Skip to main content

Hebrew - The First Book of the Shepherd of Hermas, which is called His Visions

Page 1

‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪,‬הנקרא חזיונותיו‬ ‫חזון ‪1‬‬ ‫‪1‬מי שגידל אותי מכר נערה צעירה ברומא ;אשר כשראיתי אותה שנים רבות לאחר מכן ‪,‬נזכרתי בה ‪,‬והתחלתי לאהוב אותה כאחות ‪.‬‬ ‫זמן מה לאחר מכן קרה שראיתי אותה מתרחצת בנהר טיבר ;ושלחתי לה את ידי והוצאתי אותה מן הנהר‪.‬‬ ‫‪2‬וכאשר ראיתיה חשבתי לעצמי ‪,‬ואמרתי ‪,‬כמה אהיה מאושר אם תהיה לי אישה כזו ‪,‬הן ביופי והן בנימוס ‪.‬כך חשבתי לעצמי ;ולא‬ ‫חשבתי עוד ‪.‬אך זמן קצר לאחר מכן ‪,‬בעודי מהרהר במחשבות אלה ‪,‬התחלתי לכבד את יצור האלוהים הזה ‪,‬וחשבתי לעצמי ;כמה‬ ‫אצילית ויפה היא‪.‬‬ ‫‪3‬וכאשר הלכתי מעט וארדם ‪,‬ותשאני הרוח ותשאני דרך מקום ימין ‪,‬אשר לא יכל אדם לעבור דרכו ‪.‬מקום זה היה בין סלעים ‪,‬תלול‬ ‫מאוד ‪,‬ובלתי ניתן לעבור בו מים‪.‬‬ ‫‪4‬כאשר עברתי את המקום הזה ‪,‬הגעתי למישור ;ושם נפלתי על ברכיי ‪,‬התחלתי להתפלל אל ה 'ולהתוודות על חטאיי‪.‬‬ ‫‪5‬ובתפילתי נפתחו השמים ואראה את האישה אשר חמדתי מבקשת ממני מן השמים ואומרת" ‪:‬הרמס ‪,‬שלום "!ואביט בה ואענה ‪:‬‬ ‫"גברתי ‪,‬מה את עושה כאן "?היא ענתה לי" ‪:‬העליתי הנה להאשים אותך בחטא לפני ה"‪'.‬‬ ‫‪6‬גברתי ‪,‬אמרתי ‪,‬האם תשכנעי אותי ?לא ‪,‬אמרה ‪,‬אך שמעי את הדברים אשר אני עומדת לדבר אליך ‪.‬אלוהים השוכן בשמים ‪,‬וברא‬ ‫את הכל יש מאין ‪,‬והרבה אותם למען כנסייתו הקדושה ‪,‬כועס עליך כי חטאת לי‪.‬‬ ‫אתי לו ך ‪,‬הֶ ן ‪,‬או ְו אֶ יזיה מש קום ‪,‬או ּמ ִּי ִּבו ררת אֶ לייך ּמָשה ְו שללשה וו ל לא ישָש ר?‬ ‫‪ 7‬רו רֲַׁנּ י אֶ לייהש ‪,‬ג ּרִי לּ י ‪,‬אָׁי ר חש טש ּ‬ ‫ח הלא תמיד כיבדתי אותך כגברת ?הלא תמיד יראתי אותך כאחות ?ולמה תחשבי עליי את הדברים הרעים האלה?‬ ‫‪9‬ותחייך אלי ותאמר ‪:‬תאוות רעות עלתה בלבך ‪.‬הלא רע בעיניך לצדיק שתתעורר תאוות רעה בלבו?‬ ‫‪10‬חטא הוא אכן ‪,‬והוא חטא גדול מאוד ‪,‬לאדם כזה ;כי צדיק חושב את אשר הוא צדיק ‪.‬ובכל אשר יעשה כן והלך בתוקף ‪,‬ירצה ה '‬ ‫בשמים אותו בכל עסקיו‪.‬‬ ‫‪11‬אך אלו החושבים רע בלבם ‪,‬לוקחים על עצמם מוות ושבי ;ובמיוחד אלו האוהבים את העולם הזה ‪,‬ומתהדרים בעושרם ‪,‬ואינם‬ ‫מתייחסים לדברים הטובים שעתידים לבוא ;נשמותיהם נודדות הלוך ושוב ‪,‬ואינן יודעות לאן ללכת‪.‬‬ ‫‪12‬וזהו דין הכפלים ‪,‬אשר אינם בוטחים ביהוה ‪,‬ובוזים ומזניחים את נפשם‪.‬‬ ‫‪13‬ואתה התפלל אל ה 'והוא ירפא את חטאיך ואת חטאי כל ביתך ואת כל קדושיו‪.‬‬ ‫‪14‬ברגע שדיברה את הדברים האלה ‪,‬השמים ננעצו ‪,‬ואני נותרתי שרוי לחלוטין בעצב ופחד ;ואמרתי לעצמי ‪,‬אם זה מואשם בי על‬ ‫חטא ‪,‬איך אוכל להיוושע?‬ ‫‪15‬או איך אוכל להתחנן לפני יהוה על חטאיי הרבים והגדולים ?באיזה מילים אתחנן לפניו שירחם עלי‪.‬‬ ‫‪16‬בהרהרתי בדברים אלה ‪,‬והרהרתי בהם ‪,‬והנה כיסא מונח מולי ‪,‬צמר לבן כשלג‪.‬‬ ‫‪17‬ותבא אישה זקנה לבושה בגלימה מבריקה ‪,‬וספר בידה ‪,‬ותישב לבדה ‪,‬ותברך אותי לשלום לאמר ‪,‬הרמס ‪,‬שלום !ואני מלא צער‬ ‫ובכיתי ‪,‬עניתי ‪,‬שלום לך גברת!‬ ‫‪18‬ותאמר לי ‪,‬למה אתה עצוב ‪,‬הרמס ‪,‬אשר נהגת להיות סבלני ‪,‬צנוע ותמיד עליז ?עניתי ואמרתי לה ‪,‬גברתי ‪,‬חטאה הוטל עליי על‬ ‫ידי אישה טובה ‪,‬אשר אומרת לי שחטאתי לה‪.‬‬ ‫‪19‬ותאמר ‪,‬חלילה הדבר הזה מעבד האלוהים ‪.‬ייתכן שתשוקתה עלתה בלבך ‪.‬כי מחשבה כזו מחטאת את עבדי האלוהים‪.‬‬


‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪-‬חזיונות‬

‫‪20‬וגם אסור שיהיה מחשבה מתועבת כזו בעבד האלוהים ;וגם לא אצטרך מי שאושר על ידי הרוח לחפוץ בדבר הרע ;במיוחד הרמס ‪,‬‬ ‫אשר נמנע מכל תאוות רעות ‪,‬והוא מלא בכל פשטות ‪,‬ובתמימות גדולה‪.‬‬ ‫‪21‬אך לא י 'קצף בך כל כך בעבורך ‪,‬כי אם בעבור ביתך ‪,‬אשר עשו רעה ביהוה ובעבור הוריהם‪.‬‬ ‫‪22‬ובגלל שלא נזפת בביתך מחבבתך לבניך ‪,‬אלא הנחתם להם לחיות ברשע ;בגל זה קצף יהוה בך ;והוא ירפא את כל הרעות אשר‬ ‫נעשו בביתך ‪.‬כי בחטאיהם ובעוונותיהם ‪,‬אתה שקועה לחלוטין בענייני חול‪.‬‬ ‫‪23‬וו ֲרִש ה חר וסדֶ י אֹלהּ ים חש סר ר שֲלייך וו ֲרל ְֶ יתי ך וו נרחו מי ך ומאל ד ררק אר ִש ה אר ל ִודֶ ד וו הש ישה ָש לֶם וו נרחו מֶ ך ְֶ יתי ך׃‬ ‫‪24‬כאשר הפועל המוציא את מלאכתו ומציע אותה לכל אשר ירצה כן תלמד בכל יום מה צודק לכרות חטא גדול לכן אל תפסיק‬ ‫להוכיח את בניך כי ידע ה 'כי ישובו בכל לבבם וייכתבו בספר החיים‬ ‫‪25‬וכאשר אמרה זאת ‪,‬הוסיפה אליי" ‪:‬האם תשמע אותי קורא "?עניתי לה" ‪:‬גברתי ‪,‬אשמע"‪.‬‬ ‫‪26‬שמעו ‪,‬אמרה ;ותפתח את הספר וקראה ‪,‬בתפארת ‪,‬בגדולה ובנפלאות ‪,‬דברים אשר לא יכולתי לשמור בזיכרוני ‪.‬כי מילים נוראיות‬ ‫היו אלה ‪,‬שאף אדם לא יוכל לשאת אותן‪.‬‬ ‫‪27‬אולם שמרתי לזיכרוני את דבריה האחרונים ;כי הם היו מעטים בלבד ‪,‬והיו בעלי תועלת רבה עבורנו‪.‬‬ ‫‪28‬הנה האדון הגדול ‪,‬אשר בכוחו הבלתי נראה ובחוכמתו המדהימה ברא את העולם ‪,‬ובעצתו המפוארת יפה את בריו ‪,‬ובדבר כוחו‬ ‫קבע את השמים ‪,‬ויסד את הארץ על המים ;ובסגולה רבת עוצמה זו ייסד את כנסייתו הקדושה ‪,‬אשר בירך‪.‬‬ ‫‪29‬הנה הוא יסיר את השמים ואת ההרים ‪,‬את הגבעות ואת הימים ;והכל יתבהר לבחיריו ;למען יוכל להעניק להם את ההבטחה אשר‬ ‫הבטיח ‪,‬בכבוד ובשמחה רבים ;אם אכן ישמרו את מצוות האלוהים ‪,‬אשר קיבלו באמונה גדולה‪.‬‬ ‫‪30‬וכאשר סיימה לקרוא ‪,‬קמה מן הכיסא ;והנה ארבעה בחורים באו ונשאו את הכיסא מזרחה‪.‬‬ ‫‪31‬ותקרא לי אליה ‪,‬ותנגע בחזי ‪,‬ותאמר לי ‪,‬האם קריאתי מצאה חן בעיניך ?עניתי ‪,‬גברתי ‪,‬הדברים האחרונים מצאו חן בעיניי ;אך‬ ‫הדברים הקודמים היו קשים וקשים‪.‬‬ ‫‪32‬ותאמר לי ‪,‬הדברים האחרונים האלה לצדיקים ‪,‬והראשונים למורדים ולגויים‪.‬‬ ‫‪33‬ובעודה מדברת איתי ‪,‬הופיעו שני אנשים ‪,‬נשאו אותה על כתפיהם והלכו מזרחה ‪,‬שם היה הכיסא‪.‬‬ ‫‪34‬ותלך משם בשמחה ‪,‬ובמהלך אמרה לי ‪,‬הרמס ‪,‬התעודד‪.‬‬ ‫חזון ‪2‬‬ ‫‪1‬כשהייתי בדרכי לקומה ‪,‬בערך באותו הזמן בו הלכתי בשנה הקודמת ‪,‬התחלתי להיזכר בחזון שחלמתי קודם לכן ‪.‬ושוב נשאה אותי‬ ‫הרוח והביאה אותי לאותו מקום שבו הייתי בשנה הקודמת‪.‬‬ ‫‪2‬וכאשר באתי אל המקום ‪,‬נפלתי על ברכיי ‪,‬ואחר ל להתפלל אל ה 'ולכבד את שמו ‪,‬כי ראה אותי ראוי ‪,‬וגילה לי את חטאיי הקודמים‪.‬‬ ‫‪3‬וכאשר קמתי מן התפילה ‪,‬הנה ראיתי מולי את האישה הזקנה אשר ראיתי בשנה האחרונה ‪,‬הולכת וקוראת בספר אחד‪.‬‬ ‫‪4‬ותאמר לי ‪,‬האם תוכלי לומר את הדברים האלה לבחירי האלוהים ?עניתי ואמרתי לה ‪,‬גברתי ‪,‬איני יכול לשמור דברים רבים כל כך‬ ‫בזיכרוני ‪,‬אך תני לי את הספר ואכתוב אותם‪.‬‬ ‫‪5‬קח את זה ‪,‬אמרה ‪,‬ודאג להחזיר את זה לי‪.‬‬ ‫‪6‬מיד כשקיבלתי אותו ‪,‬הלכתי הצידה למקום מסוים בשדה ‪,‬וכתבתי כל אות ‪,‬כי לא מצאתי הברות‪.‬‬ ‫‪7‬וכאשר סיימתי לכתוב בספר ‪,‬פתאום נתפס הספר מידי ‪,‬אך לא ראיתי על ידו‪.‬‬ ‫ח אחרי חמשה עשר יום ‪,‬כשצמתי והתחננתי לפני יהוה בכל רצון ‪,‬נגלה לי ידיעת הכתב ‪.‬והכתב היה זה‪:‬‬ ‫‪9‬זרעך ‪,‬הרמס ‪,‬חטא לה 'ובגדו בהוריהם ברשעתם הגדולה ‪.‬והם נקראו בוגדי הוריהם ‪,‬והמשיכו בבגידתם‪.‬‬ ‫‪10‬ועתה הוסיפו זמה על חטאיהם ועל טמאות רעותם כך מלאו את מידת עוונותיהם ואת‪-‬את‪-‬בניך בכל‪-‬הדברים האלה ואת‪-‬אשתך‬ ‫אשר תהיה לך אחות ולמדה להתאפק בלשונה אשר היא מגדף בה‪.‬‬ ‫‪11‬וכאשר תשמע את הדברים האלה ‪,‬תתאפק ותרחם‪.‬‬ ‫‪12‬וגם הם ילמדו ‪,‬כאשר תגער בהם את הדברים האלה ‪,‬אשר ציווה ה 'לגלות לך‪.‬‬ ‫‪13‬אז ייסלחו חטאיהם ‪,‬אשר חטאו עד כה ‪,‬וחטאי כל הקדושים אשר חטאו עד היום הזה ;אם יחזרו בתשובה בכל ליבם ‪,‬ויסירו כל‬ ‫ספקות מליבם‪.‬‬ ‫‪14‬כי נשבע ה 'בכבודו לבחיריו ‪,‬לאחר שקבע את העת הזאת ממש ‪,‬כי אם יחטא איש גם עכשיו ‪,‬לא יושע‪.‬‬ ‫‪15‬כי סוף תשובה של צדיקים ;ימי תשובה מלאו לכל הקדושים ;אך לגויים תשובה עד היום האחרון‪.‬‬ ‫‪16‬לכן אמור לעומדים בראש הקהילה כי ינהגו בצדק ‪,‬למען יקבלו את ההבטחה במלואה ובכבוד רב‪.‬‬ ‫‪17‬לכן פועלי צדקה עמדו איתן והמשיכו לעשותה ‪,‬למען תהיה יציאתכם עם מלאכי הקדושים‪.‬‬ ‫‪18‬אשריכם ‪,‬כל מי שיעמד בניסיון הגדול הקרב ‪,‬וכל מי שלא יכפה על נפשו‪.‬‬ ‫‪19‬כי נשבע ה 'בבנו כי כל המכחיש את בנו ואתו ‪,‬מחמת ירא נפשו ‪,‬גם הוא יכחיש אותו בעולם הבא‪.‬‬ ‫‪20‬אך את אלה אשר לעולם לא יכחישוהו ‪,‬ברחמיו הרבים ירצו להם‪.‬‬ ‫‪21‬ואתה ‪,‬הרמס ‪,‬אל תזכור את הרעות אשר עשו בניך ‪,‬ואל תזניח את אחותך ‪,‬אלא דאג שיתקנו את חטאיהם הקודמים‪.‬‬ ‫‪22‬כי על פי תורה זו ילמדו אותם ‪,‬אם לא תזכור את אשר עשו ברשע‪.‬‬ ‫‪23‬כי זכירת רעות גורמת מות ‪,‬אך שכחתן מחיי עולם‪.‬‬ ‫‪24‬אבל אתם ‪,‬הוי נזירים !סבלתם מצרות רבות בגלל חטאי ביתכם ‪,‬משום שהזנחתם אותן ‪,‬כדברים שלא היו שייכים לכם ;ואתם‬ ‫עסוקים כולה בעניינייכם הגדולים‪.‬‬


‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪-‬חזיונות‬

‫‪25‬אף על פי כן ‪,‬בגינה זו תיוושע ‪,‬שלא סרת מאלוהים חיים ‪,‬ותמימותך ויציבותך היחידה ישמרו עליך ‪,‬אם תמשיך בהם‪.‬‬ ‫‪26‬כן ‪,‬הם יושיעו את כל העושים דברים כאלה ‪,‬והולכים בתמימות ובפשטות‪.‬‬ ‫‪27‬אלה אשר מהסוג הזה יגברו על כל רשעות ‪,‬וימשיכו עד חיי נצח‪.‬‬ ‫‪28‬אשרי כל עושי צדקה לא ייכלדו לעד‪.‬‬ ‫‪29‬אבל אתה תאמר ‪,‬הנה ניסיון גדול מגיע ‪.‬אם טוב בעיניך ‪,‬כופר בו שוב‪.‬‬ ‫‪30‬קרוב ה 'לפונים אליו ‪,‬ככתוב בספר חלאדם ומודאל ‪,‬אשר ניבאו לבני ישראל במדבר‪.‬‬ ‫‪31‬יתר על כן ‪,‬אחים ‪,‬גילה לי ‪,‬בעודי ישנה ‪,‬גבר צעיר נאה מאוד ‪,‬שאמר לי ‪,‬מה דעתך על האישה הזקנה שממנה קיבלת את הספר ;‬ ‫מי היא ?עניתי ‪,‬סיביל‪.‬‬ ‫‪32‬אתה טועה ‪,‬אמר ‪,‬היא לא ‪.‬עניתי ‪,‬מי היא אם כן ‪,‬אדוני ?הוא ענה לי ‪,‬זוהי כנסיית האלוהים‪.‬‬ ‫‪33‬ואמר לו ‪,‬מדוע היא נראית זקנה ?לכן היא ‪,‬אמר ‪,‬אישה זקנה ‪,‬כי היא הייתה הראשונה לכל הבריאה ‪,‬ולמענה נברא העולם‪.‬‬ ‫‪34‬לאחר מכן ראיתי חזון בביתי ‪,‬והאישה הזקנה אשר ראיתי קודם לכן באה אליי ושאלה אותי ‪,‬האם כבר מסרתי את ספרה לזקני‬ ‫הכנסייה ?ועניתי שעדיין לא מסרתי‪.‬‬ ‫‪35‬היא ענתה" ‪,‬יפה עשית ‪,‬כי יש לי עוד דברים לומר לך ‪,‬וכאשר אסיים את כל הדברים ‪,‬הם יובנו בבירור לבחירים"‪.‬‬ ‫‪36‬וכתב שני ספרים ושלח אחד לקלמנט ואחד לגרפטה ‪.‬כי קלמנט ישלח אותם לערים הזרות ‪,‬כי כן מותר לו לעשות ;אבל גרפטה‬ ‫יזהיר את האלמנות והיתומים‪.‬‬ ‫‪37‬אבל אתה תקרא בעיר הזאת עם זקני הקהלה‪.‬‬ ‫חזון ‪3‬‬ ‫‪1‬החזון אשר ראיתי ‪,‬אחים ‪,‬זה היה‪.‬‬ ‫‪2‬כאשר צמתי והתפללתי לעתים קרובות אל ה ‪',‬שיגלה לי את הגילוי ‪,‬אשר הבטיח על ידי האישה הזקנה להראות לי ;באותו לילה‬ ‫היא הופיעה אליי ‪,‬ואמרה לי‪:‬‬ ‫‪3‬כי כן אתה מתייסר וחפץ לדעת את הכל ‪,‬בוא אל השדה ‪,‬אשר תחפוץ ‪,‬ובשעה השישית אראה לך ואראה לך את אשר עליך לראות‪.‬‬ ‫‪4‬שאלתי אותה ואמרה ‪:‬גברתי ‪,‬לאיזה חלק של השדה ?היא ענתה ‪,‬איפה שתרצי ‪,‬רק בחרי מקום טוב וסגור ‪.‬ולפני שאתחיל לדבר‬ ‫ולהגיד לה את המקום ‪,‬אמרה לי ‪:‬אבוא לאן שתרצי‪.‬‬ ‫‪5‬לכן הייתי ‪,‬אחים ‪,‬בשדה ‪,‬ושמרתי את השעות ובאתי למקום אשר ציינתי לה לבוא‪.‬‬ ‫‪6‬ואראה ספסל מונח ;כרית פשתן הייתה ‪,‬ועליה פרושה כיסוי פשתן דק‪.‬‬ ‫‪7‬כאשר ראיתי את הדברים המסודרים כך ‪,‬ואין איש במקום ‪,‬התחלתי להשתאות ‪,‬וסמרו שערותיי ‪,‬ומין אימה אחזה בי ;כי הייתי‬ ‫לבדי‪.‬‬ ‫‪8‬אך לאחר שחזרתי לעצמי ‪,‬וזכרתי את כבודו של גד ‪,‬ואמצתי את כוחותיי ‪,‬נפלתי על ברכיי ‪,‬והתחלתי שוב להתוודות על חטאיי‬ ‫כמקודם‪.‬‬ ‫‪9‬ובעודי עושה זאת ‪,‬באה לשם האישה הזקנה עם ששת הצעירים אשר ראיתי קודם לכן ‪,‬ועמדו מאחורי בעודי מתפלל ‪,‬ושמעו אותי‬ ‫מתפלל ומתוודה על חטאיי לפני ה‪'.‬‬ ‫‪10‬ותגע בי ואמרה" ‪:‬הפסיק להתפלל עכשיו רק על חטאיך ;התפלל גם לצדקה ‪,‬כדי שתקבל ממנה חלק בביתך"‪.‬‬ ‫‪11‬ותִּ ים אל ּתי ּמן הר מש קום ורִר חׁזל קֶ ָ אל ּתי ְו ישדו ו ּרִבו אל ּתי אי ל הר כו סוב רוִ לאמי ר אי ל הר ְו ֲ ּשרים לו כו בו נות׃‬ ‫ּ‬ ‫‪12‬מיד לאחר שהלכו ‪,‬והיינו לבדנו ‪,‬אמרה לי ‪:‬שב כאן ‪.‬עניתי לה ‪:‬גברתי ‪,‬תני למבוגרים לשבת ראשונים ‪.‬היא ענתה ‪:‬שב כפי שאני‬ ‫מורה לך‪.‬‬ ‫‪13‬וכאשר רציתי לשבת מימין ‪,‬היא לא הרשיתה לי ‪,‬אלא סימנה לי בידה לשבת משמאל‪.‬‬ ‫‪14‬בהרהורי ועצבתי על שלא נתנה לי לשבת בצד ימין ‪,‬אמרה לי ‪,‬הרמס ‪,‬למה אתה עצוב?‬ ‫‪15‬המקום אשר מימין הוא להם אשר כבר הגיעו אל אלוהים וסבלו למען שמו ‪.‬אך עוד נותר לך הרבה לפני שתשב עמהם‪.‬‬ ‫‪16‬אך המשך רכֲָׁי ה ְו כל ל על ָי ה ‪,‬וו ָש בו ִש ֲּ מש הי ם כו כשל הר ֲָׁי ים אי ת מר ֲָׁי יהם ‪,‬וו י ורָאו אי ת מר ה ָי נשָש ו׃‬ ‫‪17‬אמרתי לה ‪:‬גברתי ‪,‬אשמח לדעת מה סבלו ?שמעי ‪,‬אמרה ‪:‬חיות פרא ‪,‬מלקות ‪,‬מאסרים וצלבים למען שמו‪.‬‬ ‫‪18‬לכן יד ימין הקדושה שייכת להם ‪,‬ולכל האחרים אשר יסבלו למען שם אלוהים ;והשמאל שייכת לשאר‪.‬‬ ‫‪19‬אך המתנות וההבטחות שייכות לשניהם ‪,‬לימין ולאלו שלשמאל ;רק שיושבים לימין יש להם כבוד מסוים על האחרים‪.‬‬ ‫‪20‬אבל אתה חפץ לשבת לימין עמהם ‪,‬ופגמיך רבים ‪.‬אבל אתה תטהר מפגמיך ‪,‬כשם שגם כל מי שאינו מפקפק יטהר מכל החטאים‬ ‫אשר חטאו עד היום הזה‪.‬‬ ‫‪21‬וכאשר אמרה זאת ‪,‬התכוונה ללכת‪.‬‬ ‫‪22‬לכן ‪,‬נפלתי לפני רגליה ‪,‬והתחננתי לפניה ‪,‬למען ה ‪',‬שתראה לי את החזון אשר הבטיחה‪.‬‬ ‫‪23‬אז היא אחזה בי שוב בידי ‪,‬הרימה אותי והושיבה אותי על המושב בצד שמאל ;ובעודה אוחזת במטה מבריק מסוים ‪,‬אמרה לי ‪,‬‬ ‫"הרואה את הדבר הגדול הזה "?עניתי" ‪,‬גברתי ‪,‬איני רואה דבר"‪.‬‬ ‫‪24‬היא ענתה ‪,‬הלא אתה רואה ממולך מגדל גדול ‪,‬הבנוי על המים ‪,‬מאבנים מרובעות מבריקות?‬ ‫‪25‬כי המגדל נבנה על ריבוע על ידי ששת הצעירים אשר באו עמה‪.‬‬ ‫‪26‬אבל אלפים רבים של אנשים אחרים הביאו אבנים ;אחדים משכו אותן מן המצולות ‪,‬אחרים נשאו אותן מן האדמה ‪,‬ונתנו אותן‬ ‫לששת הצעירים ‪.‬והם לקחו אותן ובנו‪.‬‬


‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪-‬חזיונות‬

‫‪27‬ואת האבנים אשר נמשכו מן המהומה ‪,‬כולן הכניסו לתוך הבניין ‪,‬כי מלוטשות היו ‪,‬והריבועים שלהן התאימו זה לזה בדיוק ‪,‬וכך‬ ‫חוברה האחת לשנייה כך ‪,‬עד שלא נראה מקום במקום שבו הן מחוברות ‪,‬עד שכל המגדל נראה כאילו בנוי כאבן אחת‪.‬‬ ‫‪28‬ואת שאר האבנים אשר הוסרו מן הארץ ‪,‬חלקן דחו ‪,‬ואת אחרות הכניסו לתוך הבניין‪.‬‬ ‫‪29‬את אלה שנדחו ‪,‬חלקם כרתו והשליכו אותם מרחוק מהמגדל ;אך רבים אחרים מהם שכבו סביב המגדל ‪,‬ולא עשו בהם שימוש‬ ‫בבניין‪.‬‬ ‫‪30‬כי חלקם היו מחוספסים ‪,‬אחרים היו עם חריצים ‪,‬אחרים היו לבנים ועגולים ‪,‬לא ראויים לבניית מגדל‪.‬‬ ‫‪31‬וראיתי את האבנים האחרות נזרקות מרחוק מהמגדל ונופלות אל הדרך ‪,‬אך לא ממשיכות בדרך ‪,‬אלא נגולות מן הדרך אל מקום‬ ‫מדברי‪.‬‬ ‫‪32‬אחרים ראיתי נופלים לתוך האש ונשרפים ;אחרים נפלו ליד המים ‪,‬אך לא יכלו להתגלגל לתוכם ‪,‬אף על פי שחפצו מאוד ליפול‬ ‫למים‪.‬‬ ‫‪33‬וכאשר הראתה לי את הדברים האלה ‪,‬רצתה ללכת ‪.‬ואמרתי לה ‪,‬גברתי ‪,‬מה מועיל לי לראות את הדברים האלה ולא להבין מה‬ ‫פירושם?‬ ‫‪34‬היא ענתה ותאמר לי" ‪:‬את ערומה מאוד ‪,‬בכך שאת חפצה לדעת את הדברים הנוגעים למגדל ‪.‬כן ‪,‬אמרתי ‪,‬גברתי ‪,‬כדי שאוכל‬ ‫לבשר אותם לאחים ‪,‬והם ישמחו ‪,‬ושמיעת הדברים האלה תפאר את אלוהים בתפארת גדולה"‪.‬‬ ‫‪35‬ותאמר ‪,‬רבים אכן ישמעו אותם ‪,‬וכאשר ישמעו אותם ‪,‬יש שמחו ואחרים יבכו ‪.‬ואף אלה ‪,‬אם ישובו בתשובה ‪,‬ישמחו גם הם‪.‬‬ ‫‪36‬שמעו לכן את אשר אדבר על משל המגדל ‪,‬ולאחר זאת אל תתעכבו עוד עליי בנוגע להתגלות‪.‬‬ ‫‪37‬כי לגילויים אלה יש קץ ‪,‬בהיותם מתקיימים ‪.‬אך אתה אל תחדל לרצות לגילויים ‪,‬כי אתה דוחק מאוד‪.‬‬ ‫‪38‬אשר למגדל אשר אתה רואה בנוי ‪,‬אני הוא זה ‪,‬כלומר הכנסייה ‪,‬אשר נראיתי לך גם עכשיו וגם עד כה ‪.‬לכן שאל כרצונך בנוגע‬ ‫למגדל ‪,‬ואגלה לך אותו ‪,‬למען תוכל לשמוח עם הקדושים‪.‬‬ ‫‪39‬אמרתי לה ‪,‬גברתי ‪,‬מאחר שחשבת שאני ראוי פעם אחת לקבל ממך את הגילוי על כל הדברים האלה ‪,‬הודיעי לי אותם‪.‬‬ ‫‪40‬היא ענתה לי ‪,‬כל אשר ראוי לגלות לך יגלה ;רק יהיה לבך עם ה ‪',‬ואל תפקפק בכל אשר תראה‪.‬‬ ‫‪41‬שאלתי אותה ‪,‬גברתי ‪,‬מדוע המגדל בנוי על המים ?היא ענתה ‪,‬אמרתי לך קודם שעשית חכמה רבה לחקור בקפידה בנוגע לבניין ‪,‬‬ ‫לכן תמצאי את האמת‪.‬‬ ‫‪42‬שמעו לכן מדוע המגדל בנוי על המים ‪:‬כי חייכם ניצלו על ידי המים ‪,‬ויתבררו על ידי המים ‪.‬כי הוא נוסד על ידי דבר השם הכל‬ ‫יכול והמכובד ‪,‬ונתמך על ידי כוחו וסגולתו הבלתי נראים של אלוהים‪.‬‬ ‫‪,‬מי הֶ ן אותש ם ָּ​ָי ת הר ְש נּ ים?‬ ‫יתי ּ‬ ‫‪ 43‬רו רֲַׁנּ י רוַ לאמר ר לשה ‪,‬הר ִש בש ר ינפיָ ומאל ד ;וו גרבו ּר ּ‬ ‫‪44‬הם ‪,‬אמרה ‪,‬מלאכי האלוהים ‪,‬אשר מונו בראשונה ‪,‬ושה 'מסר להם את כל בריותיו ‪,‬לבנותם ולמשול בהם ‪.‬כי על ידי אלה יושלם‬ ‫בניית המגדל‪.‬‬ ‫‪45‬ומי הם האחרים המביאים להם אבנים?‬ ‫‪46‬גם הם מלאכי ה 'הקדושים ‪,‬אבל האחרים טובים יותר מאלה ‪.‬לכן ‪,‬כאשר יישלם כל בניית המגדל ‪,‬יחגגו כולם יחד ליד המגדל‬ ‫ויכבדו את אלוהים ‪,‬כי נשלם בניית המגדל‪.‬‬ ‫‪47‬שאלתי אותה לאמר ‪,‬ברצוני לדעת את מצב האבנים ‪,‬ואת משמעותן ‪,‬מהי?‬ ‫‪48‬ותענה ואמרה לי ‪,‬האם אתה טוב יותר מכל האחרים כי יתגלה לך זאת ?כי אחרים לפניך וטובים ממך ‪,‬אשר להם יתגלו החזונות‬ ‫האלה‪.‬‬ ‫‪49‬אף על פי כן ‪,‬למען יתפאר שם האלוהים ‪,‬הוא נגלה לך ויתגלה לך ‪,‬למען הספקנים והחושבים בלבם אם הדברים האלה כן אם‬ ‫לאו‪.‬‬ ‫‪50‬אמור להם שכל הדברים האלה אמת הם ‪,‬וכי אין בהם דבר שאינו אמת ;אלא הכל איתן ומבוסס באמת‪.‬‬ ‫‪51‬שמעו נא ‪,‬על‪-‬אודות האבנים אשר בבניין‪.‬‬ ‫‪52‬האבנים המרובעות והלבנות ‪,‬התואמות בדיוק בחיבוריהן ‪,‬הן השליחים ‪,‬הבישופים ‪,‬הרופאים והמשרתים ‪,‬אשר ברחמי אלוהים‬ ‫באו ‪,‬שלטו ‪,‬לימדו ושירתו בקדושה ובצניעות את בחירי אלוהים ‪,‬הן אלה שנרדמו והן אלה שנותרו ;ותמיד הסכימו איתם ‪,‬והיה להם‬ ‫שלום פנימי ושמעו זה את זה‪.‬‬ ‫‪53‬מסיבה זו חיבוריהם נפגשים בדיוק זה עם זה בבניית המגדל‪.‬‬ ‫‪54‬אלו אשר נמשכו מן המצולות ומוכנסים אל תוך הבניין ‪,‬וחיבוריהם תואמים לאבנים האחרות אשר כבר בנויות ‪,‬הם אלו אשר כבר‬ ‫נרדמו ‪,‬וסבלו למען שם ה‪'.‬‬ ‫‪55‬ומהן האבנים האחרות ‪,‬גברתי ‪,‬אשר מובאות מן הארץ ?אשמח לדעת מהן‪.‬‬ ‫‪56‬ותאמר ‪,‬אלו אשר שוכבים על הארץ ואינם מלוטשים ‪,‬הם אשר חפצ בהם אלהים ‪,‬כי בתורת ה 'הלכו ובמצוותיו כיוונו את‬ ‫דרכיהם‪.‬‬ ‫‪57‬אלה המובאים ומוכנסים לבניין המגדל ‪,‬הם הצעירים באמונה והנאמנים ‪.‬ואלה מוזהרים על ידי המלאכים לעשות טוב כי לא נמצא‬ ‫בהם עוול‪.‬‬ ‫‪58‬אך מי הם אלה אשר דחו ‪,‬והניחו ליד המגדל?‬ ‫‪59‬הם אלו שחטאו ומוכנים לחזור בתשובה ;מסיבה זו אינם מורחקים מן המגדל ‪,‬כי יועילו לבניין ‪,‬אם יחזרו בתשובה‪.‬‬ ‫‪60‬לכן ‪,‬אלו שטרם חזרו בתשובה ‪,‬אם יחזרו בתשובה ‪,‬יתחזקו באמונה ;כלומר ‪,‬אם יחזרו בתשובה כעת ‪,‬בעוד המגדל נבנה ‪.‬כי אם‬ ‫הבניין יושלם ‪,‬לא יהיה מקום עבורם להיבנות ‪,‬אלא ידחו ;כי רק למי שיש זכות זו יש מי שיצא כעת אל המגדל‪.‬‬ ‫‪61‬אך תדעי מי הם אשר נכרתו והורחקו מן המגדל ?גברתי ‪,‬אמרתי ‪,‬חפצתי בכך‪.‬‬


‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪-‬חזיונות‬

‫‪62‬בני עוולה הם ‪,‬אשר האמינו רק בצביעות ‪,‬אך לא סורו מדרכיהם הרעות ;משום כך לא ייוושעו ‪,‬כי אינם מועילים בבניין בגלל‬ ‫חטאיהם‪.‬‬ ‫‪63‬על כן נכרתו וגורשו מרחוק מפני אף יהוה ומפני שהכעיסו עליהם‪.‬‬ ‫‪64‬באשר למספר הרב של אבנים אחרות אשר ראית מונחות סביב המגדל ‪,‬אך לא הונחו בבניינים ;אלו שהן חזקות ‪,‬הן אלו שידעו‬ ‫את האמת ‪,‬אך לא התמידו בה ‪,‬ולא הצטרפו לקדושים ‪,‬ולכן אינן מועילות‪.‬‬ ‫‪65‬אלו אשר להם חריצים ‪,‬הם אלו אשר שומרים מחלוקת בלבם זה עם זה ‪,‬ואינם חיים בשלום ;אשר ידידותם נמצאים עם אחיהם ‪,‬‬ ‫אך ברגע שהם נפרדים זה מזה ‪,‬עדיין רשעותם נשארת בלבם ‪:‬אלה החריצים הנראים באבנים האלה‪.‬‬ ‫‪66‬אלו הנמוכים והנמוכים ‪,‬הם אלו שהאמינו באמת ‪,‬אך עדיין מלאים במידה רבה רשעות ‪:‬מסיבה זו הם נמוכים ואינם שלמים‪.‬‬ ‫‪67‬אך מהן האבנים הלבנות והעגולות ‪,‬גברתי ‪,‬ואילו אינן מתאימות לבניית המגדל?‬ ‫‪68‬היא ענתה לי" ‪:‬עד מתי תמשיך להיות טיפש ולא מבין ‪,‬תשאל הכל ולא תבין דבר"?‬ ‫‪69‬הם אלו שיש להם אמונה אמיתית ‪,‬אך יחד עם זאת מחזיקים בעושר העולם הזה ‪.‬לכן ‪,‬כאשר צרות מתעוררות ‪,‬למען עושרם‬ ‫וסחרם ‪,‬הם מכחישים את האדון‪.‬‬ ‫‪ 70‬רואׁנּ י שֲנשה רואׁמר ר לשה מתי יּ הו יו מועילים לריהושה כּ י יו קר ֵֶ ר ֲָׁי ר חש פו צו ְש ה וריו הּ יו מועילים לריהושה לו בּ נו ישנו ‪,‬אש מר ורִש ה׃‬ ‫‪71‬כי כאבן עגולה ‪,‬אם לא ינתקה ותזרקה מעט ‪,‬לא ניתן לריבוע גודלה ‪,‬כך גם העשירים בעולם הזה ‪,‬אם לא יקוצץ עושרם ‪,‬לא יוכלו‬ ‫להועיל לאדון‪.‬‬ ‫‪72‬למד זאת מניסיונך ;כשהיית עשיר ‪,‬לא היית מועיל ;אך כעת אתה מועיל וראוי לחיים אשר לקחת על עצמך ;כי גם אתה היית פעם‬ ‫אחת מאותן האבנים‪.‬‬ ‫‪73‬אשר שאר האבנים אשר ראיתם מושלכות מרחוק מן המגדל ‪,‬ורצות בדרך ‪,‬ונפלות מן הדרך אל מקומות מדבריים ‪,‬אלו אשר‬ ‫האמינו באמת ‪,‬אך בספקותם נטשו את דרך האמת ‪,‬וחשבו כי יוכלו למצוא טובה יותר ‪,‬אך הם תועים ואומללים ‪,‬הולכים בדרכים‬ ‫שוממות‪.‬‬ ‫‪74‬אז לגבי האבנים אשר נפלו באש ונשרפו ‪,‬אלו הם אשר סורבו לנצח מאלוהים חי ;וגם לא עלה בלבם לחזור בתשובה ‪,‬בגלל‬ ‫החיבה שהם רוחשים לתאוותיהם ולרשעותיהם אשר הם עושים‪.‬‬ ‫‪75‬ומה הם הנותרים אשר נפלו על פני המים ולא יכלו להתגלגל אל תוך המים?‬ ‫‪76‬הם אלה ששמעו את הדבר ‪,‬והיו מוכנים להיטבל בשם ה ;'אך בהתחשב בקדושת הגדולה אשר האמת דורשת ‪,‬נסוגו ‪,‬וחזרו ללכת‬ ‫אחר תאוותיהם הרעות‪.‬‬ ‫‪77‬כך סיימה את פירוט המגדל‪.‬‬ ‫‪78‬אך בהיותי עדיין דוחק ‪,‬שאלתי אותה ‪,‬האם מותר לחזור בתשובה לכל האבנים הללו אשר הושלכו כך ולא היו מתאימות לבניית‬ ‫המגדל ‪,‬והאם ימצאו מקום במגדל זה?‬ ‫‪79‬הם יכולים לחזור בתשובה ‪,‬אמרה ‪,‬אך הם לא יכולים לבוא למגדל הזה ;אלא הם יוצבו בדרגה נמוכה בהרבה ‪,‬ולאחר מכן הם‬ ‫יסבלו ‪,‬וימלאו את ימי חטאיהם‪.‬‬ ‫‪80‬ובגלל זה יוסרו ‪,‬כי קיבלו את דבר הצדקה ;ואז יוסרו מסבלם ‪,‬אם יהיה להם תחושה אמיתית בלבם את מה שעשו רע‪.‬‬ ‫‪81‬אך אם לא יהיה להם תחושה זו בלבם ‪,‬לא ייוושעו בגלל קשיות ליבם‪.‬‬ ‫‪82‬וכאשר סיימתי לשאול אותה על כל הדברים האלה ‪,‬אמרה לי" ‪,‬האם תראה משהו אחר "?וכשחפצתי לראות זאת ‪,‬שמחתי מאוד‪.‬‬ ‫‪83‬לכן היא הביטה בי לאחור ‪,‬חייכה קלות ואמרה לי" ‪,‬הרואה שבע נשים מסביב למגדל "?אמרתי ‪,‬גברתי" ‪,‬אני רואה אותן"‪.‬‬ ‫‪84‬מגדל זה ‪,‬ענתה ‪,‬נתמך על ידם ‪,‬על פי פקודת ה ‪':‬שמעו לכן את השפעותיהם‪.‬‬ ‫‪85‬הראשונה שבהן ‪,‬האוחזת בידה ‪,‬נקראת אמונה ‪,‬על ידה ייוושעו הנבחרים ‪.‬הבאה ‪,‬החגורה ונראית גברית ‪,‬נקראת התנזרות ‪:‬היא‬ ‫בת האמונה‪.‬‬ ‫‪86‬לכן ‪,‬כל מי שילך אחריה יהיה מאושר בכל חייו ‪,‬כי יימנע מכל מעשים רעים ‪,‬מתוך אמונה שאם יתאפק מכל תאווה ‪,‬הוא יהיה‬ ‫יורש חיי נצח ‪.‬ומה ‪,‬גברתי ‪,‬אמרתי ‪,‬הם חמשת האחרים?‬ ‫‪87‬הן ‪,‬ענתה ‪,‬בנות זו של זו ‪.‬הראשונה שבהן נקראת פשטות ;הבאה בתמימות ;השלישית צניעות ;אחר כך משמעת ;והאחרונה מכולן‬ ‫היא צדקה ‪.‬לכן ‪,‬כאשר תמלא את מעשי אמם ‪,‬תוכל לעשות הכל‪.‬‬ ‫‪88‬גברתי ‪,‬אמרתי ‪,‬הייתי רוצה לדעת איזו מעלה מסוימת יש לכל אחד מאלה‪.‬‬ ‫‪89‬שמעו ‪,‬אם כן ‪,‬ענתה ;יש להם מעלות שוות ‪,‬ומעלותיהם שזורות יחד ‪,‬ועוקבות זו אחר זו כפי שנולדו‪.‬‬ ‫‪90‬מאמונה נובעת הינזרות ;מהינזרות ‪,‬פשטות ;מפשטות ‪,‬תמימות ;מהתמימות ‪,‬צניעות ;מצניעות ‪,‬משמעת וצדקה ‪.‬לכן מעשיהם של‬ ‫אלה קדושים ‪,‬צנועים ונכונים‪.‬‬ ‫‪91‬לכן מי שיעבוד את אלה וידבק במעשיהם ‪,‬לו יהיה משכנו במגדל עם קדושי אלוהים‪.‬‬ ‫‪92‬אז שאלתי אותה על הזמנים ‪,‬האם הקץ קרב;‬ ‫‪93‬ותצעק בקול גדול ותאמר ‪,‬הו איש טיפש !הלא אתה רואה את המגדל עוד בניין ?לכן כאשר המגדל ייגמר ויבנה ‪,‬יהיה לו קץ ;והוא‬ ‫אכן יושלם במהרה‪.‬‬ ‫‪94‬אך אל תשאל אותי שאלות נוספות ‪.‬מה שנאמר יספיק לך ולכל הקדושים לרענון רוחכם ‪.‬כי לא רק לך נגלו הדברים האלה ‪,‬אלא‬ ‫למען תגלה אותם לכל‪.‬‬ ‫‪95‬כי לכן ‪,‬הו הרמס ‪,‬לאחר שלושה ימים עליך להבין את הדברים האלה אשר אנכי מתחיל לדבר אליך ‪,‬למען תדבר אותם באוזני‬ ‫הקדושים ;למען כאשר ישמעו אותם ויעשו אותם ‪,‬יטהרו מעוונותיהם ‪,‬ואתה יחד איתם‪.‬‬


‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪-‬חזיונות‬

‫‪96‬שמעו אותי ‪,‬בני ‪,‬גידלתי אתכם בפשטות רבה ‪,‬בתמימות ובצניעות למען אהבת האל ‪,‬אשר ירדה עליכם בצדק ‪,‬למען תתקדשו‬ ‫ותוצדקו מכל חטא ורשע ;אך לא תפסיקו ממעשיכם הרעים‪.‬‬ ‫‪97‬עתה שמעו לי ‪,‬והיו שלום איש עם רעהו ‪,‬ובקרו איש את רעהו ‪,‬וקבלו איש את רעהו ‪,‬ואל תיהנו מיצורי אלוהים לבדם‪.‬‬ ‫‪98‬תנו בנדיבות לנזקקים ‪.‬כי יש אשר נדבקים בבשרם באכילה מיותרת וגורמים נזק לגופם ;בעוד שבשרם של אחרים אשר אין להם‬ ‫מזון נובל ‪,‬משום שחסר להם מזון מספק ‪,‬והגופות מתכלות‪.‬‬ ‫‪99‬לכן חוסר הסדר הזה מזיק לכם ‪,‬אשר יש לכם ‪,‬ואינכם מחלקים למחסורים ‪.‬התכוננו למשפט העומד לבוא עליכם‪.‬‬ ‫‪100‬אתם הבולטים ‪,‬חפשו את הרעבים ‪,‬כל עוד המגדל עדיין לא גמור ‪.‬כי כאשר המגדל יושלם ‪,‬תהיו מוכנים לעשות טוב ‪,‬ולא‬ ‫תמצאו בו מקום‪.‬‬ ‫‪101‬לכן היזהרו אתם המתהדרים בעושריכם ‪,‬פן יאנחו המחסורים ואנחתם תעלה אל אלוהים ‪,‬ותסגרו עם רכושכם מחוץ לשער‬ ‫המגדל‪.‬‬ ‫‪102‬הנה ‪,‬אני מזהיר אתכם ‪,‬הממונים על הכנסייה ואוהבים את המושבים הגבוהים ביותר ‪,‬אל תהיו כמו עושי רעה‪.‬‬ ‫‪103‬והם אמנם נושאים את רעלם בקופסאות ‪,‬אך אתם מכילים את רעלכם וזיהוםכם בלבבכם ‪,‬ולא תטהרו אותם ‪,‬ותערבבו את‬ ‫חושיכם עם לב טהור ‪,‬למען תמצאו רחמים עם המלך הגדול‪.‬‬ ‫‪104‬היזהרו ‪,‬ילדיי ‪,‬פן יגזל מכם מחלוקותיכם את נפשותיכם ‪.‬כיצד תלמדו את בחירי האלוהים ‪,‬כאשר אתם עצמכם זקוקים לתיקון ?‬ ‫לכן הוכיחו זה את זה ‪,‬והיו בשלום ביניכם ‪,‬למען אני ‪,‬עומד לפני אביכם ‪,‬אוכל לתת לכם דין וחשבון לאדון‪.‬‬ ‫‪105‬וכאשר סיימה לדבר איתי ‪,‬באו ששת הצעירים שבנו ונשאו אותה אל המגדל ;וארבעה אחרים התיישבו על המושב שעליו ישבה ‪,‬‬ ‫וגם הם חזרו אל המגדל ‪.‬לא ראיתי את פניהם של אלה ‪,‬כי גבם היה אליי‪.‬‬ ‫‪106‬בעודה הלכתה משם ‪,‬ביקשתי ממנה שתגלה לי מה עניינו בשלוש הצורות שבהן הופיעה אליי‪.‬‬ ‫‪107‬אך היא ענתה ואמרה לי ‪,‬על הדברים האלה עליך לשאול מישהו אחר ‪,‬כדי שיגלו לך‪.‬‬ ‫‪108‬ועתה ‪,‬אחים ‪,‬בחזון הראשון בשנה האחרונה ‪,‬היא נראתה אליי זקנה מאוד ‪,‬ויושבת על כיסא‪.‬‬ ‫‪109‬בחזון אחר ‪,‬היו לה אכן פניה צעירים ‪,‬אך בשרה ושערה היו זקנים ;אך היא דיברה איתי בעמידה ‪,‬והייתה עליזה יותר מהפעם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫‪110‬בחזון השלישי ‪,‬היא הייתה בכל המובנים צעירה בהרבה ‪,‬ויפה לעין ;רק היה לה שיער של אדם מבוגר ;אך היא נראתה עליזה ‪,‬‬ ‫וישבה על כיסא‪.‬‬ ‫‪111‬לכן הייתי עצוב מאוד על הדברים האלה ‪,‬עד שאבין את החזון‪.‬‬ ‫‪112‬לכן ראיתי את אותה אישה זקנה בחזון לילה אומרת לי ‪,‬כל תפילה צריכה ענווה ‪.‬צום ‪,‬לכן ‪,‬ותלמד מאת ה 'את אשר תבקש ‪.‬לכן‬ ‫צמתי יום אחד‪.‬‬ ‫‪113‬באותו לילה נראה אליי בחור צעיר ואמר ‪,‬מדוע אתה חפץ לעתים כה קרובות בהתגלויות בתפילותיך ?היזהר שלא תפגע בגוף‬ ‫על ידי בקשת דברים רבים ‪.‬יהי לך די בהתגלויות אלה‪.‬‬ ‫‪114‬האם תוכל לראות התגלויות בולטות יותר מאלה שכבר קיבלת?‬ ‫‪115‬עניתי ואמרתי לו ‪,‬אדוני ‪,‬אני שואל רק דבר אחד בגלל שלוש דמויות האישה הזקנה שנגלתה אליי ‪,‬כדי שההתגלות תושלם‪.‬‬ ‫‪116‬הוא ענה לי ‪,‬לא חסר תבונה אתה ‪,‬אלא ספקותיך עושים אותך כן ;כי אין לבבך עם יהוה‪.‬‬ ‫‪117‬עניתי ואמרתי ‪,‬אך נלמד את הדברים האלה ממך ביתר קפידה‪.‬‬ ‫‪118‬שמעו אפוא ‪,‬אומר הוא ‪,‬בנוגע למספרים עליהם אתם שואלים‪.‬‬ ‫‪119‬ותחילה ‪,‬בחזון הראשון היא נראתה לך בדמות אישה זקנה היושבת על כיסא ‪,‬כי רוחך הזקנה הייתה רקובה וחסרת כוח ‪,‬בגלל‬ ‫חולשותיך וספקות לבך‪.‬‬ ‫‪120‬כי כשם שאין למבוגרים תקווה להתחדש ‪,‬ואינם מצפים לדבר מלבד עזיבתם ‪,‬כך גם אתה ‪,‬נחלשת בגלל ענייני העולם שלך ‪,‬‬ ‫נכנעת לעצלנות ‪,‬ולא השלכת את דאגתך מעצמך על אלוהים ;וחשיבתך התבלבלה ‪,‬ואתה מזדקן בעצבותך‪.‬‬ ‫‪121‬אבל ‪,‬אדוני ‪,‬אני רוצה לדעת למה היא ישבה על כיסא?‬ ‫‪122‬הוא ענה ‪,‬כי כל חלש יושב על כיסא בגלל חולשתו ‪,‬כדי שחולשתו תתמוך ‪.‬הנה דוגמה לחזון הראשון‪.‬‬ ‫‪123‬בחזון השני ראיתה אותה עומדת ‪,‬ופניה נעורים ושמחה יותר מראשונותיה ;ובשרה ושערה עתיקים ‪.‬שמעו ‪,‬אמר ‪,‬גם את המשל‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫‪124‬כאשר אדם מזדקן ‪,‬הוא מתייאש מעצמו בגלל חולשתו ועוניו ‪,‬ואינו מצפה אלא ליום האחרון לחייו‪.‬‬ ‫‪125‬אך לפתע נותרה לו ירושה ‪,‬והוא שומע על כך ‪,‬וקם ;וכאשר הוא שמח ‪,‬הוא לובש כוחות חדשים ‪.‬ועתה אינו יושב עוד ‪,‬אלא‬ ‫עומד ‪,‬ויוצל מצערו הקודם ;ואינו יושב ‪,‬אלא מתנהג בגבריות‪.‬‬ ‫‪126‬לכן ‪,‬לאחר ששמעת את הגילוי אשר גילה לך אלוהים ‪,‬משום שאלוהים רחם עליך וחידש את רוחך ‪,‬הנח את חולשותיך ‪,‬ובא לך‬ ‫כוח ‪,‬והתחזקת באמונה ;ואלוהים ‪,‬בראותו את כוחך ‪,‬שמח‪.‬‬ ‫‪127‬לכן הראה לכם את בניין המגדל ‪,‬ויראה לכם דברים אחרים ‪,‬אם יהיה לכם שלום בכל לבבכם זה עם זה‪.‬‬ ‫‪128‬אך בחזון השלישי ראיתה אותה צעירה עוד יותר ‪,‬יפה ועליזה ‪,‬ובעלת פניה שלוות‪.‬‬ ‫‪129‬כי כאילו מגיעה אליו בשורה עצובה ‪,‬הוא שוכח מיד את עצבו ‪,‬ואינו מתייחס אלא לבשורה הטובה אשר שמע ;ובכל השאר הוא‬ ‫מתנחם ‪,‬ורוחו מתחדשת על ידי השמחה אשר זכה ;כך גם אתם התרעננתם ברוחכם על ידי ראיית הדברים הטובים האלה‪.‬‬ ‫‪130‬ועל כך שראיתה יושבת על ספסל ‪,‬זה מציין עמדה חזקה ;כי לספסל יש ארבע רגליים והוא עומד חזק ‪.‬ואפילו העולם עצמו נתמך‬ ‫על ידי ארבעת היסודות‪.‬‬ ‫‪131‬לכן ‪,‬החוזרים בתשובה בשלמות ‪,‬יהיו צעירים ;והשוברים מחטאיהם בכל לבם ‪,‬יכונסו‪.‬‬


‫הספר הראשון של רועה הרמס ‪-‬חזיונות‬

‫‪132‬ועכשיו יש לכם את ההתגלות במלואה ‪,‬אל תבקשו עוד שיתגלה לכם דבר נוסף‪.‬‬ ‫‪133‬אבל אם דבר יתגלה ‪,‬הוא יתגלה לכם‪.‬‬ ‫חזון ‪4‬‬ ‫‪1‬אחים ‪,‬חזון ראיתי עשרים יום לאחר החזון הקודם ‪,‬סמל לצרה הקרבה ‪.‬הלכתי בדרך השדה‪.‬‬ ‫‪2‬ומדרך הרבים עד המקום אשר הלכתי שמה הוא כעשרה אצטדיונים ;דרך זו מעטה מאוד‪.‬‬ ‫‪3‬ובהתהלכתי לבדי התחננתי בפני האדון שיאשר את הגילויים אשר הראה לי על ידי כנסייתו הקדושה‪:‬‬ ‫‪4‬ויתן תשובה לכל עבדיו אשר נפגעו ‪,‬למען יתפאר שמו הגדול והמכובד ‪,‬וכי חשבני ראוי אשר יראה לו את נפלאותיו ‪,‬ולמען אכבדו‬ ‫ואודה לו‪.‬‬ ‫‪5‬והנה ‪,‬כמו קול ‪,‬ענה לי ;אל תפקפק ‪,‬הרמס ‪.‬לכן התחלתי לחשוב ולומר לעצמי ;מדוע אפקפק ‪,‬בהתחשב בכך שקיבלתי את עזרתי‬ ‫על ידי ה 'וראיתי דברים כה מפוארים?‬ ‫‪6‬אחים ‪,‬לא הלכתי רחוק יותר ‪,‬וראיתי אבק עולה השמימה ‪.‬ואמרתי לעצמי ‪,‬האם עדר בהמות בא ומעלה אבק כזה?‬ ‫‪7‬זה היה במרחק של כ‪-‬פרלונג ממני ‪.‬והנה ראיתי את האבק עולה יותר ויותר ‪,‬עד כדי כך שהתחלתי לחשוד שיש בו משהו יוצא דופן‪.‬‬ ‫‪8‬והשמש זרח מעט והנה ראיתי חיה גדולה כלוויתן וארבה לוהט יצא מפיה גובה החיה כמאה רגל וראשה ככלי חרס גדול‪.‬‬ ‫‪9‬התחלתי לבכות ולהתפלל אל ה 'שיציל אותי מזה ‪.‬אז נזכרתי בדבר אשר שמעתי ‪:‬אל תפקפק ‪,‬הרמס‪.‬‬ ‫‪10‬לכן ‪,‬אחים ‪,‬כשחשבתי על אמונה אלוהית ‪,‬וזכרתי מי לימד אותי דברים גדולים ‪,‬ומסרתי את עצמי בגופו לחיה‪.‬‬ ‫‪ 11‬רו שַב לא הר חּ ַשה כו אֶ ל־ שֲלשה ָי הּ יא עולשה לו טר ֵֶ רֲ ֲּ יר ְו אר חר ד‪.‬‬ ‫‪12‬קרבתי אליה ‪,‬והחיה פרשה את כל גופה על האדמה ‪,‬ולא הוציאה דבר מלבד לשונה ‪,‬ולא זזה אפילו פעם אחת עד שעברתי על‬ ‫פניה לחלוטין‪.‬‬ ‫‪13‬והיה לחיה על ראשה ארבעה צבעים ;ראשון שחור ‪,‬אחר כך אדום ודם ‪,‬אחר כך זהוב ‪,‬ואחר כך לבן‪.‬‬ ‫‪14‬לאחר שעברתי על פניה והלכתי קדימה כשלישים רגל ‪,‬הנה פגשתי אותי בתולה ‪,‬לבושה היטב כאילו יצאה זה עתה מחדר כלותיה ‪,‬‬ ‫לבושה כולה לבנה ‪,‬נעליה לבנות ‪,‬רעלה על פניה ‪,‬ומכוסה שיער מבריק‪.‬‬ ‫‪15‬עתה ידעתי מחזונותיי הקודמים שזו הכנסייה ‪,‬ומכאן התמלאתי שמחה רבה יותר ‪.‬היא ברכה אותי ואמרה ‪,‬שלום לך ‪,‬הו גבר !‬ ‫השבתי לשלום ואמרתי ‪,‬גברתי ‪,‬שלום לך!‬ ‫‪16‬היא ענתה לי" ‪,‬האם לא פגש אותך דבר ‪,‬הו ‪,‬איש "?עניתי" ‪,‬גברתי ‪,‬פגשה אותי חיה כזו ‪,‬שנראה שהיא מסוגלת לטרוף עם שלם ;‬ ‫אך בכוח האל וברחמיו היחידים ‪,‬נמלטתי ממנה"‪.‬‬ ‫‪17‬יצאת מזה יפה ‪,‬אמרה ‪,‬כי השלכת את כל דאגתך על אלוהים ופתית את לבך לפניו ‪,‬באמונה כי לא תוכל להיות בטוח אלא בזכות‬ ‫שמו הגדול והמכובד‪.‬‬ ‫‪18‬על כן שלח ה 'את מלאכו אשר על החיה אשר שמה הגרין וייסגר את פיה לבלתי לטרוף אותך ‪.‬ניצלת מניסיון גדול בזכות אמונתך‬ ‫ומפני שלא פקפקת בחיה נוראית כזו‪.‬‬ ‫‪19‬לך לכן וספר לבחירי האלוהים את הגדולות אשר עשה לך ואמרת להם כי החיה הזאת היא סמל לניסיון העומד לבוא‪.‬‬ ‫‪20‬לכן ‪,‬אם תכינו את עצמכם ‪,‬תוכלו להימלט מזה ‪,‬אם לבכם יהיה טהור וללא רבב ;ואם תעבדו את אלוהים כל שארית ימיכם ללא‬ ‫תלונה‪.‬‬ ‫‪21‬השליכו את כל דאגותיכם על ה 'והוא ינהל אותם ‪.‬האמינו באלוהים ‪,‬ספקנים ‪,‬כי הכל יכול הוא לעשות ;גם הוא יכול להסיט את‬ ‫חרונו מכם וגם לשלוח לכם עזרה וביטחון‪.‬‬ ‫‪22‬אוי לספקנים ‪,‬לשמע הדברים האלה ובוזים להם ‪:‬טוב היה להם אילו לא נולדו‪.‬‬ ‫‪23‬אז שאלתי אותה על ארבעת הצבעים אשר לחיה על ראשה ‪,‬אך היא ענתה לי ואמרה" ‪:‬שוב את סקרנית בכך שאת שואלת על‬ ‫הדברים האלה "‪.‬ואמרתי לה" ‪:‬גברתי ‪,‬הראי לי מה הם"‪.‬‬ ‫‪24‬שמע ‪,‬אמרה ;השחור אשר ראית מציין את העולם בו אתה חי ‪.‬הצבע הלוהט והדם מציין כי עידן זה חייב להיהרס באש ובדם‪.‬‬ ‫‪25‬אתם ‪,‬אשר נמלטו ממנו ‪,‬כי כאשר זהב נבדק באש ונוצל ‪,‬כך גם אתם ‪,‬היושבים בין בני העולם הזה ‪,‬נבדקים באותו אופן‪.‬‬ ‫‪26‬לכן ‪,‬אלו אשר יתמידו עד הסוף ויבחנו על ידם ‪,‬יטהרו ‪.‬וכמו שהזהב ‪,‬על ידי ניסיון זה ‪,‬יטהר ומאבד את סיגו ‪,‬כך גם אתם תשליכו‬ ‫מעליכם כל צער וצרה ‪,‬ותטהרו לבניית המגדל‪.‬‬ ‫‪27‬אבל הצבע הלבן מציין את זמן העולם הבא ‪,‬שבו ישכנו בחירי האלוהים ‪:‬כי בחירי האלוהים יהיו טהורים וללא רבב עד חיי עולם‪.‬‬ ‫‪28‬לכן אל תפסיק לדבר את הדברים האלה באזני הקדושים ‪.‬הנה לכם דוגמה לצרה הגדולה העתידה לבוא ;אשר ‪,‬אם תרצו ‪,‬לא תהיה‬ ‫כלום עבורכם ‪.‬לכן זכרו את הדברים אשר אמרתי לכם‪.‬‬ ‫‪29‬לאחר שדברה זאת ותלך ‪,‬ולא ראיתי לאן הלכה ‪.‬ופתאום שמעתי רעש ‪,‬ואפנה אחור בפחד ‪,‬כי חשבתי שהחיה מתקרבת אליי‪.‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook