Skip to main content

Hebrew - The Death, Burial, and Resurrection of Jesus Christ

Page 1

‫מותו ‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬ ‫וֹּׂ קש ררא מי ֶל ה לש כרל זשקא י יׂ שְ רראא ל ּוֹ יאמל ר אא לליהם הוציאו וקחו לכם כבש למשפחותיכם ושחטתם את הפסח ולקחתם צרור אזוב‬ ‫וטבלתם אותו בדם אשר בקערה והכתם את המשקוף ואת שני המזוזות בדם אשר בקערה ולא יצא איש מכם פתח ביתו עד‬ ‫הבוקר כי עבר יהוה להכות את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שני המזוזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן למשחית‬ ‫לבוא אל בתיכם להכות אתכם‪ .‬שמות י"ב כא‪-‬כ"ג‬ ‫וש ׂאם‪ְֵֹּׂ -‬ל ה ׂאיֶ חּ ָר את מר ולת וש הומּ ת וש תּ לש ָר הו ֵּל‪ֵ-‬אץ ל יא‪-‬ירלׂ ין נׂ גש ררתו ֵּל‪ֵ-‬אץ וש קּ בש ארתר הו ּ​ּ ֹום הּ הוא ִׂ י‪-‬אר רום הוא הּ ָר לׂ ית וש ל יא‬‫ׂת שטמר א אל לרץ אלֶהל יך אֶׂל ר‪-‬יש הורה אלֶהל יך נותא ן לש ך ּנ ׂחלרה‪ .‬דברים כא‪ ,‬כב‪-‬כג‬ ‫ִׂ י ׂסּש נׂ י ִּלש בר ים‪ ,‬קר דּ ר ררֶר ֵׂ ים ׂסּש רונׂ י‪ ,‬ירדּ שרגש לּי וש ּרגש לּי ׂדקש רו‪ .‬אל שסַּר ִרלֵּּצש מר ׂתי‪ ,‬הא ם ררזו וש הׂ ּׂ י נׂ הש יו‪ .‬יש חּ לש קו ּא יניהם ּש ג ׂרדי‪ ,‬וש ֵּלּ​ּש ג ׂרדי‬ ‫הּ ָׂילו גורול‪ .‬תהילים כב‪ ,‬טז‪-‬יח‬ ‫וש ֵּל ֶׂבש ֵׂ ים ֶר בו ֵּ יש כ אֵּה מּ שֶחׂ ית וש ל יא לו וש ֵּם הּ נ ׂרֶיחּ הּ ּר א יׂ שֶחׂ ית אל ת הר ֵׂ יר וש אל ת הּ ְׂקש דר ֶ וש הר ירה סוף ּש מבול וש ֵּד קי ץ ׂמחׂמר תו‬ ‫ח רׂרמות‪ .‬דניאל ט'‪ ,‬כ"ו‬ ‫לּיוֶבא י ירושלם רוח חן ותחנונים וש הׂ ּׂ יטו אא לּי אֶׂל ר ׂדקש רו וש הׂ שסַש דו רֵלריו ִּאֶׂל ר שמסּ ַאד ֵּלּיש חׂ ידו וש מּ שררו‬ ‫ש‬ ‫וש ֶר פש קש ָׂי ֵּלּ​ּא ית דר וׂ ד וש ֵּ‬ ‫' רֵלריו ִּאֶׂל ר מּ שררו ֵּלּ​ּש כורו‪ .‬זכריה י"ב‪ ,‬י‬ ‫כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם אני קיבלתי‪ ,‬כי המשיח מת בעד חטאינו ככתובים; וכי נקבר‪ ,‬וכי קם לתחייה ביום‬ ‫השלישי ככתובים‪ :‬קורינתים א' ט"ו ‪3-4‬‬

‫הנביא ישעיהו‬ ‫ישעיהו נג‬ ‫?מי האמין לשמעתנו ולמי נגלתה זרוע יהוה ‪1‬‬ ‫כי כצמח רך יצמח לפניו וכשורש מיבשה אין לו דמות ואין לו יופי וכאשר נראהנו אין יופי שיחפצנו׃ ‪2‬‬ ‫‪.‬בזוי ונדחה לאנשים‪ ,‬איש צער ויודע יגון; ונסתיר פנינו ממנו‪ ,‬בזוי היה ולא חשבנו ‪3‬‬ ‫‪.‬אמנם כאבינו נשא‪ ,‬ועצבוננו נשא; ואנחנו ראינו אותו למוכה‪ ,‬מוכה אלהים וענוי ‪4‬‬ ‫‪.‬אך הוא נפצע על פשעינו‪ ,‬הוא נחבט על עוונותינו; עונש שלומנו היה עליו; ובפסעיו נרפאנו ‪5‬‬ ‫‪.‬כולנו כצאן תעה‪ ,‬איש לדרכו פנינו; ויהוה נתן עליו את עון כולנו ‪6‬‬ ‫נדכא וענתה ולא פתח פיו ככבש לטבח יובא וככבש לפני גוזציה אטם כן לא פתח פיו׃ ‪7‬‬ ‫‪.‬מבית כלא ומבית דין נלקח ומי יגיד את דורו כי מארץ חיים נכרת על פשע עמי מכה ‪8‬‬ ‫וש ֵׂ ם ררֶר ֵׂ ים קש בר רו וש ֵׂ ם ֵׂ שֶ ׂרים ּ​ּ ְותו ִׂ י ל יא ֵרְר ה חר מר ס וש ל יא הר יש תר ה ּרְר ה ּש פׂ יו׃ ‪9‬‬ ‫ּאריך י ׂרמים‪ ,‬וש חר צּ ף יש הורה יש צּ ֵאחּ ּש ירדו ‪10‬‬ ‫‪.‬וש חר פּץ יש הורה לש מּ חש צו‪ ,‬הׂ ָרבא ל או‪ ִׂ ,‬י ָּ ׂשיבש ָר נּפש ֶו חּ ָר את‪ ,‬יש רראר ה ז שּרֵׂ ין‪ ,‬י ׂ‬ ‫יא יראה ּיֵׂבי ל נּפש ֶו וש ֶר בּ ע ּש דּ ֵש ָו יׂ צש דּ ק ֵּבש ׂדי צּ ׂדיק ּרּׂ ים ִׂ י נרְר א ֵׂוונרתר ם׃‬ ‫לכן אחלק לו חלק עם גדולים‪ ,‬ועם חזקים הוא יחלק שלל‪ ,‬כי שפך את נפשו למות; ועם עבריינים נמנה; וחטא רבים ‪12‬‬ ‫‪.‬נשא‪ ,‬ויתפלל בעד עבריינים‬

‫הבשורה על פי מתי‬ ‫מתי כ"ו‬ ‫‪:‬ויהי כאשר כלה ישוע את כל הדברים האלה‪ ,‬אמר אל תלמידיו ‪1‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬אתם יודעים כי לאחר יומיים חג הפסח‪ ,‬ובן האדם יסגירוהו להיצלב ‪2‬‬ ‫‪,‬אז התאספו ראשי הכהנים והסופרים וזקני העם אל בית הכהן הגדול אשר נקרא קיפא ‪3‬‬ ‫‪.‬ויתיעצו כיצד לתפוס את ישוע בתחבולות ולהורגו ‪4‬‬ ‫‪.‬אך הם אמרו‪ ,‬לא ביום החג‪ ,‬פן תהיה מהומה בעם ‪5‬‬ ‫‪,‬כאשר היה ישוע בבית עניה‪ ,‬בבית שמעון המצורע ‪6‬‬ ‫‪.‬ותגש אליו אישה‪ ,‬וביתה צנצנת בהט מלאה משחה יקרה מאוד‪ ,‬ותשפכה אותה על ראשו בעודו יושב לסעודה ‪7‬‬ ‫"?וכאשר ראו זאת תלמידיו‪ ,‬כעסו עליהם ואמרו‪" ,‬למה הבזבוז הזה ‪8‬‬ ‫‪.‬כי אפשר היה למכור את המשחה הזאת במחיר רב ולתת אותה לעניים ‪9‬‬ ‫‪.‬כאשר הבין זאת ישוע‪ ,‬אמר להם‪ ,‬למה אתם מטרידים את האישה? כי מעשה טוב עשתה בי ‪10‬‬ ‫‪.‬כי העניים תמיד עמכם‪ ,‬ואותי אין לכם תמיד ‪11‬‬ ‫‪.‬כי ביצוק המשחה הזאת על גופי‪ ,‬היא עשתה זאת לקבורתי ‪12‬‬ ‫אמן אמר אני לכם‪ ,‬בכל מקום אשר תיקרא הבשורה הזאת בכל העולם‪ ,‬שם יסופר גם את אשר עשתה האישה הזאת ‪13‬‬ ‫‪.‬לזכרה‬ ‫‪,‬אז הלך אחד משנים עשר‪ ,‬יהודה איש קריות‪ ,‬אל ראשי הכוהנים ‪14‬‬ ‫ֶ​ֶים ִלסל ף׃ ‪15‬‬ ‫ּוֹ יאמל ר אא לליהר מּ ה ָׂ שָנו לׂ י וראּ שמסּ שרָו אא לאיכלם ּוֹ שּתּש רו ֵׂ ְר ו ֵּל שֶ ׂ‬ ‫‪.‬ומאותו רגע חיפש הזדמנות לבגוד בו ‪16‬‬ ‫"?ביום הראשון לחג המצות ניגשו התלמידים אל ישוע ואמרו לו‪" :‬איפה תרצה שנכין לך לאכול את הפסח ‪17‬‬ ‫‪.‬ויאמר‪ ,‬לכו העירה אל איש כזה‪ ,‬ואמרו לו‪ ,‬הרבי אמר‪ ,‬קרובה שעתי‪ ,‬אעשה את הפסח בביתך עם תלמידיי ‪18‬‬ ‫‪ּ .‬ו ְֵֹּׂל ה הּ ששלׂ ׂידים ִּאֶׂל ר צׂ ורה אי תר ם יאֶוֵּ‪ּ ,‬וִֹּׂ ינו אל תּהּ ַלסּ ח ‪19‬‬ ‫‪.‬וכאשר הגיע הערב‪ ,‬ישב עם השניםּעשר ‪20‬‬ ‫‪.‬וכאשר אכלו‪ ,‬אמר אמן אומר אני לכם כי אחד מכם יבגוד בי ‪21‬‬ ‫?והם נעצבו מאוד‪ ,‬והתחילו איש איש מהם לומר לו‪ ,‬אדוני‪ ,‬האם אני זה ‪22‬‬ ‫‪.‬ויען ואמר‪ ,‬מי שטבל את ידו עמי בקערה‪ ,‬הוא יסגיר אותי ‪23‬‬ ‫‪.‬בן האדם הולך ככתוב עליו‪ ,‬אך אוי לאיש ההוא אשר על ידו יסגיר את בן האדם! טוב היה לאיש ההוא אילו לא נולד ‪24‬‬ ‫‪.‬אז ענה יהודה אשר בגד בו ואמר‪ ,‬רבי‪ ,‬האמנם אני זה? אמר לו‪ ,‬אתה אמרת ‪25‬‬ ‫"‪.‬ובעת האכלתם לקח ישוע לחם‪ ,‬ברך אותו‪ ,‬בצע אותו‪ ,‬נתן אותו לתלמידים ואמר‪ " :‬קחו‪ ,‬אכלו; זה גופי ‪26‬‬ ‫;ולקח את הכוס‪ ,‬הודה‪ ,‬נתן להם ואמר‪ ,‬שתו ממנה כולכם ‪27‬‬ ‫‪.‬כי זה דמי‪ ,‬דמי הברית החדשה‪ ,‬אשר נשפך בעד רבים לסליחת חטאים ‪28‬‬ ‫‪.‬אבל אני אומר לכם‪ ,‬לא אשתה מעתה מפרי הגפן הזה עד היום ההוא אשר אשתה אותו חדש עמכם במלכות אבי ‪29‬‬ ‫‪.‬לאחר שירת המנון יצאו להר הזיתים ‪30‬‬ ‫"‪.‬אז אמר להם ישוע‪ " :‬כולכם תיעדו בי בלילה הזה‪ ,‬כי כתוב‪ :‬אני אכה את הרועה וצאן העדר יתפזרו ‪31‬‬ ‫‪.‬אבל אחרי שאקום לתחייה‪ ,‬אלך לפניכם לגליל ‪32‬‬ ‫‪.‬ענה פטרוס ואמר לו‪ ,‬גם אם כל האנשים ייכשלו בגללך‪ ,‬אני לעולם לא אכשל ‪33‬‬ ‫"‪.‬אמר אליו ישוע‪ " :‬אמן אמר אני לך‪ ,‬בלילה הזה‪ ,‬לפני שיקרא התרנגול‪ ,‬תכחיש אותי שלש פעמים ‪34‬‬ ‫ויאמר אליו פטרוס גם אם אמות עמך לא אכחש בך כן אמרו גם כל התלמידים׃ ‪35‬‬ ‫‪.‬אז בא איתם ישוע אל מקום הנקרא גת שמנים‪ ,‬ויאמר אל התלמידים‪ ,‬שבו פה‪ ,‬בעודי אלך שם ואתפלל ‪36‬‬ ‫‪.‬ולקח עמו את פטרוס ואת שני בני זבדי‪ ,‬והחל להתעצב ולעצב מאוד ‪37‬‬ ‫‪.‬אז אמר להם‪ ,‬נפשי עצובה מאוד עד מוות; הישארו כאן ושמרו עמי ‪38‬‬ ‫‪.‬וילך עוד מעט‪ ,‬ויפל על פניו‪ ,‬ויתפלל לאמר‪ ,‬אבי‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬יעבור מעלי הכוס הזאת; אך לא כרצוני‪ ,‬כי אם כרצונך ‪39‬‬ ‫?ויבא אל התלמידים‪ ,‬ומוצאם ישנים‪ ,‬ויאמר אל פטרוס‪ ,‬מה‪ ,‬לא יכולתם להשגיח עמי שעה אחת ‪40‬‬ ‫‪.‬ערו והתפללו פן תבואו לידי ניסיון‪ :‬הרוח אמנם חפצה‪ ,‬אך הבשר חלש ‪41‬‬ ‫‪.‬הוא הלך שוב בפעם השנייה‪ ,‬והתפלל לאמר‪ ,‬אבי‪ ,‬אם הכוס הזאת לא תעבור מעליי בלי שאני שותה אותה‪ ,‬יהי רצונך ‪42‬‬ ‫‪.‬ויבא ומצאם שוב ישנים‪ ,‬כי עיניהם היו כבדות ‪43‬‬ ‫יֶית ּוֹ יאמל ר אותר ם הּ שדבר ׂרים ‪44‬‬ ‫‪ּ .‬ו ֹּ ֵּזשּא ם‪ ,‬הר לּך ֶר ב ּוֹ שּת ֵַּאל שֶלׂ ׂ‬ ‫אז בא אל תלמידיו ויאמר אליהם ישנו עוד עכשיו ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר בידי חטאים׃ ‪45‬‬ ‫‪.‬קומו‪ ,‬הבה נלך‪ ,‬הנה קרוב הוא אשר בוגד בי ‪46‬‬ ‫ובעודו מדבר‪ ,‬הנה בא יהודה‪ ,‬אחד משנים עשר‪ ,‬ועמו המון רב‪ ,‬חמושים בחרבות ובמקלות‪ ,‬מאת ראשי הכהנים וזקני ‪47‬‬ ‫‪.‬העם‬ ‫"‪.‬והבגד בו נתן להם אות לאמר‪" :‬את מי שאני אנשק‪ ,‬הוא הוא; אחזו בו ‪48‬‬ ‫‪.‬ומיד ניגש אל ישוע ואמר שלום רב ונשק לו ‪49‬‬

‫‪2‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬ויאמר אליו ישוע‪ " :‬ידידי‪ ,‬למה באת?" ויבאו‪ ,‬שמו את ידיהם על ישוע ותפסו אותו ‪50‬‬ ‫‪.‬והנה אחד מאלה שהיו עם ישוע שלח את ידו‪ ,‬שלף את חרבו‪ ,‬הכה את עבד הכהן הגדול וכרת את אוזנו ‪51‬‬ ‫ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל מקומה כי כל הלוקחים בחרב יאבדו בחרב׃ ‪52‬‬ ‫?האם אתה סבור כי איני יכול להתפלל כעת אל אבי‪ ,‬והוא ייתן לי עוד שנים עשר לגיונות של מלאכים ‪53‬‬ ‫?אך כיצד יתקיים אפוא הכתובים‪ ,‬אשר כך חייב להיות ‪54‬‬ ‫באותה שעה אמר ישוע אל הקהל‪ " :‬כמו נגד גנב יצאתם בחרבות ובמקלות לתפוס אותי? יום יום ישבתי עמכם ולימדתי ‪55‬‬ ‫"‪.‬בבית המקדש‪ ,‬ולא תפסתם אותי‬ ‫‪.‬אבל כל זה נעשה כדי שכתובי הנביאים יתמלאו‪ .‬אז עזבו אותו כל התלמידים וברחו ‪56‬‬ ‫‪.‬ואלה אשר תפסו את ישוע הוליכו אותו אל קיפא הכהן הגדול‪ ,‬שם התאספו הסופרים והזקנים ‪57‬‬ ‫‪.‬אבל פטרוס הלך אחריו מרחוק עד בית הכהן הגדול‪ ,‬והוא נכנס וישב עם המשרתים לראות את הקץ ‪58‬‬ ‫;וראשי הכהנים והזקנים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר נגד ישוע כדי להמיתו ‪59‬‬ ‫‪.‬אך לא מצאו אף אחד‪ ,‬אף על פי שבאו עדי שקר רבים‪ ,‬לא מצאו אף אחד‪ .‬לבסוף באו שני עדי שקר ‪60‬‬ ‫‪.‬ואמר‪ ,‬זה אמר‪ ,‬אני יכול להרוס את היכל האלוהים ולבנות אותו בשלושה ימים ‪61‬‬ ‫?ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו הלא ענית דבר? מה אלה מעידים נגדך ‪62‬‬ ‫"‪.‬אך ישוע שתק‪ .‬ויען הכהן הגדול ויאמר אליו‪" :‬אני משביע אותך באלהים חי שתגיד לנו אם אתה המשיח בן האלוהים ‪63‬‬ ‫"‪.‬אמר אליו ישוע‪ " :‬אתה אמרת; אך אני אומר לכם‪ ,‬מעתה תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא בענני השמים ‪64‬‬ ‫אז קרע הכהן הגדול את בגדיו ואמר‪" :‬הוא דיבר חילול קודש‪ ,‬מה אנחנו צריכים עוד עדים? הנה‪ ,‬עכשיו שמעתם את ‪65‬‬ ‫"‪.‬חילול קודשו‬ ‫‪.‬מה אתם חושבים? ענו ואמרו‪ ,‬הוא אשם במוות ‪66‬‬ ‫‪.‬אז ירקו בפניו והכו אותו במכות‪ ,‬ואחרים הכו אותו בכפות ידיהם ‪67‬‬ ‫ויאמר נבא לנו משיח מי הוא אשר הכה אותך ‪68‬‬ ‫‪.‬ופטרוס ישב בחוץ בבית המלוכה‪ ,‬ונערה ניגשה אליו ואמרה‪ ,‬גם אתה היית עם ישוע הגלילי ‪69‬‬ ‫‪.‬אך הוא הכחיש לפני כולם ואמר‪ ,‬איני יודע מה אתה אומר ‪70‬‬ ‫‪.‬וכאשר יצא אל המרפסת‪ ,‬ראתה אותו משרתת אחרת‪ ,‬ותאמר לאלה אשר שם‪ ,‬גם זה היה עם ישוע מנצרת ‪71‬‬ ‫‪.‬וש הׂ שֶב וש הׂ כש חׂ י ֶר ב וש נׂ שֶּא ֵּ‪ ,‬אׂנׂ י ירדא ר אל תּהר ׂאיֶ ‪72‬‬ ‫"‪.‬ולאחר זמן מה באו אליו העמדים שם ואמרו אל פטרוס‪" ,‬גם אתה אחד מהם‪ ,‬כי דבריך מסגיר אותך ‪73‬‬ ‫‪.‬אז החל לקלל ולהישבע לאמר איני מכיר את האיש ומיד קרא התרנגול ‪74‬‬ ‫‪.‬ופטרוס זכר את דבר ישוע אשר אמר לו לפני קריאת התרנגול תכחיש אותי שלש פעמים ויצא ויבכה מרה ‪75‬‬ ‫מתי כ"ז‬ ‫‪:‬וכאשר הגיע הבוקר‪ ,‬התייעצו כל ראשי הכוהנים וזקני העם נגד ישוע להמיתו ‪1‬‬ ‫‪.‬וכאשר כבלו אותו‪ ,‬הוליכו אותו ומסרו אותו אל פונטיוס פילטוס המושל ‪2‬‬ ‫‪,‬יהודה‪ ,‬אשר בגד בו‪ ,‬כשראה כי נידון‪ ,‬התחרט והחזיר את שלושים מטבעות הכסף לראשי הכוהנים ולזקנים ‪3‬‬ ‫ויאמר חטאתי כי בגדתי בדם נקי ויאמרו מה לנו ראה זאת ‪4‬‬ ‫‪.‬והוא השליך את מטבעות הכסף אל תוך המקדש‪ ,‬הלך משם‪ ,‬הלך ותלה את עצמו ‪5‬‬ ‫ולקחו ראשי הכהנים את מטבעות הכסף ואמרו אין זה רשות להכניסם לאוצר כי מחיר דמים הוא׃ ‪6‬‬ ‫‪.‬ויעצו ויקנו בהם את שדה הקדר לקבור בו זרים ‪7‬‬ ‫‪.‬על כן נקרא השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה ‪8‬‬ ‫אז נמלא את אשר נאמר על ידי ירמיהו הנביא לאמר ויקחו את שלושים הכסף‪ ,‬מחיר המוערך אשר הם מבני ישראל ‪9‬‬ ‫;העריכו‬ ‫‪.‬ונתן אותם תמורת שדה הקדר כאשר צוני יהוה ‪10‬‬ ‫"‪.‬ויעמד ישוע לפני המושל וישאל אותו המושל לאמר‪" :‬האם אתה מלך היהודים?" ויאמר אליו ישוע‪ " :‬אתה אמרת ‪11‬‬ ‫‪.‬וכאשר האשימו ראשי הכוהנים והזקנים‪ ,‬לא ענה דבר ‪12‬‬ ‫"?ויאמר אליו פילטוס‪" :‬האם אינך שומע כמה דברים הם מעידים עליך ‪13‬‬ ‫‪.‬והוא לא ענה לו על דבר עד כדי כך שהמושל התפלא מאוד ‪14‬‬ ‫‪.‬ובחג ההוא נהג המושל לשחרר לעם אסיר אחד‪ ,‬את אשר רצו ‪15‬‬ ‫‪.‬והיה להם אז אסיר בכיר‪ ,‬ששמו בר‪-‬אבא ‪16‬‬ ‫"?כאשר התאספו יחד‪ ,‬אמר להם פילטוס‪" :‬את מי תרצו שאשחרר לכם‪ ,‬את בר אבא או את ישוע הנקרא משיח ‪17‬‬ ‫‪.‬כי ידע כי מקנאה מסרוהו ‪18‬‬ ‫‪.‬כאשר ישב על כסא המשפט‪ ,‬שלחה אליו אשתו לאמר‪ ,‬אל לך קשר עם הצדיק הזה‪ ,‬כי סבלתי הרבה היום בחלום בגללו ‪19‬‬

‫‪3‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬אך ראשי הכוהנים והזקנים שכנעו את העם לבקש את בר‪-‬אבא ולהרוג את ישוע ‪20‬‬ ‫"‪.‬ענה המושל ואמר להם‪" ,‬את מי מהשניים תרצו שאשחרר לכם?" אמרו‪" ,‬בר אבא ‪21‬‬ ‫"‪.‬פילטוס אמר להם‪" ,‬מה אעשה איפוא עם ישוע הנקרא משיח?" אמרו לו כולם‪" ,‬יצלב אותו ‪22‬‬ ‫"‪.‬ויאמר המושל‪" ,‬מה רעה עשה?" אך הם צעקו עוד יותר ואמרו‪" ,‬יצלבו אותו ‪23‬‬ ‫כאשר ראה פילטוס כי לא הצליח דבר‪ ,‬אלא שנוצרה מהומה‪ ,‬לקח מים‪ ,‬רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר‪" :‬נקי אני מדם ‪24‬‬ ‫"‪.‬הצדיק הזה‪ ,‬דאג גם אתם‬ ‫‪.‬ויענו כל העם ואמרו דמו עלינו ועל בנינו ‪25‬‬ ‫‪.‬אז שחרר להם את בר‪-‬אבא‪ ,‬ואחרי שהלקה את ישוע‪ ,‬מסר אותו לצליבה ‪26‬‬ ‫‪.‬אז לקחו חיילי המושל את ישוע אל אולם הציבור‪ ,‬ואספו אליו את כל גדוד החיילים ‪27‬‬ ‫‪.‬והם הפשיטו אותו‪ ,‬ולבשו עליו גלימת ארגמן ‪28‬‬ ‫הודים׃ ‪29‬‬ ‫יאמרו ֶר לום מל ללך הּ יש ׂ‬ ‫ּוֹ שאֶלו נלתל ר קוצׂ ים ּוֹ שֶּ ׂמינו אי תו ֵּל ר יאֶו ּו ֵֹּׂבו מּ קל ן ּׂ י ׂמינו ּוֹּכש רו רַנריו וּיש ּלֵׂוו ּוֹ ש‬ ‫‪.‬וירקו עליו‪ ,‬לקחו את הקנה והכו אותו על ראשו ‪30‬‬ ‫‪.‬ואחרי שלעגו לו‪ ,‬הסירו ממנו את הגלימה‪ ,‬לבשו עליו את בגדיו והוליכו אותו לצלוב אותו ‪31‬‬ ‫‪.‬בצאתם מצאו איש מקירניה‪ ,‬שמו שמעון; אותו אילצו לשאת את צלבו ‪32‬‬ ‫‪,‬וכאשר הגיעו אל מקום הנקרא גולגותא‪ ,‬כלומר מקום גולגולת ‪33‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ שֶּקו לו חומץ מעורב ּש ארה ּו ְֵֹּׂל ה ׂמְר ררה וש ל יא ׂאבי ה לׂ שֶָו ‪34‬‬ ‫וצלבו אותו‪ ,‬וחילקו את בגדיו בהטלת גורל‪ ,‬למען ימלא את אשר נאמר על ידי הנביא‪ :‬חילקו את בגדיי ביניהם‪ ,‬ועל ‪35‬‬ ‫‪.‬לבישי הטילו גורל‬ ‫;וישבו והשקיפו עליו שם ‪36‬‬ ‫ֹודים׃ ‪37‬‬ ‫ּו ֵֹּ ׂ​ְׂים אל תּהר אְׂר ה הּ ְׂ שֶמר ֵרה הּ ׂ‬ ‫‪.‬אז נצלבו עמו שני גנבים‪ ,‬אחד מימין ואחד משמאלו ‪38‬‬ ‫‪,‬והעוברים והולכים חרפו אותו‪ ,‬מנענעים בראשם ‪39‬‬ ‫‪.‬ואמר‪ ,‬אתה ההורס את המקדש ובונה אותו בשלושה ימים‪ ,‬הושיע את עצמך‪ .‬אם בן האלוהים אתה‪ ,‬רד מן הצלב ‪40‬‬ ‫‪:‬וכן גם ראשי הכהנים לעגו לו‪ ,‬יחד עם הסופרים והזקנים‪ ,‬ואמרו ‪41‬‬ ‫‪.‬אחרים הציל; את עצמו אינו יכול להציל‪ .‬אם הוא מלך ישראל‪ ,‬ירד עכשיו מן הצלב‪ ,‬ונאמין לו ‪42‬‬ ‫‪.‬באלוהים בטח; יצילנו עתה אם חפץ בו‪ :‬כי אמר‪ ,‬אני בן האלוהים ‪43‬‬ ‫‪.‬גם הגנבים אשר נצלבו עמו הטילו אותו בשיניו ‪44‬‬ ‫‪.‬ומשעה שישית היה חושך על כל הארץ עד שעה תשיעית ‪45‬‬ ‫"?וכשעה התשיעית צעק ישוע בקול גדול לאמר‪ " :‬אלי‪ ,‬אלי‪ ,‬למה שבתני? כלומר‪ ,‬אלהי‪ ,‬אלהי‪ ,‬למה עזבתני ‪46‬‬ ‫‪.‬כמה מהעמדים שם כששמעו את זה‪ ,‬אמרו‪ ,‬זה קורא לאליהו ‪47‬‬ ‫‪.‬ומיד רץ אחד מהם‪ ,‬לקח ספוג‪ ,‬מילא אותו חומץ‪ ,‬שם אותו על קנה והשקה אותו ‪48‬‬ ‫"‪.‬אמרו השאר‪" ,‬הבה נראה אם אליהו יבוא להושיע אותו ‪49‬‬ ‫‪.‬ישוע צעק שוב בקול גדול‪ ,‬ונפטרה ‪50‬‬ ‫;והנה פרוכת ההיכל נקרעה לשניים מלמעלה ועד למטה‪ ,‬והארץ רעדה והסלעים נקרעו ‪51‬‬ ‫‪,‬ונפתחו הקברים‪ ,‬וגופות רבות של הקדושים אשר ישנו קמו ‪52‬‬ ‫‪.‬ויצאו מן הקברים לאחר תחייתו‪ ,‬ובאו אל עיר הקודש‪ ,‬ונראו לרבים ‪53‬‬ ‫‪,‬כאשר ראו שר המאה ואלה שהיו עמו‪ ,‬השמרנים על ישוע‪ ,‬את רעידת האדמה ואת כל מה שנעשה‪ ,‬פחדו מאוד ואמרו ‪54‬‬ ‫"‪.‬אכן זה היה בן האלוהים"‬ ‫‪.‬ונשים רבות היו שם והביטו מרחוק‪ ,‬אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל ושירתו אותו ‪55‬‬ ‫‪.‬ביניהם הייתה מרים המגדלית‪ ,‬ומרים אם יעקב ויוסף‪ ,‬ואם בני זבדי ‪56‬‬ ‫‪.‬לערב בא איש עשיר מארימתי ושמו יוסף‪ ,‬אשר גם הוא היה תלמידו של ישוע ‪57‬‬ ‫‪.‬הוא הלך אל פילטוס וביקש את גופת ישוע‪ .‬פילטוס ציווה למסור את הגופה ‪58‬‬ ‫‪,‬וכאשר לקח יוסף את הגופה‪ ,‬עטפה בבד פשתן נקי ‪59‬‬ ‫‪ּ .‬וֹּנׂ יֶר או ּש קּ בש רו הּ חׂדר ֶ‪ ,‬אֶׂל ר חצב ּ​ּ שסלּע‪ּ ,‬וֹּגש ל אל בל ן ָרדול ֵּל ַלתּ ח הּ ָר בל ר‪ּ ,‬ו אֹללך ‪60‬‬ ‫‪.‬ומרים המגדלית ומרים השנייה היו יושבות מול הקבר ‪61‬‬ ‫‪.‬למחרת‪ ,‬יום ההכנה‪ ,‬התאספו ראשי הכהנים והפרושים אל פילטוס ‪62‬‬ ‫‪.‬ויאמר אדוני‪ ,‬זכרנו כי אמר הרמאי ההוא בעודו חי‪ ,‬אחרי שלשת ימים אקום ‪63‬‬ ‫לכן צוו לשמור על הקבר עד היום השלישי‪ ,‬פן יבואו תלמידיו בלילה‪ ,‬יגנבו אותו‪ ,‬ויאמרו לעם קם מן המתים‪ .‬כך תהיה ‪64‬‬ ‫‪.‬הטעות האחרונה גרועה מהראשונה‬ ‫"‪.‬אמר להם פילטוס‪" :‬יש לכם משמר; לכו‪ ,‬שמרו עליה ככל שתוכלו ‪65‬‬

‫‪4‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬הלכו‪ ,‬אטמו את האבן וקבעו שמירה על הקבר ‪66‬‬ ‫מתי כ"ח‬ ‫‪.‬בסוף השבת‪ ,‬עם עלות השחר לקראת היום הראשון בשבוע‪ ,‬באו מרים המגדלית ומרים השנייה לראות את הקבר ‪1‬‬ ‫‪.‬והנה רעידת אדמה גדולה‪ ,‬כי מלאך ה' ירד מן השמים‪ ,‬ויבא ויגלל את האבן מעל הפתח וישב עליה ‪2‬‬ ‫‪.‬פניו כברק‪ ,‬ובגדיו לבנים כשלג ‪3‬‬ ‫‪.‬ומפחדו רעדו השומרים והפכו כמתים ‪4‬‬ ‫‪.‬ויען המלאך ואמר לנשים‪ :‬אל תפחדו‪ ,‬כי ידעתי כי אתן מבקשות את ישוע הצלוב ‪5‬‬ ‫‪.‬הוא איננו כאן‪ ,‬כי קם לתחייה‪ ,‬כאשר אמר‪ .‬בואו וראו את המקום אשר שכב האדון ‪6‬‬ ‫ולכו מהרו ואמרו לתלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם אל הגליל שם תראו אותו הנה אמרתי לכם׃ ‪7‬‬ ‫‪ּ .‬וֹרהא רו ׂמן הּ ָל בל ר ּש יי חּ וש ְׂ שמחר ה ָרדולרה‪ ,‬וש ררצו לש בּ דּ ר לׂ שְדא יו ‪8‬‬ ‫‪.‬וכאשר הלכו להודיע לתלמידיו‪ ,‬הנה פגש אותם ישוע ואמר שלום! ויגשו‪ ,‬אחזו ברגליו וישתחוו לו ‪9‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם ישוע‪ :‬אל תפחדו; לכו אמרו לאחי שילכו לגליל ושם יראוני ‪10‬‬ ‫‪.‬ובהלכו הנה כמה מן המשמר באו העיר וסיפרו לראשי הכהנים את כל אשר נעשו ‪11‬‬ ‫‪.‬וכאשר התאספו עם הזקנים ויעצו‪ ,‬נתנו כסף רב לחיילים ‪12‬‬ ‫‪.‬ויאמרו‪ ,‬אמרו‪ ,‬באו תלמידיו בלילה וגנבו אותו בעודנו ישנים ‪13‬‬ ‫‪.‬ואם הדבר יגיע לאוזני המושל‪ ,‬נשכנע אותו ונציל אתכם ‪14‬‬ ‫וֹּׂ קש חו אל ת הּ ְל סל ף ּו ְֵֹּׂל ה ִש ֶל ֵרמו‪ ,‬וש הּ ְׂ שְ רַט הּ ֶלה נׂ שֶ רַט ּא ין הּ ֹום הּ ֶלה׃ ‪15‬‬ ‫‪.‬לאחר מכן הלכו אחד עשר התלמידים לגליל‪ ,‬אל ההר שציין אותם ישוע ‪16‬‬ ‫‪.‬וכאשר ראוהו‪ ,‬השתחוו לו; אך היו שפקפקו ‪17‬‬ ‫‪.‬ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר‪ :‬כל שלטון נתון לי בשמים ובארץ ‪18‬‬ ‫‪.‬לכן לכו ולמדו את כל הגויים‪ ,‬וטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש ‪19‬‬ ‫‪ .‬למדו אותם לשמור את כל אשר צויתי אתכם והנה אני עמכם כל הימים עד קץ העולם אמן ‪20‬‬

‫הבשורה על פי מרקוס‬ ‫מרקוס ‪14‬‬ ‫‪.‬לאחר יומיים היה חג הפסח וחג המצות‪ ,‬והכהנים הראשיים והסופרים חיפשו כיצד לתפוסו בתחבולות ולהמיתו ‪1‬‬ ‫‪.‬אך הם אמרו‪ ,‬לא ביום החג‪ ,‬פן תהיה מהומה בעם ‪2‬‬ ‫‪,‬ויהי בבית עניה‪ ,‬בבית שמעון המצורע‪ ,‬ויהי ישב לחם‪ ,‬ותבוא אישה אשר לה צנצנת בהט מלאה משחה יקרה מאוד ‪3‬‬ ‫‪.‬ותשבץ את הצנצנת ותשפך אותה על ראשו‬ ‫?והיו כמה אשר זעמו על עצמם ואמרו‪ ,‬מדוע בזבוז המשחה הזה ‪4‬‬ ‫‪.‬כי אפשר היה למכור אותו ביותר משלוש מאות דינרים ולתת אותו לעניים‪ .‬והם התלוננו עליה ‪5‬‬ ‫‪.‬ויאמר ישוע‪ ,‬הניחו לה‪ ,‬למה אתם מטרידים אותה? מעשה טוב עשתה בי ‪6‬‬ ‫‪.‬כי העניים תמיד עמכם‪ ,‬וכאשר תרצו תוכלו לעשות להם טוב; אבל אותי אין לכם תמיד ‪7‬‬ ‫‪.‬היא עשתה כמיטב יכולתה; היא באה מראש למשוח את גופי לקבורה ‪8‬‬ ‫‪.‬אמן אמר אני לכם‪ ,‬בכל מקום אשר תיקרא הבשורה הזאת בכל העולם‪ ,‬גם את אשר עשתה ייאמר לזכרה ‪9‬‬ ‫‪.‬וילך יהודה איש קריות‪ ,‬אחד משנים עשר‪ ,‬אל ראשי הכהנים כדי להסגירו להם ‪10‬‬ ‫‪.‬וכאשר שמעו זאת‪ ,‬שמחו והבטיחו לתת לו כסף‪ ,‬והוא חיפש דרך להסגירו בקלות ‪11‬‬ ‫וביום הראשון של חג המצות‪ ,‬כאשר שחטו את הפסח‪ ,‬אמרו אליו תלמידיו‪" :‬לאן אתה רוצה שנלך ונכין לך לאכול את ‪12‬‬ ‫"?הפסח‬ ‫‪.‬וישלח שניים מתלמידיו ויאמר להם לכו העירה ושם יפגש אתכם איש נושא כד מים לכו אחריו ‪13‬‬ ‫?ובכל מקום אשר יבוא‪ ,‬אמרו לבעל הבית‪ ,‬אמר הרב‪ ,‬איה חדר האורחים‪ ,‬שם אוכל את הפסח עם תלמידיי ‪14‬‬ ‫‪.‬והוא יראה לכם עליון גדול‪ ,‬מרוהט ומוכן; שם הכינו לנו ‪15‬‬ ‫‪.‬ותלמידיו יצאו ויבאו העירה ומצאו כאשר אמר להם והכינו את הפסח ‪16‬‬ ‫‪.‬ובערב הוא בא עם השניםּעשר ‪17‬‬ ‫‪.‬וכאשר ישבו ואכלו‪ ,‬אמר ישוע‪ ,‬אמן אומר אני לכם‪ ,‬אחד מכם האוכל עמי יסגיר אותי ‪18‬‬ ‫"?והחלו להתעצב ולומר לו אחד אחד‪" ,‬האם אני זה?" ואחר אמר‪" ,‬האם אני זה ‪19‬‬ ‫‪.‬ויען ויאמר להם אחד מן השנים עשר הוא הטובל עמי בקערה ‪20‬‬

‫‪5‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫בן האדם אמנם הולך‪ ,‬ככתוב עליו; אך אוי לאיש ההוא אשר על ידו יסגיר את בן האדם! טוב לאדם ההוא אילו לא נולד ‪21‬‬ ‫‪.‬מעולם‬ ‫‪.‬וכאשר אכלו‪ ,‬לקח ישוע לחם‪ ,‬וברך‪ ,‬בצע אותו‪ ,‬נתן להם ואמר‪ ,‬קחו‪ ,‬אכלו‪ ,‬זה גופי ‪22‬‬ ‫‪.‬ולקח את הכוס‪ ,‬הודה ונתנה להם‪ ,‬וכלם שתו ממנה ‪23‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם זה דמי‪ ,‬דמי הברית החדשה‪ ,‬אשר נשפך בעד רבים ‪24‬‬ ‫‪.‬אמן אמר אני לכם‪ ,‬לא אשתה עוד מפרי הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותו חדש במלכות האלוהים ‪25‬‬ ‫‪.‬לאחר שירת המנון יצאו להר הזיתים ‪26‬‬ ‫"‪.‬ויאמר אליהם ישוע‪ " :‬כולכם תיעדו בי בלילה הזה‪ ,‬כי כתוב‪ :‬אכה את הרועה והצאן יתפזרו ‪27‬‬ ‫‪.‬אבל אחרי שאקום לתחייה‪ ,‬אלך לפניכם לגליל ‪28‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליו פטרוס‪ ,‬גם אם כולם יפגעו‪ ,‬אני לא איפגע ‪29‬‬ ‫ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום הזה‪ ,‬גם בלילה הזה‪ ,‬לפני שיקרא התרנגול פעמיים‪ ,‬תכחיש אותי שלוש ‪30‬‬ ‫‪.‬פעמים‬ ‫‪.‬אך הוא אמר בלהט רב יותר‪" ,‬גם אם אמות עמך‪ ,‬לא אכחש בך כלל‪ ".‬כך אמרו גם כולם ‪31‬‬ ‫לתֶּמר נׂ ים‪ּ ,‬וֹ יאמל ר אל לָּּ לש ׂמידר יו‪ " :‬שֶבוּ רַאן‪ֵּ ,‬ד אֶׂל ר אל שת ֵַּאל ‪32‬‬ ‫"‪ּ .‬וֹרבי או אל לּמר קום שֶמּ נרה ג ש‬ ‫;ולקח עמו את פטרוס‪ ,‬את יעקב ואת יוחנן‪ ,‬והחל לפחד מאוד ולהתרגש מאוד ‪33‬‬ ‫ויאמר אליהם נפשי עצבה עד מוות הישארו פה ושמרו׃ ‪34‬‬ ‫‪.‬והוא הלך מעט קדימה‪ ,‬נפל ארצה והתפלל שאם אפשר‪ ,‬תעבור ממנו השעה ‪35‬‬ ‫‪.‬ויאמר אבא אבי הכל אפשרי לך הסב את הכוס הזאת ממני אך לא מה שאני רוצה‪ ,‬כי אם מה שאתה רוצה ‪36‬‬ ‫"?והוא בא ומצא אותם ישנים ואמר אל פטרוס‪ " :‬שמעון‪ ,‬אתה ישן? לא יכולת להשגיח שעה אחת ‪37‬‬ ‫‪.‬ערו והתפללו פן תבואו בניסיון‪ .‬הרוח אמנם מוכנה‪ ,‬אך הבשר חלש ‪38‬‬ ‫‪.‬ושוב הלך‪ ,‬התפלל‪ ,‬ואמר את אותם הדברים ‪39‬‬ ‫‪.‬וכאשר חזר‪ ,‬מצא אותם ישנים שוב‪ ,‬כי עיניהם היו כבדות‪ ,‬ולא ידעו מה לענות לו ‪40‬‬ ‫"‪.‬ויבוא בפעם השלישית ויאמר אליהם‪ " ,‬ישנו עוד עכשיו ונוחו‪ .‬די‪ ,‬באה השעה; הנה בן האדם נמסר בידי חטאים ‪41‬‬ ‫‪.‬קומו‪ ,‬הבה נלך; הנה‪ ,‬הבוגד בי קרוב ‪42‬‬ ‫ומיד‪ ,‬בעודו מדבר‪ ,‬בא יהודה‪ ,‬אחד משנים עשר‪ ,‬ועמו המון רב עם חרבות ומקלות‪ ,‬מאת ראשי הכהנים‪ ,‬הסופרים ‪43‬‬ ‫‪.‬והזקנים‬ ‫"‪.‬והבגד בו נתן להם אות לאמר‪" :‬את מי שאני אנשק‪ ,‬הוא הוא; תפסו אותו והובילו אותו בשלום ‪44‬‬ ‫‪.‬וכאשר בא‪ ,‬ניגש אליו מיד‪ ,‬ואמר‪ ,‬רבי‪ ,‬רבי; ונשק לו ‪45‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ שֶּמו ירדר ם רֵלריו ּו ֹּחׂבו ‪46‬‬ ‫‪.‬ואחד מן העמדים שם שלף חרב‪ ,‬הכה את עבד הכהן הגדול וכרת את אוזנו ‪47‬‬ ‫?ויען ישוע ויאמר אליהם‪ ,‬האם כנגד גנב יצאתם בחרבות ובמקלות לתפוסני ‪48‬‬ ‫‪.‬הייתי איתכם יום יום בבית המקדש ולימדתי‪ ,‬ולא תפסתם אותי; אך הכתובים חייבים להתקיים ‪49‬‬ ‫‪ּ .‬ו ֹּ ֵׂזשבו אותו וִֵרם וש נ שרסטו ‪50‬‬ ‫‪.‬ונער אחד הלך אחריו‪ ,‬אשר כריכת פשתן כרוכה סביב גופו העירום‪ ,‬והנערים אחזו בו ‪51‬‬ ‫‪.‬והוא עזב את יריעת הפשתן ונמלט מפניהם עירום ‪52‬‬ ‫‪.‬והוליכו את ישוע אל הכהן הגדול‪ ,‬ואיתו נאספו כל ראשי הכהנים‪ ,‬הזקנים והסופרים ‪53‬‬ ‫‪.‬ופטרוס הלך אחריו מרחוק‪ ,‬עד אל תוך היכל הכהן הגדול‪ ,‬וישב עם המשרתים והתחמם על האש ‪54‬‬ ‫‪.‬וראשי הכוהנים וכל הסנהדרין בקשו עד נגד ישוע כדי להמיתו‪ ,‬ולא מצאו ‪55‬‬ ‫‪.‬כי רבים העידו עליו עדות שקר‪ ,‬אך עדותם לא תאמה ‪56‬‬ ‫‪:‬ויקומו אנשים‪ ,‬והעידו עליו עדות שקר לאמר ‪57‬‬ ‫שמענו אותו אומר‪ ,‬אני אהרוס את ההיכל הזה אשר נעשה בידיים‪ ,‬ובתוך שלושה ימים אקים אחר אשר לא נעשה ‪58‬‬ ‫‪.‬בידיים‬ ‫‪.‬אך גם כן לא תאמו עדותם זה את זה ‪59‬‬ ‫?ויקם הכהן הגדול בתוכם ושאל את ישוע לאמר הלא ענית דבר? מה מעידים אלה נגדך ‪60‬‬ ‫"?אך הוא שתק ולא ענה דבר‪ .‬ויוסף שאל אותו הכהן הגדול ואמר לו‪" :‬האם אתה המשיח בן הקדוש ‪61‬‬ ‫‪.‬ויאמר ישוע‪ ,‬אני הוא; וראיתם את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא בענני השמים ‪62‬‬ ‫"?אז קרע הכהן הגדול את בגדיו ואמר‪" ,‬מה אנחנו צריכים עוד עדים ‪63‬‬ ‫‪.‬שמעתם את הגידוף‪ ,‬מה דעתכם? וכלם גזר עליו מוות ‪64‬‬ ‫‪.‬וכמה החלו לירוק עליו‪ ,‬לכסות את פניו‪ ,‬לחבוט בו במכות‪ ,‬ולומר לו נבא! והעבדים הכו אותו בכפות ידיהם ‪65‬‬ ‫‪.‬וכאשר פטרוס היה למטה בבית‪ ,‬באה אחת משפחות הכהן הגדול ‪66‬‬

‫‪6‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬וכאשר ראתה את פטרוס מתחמם‪ ,‬הביטה בו ואמרה‪ ,‬גם אתה היית עם ישוע מנצרת ‪67‬‬ ‫‪.‬אך הוא הכחיש ואמר‪ ,‬איני יודע ואיני מבין מה אתה אומר‪ .‬ויצא אל המרפסת‪ ,‬והתרנגול קרא ‪68‬‬ ‫‪.‬ותראה אותו שוב שפחה ותחל לומר לעמדים שם‪ ,‬זה אחד מהם ‪69‬‬ ‫"‪.‬ויכחיש שוב‪ .‬וכעבור מעט אמרו שוב העמדים שם אל פטרוס‪" :‬אכן אתה אחד מהם‪ ,‬כי גלילי אתה‪ ,‬ודיבורך תואם זאת ‪70‬‬ ‫‪.‬ויחל לקלל ולהישבע לאמר איני מכיר את האיש הזה אשר אתם מדברים עליו ‪71‬‬ ‫וקרא התרנגול בפעם השנייה‪ .‬ופטרוס הזכיר את הדבר אשר אמר אליו ישוע‪ ,‬לפני שיקרא התרנגול פעמיים‪ ,‬תכחיש ‪72‬‬ ‫‪.‬אותי שלוש פעמים‪ .‬וכאשר חשב על כך‪ ,‬בכה‬ ‫מרקוס ‪15‬‬ ‫ומיד בבוקר התייעצו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין‪ ,‬אסרו את ישוע‪ ,‬נשאו אותו והסגירו אותו ‪1‬‬ ‫‪.‬לפילטוס‬ ‫ֹודים ּו ֵֹּּן לו אּ ָר ה אׂמּ שרָר ׃ ‪2‬‬ ‫ּוֹ שֶּאּ ל אותו ַׂ ילרטוס הּ אׂנׂ י מל ללך הּ ׂ‬ ‫‪.‬וראשי הכוהנים האשימו אותו בדברים רבים‪ ,‬אך הוא לא ענה דבר ‪3‬‬ ‫"‪.‬ופילטוס שאל אותו שוב לאמר‪" :‬האם אינך עונה דבר? ראה כמה דברים הם מעידים נגדך ‪4‬‬ ‫‪.‬אך ישוע לא ענה דבר עוד‪ ,‬עד כדי כך שפילטוס התפלא ‪5‬‬ ‫‪.‬ובחג ההוא שחרר להם אסיר אחד‪ ,‬את כל אשר רצו ‪6‬‬ ‫‪.‬והיה שם אדם בשם בר‪-‬אבא‪ ,‬אשר היה אסיר עם המורדים עמו‪ ,‬אשר רצחו במרד ‪7‬‬ ‫‪.‬והקהל צעק בקול רם והחל לבקש ממנו לעשות להם כרגיל ‪8‬‬ ‫"?ויען פילטוס ואמר‪" :‬רוצים אתם שאשחרר לכם את מלך היהודים ‪9‬‬ ‫‪.‬כי ידע כי מסיבות קנאה מסרוהו ראשי הכוהנים ‪10‬‬ ‫‪.‬אך ראשי הכוהנים הסיתו את העם לבקש ממנו לשחרר להם את בר‪-‬אבא ‪11‬‬ ‫"?ויען פילטוס ואמר להם שוב‪" :‬מה אם כן תרצו שאעשה למי שאתם קוראים לו מלך היהודים ‪12‬‬ ‫‪.‬וֹּׂ קש רו ֶוב וש צר עו‪ ,‬צּ לש בו או ‪13‬‬ ‫"‪.‬ויאמר אליהם פילטוס‪" :‬מה רע עשה?" ויצאו צעקו ביתר שאת‪" :‬צלבו אותו ‪14‬‬ ‫‪.‬פילטוס‪ ,‬רצה לרצות את העם‪ ,‬שחרר להם את בר‪-‬אבא‪ ,‬ואת ישוע‪ ,‬לאחר שהלקה אותו‪ ,‬מסר לצליבה ‪15‬‬ ‫‪.‬והחיילים הוליכו אותו אל האולם הנקרא הפרטוריום; וקראו לכל החיל ‪16‬‬ ‫‪,‬והם הלבישו אותו בארגמן‪ ,‬קלעו כתר קוצים ושמו אותו על ראשו ‪17‬‬ ‫!והתחילו לברכו לשלום‪ ,‬שלום לך מלך היהודים ‪18‬‬ ‫‪.‬והכו אותו על ראשו בקנה‪ ,‬ירקו עליו‪ ,‬כרעו על ברכיהם והשתחוו לו ‪19‬‬ ‫‪.‬ולאחר שלעגו לו‪ ,‬הסירו ממנו את הארגמן‪ ,‬לבשו אותו את בגדיו והוליכו אותו החוצה לצלוב אותו ‪20‬‬ ‫‪.‬והם הכריחו איש שמעון מקירניה‪ ,‬אשר עבר שם ובא מן השדה‪ ,‬אבי אלכסנדר ורופוס‪ ,‬לשאת את צלבו ‪21‬‬ ‫‪.‬והביאו אותו אל המקום גולגולתא‪ ,‬שפירושו מקום גולגולת ‪22‬‬ ‫‪.‬והם נתנו לו לשתות יין מעורבב במור‪ ,‬והוא לא קיבל ‪23‬‬ ‫‪.‬וכאשר צלבו אותו‪ ,‬חילקו את בגדיו והטילו עליהם גורל מה ייקח כל אחד ‪24‬‬ ‫יֶית‪ ,‬וש צּ לש בו אותו ‪25‬‬ ‫‪.‬וש הר ירה הּ ששֵרה הּ ששלׂ ׂ‬ ‫‪.‬וכתב האשמתו היה כתוב מעליו‪ :‬מלך היהודים ‪26‬‬ ‫‪.‬ויצלבו עמו שני גנבים‪ ,‬אחד לימינו והשני לשמאלו ‪27‬‬ ‫‪ּ .‬וֹּקש ֶר ם הּ ִרתוב הּ נ יאמל ר‪ :‬וש נׂ שמ ּנַאר ֵׂ ם הּ ֵׂבר ׂרים ‪28‬‬ ‫"!והעוברים הלעו עליו‪ ,‬מנענעים בראשם ואמרו‪" :‬הוי אתה‪ ,‬ההורס את המקדש ובונה אותו בשלושה ימים ‪29‬‬ ‫‪.‬הושיע את עצמך‪ ,‬ורד מן הצלב ‪30‬‬ ‫"‪.‬כמו כן גם ראשי הכהנים לעגו ואמרו ביניהם עם הסופרים‪" :‬אחרים הושיע‪ ,‬את עצמו אינו יכול להושיע ‪31‬‬ ‫‪.‬ירד המשיח מלך ישראל עתה מן הצלב למען נראה ונאמין‪ .‬ואלה שנצלבו עמו חרפו אותו ‪32‬‬ ‫‪.‬וכאשר הגיעה השעה השישית‪ ,‬ירד חושך על כל הארץ עד השעה התשיעית ‪33‬‬ ‫"?ובשעה התשיעית צעק ישוע בקול גדול לאמר‪ " :‬אלוהי‪ ,‬אלוהי‪ ,‬למה שבתני? שפירושו‪ :‬אלוהי‪ ,‬אלוהי‪ ,‬למה עזבתני ‪34‬‬ ‫וכמה מהעמדים שם כששמעו זאת אמרו הנה הוא קורא לאליהו׃ ‪35‬‬ ‫"‪.‬ואחד מהם רץ‪ ,‬מילא ספוג בחומץ‪ ,‬שם אותו על קנה‪ ,‬השקה אותו ואמר‪" :‬הבה נראה אם יבוא אליהו להורידו ‪36‬‬ ‫‪.‬וֹּׂ קש ּרא יאֶו ֵּ ּש קול גרדר ל ּו ַֹּאר אל תּנׂ שְרות ‪37‬‬ ‫‪.‬ופרכת ההיכל נקרעה לשניים מלמעלה ועד למטה ‪38‬‬ ‫‪.‬וכאשר ראה שר המאה‪ ,‬אשר עמד מולו‪ ,‬כי צעק כך ויתר על רוחו‪ ,‬אמר‪ ,‬באמת האיש הזה היה בן האלוהים ‪39‬‬ ‫;גם נשים היו מביטות מרחוק‪ :‬ביניהן הייתה מרים המגדלית‪ ,‬ומרים אמו של יעקב הקטן ויוסף‪ ,‬ושלומה ‪40‬‬

‫‪7‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪).‬אשר גם בהיותו בגליל הלכה אחריו ושירתה אותו( ונשים רבות אחרות אשר עלו עמו ירושלים ‪41‬‬ ‫‪,‬וכאשר הגיע הערב‪ ,‬כי היה זה יום ההכנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬יום שלפני השבת ‪42‬‬ ‫‪.‬יוסף הרמתי‪ ,‬יועץ נכבד‪ ,‬אשר ציפה גם הוא למלכות האלוהים‪ ,‬בא ובא באומץ אל פילטוס וביקש את גופת ישוע ‪43‬‬ ‫‪.‬ופילטוס התפלא אם כבר מת‪ ,‬וקרא אליו את שר המאה ושאל אותו אם מת כבר זמן מה ‪44‬‬ ‫‪.‬וכאשר ידע זאת מהראשון‪ ,‬נתן את הגופה ליוסף ‪45‬‬ ‫‪.‬ויקנה פשתן‪ ,‬הורידהו‪ ,‬עטפהו בפשתן‪ ,‬הניחו בקבר חצוב בסלע‪ ,‬וגלגל אבן אל פתח הקבר ‪46‬‬ ‫‪.‬ומרים המגדלית ומרים אמו של יוסע ראו היכן הונח ‪47‬‬ ‫מרקוס ט"ז‬ ‫‪.‬וכאשר עברה השבת‪ ,‬קנו מרים המגדלית‪ ,‬מרים אמו של יעקב ושלומה בשמים למען יבואו וימשחו אותו ‪1‬‬ ‫‪.‬מוקדם מאוד בבוקר הראשון בשבוע‪ ,‬הם באו אל הקבר עם זריחת השמש ‪2‬‬ ‫"?ואמרו ביניהם‪" :‬מי יגלגל לנו את האבן מפתח הקבר ‪3‬‬ ‫‪.‬וכאשר הביטו‪ ,‬ראו כי האבן גוללה‪ ,‬כי גדולה הייתה מאוד ‪4‬‬ ‫‪.‬וכאשר נכנסו אל הקבר‪ ,‬ראו איש צעיר יושב מימין‪ ,‬לבוש בגד לבן ארוך; והם נבהלו ‪5‬‬ ‫ויאמר אליהם אל תפחדו אתם מחפשים את ישוע מנצרת אשר נצלב הוא קם לתחייה הוא איננו כאן הנה המקום אשר ‪6‬‬ ‫הניחו אותו שם׃‬ ‫‪.‬אבל לכו לכם‪ ,‬אמרו לתלמידיו ולפטרוס שהוא הולך לפניכם לגליל; שם תראו אותו‪ ,‬כאשר אמר לכם ‪7‬‬ ‫‪.‬ויצאו במהירות ונמלטו מן הקבר‪ ,‬כי רעדו ונדהמו‪ ,‬ולא אמרו דבר לאיש‪ ,‬כי פחדו ‪8‬‬ ‫‪.‬וכאשר קם ישוע לתחייה בבוקר הראשון בשבוע‪ ,‬הוא נראה ראשונה למרים המגדלית‪ ,‬אשר ממנה גירש שבעה שדים ‪9‬‬ ‫‪.‬ותלך ותספר לאלה שהיו עמו‪ ,‬בעודם מתאבלים ובוכים ‪10‬‬ ‫‪.‬והם‪ ,‬כאשר שמעו שהוא חי‪ ,‬ונראה לה‪ ,‬לא האמינו ‪11‬‬ ‫‪.‬לאחר מכן נראה בדמות אחרת לשניים מהם‪ ,‬כשהם הולכים והולכים אל השדה ‪12‬‬ ‫‪.‬וילכו ויספרו לשארים‪ ,‬ולא האמינו להם ‪13‬‬ ‫לאחר מכן נראה אל אחד עשר התלמידים כשישבו לסעודה‪ ,‬וגער בהם על חוסר אמונתם וקשיחות לבם‪ ,‬על שלא האמינו ‪14‬‬ ‫‪.‬לראותו לאחר שקם לתחייה‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם לכו אל כל העולם והשמיעו את הבשורה לכל בריאה ‪15‬‬ ‫‪.‬המאמין ויטבול יושע; אך מי שלא יאמין יידין ‪16‬‬ ‫;והאותות האלה ילכו אחר המאמינים‪ :‬בשמי יגרשו שדים; הם ידברו בלשונות חדשות ‪17‬‬ ‫‪.‬יקחו נחשים; ואם ישתו דבר מותו‪ ,‬לא יזיק להם; על החולים יסמיכו ידיים והם יחלימו ‪18‬‬ ‫‪.‬לאחר שדיבר האדון אליהם‪ ,‬הוא נלקח השמימה וישב לימין אלוהים ‪19‬‬ ‫‪.‬ויצאו וטבילו בכל מקום‪ ,‬והאדון פועל עמם ומאשר את הדבר באותות שלאחר מכן‪ .‬אמן ‪20‬‬

‫הבשורה על פי לוקס‬ ‫לוקס כ"ב‬ ‫‪.‬ויקרב חג המצות‪ ,‬הנקרא פסח ‪1‬‬ ‫‪.‬וראשי הכוהנים והסופרים חיפשו דרך להורגו‪ ,‬כי פחדו מהעם ‪2‬‬ ‫‪.‬אז נכנס השטן אל יהודה‪ ,‬אשר שמו איש קריות‪ ,‬אשר היה ממספר שנים עשר ‪3‬‬ ‫‪.‬וילך לדרכו ויתייעץ עם ראשי הכוהנים ועם מפקדי הצבא כיצד יסגירו אליהם ‪4‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ שְּ שמעו ּוֹ שּתנָּא ן לו ִלסל ף ‪5‬‬ ‫‪.‬והוא הבטיח‪ ,‬וחיפש הזדמנות למסור אותו להם בהיעדר העם ‪6‬‬ ‫‪.‬ואז הגיע יום המצות‪ ,‬שבו יש לשחוט את הפסח ‪7‬‬ ‫‪.‬וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכל ‪8‬‬ ‫יאמרו לו‪ ,‬אא ין ָּ חש צא ה ֶל נׂ כש נלה ‪9‬‬ ‫? ּוֹ ש‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם הנה‪ ,‬כשתבואו העירה‪ ,‬יפגוש אתכם איש נושא כד מים‪ ,‬לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה ‪10‬‬ ‫?ואמרתם אל בעל הבית‪ ,‬אמר לך הרב‪ ,‬איה חדר האורחים‪ ,‬שם אוכל את הפסח עם תלמידיי ‪11‬‬ ‫‪.‬והוא יראה לכם עליון גדול ומרוהט; שם הכינו ‪12‬‬ ‫‪ּ .‬וֹאלש כו ּוְֹּר צר או ִּאֶׂל ר דר בּ ר לרהל ם ּוֹּכש נו אל תּהּ ַלסּ ח ‪13‬‬ ‫‪.‬וכאשר הגיעה השעה‪ ,‬ישב‪ ,‬ושנים עשר השליחים עמו ‪14‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם‪ ,‬חפצתי מאוד לאכול את הפסח הזה עמכם לפני שאסבול ‪15‬‬ ‫‪8‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬כי אני אומר לכם‪ ,‬לא אוכל ממנו עוד עד אשר ימלא במלכות אלוהים ‪16‬‬ ‫‪.‬ולקח את הכוס‪ ,‬הודה ואמר‪ ,‬קחו את זה וחלקו ביניכם ‪17‬‬ ‫‪.‬כי אני אומר לכם‪ ,‬לא אשתה מפרי הגפן עד שתבוא מלכות האלוהים ‪18‬‬ ‫‪.‬ויקח לחם‪ ,‬ויברך‪ ,‬ויבא אותו ויתן להם לאמר‪ :‬זה גופי הניתן בעדכם; עשו זאת לזכרוני ‪19‬‬ ‫‪.‬וכן גם את הכוס אחרי הסעודה‪ ,‬לאמר‪ ,‬הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי‪ ,‬אשר נשפך בעדכם ‪20‬‬ ‫‪.‬אבל הנה‪ ,‬יד הבוגד בי עמדי על השולחן ‪21‬‬ ‫!ובן האדם הולך באמת כפי שנקבע‪ ,‬אך אוי לאיש אשר יסגיר אותו ‪22‬‬ ‫‪.‬והחלו לשאול זה את זה‪ ,‬מי מהם הוא שעתיד לעשות את הדבר הזה ‪23‬‬ ‫‪.‬וגם הייתה ביניהם מחלוקת מי מהם ייחשב לגדול ‪24‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם מלכי הגויים אדונים בהם‪ ,‬ואלה המפעילים עליהם סמכות נקראים נדבנים ‪25‬‬ ‫‪.‬אבל לא אתם תהיו כך‪ ,‬כי אם הגדול שביניכם‪ ,‬יהיה כצעיר‪ ,‬והראשון כמשרת ‪26‬‬ ‫‪.‬כי מי גדול‪ ,‬היושב או המגיש? הלא היושב הוא‪ ,‬כי אם אני בתוככם כמגיש ‪27‬‬ ‫‪.‬אתם הם אלה אשר עמדו עמי בניסיוני ‪28‬‬ ‫;ואני ממנה לכם מלכות‪ ,‬כאשר אבי ממנה לי ‪29‬‬ ‫‪.‬למען תאכלו ותשתו על שולחני בממלכתי‪ ,‬ותשבו על כסאות ושפטו את שנים עשר שבטי ישראל ‪30‬‬ ‫ויאמר האדון שמעון שמעון הנה השטן חפץ בכם לנפות אתכם כחיטה ‪31‬‬ ‫‪.‬אבל התפללתי בעדך‪ ,‬שלא תיכבה אמונתך; וכאשר תשוב‪ ,‬חזק את אחיך ‪32‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליו אדני‪ ,‬מוכן אני ללכת עמך גם אל הכלא וגם אל המוות ‪33‬‬ ‫‪.‬ויאמר אני אומר לך‪ ,‬פטרוס‪ ,‬לא יקרא התרנגול היום הזה‪ ,‬עד שתכחיש שלוש פעמים שאתה מכיר אותי ‪34‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם‪ ,‬כאשר שלחתי אתכם בלי ארנק ותרמיל ונעליים‪ ,‬האם חסר לכם דבר? ויאמרו כלום ‪35‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬מי שיש לו ארנק‪ ,‬ייקח אותו‪ ,‬וכן את תרמילו; ומי שאין לו חרב‪ ,‬ימכור את בגדו ויקנה אחת ‪36‬‬ ‫‪.‬כי אני אומר לכם כי עוד צריך להתקיים בי הדבר הכתוב‪" :‬והוא נחשב בין העבריינים"‪ ,‬כי יש קץ לדברים עליי ‪37‬‬ ‫יאמרו‪ ,‬אׂדי נרי‪ ,‬הׂ נאה שֶָא י חּ שרבות‪ּ ,‬וֹ יאמל ר לרהל ם‪ ,‬דּ י ‪38‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ ש‬ ‫‪.‬ויצא והלך כרגיל אל הר הזיתים וגם תלמידיו הלכו אחריו ‪39‬‬ ‫‪.‬וכאשר הגיע אל המקום‪ ,‬אמר להם התפללו פן תבואו בניסיון ‪40‬‬ ‫‪.‬והוא התרחק מהם כמרחק של זריקת אבן‪ ,‬כרע על ברכיו והתפלל ‪41‬‬ ‫‪.‬ויאמר אבי‪ ,‬אם חפצך‪ ,‬הסר את הכוס הזאת מעלי; אך לא רצוני יעשה‪ ,‬כי אם רצונך ‪42‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ שּראל ה אא לריו מּ לש אר ך ׂמן הּ שר מּ יׂ ם וּיש חּ זשקו ‪43‬‬ ‫‪.‬ובהיותו בייסורים רבים התפלל בכל כוחו‪ ,‬וזיעתו הייתה כדם נופל על האדמה ‪44‬‬ ‫‪,‬וכאשר קם מן התפילה‪ ,‬בא אל תלמידיו‪ ,‬מצא אותם ישנים מצער ‪45‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם‪ ,‬למה אתם ישנים? קומו והתפללו פן תבואו בניסיון ‪46‬‬ ‫‪.‬ובעודו מדבר הנה המון אנשים‪ ,‬וזה שנקרא יהודה‪ ,‬אחד משנים עשר‪ ,‬הלך לפניהם וניגש אל ישוע לנשקו ‪47‬‬ ‫?ויאמר אליו ישוע‪ ,‬יהודה‪ ,‬האם בנשיקה אתה מסגיר את בן האדם ‪48‬‬ ‫?כאשר ראו הסובבים אותו את אשר יבוא‪ ,‬אמרו לו‪ ,‬אדוני‪ ,‬האם נכה בחרב ‪49‬‬ ‫‪.‬ואחד מהם הכה את עבד הכהן הגדול וכרת את אוזנו הימנית ‪50‬‬ ‫‪.‬ויען ישוע ואמר‪ " ,‬סבלו עד כאן‪ ".‬ויגע באוזנו וירפא אותו ‪51‬‬ ‫אז אמר ישוע אל ראשי הכהנים‪ ,‬מפקדי בית המקדש והזקנים אשר באו אליו‪ " ,‬האם יצאתם כנגד גנב בחרבות ‪52‬‬ ‫"?ובמקלות‬ ‫‪.‬כאשר הייתי עמכם יום יום בבית המקדש‪ ,‬לא שלטתם בי ידיים; אך זוהי שעתכם ושלטון החושך ‪53‬‬ ‫‪.‬אז לקחו אותו‪ ,‬הוליכו אותו והביאו אותו לבית הכהן הגדול‪ ,‬ופטרוס הלך אחריו מרחוק ‪54‬‬ ‫‪.‬לאחר שהדליקו אש בתוך האולם‪ ,‬התיישבו יחד‪ ,‬ישב פטרוס ביניהם ‪55‬‬ ‫‪.‬אך שפחה אחת ראתה אותו יושב ליד האש‪ ,‬ותביט בו ותאמר‪ ,‬גם זה היה עמו ‪56‬‬ ‫"‪.‬והוא הכחיש אותו ואמר‪" ,‬אישה‪ ,‬איני מכיר אותו ‪57‬‬ ‫"‪.‬ולאחר זמן קצר ראה אותו אחר ואמר‪" :‬גם אתה מהם‪ ".‬ופטרוס אמר‪" :‬איש‪ ,‬איני ‪58‬‬ ‫"‪.‬וכעבור שעה אחת הבהיר אחר כך בביטחון ואמר‪" :‬גם זה היה עמו‪ ,‬כי גלילי הוא ‪59‬‬ ‫‪.‬ויאמר פטרוס‪ ,‬איש‪ ,‬איני יודע מה אתה אומר‪ .‬ומיד‪ ,‬בעודו מדבר‪ ,‬קרא התרנגול ‪60‬‬ ‫‪.‬ויפנה האדון וירא אל פטרוס ופטרוס זכר את דבר האדון אשר אמר אליו לפני קריאת התרנגול תכחש בי שלש פעמים ‪61‬‬ ‫‪.‬ויצא פטרוס ובכה מרה ‪62‬‬ ‫‪.‬והאנשים אשר החזיקו את ישוע לעגו לו והיכוהו ‪63‬‬ ‫?וכאשר כיסו את עיניו‪ ,‬הכוהו על פניו‪ ,‬ושאלוהו לאמר‪ ,‬נבא‪ ,‬מי הוא אשר הכה אותך ‪64‬‬

‫‪9‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬ודברים רבים אחרים דיברו עליו בלשון הרע ‪65‬‬ ‫‪:‬וכאשר הגיע היום‪ ,‬נאספו זקני העם‪ ,‬ראשי הכהנים והסופרים‪ ,‬והובילו אותו אל מועצתם לאמר ‪66‬‬ ‫‪.‬האם אתה המשיח? אמור לנו‪ .‬ויאמר אליהם אם אומר לכם‪ ,‬לא תאמינו ‪67‬‬ ‫‪.‬וגם אם אשאל אתכם‪ ,‬לא תענו אותי ולא תשחררו אותי ‪68‬‬ ‫‪.‬מעתה וישב בן האדם לימין כוח האלוהים ‪69‬‬ ‫"‪.‬אז אמרו כולם‪" ,‬האם אתה בן האלוהים?" ויאמר אליהם‪ " ,‬אתם אומרים שאני הוא ‪70‬‬ ‫יאמרו‪ ,‬מּ ה נלצש ׂריך עוד ֵאד? ִׂ י ׂאנּחש נו ֶר שמֵּנו ׂמַׂ יו ‪71‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ ש‬ ‫לוקס כ"ג‬ ‫ּוֹרקר ם ִרל הר ֵׂמי ה ׂמְר ה וֹּולׂ יכו אא ל ַׂ ילש טוס׃ ‪1‬‬ ‫"‪.‬והחלו להאשימו לאמר‪" :‬מצאנו את זה מסולף את העם‪ ,‬אוסר לתת מס לקיסר‪ ,‬באומרו שהוא עצמו הוא המשיח המלך ‪2‬‬ ‫הודים?" ּו ֵֹּּן אותו ּוֹ יאמל ר‪ " :‬אּ ָר ה אׂמּ שרָר ‪3‬‬ ‫"‪ּ .‬וֹ שֶּאּ ל אותו ַׂ ילרטוס לאאמי ר‪" :‬הּ ׂאנלה מל ללך הּ יש ׂ‬ ‫‪.‬אז אמר פילטוס אל ראשי הכוהנים ואל העם‪ ,‬איני מוצא שום עבירה באיש הזה ‪4‬‬ ‫‪.‬והם התלהבו עוד יותר ואמרו‪ ,‬הוא מסית את העם בלימודו בכל יהודה‪ ,‬החל מהגליל ועד כאן ‪5‬‬ ‫‪.‬כאשר שמע פילטוס על הגליל‪ ,‬שאל אם האיש הוא גלילי ‪6‬‬ ‫‪.‬וכאשר ידע כי הוא שייך לשליטתו של הורדוס‪ ,‬שלחו אותו אל הורדוס‪ ,‬אשר גם הוא היה בירושלים באותה שעה ‪7‬‬ ‫וכאשר ראה הורדוס את ישוע‪ ,‬שמח מאוד‪ ,‬כי זמן רב חפץ לראותו‪ ,‬כי שמע עליו דברים רבים; וקיווה לראות נס כלשהו ‪8‬‬ ‫‪.‬נעשה על ידו‬ ‫‪ּ .‬וֹּחּ ל אא תו ּש ׂדבש ׂרים ּרּר ה‪ ,‬וש ל יא רֵנרהו ‪9‬‬ ‫‪.‬וראשי הכוהנים והסופרים עמדו והאשימו אותו בחריפות ‪10‬‬ ‫‪.‬והורדוס עם אנשי המלחמה שלו בז לו‪ ,‬לגלג עליו‪ ,‬הלביש אותו בגלימה מפוארת‪ ,‬ושלח אותו שוב אל פילטוס ‪11‬‬ ‫‪.‬באותו יום התיידדו פילטוס והורדוס‪ ,‬כי לפני כן היו איבה ביניהם ‪12‬‬ ‫‪,‬ופילטוס‪ ,‬לאחר שקרא יחד את ראשי הכוהנים ואת המנהיגים ואת העם ‪13‬‬ ‫אמר להם‪ ,‬הבאתם אלי את האיש הזה כמסית את העם‪ ,‬והנה‪ ,‬לאחר שחקרתיו לפניכם‪ ,‬לא מצאתי באיש הזה שום עוול ‪14‬‬ ‫‪.‬בדברים אשר אתם מאשימים אותו‬ ‫‪.‬לא‪ ,‬גם לא הורדוס‪ ,‬כי שלחתי אתכם אליו; והנה‪ ,‬לא נעשה לו דבר הראוי למות ‪15‬‬ ‫‪.‬לכן אייסרו ואשחררו ‪16‬‬ ‫)‪.‬כי על חובתו לשחרר להם אחד בחג( ‪17‬‬ ‫"!ויצעקו כולם כאחד לאמר‪" :‬הסתלק מזה ושחרר אותנו את בר אבא ‪18‬‬ ‫)‪.‬אשר על מהומה מסוימת שפרצה בעיר ועל רצח הושלך לכלא( ‪19‬‬ ‫‪.‬פילטוס‪ ,‬משום שרצה לשחרר את ישוע‪ ,‬דיבר אליהם שוב ‪20‬‬ ‫‪.‬אך הם צעקו ואמרו‪ ,‬צלבו אותו‪ ,‬צלבו אותו ‪21‬‬ ‫"‪.‬ויאמר אליהם בפעם השלישית‪" ,‬מה רעה עשה? לא מצאתי בו עבירה על מוות‪ .‬אגער אותו ואשלח אותו ‪22‬‬ ‫‪.‬והם התלהבו בקולות עזים ודרשו לצלוב אותו‪ ,‬וקולותיהם וקולותיהם של ראשי הכוהנים גברו ‪23‬‬ ‫‪.‬ופילטוס גזר דין שיהיה כבקשתם ‪24‬‬ ‫‪ּ .‬וֹ שֶּחּ ר לרהל ם אל תּהּ שֶ​ֶך הּ ִי אא ר אל תּהּ ְּ שרדר ה וש ררצר ה‪ ,‬אֶׂל ר חר פש צו אל תּיי ֶו ֵּ ִש חּ ַרם ‪25‬‬ ‫וכאשר הוליכו אותו משם‪ ,‬אחזו באיש שמעון קירני‪ ,‬אשר בא מן השדה‪ ,‬והניחו עליו את הצלב‪ ,‬כדי שיישא אותו אחרי ‪26‬‬ ‫‪.‬ישוע‬ ‫‪.‬והלך אחריו קהל רב של אנשים ונשים‪ ,‬אשר גם הן בכו וקוננו עליו ‪27‬‬ ‫‪.‬ויפנה אליהן ישוע ואמר‪ :‬בנות ירושלים‪ ,‬אל תבכו עלי‪ ,‬כי אם בכו על עצמכם ועל בניכם ‪28‬‬ ‫כי הנה ימים באים אשר יאמרו אשרי העקרים והרחם אשר לא ילדה והשדיים אשר לא ינקו׃ ‪29‬‬ ‫‪.‬אז יתחילו לומר להרים נפלו עלינו ולגבעות כסו אותנו ‪30‬‬ ‫?כי אם יעשו את הדברים האלה לעץ רענן‪ ,‬מה ייעשה ליבש ‪31‬‬ ‫‪.‬וגם שני עבריינים אחרים הובלו עמו להורג ‪32‬‬ ‫‪.‬וכאשר הגיעו אל המקום הנקרא גולגולתא‪ ,‬צלבו אותו שם ואת הפושעים‪ ,‬אחד מימין והשני משמאל ‪33‬‬ ‫‪.‬אז אמר ישוע‪ ,‬אבי‪ ,‬סלח להם‪ ,‬כי אינם יודעים מה הם עושים‪ .‬וחילקו את בגדיו והטילו גורל ‪34‬‬ ‫והעם עמד והביט‪ .‬וגם השליטים לעגו לו איתם ואמרו‪" :‬אחרים הושיע; יושיע את עצמו אם הוא המשיח בחיר ‪35‬‬ ‫"‪.‬האלוהים‬ ‫‪,‬וגם החיילים לעגו לו‪ ,‬ניגשו אליו והציעו לו חומץ ‪36‬‬ ‫‪.‬ויאמר אם אתה מלך היהודים‪ ,‬הושיע את עצמך ‪37‬‬

‫‪10‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫"‪.‬וגם מכתב היה כתוב מעליו באותיות יוונית‪ ,‬לטינית ועברית‪" :‬זה מלך היהודים ‪38‬‬ ‫‪.‬ואחד הרשעים התלויים לעג לו ואמר‪ ,‬אם אתה המשיח‪ ,‬הושע את עצמך ואותנו ‪39‬‬ ‫?ויען השני וגער בו לאמר הלא ירא אתה את אלהים‪ ,‬בהיותך באותו דין ‪40‬‬ ‫‪.‬ואנחנו אמנם בצדק‪ ,‬כי מקבלים אנו את הגמול הראוי על מעשינו‪ ,‬אך האיש הזה לא עשה דבר רע ‪41‬‬ ‫‪.‬ויאמר אל ישוע אדני‪ ,‬זכרני כשתבוא אל מלכותך ‪42‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליו ישוע אמן אומר אני לך היום תהיה עמי בגן עדן ‪43‬‬ ‫‪.‬ויהי בערך השעה השישית‪ ,‬ויהי חושך על כל הארץ עד השעה התשיעית ‪44‬‬ ‫‪.‬והשמש החשיך‪ ,‬ופרכת ההיכל נקרעה בתוך ‪45‬‬ ‫‪.‬וכאשר צעק ישוע בקול גדול‪ ,‬אמר‪ " :‬אבי‪ ,‬בידיך אני מפקיד את רוחי‪ ".‬וכאשר אמר זאת‪ ,‬רוח הרוח נפלה ‪46‬‬ ‫"‪.‬כאשר ראה השריון את אשר נעשה‪ ,‬שיבח את אלוהים ואמר‪" :‬אכן צדיק היה זה ‪47‬‬ ‫‪.‬וכל העם אשר באו יחד למראה ההוא‪ ,‬בראותם את הדברים אשר נעשו‪ ,‬הכו על חזהם וישבו ‪48‬‬ ‫‪.‬וכל מכרותיו והנשים אשר הלכו אחריו מן הגליל עמדו מרחוק וראו את הדברים האלה ‪49‬‬ ‫‪.‬והנה איש בשם יוסף‪ ,‬יועץ; והוא היה איש טוב וצדיק ‪50‬‬ ‫‪).‬הוא לא הסכים לעצתם ולמעשהם(; הוא היה מארימתאה עיר היהודים‪ ,‬אשר גם הוא ציפה למלכות אלוהים ‪51‬‬ ‫‪.‬האיש הזה הלך אל פילטוס וביקש את גופת ישוע ‪52‬‬ ‫‪.‬ויוריד אותה‪ ,‬עטפה אותה בפשתן‪ ,‬והניחה בקבר חצוב באבן‪ ,‬אשר לא שכב בו אדם מעולם ‪53‬‬ ‫‪.‬והיום ההוא היה יום ההכנה‪ ,‬והשבת הגיעה ‪54‬‬ ‫‪.‬וגם הנשים אשר באו עמו מן הגליל הלכו אחריו וראו את הקבר ואת אשר הונחה גופתו ‪55‬‬ ‫‪.‬וישובו והכינו בשמים ומשחה וינוחו ביום השבת כמצוה ‪56‬‬ ‫לוקס כ"ד‬ ‫‪.‬ביום הראשון בשבוע‪ ,‬מוקדם מאוד בבוקר‪ ,‬באו אל הקבר והביאו את הבשמים אשר הכינו‪ ,‬ואחרים עמם ‪1‬‬ ‫‪.‬ומצאו את האבן גוללת מעל הקבר ‪2‬‬ ‫‪ּ .‬וֹרבי או וש ל יא מר צר או אל ת ָופּת הּ אׂדי רנירה יאֶו ֵּ ‪3‬‬ ‫‪:‬ויהי‪ ,‬בהיותם מבולבלים מאוד על כך‪ ,‬הנה שני אנשים עמדו לידם בבגדים נוצצים ‪4‬‬ ‫?וכאשר נבהלו‪ ,‬והשתחוו פניהם ארצה‪ ,‬אמרו להם‪ ,‬למה אתם מבקשים את החי בין המתים ‪5‬‬ ‫‪.‬הוא לא כאן‪ ,‬אלא קם לתחייה‪ .‬זכרו כיצד דיבר אליכם כשהיה עוד בגליל ‪6‬‬ ‫‪.‬לאמר‪ ,‬על בן האדם להמסר בידי אנשים חוטאים ולהיצלב‪ ,‬וביום השלישי לקום לתחייה ‪7‬‬ ‫‪,‬ויזכרו את דבריו ‪8‬‬ ‫‪.‬וישובו מן הקבר ויספרו את כל הדברים האלה לאחת עשר ולאף אחד אחר ‪9‬‬ ‫‪.‬מרים המגדלית‪ ,‬יוהנה ומרים אמו של יעקב‪ ,‬ונשים אחרות שהיו עמהם‪ ,‬הן אשר סיפרו את הדברים האלה לשליחים ‪10‬‬ ‫‪.‬ודבריהם נראו בעיניהם כמשהו הבל‪ ,‬ולא האמינו להם ‪11‬‬ ‫‪.‬פטרוס קם ורץ אל הקבר‪ ,‬וכשכנע את הבגדים מונחים לבד‪ ,‬הלך והשתאה על אשר קרה ‪12‬‬ ‫‪.‬והנה‪ ,‬שנים מהם הלכו באותו יום אל כפר בשם אמאוס‪ ,‬אשר היה במרחק של כשישים אצטדיונים מירושלים ‪13‬‬ ‫‪.‬והם שוחחו יחד על כל הדברים האלה אשר קרו ‪14‬‬ ‫‪.‬ויהי‪ ,‬בעודם מדברים ומתווכחים‪ ,‬ויגש ישוע עצמו והלך אליהם ‪15‬‬ ‫‪.‬אך עיניהם היו עצומות ולא הכירו אותו ‪16‬‬ ‫?ויאמר אליהם‪ ,‬מה הן דבריכם אשר אתם מדברים איש אל רעהו בהולכים ואתם עצובים ‪17‬‬ ‫ויען אחד מהם‪ ,‬אשר שמו קלאופס‪ ,‬ואמר אליו‪" :‬האם אתה גר לבדו בירושלים ולא ידעת את הדברים אשר קרו שם ‪18‬‬ ‫"?בימים אלה‬ ‫ויאמר אליהם מה דברים ויאמרו אליו על אודות ישוע מנצרת אשר היה נביא גבור במעשה ובדבר לפני אלוהים ולפני כל ‪19‬‬ ‫העם׃‬ ‫‪.‬ואיך מסרו אותו ראשי הכוהנים וראשינו לגזר דין מוות וצלבו אותו ‪20‬‬ ‫‪.‬ואנחנו קמנו כי הוא זה אשר יגאל את ישראל; וחוץ מכל זאת‪ ,‬היום הוא היום השלישי מאז נעשו הדברים האלה ‪21‬‬ ‫;וגם נשים מבני עמנו הדהימו אותנו‪ ,‬אשר הגיעו מוקדם לקבר ‪22‬‬ ‫‪.‬וכאשר לא מצאו את גופתו‪ ,‬באו ואמרו כי ראו גם חזון מלאכים אשר אמרו שהוא חי ‪23‬‬ ‫‪.‬וכמה מאלה שהיו עמנו הלכו אל הקבר ומצאו כן כדברי הנשים‪ ,‬אך אותו לא ראו ‪24‬‬ ‫יאים׃ ‪25‬‬ ‫ויאמר אליהם הוא שסטר לׂ ים וש ֵרטא י לאב ׂמִרל אֶׂל ר ׂדבש רו הּ נש בׂ ׂ‬ ‫?האם לא היה צריך המשיח לסבול את הדברים האלה ולהיכנס אל כבודו ‪26‬‬ ‫‪.‬והחל ממשה ומכל הנביאים‪ ,‬וביאר להם בכל הכתובים את הדברים אודותיו ‪27‬‬

‫‪11‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬וֹּׂ קש ּרבו אל לּהּ ִש פרר‪ ,‬אֶׂל ר הר לש כו ֶר ם‪ ,‬וש הוא הׂ שת ְֵּא ה ִש לו חר פאץ לׂ הש יות הּ ֵאך ‪28‬‬ ‫‪.‬אך הם התחננו בו לאמר‪" ,‬הישארו עמנו‪ ,‬כי ערב כבר והיום כבר ירד‪ ".‬והוא בא לשהות עמהם ‪29‬‬ ‫‪.‬ויהי כאשר ישב אתם לסעודה‪ ,‬לקח לחם‪ ,‬וברך‪ ,‬קרע ונתן להם ‪30‬‬ ‫‪.‬ותפקחו עיניהם ויכירוהו; והוא נעלם מעיניהם ‪31‬‬ ‫לּרֵּם ׂהל יא ּר ֵרר לׂ ּא נו ּש ׂדּא ר אל תּהּ דל לרך ובש פרתּ ח לרנו אל תּהּ ִרתוב׃ ‪32‬‬ ‫יאמרו ׂאיֶ אל א‬ ‫ּוֹ ש‬ ‫‪,‬ויקומו באותה שעה‪ ,‬וישובו לירושלים‪ ,‬ומצאו את אחד עשר האחים נאספו יחד‪ ,‬ואת אשר היו עמהם ‪33‬‬ ‫‪.‬ויאמרו‪ ,‬אכן קם האדון ונראה אל שמעון ‪34‬‬ ‫‪.‬וסיפרו את אשר נעשו בדרך‪ ,‬וכיצד נודע לו בבצירת הלחם ‪35‬‬ ‫‪.‬וכאשר דברו כך‪ ,‬עמד ישוע עצמו בתוכם ואמר להם שלום לכם ‪36‬‬ ‫‪.‬אך הם נבהלו ופחדו‪ ,‬וחשבו שראו רוח ‪37‬‬ ‫?ויאמר אליהם‪ ,‬למה אתם נסערים‪ ,‬ולמה מחשבות עולות בלבבכם ‪38‬‬ ‫‪.‬ראו את ידיי ואת רגליי כי אני הוא; געו בי וראו כי לרוח אין בשר ועצמות כאשר אתם רואים שיש לי ‪39‬‬ ‫‪.‬וכאשר דבר זאת‪ ,‬הראה להם את ידיו ואת רגליו ‪40‬‬ ‫עודם ל יא הּ ׂא ׂמינו ׂמ שְ שמחר ה וש תּ ְר הו‪ ,‬אר מּ ר לרהל ם הּ הא ן רלכלם רַנרה אל תּאי כלל ‪41‬‬ ‫?וש ש‬ ‫‪.‬ויתנו לו חתיכה מדג צלוי וחתיכת חלת דבש ‪42‬‬ ‫‪.‬וֹּׂ ָּ ח ּוֹ יאכּל לׂ פש נאיהל ם ‪43‬‬ ‫ויאמר אליהם אלה הדברים אשר דברתי אליכם בעודי עמכם כי עלי למלא את כל הדברים הכתובים עליי בתורת משה ‪44‬‬ ‫ובנביאים ובתהילים׃‬ ‫‪,‬אז פתח את דעתם כדי שיבינו את הכתובים ‪45‬‬ ‫ויאמר אליהם כה כתוב וכך היה צריך למשיח לסבול ולקום מן המתים ביום השלישי׃ ‪46‬‬ ‫‪.‬ושתטרחנה תשובה וסליחת חטאים בשמו לכל הגויים‪ ,‬החל מירושלים ‪47‬‬ ‫‪.‬ואתם עדים לדברים אלה ‪48‬‬ ‫‪.‬והנה אני שולח עליכם את הבטחת אבי‪ ,‬אך הישארו בעיר ירושלים עד אשר תעטפו בגבורה ממרומים ‪49‬‬ ‫‪.‬והוא הוביל אותם החוצה עד בית עני‪ ,‬נשא את ידיו וברך אותם ‪50‬‬ ‫‪.‬ויהי‪ ,‬בעודו מברך אותם‪ ,‬הוא נפרד מהם ונעלה השמים ‪51‬‬ ‫‪:‬וישתחוו לו וישבו לירושלים בשמחה גדולה ‪52‬‬ ‫‪.‬והיו תמיד בבית המקדש‪ ,‬משבחים ומברכים את אלוהים‪ .‬אמן ‪53‬‬

‫הבשורה על פי יוחנן‬ ‫יוחנן ‪18‬‬ ‫ויהי לאחר שדיבר ישוע את הדברים האלה‪ ,‬יצא עם תלמידיו אל עבר נחל קדרון‪ ,‬שם היה גן‪ ,‬אשר נכנס אליו הוא ‪1‬‬ ‫‪.‬ותלמידיו‬ ‫‪.‬וגם יהודה‪ ,‬אשר בגד בו‪ ,‬ידע את המקום‪ ,‬כי פעמים רבות היה ישוע מתאסף שם עם תלמידיו ‪2‬‬ ‫‪.‬יהודה קיבל לשם קבוצת אנשים ומשרתים מאת ראשי הכוהנים והפרושים‪ ,‬ובא לשם עם פנסים‪ ,‬לפידים וכלי נשק ‪3‬‬ ‫?ויהי ישוע‪ ,‬כי ידע את כל אשר יבוא עליו‪ ,‬יצא ואמר להם את מי אתם מחפשים ‪4‬‬ ‫‪.‬ענו לו‪" ,‬ישוע מנצרת‪ ".‬אמר להם ישוע‪ " ,‬אני הוא‪ ".‬וגם יהודה‪ ,‬שבגד בו‪ ,‬עמד עמם ‪5‬‬ ‫ׂחורים וֹּׂ פש לו אל תּהר אר לרץ ‪6‬‬ ‫‪ִ.‬ש ֶל אר מּ ר לרהל ם אׂנׂ י הוא‪ ,‬סו א ׂ‬ ‫יאמרו יאֶו ֵּ הּ נש צר רר ׂתי ‪7‬‬ ‫תּמי אּ ָל ם שמבּ קש ֶׂים ּוֹ ש‬ ‫‪ּ .‬וֹ שֶּאא ל אׂתר ם ֶר ב וש הוא ֶר מא ר אל ׂ‬ ‫"‪.‬ענה ישוע‪ " :‬אמרתי לכם שאני הוא‪ .‬אם אותי אתם מחפשים‪ ,‬תנו לאלה ללכת ‪8‬‬ ‫‪.‬למען ימלא את הדבר אשר דיבר‪ ,‬מאלה אשר נתת לי לא אבדתי איש ‪9‬‬ ‫‪.‬אז שלף שמעון פטרוס חרב‪ ,‬אשר בידו‪ ,‬והכה את עבד הכהן הגדול וכרת את אוזנו הימנית‪ .‬שמו של העבד היה מלכוס ‪10‬‬ ‫?ויאמר ישוע אל פטרוס הכנס את חרבך לנדן את הכוס אשר נתן לי אבי‪ ,‬האם לא אשתה אותה ‪11‬‬ ‫‪,‬אז תפסו הגדוד‪ ,‬המפקד ומשרתיהם של היהודים את ישוע וקשרו אותו ‪12‬‬ ‫‪.‬והוליכו אותו תחילה אל חנן‪ ,‬כי הוא היה חותנו של קיפא‪ ,‬אשר היה הכהן הגדול באותה שנה ‪13‬‬ ‫‪.‬וקיפא הוא זה שיעץ ליהודים כי טוב שאדם אחד ימות בעד העם ‪14‬‬ ‫ושמעון פטרוס הלך אחרי ישוע‪ ,‬וכן תלמיד אחר; התלמיד ההוא היה מוכר לכהן הגדול‪ ,‬והוא נכנס עם ישוע אל בית ‪15‬‬ ‫‪.‬הכהן הגדול‬ ‫ופטרוס עמד בפתח בחוץ‪ .‬אז יצא התלמיד השני‪ ,‬שהיה ידוע לכהן הגדול‪ ,‬וידבר אל שומרת הפתח ויכניס פנימה את ‪16‬‬ ‫‪.‬פטרוס‬ ‫‪12‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫"‪.‬אז אמרה השפחה השומרת אל פטרוס‪" :‬הלא גם אתה מתלמידיו של זה?" אמר‪" :‬אני לא ‪17‬‬ ‫‪.‬והעבדים והמשרתים עמדו שם‪ ,‬והדליקו אש גחלים‪ ,‬כי היה קר‪ ,‬וחיממו את עצמם; ופטרוס עמד עמם וחימם את עצמו ‪18‬‬ ‫‪.‬אז שאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל תורתו ‪19‬‬ ‫ענה לו ישוע‪ ,‬דיברתי בגלוי לעולם; תמיד לימדתי בבית הכנסת ובבית המקדש‪ ,‬שם היהודים מתאספים תמיד; ובסתר לא ‪20‬‬ ‫‪.‬דיברתי דבר‬ ‫‪.‬למה אתה שואל אותי? שאל את השומעים אותי מה אמרתי להם הנה הם יודעים את מה שאמרתי ‪21‬‬ ‫?וכאשר דבר זאת‪ ,‬הכה אחד המשרתים אשר עמדו שם את ישוע בכף ידו לאמר‪ ,‬האמנם כך אתה עונה לכהן הגדול ‪22‬‬ ‫?ענה לו ישוע‪ ,‬אם דברתי רעה‪ ,‬העיד על הרעה; ואם נכון‪ ,‬למה אתה מכה אותי ‪23‬‬ ‫‪.‬וחנן שלחו אותו כבול אל קיפא הכהן הגדול ‪24‬‬ ‫יאמרו אא לריו‪ׂ :‬הל יא ָּם אּ ָר ה ׂמ ְׂ שתלׂ ידר יו? הׂ כש חׂ יֶ ּוֹ יאמּ ר‪ :‬אא ינׂ י ‪25‬‬ ‫‪.‬וש ֶׂ שמעון פאטור קר מּ ד וש חׂ ְא ם אל תּהּ ֹ ש‬ ‫"?אחד מעבדי הכהן הגדול‪ ,‬קרוב משפחתו אשר פטרוס כרת את אוזנו‪ ,‬אמר‪" :‬הלא ראיתיך בגן עמו ‪26‬‬ ‫‪.‬שוב הכחיש פטרוס‪ ,‬ומיד קרא התרנגול ‪27‬‬ ‫אז הוליכו את ישוע מקיפא אל בית המשפט והשעה הייתה מוקדמת והם עצמם לא באו אל בית המשפט פן יטמאו אלא ‪28‬‬ ‫‪.‬כדי שיוכלו לאכול את הפסח‬ ‫"?פילטוס יצא אליהם ואמר‪" ,‬מה אתם מאשימים את האיש הזה ‪29‬‬ ‫"‪.‬ענו ואמרו לו‪" ,‬אלמלא היה פושע‪ ,‬לא היינו מוסרים אותו לך ‪30‬‬ ‫ויאמר אליהם פילטוס קחו אותו ושפטו אותו על פי תורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשות להמית איש׃ ‪31‬‬ ‫‪.‬למען ימלא דבר ישוע אשר דיבר לרמז איזה מות ימות ‪32‬‬ ‫"?אז נכנס פילטוס שוב אל בית המשפט‪ ,‬קרא לישוע ואמר לו‪" ,‬האם אתה מלך היהודים ‪33‬‬ ‫"?ענה לו ישוע‪ " :‬האם אתה אומר זאת מעצמך‪ ,‬או שאחרים אמרו לך עליי ‪34‬‬ ‫"?פילטוס ענה‪" :‬האם יהודי אני? עמך וראשי הכוהנים מסרו אותך לי‪ .‬מה עשית ‪35‬‬ ‫ענה ישוע‪ " :‬מלכותי אינה מן העולם הזה; אילו מלכותי הייתה מן העולם הזה‪ ,‬היו עבדיי נלחמים למען לא אמסר לידי ‪36‬‬ ‫"‪.‬היהודים; אך כעת מלכותי אינה מכאן‬ ‫‪,‬ויאמר אליו פילטוס‪" :‬האם אתה מלך?" ענה ישוע‪ " :‬אתה אומר שאני מלך‪ .‬לשם כך נולדתי‪ ,‬ולשם כך באתי לעולם ‪37‬‬ ‫"‪.‬כדי שיעיד על האמת‪ .‬כל מי שהוא מן האמת שומע את קולי‬ ‫"‪.‬פילטוס אמר לו‪" :‬מהי אמת?" וכאשר אמר זאת‪ ,‬יצא שוב אל היהודים ואמר להם‪" :‬איני מוצא בו שום עבירה ‪38‬‬ ‫?אבל לכם יש מנהג שאשחרר לכם אחד בפסח‪ .‬תרצו אם כן שאשחרר לכם את מלך היהודים ‪39‬‬ ‫‪.‬שוב צעקו כולם ואמרו‪ ,‬לא זה‪ ,‬כי אם בר‪-‬אבא‪ .‬בר‪-‬אבא היה גזל ‪40‬‬ ‫יוחנן ‪19‬‬ ‫‪.‬אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו ‪1‬‬ ‫‪,‬והחיילים קלעו כתר קוצים‪ ,‬שמו אותו על ראשו‪ ,‬והלבישו עליו גלימת סגול ‪2‬‬ ‫הודים!" ּו ִֹּרהו ּש ירדיהם ‪3‬‬ ‫יאמרו‪ֶ" ,‬ר ארחּ לש מל ללך הּ יש ׂ‬ ‫‪ּ .‬וֹ ש‬ ‫"‪.‬פילטוס יצא שוב ואמר להם‪" :‬הנה אני מביא אותו אליכם למען תדעו כי איני מוצא בו שום עבירה ‪4‬‬ ‫"!אז יצא ישוע‪ ,‬עונד כתר קוצים ומעיל הארגמן‪ ,‬ופילטוס אמר להם‪" :‬הנה האיש ‪5‬‬ ‫ויהי כאשר ראוהו ראשי הכהנים והמשרתים וצעקו לאמר צלבנו‪ ,‬צלבנו! אמר להם פילטוס קחו אותו וצלבו אותו כי איני ‪6‬‬ ‫‪.‬מוצא בו שום עבירה‬ ‫"‪.‬השיבו לו היהודים‪" :‬יש לנו תורה‪ ,‬ולפי תורתנו הוא חייב מיתה‪ ,‬כי עשה את עצמו לבן האלוהים ‪7‬‬ ‫;כאשר שמע פילטוס את הדבר הזה‪ ,‬פחד עוד יותר ‪8‬‬ ‫‪.‬וישוב אל בית המשפט ואמר אל ישוע‪" ,‬מאין אתה?" אך ישוע לא ענה לו ‪9‬‬ ‫"?ויאמר אליו פילטוס‪" :‬הלא תדבר אלי? הלא ידעת כי יש לי סמכות לצלובך ויש לי סמכות לשחררך ‪10‬‬ ‫"‪.‬ענה ישוע‪ " :‬לא הייתה לך שום שליטה נגדי‪ ,‬אלמלא נתנה לך מלמעלה‪ .‬לכן‪ ,‬מי שמסר אותי אליך‪ ,‬חטא גדול לו ‪11‬‬ ‫ומאותו רגע ביקש פילטוס לשחררו‪ ,‬אך היהודים צעקו ואמרו‪" :‬אם תשחרר את האיש הזה‪ ,‬אינך ידיד הקיסר‪ .‬כל ‪12‬‬ ‫"‪.‬העושה את עצמו למלך‪ ,‬מדבר נגד הקיסר‬ ‫כאשר שמע פילטוס את הדבר הזה‪ ,‬הוציא את ישוע החוצה וישב על כסא המשפט במקום הנקרא "מדרכה"‪ ,‬ובעברית ‪13‬‬ ‫‪".‬גבתה"‬ ‫!ויהי יום הכנה לפסח‪ ,‬בערך בשעה השישית; ויאמר אל היהודים‪ ,‬הנה מלככם ‪14‬‬ ‫‪,‬אך הם צעקו‪" ,‬הלכה ממנו‪ ,‬הלכה ממנו‪ ,‬צלבה אותו!" אמר להם פילטוס‪" ,‬האם אצלוב את מלככם?" ענו ראשי הכהנים ‪15‬‬ ‫"‪.‬אין לנו מלך אלא הקיסר"‬ ‫‪.‬אז מסר אותו להם לצלוב‪ ,‬והם לקחו את ישוע והוליכו אותו משם ‪16‬‬

‫‪13‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬והוא‪ ,‬נושא את צלבו‪ ,‬יצא אל מקום הנקרא מקום הגולגולת‪ ,‬הנקרא בעברית גולגותא ‪17‬‬ ‫‪.‬שם צלבו אותו ועמו שניים אחרים‪ ,‬אחד מכל צד‪ ,‬וישוע בתוכו ‪18‬‬ ‫‪.‬וכתב פילטוס כותרת וישמה על הצלב‪ ,‬והכתובת הייתה‪ :‬ישוע מנצרת מלך היהודים ‪19‬‬ ‫‪,‬רבים מהיהודים קראו את הכותרת הזאת‪ ,‬כי המקום שבו נצלב ישוע היה קרוב לעיר‪ ,‬והיא הייתה כתובה בעברית ‪20‬‬ ‫‪.‬ביוונית ובלטינית‬ ‫‪.‬אז אמרו ראשי הכוהנים של היהודים אל פילטוס‪ ,‬אל תכתוב‪ ,‬מלך היהודים‪ ,‬אלא שהוא אמר‪ ,‬אני מלך היהודים ‪21‬‬ ‫‪.‬פילטוס ענה‪ ,‬מה שכתבתי‪ ,‬כתבתי ‪22‬‬ ‫לאחר שצלבו החיילים את ישוע‪ ,‬לקחו את בגדיו ויצרו ארבעה חלקים‪ ,‬חלק לכל חייל‪ ,‬וגם את מעילו; והמעיל היה ללא ‪23‬‬ ‫‪.‬תפר‪ ,‬ארוג מלמעלה לכל אורך הדרך‬ ‫לכן אמרו ביניהם‪" ,‬אל נקרע אותה‪ ,‬אלא נטיל גורל עליה‪ ,‬למען ימלא הכתוב‪ ,‬שנאמר‪" :‬חילקו את בגדי ביניהם‪ ,‬ועל ‪24‬‬ ‫‪.‬לבושי הטילו גורל‪ ".‬לכן עשו החיילים‬ ‫‪.‬וש ֵּל צּ לש בו ֶל ל יאֶו ֵּ ֵרמודו ׂאְו‪ ,‬אחות אמו‪ ,‬מרים אשת קלו רַס ומרים המגדלית ‪25‬‬ ‫"!ויהי כאשר ראה ישוע את אמו ואת התלמיד אשר אהב עומד לידו‪ ,‬אמר לאמו‪ " :‬אישה‪ ,‬הנה בנך ‪26‬‬ ‫אז אמר אל התלמיד הנה אמך ומאותה שעה לקח אותה התלמיד לביתו׃ ‪27‬‬ ‫‪.‬אחרי כן‪ ,‬כשידע ישוע כי כבר נשלם הכל‪ ,‬למען יתקיים הכתוב‪ ,‬אמר אני צמא ‪28‬‬ ‫‪.‬ושם עמד כלי מלא חומץ‪ ,‬והם מילאו ספוג בחומץ‪ ,‬שמו אותו על אזוב והכניסו אותו לפיו ‪29‬‬ ‫‪.‬וכאשר לקח ישוע את החומץ‪ ,‬אמר‪ ,‬נשלם! וירדה את ראשו וירד את רוח הקודש ‪30‬‬ ‫‪,‬היהודים‪ ,‬כי היה זה יום ההכנה‪ ,‬כדי שלא ישארו הגופות על הצלב ביום השבת‪ ,‬כי יום השבת ההוא היה יום גדול ‪31‬‬ ‫‪.‬התחננו לפני פילטוס שישברו את רגליהם וייקחו אותם‬ ‫‪.‬אז באו החיילים ושברו את רגלי הראשון ואת רגלי השני אשר נצלב עמו ‪32‬‬ ‫‪.‬וכאשר באו אל ישוע וראו כי כבר מת‪ ,‬לא שברו את רגליו ‪33‬‬ ‫‪.‬אבל אחד החיילים דקר את צידו בחנית‪ ,‬ומיד יצאו דם ומים ‪34‬‬ ‫‪.‬והראה העיד‪ ,‬ועדותו אמת היא; והוא יודע כי אמת הוא אומר‪ ,‬למען תאמינו ‪35‬‬ ‫‪.‬כי הדברים האלה נעשו למען יתקיים הכתוב לא תישבר עצם בו ‪36‬‬ ‫"‪.‬וכתוב אחר אומר‪" :‬הם יביטו במי אשר דקרו ‪37‬‬ ‫ואחרי כן‪ ,‬יוסף הרמתי‪ ,‬שהיה תלמידו של ישוע אך בסתר מפחד היהודים‪ ,‬התחנן לפני פילטוס שיוכל לקחת את גופת ‪38‬‬ ‫‪.‬ישוע‪ ,‬ופילטוס הרשה לו‪ .‬הוא בא ולקח את גופת ישוע‬ ‫‪.‬וגם ניקודמוס‪ ,‬אשר בא בתחילה אל ישוע בלילה‪ ,‬בא והביא תערובת של מור ואלוות‪ ,‬כמאה פאונד ‪39‬‬ ‫‪.‬אז לקחו את גופת ישוע ועטפו אותה בבדים עם הבשמים‪ ,‬כמנהג היהודים לקבור ‪40‬‬ ‫‪.‬ובמקום אשר נצלב היה גן‪ ,‬ובגן קבר חדש‪ ,‬אשר מעולם לא הונח בו אדם ‪41‬‬ ‫‪.‬שם הניחו את ישוע בגלל יום ההכנה של היהודים‪ ,‬כי הקבר היה קרוב ‪42‬‬ ‫'יוחנן כ‬ ‫‪.‬ביום הראשון בשבוע באה מרים המגדלית מוקדם‪ ,‬בעודו חשוך‪ ,‬אל הקבר וראתה שהאבן נלקחה מן הקבר ‪1‬‬ ‫אז היא רצה ותבוא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני אשר אהב ישוע ותאמר להם לקחו את האדון מן הקבר ואיננו ‪2‬‬ ‫‪.‬יודעים היכן הניחו אותו‬ ‫‪.‬ויצא פטרוס והתלמיד השני ויבאו אל הקבר ‪3‬‬ ‫‪.‬ורצו שניהם יחד‪ ,‬והתלמיד השני רץ מפטרוס והגיע ראשון אל הקבר ‪4‬‬ ‫‪.‬והוא התכופף‪ ,‬הביט פנימה וראה את בגדי הפשתן מונחים; אך לא נכנס פנימה ‪5‬‬ ‫‪.‬אז בא שמעון פטרוס אחריו‪ ,‬נכנס אל הקבר וראה את בגדי הפשתן מונחים ‪6‬‬ ‫‪.‬ואת התפירה אשר הייתה על ראשו‪ ,‬לא שכבה עם בגדי הפשתן‪ ,‬אלא עטופה יחד במקום לבדה ‪7‬‬ ‫‪.‬אז נכנס גם התלמיד השני‪ ,‬אשר בא ראשון אל הקבר‪ ,‬והוא ראה והאמין ‪8‬‬ ‫‪.‬כי עדיין לא ידעו את הכתוב‪ ,‬כי עליו לקום מן המתים ‪9‬‬ ‫‪.‬אז הלכו התלמידים שוב לביתם ‪10‬‬ ‫‪.‬ומרים עמדה בחוץ על הקבר ובוכה‪ ,‬ובבוכה התכופפה והביטה אל תוך הקבר ‪11‬‬ ‫‪.‬וראה שני מלאכים לבושים לבנים יושבים‪ ,‬אחד לראש ואחד לרגלי הרגליים‪ ,‬במקום בו שכב גופת ישוע ‪12‬‬ ‫‪.‬ויאמרו לה‪ׂ ,‬אשר ה‪ ,‬לרְר ה אּ ָר ה בוכרה? אר מּ ר הא ן לרהל ם‪ ִׂ ,‬י לרקּ חו אל תּאּ די נׂ י‪ ,‬וש אא ינׂ י ירדּ ע הׂ יא ֶׂ שמנו או ‪13‬‬ ‫‪.‬וכאשר אמרה זאת‪ ,‬פנתה לאחור ותרא את ישוע עומד‪ ,‬ולא ידעה כי זה ישוע ‪14‬‬ ‫אמר לה ישוע‪ " :‬אישה‪ ,‬למה את בוכה? את מי את מבקשת?" היא סברה שהוא הגנן ותאמר לו‪" :‬אדוני‪ ,‬אם נשאת אותו ‪15‬‬ ‫"‪.‬מכאן‪ ,‬אמור לי היכן הנחת אותו‪ ,‬ואקח אותו‬

‫‪14‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬אמר לה ישוע‪ ,‬מרים‪ .‬היא פנתה ואמרה אליו‪ ,‬רבוני‪ ,‬כלומר‪ ,‬רבי ‪16‬‬ ‫אמר לה ישוע‪ " :‬אל תיגע בי‪ ,‬כי עדיין לא עליתי אל אבי‪ .‬אבל לכי אל אחי ואמרת להם‪ :‬אני עולה אל אבי ואביכם‪ ,‬ואל ‪17‬‬ ‫"‪.‬אלהי ואלהיכם‬ ‫‪.‬מרים המגדלית באה וסיפרה לתלמידים כי ראתה את האדון וכי דיבר אליה את הדברים האלה ‪18‬‬ ‫‪,‬בערב באותו יום‪ ,‬הוא היום הראשון בשבוע‪ ,‬כאשר הדלתות היו סגורות במקום בו התאספו התלמידים מפחד היהודים ‪19‬‬ ‫‪.‬בא ישוע‪ ,‬עמד בתוכם ואמר להם שלום לכם‬ ‫‪.‬וכאשר אמר זאת‪ ,‬הראה להם את ידיו ואת צידו‪ .‬אז שמחו התלמידים בראותם את האדון ‪20‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם שוב ישוע‪ :‬שלום לכם‪ ,‬כאשר שלחני אבי‪ ,‬כך גם אני שולח אתכם ‪21‬‬ ‫‪.‬וכאשר אמר זאת‪ ,‬נשף עליהם ואמר להם‪ ,‬קבלו את רוח הקודש ‪22‬‬ ‫‪.‬אשר תסלחו על חטאיהם‪ ,‬נסלחו להם; ואשר תשמרו על חטאיהם‪ ,‬נסלחו להם ‪23‬‬ ‫‪.‬אך תומאס‪ ,‬אחד משנים עשר‪ ,‬הנקרא דידימוס‪ ,‬לא היה איתם כשבא ישוע ‪24‬‬ ‫‪,‬אמרו אליו התלמידים האחרים‪" :‬ראינו את האדון‪ ".‬אך הוא אמר להם‪" :‬אלא אם כן אראה בידיו את סימן המסמרים ‪25‬‬ ‫"‪.‬ואשים את אצבעי בסימן המסמרים‪ ,‬ואשים את ידי בצידתו‪ ,‬לא אאמין‬ ‫ולאחר שמונה ימים שוב היו תלמידיו בפנים ותומאס עמם‪ .‬אז בא ישוע כשהדלתות סגורות‪ ,‬עמד בתוכם ואמר‪ " :‬שלום ‪26‬‬ ‫"‪.‬לכם‬ ‫אז אמר לתומאס‪ ,‬הושיט את אצבעך הנה והנה את ידי‪ ,‬והושיט את ידך והכנסה לצידי‪ ,‬ואל תהיה חסר אמונה‪ ,‬כי אם ‪27‬‬ ‫‪.‬מאמין‬ ‫‪.‬ויען תומאס ואמר לו אדוני ואלוהי ‪28‬‬ ‫"‪.‬אמר אליו ישוע‪ " :‬תומאס‪ ,‬משום שראיתני האמנת‪ .‬אשרי אלה אשר לא ראו‪ ,‬ובכל זאת האמינו ‪29‬‬ ‫‪:‬ואותות רבים אחרים עשה ישוע לעיני תלמידיו‪ ,‬אשר אינם כתובים בספר הזה ‪30‬‬ ‫‪.‬אבל אלה כתובים למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן האלוהים ולמען באמונה יהיה לכם חיים בשמו ‪31‬‬ ‫יוחנן ‪21‬‬ ‫‪.‬אחרי הדברים האלה שוב הראה ישוע את עצמו לתלמידיו על ים טבריה; וכך הראה את עצמו ‪1‬‬ ‫‪.‬היו יחד שמעון פטרוס ותומאס הנקרא דידימוס ונתנאל מקנה שבגליל ובני זבדי ושניים אחרים מתלמידיו ‪2‬‬ ‫אמר להם שמעון פטרוס‪" :‬אני הולך לדוג‪ ".‬אמרו לו‪" :‬גם אנחנו הולכים איתך‪ ".‬מיד יצאו וירדו לספינה‪ ,‬ובלילה ההוא לא ‪3‬‬ ‫‪.‬לכדו דבר‬ ‫‪.‬וכאשר הגיע הבוקר‪ ,‬עמד ישוע על החוף; אך התלמידים לא ידעו כי זה ישוע ‪4‬‬ ‫‪.‬אז אמר להם ישוע‪ ,‬ילדים‪ ,‬האם יש לכם אוכל? ענו לו‪ ,‬לא ‪5‬‬ ‫‪.‬ויאמר להם השליכו את הרשת לצד ימין של הספינה ותמצאו לכן השליכו‪ ,‬ועתה לא יכלו למשוכה בגלל ריבוי הדגים ‪6‬‬ ‫לכן אמר התלמיד אשר ישוע אהב אל פטרוס זה האדון‪ .‬וכאשר שמע שמעון פטרוס שזה האדון‪ ,‬חגר עליו את מעילו כי ‪7‬‬ ‫‪.‬עירום היה והשליך את עצמו לים‬ ‫‪.‬והתלמידים האחרים באו בסירה קטנה‪ ,‬כי לא היו רחוקים מן היבשה אלא כמאתיים אמה‪ ,‬וגררו את הרשת בדגים ‪8‬‬ ‫‪.‬כאשר הגיעו ליבשה‪ ,‬ראו שם אש גחלים‪ ,‬דגים מונחים עליה ולחם ‪9‬‬ ‫"‪.‬אמר להם ישוע‪ " :‬הביאו מהדגים אשר תפסתם עכשיו ‪10‬‬ ‫‪,‬שמעון פטרוס עלה ומשך את הרשת אל היבשה מלאה דגים גדולים‪ ,‬מאה וחמישים ושלושה; ולמרות שהיו כל כך הרבה ‪11‬‬ ‫‪.‬הרשת לא נקרעה‬ ‫‪.‬אמר להם ישוע‪ " :‬בואו וסעדו‪ ".‬ואיש מן התלמידים לא העיז לשאול אותו‪" :‬מי אתה?" בידיעה כי זה האדון ‪12‬‬ ‫‪.‬אז בא ישוע‪ ,‬לקח לחם ונתן להם‪ ,‬וגם דגים ‪13‬‬ ‫‪.‬זאת הפעם השלישית אשר הראה ישוע את עצמו לתלמידיו‪ ,‬לאחר שקם לתחייה ‪14‬‬ ‫לאחר שסיימו לאכול‪ ,‬אמר ישוע לשמעון פטרוס‪ " :‬שמעון בן יונה‪ ,‬האם אתה אוהב אותי יותר מאלה?" אמר לו‪" :‬כן ‪15‬‬ ‫"‪.‬אדוני‪ ,‬אתה יודע שאני אוהב אותך‪ ".‬אמר לו‪ " :‬רעה את כבשי‬ ‫אמר לו שוב שנית‪ ,‬שמעון בן יונה‪ ,‬האם אתה אוהב אותי? אמר לו‪ ,‬כן אדוני‪ ,‬אתה יודע שאני אוהב אותך‪ .‬אמר לו‪ ,‬רעה ‪16‬‬ ‫‪.‬את צאני‬ ‫אמר אליו בפעם השלישית‪ ,‬שמעון בן יונה‪ ,‬האם אתה אוהב אותי? פטרוס התעצב על שאמר אליו בפעם השלישית‪ ,‬האם ‪17‬‬ ‫‪.‬אתה אוהב אותי? ויאמר אליו אדני‪ ,‬אתה יודע הכל; אתה יודע שאני אוהב אותך‪ .‬אמר אליו ישוע‪ ,‬רעה את צאני‬ ‫אמן אמן אני אומר לך‪ ,‬בצעירותך חגרת את עצמך והלכת לאן שרצית; אבל כשתזדקן תושיט את ידיך ואחר יחגור אותך ‪18‬‬ ‫‪.‬ויישא אותך לאן שלא תרצה‬ ‫‪.‬זאת אמר לרמז באיזה מות יפאר את אלוהים‪ .‬וכאשר דבר זאת אמר לו‪ ,‬לך אחרי ‪19‬‬

‫‪15‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪,‬אז פנה פטרוס וראה את התלמיד אשר ישוע אהב הולך אחריו; אשר נשען גם הוא על חיקו בשעת הסעודה ואמר‪ ,‬אדוני ‪20‬‬ ‫?מי הוא הבוגד בך‬ ‫?וירא אותו פטרוס ויאמר אל ישוע אדוני‪ ,‬ומה יעשה זה ‪21‬‬ ‫‪.‬אמר אליו ישוע‪ ,‬אם אני רוצה שהוא יישאר עד שבא‪ ,‬מה לך זה? לך אחרי ‪22‬‬ ‫‪,‬אז יצאה הדבר בין האחים‪ ,‬כי התלמיד ההוא לא ימות‪ ,‬אך ישוע לא אמר לו לא ימות‪ ,‬כי אם חפצתי שיישאר עד בואי ‪23‬‬ ‫?מה לך זה‬ ‫‪.‬זה התלמיד המעיד על הדברים האלה‪ ,‬וכתב את הדברים האלה; ואנחנו יודעים כי עדותו אמת היא ‪24‬‬ ‫וישנן גם דברים רבים אחרים אשר עשה ישוע‪ ,‬אשר אילו נכתבו כולם בנפרד‪ ,‬אני סבור שאפילו העולם עצמו לא יוכל ‪25‬‬ ‫‪.‬להכיל את הספרים אשר ייכתבו‪ .‬אמן‬

‫מעשי השליחים‬ ‫מעשי השליחים ‪1‬‬

‫‪,‬את החיבור הקודם‪ ,‬תיאופילוס‪ ,‬יצרתי על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד ‪1‬‬ ‫‪:‬עד היום אשר נלקח‪ ,‬לאחר שנתן מצוות על ידי רוח הקודש לשליחים אשר בחר ‪2‬‬ ‫‪:‬אשר גם להם הראה את עצמו חי לאחר סבלו על ידי ראיות רבות ויציבות‪ ,‬בהתגלותם להם ארבעים יום‪ ,‬ובדברו על דברי מלכות האלוהים ‪3‬‬ ‫‪.‬וֹּׂ הש ילה נׂ קש סא ף ֵׂ ְר הל ם‪ ,‬וש צׂ ורה אֶׂל ר ל יא י שרסעו ׂמ ְֹׂוֶר לרם‪ ִׂ ,‬י יׂ חש מו להבטחת הּ אר בׂ י‪ ,‬אֶׂל ר ‪ ִׂ ,‬י ֶר שמֵּ ָל ם ׂמַש נאי ‪4‬‬ ‫‪.‬כי יוחנן אמנם הטביל במים; ואתם תיטבלו ברוח הקודש לא עוד ימים רבים ‪5‬‬ ‫?כאשר התאספו יחד‪ ,‬שאלו אותו לאמר אדני‪ ,‬האם תחזיר בעת הזאת את המלכות לישראל ‪6‬‬ ‫‪.‬ויאמר אליהם‪ ,‬לא לכם לדעת את העתים או המועדים אשר נתן האב בידו ‪7‬‬ ‫‪.‬אבל אתם תקבלו גבורה אחרי שרוח הקודש תבוא עליכם והייתם עדים לי גם בירושלים וגם בכל יהודה וגם בשומרון ועד קצה הארץ ‪8‬‬ ‫‪.‬וכאשר דבר את הדברים האלה‪ ,‬בעודם רואים‪ ,‬הוא נלקח‪ ,‬וענן קיבל אותו מעיניהם ‪9‬‬ ‫;ובעודם מביטים השמימה בעודו עולה‪ ,‬הנה שני אנשים עומדים לידם בבגדים לבנים ‪10‬‬ ‫ואמרו גם אנשי הגליל‪ ,‬מדוע אתם עומדים ומביטים אל השמים? אותו ישוע אשר נלקח מכם אל השמים‪ ,‬כן יבוא כאשר ראיתם אותו עולה ‪11‬‬ ‫‪.‬אל השמים‬

‫הבשורה על פי ניקודמוס‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫‪,‬חנן‪ ,‬קיפא‪ ,‬שומאס‪ ,‬דתם‪ ,‬גמליאל‪ ,‬יהודה‪ ,‬לוי‪ ,‬נפתלים‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬כורש ויהודים אחרים הלכו אל פילטוס בנוגע לישו ‪1‬‬ ‫‪.‬והאשימו אותו בעבירות רעות רבות‬ ‫ואמר‪ ,‬אנו בטוחים שישוע הוא בן יוסף הנגר‪ ,‬יליד מרים‪ ,‬ושהוא מכריז על עצמו כבן האלוהים ומלך; ולא רק זאת‪ ,‬אלא ‪2‬‬ ‫‪.‬שהוא מנסה לבטל את השבת ואת חוקי אבותינו‬ ‫?פילטוס ענה‪ :‬מה הוא מכריז‪ ,‬ומה הוא מנסה לפתור ‪3‬‬ ‫אמרו לו היהודים‪" :‬יש לנו תורה האוסרת לרפא חולים ביום השבת‪ ,‬אך הוא מרפא ביום ההוא‪ ,‬בדרכי רעות‪ ,‬גם פיסחים ‪4‬‬ ‫"‪.‬וגם חרשים וגם משותקים וגם עיוורים וגם מצורעים וגם אחוזי שדים‬ ‫פילטוס ענה‪ ,‬איך הוא יכול לעשות זאת בדרכים רעות? הם ענו‪ ,‬הוא מכשף‪ ,‬ובאמצעות שר השדים הוא מגרש שדים; ולכן ‪5‬‬ ‫‪.‬הכל כפוף לו‬ ‫‪.‬אז אמר פילטוס‪ ,‬נראה כי גירוש שדים אינו מעשה של רוח טמאה‪ ,‬אלא מכוח אלוהים ‪6‬‬ ‫"‪.‬השיבו היהודים לפילטוס‪" :‬אנו מתחננים לכבודך‪ ,‬שתזמן אותו לפני בית דינך ותשמע אותו בעצמך ‪7‬‬ ‫?אז קרא פילטוס לשליח ואמר לו‪ ,‬באיזה אופן יובא המשיח הנה ‪8‬‬ ‫‪,‬ויצא המלאך‪ ,‬כי ידע את המשיח‪ ,‬השתחווה לו‪ ,‬פרש את המעיל אשר בידו על הארץ ואמר‪ ,‬אדוני‪ ,‬לך על זה וכנס פנימה ‪9‬‬ ‫‪.‬כי המושל קורא לך‬ ‫כאשר הבינו היהודים את אשר עשה השליח‪ ,‬צעקו אל פילטוס ואמרו‪" :‬מדוע לא זימנת אותו על ידי שליח ולא על ידי ‪10‬‬ ‫שליח?" כי כשראה אותו השליח‪ ,‬השתחווה לו‪ ,‬פרש את המעיל אשר בידו על הארץ לפניו ואמר לו‪" :‬אדוני‪ ,‬המושל קורא‬ ‫"‪.‬לך‬ ‫?אז קרא פילטוס לשליח ואמר‪ ,‬למה עשית כך ‪11‬‬ ‫השיב השליח‪" :‬כאשר שלחת אותי מירושלים אל אלכסנדר‪ ,‬ראיתי את ישוע יושב כדמות נבזית על אתונה‪ ,‬ובני העברים ‪12‬‬ ‫"‪.‬צעקו הושענה‪ ,‬אוחזים ענפי עצים בידיהם‬ ‫"‪'.‬אחרים פרשו את בגדיהם על הדרך ואמרו‪" :‬הושיענו‪ ,‬אתה אשר בשמים‪ ,‬ברוך הבא בשם ה ‪13‬‬ ‫יאמרו ּש נאי הר ֵׂ בש ׂרים ְר שמחר ם ּש ֵׂ בש ׂרית וש אּ ָר ה‪ ,‬אא יכלה ָׂבש ֵּן ֵׂ בש ׂרית׃ ‪14‬‬ ‫הודים ֵּל הּ ְּ לש אר ך ּוֹ ש‬ ‫וֹּׂ קש ּרעו הּ יש ׂ‬ ‫‪16‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫?ענה להם המלאך ויאמר‪ ,‬שאלתי את אחד היהודים ואאמר‪ ,‬מה זה אשר הילדים צועקים בעברית ‪15‬‬ ‫‪.‬והוא הסביר לי לאמר הם צועקים הושענא‪ ,‬שפירושו‪ :‬אדוני‪ ,‬הושיעני; או אדוני‪ ,‬הושיע ‪16‬‬ ‫"?פילטוס אמר להם‪" :‬מדוע אתם עצמכם מעידים על הדברים שאמרו הילדים‪ ,‬כלומר בשתיקתכם? במה חטא המלאך ‪17‬‬ ‫‪.‬והם שתקו‬ ‫‪.‬ויאמר המושל אל המלאך לך ונסה להביאו בכל דרך אפשרית ‪18‬‬ ‫‪.‬ויצא המלאך ועשה כמראשנה ואמר אדני‪ ,‬בוא פנימה‪ ,‬כי המושל קורא לך ‪19‬‬ ‫‪.‬וכאשר נכנס ישוע‪ ,‬על ידי הקצינים‪ ,‬נושאי הדגלים‪ ,‬קדו ראשיהם והשתחוו לישוע ‪20‬‬ ‫‪.‬ואז היהודים קראו בחריפות רבה יותר נגד הדגלים ‪21‬‬ ‫ויאמר פילטוס אל היהודים ידעתי שאין לכם חן בעיניכם שראשי הדגלים השתחוו מעצמם לישוע‪ ,‬אך מדוע אתם צועקים ‪22‬‬ ‫?על הדגלים כאילו השתחוו והשתחוו‬ ‫"‪.‬הם ענו לפילטוס‪" ,‬ראינו את הקצינים עצמם משתחווים ומשתחווים לישוע ‪23‬‬ ‫וֹּׂ קש ררא הּ ְּ שֶַרחּ אל לּהּ ָר ׂרים ּוֹ יאמל ר אא לאיהל ם לרְר ה ֵ ׂרְיתל ם ִרך ‪24‬‬ ‫אמרו הקצינים לפילטוס‪" :‬כולנו עובדי אלילים ואנחנו עובדים את האלים במקדשים‪ ,‬ואיך אנחנו אמורים לחשוב על ‪25‬‬ ‫"‪.‬עבודתו? רק אנחנו החזקנו את הדגלים בידינו‪ ,‬והם השתחוו לו‬ ‫אז אמר פילטוס לראשי בית הכנסת‪ ,‬בחרו אתם אנשים חזקים‪ ,‬והניחו להם להחזיק את הדגלים‪ ,‬ונראה אם יכנעו אז ‪26‬‬ ‫‪.‬מעצמם‬ ‫הודים שֶנאים ֵ שלְ ארה ׂמן הּ ֶשקׂ נׂ ים הּ ׂחזׂיקׂ ים וש הּ שְכׂ ילׂ ים ּר כלם ּו ֵֹּ שׂמדו נׂ פש נאי הּ ַלנש גרן׃ ‪27‬‬ ‫וֹּׂ קש שֶאו זשקא י הּ יש ׂ‬ ‫‪.‬אז אמר פילטוס אל המלאך‪ ,‬הוציא את ישוע החוצה‪ ,‬והבא אותו פנימה בדרך כלשהי‪ .‬וישוע והמלאך יצאו מן האולם ‪28‬‬ ‫‪,‬ופילטוס קרא אל הקצינים אשר נשאו את הדגלים מקודם‪ ,‬ונשבע להם שאם לא ישאו את הדגלים כך בבוא ישוע מקודם ‪29‬‬ ‫‪.‬יערוף את ראשיהם‬ ‫‪.‬אז ציווה המושל על ישוע לבוא שוב פנימה ‪30‬‬ ‫‪ּ .‬ו ֵֶֹּּ הּ ְּ לש אר ך ִש ֶל ֵרְר ה ׂמֵרחר ם ּוֹ שּתחּ נאה אל תּיאֶו ֵּ ֶל רֵכלם ֵּלֵָּּׂ ימו ּו ֵֹּאך רֵלריו; ּו ֵֹּאך רֵלריו ּו רֹב יא רלכלם ‪31‬‬ ‫‪.‬וכאשר נכנס ישוע‪ ,‬השתחוו הדגלים כמקודם והשתחוו לו ‪32‬‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫‪.‬כאשר פילטוס ראה זאת‪ ,‬הוא נבהל ועמד לקום ממקומו ‪1‬‬ ‫וכאשר חשב לקום‪ ,‬שלחה אליו אשתו‪ ,‬אשר עמדה מרחוק‪ ,‬לאמר‪" :‬אל תהיי מעורבת עם הצדיק הזה‪ ,‬כי סבלתי רבות ‪2‬‬ ‫"‪.‬בגללו בלילה הזה בחזון‬ ‫"‪.‬כאשר שמעו היהודים זאת‪ ,‬אמרו לפילטוס‪" :‬האם לא אמרנו לך שהוא מכשף? הנה‪ ,‬הוא גרם לאשתך לחלום ‪3‬‬ ‫?פילטוס קרא אל ישוע ואמר‪ ,‬שמעת את אשר מעידים עליך‪ ,‬ואינך עונה ‪4‬‬ ‫"‪.‬השיב ישוע‪" :‬אלמלא היה להם כוח לדבר‪ ,‬לא יכלו לדבר; אך מאחר וכל אחד שולט בלשונו לדבר טוב ורע‪ ,‬ישים לב ‪5‬‬ ‫"?ויענו זקני היהודים ואמרו אל ישוע‪" ,‬למה נצפה ‪6‬‬ ‫ראשית‪ ,‬אנו יודעים עליך כי נולדת בזנות; שנית‪ ,‬כי בשל לידתך נהרגו תינוקות בבית לחם; שלישית‪ ,‬שאביך ואמך מרים ‪7‬‬ ‫‪.‬ברחו למצרים‪ ,‬כי לא יכלו לבטוח בעמם‬ ‫כמה מהיהודים שעמדו שם אמרו בחיוב‪" ,‬איננו יכולים לומר שהוא נולד בזנות; אבל אנחנו יודעים שמרים אמו הייתה ‪8‬‬ ‫"‪.‬מאורסת ליוסף‪ ,‬ולכן הוא לא נולד בזנות‬ ‫‪.‬אז אמר פילטוס ליהודים שטענו שהוא נולד בזנות‪ ,‬דבריך אינם נכונים‪ ,‬כי אירוסין היו‪ ,‬כפי שמעידים הם בני עמכם ‪9‬‬ ‫חנן וקיפא אמרו אל פילטוס‪" :‬ראוי לראות את כל המון העם הזה‪ ,‬הצועקים שהוא נולד בזנות והוא מכשף; אבל הכחשים ‪10‬‬ ‫"‪.‬שהוא נולד בזנות הם גריו ותלמידיו‬ ‫"‪.‬פילטוס ענה לחנן ולקיפא‪" :‬מי הם הגרים?" השיבו‪" :‬הם בני האלילים‪ ,‬ולא הפכו ליהודים‪ ,‬אלא הלכו אחריו ‪11‬‬ ‫אז ענו אלעזר‪ ,‬אסטריוס‪ ,‬אנטוניוס‪ ,‬ויעקב‪ ,‬קרס ושמואל‪ ,‬יצחק ופינאס‪ ,‬קריספוס ואגריפס‪ ,‬חנן ויהודה‪ ,‬איננו גרים‪ ,‬אלא ‪12‬‬ ‫‪.‬בני יהודים‪ ,‬ואנו דוברים אמת‪ ,‬והיינו נוכחים כאשר אירסו מרים‬ ‫פילטוס פנה אל שנים עשר האנשים אשר דברו זאת ואמר להם‪" :‬אני משביע אתכם בחיי הקיסר שתצהירו נאמנה אם ‪13‬‬ ‫"‪.‬נולד בזנות‪ ,‬והדברים אשר סיפרתם הם אמת‬ ‫"‪.‬ענו לפילטוס‪" :‬יש לנו תורה שאסור לנו להישבע‪ ,‬כי חטא הוא‪ .‬ישבעו בחיי הקיסר כי לא כפי שאמרנו‪ ,‬ונשמח להמית ‪14‬‬ ‫אמרו חנן וקיפא אל פילטוס‪" :‬שנים עשר האנשים האלה לא יאמינו שאנו יודעים שהוא נולד בבוז ושהוא מכשף‪ ,‬אף על ‪15‬‬ ‫"‪.‬פי שהוא מעמיד פנים שהוא בן אלוהים ומלך‪ .‬אנחנו רחוקים מלהאמין בכך‪ ,‬עד שאנו רועדים לשמוע‬ ‫אז ציווה פילטוס על כולם לצאת‪ ,‬מלבד שנים עשר האנשים שאמרו שלא נולד בזנות‪ ,‬ועל ישוע להתרחק מרחוק‪ ,‬ואמר ‪16‬‬ ‫?להם‪ ,‬מדוע היהודים רוצים להרוג את ישוע‬ ‫‪.‬ענו לו‪ ,‬הם כועסים על כך שהוא עשה ריפוי בשבת‪ .‬פילטוס אמר‪ ,‬האם יהרגו אותו על מעשה טוב? אמרו לו‪ ,‬כן‪ ,‬אדוני ‪17‬‬

‫‪17‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫פרק ‪3‬‬ ‫"‪.‬פילטוס‪ ,‬מלא זעם‪ ,‬יצא מן האולם ואמר ליהודים‪" :‬אני מעיד על כל העולם כי איני מוצא שום אשמה באיש הזה ‪1‬‬ ‫"‪.‬השיבו היהודים לפילטוס‪" :‬אילולא היה רשע‪ ,‬לא היינו מביאים אותו לפניך ‪2‬‬ ‫"‪.‬אמר להם פילטוס‪" :‬קחו אותו ותשפטו אותו על פי תורתכם ‪3‬‬ ‫‪.‬אז אמרו היהודים‪ ,‬אין לנו רשות להמית איש ‪4‬‬ ‫"‪.‬פילטוס אמר ליהודים‪" :‬המצווה‪ ,‬לא תרצח‪ ,‬שלכם היא‪ ,‬ולא לי ‪5‬‬ ‫"?וישב אל תוך האולם‪ ,‬קרא לישוע לבדו‪ ,‬ואמר לו‪" ,‬האם אתה מלך היהודים ‪6‬‬ ‫"?ויען ישוע ואמר אל פילטוס‪" :‬האם מעצמך אתה מדבר זאת‪ ,‬או שמא היהודים אמרו לך עליי ‪7‬‬ ‫"?פילטוס ענה ואמר אל ישוע‪" :‬האם יהודי אני? כל העם היהודי וראשי היהודים הסגירו אותך לידי‪ .‬מה עשית ‪8‬‬ ‫ויען ישוע ואמר‪ :‬מלכותי אינה מן העולם הזה; אילו מלכותי הייתה מן העולם הזה‪ ,‬עבדיי היו נלחמים‪ ,‬ולא הייתי נמסר ‪9‬‬ ‫‪.‬לידי היהודים; אך עתה מלכותי אינה מכאן‬ ‫אמר פילטוס‪" :‬האם אתה מלך?" ענה ישוע‪" :‬אתה אומר שאני מלך‪ .‬לשם כך נולדתי ולשם כך באתי לעולם‪ .‬ולשם כך ‪10‬‬ ‫"‪.‬באתי להעיד את האמת‪ ,‬וכל מי שהוא מן האמת שומע בקולי‬ ‫"?פילטוס אמר לו‪" :‬מהי אמת ‪11‬‬ ‫"‪.‬אמר ישוע‪" :‬האמת מן השמים היא ‪12‬‬ ‫"‪.‬אמר פילטוס‪" :‬לכן האמת אינה עלי אדמות ‪13‬‬ ‫אמר ישוע אל פילטוס‪" :‬האמין כי האמת נמצאת עלי אדמות בקרב אלה אשר כשיש להם סמכות לשפוט‪ ,‬הם נשלטים על ‪14‬‬ ‫"‪.‬ידי האמת ויוצרים דין נכון‬ ‫פרק ‪4‬‬ ‫‪.‬אז עזב פילטוס את ישוע באולם‪ ,‬יצא אל היהודים ואמר‪ :‬איני מוצא בישוע שום עבירה ‪1‬‬ ‫"‪.‬אמרו לו היהודים‪" :‬אבל הוא אמר‪ :‬אני יכול להרוס את היכל האלוהים ובשלושה ימים לבנות אותו שוב ‪2‬‬ ‫"?פילטוס אמר להם‪" ,‬איזה מין מקדש הוא מדבר עליו ‪3‬‬ ‫"‪.‬אמרו לו היהודים‪" :‬אשר בנה שלמה ארבעים ושש שנה‪ ,‬אמר יהרוס ובנה בשלושה ימים ‪4‬‬ ‫"‪.‬פילטוס אמר להם שוב‪" ,‬נקי אני מדמו של האיש ההוא; אתם שימו לב לזה ‪5‬‬ ‫אמרו אליו היהודים‪" :‬דמו עלינו ועל בנינו!" פילטוס קרא לכנס את הזקנים‪ ,‬הסופרים‪ ,‬הכוהנים והלוויים ואמר להם ‪6‬‬ ‫"‪.‬בסתר‪" :‬אל תעשו כן‪ ,‬לא מצאתי באשמתכם דבר‪ ,‬על ריפוי חולים וחילול שבת‪ ,‬הראוי למות‬ ‫"‪'.‬השיבו הכוהנים והלוויים לפילטוס‪" :‬חיי הקיסר‪ ,‬אם מישהו מגדף את ה'‪ ,‬דינו מוות; אבל זה גדף את ה ‪7‬‬ ‫"?אז ציווה המושל שוב על היהודים לצאת מן האולם‪ ,‬קרא לישוע ואמר לו‪" :‬מה אעשה לך ‪8‬‬ ‫"‪.‬ענה לו ישוע‪" :‬עשה ככתוב ‪9‬‬ ‫?פילטוס אמר לו‪ ,‬איך כתוב ‪10‬‬ ‫‪.‬אמר לו ישוע‪ ,‬משה והנביאים ניבאו על סבלתי ותחייתי ‪11‬‬ ‫"?כששמעו היהודים זאת‪ ,‬התעצבנו ואמרו אל פילטוס‪" ,‬מדוע אתה עוד רוצה לשמוע את חילול האיש הזה ‪12‬‬ ‫אמר להם פילטוס‪" :‬אם הדברים האלה נראים לכם כחילול קודש‪ ,‬קחו אותו‪ ,‬הביאו אותו אל בית דינכם ושפטו אותו על ‪13‬‬ ‫"‪.‬פי תורתכם‬ ‫"‪.‬השיבו היהודים לפילטוס‪" :‬תורתנו אומרת שהוא חייב לקבל שלושים ושלושים מכות‪ ,‬אבל אם כך יגדף את ה'‪ ,‬ייסקל ‪14‬‬ ‫‪.‬אמר להם פילטוס‪ ,‬אם דבריו האלה היו חילול הקודש‪ ,‬שפטו אותו על פי תורתכם ‪15‬‬ ‫"‪.‬אמרו היהודים לפילטוס‪" :‬תורתנו מצווה עלינו לא להמית איש; אנו רוצים שיצלב אותו‪ ,‬כי ראוי הוא למוות על הצלב ‪16‬‬ ‫"‪.‬אמר להם פילטוס‪" :‬אין זה ראוי לצלוב אותו‪ ,‬רק ילקתו אותו וישלחו אותו ‪17‬‬ ‫וכאשר הביט המושל בעם אשר נוכח וביהודים‪ ,‬ראה יהודים רבים דומעים‪ ,‬ואמר לראשי הכוהנים של היהודים‪ ,‬כל העם ‪18‬‬ ‫‪.‬אינו חפץ במותו‬ ‫"‪.‬ענו זקני היהודים לפילטוס‪" :‬אנחנו וכל העם באנו לכאן בדיוק בשביל זה‪ ,‬שהוא ימות ‪19‬‬ ‫"?פילטוס אמר להם‪" ,‬למה הוא ימות ‪20‬‬ ‫‪.‬אמרו לו‪ ,‬כי הוא מכריז על עצמו כבן האלוהים ומלך ‪21‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫"‪.‬ניקודמוס‪ ,‬יהודי אחד‪ ,‬עמד לפני המושל ואמר‪" :‬אני מתחנן אליך‪ ,‬שופט צדיק‪ ,‬שתתן לי חסד לדבר כמה דברים ‪1‬‬ ‫‪.‬פילטוס אמר לו‪ ,‬דבר ‪2‬‬

‫‪18‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫ניקודמוס אמר‪" :‬דברתי אל זקני היהודים‪ ,‬אל הסופרים‪ ,‬אל הכהנים והלוים‪ ,‬אל כל קהל היהודים בקהלתם‪ ,‬מה אתם ‪3‬‬ ‫"?רוצים לעשות עם האיש הזה‬ ‫הוא אדם אשר חולל ניסים רבים ומועילים ומפוארים‪ ,‬אשר לא עשה כמותם אדם עלי אדמות מעולם‪ ,‬וגם לא יעשה ‪4‬‬ ‫‪.‬לעולם‪ .‬ילך‪ ,‬ואל תרע לו; אם הוא בא מאלוהים‪ ,‬ניסיו )ריפוייו המופלאים( יימשכו; אך אם מבני אדם‪ ,‬הם יתבטלו‬ ‫ה וכאשר נשלח משה על ידי אלוהים למצרים‪ ,‬עשה את הנסים אשר ציווה עליו אלוהים לפני פרעה מלך מצרים; ואף על פי‬ ‫;שחרטומי הארץ ההיא‪ ,‬ינש וימברס‪ ,‬עשו בקסמם את אותם הנסים אשר עשה משה‪ ,‬לא יכלו לעשות את כל אשר עשה‬ ‫והניסים אשר עשו החרטומים לא מאלוהים היו‪ ,‬כפי שאתם יודעים‪ ,‬סופרים ופרושים; אלא עשו אותם אבדנו‪ ,‬וכל אשר ‪6‬‬ ‫‪.‬האמינו בהם‬ ‫‪.‬ועתה שחררו את האיש הזה‪ ,‬כי דווקא הנסים אשר אתם מאשימים אותו בהם מאת אלוהים הם‪ ,‬והוא אינו ראוי למות ‪7‬‬ ‫"?אמרו היהודים אל ניקודמוס‪" :‬האם אתה תלמידו ונהנית ממנו ונואם דברים לטובתו ‪8‬‬ ‫אמר להם ניקודמוס‪ ,‬האם גם המושל הפך לתלמידו‪ ,‬והאם הוא נושא בו נאומים? האם לא הקיסר מינה אותו במשרה ‪9‬‬ ‫?הרמה הזאת‬ ‫"!כששמעו היהודים זאת‪ ,‬הם רעדו‪ ,‬חרקו שיניים על ניקודמוס ואמרו לו‪" ,‬קבל את תורתו לאמת‪ ,‬וגורלך עם המשיח ‪10‬‬ ‫‪.‬ויען ניקודמוס אמן; אקבל את תורתו‪ ,‬וגורלי עמו‪ ,‬כאשר אמרתם ‪11‬‬ ‫‪.‬אז קם יהודי אחר וביקש רשות מהמושל לשמוע אותו כמה דברים ‪12‬‬ ‫‪.‬ויאמר המושל דבר את אשר על ליבך ‪13‬‬ ‫ויאמר‪ ,‬שלושים ושמונה שנה שכבתי על בריכת הצאן בירושלים‪ ,‬סבלתי ממחלה גדולה‪ ,‬ומחכה לרפואה אשר תבוא על ‪14‬‬ ‫‪.‬ידי ביאת מלאך אשר יערער את המים בעת מסוימת; וכל מי שדר ראשון לאחר ערימת המים‪ ,‬נרפא מכל חולי אשר היה לו‬ ‫וכאשר ראה אותי ישוע מתנודד שם‪ ,‬אמר לי‪" ,‬האם תרפא?" ועניתי‪" ,‬אדוני‪ ,‬אין לי איש שיכניס אותי לתוך הבריכה ‪15‬‬ ‫"‪.‬כשמתעוררים המים‬ ‫‪ּ .‬וֹ יאמל ר לׂ י‪ ,‬קומו‪ְ ,‬ר א ׂמָר שתך וש לּכש ָׂי ׂמֹרד נׂ שראא ל‪ּ ,‬וֹ שֶּאל ת ׂמָר ׂתי ּו ֵֹּּכש ָׂי ‪16‬‬ ‫"‪.‬אמרו היהודים לפילטוס‪" :‬אדוני המושל‪ ,‬שאל אותו בבקשה באיזה יום נרפא מחוליו ‪17‬‬ ‫"‪.‬השיב החולה‪" :‬זה היה בשבת ‪18‬‬ ‫"?אמרו היהודים אל פילטוס‪" :‬האם לא אמרנו שהוא עשה את ריפוייו בשבת‪ ,‬ובאמצעות שר השדים גירש שדים ‪19‬‬ ‫‪,‬ואז יצא יהודי אחר ואמר‪ ,‬הייתי עיוור‪ ,‬שמעתי קולות‪ ,‬אך לא ראיתי איש; ובעוד ישוע הלך‪ ,‬שמעתי את ההמון עובר ‪20‬‬ ‫‪.‬ושאלתי מה יש שם‬ ‫‪,‬אמרו לי כי ישוע עובר ליד; ואז צעקתי ואמרתי‪ ,‬ישוע בן דוד‪ ,‬רחם עליי‪ .‬והוא עמד‪ ,‬ציווה להביא אותי אליו‪ ,‬ואמר לי ‪21‬‬ ‫?מה אתה רוצה‬ ‫‪.‬אמרתי‪ ,‬אדוני‪ ,‬שאשוב לראותי ‪22‬‬ ‫‪.‬הוא אמר לי‪ ,‬קבל את ראייתך; ומיד ראיתי‪ ,‬ואלך אחריו בשמחה ובתודה ‪23‬‬ ‫‪.‬גם יהודי אחר יצא ואמר‪ ,‬מצורע הייתי‪ ,‬ובדברו בלבד ריפא אותי לאמור‪ ,‬אני רוצה‪ ,‬טהר; ומיד נטהרתי מצרעתי ‪24‬‬ ‫‪.‬ויצא יהודי אחר ואמר‪ ,‬עקמתי‪ ,‬והוא יישר אותי בדברו ‪25‬‬ ‫"‪.‬ואישה אחת ושמה ורוניקה אמרה‪" :‬שתים עשרה שנה סבלתי מזיב דמים‪ ,‬ונגעתי בשולי בגדיו‪ ,‬וכבר פסק זיב דמי ‪26‬‬ ‫"‪.‬אמרו היהודים‪" :‬יש לנו חוק שאישה לא תותר כעדות ‪27‬‬ ‫;ולאחר מכן אמר יהודי אחר‪ :‬ראיתי את ישוע מוזמן לחתונה עם תלמידיו‪ ,‬והיה מחסור ביין בקנה שבגליל ‪28‬‬ ‫‪,‬וכאשר שתה כל היין‪ ,‬ציווה על העבדים למלא ששת כדים אשר שם מים‪ ,‬וימלאו אותם עד הקצה‪ ,‬והוא ברך אותם ‪29‬‬ ‫‪.‬והפך את המים ליין‪ ,‬וכל העם שתה‪ ,‬בהיותם מופתעים מהנס הזה‬ ‫‪,‬ויהודי אחר עמד ואמר ראיתי את ישוע מלמד בבית הכנסת בכפר נחום‪ ,‬ובבית הכנסת היה איש אחד אשר שכב שד ‪30‬‬ ‫‪.‬ויצעק לאמר‪ ,‬הנח לי‪ ,‬מה לנו ולך ישוע מנצרת? האם באת להרוס אותנו? ידעתי כי אתה קדוש אלוהים‬ ‫"‪.‬וגער בו ישוע לאמר‪" ,‬שקט‪ ,‬רוח טמאה‪ ,‬וצא מן האיש; ומיד יצא ממנו ולא הזיק לו כלל ‪31‬‬ ‫גם הפרושי אמר את הדברים הבאים‪ :‬ראיתי כי קהל רב בא אל ישוע מן הגליל ומיהודה ומאזור הים ומארצות רבות ‪32‬‬ ‫‪.‬סביב הירדן‪ ,‬וחולים רבים באו אליו‪ ,‬והוא ריפא את כולם‬ ‫‪.‬ושמעתי את הרוחות הטמאות צועקות ואומרות‪" ,‬אתה בן האלוהים‪ ".‬וישוע צוה עליהם בחומרה לבלתי יגלו אותו ‪33‬‬ ‫אחרי כן אמר אדם אחר‪ ,‬ששמו קנטוריוס‪ ,‬ראיתי את ישוע בכפר נחום‪ ,‬והתחננתי לפניו לאמר‪ ,‬אדוני‪ ,‬עבדי שוכב בבית ‪34‬‬ ‫‪.‬חולה בשיתוק‬ ‫‪ּ .‬וֹ יאמל ר לׂ י יאֶוֵּ‪ ,‬אא ב יא אל שרפרא אותו ‪35‬‬ ‫‪.‬ואני אמרתי‪ ,‬אדני‪ ,‬איני ראוי שתבוא תחת גגי; אלא דבר רק את הדבר‪ ,‬ועבדי יירפא ‪36‬‬ ‫‪.‬ויאמר אלי ישוע לך‪ ,‬לך וכפי שהאמנת כן יהיה לך‪ .‬ועבדי נרפא מאותה שעה ‪37‬‬ ‫אז אמר איש אציל אחד‪ ,‬היה לי בן בכפר נחום‪ ,‬אשר נח על סף מות; וכאשר שמעתי כי בא ישוע לגליל‪ ,‬הלכתי ‪38‬‬ ‫‪.‬והתחננתי לפניו שירד לביתי וירפא את בני‪ ,‬כי נח על סף מות‬

‫‪19‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬אמר לי‪ ,‬לך לך‪ ,‬בנך חי ‪39‬‬ ‫‪.‬ובני נרפא מאותה שעה ‪40‬‬ ‫מלבד אלה‪ ,‬גם יהודים רבים אחרים‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪ ,‬צעקו ואמרו‪ ,‬הוא באמת בן האלוהים‪ ,‬אשר מרפא את כל ‪41‬‬ ‫‪.‬המחלות רק בדברו‪ ,‬והשדים כפופים לו לחלוטין‬ ‫"‪.‬עוד אמרו אחדים מהם‪" :‬הכוח הזה אינו יכול לצאת מאלוהים אלא מאלוהים ‪42‬‬ ‫"?פילטוס אמר ליהודים‪" :‬מדוע השדים אינם כפופים לרופאים שלכם ‪43‬‬ ‫‪.‬אחדים מהם אמרו‪ :‬כוחו של שליטה על השדים אינו יכול לצאת אלא מאלוהים ‪44‬‬ ‫‪.‬אחרים אמרו לפילטוס שהוא הקים את לזרוס מן המתים‪ ,‬לאחר שהיה בקברו ארבעה ימים ‪45‬‬ ‫?כששמע המושל זאת‪ ,‬רעד ואמר להמון היהודים‪ ,‬מה תועיל לכם לשפוך דם נקי ‪46‬‬ ‫פרק ‪6‬‬ ‫פילטוס קרא יחד את ניקודמוס ואת חמישה עשר האנשים שאמרו כי ישוע לא נולד בזנות‪ ,‬ואמר להם מה אעשה‪ ,‬בהתחשב ‪1‬‬ ‫‪.‬בכך שתהיה מהומה בעם‬ ‫‪.‬אמרו לו‪ ,‬איננו יודעים; יראו זאת אלה המקימים את הרעש ‪2‬‬ ‫;פילטוס קרא שוב את הקהל ואמר להם‪" :‬אתם יודעים כי יש לכם מנהג שאשחרר לכם אסיר אחד בחג הפסח ‪3‬‬ ‫יש לי אסיר ידוע‪ ,‬רוצח‪ ,‬ששמו בר‪-‬אבא‪ ,‬וישוע הנקרא משיח‪ ,‬שאיני מוצא בהם דבר הראוי למות; מי מהם אתם רוצים ‪4‬‬ ‫?שאשחרר לכם‬ ‫‪.‬כולם צועקים ואומרים‪ ,‬שחרר אותנו בר‪-‬אבא ‪5‬‬ ‫"?פילטוס אמר להם‪" ,‬מה אעשה איפוא עם ישוע הנקרא משיח ‪6‬‬ ‫"‪.‬כולם עונים‪" ,‬יצלבו אותו ‪7‬‬ ‫‪.‬שוב צעקו ואמרו לפילטוס‪" :‬אינך ידיד הקיסר אם אתה משחרר את האיש הזה? כי הוא הכריז שהוא בן האלוהים ומלך ‪8‬‬ ‫"?אבל האם אתה רוצה שהוא יהיה מלך ולא הקיסר‬ ‫"?פילטוס כעס רב ואמר להם‪" :‬עמכם תמיד הייתה מרידת נפש‪ ,‬ואתם תמיד נגד אלה שעבדו אתכם ‪9‬‬ ‫?השיבו היהודים‪ :‬מי הם אלה אשר שירתו אותנו ‪10‬‬ ‫‪,‬פילטוס ענה להם‪" :‬אלוהיכם אשר הציל אתכם מעבדות מצרים הקשה‪ ,‬והעביר אתכם את ים סוף כאילו היה יבשה ‪11‬‬ ‫"‪:‬והאכיל אתכם במדבר מן ובבשר שליו‪ ,‬והוציא מים מן הסלע‪ ,‬ותורה מן השמים נתן לכם‬ ‫בכל‪-‬דרך התגריתם בו‪ ,‬ותשאפו לכם עגל מסיכה‪ ,‬ותשתחוו לו‪ ,‬ותזבחו לו‪ ,‬ותאמרו‪ ,‬אלה אלהיך ישראל‪ ,‬אשר הוציאך ‪12‬‬ ‫‪.‬מארץ מצרים‬ ‫‪ּ.‬ש גׂ ין אלֶהא יכלם נׂ ָר ה לש הּ שֶ ׂמ שידך ּוֹ שּתַּל מי ֶל ה ּש ֵ שּדכלם ּוֹ שֶּמּ ע אלֶהא יכלם וּיש סּ ל ֵּל ֵׂוונש ך ‪13‬‬ ‫אחרי כן זעמתם על משה ואהרן והרגתם את נביאיכם כאשר ברחו אל המשכן‪ ,‬ותמיד הייתם מתלוננים על אלהים ועל ‪14‬‬ ‫‪.‬נביאיו‬ ‫‪.‬ויקם מכס המשפט וירצה לצאת‪ ,‬אך כל היהודים צעקו‪ ,‬אנו מכירים בקיסר כמלך ולא בישוע ‪15‬‬ ‫‪.‬והואיל וכאשר נולד האיש הזה באו החכמים והציעו לו מתנות; וכאשר שמע הורדוס זאת‪ ,‬נבהל מאוד ורצה להורגו ‪16‬‬ ‫כאשר ידע אביו זאת‪ ,‬ברח עמו ועם מרים אמו למצרים‪ .‬כאשר שמע הורדוס כי נולד‪ ,‬רצה להורגו‪ ,‬ושלח והרג את כל ‪17‬‬ ‫‪.‬הילדים אשר בבית לחם ובכל גבולה‪ ,‬מגיל שנתיים ומטה‬ ‫"?כאשר שמע פילטוס את הדבר הזה‪ ,‬פחד‪ ,‬ציווה על העם להשתיק‪ ,‬והם הרעישו ואמר אל ישוע‪" ,‬האם אתה מלך ‪18‬‬ ‫‪.‬כל היהודים ענו לפילטוס‪ ,‬זה אותו אדם שהורדוס ביקש להרוג ‪19‬‬ ‫‪.‬אז לקח פילטוס מים‪ ,‬רחץ את ידיו לעיני העם ואמר‪ ,‬חף מפשע אני מדם הצדיק הזה; ראו זאת ‪20‬‬ ‫‪.‬ענו היהודים ואמרו‪ ,‬דמו עלינו ועל בנינו ‪21‬‬ ‫‪:‬אז ציווה פילטוס להביא את ישוע לפניו‪ ,‬ואמר לו את הדברים הבאים ‪22‬‬ ‫עמך האשימה אותך כאילו אתה ממליך; לכן אני‪ ,‬פילטוס‪ ,‬גוזר עליך מלקות לפי חוקי מושלים קודמים; ושתחילה תיאסר ‪23‬‬ ‫‪.‬אותך‪ ,‬אחר כך תתלה אותך על צלב במקום שבו אתה אסיר כעת; וגם שני פושעים עמך‪ ,‬ששמם דימאס וגסטאס‬ ‫פרק ‪7‬‬ ‫‪.‬אז יצא ישוע מן האולם‪ ,‬ושני הגנבים עמו ‪1‬‬ ‫וכאשר הגיעו אל המקום הנקרא גולגותא‪ ,‬הפשיטו אותו את בגדיו‪ ,‬חגרו אותו בבד פשתן‪ ,‬שמו על ראשו נזר קוצים ובידו ‪2‬‬ ‫‪.‬שמו קנה‬ ‫‪.‬וכך עשו לשני הגנבים אשר נצלבו עמו‪ ,‬דימאס לימינו וגסטאס לשמאלו ‪3‬‬ ‫‪.‬ויאמר ישוע‪ ,‬אבי‪ ,‬סלח להם‪ ,‬כי אינם יודעים מה הם עושים ‪4‬‬ ‫גורל ‪5‬‬ ‫‪.‬וּיש חּ לש קו ּא גרדר יו‪ ,‬וש ֵּל‪ּ-‬ש גרדו הּ ָׂילו ר‬

‫‪20‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫;בינתיים עמד העם מסביב‪ ,‬וראשי הכוהנים וזקני היהודים לעגו לו ואמרו‪" :‬אחרים הציל‪ ,‬עכשיו יושיע את עצמו אם יוכל ‪6‬‬ ‫"‪.‬אם בן האלוהים הוא‪ ,‬עכשיו ירד מהצלב‬ ‫‪.‬גם החיילים לעגו לו‪ ,‬לקחו חומץ ומריר והגישו לו לשתות‪ ,‬ואמרו לו אם אתה מלך היהודים‪ ,‬הציל את עצמך ‪7‬‬ ‫‪.‬אז לקח לונגינוס‪ ,‬חייל מסוים‪ ,‬חנית‪ ,‬דקר את צידו‪ ,‬ומיד יצאו דם ומים ‪8‬‬ ‫"‪.‬ופילטוס כתב את הכותרת על הצלב באותיות עבריות‪ ,‬לטיניות ויווניות‪" :‬זה מלך היהודים ‪9‬‬ ‫‪.‬אבל אחד משני הגנבים אשר נצלבו עם ישוע‪ ,‬ששמו גסטאס‪ ,‬אמר אל ישוע‪ ,‬אם אתה המשיח‪ ,‬הושיע את עצמך ואותנו ‪10‬‬ ‫?ויען הגנב אשר נצלב על יד ימינו‪ ,‬אשר שמו דימאס‪ ,‬וגער בו ואמר‪" :‬האם אינך ירא את אלוהים‪ ,‬אשר נידון לעונש זה ‪11‬‬ ‫"?אנו אמנם מקבלים בצדק ובצדק את עוון מעשינו‪ ,‬אך ישוע זה‪ ,‬איזו רעה עשה‬ ‫"‪.‬אחרי האנחה הזאת אמר אל ישוע‪" :‬אדוני‪ ,‬זכור אותי כשתבוא אל מלכותך ‪12‬‬ ‫‪.‬ויען ישוע ואמר אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן ‪13‬‬ ‫פרק ‪8‬‬ ‫‪.‬והיה בערך השעה השישית‪ ,‬וחושך היה על פני כל הארץ עד השעה התשיעית ‪1‬‬ ‫ובעת שהשמש נעלמה‪ ,‬הנה פרוכת ההיכל נקרעה מלמעלה ועד למטה‪ ,‬וגם הסלעים נקרעו‪ ,‬והקברים נפתחו‪ ,‬וגופות רבות ‪2‬‬ ‫‪.‬של קדושים אשר ישנו קמו‬ ‫"?ובשעה התשיעית צעק ישוע בקול גדול לאמר‪" :‬הלי‪ ,‬הלי‪ ,‬למה זבקתני?" שפירושו‪" :‬אלהיי‪ ,‬אלהי‪ ,‬למה עזבתני ‪3‬‬ ‫‪.‬ואחרי הדברים האלה אמר ישוע‪" :‬אבי‪ ,‬בידיך אני מפקיד את רוחי‪ ".‬וכאשר אמר זאת‪ ,‬רוח הרוח נפלה ‪4‬‬ ‫"‪.‬וכאשר ראה שר המאה כי ישוע צעק כך ויתר על רוחו‪ ,‬הוא שכנע את אלוהים ואמר‪" ,‬אכן צדיק היה זה ‪5‬‬ ‫‪.‬וכל העם אשר עמדו שם נבהלו מאוד למראה הדבר‪ ,‬ובהרהרו במה שאירע‪ ,‬הכו על חזהם וישובו אל העיר ירושלים ‪6‬‬ ‫;הלך השר אל המושל וסיפר לו את כל אשר קרה ‪7‬‬ ‫;וכאשר שמע את כל הדברים האלה‪ ,‬הוא נבהל מאוד ‪8‬‬ ‫"?ויקרא את היהודים יחד ואמר להם‪" :‬האם ראיתם את ליקוי החמה ואת שאר הדברים אשר קרו בעת מותו של ישוע ‪9‬‬ ‫‪.‬כאשר שמעו היהודים זאת‪ ,‬ענו למושל‪ ,‬ליקוי החמה היה כמנהגו ‪10‬‬ ‫‪.‬אך כל מי שהיו מכירי המשיח עמדו מרחוק‪ ,‬וכך גם הנשים אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל‪ ,‬וצפו בכל הדברים האלה ‪11‬‬ ‫והנה איש אחד מארימתי ושמו יוסף‪ ,‬אשר היה גם הוא תלמידו של ישוע‪ ,‬אך לא בגלוי‪ ,‬מפחד היהודים‪ ,‬בא אל המושל ‪12‬‬ ‫‪.‬והתחנן בפני המושל שיאפשר לו להסיר את גופת ישוע מן הצלב‬ ‫‪.‬והמושל נתן לו רשות ‪13‬‬ ‫ויבוא ניקודמוס והביא עמו תערובת של מור ואלוה‪ ,‬כמאה קילו‪ ,‬והורידו את ישוע מן הצלב בדמעות‪ ,‬וכפתו אותו בבד ‪14‬‬ ‫‪,‬פשתן עם בשמים‪ ,‬כמנהג הקבורה בקרב היהודים‬ ‫‪ּ .‬וֹ שֶּ ׂמינו אותו ּש קּ ּל ר חר דר ֶ אֶׂל ר ּר נרה יוסא ף ּו ֹּחׂצי ב אותו ּש סל לּע‪ ,‬אֶׂל ר ל יא ׂה רונרה ּר ה מא עולרם; ּוֹּגש לו אל בל ן ָרדול ֵּל ַלתּ ח הּ ָר בל ר ‪15‬‬ ‫פרק ‪9‬‬ ‫כאשר שמעו היהודים חסרי הרשע כי יוסף התחנן וקבר את גופת ישוע‪ ,‬חיפשו את ניקודמוס ואת חמישה עשר האנשים ‪1‬‬ ‫‪.‬שהעידו בפני המושל כי ישוע לא נולד בזנות‪ ,‬ואת אנשים טובים אחרים אשר מעשים טובים כלפיו‬ ‫וכאשר כולם הסתתרו מפחד היהודים‪ ,‬ניקודמוס לבדו הראה את עצמו אליהם ואמר‪ ,‬איך יכולים אנשים כאלה לבוא לבית ‪2‬‬ ‫?הכנסת‬ ‫"‪.‬השיבו אותו היהודים‪" :‬אבל איך העזת להיכנס לבית הכנסת כשאתה חבר במשיח? יהי גורלך עמו בעולם הבא ‪3‬‬ ‫‪.‬ניקודמוס ענה אמן; כך יהי‪ ,‬למען אהיה גורלי עמו בממלכתו ‪4‬‬ ‫ה כן יוסף‪ ,‬כשבא אל היהודים‪ ,‬אמר להם למה אתם כועסים עליי כי חפצתי את גופת ישוע מפילטוס? הנה שמתי אותו‬ ‫‪.‬בקברי‪ ,‬עטפתי אותו בסדינים נקיים ושמתי אבן על פתח הקבר‬ ‫אני פעלתי כלפיו בצדק; ואתם פעלתם שלא בצדק ההוא‪ ,‬כשצלבתם אותו‪ ,‬משקתו אותו חומץ‪ ,‬עטרת אותו בקוצים‪ ,‬קרעת ‪6‬‬ ‫‪.‬את גופו בשוטים והתפללתם עליכם את אשמת דמו‬ ‫היהודים בשמע דבר זה נבהלו ונבהלו‪ ,‬ותפסו את יוסף וציוו עליו להכניסו למעצר לפני בוא השבת‪ ,‬ולהחזיקו שם עד תום ‪7‬‬ ‫‪.‬השבת‬ ‫ואמרו לו התוודה‪ ,‬כי אין זה רשות להרע לך עד שיבוא יום ראשון בשבוע‪ .‬אך ידענו כי לא תיחשב ראוי לקבורה‪ ,‬אך ניתן ‪8‬‬ ‫‪.‬את בשרך לעוף השמים ולבהמת הארץ‬ ‫ענה יוסף‪ ,‬הדבר הזה כדבריו של גוליית הגאה‪ ,‬אשר גער את אלהים החיים בדברו נגד דוד‪ .‬אבל אתם הסופרים והחוקרים ‪9‬‬ ‫‪.‬ידעו כי אמר אלוהים בנביא‪ :‬לי הנקמה ואשלם לכם רעה אחת כדברי אשר איימתם עלי‬ ‫‪.‬האל אשר תלית על הצלב‪ ,‬יכול להצילני מידך; כל רעתך תשוב עליך ‪10‬‬

‫‪21‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪,‬כי לאחר רחץ ידיו המושל אמר נקי אני מדם הצדיק הזה ואתם עניתם וצעקתם דמו עלינו ועל בנינו כאשר אמרתם ‪11‬‬ ‫‪.‬תאבדו לנצח‬ ‫הודים אל ת הּ שדבר ׂרים אל ת הּ ֶלה אׂדר ם ּו ֹּחׂרו אל ת יוסא ף ּוֹ שֶּלׂ יכו אותו חל דל ר אֶׂל ר ל יא הר ירה ּר ה חולון ּוֹ שּסָר מו אל ת ‪12‬‬ ‫ּוֹ שֶּמי ע זשקא י הּ יש ׂ‬ ‫הּ ְּ ְֵׂל ה׃‬ ‫וחנן וקיפא הציבו שם משמר‪ ,‬ויעצו עם הכוהנים והלוויים להתכנס כולם אחרי השבת‪ ,‬והם תכננו איזה מוות יורידו את ‪13‬‬ ‫‪.‬יוסף‬ ‫‪.‬לאחר שסיימו זאת‪ ,‬ציוו חנן וקיפא‪ ,‬השליטים‪ ,‬להביא את יוסף ‪14‬‬ ‫פרק ‪10‬‬ ‫‪.‬כאשר שמעו כל הקהל זאת‪ ,‬התפעלו ונדהמו‪ ,‬כי מצאו את אותו החותם על מנעול החדר‪ ,‬ולא יכלו למצוא את יוסף ‪1‬‬ ‫‪.‬חנן וקיפא יצאו‪ ,‬ובעודם מתפעלים כולם מהיעדרו של יוסף‪ ,‬הנה אחד החיילים ששמרו על קבר ישוע דיבר בקהל ‪2‬‬ ‫;בעת שמירת קבר ישוע‪ ,‬הייתה רעידת אדמה; וראינו מלאך אלוהים מגלגל את אבן הקבר ויושב עליה ‪3‬‬ ‫‪.‬ופניו כברק ובגדו כשלג‪ ,‬ונהיינו מפחד כמתים ‪4‬‬ ‫ושמענו מלאך אומר לנשים שבקבר ישוע‪" :‬אל תפחדו; אני יודע שאתן מחפשות את ישוע הצלוב; הוא קם לתחייה כפי ‪5‬‬ ‫"‪.‬שחזה‬ ‫בואו וראו את המקום אשר נקבר בו‪ ,‬ולכו מיד ואמרו לתלמידיו כי קם מן המתים‪ ,‬והוא ילך לפניכם לגליל‪ ,‬שם תראו ‪6‬‬ ‫‪.‬אותו כאשר אמר לכם‬ ‫אז קראו היהודים את כל החיילים אשר שמרו את קבר ישוע ואמרו להן מי הן הנשים אשר דיבר אליהן המלאך? מדוע לא ‪7‬‬ ‫?תפסתן אותן‬ ‫?ענו החיילים ואמרו‪ ,‬איננו יודעים מי היו הנשים; בנוסף לכך היינו כמתים מפחד‪ ,‬ואיך נוכל לתפוס את הנשים האלה ‪8‬‬ ‫"‪.‬אמרו להם היהודים‪" :‬חי ה'‪ ,‬איננו מאמינים לכם ‪9‬‬ ‫ענו החיילים ואמרו ליהודים‪ ,‬כאשר ראיתם ושמעתם את ישוע עושה נסים רבים ולא האמנתם לו‪ ,‬איך תאמינו לנו? נכון ‪10‬‬ ‫‪.‬אמרתם‪ ,‬חי יהוה‪ ,‬כי חי יהוה באמת‬ ‫‪.‬שמענו כי כלאתם את יוסף אשר קבר את גופת ישוע בחדר‪ ,‬תחת מנעול חתום; וכאשר פתחתם אותו‪ ,‬לא מצאתהו שם ‪11‬‬ ‫‪.‬אם כן‪ ,‬הביאו אתם את יוסף אשר שמתם תחת שמירה בחדר‪ ,‬ואנחנו נביא את ישוע אשר שמרנו בקבר ‪12‬‬ ‫‪.‬ענו היהודים ואמרו‪" :‬אנחנו נביא את יוסף‪ ,‬אתם נביא את ישוע?" ויוסף נמצא בעירו הרמתי ‪13‬‬ ‫"‪.‬השיבו החיילים‪" :‬אם יוסף בהרמתי וישוע בגליל‪ ,‬שמענו את המלאך מודיע לנשים ‪14‬‬ ‫"‪.‬היהודים שמעו זאת ופחדו ואמרו זה לזה‪" :‬אם הדברים האלה יתפרסמו‪ ,‬יאמינו כולם בישוע ‪15‬‬ ‫אז אספו סכום כסף גדול‪ ,‬נתנו אותו לחיילים ואמרו‪" :‬האם אתם אומרים לעם כי תלמידיו של ישוע באו בלילה ‪16‬‬ ‫"‪.‬כשישנתם וגנבו את גופת ישוע; ואם פילטוס המושל ישמע על כך‪ ,‬נשמוע את דבריו ונציל אתכם‬ ‫‪.‬החיילים לקחו את הכסף ואמרו כפי שנאמר להם על ידי היהודים‪ ,‬והדברים התפשטו בעם ‪17‬‬ ‫אבל פיניאס‪ ,‬כהן אחד‪ ,‬עדה‪ ,‬מורה בית ספר‪ ,‬ולוי בשם אגאוס‪ ,‬שלושה מהם באו מן הגליל לירושלים‪ ,‬וסיפרו לראשי ‪18‬‬ ‫‪:‬הכהנים ולכל אשר בבתי הכנסת לאמר‬ ‫‪:‬ראינו את ישוע אשר צלבתם מדבר עם אחד עשר תלמידיו ויושב בתוכם בהר הזיתים ואומר להם ‪19‬‬ ‫צאו אל כל העולם והטיפו את הבשורה לכל הגויים והטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש; וכל מי שיאמין ויטבל ‪20‬‬ ‫‪.‬יושע‬ ‫‪.‬וכאשר אמר את הדברים האלה לתלמידיו‪ ,‬ראינו אותו עולה השמימה ‪21‬‬ ‫כאשר שמעו ראשי הכהנים‪ ,‬הזקנים והלוויים את הדברים האלה‪ ,‬אמרו לשלושת האנשים האלה‪ ,‬תנו כבוד לאלוהי ‪22‬‬ ‫‪.‬ישראל והתוודו בפניו אם אמת הדבר אשר אתם אומרים שראיתם ושמעתם‬ ‫ויענו ואמרו חי אדון אבותינו אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב כאשר שמענו את ישוע מדבר עם תלמידיו וכשראינו ‪23‬‬ ‫אותו עולה השמימה כן סיפרנו לכם את האמת׃‬ ‫ושלושת האנשים ענו עוד ואמרו‪ ,‬והוסיפו את הדברים הבאים‪ :‬אם לא נודה בדברים אשר שמענו את ישוע מדבר‪ ,‬וכי ‪24‬‬ ‫‪.‬ראינו אותו עולה השמיימה‪ ,‬נהיה אשמים בחטא‬ ‫מיד קמו ראשי הכהנים‪ ,‬אוחזים בספר התורה בידיהם‪ ,‬ויגידו את האנשים האלה לאמר‪" :‬לא תספרו עוד את הדברים ‪25‬‬ ‫"‪.‬אשר דיברתם על ישוע‬ ‫‪.‬ויתנו להם סכום כסף גדול‪ ,‬ושלחו עמם אנשים אחרים‪ ,‬אשר ילוו אותם לארצם‪ ,‬למען לא יתעכבו בירושלים ‪26‬‬ ‫?אז התאספו כל היהודים יחד‪ ,‬הביעו דאגה נוראית ואמרו‪ ,‬מה הדבר המופלא הזה אשר קרה בירושלים ‪27‬‬ ‫אך חנן וקיפא ניחמו אותם ואמרו‪" :‬מדוע נאמין לחיילים אשר שמרו על קבר ישוע‪ ,‬אשר אמרו לנו שמלאך גלל את ‪28‬‬ ‫"?האבן מפתח הקבר‬ ‫‪.‬אולי תלמידיו אמרו להם זאת‪ ,‬נתנו להם כסף כדי שיגידו זאת‪ ,‬והם עצמם לקחו את גופת ישוע ‪29‬‬

‫‪22‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫וחוץ מזה‪ ,‬חשבו על כך‪ ,‬שאין לתת קרדיט לזרים‪ ,‬כי גם הם לקחו מאיתנו סכום גדול‪ ,‬והם הצהירו לנו לפי ההוראות ‪30‬‬ ‫‪.‬שנתנו להם‪ .‬עליהם להיות נאמנים לנו‪ ,‬או לתלמידיו של ישוע‬ ‫פרק ‪11‬‬ ‫‪:‬ניקודימוס קם ואמר‪" :‬נכון אתם אמרו‪ ,‬בני ישראל! שמעתם את אשר נשבעו שלושת האנשים האלה בתורת אלוהים ‪1‬‬ ‫'‪.‬ראינו את ישוע מדבר עם תלמידיו על הר הזיתים‪ ,‬וראינו אותו עולה השמימה'‬ ‫והכתוב מלמד אותנו כי אליהו הנביא הקדוש עלה השמימה; ואלישע נשאל על ידי בני הנביאים איה אליהו אבינו אמר ‪2‬‬ ‫‪.‬להם כי עלה השמימה‬ ‫יאים אֶׂה נרְר א אותו הר רוחּ אל ל אל חר ד מא הר ארי יׂ שְ רראא ל אֶׂהּ נׂ שמצר א אותו ּוֹ שֶָּר א ֵׂ ְר הל ם שֶ​ֶ​ֶל ת י ׂרמים וש ל יא‬ ‫יאמרו אא לריו ּש נאי הּ נש בׂ ׂ‬ ‫ג ּוֹ ש‬ ‫מר צר או׃‬ ‫ועתה שמעו אותי בני ישראל ונשלח אנשים אל הרי ישראל פן תישא הרוח את ישוע ואולי נמצאו שם ונשמח׃ ‪4‬‬ ‫ותמצא עצת ניקודמוס חן בעיני כל העם‪ ,‬וישלחו אנשים וחיפשו את ישוע ולא מצאו; וישובו ואמרו‪" :‬סבבנו בכל מקום ‪5‬‬ ‫"‪.‬ולא מצאנו את ישוע‪ ,‬אך מצאנו את יוסף בעירו הרמתי‬ ‫ו וישמעו השרים וכל העם וֹּׂ שֶמּ עו וֹּׂ שֶּש חו אל תּאלֶהא י יׂ שְ רראא ל ִׂ י נׂ שמצר א יוסא ף‪ ,‬אֶׂל ר סר גש רו אֶׂל ר הּ חׂדר ׂרים וש ל יא י שרמצר או׃‬ ‫"?וכאשר כינסו קהל רב‪ ,‬אמרו ראשי הכהנים‪" :‬באיזו דרך נביא אלינו את יוסף לדבר איתו ‪7‬‬ ‫‪,‬ולקחו דף נייר‪ ,‬כתבו אליו ואמרו‪" :‬שלום עליך ועל כל משפחתך‪ .‬ידענו כי פגענו באלוהים ובך‪ .‬אנא בוא לבקר אותנו ‪8‬‬ ‫"‪.‬אבותיך‪ ,‬כי היינו מופתעים מאוד מבריחתך מהכלא‬ ‫ט ידענו כי עצה רעה הייתה אשר גיבשנו עליך‪ ,‬וכי ה' שמר עליך‪ ,‬וה' הוא הציל אותך ממחשבותינו‪ .‬שלום לך יוסף‪ ,‬הנכבד‬ ‫‪.‬בכל העם‬ ‫יאמרו אא לליהר ִׂ י ָר בי או אל ל יוסא ף וש ֶר ֶם לרֶר לו ּש ֶר לום וש ׂתָר נו לו אל תּהּ ְׂ שתָרבר ר הּ ֶלה׃ ‪10‬‬ ‫וֹּׂ בש חר רו ֶׂבש ֵרה ׂמ שְֵׂדא י יוסא ף ּוֹ ש‬ ‫‪.‬יא וכאשר באו האנשים אל יוסף‪ ,‬ברכו אותו לשלום‪ ,‬ונתנו לו את המכתב‬ ‫הוֶיֵׂ י ׂמְל נש י יׂ שְ רראא ל וש ל יא י שרֶפכו אל ת שד ׂמי ּר רוך אלֶהׂ ים אֶׂל ר ֶר שמ ררנׂ י ָּ חּ ת‬ ‫יב וֹּׂ קש ררא יוסא ף ּוֹ יאמל ר ּר רוך יש הורה אלֶהׂ ים אֶׂל ר ׂ‬ ‫ִש נּפש תל יך׃‬ ‫וֹּׂ שֶקא הר ם יוסא ף ּוֹּקא חר ם ּא יתו ּוֹ שּרחּ ת ּרִאב יוסא ף ֵּל חׂמורו ּו אֹללך ֵׂ ְר הל ם יש רוֶר לרם ‪13‬‬ ‫‪.‬וכאשר שמעו כל היהודים את הדברים האלה‪ ,‬יצאו לקראתו וצעקו לאמר שלום על בואך הנה‪ ,‬אבי יוסף ‪14‬‬ ‫‪.‬והוא ענה‪ ,‬שלום מאת ה' ללוות את כל העם ‪15‬‬ ‫‪.‬וֹּׂ שֶקו אותו וִֵרם‪ ,‬וש נׂ ָׂ ידומו לׂ קש חו אא לּי ּא יתו‪ ,‬וש הּ ִׂ ין ְֵַּׂל ה גרדר ל ‪16‬‬ ‫למחרת‪ ,‬כיון שהיה יום ההכנה‪ ,‬אמרו חנן‪ ,‬קיפא וניקודמוס אל יוסף‪" :‬התוודה בפני אלהי ישראל וענה לנו על כל אשר ‪17‬‬ ‫"‪.‬נשאלך‬ ‫כי דאגנו מאוד על אשר קברתם את גופת ישוע‪ ,‬וכאשר כלאנו אתכם בחדר‪ ,‬לא מצאנו‪ ,‬ומאז פחדנו עד למועד זה אשר ‪18‬‬ ‫‪.‬תופיע בינינו‪ .‬ספר לנו לכן לפני אלוהים את כל אשר היה‬ ‫"‪.‬ויען יוסף ויאמר‪" :‬אתם כלאתם אותי ביום הכנה עד הבוקר ‪19‬‬ ‫בעודי עומד בתפילה באמצע הלילה‪ ,‬הבית היה מוקף בארבעה מלאכים; וראיתי את ישוע כזרח השמש‪ ,‬ונפלתי ארצה ‪20‬‬ ‫‪.‬מפחד‬ ‫ויחזיק ישוע בידי‪ ,‬הרים אותי מן הארץ‪ ,‬והטל ניתז עליי; אך הוא ניגב את פני‪ ,‬נישק אותי‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬אל פחד‪ ,‬יוסף; הבט ‪21‬‬ ‫‪.‬בי‪ ,‬כי זה אני‬ ‫‪.‬אז ראיתי אותו ואמרתי‪ ,‬רבוני אליהו! הוא ענה לי‪ ,‬איני אליהו‪ ,‬כי אם ישוע מנצרת‪ ,‬אשר את גופתו קברת ‪22‬‬ ‫‪.‬אמרתי לו‪ ,‬הראה לי את הקבר אשר שמתי אותך בו ‪23‬‬ ‫אז אחז ישוע בידי והוביל אותי אל המקום אשר הנחתי אותו‪ ,‬והראה לי את בגדי הפשתן ואת התפירה אשר שמתי על ‪24‬‬ ‫‪'.‬ראשו‪ .‬אז ידעתי כי ישוע הוא‪ ,‬ואשתחווה לו ואמר ברוך הבא בשם ה‬ ‫ישוע אחז בי שוב בידי‪ ,‬הוביל אותי אל הרמתי ביתי‪ ,‬ואמר לי שלום לך‪ ,‬אך אל תצא מביתך עד היום הארבעים‪ ,‬כי עלי ‪25‬‬ ‫‪.‬ללכת אל תלמידיי‬ ‫פרק ‪12‬‬ ‫‪:‬כאשר שמעו ראשי הכהנים את כל הדברים האלה‪ ,‬נדהמו‪ ,‬נפלו על פניהם ארצה כמתים‪ ,‬וצעקו איש אל רעהו ואמרו ‪1‬‬ ‫"‪.‬מהו האות הבלתי נפלא הזה אשר היה בירושלים? אנחנו מכירים את אביו ואת אמו של ישוע"‬ ‫ואחד הלויים אמר‪" :‬אני מכיר רבים מקרוביו‪ ,‬אנשים דתיים‪ ,‬הנוהגים להקריב זבחים ועולות לאלוהי ישראל בבית ‪2‬‬ ‫"‪.‬המקדש עם תפילות‬ ‫וכאשר נשא אותו שמעון הכהן הגדול בזרועותיו‪ ,‬אמר לו אדני‪ ,‬עתה אתה משחרר את עבדך לשלום כדברך‪ ,‬כי עיניי ראו ‪3‬‬ ‫‪.‬את ישועתך אשר הכינת לפני כל העמים‪ ,‬אור להאיר את הגויים ותפארת עמך ישראל‬

‫‪23‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫גם שמעון ברך את מרים אמו של ישוע ואמר לה אני מגיד לך על הילד הזה‪ :‬הוא נועד לנפילתם ולתחייתם של רבים ‪4‬‬ ‫ולאות אשר יאמרו עליו׃‬ ‫‪.‬כן‪ ,‬גם בנפשתך חרב תחדור‪ ,‬ומחשבות לבבות רבים יתגלו ‪5‬‬ ‫‪.‬אז אמרו כל היהודים‪ ,‬הבה נשלח אל שלושת האנשים ההם‪ ,‬אשר אמרו שראו אותו מדבר עם תלמידיו בהר הזיתים ‪6‬‬ ‫לאחר מכן שאלו אותם מה ראו; והם ענו פה אחד‪" ,‬בנוכחות אלוהי ישראל אנו מצהירים כי ראינו בבירור את ישוע מדבר ‪7‬‬ ‫"‪.‬עם תלמידיו בהר הזיתים ועולה השמימה‬ ‫‪.‬אז לקחו אותם חנן וקיפא למקומות נפרדים וחקרו אותם בנפרד; אשר הודו פה אחד על האמת ואמרו כי ראו את ישוע ‪8‬‬ ‫"‪.‬חנן וקיפא אמרו‪" :‬תורתנו אומרת‪ :‬בפי שני עדים או שלושה עדים כל דבר יאושר ‪9‬‬ ‫אך מה אמרנו? חנוך המבורך מצא חן בעיני אלוהים‪ ,‬ונתגלה על ידי דבר אלוהים; ומקום קבורתו של משה המבורך ‪10‬‬ ‫‪.‬ידוע‬ ‫אך ישוע נמסר לפילטוס‪ ,‬הולקה‪ ,‬הוכתר בקוצים‪ ,‬ירק עליו‪ ,‬דקר אותו בחנית‪ ,‬נצלב‪ ,‬מת על הצלב ונקבר‪ ,‬וגופתו נקבר ‪11‬‬ ‫‪.‬יוסף הנכבד בקבר חדש‪ ,‬והוא העיד כי ראה אותו חי‬ ‫‪.‬וחוץ מזה‪ ,‬האנשים האלה הצהירו כי ראו אותו מדבר עם תלמידיו בהר הזיתים ועולה השמימה ‪12‬‬ ‫"‪.‬ויקם יוסף ואמר אל חנן ואל קיפא‪" :‬בצדק אתם מופתעים מאוד‪ ,‬כשנאמר לכם כי ישוע חי ועלה השמימה ‪13‬‬ ‫‪.‬אכן דבר מפתיע הוא שהוא לא רק קם מן המתים‪ ,‬אלא גם הקים אחרים מקברם‪ ,‬אשר נראו לרבים בירושלים ‪14‬‬ ‫ועכשיו שמעו לי קצת‪ :‬כולנו הכרנו את שמעון הקדוש‪ ,‬הכהן הגדול‪ ,‬שלקח את ישוע כשהיה תינוק לזרועותיו בבית ‪15‬‬ ‫‪.‬המקדש‬ ‫‪.‬לאותו שמעון היו שני בנים משלו‪ ,‬וכולנו היינו נוכחים במותם ובהלווייתם ‪16‬‬ ‫‪.‬לכו לכן וראו את קבריהם‪ ,‬כי פתוחים הם‪ ,‬והם קמו לתחייה; והנה הם בעיר הרמתי‪ ,‬מבלים את זמנם יחד בתפקידי דת ‪17‬‬ ‫‪.‬יש ששמעו את קולם בתפילה‪ ,‬אך אינם מוכנים לדבר עם איש‪ ,‬אלא דוממים כמתים ‪18‬‬ ‫אבל בואו‪ ,‬הבה נלך אליהם‪ ,‬ונתנהג כלפיהם בכבוד ובזהירות הראויים‪ .‬ואם נוכל לגרום להם להישבע‪ ,‬אולי יגלו לנו ‪19‬‬ ‫‪.‬כמה מסתרי תחייתם‬ ‫‪.‬כאשר שמעו זאת היהודים‪ ,‬הם שמחו מאוד ‪20‬‬ ‫חנן וקיפא וניקודמוס יוסף וגמליאל הלכו אל הרמתי ולא מצאו אותם בקבריהם‪ ,‬והלכו בעיר וקשרו אותם על ברכיהם ‪21‬‬ ‫‪.‬בטקס תפילה‬ ‫ויברכו אותם לשלום בכל כבוד ויראת אלוהים‪ ,‬ויביאו אותם לבית הכנסת בירושלים‪ ,‬ויסגרו את השערים ולקחו את ‪22‬‬ ‫‪'.‬ספר תורת ה‬ ‫וישם אותו בידיהם וישבע אותם באלהים יהוה ואלוהי ישראל אשר דיבר אל אבותינו בתורה ובנביאים לאמר אם אתם ‪23‬‬ ‫‪.‬מאמינים במי שהקים אתכם מן המתים שהוא ישוע‪ ,‬ספרו לנו מה ראיתם ואיך קמתם מן המתים‬ ‫כרינוס ולנתיוס‪ ,‬שני בני שמעון‪ ,‬רעדו כששמעו את הדברים האלה‪ ,‬נבהלו וגנחו; ובאותו הזמן הביטו השמימה‪ ,‬עשו את ‪24‬‬ ‫‪.‬סימן הצלב באצבעותיהם על לשונם‬ ‫‪:‬ומיד דברו ואמרו‪ ,‬תן לכל אחד מאיתנו נייר‪ ,‬ונכתוב לך את כל הדברים אשר ראינו‪ .‬וישבו כל אחד וכתבו לאמר ‪25‬‬ ‫פרק ‪13‬‬ ‫אדוני ישוע ואבי‪ ,‬אשר הינך אלוהים‪ ,‬וגם תחיית המתים וחיי המתים‪ ,‬הרשה לנו להכריז על סודותיך‪ ,‬אשר ראינו לאחר ‪1‬‬ ‫‪.‬המוות‪ ,‬השייכים לצלבך; כי נשבענו בשמך‬ ‫‪.‬כי אסרת על עבדיך לגלות את הדברים הסודיים‪ ,‬אשר נעשו בכוחך האלוהי בגיהנום ‪2‬‬ ‫כאשר הונחהנו עם אבותינו במעמקי הגיהנום‪ ,‬בחשכת החושך‪ ,‬לפתע הופיע צבע השמש כזהב‪ ,‬ואור סגול משמעותי האיר ‪3‬‬ ‫‪.‬את המקום‬ ‫לרגע זה‪ ,‬אדם‪ ,‬אבי כל האנושות‪ ,‬עם כל האבות והנביאים‪ ,‬שמח ואמר‪ ,‬האור הזה הוא מחבר האור הנצחי‪ ,‬אשר הבטיח ‪4‬‬ ‫‪.‬להעביר אותנו לאור נצחי‬ ‫וֹּׂ קש ּרא יש ֶּ ֵֹּרה הּ נרבׂ יא ּוֹ יאמל ר זלה אור הּ אר ב וש אור ּל ן הר אלֶהׂ ים ִש נׂ בש אי ׂתי ּש חׂ י ֵּלּהר אר לרץ׃ ‪5‬‬ ‫ו ארץ זבולון וארץ נפתלים מעבר לירדן עם הלך בחושך ראה אור גדול ולישבי צלמות זרח אור ועתה בא והאיר לנו‬ ‫היושבים במות‬ ‫ובעודנו שמחים כולנו באור אשר האיר עלינו‪ ,‬בא שמעון אבינו בינינו‪ ,‬בירך את כל הקהל ואמר‪ ,‬כבדו את האדון ישוע ‪7‬‬ ‫‪.‬המשיח בן האלוהים‬ ‫אשר לקחתי בזרועותיי בהיותי תינוק בבית המקדש‪ ,‬ובהתרגשותי על ידי רוח הקודש‪ ,‬אמרתי לו והודיתי‪ 1 :‬כי עתה ראו ‪8‬‬ ‫‪.‬עיניי את ישועתך אשר הכינת לפני כל העם‪ ,‬אור להארת הגויים ותפארת עמך ישראל‬ ‫‪.‬כל הקדושים אשר היו במעמקי הגיהינום‪ ,‬כששמעו זאת‪ ,‬שמחו עוד יותר ‪9‬‬ ‫"?לאחר מכן יצא אדם אחד‪ ,‬דמוי נזיר קטן‪ ,‬וכולם שאלו אותו‪" :‬מי אתה ‪10‬‬

‫‪24‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫והוא ענה‪" :‬אני קול הקורא במדבר‪ :‬יוחנן המטביל ונביא האל העליון‪ ,‬ההולך לפני בואו להכין את דרכו ולתת את ידיעת ‪11‬‬ ‫"‪.‬הישועה לעמו לסליחת חטאים‬ ‫ואני יוחנן‪ ,‬כשראיתי את ישוע בא אליי‪ ,‬נפעם על ידי רוח הקודש‪ ,‬אמרתי הנה שה האלוהים‪ ,‬הנה הוא הנושא את חטאי ‪12‬‬ ‫‪.‬העולם‬ ‫‪,‬וטבלתי אותו בנהר הירדן‪ ,‬ואראה את רוח הקודש יורדת עליו בדמות יונה‪ ,‬ואשמע קול מן השמים אומר‪ ,‬זה בני אהובי ‪13‬‬ ‫‪.‬אשר חפצתי בו‬ ‫ועתה‪ ,‬בהלכתי לפניו‪ ,‬ירדתי הנה להודיע לכם כי בן האלוהים יבקר אותנו בעתיד‪ ,‬וכשחר ממרומים יבוא אלינו‪ ,‬אשר ‪14‬‬ ‫‪.‬נמצאים בחושך ובצל המוות‬ ‫פרק ‪14‬‬ ‫‪:‬וכאשר שמע האדם הראשון אבינו את הדברים האלה כי נטבל ישוע בירדן‪ ,‬קרא אל בנו שת ואמר ‪1‬‬ ‫הּ ָׂ יד לבניך‪ ,‬לאבות ולנביאים‪ ,‬את כל הדברים אשר שמעת מאת מיכאל המלאך‪ ,‬כאשר שלחתיך אל שערי גן עדן‪ ,‬להתחנן ‪2‬‬ ‫‪.‬בפני אלוהים שימשח את ראשי בחולי‬ ‫ותקרב שת אל האבות והנביאים ואמר‪" :‬אני שת‪ ,‬בהתפללתי אל אלוהים בשערי גן עדן‪ ,‬ראיתי את מלאך ה' מיכאל נראה ‪3‬‬ ‫"'‪.‬אלי לאמר‪' :‬שלחתי אליך מאת ה'; מינו אותי לשלוט על גופי האדם‬ ‫ד אני אומר לך שת‪ ,‬אל תתפלל אל אלוהים בדמעות‪ ,‬ותתחנן לפניו את שמן עץ הרחמים אשר ימשוח בו את אביך אדם‬ ‫;לכאב ראשו‬ ‫‪.‬כי לא תוכל להשיגו בשום אופן עד היום והזמנים האחרונים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬עד שיעברו חמשת אלפים וחמש מאות שנה ‪5‬‬ ‫‪,‬אז יבוא המשיח‪ ,‬בן האלוהים הרחום ביותר‪ ,‬ארצה להקים מחדש את גופתו של אדם‪ ,‬ובו בזמן להקים את גופות המתים ‪6‬‬ ‫‪:‬וכאשר יבוא יטבול בירדן‬ ‫אז ימשח בשמן רחמיו את כל המאמינים בו; ושמן רחמיו יימשך לדורות הבאים‪ ,‬לאלה שייוולדו מן המים ומרוח הקודש ‪7‬‬ ‫‪.‬לחיי נצח‬ ‫‪.‬וכאשר באותו זמן בן האלוהים הרחום ביותר‪ ,‬ישוע המשיח‪ ,‬ירד ארצה‪ ,‬הוא יכניס את אדם אבינו לגן עדן‪ ,‬לעץ הרחמים ‪8‬‬ ‫‪.‬כאשר שמעו כל האבות והנביאים את כל הדברים האלה מאת שת‪ ,‬שמחו עוד יותר ‪9‬‬ ‫פרק ‪15‬‬ ‫‪:‬בעוד כל הקדושים שמחים‪ ,‬הנה השטן‪ ,‬שר המוות‪ ,‬אמר לשר הגיהנום ‪1‬‬ ‫התכוננו לקבל את פניו של ישוע מנצרת עצמו‪ ,‬אשר התרברב שהוא בן האלוהים‪ ,‬אך היה אדם ירא המוות‪ ,‬ואמר‪" :‬נפשי ‪2‬‬ ‫"‪.‬עצובה עד מוות‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוא גרם לי ופציעות רבות ורבים אחרים; כי את אלה שעיוורתי וצלעתי ואת אלה שעיניתי בכמה שדים‪ ,‬הוא ריפא ‪3‬‬ ‫‪.‬בדברו; כן‪ ,‬ואת אלה שהבאתי אליך מתים‪ ,‬הוא לוקח ממך בכוח‬ ‫?על כך ענה שר הגיהנום לשטן‪ :‬מי הוא אותו שר כה רב עוצמה‪ ,‬והוא אדם המפחד מהמוות ‪4‬‬ ‫‪.‬כי כל אדני הארץ כפופים לכוחי‪ ,‬אשר כבשת בכוחך ‪5‬‬ ‫אך אם הוא כה חזק בטבעו האנושי‪ ,‬אני מאשר לך באמת‪ ,‬שהוא כל יכול בטבעו האלוהי‪ ,‬ואין אדם שיכול לעמוד בפני ‪6‬‬ ‫‪.‬כוחו‬ ‫‪.‬לכן‪ ,‬כאשר אמר שהוא ירא מהמוות‪ ,‬הוא התכוון ללכוד אותך‪ ,‬ורע לך יהיה לעולמי עולמים ‪7‬‬ ‫?ויען השטן ואמר לשר הגיהנום מדוע הבעתם ספק ופחדת לקבל את ישוע מנצרת‪ ,‬יריבך ושלי כאחד ‪8‬‬ ‫?ואותי‪ ,‬ניסיתי אותו והסיתתי את זקני היהודים בקנאות ובחרון עצו נגדו ‪9‬‬ ‫חידדתי את החנית לסבלו; ערבבתי את המרה והחומץ‪ ,‬וציוויתי עליו לשתות אותו; הכנתי את הצלב לצליבתו‪ ,‬ואת ‪10‬‬ ‫‪.‬המסמרים לחדור את ידיו ורגליו של איביס; ועתה מותו קרוב‪ ,‬אביאנו הנה‪ ,‬כפוף גם לך וגם לי‬ ‫‪.‬ויען שר הגיהנום ואמר‪ ,‬אמרת לי עכשיו כי לקח ממני את המתים בכוח ‪11‬‬ ‫‪,‬אלה אשר הוחזקו כאן עד שיחיו שוב על פני האדמה‪ ,‬נלקחו מכאן לא בכוחם שלהם‪ ,‬אלא בתפילות שהוגשו לאלוהים ‪12‬‬ ‫‪.‬ואלוהיהם הכל יכול לקחו אותם ממני‬ ‫?מי הוא אפוא אותו ישוע מנצרת אשר בדברו לקח ממני את המתים מבלי להתפלל לאלוהים ‪13‬‬ ‫אולי זה אותו אדם שלקח ממני את לזרוס‪ ,‬לאחר שהיה מת ארבעה ימים‪ ,‬והוא גם הסריח וגם היה רקוב‪ ,‬ואשר היה ‪14‬‬ ‫‪.‬ברשותי כמת‪ ,‬אך הוא החיה אותו בכוחו‬ ‫‪.‬השטן ענה לשר הגיהנום‪ ,‬זה אותו אדם‪ ,‬ישוע מנצרת ‪15‬‬ ‫‪.‬וכאשר שמע שר הגיהנום‪ ,‬אמר לו‪ ,‬אני משביע אותך בשלטונות אשר לך ולי‪ ,‬שלא תביא אותו אליי ‪16‬‬ ‫;כי כששמעתי את כוח דברו‪ ,‬רעדתי מפחד‪ ,‬וכל חברי הרשעים נבהלו בו זמנית ‪17‬‬

‫‪25‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫ולא יכולנו לעצור את לזרוס‪ ,‬אך הוא טלטל את עצמו‪ ,‬ובכל אותות זדון הלך מאיתנו מיד; והאדמה עצמה‪ ,‬שבה הייתה ‪18‬‬ ‫‪.‬גופת לזרוס‪ ,‬הוציאה אותו חי עד מהרה‬ ‫ואני יודע עכשיו כי הוא האל הכל יכול לעשות דברים כאלה‪ ,‬אשר אדיר בשלטונו ואדיר בטבעו האנושי‪ ,‬אשר הוא ‪19‬‬ ‫‪.‬מושיע האנושות‬ ‫‪,‬לכן אל תביאו את האדם הזה הנה‪ ,‬כי הוא ישחרר את כל אלה שאני מחזיק בכלא בכפירה וכבולים בכבלי חטאיהם ‪20‬‬ ‫‪.‬ויוליכם לחיי עולם‬ ‫פרק ‪16‬‬ ‫ובעוד השטן וצריך הגיהנום מדברים כך זה עם זה‪ ,‬לפתע נשמע קול כרעם וכהמהום רוחות לאמר‪ :‬הרימו שערייכם ‪1‬‬ ‫‪.‬שרצים‪ ,‬והרימו שערים נצחיים‪ ,‬ומלך התהילה יבוא‬ ‫כאשר שמע שר הגיהנום זאת‪ ,‬אמר לשטן‪" ,‬סור ממני ולך ממעוניי; אם גיבור אתה‪ ,‬לחם עם מלך התהילה‪ .‬אבל מה לך ‪2‬‬ ‫"?ולך‬ ‫‪.‬וּיש ג אררֶ או ׂמ שְֵׂבונרתו ‪3‬‬ ‫ויאמר הנסיך לשריו הרשעים‪ ,‬סגרו את שערי הנחושת של האכזריות‪ ,‬ותאמו אותם במוטות ברזל‪ ,‬ולחמו באומץ לב‪ ,‬פן ‪4‬‬ ‫‪.‬ניקח שבויים‬ ‫‪:‬וכאשר שמעו זאת כל קהילת הקדושים‪ ,‬דברו בקול גדול של זעם אל שר הגיהנום ‪5‬‬ ‫‪.‬פתח שערייך למען יבוא מלך התהילה ‪6‬‬ ‫"‪.‬ודוד הנביא צעק לאמר‪" :‬הלא נבאתי עלי אדמות ואמרתי‪ :‬מי ייתן יהללו ה' על טובו ועל נפלאותיו לבני אדם ‪7‬‬ ‫‪.‬כי שערי נחשת שבר‪ ,‬ובריחי ברזל חתך‪ .‬תפסם אותם מפני עוונם‪ ,‬ובפני עוולתם ענו ‪8‬‬ ‫"?אחרי כן דיבר נביא אחר‪ ,‬ישעיהו הקדוש‪ ,‬כך גם לכל הקדושים‪" :‬האם לא בצדק נבאתי לכם בהיותי חיי עלי אדמות ‪9‬‬ ‫‪.‬המתים יחיו‪ ,‬והמתים בקברותיהם יקומו‪ ,‬והמתים בארץ ישמחו‪ ,‬כי הטל אשר מאת יהוה יביא להם ישועה ‪10‬‬ ‫?יא ואמרתי במקום אחר‪ ,‬מות איה ניצחונך? מות איה עוקצך‬ ‫כאשר שמעו כל הקדושים את הדברים האלה אשר נאמר על ידי ישעיהו‪ ,‬אמרו אל שר הגיהנום‪ ,‬פתח נא שעריך והסר ‪12‬‬ ‫‪.‬את מוטות הברזל שלך‪ ,‬כי עכשיו תיאסר ולא יהיה לך כוח‬ ‫אז היה קול גדול כקול רעם לאמר הרימו שערים שרים והרימו שערי גיהנום ויבוא מלך הכבוד׃ ‪13‬‬ ‫?כששמע שר הגיהנום את אותו הקול חוזר על עצמו‪ ,‬צעק כאילו לא ידע‪ ,‬מי הוא מלך התהילה הזה ‪14‬‬ ‫טו ויען דוד אל שר הגיהנום ויאמר אני מבין את דברי הקול הזה כי ברוחו דיברתי אותם ועתה כאשר אמרתי למעלה אני‬ ‫אומר לך יהוה חזק וגבורה יהוה גיבור מלחמה הוא מלך הכבוד והוא יהוה בשמים ובארץ‬ ‫‪.‬טז הביט למטה לשמע אנחות אסירים ולשחרר את המועדים על מוות‬ ‫‪.‬ועתה‪ ,‬שר גיהנום טמא ומסריח‪ ,‬פתח שערייך למען יבוא מלך התהילה כי הוא אדון השמים והארץ ‪17‬‬ ‫‪.‬בעוד דוד מדבר זאת‪ ,‬ה' אדון נראה בדמות אדם‪ ,‬והאיר את המקומות אשר היו חשוכים תמיד ‪18‬‬ ‫ושבר את הכבלים אשר לפני כן לא יכלו להישבר; ובכוחו הבלתי מנוצח פקד את אלה היושבים בחושך עמוק על ידי ‪19‬‬ ‫‪.‬עוולה‪ ,‬ובצל המוות על ידי חטא‬ ‫פרק ‪17‬‬ ‫‪,‬כששמעו את הדברים האלה המוות הרשע וקציניה האכזריים‪ ,‬נחרדו בממלכותיהם השונות‪ ,‬כשראו את צלילות האור ‪1‬‬ ‫והמשיח עצמו הופיע לפתע במשכניהם; הם צעקו לכן ואמרו‪ ,‬אנו כבולים על ידך; אתה כאילו מתכוון לבלוע אותנו לפני ‪2‬‬ ‫‪.‬האדון‬ ‫מי אתה‪ ,‬שאין בו שום סימן של שחיתות‪ ,‬מלבד אותו מראה זוהר שהוא הוכחה מלאה לגדולתך‪ ,‬אשר נראה שאתה אינו ‪3‬‬ ‫?שם לב אליו‬ ‫מי אתה‪ ,‬כה חזק וכה חלש‪ ,‬כה גדול וכה קטן‪ ,‬גס רוח ובכל זאת חייל מן השורה הראשונה‪ ,‬שיכול לפקד בדמות משרת ‪4‬‬ ‫?כחייל פשוט‬ ‫?מלך התהילה‪ ,‬מת וחי‪ ,‬אף על פי שנהרג פעם אחת על הצלב ‪5‬‬ ‫מי שכב מת בקבר‪ ,‬וירד אלינו חי‪ ,‬ובמותך רעדו כל היצורים‪ ,‬וכל הכוכבים זזו‪ ,‬ועתה חירותך בין המתים‪ ,‬ואתה מהרהר ‪6‬‬ ‫?ללגיונותינו‬ ‫מי אתה‪ ,‬אשר משחרר את השבויים אשר נכבשו בשלשלאות על ידי החטא הקדמון‪ ,‬ומביא אותם לחירותם הקודמת ‪7‬‬ ‫?מי אתה‪ ,‬אשר מפיץ אור כה מפואר ואלוהי על אלה אשר עיוורו מחשכת החטא ‪8‬‬ ‫‪:‬כך גם כל לגיונות השדים נתפסו באותה אימה‪ ,‬ובפחד כנוע ביותר צעקו ואמרו ‪9‬‬

‫‪26‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫?מנין אתה‪ ,‬ישוע המשיח‪ ,‬שאתה אדם כה עוצמתי ומפואר בהוד‪ ,‬כה זוהר עד שאין בו רבב‪ ,‬כה טהור עד שאין בו פשע ‪10‬‬ ‫‪,‬כי אותו עולם תחתון של ארץ‪ ,‬אשר היה כפוף לנו מאז ומתמיד‪ ,‬וממנו קיבלנו מס‪ ,‬מעולם לא שלח לנו מת כזה לפני כן‬ ‫‪.‬מעולם לא שלח מתנות כאלה לשרידי הגיהינום‬ ‫‪,‬מי אתה‪ ,‬אם כן‪ ,‬אשר באומץ לב כזה נכנס אל תוך משכננו‪ ,‬ולא רק שאינך חושש לאיים עלינו בעונשים הגדולים ביותר ‪11‬‬ ‫?אלא גם משתדל להציל את כל האחרים מהשלשלאות בהן אנו מחזיקים אותם‬ ‫‪.‬אולי אתה הוא ישוע אשר עליו דיבר השטן זה עתה אל שרנו כי על ידי מותו על הצלב עתידת לקבל את כוח המוות ‪12‬‬ ‫אז רמס מלך התהילה את המוות‪ ,‬תפס את שר הגיהנום‪ ,‬שלל ממנו את כל כוחו‪ ,‬ולקח עמו את אבינו הארצי אדם ‪13‬‬ ‫‪.‬לתפארתו‬ ‫פרק ‪18‬‬ ‫אז לקח שר הגיהנום את השטן‪ ,‬ובאותו רמז רב אמר אליו‪ ,‬הו שר השמדה‪ ,‬מחבר תבוסתו וגירוש בעל זבוב‪ ,‬בז למלאכי ‪1‬‬ ‫?אלוהים ותועב על ידי כל הצדיקים! מה הניע אותך לפעול כך‬ ‫‪.‬חפצת לצלוב את מלך התהילה‪ ,‬ובהשמדתו הבטחת לנו יתרונות גדולים מאוד‪ ,‬אך כטיפש לא ידעת מה עשית ‪2‬‬ ‫;כי הנה עכשיו כי ישוע מנצרת‪ ,‬בזוהר אלוהותו המפוארת‪ ,‬מגרש את כל כוחות החושך והמוות הנוראיים ‪3‬‬ ‫הוא שבר את בתי הכלא שלנו מלמעלה ועד למטה‪ ,‬שחרר את כל השבויים‪ ,‬שחרר את כל האסירים‪ ,‬וכל מי שהיו נוהגים ‪4‬‬ ‫‪.‬קודם לכן להיאנח תחת משקל ייסוריהם‪ ,‬עכשיו העליב אותנו‪ ,‬ואנחנו עומדים להיכנע לתפילותיהם‬ ‫;שליטהנו הרשעית נכנעה‪ ,‬ואף חלק מהאנושות לא נותר תחת כפייתנו‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬כולם מתריסים נגדנו באומץ ‪5‬‬ ‫אף על פי שבעבר‪ ,‬המתים מעולם לא העזו להתנהג כלפינו בגסות רוח‪ ,‬וגם בהיותם אסירים‪ ,‬לא יכלו לשמוח בשום ‪6‬‬ ‫‪.‬הזדמנות‬ ‫הו שטן‪ ,‬שר כל הרשעים‪ ,‬אבי הרשעים והנטושים‪ ,‬מדוע תנסה את המעשה הזה‪ ,‬בהתחשב בכך שאסירינו היו עד כה תמיד ‪7‬‬ ‫?ללא התקווה הקלושה ביותר לישועה ולחיים‬ ‫‪.‬אך כעת אין איש מהם גונח מעולם‪ ,‬ואין שמץ של דמעה על פניהם ‪8‬‬ ‫‪,‬הו נסיך שטן‪ ,‬אתה שומר גדול של אזורי הגיהנום‪ ,‬את כל יתרונותיך אשר רכשת על ידי העץ האסור‪ ,‬ואובדן גן העדן ‪9‬‬ ‫;איבדת כעת על ידי עץ הצלב‬ ‫‪.‬וכל אושרך פג אז כאשר צלבת את ישוע המשיח מלך הכבוד ‪10‬‬ ‫פעלת בניגוד לאינטרס שלך ולאינטרס שלי‪ ,‬כפי שתבין עוד מעט מאותם ייסורים גדולים ועונשים אינסופיים שאתה ‪11‬‬ ‫‪.‬עומד לסבול‬ ‫הו שטן‪ ,‬שר כל רע‪ ,‬מחבר המוות ומקור כל גאווה‪ ,‬היית צריך לחקור תחילה את פשעיו הרעים של ישוע מנצרת‪ ,‬ואז ‪12‬‬ ‫‪.‬היית מגלה שהוא לא אשם בכל עוולה הראויה למוות‬ ‫מדוע העזת‪ ,‬ללא סיבה או צדק‪ ,‬לצלוב אותו‪ ,‬והורדת לארצנו אדם תמים וצדיק‪ ,‬ובכך איבדת את כל החוטאים‪ ,‬הרשעים ‪13‬‬ ‫?והלא צדיקים בכל העולם‬ ‫בשעה ששר הגיהנום מדבר כך אל השטן‪ ,‬אמר מלך התהילה אל בעל זבוב שר הגיהנום‪ ,‬שטן‪ ,‬השר יהיה כפוף לשלטונך ‪14‬‬ ‫‪.‬לנצח‪ ,‬תחת אדם ובניו הצדיקים אשר לי‬ ‫פרק ‪19‬‬ ‫ויושיט ישוע את ידו ויאמר בואו אליי כל קדושי אשר נבראו בצלמי אשר נידונו על ידי עץ הפרי האסור ועל ידי השטן ‪1‬‬ ‫והמוות‬ ‫‪.‬חיה עכשיו ליד עץ צלבי; השטן‪ ,‬שר העולם הזה‪ ,‬נכבש‪ ,‬והמוות נכבש ‪2‬‬ ‫אז נאספו כל הקדושים תחת יד האל העליון‪ ,‬ויחזיק האדון ישוע את ידו של אדם ויאמר אליו שלום לך ולכל זרעך ‪3‬‬ ‫‪.‬הצדיקים אשר לי‬ ‫‪:‬אדם השתחווה לרגלי ישוע‪ ,‬פנה אליו בדמעות‪ ,‬בלשון ענווה ובקול גדול‪ ,‬ואמר ‪4‬‬ ‫‪.‬אל שרמּ ֵש ָר ך יש הורה ִׂ י ררמּ ָר נׂ י וש ל יא ְר שמָר רֵלּי צּ שרבּ י יש הורה אלֶהּ י צש ֵּקש ָר ך וש ררפש ׂאָר נׂ י ‪5‬‬ ‫לֶּאול׃ ‪6‬‬ ‫יהוה העלית את נפשי משאול חייני ׂמֵש אל לרד אל ש‬ ‫שירו לה' כל קדושיו והודו בזכר קדשו כי רגע אפו בחסדו חיים ‪7‬‬ ‫כך גם כל הקדושים‪ ,‬השתחוו לרגלי ישוע‪ ,‬אמרו בקול אחד‪" :‬באת‪ ,‬גואל העולם‪ ,‬ועשית את כל הדברים אשר ניבאת ‪8‬‬ ‫"‪.‬מראש בתורה ובנביאיך הקדושים‬ ‫‪.‬גאלת את החיים על ידי צלבך‪ ,‬וירדת אלינו‪ ,‬למען במות הצלב תוכל להציל אותנו מגיהנום‪ ,‬ובכוחך ממוות ‪9‬‬ ‫ה'‪ ,‬כאשר הצבת את אותות כבודך בשמים‪ ,‬ואת אות גאולתך הצבת את צלבך עלי אדמות‪ ,‬כך ה'‪ ,‬הצב את אות ניצחון ‪10‬‬ ‫‪.‬צלבך בגיהנום‪ ,‬למען לא יוסיף המוות לשרת‬ ‫דוֶיו׃ ‪11‬‬ ‫ּוֹּט ה' אל תּירדו ּו ְֵֹּׂות אל תּהּ ָש לרב ֵּלּאר דר ם וש ֵּלּכרלּקש ׂ‬

‫‪27‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫דוֶי הר אלֶהׂ ים הּ ֵרכו אּ חׂזו׃ ‪12‬‬ ‫ּו ֹּחׂבּ ק אל תּאר דר ם ּׂ יּיש ׂמינו‪ּ ,‬ו ֹּ ֵׂלּך ׂמָׂ יהר ם‪ ,‬וש כרלּקש ׂ‬ ‫‪.‬אז דוד הנביא המלך קרא בגבורה ויאמר‪ 1 :‬שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה ימינו וזרוע קדשו הועילו לו ‪13‬‬ ‫‪.‬הודיע יהוה ישועתו‪ ,‬הראה צדקתו לעיני גויים ‪14‬‬ ‫"‪'.‬ויענו כל קהל הקדושים לאמר‪" :‬כבוד זה לכל קדושיו‪ ,‬אמן‪ ,‬שבחו את ה ‪15‬‬ ‫‪.‬טז ּו ֵֹּׂבּ ר ִרך‪ ,‬הּ נרבׂ יא חּ בש קוק ג' צר ֵּק ּוֹ יאמל ר‪ :‬לׂ שֵֶׂ ית ֵּמל ך צר ֵּת‪ ,‬לׂ שֵֶׂ ית ֵּמל ך‬ ‫וכל הקדושים אמרו‪ 4 ,‬ברוך הבא בשם ה' כי ה' האיר אותנו‪ .‬זה אלוהינו לעולמי עולמים; הוא ימלוך עלינו לעולמי ‪17‬‬ ‫‪.‬עולמים‪ ,‬אמן‬ ‫‪'.‬כך גם דיברו כל הנביאים את דברי קודש תהילתו‪ ,‬והלכו אחרי ה ‪18‬‬ ‫פרק ‪20‬‬ ‫;אז אחז ה' ביד אדם‪ ,‬ומסר אותו למיכאל המלאך; והוא הוביל אותם אל גן עדן‪ ,‬מלא רחמים ותהילה ‪1‬‬ ‫ושני אנשים קדומים מאוד פגשו אותם‪ ,‬והקדושים שאלו אותם‪ ,‬מי אתם‪ ,‬אשר טרם הייתם עמנו בגיהנום‪ ,‬וגופותיכם הונחו ‪2‬‬ ‫?בגן עדן‬ ‫ויען אחד מהם ואמר אני חנוך אשר הועבר בדבר אלוהים וזה אשר עמי הוא אליהו התשבי אשר הועבר במרכבה אש׃ ‪3‬‬ ‫‪,‬כאן היינו עד כה‪ ,‬ולא טעמנו מוות‪ ,‬אך כעת עומדים לשוב עם בוא האנטיכריסט‪ ,‬חמושים באותות וניסים אלוהיים ‪4‬‬ ‫‪.‬להילחם בו בקרב‪ ,‬להיהרג על ידו בירושלים‪ ,‬ולהילקח שוב חיים לעננים‪ ,‬לאחר שלושה ימים וחצי‬ ‫‪.‬ובעוד חנוך הקדוש ואליה מספרים זאת‪ ,‬הנה בא אדם אחר בדמות עלובה‪ ,‬נושא את אות הצלב על כתפיו ‪5‬‬ ‫?וכאשר ראוהו כל הקדושים‪ ,‬אמרו לו‪ ,‬מי אתה? כי פניך כפני גנב; ולמה אתה נושא צלב על כתפיך ‪6‬‬ ‫"‪.‬והוא ענה ואמר‪" ,‬צדקתם מדברים‪ ,‬כי גנב הייתי ועשה כל מיני רשע עלי אדמות ‪7‬‬ ‫‪.‬והיהודים צלבו אותי עם ישוע; ואני ראיתי את הדברים המפתיעים שקרו בבריאה בצליבתו של האדון ישוע ‪8‬‬ ‫בורא הּ ִי ל וש הּ ְל ללך ֶר ֶם ּואׂפׂ ֵ ָּׂי אא לריו וש אר מּ ר‪ ,‬יש הורה‪ ,‬זשכי ר נׂ י ִּאֶׂל ר ָר ב יא אל ל מּ לש כש ָר ך ‪9‬‬ ‫‪ּ .‬ו ׂאמּ נש ָׂי בו ִש א‬ ‫‪.‬הוא שמע מיד את תחניתי‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬אמן אומר אני לך‪ ,‬היום תהיה איתי בגן עדן ‪10‬‬ ‫והוא נתן לי את אות הצלב הזה לאמור‪" ,‬שא זאת ולך לגן עדן; ואם המלאך אשר שומר גן העדן לא יכניס אותך‪ ,‬הראה ‪11‬‬ ‫"‪.‬לו את אות הצלב ואמור לו‪ :‬ישוע המשיח אשר נצלב כעת‪ ,‬שלח אותי הנה אליך‬ ‫‪,‬כאשר עשיתי זאת‪ ,‬וסיפרתי למלאך שומר גן העדן את כל הדברים הללו‪ ,‬והוא שמע אותם‪ ,‬הוא פתח מיד את השערים ‪12‬‬ ‫‪,‬הכניס אותי והציב אותי לימין בגן העדן‬ ‫ויאמר‪ ,‬הישארו פה מעט זמן‪ ,‬עד שיבוא אדם אבי כל בני האדם עם כל בניו‪ ,‬שהם עבדיו הקדושים והצדיקים של ישוע ‪13‬‬ ‫‪.‬המשיח אשר נצלב‬ ‫כאשר שמעו את כל הסיפור הזה מהגנב‪ ,‬אמרו כל האבות בקול אחד‪ ,‬ברוך אתה‪ ,‬אלוהים אדירים‪ ,‬אבי הטוב הנצחי ואב ‪14‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬אשר גילית חסד כזה לאלה שחטאו לו‪ ,‬והבאתם לחסדי גן עדן‪ ,‬והצבתם בין אספקותיך הרחבות והרוחניות‪ ,‬בחיים‬ ‫‪.‬רוחניים וקדושים‪ .‬אמן‬ ‫פרק ‪21‬‬ ‫אלה הם הסודות האלוהיים והקדושים אשר ראינו ושמענו‪ .‬אני‪ ,‬כרינוס ולנטיוס אינם מורשים להכריז על שאר הסודות ‪1‬‬ ‫‪,‬של אלוהים‪ ,‬כפי שציווה עלינו המלאך מיכאל‬ ‫לאמר‪ ,‬לכו עם אחי ירושלים‪ ,‬והתמידו בתפילות‪ ,‬להכריז ולפאר את תחיית ישוע המשיח‪ ,‬בהיותו הקים אתכם מן המתים ‪2‬‬ ‫‪.‬באותו הזמן עם עצמו‬ ‫‪.‬ולא תדברו עם איש‪ ,‬כי אם שבתם כאילמים עד שיבוא הזמן אשר ירשה לכם ה' לספר את סודות אלוהותו ‪3‬‬ ‫עוד ציווה עלינו המלאך מיכאל ללכת מעבר הירדן‪ ,‬אל ארץ טובה ומשביעה‪ ,‬שם רבים שקמו מן המתים יחד איתנו ‪4‬‬ ‫‪.‬כהוכחה לתחייתו של המשיח‬ ‫כי רק שלושה ימים נותרו לנו מן המתים‪ ,‬אשר קמו לחגוג את פסח אדוננו עם הורינו‪ ,‬ולהעיד על המשיח האדון‪ ,‬ונטבלנו ‪5‬‬ ‫‪.‬בנהר הירדן הקדוש‪ ,‬ועתה אינם נראים על ידי איש‬ ‫זאת אשר אלוהים הרשה לנו לספר לכם; תנו לו שבח וכבוד‪ ,‬ושובו בתשובה‪ ,‬והוא ירחם עליכם‪ .‬שלום לכם מאת אדוננו ‪6‬‬ ‫‪.‬אלוהים ישוע המשיח ומושיע כולנו‪ .‬אמן‪ ,‬אמן‪ ,‬אמן‬ ‫‪.‬ולאחר שסיימו לכתוב וכתבו על שני דפי נייר נפרדים‪ ,‬מסר כרינוס את הכתב בידי חנן‪ ,‬קיפא וגמליאל ‪7‬‬ ‫‪.‬גם לנטיוס מסר את דבריו לידי ניקודמוס ויוסף; ומיד הם הפכו לצורות לבנות מאוד ולא נראו עוד ‪8‬‬ ‫‪.‬אך מה שכתבו נמצא תואם לחלוטין‪ ,‬בלא אות אחת יותר או פחות מהאחרת ‪9‬‬ ‫כאשר שמעו כל קהל היהודים את כל היחסים המפתיעים הללו של כרינוס ולנטיוס‪ ,‬אמרו זה לזה‪" :‬אכן כל הדברים ‪10‬‬ ‫"‪.‬האלה נעשו על ידי אלוהים‪ ,‬וברוך האדון ישוע לעד‪ ,‬אמן‬ ‫‪ּ .‬וֹרהא סו ּש דּ חּ ת ָרדול‪ּ ,‬ש פּחּ ד וש חר ארדר ה‪ּ ,‬וֹּכו ֵּל חׂ ֶרהר ם ּוֹאלש כו ׂאיֶ לש בא יתו ‪11‬‬

‫‪28‬‬


‫מותו‪ ,‬קבורתו ותחייתו של ישוע המשיח‬

‫‪.‬אך מיד סיפרו יוסף וניקודמוס למושל את כל הדברים האלה‪ ,‬אשר סיפרו היהודים בבתי הכנסת שלהם על אודות ישוע ‪12‬‬ ‫‪.‬ופילטוס רשם את כל העסקאות הללו‪ ,‬ותפס את כל החשבונות הללו ברשומות הציבור של היכלו ‪13‬‬ ‫פרק ‪22‬‬ ‫‪.‬לאחר מכן הלך פילטוס לבית המקדש של היהודים‪ ,‬קרא לכל השליטים‪ ,‬הסופרים והרופאים‪ ,‬והלך אתם אל בית המקדש ‪1‬‬ ‫‪.‬וּיש צּ ורה ל שּסגי ר אל ת ִרל הּ שּ ֵ ׂררים ּוֹ יאמל ר לרהל ם שֶמּ ֵש ָׂי ִׂ י הּ ֹום שספלר גרדר ל ּ​ּ ְׂקש דר ֶ הּ ֶלה; אׂנׂ י שמבּ ָא ֶ ׂמַש נאיכלם ‪2‬‬ ‫וכאשר הובא הספר הגדול‪ ,‬אשר נישא על ידי ארבעה משרתי המקדש‪ ,‬והיה מקושט בזהב ובאבנים יקרות‪ ,‬אמר פילטוס ‪3‬‬ ‫"‪.‬לכולם‪" :‬אני משביע אתכם באלוהי אבותיכם‪ ,‬אשר בנה וציווה לבנות את המקדש הזה‪ ,‬שלא תסתירו ממני את האמת‬ ‫אתם יודעים את כל הכתוב בספר ההוא; הגידו לי עתה‪ ,‬אם מצאתם דבר בכתובים על ישוע אותו אשר צלבתם‪ ,‬ובאיזו עת ‪4‬‬ ‫‪.‬בעולם היה צריך לבוא; הגידו לי‬ ‫‪.‬לאחר שהשבעו את חנן ואת קיפא‪ ,‬ציוו על כל שאר האנשים שהיו איתם לצאת מן הכנסייה ‪5‬‬ ‫יאמרו אל ל‪ ַׂ-‬ילרטוס‪" :‬הּ שֶבׂ יֵָּר אונרנו‪ֶ ,‬ופש ט‪ּ ,‬ש בׂ ינּת הּ ְׂקש דר ֶ הּ ֶלה‪ ,‬לּהּ ָׂ יד לרך אל ת‪-‬הר ׂאמר תר ן ‪6‬‬ ‫ּוֹ שּסגו אל ת‪ ֵ ֶּ-‬אּרי הּ ְׂקש דר ֶ וש אל ת‪-‬הּ ָּ ְר ה ּוֹ ש‬ ‫"‪.‬הּ ֹרֶור וש הּ ָר ד‬ ‫‪,‬לאחר שצלבנו את ישוע‪ ,‬מבלי לדעת שהוא בן האלוהים‪ ,‬אך בהנחה שהוא עושה את ניסיו באמצעות קסמים כלשהם ‪7‬‬ ‫‪.‬כינסנו קהל רב במקדש הזה‬ ‫וכאשר דנו זה בזה על הנסים אשר עשה ישוע‪ ,‬מצאנו עדים רבים מארצנו‪ ,‬אשר הצהירו כי ראוהו חי לאחר מותו‪ ,‬וכי ‪8‬‬ ‫;שמעוהו מדבר עם תלמידיו‪ ,‬וראוהו עולה אל גובה השמים ונכנס אליהם‬ ‫וראינו שני עדים‪ ,‬אשר גופותיהם הקים ישוע מן המתים‪ ,‬אשר סיפרו לנו על דברים מוזרים רבים אשר עשה ישוע בין ‪9‬‬ ‫‪.‬המתים‪ ,‬אשר עליהם יש לנו דיווח כתוב בידינו‬ ‫‪.‬ומנהגנו הוא לפתוח מדי שנה את הספר הקדוש הזה לפני כל אסיפה ולחפש שם את עצת אלוהים ‪10‬‬ ‫ומצאנו בראשון מבין שבעים הספרים‪ ,‬שם מיכאל המלאך מדבר אל בנו השלישי של אדם הראשון‪ ,‬סיפור שלאחר ‪11‬‬ ‫‪,‬חמשת אלפים וחמש מאות שנה‪ ,‬המשיח בן האלוהים האהוב ביותר בא אל הארץ‬ ‫וחשבנו עוד‪ ,‬שאולי הוא אלוהי ישראל עצמו אשר אמר אל משה‪ ,‬אתה תעשה את ארון העדות‪ ,‬אמות וחצי ארכו‪ ,‬ואמה ‪12‬‬ ‫‪.‬וחצי רחבו‪ ,‬ואמה וחצי גובהו‬ ‫על ידי חמש אמות וחצי אלה לבניית ארון הברית הישנה‪ ,‬הבנו וידענו כי בעוד חמשת אלפים שנה וחצי )אלף( שנה‪ ,‬יבוא ‪13‬‬ ‫;ישוע המשיח בארון או במשכן של גוף‬ ‫‪.‬ולכן כתבי הקודש שלנו מעידים שהוא בן האלוהים‪ ,‬ואדון ומלך ישראל ‪14‬‬ ‫וכיוון שלאחר סבלו‪ ,‬נפעמו ראשי הכוהנים שלנו מהאותות שנעשו על ידו‪ ,‬פתחנו את הספר הזה כדי לחקור את כל ‪15‬‬ ‫;הדורות עד דורם של יוסף ומרים אם ישוע‪ ,‬בהנחה שהוא מזרע דוד‬ ‫‪,‬טז ומצאנו את סיפור הבריאה‪ ,‬ובעת ברא את השמים ואת הארץ ואת האדם הראשון אדם‪ ,‬ומשם ועד המבול היו אלפים‬ ‫‪.‬מאתיים ושתים עשרה שנים‬ ‫יז ומן המבול עד אברהם תשע מאות ושנים עשר‪ .‬ומאברהם עד משה ארבע מאות שלושים‪ .‬וממשה עד דוד המלך חמש‬ ‫‪.‬מאות ועשר‬ ‫‪.‬ומדוד ועד גלות בבל חמש מאות שנה‪ .‬ומגלות בבל ועד התגלמות המשיח ארבע מאות שנה ‪18‬‬ ‫‪.‬סך הכל אשר מסתכם בחמשת אלפים וחצי )אלף( ‪19‬‬ ‫‪.‬וכך נראה‪ ,‬שישוע אשר צלבנו‪ ,‬הוא ישוע המשיח בן האלוהים‪ ,‬והאל האמיתי והכל יכול‪ .‬אמן ‪20‬‬

‫‪29‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook