Issuu

‫מלכים א'‬ ‫פרק ‪1‬‬ ‫‪1‬והמלך דוד זקן ומגיע בימים ויכסוהו בבגדים ולא יברך‪.‬‬ ‫דאמרו לו ֶַבַ דל יו יַ בל קמ ש לַ אֶ ַד נמי הֶ מְ לְך בַ ׁוללה וַ ֶׁ ַאמד ד לנ ְַ ִמי הֶ מְ לְך וַ נׁ ַטבמ ק או וַ נׁ ַשֵמב בַ חנ יקְ ך לַ מֶ ֶַן יַ חֶ ממ ם אאדד ִנ י הֶ מְ לְך‬ ‫‪ֶ 2‬וי ַ‬ ‫ג וֶינ חֶ ְַ ּו ִֶַ לארה ֶיָלה בַ כלל‪-‬חאבול ינ ְַ לראמ ל ֶוי ֶַמָל א אְ ׁ‪ -‬אאבנ ישֶ ג הֶ ּוִ נֶמיׁ ֶוילבנ יאל ה אְ ל‪-‬הֶ מְ לְך׃‬ ‫‪4‬והִערה יְה מאוד ‪,‬וׁחבק אׁ המלך ‪,‬וּׁרׁ אוׁו ;והמלך לא ידעה‪.‬‬ ‫ה וֶיַ גֶאמ ל אאדוִנ ילהו בְ ן חֶ ִנ ׁ למאמד ר אאִנ י מל ְך ֶויֵֶמ ן לו מְ ְרכְב וַ ְ ַלר נשים וַ ח נאמ נשים נאיש לרָוׁ לַ לְִליו׃‬ ‫ו ולא‪-‬רע לו אביו מעולם לאמר למה עּיׁ כך וגם הוא היה איּ טוב מאוד ואמו ילדה אוׁו אחרי אבּלום‪.‬‬ ‫ז וֶיַ לוֶַף אְ ׁ־יואל ב בְ ן־ַָ רוילה וַ אְ ׁ־אאבנ יׁל ר הֶ ֵד המ ן ֶו ֶי אַזללו אֶ ח מארי אאדוִנ ילהו׃‬ ‫ח וָדוק הכהן ובִיהו בן יהוידע וִׁן הִביא וּמעי ורעי והגיבורים אּר לדוד לא היו עם אדוִיהו‪.‬‬ ‫ומ מרא ֶַל־אְ בְ ן זוהְ לַ ָל אאשְ ר ֶַל־ַמין־רוגמל וֶינ קַ לרא ֶלֵלל־אְ חל יו בַ ִמי־הֶ מְ לְך ולַ כלל־ אאִ נלשי־יַ הודל ה ֶַבַ דמ י־הֶ מְ לְך׃‬ ‫ט ֶוי ֶַשחֶ ט אאדוִנ ילהו ָ דאן ובַ קל ר ַ‬ ‫‪10‬וַ ֶלָלׁל ן הֶ ָלבנ יא ולַ בְ ִַ ילה ולַ גנ בד נרים ולַ ַשְמד ה אל חנ יו ל דא קל לרא׃‬ ‫ם־שְמד ה למאמד ר הֶ ֹ דא של מֶ ַַ ָל ֵנ י־מל לֶך אאדוִנ ילהו בְ ן־חֶ ִנ ׁ ודל דויֶד אאדד ִמיִו ל דא־יודמ ֶַ׃‬ ‫יא ֶוי דאמְ ר ִלׁל ן אְ ל־בֶ ׁ־שְ בֶ ע אמ ַ‬ ‫‪12‬ועׁה לכה ִא אׁן לך עָה וׁיָיל אׁ ְִּך ואׁ ְִּ בִך ּלמה‪.‬‬ ‫‪13‬לך ובאׁ אל המלך דוד ואמרׁ אליו הלוא ִּבעׁ אדִי המלך לְּחׁך לאמר המלכה ּלמה בִך ימלוך אחרי והוא יּב על כסאי‬ ‫ולמה ימלוך אדוִיה‬ ‫יד הִה ‪,‬בעודך מדבר ּם עם המלך ‪,‬גם אִי אבוא אחריך ‪,‬ואקיים אׁ דבריך‪.‬‬ ‫‪15‬וׁבוא בׁ ּבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאוד ואביּג הּוִמיׁ מּרׁׁ אׁ המלך‬ ‫טז וּׁׁחווה בׁ ּבע וּׁׁחווה למלך ויאמר המלך מה חְָׁך‬ ‫‪17‬וׁאמר אליו אדִי ‪,‬אׁה ִּבעׁ ביהוה אלהיך לְּחׁך לאמר ‪ּ,‬למה בִך ימלוך אחרי והוא יּב על כסאי‪.‬‬ ‫‪18‬ועׁה הִה אדוִיה מלך ועׁה אדִי המלך לא ידעׁ זאׁ‬ ‫ומ לרא וָ דאן ל ֶלרב וֶינ קַ לרא לַ כלל‪-‬בַ ִמי‪-‬הֶ מְ לְך ולַ אאבנ יׁל ר הֶ ֵד המ ן ולַ יואל ב ְל ר‪-‬הֶ ָל בל א וַ ל ֶַשְמד ה ֶַבַ דְ ך ל דא‪-‬קל לרא׃‬ ‫‪ֶ 19‬וי ֶַשחֶ ט בל קל ר ַ‬ ‫‪20‬ואׁה אדִי המלך עיִי כל יּראל עליך למען ׁגיד להם מי יּב על כסא אדִי המלך אחריו‪.‬‬ ‫‪21‬אאִנ י יַ הנ י ֵנ י יַ שֶ ֵמב אאדד ִנ י הֶ מְ לְך ַנ ם־ אאבוׁל יו וַ ִנ חַ נשיב אאִנ י וַ של ְמד ה בַ ִנ י לַ ַאבד ַנ ים׃‬ ‫‪22‬והִה ‪,‬עודִה מדברׁ עם המלך ‪,‬וגם ִׁן הִביא בא‪.‬‬ ‫‪23‬וֶיד גַ דו אְ ל־הֶ מְ לְך למאמד ר הנ ָמׁ ִלׁל ן הֶ ָלבנ יא ֶו ליב דא לנ ְַ ִמי הֶ מְ לְך ֶויֶכַ חד הו לנ ְַ ִמי הֶ מְ לְך ו לְִליו אְ ל־אְ ְרץ׃‬ ‫‪ֶ 24‬וי דאמְ ר ִלׁל ן ‪,‬הֶ אאדד ִנ י הֶ מְ לְך ‪,‬הֶ אאמֶ ַרָל אאדוִנ ילהו ַמלוך אֶ ח מארי ‪,‬וַ הוא ימשב ֶַל‪ֵ-‬נ ַס נאי‪.‬‬ ‫‪25‬כי ירד היום ויּחט בקר ובהמוׁ מריאוׁ וָאן להרבה ויקרא לכל בִי המלך ולּרי הָבא ולאביׁר הכהן והִה אוכלים וּוׁים‬ ‫לְִיו ויאמרו יחי המלך אדוִיהו‬ ‫‪26‬ולי ‪,‬לי עבדך ‪,‬ולָדוק הכהן ‪,‬ולבִיה בן יהוידע ולּלמה ‪,‬עבדך ‪,‬לא קרא‪.‬‬ ‫‪,‬מי ימש בַ ֶַל־ֵנ ֵמ א אאדד ִנ י הֶ מְ לְך אֶ ח לאריו‪.‬‬ ‫‪27‬הֶ נמֶַל־אאדד ִנ י הֶ מְ לְך ַלְל ה הֶ ָל בל ר הֶ ְֶה ‪,‬וַ ל דא־הֶ ִנ ַידָל אוׁו לַ ֶַבַ דְ ך נ‬ ‫‪ֶ 28‬ו ֶיֶַן הֶ מְ לְך ָל ונ ד ֶוי דאמְ ר קַ לראו לנ י בֶ ׁ־שְ בֶ ע וֶָל ב דא אְ ל־ ְִָמי הֶ מְ לְך וֶֶָ ַאמד ד לנ ְַ ִמי הֶ מְ לְך‬ ‫‪29‬וֶינ ַשבֶ ע הֶ מְ לְך ֶוי דאמְ ר חֶ י יַ הולה אאשְ ר ָד ָמ ל אְ ׁ־ְִֶַ נשי נמֵלל־ָל לרה׃‬ ‫ל כאּר ִּבעׁי לך ביהוה אלהי יּראל לאמר אם ּלמה בִך ימלוך אחרי והוא יּב על כסאי ׁחׁיי אף כן אעּה היום הזה‬ ‫‪31‬וּׁׁחווה בׁ ּבע ְִיה ארָה וּׁׁחווה למלך וׁאמר יחי אדִי המלך דוד לעולם׃‬ ‫לב ֶוי דאמְ ר הֶ מְ לְך ָל ונ ד קַ לראו לנ י ָל דוק הֶ ֵד המ ן ולַ ִלׁל ן הֶ ָלבנ יא ולַ בְ ִַ ילה בְ ן יַ הוילדל ע ֶוילבד או לנ ְַ ִמי הֶ מְ לְך‬ ‫לג ויאמר אלהם המלך קחו עמכם אׁ עבדי אדִיכם ורכבו אׁ ּלמה בִי על ְרד ּלי והורידו אוׁו גיחון‬ ‫וׁקֶ עו בֶ שוְר וַ אל מֶ ַרְָ ם יַ נשיר הֶ מְ לְך של ְמד ה׃‬ ‫‪34‬וֶינ ַשחמ הו של ם ָל דוק הֶ ֵד המ ן וִלׁל ן הֶ ָלבנ יא לנ מְ לְך ֶַל‪-‬ינ ְַ לראמ ל ַ‬ ‫לה ועלו אחריו ויבוא ויּב על כסאי כי מלך הוא ׁחׁיי ואִי ּמׁיהו לִּיא על יּראל ועל יהודה‬ ‫‪ֶ 36‬ו ֶיֶַן בַ ִֶילהו בְ ן יַ הוילדל ע אְ ׁ־הֶ מְ לְך ֶוי דאמְ ר אל ממ ן יַ הולה אְֹהמ י אאדד ִנ י הֶ מְ לְך ֵמן י דאמְ ר׃‬ ‫לז כאּר היה יהוה עם אדִי המלך כן יהי עם ּלמה והגדל אׁ כסאו מכיסאו אדִי המלך דוד‬ ‫ׁ‪-‬שְמד ה ֶַל‪ֶַ ָ-‬רד הֶ מְ לְך ָל ונ ד ֶויֶבנ יאו אד ׁו הֶ ִנ יחון׃‬ ‫‪ֶ 38‬וי ֶלרד ָל דוק הֶ ֵד המ ן וִלׁל ן הֶ ָלבנ יא ובַ לִילה בְ ן יַ הוילדל ע והֶ כַ מר נׁי וַ הֶ ַָ ל נמׁי ֶוי ֶַרדו אְ ַ‬ ‫דאמרו ֵלל‪-‬הל ַלם יַ נשיר הֶ מְ לְך ַשְמד ה׃‬ ‫ׁ‪-‬שְמד ה ֶוי ֶַׁקַ עו בֶ שוְלר ֶוי ַ‬ ‫לט ֶויֵֶמ א ָל דוק הֶ ֵד המ ן אְ ׁ‪-‬קְ ְרן שְ מְ ן נמן‪-‬הֶ של כְן וֶינ ַמשֶ ח אְ ַ‬ ‫‪ֶ 40‬ו ֶיַאלו ֵלל‪-‬הל ַלם אֶ ח לאריו ‪ֶ ,‬ו ֶיחאְל הל ַלם בֶ חאְלנ ים וֶינ ְַ ַמחו נְ ַמחל ה גַ דד ללה וֶינ קַ ֶרע הל אל ְרץ נמקַ ְחל ם׃‬ ‫מא ֶוי ֶַשמֶ ע אאדוִנ ילהו וַ כלל‪-‬הֶ ֵל רד חנ ים אאשְ ר ַנ מו ֵֶאאשְ ר ֵללו אד כְל ֶוי ֶַשמֶ ע יואל ב אְ ׁ‪-‬קול הֶ שוַָ לרה ֶוי דאמְ ר מֶ ה ר דאּ הֶ ַנ יר הֶ ְֶה ר דאּ׃‬ ‫י‪-‬איש ִנ בד ל אֶ ָל ה ובַ ְל לרה טובל ה אֶ ָל ה׃‬ ‫עודִנ י בֶ ֶָ במ ר הוא הנ ָמה יוׁל ִלן בְ ן‪-‬אאבנ יׁל ר הֶ ֵד המ ן בל א ֶוי דאמְ ר אמ לליו אאדוִנ ילהו בל א ֵנ נ‬ ‫‪42‬וַ הוא ַ‬ ‫ׁ־שְמד ה׃‬ ‫‪ֶ 43‬ו ֶיֶַן יַ הוִלׁל ן ֶוי דאמְ ר אְ ל־אֶ דוִנ ילהו נא ַמלנ יך אאדד ִמיִו הֶ מְ לְך ָל ונ ד אְ ַ‬ ‫‪44‬וֶיַ שֶ לֶח ַנ מו הֶ מְ לְך אְ ׁ ָל דוק הֶ ֵד המ ן וַ אְ ׁ ִלׁל ן הֶ ָלבנ יא וַ אְ ׁ בְ ן יַ הוילדל ע וַ אְ ׁ הֶ ֵַ מר נׁי וַ אְ ׁ הֶ ַָ ל נמׁי ֶוי ֶַרֵַ בו אוׁו ֶַל ָ ֶַרד הֶ מְ לְך‪.‬‬ ‫‪45‬וֶינ ַמשֶ חמ הו ָל דוק הֶ ֵד המ ן וִלׁל ן הֶ ָלבנ יא לַ מְ לְך בֶ ִנ יחון ֶו ֶיַאלו נמשל ם ְל ַמחנ ים וֶֶָ ַאדֶ ע הל ַנ יר זְה הֶ ֵל ל אאשְ ר של מֶ ַַ ְָ ם׃‬ ‫‪46‬וגם ּלמה יוּב על כסא הממלכה‪.‬‬