נחמיה פרק 1 1דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כשלעו בשנה העשרים והייתי בשושן הבירה הודים הע ָב מרחע אׁשש ר נה לשאע רו ממ ן הע גל לוהה ים ולל ַעל ירושלים׃ 2עו ביב בא חנני ממ אש חב י ול אש חב ד האיש יל הודב ה עוי לעשאע ל אמ תב ם לל ַעל הע יל ה באמרו אמ לעי הע ָבשב הרית הע ָבשב הרים הע ָבתב הרים שב ם ָל מב הדינבה ָל בַנבה גבדול ול חה לרָבה ול ַעם חומע ת יל רושב לבמב ה נה לרָב ּבה ול שע ַ מׁריהב נה לשרוּו ָב אמ ש׃ ַ עוי ל ד ויהי כשמעתי את הדברים האלה ואשב ואבכה ואסּדל ימים רבים ואצום ואתּלל לּני אלהי השמים. ָורא שב ממ ר ָל הרית ול חש סש ד לל אב הׁבב יו ול ל לעשמב הרים המצל וביו׃ ה עוי באמש ר נבא יל הובה אֹלהמ י הע ָב מע יה ם אֹלהה ים הע גבדול הע ב ו הָהל ישה נבא או לזנשך ּב שב ב ול ַמינשיך ָל ּוחב ה ול לשמע ַל ָב אש ת לָּה ֵעת עַבל דש ך אׁשש ר אב נב כה י המ לת עֵָמל לל בּנשיך ַעָב ה יומב ם בולעיל לבה ַעל ָל נמי יה לְ בראמ ל ַעבל דש יך ול נה לתועָב ה ַעל חָׁב אמ י ָל נמי יה לְ בראמ ל אׁשש ר חע ָב אנו לל ך געןּאש נל כה י ול ַעןָּמ ית אב בה י חע ָב אנו׃ 7השחיתנו בך מאוד ולא שמרנו את המצוות ואת החּים ואת המשָּים אשר צוית את עבדך משה. ח זכר נא את הדבר אשר צוית את עבדך משה לאמר אם תעברו ואּזר אתכם בַויים 9ול האםָ-ב שובו אמ לעי ול שב למרו המצל ובתע י ול ַ הבְיתש ם אמ ֵשה געם-הב יו למכבם נ לבדחה ים ַעדּ-ל צע י הע ָב מע יה ם ובאש ּל ָע צל תש ם המָב ם ול אש בל אש צש ם אש ל-הע מב ּום אׁשש ר-בע חע לר הָי ל הבשם לש המי שב ם 10ועתה אלה עבדיך ועמך אשר ַאלת בכוחך הַדול ובידך החזּה יא נא יהוה ,תהיי נא אזנך ּשובה לתּילת עבדך ולתּילת עבדיך החּצים ליראה את שמך ;והצלח נא את עבדך היום הזה ,ותן לו חסד לּני האיש הזה ,כי אני הייתי משּה למלך. פרק 2 1ויהי בחודש ניסן בשנת העשרים לארתחשסתא המלך והיין לּניו ואשא את היין ואנתה אותו למלך ולא הייתי עצוב לּניו לּניו לּני כן. 2ויאמר אלי המלך למה ּניך עצובות ואינך חולה אין זה אלא עצב לב וּחדתי מאוד ׁצומים ִ,ה י הב ַה יר ּל בב רות אׁבב התי שב ממ ברה ול שע ַ מבריהב יה ׁאכבלו ָב אמ ש. ַ עוי באמש ר אש לּהע מש לשך ,יל חה י הע מש לשך לל עולבם ,מע ָו עַ ל בא יה הל ישה ָל נה י ַ ה ד עוי באמש ר אמ לעי הע מש לשך מע ה ָע בּש ועאש לת עֵָמל אש לּאֹלהמ י הע ָב מע יה ם׃ ה ואמר אל המלך אם-על-המלך ָוב ואם-מצא עבדך חן בעיניך ושלחני אל-יהודה אל-עיר ּבר אבותי ואבנה אותה. ו ויאמר אלי המלך והמלכה יושבת על ידו עד מתי תמשיך מסעך ומתי תשוב וירצה המלך לשלחני ואּבע לו עת ז עוי באמע ר אש לּהע מש לשך ,אׁשש ר ַעלּהע מש לשך ימשוב ול נה ָב נוּלה י המ לת ערָה ים אש לּהע ָל חב הדים ַעלּ מַבש רּהע ָבהב ר עו עיַׁבע לרנה י ַעדּב בא אש לּיל הודב ה. ח ול הא לת ברת אש ל-אע סף שב ממ ר עיַער הע מש לשך ועיה ָמ ן לה י ַבצה ים לל ְַׁות ּב רות לל שע ַער הע ָע יה ת אׁשש ר לל בע יה ת ולל חומע ת הב ַה יר ולל בע יה ת אׁשש ר ׁאב בא שב מש ך ועיה לתנעָמ ן לה י ִה יּיבד אֹלהע י הע ֹובב ה בַלעי׃ תּדבב מריּהע מש לשך ול הע מש לשך שב מריּצב בב א ול ּ לבר השים ַה המי׃ ָ עו ׁאב בא אש לּהע ָל חב הדים אש תּעברּהע ָבהב ר ובאש תש ת לבהש ם אש ל 10עוי לעשמב ע סע נל בע לל ָ הע חורונה י ול ָובה יבה הע ַׁבב ד הע ַׁמונה י עו עיַׁצמ ר אמ ֵשה למאב ד ִה י ָב א האיש לל דע מרש לעֹב בב ה לל במ יּיה לְ בראמ ל׃ יא ואבוא ירושלים ואשהה שם שלושה ימים. לּאיש ,אׁשש ר נבתע ן אֹלהע י ָל לה ָה י עלְַׁות ָה ירושב לבם ;ול ל בא הב יבה ַה המי ִ,ל לבלּהע ָל הה יבה יב עואׁנה י ּב מב ה בלילה ,אני ואנשים מעָים ַה המי ,ול ל בא הה גה יד אש ה אׁשש ר ברכל בה י בַלשיהב . 13ואצא בלילה דרך שער הַיא ,ולּני באר התנין ,ואל שער האשּות ,ואראה את חומות ירושלים אשר נתזו ,ואת שעריה אכלו באש. 14ואעבור אל שער המעין ואל בריכת המלך ולא היה מּום לחיה אשר תחתיי לעבור. 15ובאש ַֹלשה בלילה ,אש ל-הע ָעחע ל ,ובאש לראש ה אש ת-הע חומב ה ,ובאש לסָש ה ,ובאש ָב א ָע ָע ַער הע גה יא ,ובאש לשב׃ ָז ולא ידעו השרצים אהיה הלכתי ומה עשיתי ולא הַידתי עד אז ליהודים ולכהנים ולאדירים ולשרצים ולשאר עשי המלאכה. יז עואׁמע ר אמ לשיהם ,אע ָש ם בר האים אש ת הע ָב ברה אׁשש ר אע נו ָב ה ,אׁשש ר יל רושב לעיה ם שש ח בׁרבב ה ול שע ַ מׁריהב שב לרבו ָב אמ ש .לל כו ול נעבל נו אש ת-חומע ת יל רושב לעיה ם ול ל בא- הה הל ישה עוד חש לרָבה. באמרו נעּל מו נה בל נבה עו עיחׁזו יבדמ יהש ם לעמע ְַׁש ה הע ֹובב ה הע ֶשה׃ ת-דבב הרים הע מש לשך אׁשש ר הָבש ר אמ לעי עוי ל 18עואַׁה יד לבהש ם אש ת-יעד-אֹלהע י אׁשש ר הב יבה ָוב בַלעי ול אש ל עוְים הע מע מב לרדו ָע מש לשך באמרו מע ה-הע ָב בב ר הע ֶשה אׁשש ר אע ָש ם ה ערָה י ועיה לל ַּׁו בַלמינו עוי ל 19עוי לעשמע ע סע נל בע לל ָ הע חורונה י ול ָובה יבה הע ַׁבב ד הע ַׁמונה י ול ַששש ם הע ל 20ובאש נל הָי אש תּהב ם ובאב מש ר לבהש ם אֹלהמ י הע ָב מע יה ם הוא יעצל לה יחע ָבנו ול ענַׁבב דב יו נה וומו נה בל נו ול בלכשם אמ ין חש לל ּ ול צע בָָ ול זהכל רון ָה יּיל רושב לבם׃ פרק 3 עד-מַעָב ל חנענל אמ ל׃ עד-מַעָב ל ממ אב ה ּה לדשו אב תו ַ ל 1עויבּב ם אש לל י העשיב הע ִב המ ן הע גבדול ול אש חב יו הע ִב המ נה ים עויעבל נו אש ת-שע ַער הע ָב אמ ן עויעּל לָשו עו עיַ הׁמידו ָע לל תב תב יו ול ַ ל 2ועל ידו בנו אנשי יריחו ועל ידם בנה זכר בן אמרי. ַ ואת שער הדַים בנו בני חסנא ,והם הניחו את ּורותיו ,והּימו את דלתותיו ,את מנעוליו ואת בריחיו. ד ועל ידם החזיּ מרמות בן אוריה בן ּוץ ועל ידם החזיּ משלם בן ברכיה בן משבזאל ועל ידם החזיּ צדוּ בן בענה