ,צוָה ְלהִתְ קֵַּׁשר ֵאלַי ְ 16אז נשמעו תפילותיהם של שניהם לפני מלכות האל הגדול. יז וישלח רפאל לרפא את שניהם דהיינו להרחיק את לובן עיני טובית ולתת את שרה בת רגל לאשה לטוביאס בן טובית; ולקשור את אסמודאוס הרוח הרעה; כי היא הייתה שייכת לטוביאס בזכות הירושה .באותה שעה באה טובית הביתה ,ונכנסה לביתו ,ושרה בת ראגל ירדה מחדרה העליון. פרק 4 1ביום ההוא זכר טובית את הכסף אשר התחייב לגבאל בזעם של תקשורת. ב וַֹּיאמֶר עִּמֹוָ ,ח ַפקְִּת י לַָּמ וֶת; מדוע איני קורא לבני טוביאס שאגיד לו על הכסף לפני מותי? 3וִַּיק ְָרא אֹותֹו וַֹּיאמֶר ְּב נִי ַּכָּמתִ י ְקבֵר אֹותִ י; ואל תבזה את אמך ,אלא כבד אותה כל ימי חייך ,ועשה אשר ימצא חן בעיניה ,ואל תצער אותה. 4זכור בני כי ראתה סכנות רבות עבורך בהיותך בבטן ובמתה קבור אותה על ידי בקבר אחד. 5בני ,זכור לה' אלוהינו כל ימיך ,ואל תעשה רצונך לחטוא ולעבור על מצוותיו :עשה ביושר כל ימיך ואל תלך בדרכי עוולה. 6כי אם תנהג באמת ,יצליחו לך מעשיך ולכל החיים בצדק. 7תן נדבה מרכושך; וכאשר תיתן נדבה ,אל תתקנא עינך ,ואל תפנה פניך מכל עני ,ופני אלהים לא ישובו ממך. 8אם יש לך שפע תן צדקה בהתאם :אם יש לך רק מעט אל תפחד לתת לפי המעט הזה. 9כי אתה אוצר לך אוצר טוב ליום ההכרח. 10כי נדבה מצילה מן המוות ,ולא סובלת לבוא בחושך. 11כי נדבה היא מתנה טובה לכל הנותנים אותה לעיני העליון. 12היזהרו מכל זנות בני ,וקח בעיקר אשה מזרע אבותיך ,ואל תקח אישה זרה לאישה ,שאינה משבט אביך כי בני הנביאים אנו ,נו ,אברהם , .יצחק ויעקב :זכור בני כי אבותינו מלכתחילה ,כי כולם נשאו נשים ממולדתם ,והתברכו בבניהם ,וזרעם ירשו את הארץ. 13על כן ,בני ,אהב את אחיך ,ואל תבזה בלבך את אחיך ,בני ובנות עמך ,בכך שלא יקח מהם אשה :כי בגאווה חורבן וצרה רבה ,ובזימה ריקבון .ומחסור גדול: כי זימה היא אם הרעב. 14אל תשהה שכר איש אשר עשה לך ,אלא תן לו על הסף כי אם תעבוד את ה' ,גם הוא ישלם לך :היזהר בני בכל דבר שאתה עושה .ותהי חכם בכל שיחך. 15לא תעשה את זה לאיש אשר אתה שונא :אל תשתה יין לשתותך ,ושכרות אל תלך עמך במסעך. טז תן מלחםך לרעבים ומבגדיך לערומים; ולפי שפעך תן נדבה :ואל תתקנא עינך כאשר אתה נותן נדבה. 17שפך לחמך על קבורת הצדיק ,אך לא תן דבר לרשע. 18בקשו עצה מכל חכמים ואל תזלזל בכל עצה מועילה. 19ברוך את ה' אלוהיך תמיד וחפצו בו שיהיו דרכיך ושיצליחו כל נתיביך ועצותיך כי לא יעץ כל גוי; אבל ה' בעצמו נותן את כל הטוב ,והוא משפיל את מי שירצה ,כרצונו; עַָּת הְּ ,ב נִי ,זָכ ֹר אֶת ִמ ְצוָתַ י ,וְֹלא תִ סְַּת קְָּת ם מִֶּמ נֶָך. 20ועתה אני מסמן את זה להם שהקדשתי עשרה כשרונות לגבאאל בן גבריאל בזעם במדי. 21ואל תירא בני כי עניים נעשנו כי יש לך הון רב אם ירא אלהים ותסור מכל חטא ועשה מה שנעים בעיניו. פרק 5 1טוביאס ענה ואמר ,אבא ,אני אעשה את כל אשר ציווית אותי. 2אבל איך אוכל לקבל את הכסף ,כי אני לא מכיר אותו? 3ויתן לו את כתב-היד ואמר לו חפש לך איש אשר ילך עמך כל עוד חיי ונתתי לו שכר ולך וקבל את הכסף. 4לכן כשהלך לחפש אדם ,מצא את רפאל שהוא מלאך. 5אבל הוא לא ידע; וַֹּיאמֶר ֵאלָיו ,הָכֹול ָל ֶלכֶת אִִּת י ְלזַ ְעמִים? והאם אתה מכיר היטב את המקומות האלה? 6אשר אמר המלאך אלך עמך וידעתי את הדרך היטב כי לנתי אצל גבאל אחינו. 7וַֹּיאמֶר ֵאלָיו טֹובִָּיה ,הִתְ הֵַּלְך לִי עַד אֲֶׁשר אֹודֵ ד לְָאבִי. 8וַֹּיאמֶר ֵאלָיו :לְֵך וְַאל ַאל ִּת ְהי ֶה .וַָּיב ֹא וַֹּיאמֶר אֶל ָאבִיו הִֵּנה ֲאנִי ָמצָאתִ י ֶאחָד ֶׁשֵּילְֶך אִִּת י .וַֹּיאמֶר ק ָָרא אֹותֹו ֵאלַי לְדַ עְִּת י ֵמאֵיזֶה ֵׁש בֶט הּואְ ,ואִם הּוא ָאדָ ם נאמן לְהֹולְֵך עִָּמְך. 9קרא לו ,והוא נכנס ,והצדיעו זה לזה. 10ואמרה לו טובית אחי ,הראה לי מאיזה שבט ומשפחה אתה. 11למי אמר האם אתה מחפש שבט או משפחה או שכיר ללכת עם בנך? וַֹּיאמֶר ֵאלָיו טֹובִית ,אֹודַ עֲ ,אחִי ,אֶת מֹולְדְ ָך ּוְׁש מֶָך. 12ויאמר אני עזריה בן חנניה הגדול ומאחיך.
13וַֹּיאמֶר טֹובִית ,אַָּת ה ָּברּוְך הּואָ ,אחִי; אל תכעס עלי עתה ,כי שאלתי להכיר את שבטך ואת משפחתך; כי אחי אתה ,בן ישר וטוב :כי אני מכיר את חנניה ואת יונתס ,בני סמעיאס הגדול ההוא ,כשהלכנו יחד לירושלים לעבוד ,והקרבנו את הבכורות ואת עשיריות הפירות; וְֹלא נִפְתּו ְּבַׁשַּגת ֲאחֵינּוֲ :אחִי ,אַָּת ה מִן הִַּמ נְחָה. 14אבל אמור לי מה שכר אתן לך? האם תרצה דרכם ביום ודברים נחוצים כמו בני? 15כן ,יתר על כן ,אם תשובו בשלום ,אוסיף משהו לשכרכם. 16אז הם היו מרוצים .וַֹּיאמֶר אֶל-טֹובִָּיה ,הִתְ ַּכֵּנן אֶת-הֶַּמ לְֶך ,וִַּיְׁש לַח ֵאלֶיָך אֱֹלהִים ִמ ְסעָה טֹובָה .וכשהכין בנו את כל הדברים למסע ,אמר אביו ,לך אתה עם האיש הזה ,ואלוהים היושב בשמים יצליח במסעך ,ומלאך האלוהים ישמור אותך .אז יצאו שניהם וכלב הצעיר איתם. 17אבל אנה אמו בכתה ותאמר אל טובית למה שלחת את בננו? האין הוא מטה ידנו בכניסה ויוצאת לפנינו? 18אל תתאוה להוסיף כסף לכסף ,אבל יהיה זה כפסולת לילדנו. 19כי מה שנתן לנו יהוה לחיות בו ,מספיק לנו. 20אז אמרה לה טובית אל תיזהרי אחותי; הוא ישוב בשלום ,ועיניך יראו אותו. 21כי המלאך הטוב יחזק אותו ,ומסעו יהיה משגשג ,והוא ישוב בשלום. 22ואז היא סיימה את הבכי. פרק 6 1ובצאתם במסעם באו בערב אל נהר החידקל וישנו שם. 2וכאשר ירד הצעיר לרחוץ ,זינק דג מהנהר ואכל אותו. 3ואז אמר לו המלאך :קח את הדג .ויאחז הצעיר את הדג ,ומשך אותו אל הקרקע. 4שאליו אמר המלאך פתחו את הדגים וקח את הלב ואת הכבד ואת המרה ותרים אותם בבטחה. 5וַַּיעַׂש הַַּנעַר ַּכ אֲֶׁשר צִָּוה הַַּמ ְלאְָך; וכאשר צלו את הדג ,אכלו אותו ,והלכו שניהם לדרכם עד אשר התקרבו לאקבתן. ְַּגבּורה ֶׁשל הַָּד גִים? 6וַֹּיאמֶר הַַּנעַר אֶל הַַּמ ְלאְָךֲ ,אחִי ֲעז ְַרי ָה ,לָָּמה נֶ ֱעלַב הֵַּלב ְוהַָּכבֹוד ְוה ָ 7ויאמר אליו ,נוגע בלב ובכבד ,אם שטן או רוח רעה מטרידים מישהו ,עלינו לעשן מהם לפני האיש או האישה ,ולא יתעצבן עוד החבורה. 8באשר למרה ,טוב למשוח אדם שיש לו לובן בעיניו ,וירפא. 9וכאשר התקרבו לזעם, 10אמר המלאך אל הצעיר אחי ,היום נלון אצל רגל ,בן דודך; יש לו גם בת יחידה אחת ,ששמה שרה; אדבר עמה למען תינתן לך לאשה. 11כי לך זכותה מגיעה ,כי אתה רק ממולדתה. יב והשפחה נאה וחכמה ועתה שמע אותי ואדבר אל אביה; וכשנחזור מזעם נחגוג את הנישואין :כי אני יודע שרגל אינו יכול לשאת אותה לאחר על פי תורת משה ,אבל הוא אשם במיתה ,כי זכות הירושה היא לך יותר מאשר לכלַ .אחֵר. 13וענה הצעיר למלאך :שמעתי אחי עזריה כי המשרתת הזאת ניתנה לשבעה אנשים שמתו כולם בחדר הנישואים. ׁשלָה; לפיכך גם אני 14ועתה אני בן יחיד לאבי וחושש ,שמא אם אכנס אליה ,אמות כקודם ,כי רוח רעה אוהבת אותה ,שאינה פוגעת בגוף כי אם באים אליהֶ . חושש שמא אמות ,ואביא את חיי אבי ואמי בגללי אל הקבר בצער :כי אין להם בן אחר לקבור אותם. 15ויאמר אליו המלאך האין אתה זוכר את המצוות אשר נתן לך אביך לשאת אשה ממשפחתך? ָלכֵן ְׁש מַע לִיָ ,אחִי; כי היא תינתן לך לאישה; ואל תעשה חשבון רוח רעה; כי באותו הלילה תינתן לך בנישואין. 16ובבואך אל חדר הנישואין תקח את אפר הבושם והנחת עליהם מלבו ומכבד של הדג ותעשן בו. 17והשטן יריח את זה ויברח ולא ישוב עוד לעולם ,אבל כשתבוא אליה ,קום שניכם והתפלל לאל הרחום אשר ירחם עליך ויציל .אתה :אל תירא ,כי היא מונה עליך מראשית; וִַּת ְׁשמ ֹר אֹותָ ּהְ ,והִיא הֹו ֶלכֶת עִָּמְך .יתר על כן ,אני מניח שהיא תלד לך ילדים .עתה ,כאשר טוביאס שמע את הדברים הללו ,הוא אהב אותה ,ולבו נקשר אליה ביעילות. פרק 7 1ובבואם אל-עקבתן ויבואו אל בית רגל ותפגוש אותם שרה ולאחר שהצדיעו זה לזה ,הביאה אותם אל הבית. 2אז אמר רגל לעדנה אשתו ,מה דומה הבחור הזה לטובית בן דודי! 3וישאל אותם רגל מאין אתם אחים? אֲֶׁשר ָאמְרּוֲ ,אנַחְנּו מְִּב נֵי נַפְָּת לִים ,אֲֶׁשר ָׁשבּוי ְּב נִנְי ֶה. 4וַֹּיאמֶר ֲאלֵיהֶם הֵם י ָדַ ְעכֶם אֶת טֹובִית ק ְָרבֵנּו? ויאמרו :אנחנו מכירים אותו .אז אמר ,האם הוא בריא? 5וַֹּיאמְרּו :חַי ַויְהִי ּוב ְִריאּותֹו ,וַֹּיאמֶר טֹובִָּיהָ ,אבִי הּוא. 6אז זינק ראגל ונשק לו ובכה. 7ובירך אותו ויאמר אליו בן איש ישר וטוב אתה .אבל כששמע שטובית עיוורת ,היה עצוב ובכה. 8וכן בכו עדנה אשתו ושרה בתו .ועוד הם אירחו אותם בעליזות; ואחרי שהרגו את איל הצאן ,הניחו בשר על השולחן .אז אמר טוביאס לרפאל ,אחי עזריה, דבר על הדברים אשר דיברת עליהם בדרך ,ותשלח את העסק הזה. 9וידבר את הדבר עם רגל ויאמר רגל לטוביאס אכול ושתה ושמח. 10כי מן הראוי שתנשאי לבתי ,אף על פי כן אודיע לך את האמת. 11נתתי את בתי לשבעה אנשים שמתו בלילה ההוא שנכנסו אליה :אף על פי כן תשמחי .אבל טוביאס אמר ,אני לא אוכל כאן כלום ,עד שנסכים ונשבע אחד לשני. 12אמר רגל אז קח אותה מעתה והלאה כדרך כי אתה בן דודה והיא שלך ,והאל הרחום יצליח לך בכל דבר. 13ויקרא לבתו שרה ותבוא אל אביה ויאחז בידה ויתן אותה לאשה לטוביה לאמר הנה קח אותה בתורת משה והובל אותה אלךַ .אּבָא .ויברך אותם;
14ויקרא לעדנה אשתו ויקח נייר וכתב מכשיר ברית וחתם אותו. 15ואז הם התחילו לאכול. 16לאחר שקרא ראגל את עדנה לאשתו ויאמר לה אחותי תכין חדר נוסף ותביא אותה לשם. 17אשר עשתה כדבריו הביאה אותה לשם ותבכה ותקבל את דמעות בתה ותאמר לה. 18תנחם טוב בתי; אדון השמים והארץ ישמח לך על צערך הזה :תנחם טוב ,בתי. פרק 8 1ואחרי סעודה הביאו אליה את טוביאס. 2ובהלוך זכר את דברי רפאל ולקח את אפר הבשמים וישם עליו את הלב ואת הכבד של הדג ועשה בו עשן. 3אשר הריח כאשר הרחה הרוח הרעה ,הוא ברח אל קצה מצרים ,והמלאך כרך אותו. 4ואחרי זה נסגרו שניהם יחד ,טוביאס קם מהמיטה ,ואמר ,אחותי ,קום ונתפלל כי ירחם ה' עלינו. 5ואז התחיל טוביאס לומר ברוך אתה אלוהי אבותינו וברוך שמך קדשך וכבודך לעולם ועד; יברכו אותך השמים ואת כל בריותיך. 6עשית את אדם ונתת לו את חוה אשתו לעוזרת ולתחייה מהם יצאו בני אדם :אמרת לא טוב שהאדם לבדו; הבה נעשה לו עזר כמוהו. 7ועתה ,ה' ,איני לוקח את אחותי זו לתאווה כי אם ביושר :לכן ,רחמנא ליצלן ,שנוכל להזדקן יחד. 8ותאמר עמו אמן. 9אז שניהם ישנו באותו לילה .ויקם ראגל ,וילך ועשה קבר. 10לאמר אני חושש שמא ימות גם הוא. 11אך כאשר נכנס ראגל אל ביתו, יב אמר אל עדנה אשתו .שלח את אחת המשרתות ותראה אם הוא חי :אם לאו ,נקבור אותו ,ואיש לא ידע. 13אז פתחה המשרתת את הדלת ונכנסה ומצאה את שניהם ישנים. 14ויצא ויאמר להם כי הוא חי. 15ויהל רגל את אלהים ויאמר אלוקים ראוי להלל אתה בכל הלל טהור וקדוש; על כן ישבחו קדושיכם עם כל בריותיכם; ותהללו כל מלאכיך ובחיריך לעולם. טז ְלהִתְ הֵַּלל אַָּת הִּ ,כיִׂ-ש ְמחְָּת נִי; וזה לא בא לי אשר חשדתי; אלא עשית עמנו כרחמיך הגדולים. 17יש לשבח אותך כי רחמת על שניים אשר היו בני יחידי אבותיהם :רחם עליהם ה' וסיים את חייהם בבריאות בשמחה וברחמים. 18ואז רגל הורה למשרתיו למלא את הקבר. 19וערך את חג החתונה ארבעה עשר יום. 20כי בטרם גמרו ימי הנישואין אמר לו רגל שבועה שלא ילך עד תום ארבעה עשר ימי הנישואין; 21ואחר כך יקח את חצי רכושו וילך בבטחה אל אביו; וצריך לקבל את השאר כשאני ואשתי נמות. פרק 9 1וקרא טוביאס לרפאל ויאמר אליו: 2אח עזריה ,קח עמך עבד ושני גמלים ,ולך אל זעמי מדי לגבאאל ,והבא לי את הכסף ,והביא אותו לחתונה. ִּ 3כי ְרגּואֵל נְִׁשַּבע ֶׁשֹּלא ֶאעֱז ֹר. 4אבל אבי סופר את הימים; ואם אתעכב זמן רב ,הוא יצטער מאוד. 5ויצא רפאל וילון אצל גבאל ונתן לו את כתב ידו אשר הוציא שקיות חתומות ונתן לו. 6והשכם בבוקר יצאו שניהם יחד ובאו אל החתונה ויברך טובי את אשתו. פרק 10 1וספר טובית אביו בכל יום וכאשר תמו ימי המסע ולא באו. 2אז אמרה טובית ,האם הם עצורים? או מת גבאל ואין אדם שייתן לו את הכסף? 3לכן הוא הצטער מאוד. 4וַֹּתאמֶר ֵאלָיו אְִׁשּתֹוְּ ,ב נִי מֵתִּ ,כי ָעבַר ָעלָיו; והיא התחילה ליילל אותו ואמרה: 5עתה לא אכפת לי מכלום ,בני ,כי שחררתי אותך ,אור עיני. 6אשר אמרה לו טובית ,שקט ,אל תיזהר כי הוא בטוח. 7וַֹּתאמֶר הִיא ָׁש בֵק וְֹלא תְ ַׁשֵּמה אֹותִ י; הבן שלי מת .ותצא בכל יום בדרך אשר הלכו ,ולא אכלה בשר ביום ,ולא חדלה לילות שלמים לבכות את טוביאס בנה ,עד שיגמרו ארבעה עשר ימי החתונה אשר נשבע רגל כי יעשה .לבלות שם .וַֹּיאמֶר טֹובִָּיה אֶל ַרגְאֵל ,הֵן לִי ָל ֶלכֶתִּ ,כי ָאבִי ְואִִּמי ֹלא נ ְִראֶה עֹוד ל ְָראֹותִ י. 8וַֹּיאמֶר ֵאלָיו ח ֹתֵ נֹו הְִׁשַּת ח אִִּת י ַואֲַׁשַּלח אֶל ָאבִיָך ַוַּיִּגידּו ֵאלָיו הֵיכָל אֶתְ ָך. 9אבל טוביאס אמר :לא; אבל תן לי ללכת לאבא שלי. 10ויקם רגל ויתן לו את שרה אשתו ואת מחצית רכושו ,עבדיו ,ובקר וכסף. 11ויברך אותם ושלח אותם לאמר אלוהי השמים עשה לכם מסע מוצלח בניי. 12ויאמר לבתו כבד את אביך ואת חמתך אשר עתה הוריך למען אשמע דבריך טובים .והוא נישק אותה .עוד אמרה עדנה לטוביאס ,אדון השמים ישיבך אחי היקר ,ותן שאראה את בניך לבתי שרה לפני מותי ,לשמחתי לפני ה' ,הנה אני מסר את בתי אליך .אמון מיוחד; היכן אל תתחננו לרעה.
פרק 11 1אחר הדברים האלה הלך טוביאס לדרכו ,והלל את ה' שעשה לו מסע מוצלח ,ובירך את רגואל ואת עדנה אשתו ,וילך לדרכו עד שהתקרבו עד נינוה. 2ויאמר רפאל לטוביאס אתה יודע אחי איך עזבת את אביך. 3נמהר לפני אשתך ונכין את הבית. 4וקח בידך את מרה הדג .אז הם הלכו לדרכם ,והכלב הלך אחריהם. 5כעת ישבה אנה והסתכלה על הדרך אל בנה. 6וכאשר ראתה אותו בא ואמרה לאביו הנה בנך בא והאיש ההולך עמו. 7ויאמר רפאל ,אני יודע ,טובי ,כי אביך יפקח את עיניו. 8על כן תמשח את עיניו במרה ודקר בה ישפשף והלבנה תיפול ויראה אותך. 9ורצה אנה ונפלה על צוואר בנה ותאמר אליו כי ראיתי אותך בני ,מעתה והלאה אני מרוצה למות .והם בכו שניהם. 10גם טובית יצאה אל הדלת ומעדה ובנו רץ אליו. 11ויאחז באביו ויקץ מרה בעיני אבותיו לאמר תקווה אבי. יב וכאשר החלו עיניו להתחכם ,שפשף אותן; ַַּירא אֶת ָּבנֹו וִַּיֹּפל עַל-צווארו. יג וִַּיגְזַל הְַּל בָן ִמזְוֹות עֵינָיו ו ְ 14ויבכה ויאמר ברוך אתה אלהים וברוך שמך לעולם ועד; ואשריך כל מלאכיך הקדושים: 15כי הלקת ורחמת עלי כי הנה אני רואה את טובי בני .וילך בנו בשמחה ויגיד לאביו את הדברים הגדולים אשר קרו לו במדי. 16ויצא טובית לקראת כלתו בשער נינוה ,שמח והלל את ה' ,וראוהו הולך ,התפלאו כי ראה את עיניו. 17אבל טוביאס הודה לפניהם כי רחם עליו ה' .וכאשר ניגש אל שרה כלתו ,בירך אותה לאמר ,בברכה ,בת ,יתברך ה' אשר הביא אותך אלינו ,וברוך אביך ואמך .והיתה שמחה בכל אחיו אשר בנינוה. 18ויבא אחיכרו ונשבס בן אחיו. 19וחתונתו של טוביאס נשמרה שבעה ימים בשמחה רבה. פרק 12 1ויקרא טובית לבנו טוביאס ואמרה לו בני ראה שיש לאיש שכרו אשר הלך עמך ואתה חייב לתת לו עוד. 2וַֹּיאמֶר ֵאלָיו טֹובִָּיהֲ ,אבִיֹ ,לא ָעזִי לֹו אֶתְ ִּת י לֹו מחצית מהדברים אשר הבאתי. 3כי הוא החזיר אותי אליך בבטחה ,והשלים את אשתי ,והביא לי את הכסף ,וכן ריפא אותך. 4אז אמר הזקן :מגיע לו. 5קרא למלאך ויאמר לו קח מחצית מכל אשר הבאת ולך בשלום. 6ויפרד את שניהם ואמר להם ברוך את ה' הלל אותו והגדל אותו והלל אותו על הדברים אשר עשה לכם לעיני כל החיים .טוב להלל את ה' ולרומם את שמו, ולהראות בכבוד את מעשי ה'; לפיכך אל תתרטטו להללו. 7טוב לשמור על סודו של מלך ,אבל מכובד לגלות את מעשי ה' .עשה את הטוב ,ולא יגע בך רע. 8תפילה טובה בצום ונדבה וצדקה .עדיף מעט עם צדק מאשר הרבה עם עוולה .עדיף לתת נדבה מאשר להניח זהב: 9כי נדבה תציל ממוות ותנקה כל חטא .הנוהגים צדקה וצדקה יתמלאו חיים: 10אבל החוטאים הם אויבים לחייהם. 11בוודאי לא אשמור ממך דברִּ .כי ָאמ ְַרִּת י ,טֹוב ְל ַהק ְִריב סֹוד ֶמלְֶךֲ ,אבָל ָּכבֹוד ִלגְֹלף אֶת ַמעֲֵׂשי ה'. 12ועתה כאשר התפללת ושרה כלתך הבאתי את זכר תפילותיך לפני הקדוש ברוך הוא וכאשר קברת את המתים הייתי איתך גם כן. 13וכאשר לא התעכבת לקום ולעזוב את ארוחתך ללכת ולכסות את המתים ,מעשה טובך לא נסתר ממני ,אבל הייתי איתך. 14ועתה שלח אותי אלהים לרפא אותך ואת שרה כלתך. 15אני רפאל ,אחד משבעת המלאכים הקדושים ,המציגים את תפילות הקדושים ,והנכנסים ויוצאים לפני כבודו של הקדוש ברוך הוא. טז וִַּיכְר ֹדּו ְׁש נֵיהֶם וִַּיפְלּו עַל ָּפ נֵיהֶם ִּכי י ָָראּו. יראּו ִּכי יָטִיב ָלכֶם; הלל אפוא את אלוהים. יז וַֹּיאמֶר ֲאלֵיהֶם ַאל ִּת ָ 18כי לא משום חסד שלי כי אם ברצון אלוהינו באתי; עַל ֵּכן ֲהוָה לֹו לְעֹולָם. 19כל הימים האלה נראיתי אליכם; אבל לא אכלתי ולא שתיתי ,אבל חזון ראיתם. 20ועתה הודו לה' כי אני עולה אל-שליחי; אלא כתוב את כל הדברים שנעשו בספר. 21וכאשר קמו ,לא ראו אותו עוד. 22אחר כך התוודו על מעשי אלוהים הגדולים והנפלאים ,וכיצד נגלה אליהם מלאך ה'. פרק 13 1וכתבה טובית תפילת שמחה ואמרה ברוך ה' חי לעד וברוך מלכותו. יֹורד ְלהַהּוא ּו ִמ ְקי ֶהְ ,ואֵין ֶאחָד אֶת-י ָדֹו. ִּ 2כי ְמלֶַּקה ּומ ְַרחֵםֵ , 3הודו עליו לפני הגויים בני ישראל כי הוא פיזרנו בתוכם. 4הגד שם את גדולתו והלל אותו לפני כל החיים כי הוא אדוננו והוא אלוה אבינו לעולם.
5וילק אותנו על עוונותינו וישוב ירחם ויקבץ אותנו מכל העמים אשר פיזרנו בתוכם. 6אם תפנו אליו בכל לבבכם ובכל דעתכם ותנהגו ישר לפניו ,אז יפנה אליכם ולא יסתר פניו מכם .על כן ראה מה יעשה עמך ,ותוודה אותו בכל פיך ,והלל את ה' גבורה ,והלל את המלך הנצחי .בארץ שבי אני משבח אותו ,ומבשר את גבורתו ומלכותו לגוי חוטא .חוטאים ,פנו ועשו משפט לפניו :מי יודע אם יקבל אתכם וירחם עליכם? 7אשבח את אלהי ותשבח נפשי את מלך השמים ותשמח בגדולתו. 8ידברו כל האנשים והללו כולם על צדקתו. ט י ְרּוָׁש ַלי ִם עִיר הַָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא יְקֵַּלק לְָך עַל ַמעֲֵׂשי ְּב נֶיָך ְויַחְמ ֹם עַל ְּב נֵי צִַּד יקִים. 10הלל לה' כי טוב הוא והלל את המלך הנצחי למען יבנה בך משכנו בשמחה וישמח שם בך את השבויים ואהבת בך לעולם את אלו .שהם אומללים. 11גוים רבים יבואו מרחוק אל שם ה' אלהים ומתנות בידם מתנות למלך השמים; כל הדורות ישבחו אותך בשמחה רבה. יב ארורים כל השונאים אותך ,ואשריו כל אוהביך לנצח. 13שמחו ושמחו על בני הצדיקים כי יתאספו ויברכו את אדוני הצדיקים. 14אשרי אוהביך כי ישמחו בשלומך ,אשרי הצר על כל נגעיך; כי ישמחו עליך בראותם את כל כבודך וישמחו עד עולם. 15תן נפשי לברך את אלוהים המלך הגדול. טז ִּכי י ְרּוָׁש ַלי ִם ִּת ָּב נֶה ַּב סְִּפיר ּוב ְָרקָתּ ,ו ַב ֲא ָבנִים יְק ִָרים :חומותיך ומגדליך ומחמדיך בזהב טהור. 17וירוצו רחובות ירושלים בריל וכרבול ואבני אופיר. יח וַֹּיאמְרּו ָּכל חֹוצֹותֶ יהָ ,אֵּלּו; וַַּי ֲהלִילּו אֹותֹו לֵאמ ֹר ָּברּוְך ָהאֱֹלהִים אֲֶׁשר הִתְ הֵַּלל אֹותֹו לְעֹולָם. פרק 14 1אז טובית סיימה להלל את אלוהים. 2והיה בן שמונה וחמישים שנה כשאיבד את ראייתו אשר הושבה לו לאחר שמונה שנים ונתן נדבה וירבה ביראת ה' אלהים ויהללו. 3וכשהיה זקן מאוד קרא לבנו ולבני בנו ויאמר לו בני ,קח את-בניך; ִּכי הִֵּנה ֲאנִי זָקֵן וְנֹוכֵן ִלסְֹּתק מִן ַהחִַּיים הֶַּזה. 4לך אל מדי בני ,כי אני מאמין בדברים אשר דיבר יונאס הנביא על נינוה ,כי היא תופל; וכי לזמן מה יהיה שלום במדי; וכי ישכבו אחינו מפוזרים בארץ מן הארץ הטובה ההיא :ותהיה ירושלים שממה ,ובית האלוהים ישרף בה ,ויהיה שממה לזמן מה; 5וכי שוב ירחם ה' עליהם וישובם אל הארץ אשר יבנו בה מקדש ,אך לא כראשונים ,עד שיתקיים עת העת ההיא; ואחר כך ישובו מכל מקומות שבותם ,ויבנו את ירושלים לתפארת ,ובית האלוהים ייבנה בה לעולם בבנין מפואר ,כמו שדיברו עליו הנביאים. ִַּיראּו אֶת-י ְהוָה אֱֹלהִים ,וִַּיקְְּברּו ֱאלִילֵיהֶם. 6וִַּיפְנּו ָּכל-הַּגֹוי ִם ו ְ 7אז ישללו כל הגוים את ה' ,ועמו יתוודו על אלהים ,ויעלה ה' את עמו; וכל האוהבים את ה' אלהים באמת ובצדק ישמחו ברחמים על אחינו. 8ועתה בני צא מנינוה כי יתקיימו הדברים אשר דיבר יונאס הנביא. 9אך שמור את התורה ואת המצוות ,והראה עצמך רחום וצדיק למען ייטב לך. 10וקברו אותי הגון ואת אמך אתי; אבל אל תשהה יותר בנינוה .זכור בני איך נהג אמן באחיכרוש שהעלה אותו ,איך מאור הביא אותו לחושך ,ואיך שחזר לו שכר :בכל זאת אחיכרוס ניצל ,אבל לשני היה שכרו :כי ירד לחושך .מנשה נתן נדבה ,וימלט ממלכודות המוות אשר הטימו לו :ואמן נפל בפח ואבד. 11על כן עתה בני ,ראה מה עושה צדקה וכיצד צדקה תציל .כאשר אמר את הדברים האלה ,השפיל את הרוח במיטה ,בהיותו בן מאה ושמונה וחמישים שנה; והוא קבר אותו בכבוד. 12וכאשר מתה אנה אמו ,הוא קבר אותה עם אביו .אבל טוביאס הלך עם אשתו וילדיו לאקבטן אל ראגל חותנו, יג אֲֶׁשר ִהזְקֵן ְּב כָבֹוד ַוִּיָּק בֵר אֶת ָאבִיו ְואֶת חָמֹותֹו ְּב כָבֹוד ְוי ֵָרׁש אֶת-הִַּמ נְי ָם ְואֶתָ-אבִיו טֹובִית. 14וימות בעקבתן במדי בהיותו בן מאה ושבע ועשרים שנה. 15אבל לפני מותו שמע על חורבן נינוה אשר נכבשו על ידי נבוכודונוסור ואשורוש ולפני מותו שמח על נינוה.