עמוס פרק 1 1דברי עמוס אשר היה מרועי תקוע אשר ראה על ישראל בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש. הורים וֹ ר אאש הכ ַ ֹכרממ ל ְתבֹ לה׃ 2כוֹ אאממ ר יֹ הומה ְמְּ ֹון יְ ֹשֵגג וֹ ְמירושמ למממ ה י ֹכשמא כַ קולו וֹ סכ פֹ דו נֹ ְ ג כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיב את עונשה כי דשו את גלעד בדישני ברזל 4וֹ אמ ֹשלכַ אג ש בג ית ַכ זמאג ל וֹ אמ תַאמ תַהכ ְְ ֹרכונות במ ןַהכ ַכ ד׃ ה וגם את-בריַ דמשק אשבור ואכרתי יושב בערב אוון ואת-מַזיק שבט מבית עדן ועם ארם יגלה קיר נאם-יהוה. ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיב את עונשה כי שבהו את כל השבויה למסורם לאדום 7וֹ אמ ֹשלכַ אג ש בֹ ַומכ ת מַזמה וֹ אאככל אמ ת-הכ ְְנֹ תמ ה. ַ והכרתי יושב מאשדוד ונושא שבט מאשקלון והשבתי ידי על עקרון ואבד שארית פלשתים נאם אדוני יהוה. ט כה אמר יהוה על שלשה פשעי צור ועל ארבעה לא אשיב את עונשה כי מסרו את כל הגלות לאדום ולא זכרו את ברית האַים׃ 10וֹ אמ ֹשלכַ אג ש בֹ ַומכ ת צא ר וֹ אמ אאכא ל אמ ת-הכ ְְנֹ המ ימה׃ יא כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיב את עונשו כי רדף את אַיו בַרב וכל ַמלה שלַ ואפו קרע תמיד ואפו שמר לעולם׃ 12וֹ אמ ֹשלכַ אג ש ַכל-תג ממ ן וֹ אמ ת-אמ ת-הכ ְְ ֹרכונות בֹ צמ מרה. 13כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיב את עונם כי קרעו את הרות גלעד למען הרַיבו את גבולם מלַרבמ ה וֹ אמ אאכא ל אמ ֹרמונמתמ יהמ בֹ ֹתרוַמה בֹ יום מכ לֹ ַמ ממ ה בֹ סכ ַ מארה בֹ יום ֹסַ ממרה. יד וֹ אמ צֹ הְ י אג ש בֹ ַור כרבמ ה ַ כ 15וֹ המ לכך מכ לֹ כמם בכ ֵמלוהו הוא וֹ שמ מריו יכַֹ ַמ ו נֹ אאם יֹ הומה׃ פרק 2 1כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיב את עונשו כי שרף את עצמות מלך אדום לסיד 2ושלַתי אש במואב ואכלה ארמונות קריות ומותו מואב בהמולה בתרועה ובקול שופר. מל-ש גריה אמ ה כארג ְַ ְו נֹ אאם-יֹ הומה׃ יתי שו גפט ְמ ֹתרוכמה וֹ כ ֹ ג וֹ הְ כֹ ְר ְ ד כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיב את עונשו כי בזו את תורת יהוה ולא שמרו מצותיו ושקריהם התעו אשר הלכו אבותיהם אַריהם 5וֹ אמ ֹשלכַ אג ש בֹ יודמ ה וֹ הְ יא תא אאכא ל אמ ת-הכ ְְ ֹרכונות יֹ רושמ למיְ ם. ו כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיב את עונשו כי מכרו צדיק בכסף ועני בזוג נעליים 7המתנשפים עפר ארץ על ראש עניים ,ודרך ענוים סורים ;ואיש ואביו יבואו אל אותה נערה לַלל את שם קדשי. מלַמזֹבג ַכ כוֹגיןַנְ ֹרשמ נְ ים ֹשתו בֹ בג יתַאאלהג יהמ ם. אבודים ַכלַַ ְ 8כוֹ ֹכשְַ יבו ַכלַבֹ ג ְמדים הכ טמ ַ ְ 9והשמדתי את האמורי מפניהם אשר כגביית ארזים גובהו וַזק כאלונים והשמדתי את פריו מלמעלה ושרשיו מלמטה 10וגם אני העליתי אתכם מארץ מצרים ואוליכתי אתכם ארבעים שנה במדבר לרשת את ארץ האמורי. ומבֹ ַא גריכמם לכנֹ ז ְמרים האלוא ַגן בֹ נגי יְ ֹש מראג ל נֹ אאם יֹ הומה׃ יא וֹ המ קְ יממ ה ְמבֹ נגיכמם לְ נֹ במ ְאים ְ 12ואתם השקתם לנזירים יין וציוותם את הנביאים לאמר אל תתנבאו. 13הנה אנכי נלַץ תַתיכם כאשר נלַץ עגלה מלאה אלומות. 14לכן יאבד מנוס מהמהיר ,וַזק לא יַזק את כַו ,ולא יציל גבור. 15ולא יעמוד מי שתופס קשת ,ולא יציל מהיר רגלים ;ולא יציל רוכב על הסוס. טז וֹ מגב אא בֹ גְ בא ְרים יְ בֹ נכס ַמרום בכ ֹום הכ הוא נֹ אאם יֹ הומה׃ פרק 3 1שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפַה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר 2אתכם לבד ידעתי מכל משפַות הארץ על כן אעניש אתכם על כל עוונותיכם. 3האם ילכו שניים יַד ,אלא אם כן יסכימו? 4האם ישאג אריה ביער כשאין לו טרף ?האם יצעק אריה צעיר ממאורתו אם לא לקַ דבר? ה תיפול ציפור בפַ ארצה ,אשר אין לה פַ ?האם יקַ פַ מן הארץ ולא ילכד דבר? ו הכ ְֹ ֹתקכ ע שופמר במ ְַ יר וֹ ל אא י ממרא המ ַמם הכ יֹ הְ י מרַמה במ ְַ יר וֹ ל אא יֹ הומה ַמשמ ה׃ 7אם לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו לעבדו הנביאים. ַ שאג אריה ,מי לא יירא ?אדני יהוה דבר ,מי לא יתנבא. ארמונות בֹ אמ מרץ ְמצֹ כריְ ם וֹ אמ ֹמרו הכ קמ ֹספו ַכל המ גרי ֹשמון וֹ הְ בְ יו בכ האמול הכ ֵמדול בֹ תוכמה וֹ ַאָמ כְ ים בֹ תוכמה׃ אשדוד ובכ ֹ ארמונות במ ֹ ט הְ קֹ ְריסו בכ ֹ
עמוס
10כי לא ידעו לעשות צדק ,נאם-יהוה ,אשר אוצרים ַמס וגזל בארמונותיהם. יא לכן כה אמר אדני יהוה צר יהיה סביב הארץ והוריד את גבורתך ממך וארמונותיך נשדדו. 12כה אמר יהוה כאשר יוציא רועה מפי אריה שתי רגלים או ַתיכת אוזן כן יוציאו בני ישראל יושבי שומרון בפינת מיטה ובדמשק על מושב 13שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי צבאות. יד כי ביום פקודה פשעי ישראל עליו פקודה גם את מזבַות בית אל וקכ ֹרנגי המזבַ יְ כֹ ֹתעו וֹ נמפֹ לו אמ לַאמ מרץ׃ יתי בג ית ַמ מרף בג ית קכ יץ וֹ אאבכ דו בֹ ְתי שמ נמב וֹ קמ ץ בֹ ְתי שמ נמבְ ים נֹ אאם יֹ הומה׃ 15וֹ הְ ְַ ְ פרק 4 1שמעו את הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון עושקות עניים דורקות אביונים האומרות לאדניהן הביאו ונשתה 2נשבע אדני יהוה בקדושו כי הנה ימים באים עליכם ולקַ אתכם בקרסים ואת אַריתכם בקרסים 3וֹ צמ אתמ ם אמ ל-הכ פֹ מרצְ ים ַמל-פ ממרה אמ ל-אאשמ ר-לְ פֹ נגיה וֹ הְ ֹשלְ יכמם אמ ל-הכ בְ מירן נֹ אאם-יֹ הומה׃ ד באו בית אל וַטאו ,בגלגל רבו פשעים ,והביאו את זבַיכם בבקר ,ומעשרותיכם על שלש שנים. ה וֹ הכ קֹ ְריבו זכבֹ ַור תודמ ה וֹ הְ קֹ ְריצו וֹ הְ ֹש ֹמעו נֹ דמ ְמים ְַ י ַא ה טוב מלכמם בֹ נגי יְ ֹש מראג ל נֹ אאם אאדא נמי יֹ הומה׃ ו וגם אני נתתי לכם טוהר שיניים בכל עריכם ומַסור לַם בכל מקומותיכם ולא שובתם אלי נאם יהוה ז וגם אני מנעתי מכם את הגשם ,בעוד שלשה ַדשים לקציר ;והמטיר על עיר אַת ,ועל עיר אַרת לא המטיר ַ.לקה אַת הוטמעה , והַלקה אשר לא הוטמעה ,יבשה. ַ ו ְכת ֹתַכ דו ֹשתג יְ ם ְַ ְירים ֹשלש ְַ יר ַכל ְַ יר אמ ַמ ד לֹ שכ תות מכ יְ ם וֹ ל אא שמ בותמ ם וֹ ל אא שמ בֹ תמ ם כַלכי נֹ אאם יֹ הומה׃ וט גרי ז ְכתיך ְאכֹ מרם וֹ ל אא שמ בֹ תמ ם אג לכי נֹ אאם יֹ הומה׃ יתי אמ ֹתכמם בכ ַכ פמה וֹ בכ ַאקא ב ְַ י מרבו כגנגיכמם וכֹ מרמג יכמם ותכ ָמתג יכמם וזכתג יכמם ֹ ט הְ ְַ ְ 10שלַתי בכם את-הדבר כדרך מצרים את-בַוריכם הרגתי בַרב ואת-סוסיכם לקַתי ואת-צַנת מַנותיכם העליתי עד-אפיכם ולא-שובתם אלי נאם-יהוה. יא הפלתי מכם כאשר הפלתי את סדום ואת עמורה והייתם כאוד תלש מן השריפה ולא שובתם אלי נאם יהוה׃ 12לכן כה אעשה לך ישראל וכי אעשה לך זאת הכן אותך לקראת אלהיך ישראל ובורא רוַכ ומכ ְֵ יד למאמ דמ ם מכ ה-מכ ַאשמ תו עא שמ ה בא קמ ר ַא שמ ך וֹ ַכלְ-מ מות אמ מרץ יְ הֹ יוהמ ה אאלהג י צֹ במ אות ֹשמו׃ 13כי הנה יא צג ר המ ְרים ג פרק 5 1שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל 2נפלה בתולת ישראל ,לא תקום עוד ;נטושה על אדמתה ,אין יקימה. ג כי כה אמר אדוני יהוה העיר אשר יצאה באלף תותיר מאה ,והעיר אשר יצאה במאה תותיר עשרה לבית ישראל. ד כי כה אמר יהוה לבית ישראל בקשו אותי וַיו ל-תַאבא ר במ אג ר שמ בכ ע ְַ י -מגלמה תג למך ְֵ לֹ ֵמל וֹ אכ ל-תג ה מארפמה. ל-תבֹ או גְ לֹ ֵמל וֹ אכ ְ ל-תקֹ שו אמ ת-בג ית-אג ל וֹ אכ ְ ה וֹ אכ ְ ו דרשו את-יהוה וַייתם פן-יפרץ כאש בבית יוסף ואכלתה ולא יהיה מכבה בבית אל. 7הכ פֹ כְ ים ְמ ֹש מפט לֹ מלנמה וֹ הכ פֹ זְים צמ דמ ק במ אמ מרץ׃ קורא לגימג י ימם וֹ שופגך אמ ת פֹ נגי המ אמ מרץ יֹ הומה ֹשמו׃ אוריון וֹ הְ פמה צכ ל מות לֹ בא קמ ר וֹ הכ ַ ְאשיך יום לכיֹ למה הכ ג 8בקשו את עא שג ה ְשבכ ַכת הכ מַכמבְ ים וֹ ְ לַמבוצמ ר. 9מכ אַזגק שמ דג ל ַכלַַכֹא ק ,וֹ מיב אא שמ דג ל כַ ֹ 10שנא את-מוכיַ בשער ,ואת-דבר ישרים מתעבים. יא ְַ י ַכלַַמנְ י תכ ֹרְַ ים וֹ אכ תמ ם ל אאַל ... 12כי ידעתי את פשעיכם הרבים ואת ַטאיכם הגדולים צדיקים הם מענישים ,שוַד הם לוקַים ,ועניים בשער הם מורידים מימינם. 13לכן ַמ כמם יְ ַֹ רא ם במ ַגת הכ הוא ְַ י ַגת מרַמה הוא. יד דרשו טוב ואל רע למען תַיו ויהיה יהוה אלהי צבאות עמכם כאשר דברתם. טו שנאו רע ואהבת טוב וקבעו משפט בשער אולי יֹ הומה אאלהג י צבאות יַנן את שארית יוסף. טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יהוה בכל רַובות תהיה נידה ובכל הדרכים יאמרו אוי אוי ואדמה יקראו לאבד ולאשר יודעי נידה נידה יז ובכל הכרמים תהיה נְ במ ל כי אעבור בך נאם יהוה 18אוי לכם הַפצים את יום ה 'מה לכם יום ה 'ַושך ולא אור ַֹ19אג לַבמ כרַ ְאיש מג א ְארי וֹ מפגכַֹ תו דוב אוַב אא הכ בכ יְ ת כוֹ ֹכשכמם ימדו ַכלַהכ קְ יר וֹ נמַמ שו׃ 20הלוא יום יהוה יהיה ַושך ולא אור ?וַושך מאוד ואין בו זרַ. 21אני שונא ,אני בז לַגיכם ,ולא אריַ באסיפותיכם. 22כי תקריבו לי עולות ומנַתכם לא ארצה ולא אסתכל על שלמי משַיכם. 23הסיר ממני את קול שיריך כי לא אשמע את מנגינת כלי נגינה. 24וֹ י גמרד ַכְכ יְ ם ְַין וֹ צמ דמ ק כַָכַכ ל מַזגר. 25האם הקרבתם לי זבַים ומנַות במדבר ארבעים שנה בית ישראל
עמוס
תַשכמן מולך אמ תְַַ יוןַצכ לֹ מג יכמם אמ תַכוכבַאאלהג יכמם אאשמ רַַ ְמשיתמ ם מלכמם. 26וֹ אכ תמ ם נמשמ או אמ ֹ 27לכן אעביר אתכם בגלות מעבר לדמשק נאם יהוה אלוהי צבאות שמו פרק 6 1הוי לשאננים בציון ובוטַים בהר שומרון ,אשר נקראים ראש גויים ,אשר בית ישראל בא אליהם. 2עברו כלנה וראו ומשם לכו ַמת הגדולה וירדו גת פלשתים הכ טמ במ ה הג ן ְמְכ לֹ כות המ אג ֶמה או ֵֹ בו מללמם ְמֵֹ בולֹ כמם׃ ג מרַיקים יום רע ,ומקרבים כסא ַמס; כל-מ ֹספמתמ ם פֹ מר ְסים ;וֹ כא ֶמא ְמן-צ אאן ,וֹ ַכגֹ לְ ים ְמתוך הכ ַכ ֹרבמ ה ,אאכמלְ ים. כל-מ ֹשַֹ בְ ים שמ נמב ,וֹ ַ ְ 4הכ ָמ כֹ בְ ים ַ ְ ה אשר מזמרים לצליל ַנור ,וממציאים להם כלי זמר כדוד; ו שתו יין בקערות ,ומשַו במשַות טובות ;אך לא יעצבו על עני יוסף. 7לכן עתה ישבו עם השבו הראשונים ,ומשתה המתמתַים יוסר. ַ נשבע אדני יהוה בעצמו נאם יהוה אלהי צבאות אני שואף גאון יעקב ואת ארמונותיו אני שנא לכן אמסור את העיר ואת כל אשר בה. ,אםֹ ְֹ-שאכ רו ַאשמ מרה אאנ ְמשים בכ בכ יְ ת אמ ַמ ד ,וֹ מותו. ט וֹ המ ימה ְ יתי ְַ י ָורף אותו לֹ הוצְ יא אמ ת המ ַאצמ מות ְמן הכ בכ יְ ת וֹ אמ מכ ר אמ ל הכ אאשמ ר בֹ צכ ד הכ בכ יְ ת הכ עוד נְ ֹשתמ ך כוֹ אאממ ר ל אא כוֹ אאממ ר הכ ַ ְאר ְ 10וֹ הְ ֹשאג הו ַוד ְאיש וֹ הכ ג ל אא נוזֹכְ יר אמ ת שג ם יֹ הומה׃ יא כי הנה יהוה מצווה ויכה את הבית הגדול ברצים ואת הבית הקטן בסדקים. סוסים ,הכ בֹ במ קמ ְרים יֹ ַמ רא ש שמ ם ?ְַ י הְ פֹ ַמם ְמ ֹש מפט לֹ רא ס וֹ פ ְמרי צמ דמ ק ל ֹכרש. 12הכ ֹסקג ר י ֹמרצו ְ 13אתם ,השמַים בדבר הבל ,האומרים ,הלוא בכוַנו לקַנו לנו קרנים? יד והנה אנכי מקים עליכם גוי בית ישראל נאם יהוה אלהי צבאות וענו אתכם ממבוא ַמת עד נַל המדבר פרק 7 1כה הראני אדני יהוה והנה יצר ַגבים בראשית צמיַת הצמַ והנה הצמַ הוא אַרי כיסוַ המלך 2וכיֹ הְ י כַאאשמ ר ַמלו אאכא ל ַגשמ ב המ אמ מרץ כוֹ אאממ ר אאדא נמי יֹ הומה סכ ֶגַכ נמא בֹ ְמי כיַאקא ם ְַ י קמ טכ ן הוא׃ ג וכיֹ נכַג ם יֹ הומה ַכל ז אאת ל אא יְ הֹ ימה נֹ אאם יֹ הומה׃ ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא אדני יהוה לריב באש ותאכל את-תהום הגדולה ותאכל ַלק. ה כואאמכ ֹר ְתי אאדא נמי יֹ הומה ַדל נא על ידי מי יקום יעקב כי קטן הוא׃ ו וכיֹ הְ י נכַכ ם יֹ הומה ַכל ז אאת ֵכם זמה ל אא יְ הֹ ימה נֹ אאם אאדא נמי יֹ הומה׃ ז כה הראאני והנה יהוה עמד על קיר עשוי אנך ואנך בידו. אוסיף ַמבמ ר מַלמיו עוד׃ ַ כוֹ אאממ ר יֹ הומה אג לכי מכ ה תמ מראג ה ַאמוס כוֹ אאממ ר אמ נֹ שות כוֹ אאממ ר יֹ הומה הְ ָגה אמ ֹש ְמיַכ אמ נֹ שות בֹ קור ַ ְכְי יְ ֹש מראג ל ל אא ְ 9ובֹ מות יְ צֹ ַמ ק ְת ֹשְא ר ,וֹ ְמקֹ דא ְשי יְ ֹש מראג ל יְ ַארא ֹמרו ;וֹ אמ קא ם ַכל-בג ית י ממרבֹ ַמם בֹ ַמ מרב. 10וישלַ אמציהו כהן בית אל אל-ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בתוך בית ישראל לא תוכל הארץ לשאת את כל דבריו יא כי כה אמר עמוס בַרב ימות ירבעם וישראל גלה יישב מארצו. 12כוֹ אאממ ר אאמכ צֹ ימהו אמ לַ-אמוס :לגך בֹ מרַמ ה אמ ל-אמ מרץ יֹ הודמ ה ,וֹ אא כמל שמ ם למַמ ם וֹ נְ בג א שמ ם. י-מ ֹשַמל הכ ְמ למך הוא ,וֹ ַמ צג ר הכ ְמ למך הוא. 13ואל-תנֹ במ א עוסג ף בֹ בג ית-אל ְַ ְ ְ יד ויען עמוס ויאמר אל אמציהו לא נביא הייתי ולא בן נביא הייתי כי רועה הייתי ולקט שקמה 15וכְֹ קכ ַֹ נְ י יֹ הומה אכ ַ גארי הכ ּ אאן כוֹ אאממ ר יֹ הומה אג לכי לגך נֹ במ א לֹ ַ ְכְי יְ ֹש מראג ל׃ טז ועתה שמע את דבר יהוה אתה אמרת אל תנבא על ישראל ועל בית יצַק אל תטפט דברך יז לכן כה אמר יהוה אשתך תהיה לזונה בעיר ובניך ובנותיך יפלו בַרב וארצך תַולק בַבל ואתה תמות בארץ טמאה והלך ישראל בגלות מארצו. פרק 8 1כה הראני אדני יהוה והנה סל פירות קיץ 2כוֹ אאממ ר ,עמוס ,מכ ה-תמ גרא ?ומאא ממ ר ,סכ ל פֹ ְרי קכ יְ ץ .כוֹ אאממ ר יֹ הומה אג לכי ,במ א קמ ץ ַכלְ ַ-כְי יְ ֹש מראג ל ,ל אא-אמ ֹספא ר מַלמיו עוד. 3וֹ המ יו ְש גירי הכ הג יכמל נְ ֶמה בכ ֹום הכ הוא נֹ אאם אאדא נמי יֹ הומה ֵֹ ומוְ ים כרבְ ים יְ הֹ יו בֹ כמל ממ קום ַֹמוש י ֹכשלְ יכונמם׃ 4שמעו זאת בולע אביון ,וגם להכשיל עניי ארץ. ה לאמר מתי יעבור ַדש ונמכר דגן ושבת ונניַ ַטים מקטן את האיפה ואת השקל גדול ומאזנים במרמה ו למען נקנה עניים בכסף ואביונים בזוג נעליים וגם נמכור פסולת ַיטים 7נשבע יהוה בגאולת יעקב אם לא אשכַ לעולם כל מעשיהם. ַ הלוא על זאת תרעד הארץ וכל יושב בה יתאבל וֹ כמל ְמנֹ המ ל תכ ַאלה ַֹ מכ אהלמה וֹ ְתטמ כַ ַֹ מכ אהלמה ְמצֹ כריְ ם׃ ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה שוקעת השמש בצהריים והַשיכתי את הארץ ביום הבהיר
עמוס
10והפכתי את ַגיכם לאבל ואת כל שיריכם לקינה ועל כל מתני אעלה שק ועל כל ראש קרַת ועשיתי אותו כאבל בן יַיד ואַריתו כיום מר. יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה ואשלַ רעב בארץ לא רעב ללַם ולא צמא למים כי אם לשמע דברי יהוה 12וינדדו מים אל ים ומצפון ועד מזרַ ירוצו לבקש את דבר ה 'ולא ימצאו. 13ביום ההוא יתעלפו בתולות יפה ובַורים צמא. יד הנשבעים בַטאת שומרון ואומרים ַי דן אלהיך וַי מעשה באר שבע גם הם יפלו ולא יקומו עוד. פרק 9 1ראיתי את יהוה עומד על המזבַ ויאמר הכה את משקוף הפתַ וירעידו הזזות ופַת אותם בראש כולם והרגתי את אַרוניהם בַרב לא יברַ מהם והפליט מהם לא ינצל׃ 2אם יַפרו לגיהנום ,משם ידי תקַם ;אם יעלו השמים ,משם אורידם. ג וֹ גכם יְ ַֹ במ או בֹ כראאשמ ר ַ ֹכרממ ל ,אמ ַאפא ר ומאוצֹ אג ם שמ ם ,וֹ גכם יְ ַֹ במ או ְמפֹ נגינכי בכ תכ ַאמות הכ ֹמם ,שמ ם אמ צֹ ומה אמ ת-הכ ָמַמ ש וֹ נְ ֹשַא ם. יתי ַגינגי מַלגיהמ ם ל ממרע וֹ ל אא למטוב. ,מָמ ם אמ תַ-מ מרב אאשמ ר ה ְאריגֹ תמ ם ;וֹ ְש ְְ ְ 4וֹ כְ י הג לגך בֹ ֹשבְ י לְ פֹ נגי אא יֹ בג יהמ ם ְ יושבג יה כיאאבג דו וֹ הְ יא ַֹ נמבמ ר תכ קֹ רום וֹ טמ בכ ע ַֹ נמבמ ר ְמצֹ כריְ ם׃ ה וֹ י אאמא ה יֹ הומה צֹ במ אות הוא הכ ֵכע במ אמ מרץ וֹ נממכ ס וֹ כמל ֹ 6הוא אשר בונה מעלותיו בשמים וייסד גדודו בארץ קורא למימי ים וישפך אותם על פני ארץ יהוה שמו. 7הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא מארץ מצרים העליתי את ישראל ואת הפלשתים מכפתור ואת ארם מקיר ַ הנה עיני אדני יהוה על הממלכה הַטאת ואשמידה מעל פני האדמה ולא אשמידה את בית יעקב נאם יהוה 9כי הנה אנכי אצווה ואנפה את בית ישראל בכל הגויים כאשר ינופה דגנים במסנפת ולא ייפול גרגר קטן על הארץ 10כל ַטאיי עמי ימותו בַרב ,אשר אומרים לא תשיג ולא תעמוד בנו הרעה. יא ביום ההוא אקים את משכן דוד הנפל ואסגור את פרצותיו והקימתי את ַורבותיו ובנתי אותו כימי קדם. 12למען יירשו את שארית אדום ואת כל הגויים אשר נקראים שמי נאם יהוה עושה זאת. 13הנה ימים באים נאם יהוה כוֹ ֹכשְֵ יע ַא גרש אמ ת-קא צג ר וֹ דא ַגש ענבים אמ ת-זא גר כַ וֹ המ ְרים י ְמתיבו ַ ְאסיס וֹ כמל-הכ ֵֹ במ עות ְת ֹמסו׃ 14והשבתי את שבות עמי ישראל ובנו את הערים הַרבות וישבו בהן ונטעו כרמים ושתו את ייןם ועשאו גנות ואכלו את פריהן. עוספו מג אמ ֹרצמ ם אאשמ ר נמתכ ְתי למהמ ם נֹ אאםַיֹ הומה אאלהמ יך׃ 15וֹ נמטכ ַֹ ְתי אותמ ם ַכלַאכ ֹדממ ם וֹ ל אאַ כיַארו ֹ