Hebrew - The Gospel of Nicodemus formerly called The Acts of Pontius Pilate

‫בשורת נקדימון‪ ,‬שנקראה בעבר "מעשיו של פונטיוס פילטוס"‪.‬‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫‪ 1‬אנה וקיפא‪ ,‬וסומאס‪ ,‬ודתם‪ ,‬גמליאל‪ ,‬יהודה‪ ,‬לוי‪ ,‬נפלים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬כורש ויהודים אחרים‪ ,‬הלכו אל פילטוס בקשר לישוע‪ ,‬והאשימו אותו בפשעים רעים רבים‪.‬‬ ‫‪ 2‬ויאמר אנו בטוחים שישוע הוא בנו של יוסף הנגר‪ ,‬ארץ שנולדה ממרים‪ ,‬וכי הוא מכריז על עצמו כבן אלוהים ומלך; ולא זו בלבד‪ ,‬אלא מנסה פיזור השבת‪ ,‬והלכות אבותינו‪.‬‬ ‫‪ 3‬פילטוס השיב; על מה הוא מצהיר? ומה הוא מנסה להמיס?‬ ‫‪ 4‬אמרו לו היהודים‪ ,‬יש לנו חוק שאוסר לעשות רפואה ביום השבת; אבל הוא מרפא גם את הצולעים וגם את החרשים‪ ,‬את הלוקים בשיתוק‪ ,‬את העיוורים ואת המצורעים ואת‬ ‫השדים‪ ,‬ביום ההוא בשיטות מרושעות‪.‬‬ ‫‪ 5‬פילטוס השיב‪ :‬איך הוא יכול לעשות זאת בשיטות מרושעות? ענו‪ ,‬קושר הוא‪ ,‬ומוציא שדים על ידי נסיך השדים; וכך כל הדברים נעשים כפופים לו‪.‬‬ ‫‪ 6‬ואז אמר פילטוס‪ ,‬גירוש השדים נראה לא מעשה של רוח טמאה‪ ,‬אלא יציאה מכוח אלוהים‪.‬‬ ‫‪ 7‬השיבו היהודים לפילטוס‪ :‬אנו מפצירים במעלתך לזמן אותו להתייצב בפני בית הדין שלך ולשמוע אותו בעצמך‪.‬‬ ‫‪ 8‬קרא פילטוס לשליח ואמר לו‪ :‬במה יובא המשיח לכאן?‬ ‫‪ 9‬ויצא השליח‪ ,‬והכיר את המשיח‪ ,‬סגד לו; ופרש את הגלימה אשר בידו על הארץ‪ ,‬אמר‪ ,‬אדוני‪ ,‬לך על זה ונכנס‪ ,‬כי המושל קורא לך‪.‬‬ ‫‪ 10‬כאשר הבחינו היהודים מה עשה השליח קראו (נגדו) אל פילטוס‪ ,‬ואמרו‪ ,‬מדוע לא נתת לו את זימונו בחרוז‪ ,‬ולא בשליח? השתחוה לו‪ ,‬ופרש את הגלימה אשר בידו על הארץ‬ ‫לפניו‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬אדוני‪ ,‬המושל קורא לך‪.‬‬ ‫‪ 11‬קרא פילטוס לשליח ויאמר למה עשית כך?‬ ‫‪ 12‬השיב השליח‪ :‬כששלחת אותי מירושלים לאלכסנדר‪ ,‬ראיתי את ישוע יושב בדמות רעה על חמור‪ ,‬ובני העברים קראו הושענה‪ ,‬אוחזים בידם ענפי עצים‪.‬‬ ‫‪ 13‬אחרים פרשו את בגדיהם בדרך ואמרו הושיענו אתה בשמים; אשרי מי שבא בשם ה'‪.‬‬ ‫‪ 14‬וזעקו היהודים על‪-‬השליח ואמרו בני‪-‬העבריים את הצהרותיהם בשפה העברית; וכיצד יכולת אתה‪ ,‬היווני‪ ,‬להבין את העברית?‬ ‫‪ 15‬ענה להם השליח ואמר‪ :‬שאלתי את אחד היהודים ואמרתי מה זה מה שהילדים זועקים בשפה העברית?‬ ‫‪ 16‬ויסביר לי לאמר הם זועקים הושענה אשר בפירוש ה' הושיע אותי; או ה' הושיע‪.‬‬ ‫‪ 17‬פילטוס אמר להם‪ :‬מדוע אתם עצמכם מעידים על דברי הילדים‪ ,‬כלומר על ידי שתיקתכם? במה עשה השליח רע? והם שתקו‪.‬‬ ‫‪ 18‬ויאמר המושל אל השליח צא ונסה בכל דרך להכניסו‪.‬‬ ‫קֹורא לְָך‪.‬‬ ‫‪ 19‬וֵַּיצֵא הֶַּׁש לִי ַח וַַּיעַׂש ְּכמֹו ֶׁשֹּלא; וַֹּיאמֶר‪ ,‬אֲדֹנָי‪ָּ ,‬בא‪ִּ ,‬כי הַמֹוֵׁשל ֵ‬ ‫‪ 20‬וכאשר ישוע נכנס על ידי הסמלים‪ ,‬שנשאו את המידות‪ ,‬קחו ראשיהם ועבדו את ישוע‪.‬‬ ‫‪ 21‬ואז קראו היהודים בחריפות רבה יותר נגד הסמלים‪.‬‬ ‫‪ 22‬אבל פילטוס אמר ליהודים‪ :‬אני יודע שאין זה נעים לכם שראשי המידות עשו מעצמם השתחוות ועבדו את ישוע; ֲאבָל לָָּמה ִּת ק ְָראּו עַל הִַּמּגֹות‪ַּ ,‬כ אֲֶׁשר הְִׁשַּת חֲוּו ַועֲב ֹדּו‪.‬‬ ‫‪ 23‬הם השיבו לפילטוס‪ :‬ראינו את הסמלים משתחוים ומשתחוים לישוע‪.‬‬ ‫‪ 24‬ויקרא המושל את האותות ואמר להם למה עשיתם כך?‬ ‫‪ 25‬האנוסים אמרו לפילטוס‪ ,‬כולנו עובדי אלילים ועובדים לאלים במקדשים; ואיך עלינו לחשוב משהו על סגוד לו? רק החזקנו את הסטנדרטים בידינו והם השתחוו ועבדו לו‪.‬‬ ‫‪ 26‬ויאמר פילטוס לשליטי בית הכנסת‪ ,‬בחרו בעצמכם באנשים חזקים ותנו להם להחזיק באמות‪ ,‬ונראה אם יתכופפו אז מעצמם‪.‬‬ ‫‪ 27‬אז חיפשו זקני היהודים שנים‪-‬עשר מהזקנים החזקים והמוכשרים ביותר‪ ,‬וגרמו להם להחזיק באמות המידה ועמדו בפני המושל‪.‬‬ ‫‪ 28‬אז אמר פילטוס לשליח‪ :‬הוציאו את ישוע והביאו אותו שוב‪ .‬וישוע והשליח יצאו מהאולם‪.‬‬ ‫‪ 29‬וִַּיק ְָרא ִּפילָטֹוס אֶת הִַּמ גְוֹות אֲֶׁשר נְָׂשאּו אֶת‪-‬הִַּמ גְָּד לִים‪ְ ,‬ונְִׁשַּבע ָלהֶם‪ ,‬אֲֶׁשר ֹלא י ְִׂשאּו אֶת‪-‬הִַּמ גְדֹות ְּכֶׁש הִָּכ נֵס י ֵׁשּועַ‪ ,‬יִכְֹּתר אֶת‪-‬ר ֹאֵׁשיהֶם‪.‬‬ ‫‪ 30‬ואז ציווה המושל על ישוע להיכנס שוב‪.‬‬ ‫‪ 31‬והשליח עשה כמו שעשה קודם‪ ,‬והפציר מאד בישו שילך על גלימתו וילך עליה‪ ,‬וילך עליה ויכנס‪.‬‬ ‫‪ 32‬וכאשר ישוע נכנס‪ ,‬השתחוו האקנים כקודם והשתחוו לו‪.‬‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫‪ 1‬עת ראה זאת פילטוס‪ ,‬פחד‪ ,‬ועמד לקום ממושבו‪.‬‬ ‫‪ 2‬אך בעודו חושב לקום‪ ,‬שלחה אליו אשתו‪ ,‬אשר עמדה מרחוק‪ ,‬לאמר‪ :‬אין לך מה לעשות עם הצדיק ההוא; כי סבלתי הרבה לגביו בחזון הלילה הזה‪.‬‬ ‫‪ 3‬כששמעו את זה היהודים אמרו לפילטוס‪ :‬האם לא אמרנו לך‪ ,‬קושר הוא? הִֵּנה ָחלַם אֶת אְִׁשֶּת ָך‪.‬‬ ‫‪ 4‬פילטוס קרא אז לישוע ואמר‪ ,‬אתה שמעת את אשר מעידים עליך‪ ,‬ולא עונה?‬ ‫ּורעּות‪ ,‬י ְַראֹות ּבֹו‪.‬‬ ‫‪ 5‬ישוע השיב‪ :‬אם לא היה להם כוח לדבר‪ ,‬הם לא היו יכולים לדבר; ֲאבָל מִּׁשּום ֶׁשל ֶאחָד ְמצֶַּוה לְׁשֹונֹו‪ ,‬לְדַ ֵּבר טֹוב ְ‬ ‫‪ 6‬אך ענו זקני היהודים ואמרו לישו‪ :‬במה נצפה?‬ ‫‪ 7‬מלכתחילה‪ ,‬אנו יודעים זאת עליך‪ ,‬כי נולדת בזנות; שנית‪ ,‬שבגלל לידתך נהרגו התינוקות בבית לחם; שלישית‪ ,‬כי מרים אביך ואמך ברחו למצרים‪ ,‬כי לא יכלו לסמוך על עמם‪.‬‬ ‫‪ 8‬חלק מהיהודים שעמדו מנגד דיברו בחיוב יותר‪ ,‬אין אנו יכולים לומר שהוא נולד מתוך זנות; אבל אנחנו יודעים שאמו מרים הייתה מאורסת ליוסף‪ ,‬ולכן הוא לא נולד בזנות‪.‬‬ ‫‪ 9‬ויאמר פילטוס ליהודים אשר אמרו לו להיוולד בזנות‪ :‬אין זה נכון דבריכם‪ ,‬כי הייתה ארוסה‪ ,‬כפי שהם מעידים בני עמכם‪.‬‬ ‫ְגּורים ותלמידיו‪.‬‬ ‫‪ 10‬אמרו אנה וקיפאס אל פילטוס‪ ,‬יש להתייחס לכל המוני האנשים האלה‪ ,‬הזועקים‪ ,‬כי הוא נולד בזנות‪ ,‬והוא קושר; ֲאבָל הַַּמ כְִּפילִים ֶׁשּיֹולֵד ִּב זְנָה‪ ,‬הֵם מ ִ‬ ‫‪ 11‬פילטוס ענה לאנס ולכיפא מי הם הגיורים? הם ענו‪ ,‬הם אלה שהם בני עובדי אלילים‪ ,‬ולא הפכו ליהודים‪ ,‬אלא חסידיו‪.‬‬ ‫‪ 12‬השיב אלעזר ואסטריוס ואנטוניוס ויעקב‪ ,‬קאראס ושמואל‪ ,‬יצחק ופינס‪ ,‬קריספוס ואגריפס‪ ,‬אנה ויהודה‪ ,‬איננו בני גיור כי אם בני יהודים‪ ,‬ודברים אמת והיינו נוכחים כאשר‬ ‫מרים‪ .‬היה מאורס‪.‬‬ ‫‪ 13‬ואז פילטוס פנה אל שנים‪-‬עשר האנשים אשר אמרו זאת‪ ,‬ואמר להם‪ :‬אני מעורר אתכם בחייו של קיסר‪ ,‬שתכריזו נאמנה אם הוא נולד בזנות‪ ,‬והדברים נכונים אשר סיפרתם‪.‬‬ ‫‪ 14‬הם ענו לפילטוס‪ :‬יש לנו חוק שאסור לנו להישבע כי זה חטא‪ :‬ישבעו בחייו של קיסר שאין זה כמו שאמרנו‪ ,‬ונסתפק במיתה‪.‬‬ ‫‪ 15‬אז אמרו אנה וכיפא לפילטוס‪ ,‬שנים‪-‬עשר האנשים האלה לא יאמינו שאנו יודעים שהוא נולד בלשון המעטה‪ ,‬והוא קושף‪ ,‬אף על פי שהוא מעמיד פנים שהוא בן אלוהים ומלך‪:‬‬ ‫מה שאנחנו עד כה‪ .‬מהאמונה‪ ,‬שאנו רועדים לשמוע‪.‬‬ ‫‪ 16‬ואז ציווה פילטוס על כל אחד לצאת חוץ משנים‪-‬עשר האנשים שאמרו שלא נולד בזנות‪ ,‬וישוע להתרחק‪ ,‬ואמר להם‪ :‬למה יש ליהודים דעת להרוג את ישוע?‬ ‫‪ 17‬ענו לו‪ :‬הם כועסים כי הוא עשה מרפא ביום השבת‪ .‬אמר פילטוס‪ ,‬האם יהרגו אותו על עבודה טובה? אומרים לו‪ ,‬כן אדוני‪.‬‬