Skip to main content

Hebrew - The Accountability of the Watchman

Page 1

‫השומר‬ ‫יחזקאל ג'‪17-21:‬‬ ‫‪.‬יז בן אדם‪ ,‬שמתיך לשומר לבית ישראל; ושמע דבר מפי והזהרתם ממני‬ ‫כי אמרתי לרשע מות תמות ולא הזהרתהו ולא תדבר להזהיר את הרשע מדרכו הרעה להציל את נפשו ‪18‬‬ ‫‪.‬הוא הרשע ימות בעונו ודמו אדרוש מידך‬ ‫ומדָ ָרך הל לרשל ע‪ ,‬בֶ ָעולנו ילמות; וֶ אפ ָל ה הפ ִצ יללה אָ ת‪-‬נפפֶ שָ ך ‪19‬‬ ‫‪.‬וֶ צאם‪-‬הוזֶהפ ֶרָל אָ ת‪-‬הל לרשל ע‪ ,‬וֶ ל לא‪-‬של ב מר לרשל עו צ‬ ‫וֶ כצ י יֶ שוב צפ צדיק צמִפ ֶדקל תו וֶ עלָל ה לעוָל וֶ של מפ צָי לצ פֶ נליו צמכֶ שול וֶ מל ת ילמות ירשו ל לא הפ זֶהָ ֶרָל נו בפ חָטל או ילמות ‪20‬‬ ‫וֶ צפ ֶדקל תו אָשָ ר עלָל ה ל לא צָ ֶזָלר וֶ דל מו אָ ֶדרל ש מר ידָ ך׃‬ ‫‪.‬אך אם‪-‬הזהרת את‪-‬הצדיק פן‪-‬יחטא הצדיק ולא‪-‬חטא וחי יחיה כי‪-‬הוזהר וגם‪-‬אתה הצלת את‪-‬נפשך ‪21‬‬

‫יחזקאל לג‪1-33:‬‬ ‫ויהי דבר יהוה אלי לאמר ‪1‬‬ ‫ב בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אלהם כי אביא חרב על הארץ וייקח עם הארץ איש מגבולו ויתנהו‬ ‫צפיר לו‬ ‫;ג צאם‪-‬י לררא אָ ת‪-‬חָ ָרב בל א עפל‪-‬הל אל ָרץ‪ ,‬וֶ תל קפ ע בפ ֹופלר וֶ הר זֶהצ יר אָ ת‪-‬הל עלם‬ ‫וֶ כלל ֶשמפ ע אָ ת‪-‬קול הפ ֹופָר וֶ ל לא‪-‬הצ זהצ יר צאם‪-‬ב לא הפ חָ ָרב וֶ קפ ר חחהו וֶ הל ילה ֶדמו בֶ ר לאשו׃ ‪4‬‬ ‫‪.‬ה שמע קול שופר ולא הזהיר דמו עליו יהיה והזהיר יציל את נפשו‬ ‫לא‪-‬תקפ ע בפ ֹופָר וֶ ל לא‪-‬הוזֶרו הל עלם וֶ הל ב לא הפ חָ ָרב וֶ קפ חפ ת ָנפָש צמבר ינלם נֶ קפ ח בֶ ָעולנו‬ ‫ם‪-‬רא הפ ֹל ֶָר אָ ת‪-‬חָ ָרב בל א וֶ ל ֶ‬ ‫ו וֶ צא ל‬ ‫וֶ דל מל יו אָ ֶדרל ש מר יד הפ ֹל ֶָר׃‬ ‫‪.‬ואתה בן אדם שמתיך שומר לבית ישראל ושמעת את הדבר מפי והזהרתם ממני ‪7‬‬ ‫;ח כי‪-‬אמר לרשע‪ ,‬רשע‪ ,‬מות תמות; אם‪-‬לא‪-‬תדבר להזהיר את‪-‬הרשע מדרכו‪ ,‬הרשע ההוא ימות בעוונו‬ ‫‪.‬ואת‪-‬דמו אדרוש מידך‬ ‫‪.‬אך אם‪-‬הזהרת את‪-‬הרשע מדרכו לשוב ממנה‪ ,‬אם‪-‬לא‪-‬ישוב מדרכו‪ ,‬ימות בעוונו‪ ,‬ואתה הצלת את‪-‬נפשך ‪9‬‬ ‫‪1‬‬


‫לכן אתה בן אדם דבר אל בית ישראל כה אתם אמרים לאמר אם פשעינו וחטאתנו עלינו ונתמעט בהם ‪10‬‬ ‫איך נחיה‬ ‫יא אמר אלהם חי אני נאם אדני יהוה אם לא חפצתי במות רשע כי אם ישוב רשע מדרכו וחי שובו שובו‬ ‫מדרכיכם הרעים כי למה תמותו בית ישראל‬ ‫לכן אתה בן אדם אמר לבני עמך צדקת צדיק לא תציל אותו ביום פשעו ורשע רשע לא ייפול בו ביום ‪12‬‬ ‫‪.‬שובו מרשעתו ולא יוכל הצדיק לחיות בצדקתו ביום חטאתו‬ ‫כי אמרתי לצדיק כי יחיה אם בצדקתו יבטח ועוון יעשו לא יזכרו כל צדקותיו כי בעונו אשר עשה ימות ‪13‬‬ ‫‪.‬בעדו‬ ‫ל‪-‬רשל ע מות ָל מות צאם‪-‬שוב מר חפ טל אתו וֶ עלָל ה חָקל ר וֶ צָ דָ ק׃‬ ‫יד וֶ כפֹות אָ ת‪-‬אָשָ ר אָ ל‬ ‫‪.‬אם רשע ישיב את המשכון‪ ,‬את אשר גזל ישיב‪ ,‬בחקיקת החיים הלך ולא עון עון; חיה יחיה‪ ,‬לא ימות ‪15‬‬ ‫‪.‬טז לא יזכרו לו כל חטאתו אשר חטא משפט וצדק עשה חיה יחיה‬ ‫‪.‬ובני עמך אמרו לא ישר דרך ה' והם לא ישר דרכם ‪17‬‬ ‫‪.‬כי‪-‬ישוב צדיק מצדקתו ועשה עוולה וימות בתוכו ‪18‬‬ ‫וֶ צאם של ב לרשל ע מר לרעלתו וֶ עלָל ה חָקצ י וֶ צָ דָ ק וֶ חצ י בל עָדל ם׃ ‪19‬‬ ‫וֶ אפ ָ​ָ ם אל ֶמ צרים ל לא ילשל ר דָ ָרך יֶ הולה בר ית יצ ֶָ לראר ל אָ ֶשֶון אָ ֶתכָם צאיש ָפדפ ֶרכליו׃ ‪20‬‬ ‫ופיֶ הצ י בֶ של נלה ֶשנפת ע ֶָ​ָ צרים לפלֶ לותר נו בֶ ע צָ​ָ צרי הפ חל צשי הפ חל צשי בל רל חפ בל חל ש בל רל חפ בל א אר לפי הפ לֶלרט מר י יֶ רושל ללם לראמל ר ‪21‬‬ ‫הל עצ יר נצ כֶ ֶלה׃‬ ‫ויד יהוה הייתה עלי בערב בטרם בוא הפליטה ותפתח את פי עד בואו אלי בבקר ופתח פי ולא הייתי ‪22‬‬ ‫‪.‬עוד אלם‬ ‫ופיֶ הצ י ֶדבפ ר יֶ הולה אר לפי לראמל ר ‪23‬‬ ‫בן אדם‪ ,‬יושבי שממות ארץ ישראל אמרו לאמר‪ ,‬אברהם אחד היה וירש את הארץ ואנחנו רבים‪ ,‬לנו ‪24‬‬ ‫‪.‬נתנה הארץ לנחלה‬ ‫לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה עם הדם תאכלו ואל‪-‬אליליכם נשאתם עיניכם ודם שפכו ותירשו ‪25‬‬ ‫את הארץ‬ ‫?אתם עומדים על חרבכם‪ ,‬תועבה תעשו‪ ,‬ואיש אשת רעהו תטמאו; והארץ תירשו ‪26‬‬ ‫כה אמרת אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני כי אם אשר בשממה יפלו בחרב ואשר בשדה אתן לבהמה ‪27‬‬ ‫לאכל ואשר במבצרים ובמערות ימותו בדבר‬ ‫‪.‬כי אשים את הארץ שממה מאוד‪ ,‬ושובל תפארת עזה; והרי ישראל יהיו שממים‪ ,‬ואין עובר ‪28‬‬ ‫‪.‬וידעו כי אני יהוה‪ ,‬כאשר אשים את הארץ שממה עדינה‪ ,‬על כל תועבותיהם אשר עשו ‪29‬‬ ‫וגם אתה בן אדם בני עמך עוד מדברים עליך על החומות ובפתחי הבתים ודברים איש אל רעהו איש ‪30‬‬ ‫אל אחיו לאמר ל לא נצ ֶשמפ ע מפ ה הפ דל בל ר הפ ֹ לאחפ מר אר ת יֶ הולה׃‬ ‫פוֹלבל או אר לָיך ֶָ ב לא עלם פוֹ ֶרשבו לֶ לפנָיך ֶָ ע צפִי פוֹ ֶפשבו ֶדבל ָריך וֶ ל לא ע צָ​ָים ָצ י בֶ פצ יהָ ם חפ ֶָ ה פרבל ה וֶ לצ בל ם הולרך אפ חָדפ ת ‪31‬‬ ‫חפ ֶדולתל ם׃‬ ‫‪.‬והנה אתה להם כשיר נעים מאוד‪ ,‬קול נעים ומנגן היטב‪ :‬כי שמעו דבריך ולא עשו ‪32‬‬ ‫וכאשר יבוא הדבר הנה יבוא וידעו כי נביא היה בתוכם ‪33‬‬

‫תפקידו של השומר‬ ‫מוצב על חומה‪ :‬כמו שומר עתיק על מגדל תצפית שמבחין באויב ותוקע בחצוצרה‪ ,‬יחזקאל נקרא לראות‬ ‫‪.‬סכנה רוחנית ולהשמיע את האזעקה‬ ‫‪.‬מסירת האזהרה‪ :‬הוא היה צריך לומר לרשעים לשוב מדרכיהם החטאים‬

‫‪2‬‬


‫עקרון האחריותיות‬ ‫‪.‬אם השומר מזהיר‪ :‬אם יחזקאל נתן את האזהרה והעם סירב להקשיב‪ ,‬העם היה אחראי להשמדתו‬ ‫אם השומר נכשל‪ :‬אם יחזקאל לא הצליח להשמיע את האזעקה‪ ,‬אלוהים החזיק את יחזקאל אחראי באופן‬ ‫‪.‬אישי על אובדן החיים‬

‫פירוט פסוק אחר פסוק של יחזקאל ל"ג‬ ‫חלק ‪ :1‬חובת השומר )פסוקים ‪(1-9‬‬ ‫‪.‬קטע זה משתמש בדימויים עזים של שומר צבאי כדי להגדיר את אחריותו הרוחנית של יחזקאל‬ ‫‪,‬פסוקים ‪ :3–1‬התרחיש‪ .‬אלוהים מתאר נוהג עתיק סטנדרטי‪ :‬כאשר עיר נמצאת תחת איום פלישה‬ ‫האזרחים בוחרים אדם שיעמוד על החומה‪ .‬תפקידו היחיד הוא לחפש את החרב )האויב( ולתקוע בחצוצרה‬ ‫‪.‬כדי להזהיר את העם‬ ‫פסוקים ‪ :4-5‬אחריות העם‪ .‬אם נשמעת החצוצרה ומישהו מתעלם ממנה‪ ,‬מותו הוא באשמתו‪ .‬הם שמעו את‬ ‫‪.‬האזהרה ובחרו לא לפעול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אלו שמקפידים על אזהרה מצילים את חייהם‬ ‫פסוק ‪ :6‬כישלון השומר‪ .‬אם השומר רואה את האויב מגיע אך אינו תוקע בחצוצרה ‪ ,‬האזרחים עדיין‬ ‫‪.‬נלקחים בגלל חטאיהם‪ ,‬אך אלוהים רואה את השומר אחראי על דמם‬ ‫פסוקים ‪ :9–7‬היישום הרוחני‪ .‬אלוהים ממנה במפורש את יחזקאל כשומר לבית ישראל ‪ .‬יחזקאל חייב‬ ‫לשמוע את דבר אלוהים מפי אלוהים ולהזהיר את העם‪ .‬אם אלוהים מכריז על משפט הרשעים ויחזקאל‬ ‫שותק‪ ,‬הרשע ימות‪ ,‬אך יחזקאל יימצא אשם‪ .‬אם יחזקאל אכן מזהיר אותם והם מתעלמים מכך‪ ,‬יחזקאל‬ ‫‪.‬זוכה מכל אשמה‬ ‫חלק ‪ :2‬אחריות אישית וחסד )פסוקים ‪(10-20‬‬ ‫‪.‬חלק זה עוסק בייאושם של בני ישראל הגולים ומתאר את רצונו האמיתי של אלוהים כלפי האנושות‬ ‫פסוק ‪ :10‬ייאוש העם‪ .‬הגולים חשים כבדי משקל מחטאיהם‪ ,‬ושואלים‪" :‬כיצד נחיה אם כן?" הם מאמינים‬ ‫‪.‬שמשפטם חקוק באבן ואין להם מנוס‬ ‫פסוק ‪ :11‬לב אלוהים‪ .‬זהו אחד הפסוקים המפורסמים ביותר ביחזקאל‪ .‬אלוהים מכריז‪" :‬לא חפצתי במות‬ ‫רשע‪ ,‬כי אם ישוב רשע מדרכו וחי " ‪ .‬הוא מפציר תחינה נלהבת‪" :‬שובו‪ ,‬שובו מדרכיכם הרעות‪ ,‬כי למה‬ ‫"?תמותו בית ישראל‬ ‫‪.‬פסוקים ‪ :16–12‬הדינמיקה של הצדק‪ .‬אלוהים מסביר שמעשי העבר אינם מבטיחים מעמד עתידי‬ ‫‪.‬אם אדם צדיק היסטורית בוטח במעשיו הטובים בעבר ויפנה לחטוא‪ ,‬צדקתו בעבר לא תציל אותו‬ ‫אם אדם רשע מבחינה היסטורית מתחרט‪ ,‬מחזיר רכוש גנוב והולך בצווים של אלוהים‪ ,‬חטאי העבר‬ ‫‪.‬נשכחים‪ .‬הוא בוודאי יחיה‬ ‫פסוקים ‪ :20–17‬צדקת האל‪ .‬בני ישראל מתלוננים ש"דרך ה' אינה ישרה " ‪ :‬אלוהים משיב שדרכיו הן‬ ‫שאינן עוולות‪ .‬הוא חוזר ומדגיש שהוא ישפוט כל אדם לפי התנהגותו‪ ,‬תוך הדגשת אחריות אישית על פני‬ ‫‪.‬אשמה תאגידית‬ ‫‪3‬‬


‫חלק ‪ :3‬נפילת ירושלים אושרה )פסוקים ‪(21-22‬‬ ‫‪.‬קטע קצר זה מסמן נקודת מפנה עצומה בשירותו של יחזקאל‬ ‫‪:‬פסוק ‪ :21‬החדשות מגיעות‪ .‬בשנה ה‪ 12-‬לגלות‪ ,‬מגיע ניצול מירושלים ומביא את החדשות הטרגיות‬ ‫‪.‬העיר הוכתה " ‪ .‬זה מתקיים כל מה שיחזקאל ניבא במשך שנים"‬ ‫פסוק ‪ :22‬פיו של יחזקאל נפתח‪ .‬בערב שלפני שהניצול הגיע‪ ,‬יד אלוהים הייתה על יחזקאל ופתחה את‬ ‫פיו‪ .‬עד לנקודה זו‪ ,‬יחזקאל היה " אילם " באופן על‪-‬טבעי‪ ,‬ויכול היה לדבר רק כאשר אלוהים נתן לו‬ ‫‪.‬נבואה ישירה )יחזקאל ג'‪ .(26-27 :‬מרגע זה ואילך‪ ,‬דיבורו שוחזר במלואו‬ ‫חלק ‪ :4‬משפט על אלו שנותרו בארץ )פסוקים ‪(23-29‬‬ ‫‪.‬אלוהים מתייחס לאשליות של היהודים שהצליחו להישאר בארץ ישראל החרבה‬ ‫פסוקים ‪ :26–24‬יהירותם של השאריות‪ .‬האנשים שנותרו בחורבות טוענים לבעלות על הארץ‪ .‬הם טוענים‬ ‫שאם אברהם היה רק אדם אחד וירש את הארץ‪ ,‬להם ‪ -‬כמו לאנשים רבים ‪ -‬יש זכות גדולה אף יותר‬ ‫עליה‪ .‬אלוהים משיב בכך שהוא מצביע על חטאיהם המתמשכים‪ :‬אכילת בשר עם דם‪ ,‬עבודת אלילים‬ ‫"?ושפיכת דם‪ .‬הוא שואל‪" ,‬האם תירשו את הארץ‬ ‫פסוקים ‪ :29–27‬שממה מוחלטת‪ .‬אלוהים מבטיח שאלו המסתתרים בחורבות‪ ,‬במערות ובשדות פתוחים‬ ‫‪.‬ימותו בחרב‪ ,‬בחיות פרא ובמגפות‪ .‬הארץ תהפוך לשממה מוחלטת כדי לשבור את גאוותם‬ ‫חלק ‪ :5‬הסכנה של הקשבה שטחית )פסוקים ‪(30-33‬‬ ‫‪.‬הפרק מסתיים באזהרה ליחזקאל בנוגע למוניטין הפופולרי שלו בקרב הגולים‬ ‫פסוקים ‪ :32–30‬בידור לעומת ציות‪ .‬אלוהים מזהיר את יחזקאל שהעם ידבר עליו מאחורי גבו ומזמין זה‬ ‫את זה "לכו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת ה'"‪ .‬עם זאת‪ ,‬הם מתייחסים ליחזקאל כאל זמר שירי אהבה‬ ‫‪.‬בעל קול יפה ‪ .‬הם אוהבים להקשיב לדבריו כבידור‪ ,‬אך אין להם שום כוונה ליישם אותם כי ליבם חמדן‬ ‫‪,‬פסוק ‪ :33‬ההוכחה האולטימטיבית‪ .‬אלוהים מסיק שכאשר כל מה שחזה יחזקאל יתגשם סוף סוף‬ ‫‪".‬המאזינים השטחיים הללו יבינו מאוחר מדי ש"נביא היה ביניהם‬

‫יישום הברית החדשה של מושג השומר‬ ‫הברית החדשה מעבירה את תפקיד השומר מנביא יחיד מהתנ"ך לכמרים נוצרים‪ ,‬מנהיגי כנסיות ומאמינים‬ ‫‪.‬החולקים את הבשורה‬ ‫אחריות משרדית )כמרים ומנהיגים( ‪1.‬‬ ‫בברית החדשה‪ ,‬מנהיגי הכנסייה מתוארים כשומרים רוחניים אשר חייבים לתת דין וחשבון לאלוהים על‬ ‫‪.‬הנשמות שתחת טיפולם‬ ‫עברים י"ג ‪" :17‬צייתו לשליטים שלכם והכנעו‪ ,‬כי שומרים הם על נפשותיכם כנושאיכם לתת דין‬ ‫"‪...‬וחשבון‬ ‫יישום‪ :‬על כמרים מוטלת חובה מוחלטת להטיף את האמת המלאה ‪ -‬כולל אזהרות מפני חטא ודין ‪ -‬ולא רק‬ ‫‪.‬מסרים נעימים‪ ,‬המשקפים את האחריות של יחזקאל‬ ‫‪4‬‬


‫הגנת "ידיים נקיות" של פול ‪2.‬‬ ‫השליח פאולוס השתמש במפורש בשפתו של יחזקאל כדי לתאר את עבודתו המיסיונרית‪ .‬כאשר נפרד‬ ‫‪:‬מזקני אפסוס‪ ,‬הוא הצהיר‬ ‫מעשי השליחים כ'‪" :26-27:‬לכן אני מעיד אתכם היום כי טהור אני מדם כל האדם כי לא נרתעתי לבשר‬ ‫"‪.‬לכם את כל עצת אלוהים‬ ‫יישום‪ :‬פאולוס ידע שמכיוון שהטיף בנאמנות את הבשורה והזהיר את כל מי שפגש‪ ,‬הוא הצליח "להציל‬ ‫‪'.‬את נפשו" בסגנון יחזקאל ל"ג‪:‬ט‬ ‫הקריאה לערנות רוחנית )כל המאמינים( ‪3.‬‬ ‫המשמשת לעתים קרובות ‪" ( gregoreo ),‬המילה היוונית המתורגמת לעתים קרובות כ"הישארו ערניים‬ ‫‪.‬את ישוע והשליחים‪ ,‬ומרחיבה את חשיבת השומר לכל הנוצרים‬ ‫" ‪ .‬מרקוס י"ג‪) 37:‬ציווי ישוע(‪ " :‬והדבר שאני אומר לכם‪ ,‬אני אומר לכולכם‪ :‬ערו‬ ‫"‪.‬פטרוס א' ה'‪" :8:‬היו פיכחים‪ ,‬היו ערניים ‪ ,‬כי ריבכם השטן מתהלך כאריה שואג ומחפש את מי לטרוף‬ ‫ יישום‪ :‬מאמיני הברית החדשה נקראים להיות שומרים על חייהם‪ ,‬על משפחותיהם ועל קהילותיהם‬‫‪.‬להישאר ערניים להטעיה רוחנית ולביאתו השנייה של ישו‬

‫‪5‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Hebrew - The Accountability of the Watchman by Filipino Tracts and Literature Society Inc. - Issuu