פרק1 1ספר שני של הנביא אסדראס בן סריע בן עזריה בן הלכיאס בן סדמיאס בן צדוק בן אחיטוב. 2בן אחיאס בן פיניאס בן חלי בן אמריאס בן עזעי בן מרימות בן ארנה בן אוזיאס בן בורית בן אביסי ,בן פיניאס בן אלעזר, 3בן אהרן משבט לוי ;אשר היה שבוי בארץ המדיים ,במלכות ארתקסרקסס מלך הפרסים. 4ויבא אלי דבר ה 'לאמר: 5לך ,והראה את עמי את מעשי חטאיהם ואת בניהם את רשעתם אשר עשו עלי ;שיאמרו לילדי ילדיהם: 6כי גדלו בהם חטאי אבותיהם כי שכחו אותי והקריבו לאלהים זרים. 7האם לא אני הוציא אותם מארץ מצרים מבית עבדים ? עאבצ ל הנ כז ֲנ ימוננ י ,ובז זו אא תֲ-עצצ תי. 8סר אפוא את שערות ראשך והשליך עליהם כל רע כי לא שמעו לתורה שלי ,אבל הוא עם מורד. 9עד מתי אסבול אותם ,בהם עשיתי טוב כל כך? 10מלכים רבים השמדתי למענם ;פרעה עם עבדיו וכל כוחו הכיתי. 11את כל הגויים השמדתי לפניהם ובמזרח פיזרתי את אנשי שתי המחוזות טירוס וצידון והרגתי את כל אויביהם. 12דבר אתה אליהם לאמר כה אמר ה'. יג הובלתי אותך דרך הים ונתתי לך בראשית מעבר גדול ובטוח ;נתתי לך את משה למנהיג ואת אהרן לכהן. 14הדלקתי אתכם בעמוד אש ,ונפלאות גדולות עשיתי בקרבכם ;אך שכחת אותי ,נאום ה'. ֹ15כ ה אצ ממ ר ה 'אֹלקנ ים ,השליו היו לכם כאות ;נתתי לכם אוהלים לשמירה :אף על פי כן מלמלתם שם. 16ולא ניצחו בשמי על השמדת אויביכם ,אבל עד היום הזה אתם ממלמלים. 17היכן היתרונות שעשיתי עבורך ?כשהייתם רעבים וצמאים במדבר ,לא קראתם אלי 18לאמר למה הבאת אותנו אל המדבר הזה להרוג אותנו ?עדיף היה לנו לשרת את המצרים מאשר למות במדבר הזה. 19אז רחמתי על אבלותיכם ונתתי לכם את המן לאכול ;אז אכלתם לחם מלאכים. 20בהיותכם צמאים ,האם לא בקעתי את הסלע ,ומים יצאו לשביעותכם ?על החום כיסיתי אותך בעלים של העצים. 21חילקתי בכם ארץ פורה ,את הכנעני ואת הפרזים ואת הפלשתים גרשתי לפניכם :מה עוד אעשה לכם ?אמר ה'. 22כה אמר ה 'הכול יכול כשהייתם במדבר בנהר האמורי צמאים ומגדף את שמי. 23לא נתתי לכם אש על חילול השם ,אלא השלכתי עץ במים והמתיק את הנהר. 24מה אעשה לך יעקב ?אתה ,יהודה ,לא תשמע לי :אפנה אותי אל גוים אחרים ,ואל אלה אתן את שמי ,למען ישמרו את חוקתי. 25כיון שעזבתם אותי ,גם אני אעזוב אתכם ;כאשר תרצו שארחם עליכם ,לא ארחם עליכם. 26בכל אשר תקראו אלי לא אשמע אתכם כי טמאתם את ידיכם בדם ורגלכם מהירות להרוג. 27לא עזבת אותי כביכול כי אם את עצמך ,נאום ה'. 28כה אמר ה 'הכול יכול ,האם לא התפללתי אתכם כאב בניו כאם בנותיה ומינקת ילדיה. 29למען תהיו לי לעמי ואני אהיה לכם לאל ;שתהיו לי לבנים ואני אהיה לכם לאבא? 30אספתי אתכם כתרנגולת אוספת את תרנגולותיה תחת כנפיה ,אך עתה מה אעשה לכם ?אני אוציא אותך מהפנים שלי. 31כאשר תקריבו לי אשיב פניי מכם כי חגיכם חגיכם ,ראשיכם וברידות המילה שלכם עזבתי. 32שלחתי אליכם את עבדי הנביאים אשר לקחתם והרגתם וקרעתם את גופם לגזרים אשר את דמם אדרוש מידכם ,נאום ה'. ֹ33כ ה אצ ממ ר יז הוצה אֹלהנ ים ,שמ ָצ ם בְ יתא ך ,אא גז נרישְ ך ֹמרוחמ ֹמָצ פאה. 34ובניכם לא יפרו ;כי בזו את מצותי ועשו את הדבר הרע לפני. יתי 35בתיכם אתן לעם שיבוא ;אשר עוד לא שמע עלי יאמין בי ;אעשא ר ל כא הנ ג זמד נִי אְ ֶאה אעשא ר ל כא הנ ג זמד נִי אְ ֶאה וז אמ ף ֲמל ִנ י מיֲעּו אעשא ר צנ ונ נ אותצ ם. 36הם לא ראו נביאים ,ובכל זאת יזכירו את חטאיהם ויכירו בהם. 37אני לוקח לחזות בחסד העם הבא ,אשר ילדיהם שמחים בשמחה ,ואף על פי שלא ראו אותי בעיניים גופניות ,אך ברוחם מאמינים בדברי. 38ועתה אחי הנה איזו תהילה ;וראה את האנשים הבאים ממזרח: 39לו אתן למנהיגים ,אברהם ,יצחק ויעקב ,אוסיאס ,עמוס ,ומיכיא ,יואל ,עבדיאס ויונאס. 40נחום ואבקוק ,סופוניה ,אגאוס ,זכריה ומלאכי ,הנקרא גם מלאך ה'. פרק2 1כה אמר יהוה הוצאתי את העם הזה משעבוד ונתתי לו את מצוותי בעבדים הנביאים ;אעשא ר ל כא שצ זמעו ,עאבצ ל בצ זו אא תֲ-עצצ תי. 2האמא שילדה אותם אמרה להם :לכו דרככם ילדים ;כי אלמנה אני ועזובה. 3העליתי אותך בשמחה ;אבל בצער ובכבדות אבדתי אתכם :כי חטאתם לפני ה 'אלוקיכם ועשיתם את הרע לפניו. 4אבל מה אעשה לך עכשיו ?אלמנה ועזובת אני :לכו דרככם בני ,ובקשו רחמים מה'. 5באשר לי ,אבי ,אני קורא לך לעדות על אם הילדים האלה אשר לא תקיים את בריתי.
6למען תביא אותם לבלבול ואת אמם לשלל שלא יהיה מהם צאצאים. 7יתפזרו בגוים ,ימלו שמותיהם מן הארץ כי בזו את בריתי. עומורה; צ יתי ל זמסדום ולז ח אוי לך ,עשור ,המסתיר בך רשעים ז!רשצ ֲנ ים ,זצכז רו אא ת-אעשא ר ֲ-נצּ נ ט אשר אדמתו שוכבת בגבשי זפת ובערימות אפר ,כך גם אעשה לבלתי שומעי ,נאום ה 'אלקיך. 10כה אמר ה 'לאסדרס הגיד לעמי כי אתן להם את מלכות ירושלים אשר הייתי נותן לישראל. 11גם את כבודם אקח לי ואתן לאלה את סוכות הנצח אשר הכנתי להם. יב יהיה להם עץ חיים למשחת ריח מתוק ;לא יעבדו ולא ימאסו. יג לכו ותקבלו :התפללו אליכם ימים מעטים למען יקצרו :כבר ערוכה לכם המלכות :שימו לב. אתי ֹנ י חמ י ,נז אאם ה'. 14קח שמים וארץ לעדות ;ֹנ י נשבמ זר נִי אא ת הצ צרע וז אא ת המ ֹוב בז צר נ 15אמא ,חבק את-בניך ותעלה אותם בשמחה ,עשה רגליהם כעמוד כי בחרתי בך ,נאום ה'. 16ואת המתים אקים ממקומותיהם והוצאתי אותם מהקברות כי ידעתי את שמי בישראל. 17אל תירא ,אם הילדים ,כי בחרתי בך ,נאום ה'. 18לעזרתך אשלח את עבדי אסיי וג'רמי אשר קדשתי והכנתי לך בעצתם שנים עשר עצים עמוסי פירות שונים. 19וכמזרקות זרות חלב ודבש ושבעה הרים אדירים אשר צומחים עליהם שושנים וחבצלות אשר אמלא את בניך בשמחה. 20עשה זכות לאלמנה ,שפט ליתום ,תן לעני ,הגן על יתום ,הלבש ערומים. 21רפא את השבור והחלש ,אל תצחק אדם צולע לזלזל ,הגן על הפגוע ,והעיוור יבוא לעיני צלילותי. 22שמור את הזקנים והצעירים בין חומותיך. 23בכל אשר תמצא את המתים ,קח אותם וקבור אותם ,ואתן לך את המקום הראשון בתחייתי. 24הישארו עמי ותנוחו כי עוד תבוא שקט. 25תזינו את-בניך ,אחות טובה ;לייצב את רגליהם. 26באשר לעבדים אשר נתתי לך לא יאבד אחד מהם ;כי אדרוש אותם מקרבך. 27אל תתעייף כי בבוא יום הצרה והכבדות יבכו אחרים ויצטערו ,אבל אתה תהיה שמח ושפע. 28הגויים יקנאו בך ,אך לא יוכלו לעשות דבר נגדך ,נאום ה'. 29ידי יכסו אותך ,למען לא יראו בניך גיהנום. 30תשמחי ,אמא ,עם-בניך ;כי אצילך ,נאום ה'. 31זכור את-בניך הישנים כי אוציא אותם מצדי הארץ וארחם עליהם כי רחמן נאום ה 'אלוקים. 32חבק את בניך עד שאבוא וארחם עליהם כי בארותי נגמרו וחסדי לא יכשל. אותי ,ובז זו נמצז ומת יז הוצה. אתי עאלְיהא ם ,הְ זסלו נ 33אני אסדר קיבלתי את מצוות ה 'על ההר עורב שאלך אל ישראל ; עאבצ ל בצ נ 34ולפיכך אני אומר לכם ,הגויים ,השומעים והמבינים ,חפשו את רועהכם ,הוא ייתן לכם מנוחה לעולם ;כי קרוב הוא ,אשר יבוא בקצה העולם. 35היה מוכן לשכר המלכות ,כי אור נצח יאיר עליך לעד. 36ברח מצלו של העולם הזה ,קבל את שמחת תהילתך :אני מעיד על מושיעי בגלוי. 37הו ,קבלו את המתנה שניתנה לכם ,ושמחה ,הודו למי שהוביל אתכם אל המלכות השמימית. 38קום ועמוד ,הנה מספר החתומים בחג ה;' 39אשר הסתלקו מצלו של העולם ,וקיבלו בגדי ה'. 40קח את מספרך ,ציון ,וסגר את-הלבושים ממך ,אשר קיימו את תורת ה'. 41נתקיים מספר בניך אשר חפצת בהם :התחנן בכוח ה 'למען יתקדש עמך אשר נקראו מראשיתם. 42אני אסדר ראיתי על הר ציון עם גדול אשר לא יכולתי למנותו וכולם היללו את ה 'בשירים. 43ובתוכם היה בחור רם קומה גבוה מכל השאר ,ועל כל אחד מראשיהם נתן כתרים ויתעלה .מה שהתפעלתי ממנו מאוד. 44שאלתי את המלאך ואמרתי ,אדוני ,מה הם אלה? 45השיב ואמר לי אלה אשר פשטו את בגדי התמותה ולבשו את בני האלמוות והתוודו על שם אלוהים :עתה הם מוכתרים ומקבלים כפים. 46ואז אמרתי למלאך ,איזה צעיר הוא המכתיר אותם ונותן להם כפות ידיהם? 47הוא ענה ואמר לי ,זה בן האלוהים ,אשר התוודו עליו בעולם .ואז התחלתי לשבח מאוד את אלה שעמדו כל כך נוקשים על שם ה'. 48מוֹ כאמא ר אְ למי המ ָמ לז אצ ך לְך וז אצ ממ ר אא ת ֲ נמָי אְ יזאה ָצ בצ נרים וז אְ ת ֹצדול ננ פז לצאות יז הוצה אֹלהא יך זראתצ . פרק3 1בשנה השלושים לחורבן העיר הייתי בבבל ושכבתי נסער על משכבי ומחשבותי עלו על לבי. 2כי ראיתי את שממת ציון ואת הון יושבי בבל. 3ותרגש רוחי ,והתחלתי לדבר דברים מלאי פחד אל עליון ,ואמרתי: 4יהוה ,נושא השלטון ,דברת בראשית ,כאשר נטעת את הארץ ,ואת זה לבדך ,וציווית את העם.
5ונתת גוף לאדם בלא נפש ,אשר היה מעשה ידיך ,והפיח בו נשמת חיים ,והוא התקיים לפניך. 6והובלת אותו אל גן העדן אשר נטעה ימינך בטרם יצאה הארץ. 7ונתת לו לאהוב את דרכיך אשר עבר ,ומיד נתת בו ובתולדותיו את המוות אשר יצאו מהם גויים ,שבטים ,עמים ומלדות ,ממספרם. 8מו ְֹלאך ֹצלֲ-מם לז צפנאיך מו מֲֹעּא ה נז צפלנ ים לז צפנאיך ובז זו נמצז וצתא יך. 9ושוב במהלך הזמן הבאת את המבול על יושבי העולם והרסת אותם. 10ויהי בכל אחד מהם ,כי כמו המוות לאדם ,כך היה המבול לאלה. 11אף-על-פי-כן עזבת אחד מהם ,הוא נח עם ביתו ,אשר יצאו ממנו כל הצדיקים. 12ויהי כאשר התחילו להרבות היושבים על הארץ והולידו להם ילדים רבים והיו לעם גדול ,שוב התחילו להיות רשעים מהראשונים. 13עתה ,כאשר חיו כל כך רשעים לפניך ,בחרת בך איש מתוכם אשר שמו אברהם. 14אותו אהבת ורק לו הראית את רצונך. 15וכרת עמו ברית עולם והבטחת לו שלעולם לא תעזוב את זרעו. 16ונתת לו ליצחק וגם ליצחק נתת ליעקב ולעשו .אעשא ר אא ת מיֲעקכ ב בצ חנ יר אְ לאיך וז הנ זשִמ חז ִצ אא ת מי עֲּכו וז הצ יצה מיֲעקכ ב לז הצ מות מרב. 17ויהי בהוצאת זרעו ממצרים העליתם אל הר סיני. 18והשתחוה השמים קבעת את הארץ ,הרגשת את כל העולם ,ותרעיד את המעמקים והטרדת את בני העידן ההיא. 19וכבודך עבר בארבעה שערים של אש ורעידת אדמה ורוח וקור ;למען תיתן את התורה לזרעו של יעקב ,ואת החריצות לדור ישראל. 20ואף-על-פי-כן לא הוצאת מהם לב רשע למען תוליד בהם פרי. 21כי אדם הראשון נושא לב רשע עבר והוכר ;ויהיו כל הנולדים ממנו. 22כך נעשתה הלקות קבועה ;והדין( גם )בלב העם עם זדון השורש ;כדי שהטוב הסתלק ,והרע ישכון. 23וחלפו הימים וקצו השנים :אז הקמתך עבד בשם דוד. 24אשר צוית לבנות עיר לשמך ולהקריב לך בה קטורת ותמותה. 25כאשר נעשה זה שנים רבות ,עזבו אותך יושבי העיר. 26ועשה בכל דבר כמו שעשו אדם וכל דורותיו כי גם לב רשע היה להם. 27ומסרת את עירך בידי אויביך. 28האם טוב יותר מעשיהם היושבים בבבל ,ולפיכך ישלטו על ציון? 29כי כאשר באתי לשם וראיתי עוולות ללא מספר ,ראתה נפשי עושי רשעים רבים בשלושים הזה .אוזן ,כך שלבי כשל בי. 30כי ראיתי איך אתה נותן להם לחטוא וחסכת על רשעים והשמדת את עמך ושמרת את אויביך ולא סימנת זאת. 31איני זוכר איך אפשר להשאר דרך זו :האם הם מבבל טובים יותר מציון? 32או יש עוד עם שמכיר אותך מלבד ישראל ?או איזה דור כה האמין בבריתך כיעקב? 33ואף על פי כן לא נראה שכרו ולעמלם אין פרי כי הלכתי פה ושם בגוים ורואה שהם זורמים בעושר ולא חושבים על מצוותיך. 34שקול אפוא את רשעותנו כעת במאזן ,וגם את יושבי העולם שלהם ;וכן לא יימצא שמך במקום אלא בישראל. 35או מתי לא חטאו יושבי הארץ בעיניך ?או איזה אנשים שמרו כל כך את מצוותיך? 36תמצא כי ישראל בשם שמר את פקודיך ;אבל לא הגויים. פרק4 1וענה לי המלאך אשר נשלח אלי אשר שמו אוריאל. 2ויאמר הרחק לבבך בעולם הזה ואתה חושב להבין את דרך העליון? 3ואז אמרתי ,כן ,אדוני .מו מֲֹמן לנ י מוֹ כאמא ר ננ זשלמחז נִי לז המ זרא לז ך זשלשצ ה זד צרכנ ים ולז המ זּמכ ר לז צפנאיך זשלשצ ה נָ זמיות. 4אשר אם תוכל להכריז עלי ,אגלה לך גם את הדרך אשר תרצה לראות ,ואגלה לך מאין יבוא הלב הרשע. 5מואעממ זר נִי ,הודְ ר ,אעדכ ננ י .מוֹ כאמא ר אְ למי ,לְך לְך ,שקול לי את כובד האש או מדוד לי את פרץ הרוח ,או קרא לי שוב את היום שעבר. 6אז עניתי ואמרתי :מי יכול לעשות זאת ,כי תבקש ממני דברים כאלה? אשית המ ָמ ֲעלות ,או ֹמָצ ה זמֲנ ינות ֲמל-המ זרקנ י מֲ ,וז אְ ֶאה הְ ם 7מוֹ כאמא ר אְ למי נאם אא זשאמ ל אא זתכאם ממ ה גצדול נמ זשֹצנות בז תוך המ ֹצם ,וז כמָצ ה ממ ֲז יוננ ים בז ְר נ נמצז אות .גמן ֲאדא ן: 8אולי היית אומר לי ,מעולם לא ירדתי לעומק ,ועדיין לא לגיהנום ,ולא עליתי מעולם לגן עדן. 9אף על פי כן ,כעת שאלתי אותך רק על האש והרוח ועל היום שעברת בו ועל דברים שלא תוכל להיפרד מהם ,ובכל זאת אינך יכול לתת לי תשובה עליהם. 10ועוד אמר אלי את-דבריך והגדלים עמך אינך יכול לדעת; 11כיצד אמור כליך להיות מסוגל להבין את דרכו של העליון ,והעולם מושחת כעת כלפי חוץ כדי להבין את השחיתות הניכרת בעיני? 12ואז אמרתי לו מוטב שלא היינו כלל ,מאשר נחיה ברשע ,ונסבול ,ולא נדע למה.
13השיב לי ואמר ,הלכתי ליער למישור ,והעצים יעצו. 14ויאמר בוא נלך ונעשה מלחמה בים למען ירחק מלפנינו ונוצר לנו עוד יערות. 15גם שטפונות הים יעצו בדומה ואמרו בוא נעלה ונכניע את יערות המישור למען נעשה לנו גם שם ארץ אחרת. 16המחשבה על העצים הייתה לשווא ,כי באה האש וכילתה אותו. 17גם המחשבה על שטפונות הים עלתה בתוהו ,כי החול קם ועצר אותם. 18אם היית שופט עכשיו בין שני אלה ,את מי היית מתחיל להצדיק ?או את מי תגנה? 19עניתי ואמרתי ,אמנם מחשבה טיפשית היא שהמציאו שניהם ,כי האדמה נתונה ליער ,וגם לים יש מקומו לשאת שטפונותיו. 20וענה לי ואמר :משפט נכון נתת ,ולמה אינך שופט גם את עצמך? 21כי כמו שנתנתה האדמה לעצים והים לשטפונותיו ,כך לא יבינו היושבים על הארץ אלא את אשר על הארץ ,והיושב מעל השמים רק יבין את הדברים .שהם מעל גובה השמים. 22ועניתי ואמרתי נא ה 'תן לי בינה. 23כי לא היה דעתי להסתקרן מהגבוהים ,אלא לעוברים על פנינו מדי יום ,דהיינו ,על כן נמסר ישראל כחרמה לגויים ,ובשביל מה ניתן העם אשר אהבת .מעבר לגויים רשעים ,ומדוע חוק אבותינו נעלם ,והבריתות הכתובות לא באות לידי ביטוי, 24ואנו נפטרים מן העולם כחגבים ,וחיינו תדהמה ופחד ,ואין אנו ראויים לקבל רחמים. 25מה אם כן יעשה לשמו אשר אנו נקראים בו ?מהדברים האלה שאלתי. 26וענה לי ואמר :ככל שתחפש יותר תתפלא ;כי העולם ממהר לחלוף, 27ואינו יכול להבין את הדברים המובטחים לצדיקים לעתיד לבוא כי העולם הזה מלא עוונות וחולשות. 28אבל לגבי התי את אשר אתה שואל אותי ,אני אגיד לך ;ֹנ י הצ צרֲצה ננ ז מזרע ,וז חנ זרָו ל כא בצ א. 29אם לא יתהפך מה שנזרע ,ואם לא יעבור מקום זרעו הרע ,לא יכול לבוא נזרע טוב. אשית ,וז כמָצ ה רועות הצ יצה ֲמד המ ֶאה ?וז כמָצ ה יוצְ א עוד ֲמד יצבוא ְֲת המ ָצ נשין. ֹ30נ י ז מארע ז מארע צרע ננ ז מזרע בז לנ בו שא ל אצ דצ ם מְ ְר נ 31הרהר עכשיו בעצמך ,כמה פרי רשע גדול הביא גרגר זרע רע. 32וכאשר יכרתו האוזניים אשר אין מספר ,כמה רצפה ימלאו? 33ועניתי ואמרתי איך ומתי יתקיימו הדברים האלה ?מדוע שנותינו מעטות ורעות? 34וענה לי לאמר אל תמהר מעל עליון כי שווא שלך חפזון להיות מעליו כי הרבה מעלית. 35האם לא שאלו גם נפשות הצדיקים את הדברים האלה בחדריהם לאמר עד מתי אקווה לאופן הזה ?מתי בא פרי רצפת גמולנו? 36ועל הדברים האלה ענה להם אוריאל המלאך ויאמר גם כאשר יתמלא בכם מספר הזרעים כי הוא שקל את העולם במאזן. 37במדה מדד את הזמנים ;ובמספר מנה את הזמנים ;וז ל כא ינ ֶצז וז ל כא זמבמ חְ ש בצ הא ם ֲ,מד שא נִ זתקמ ְָ א המ נָָצ ה האמורה. 38אז עניתי ואמרתי ,ה 'השולט ,אפילו כולנו מלאי רחמים. 39ולמעננו אולי לא מתמלאות רצפות הצדיקים בגלל חטאי היושבים על הארץ. 40וענה לי ואמר לך לך אל אשה הרה ושאל ממנה כשתמלא תשעת חודשיה אם תשמור עוד רחמה את הלידה בתוכה. 41ואז אמרתי ,לא ,אדוני ,היא לא יכולה .מוֹ כאמא ר אְ למי ,בז קא בא ר חעדצ ְרי המ אנפאש ֹז בא טא ן נאָצ ה. 42כי כמו אשה יולדת ממהרת להימלט מצורך הלידה ,כן ממהרים המקומות האלה להושיע את הדברים הקודמים להם. 43מהתחלה ראה מה אתה חפץ לראות ,יראה לך. 44אז עניתי ואמרתי אם מצאתי חן בעיניך ואם אפשר ואם אהיה נאמן. 45הראה לי אם כן ,אם יבוא יותר מהעבר ,או יותר מהעבר. 46מה עבר אני יודע ,אבל מה שעתיד לבוא אני לא יודע. 47מוֹ כאמא ר אְ למי ֲצממ ד נמַמ ד המ יז נמיננ י וז אא פז רכ ש לצך המ נָָצ ה. 48עמדתי וראיתי והנה תנור בוער לוהט עובר על פני :ויהי כאשר כבתה הלהבה הסתכלתי והנה העשן נשאר דומם. 49אחרי זה עבר לפני ענן מימי וירד גשם רב בסערה ;וכשהגשם הסוער חלף ,הטיפות נותרו דוממות. 50מוֹ כאמא ר אְ למי הנ זשבכ תְ ך ;ֹז שא המ גאשא ם יותְ ר נמן המ ֹמ ִצתות ,וז מכאעשא ר ֲצּצ ן אְ ש ;אבל הטיפות והעשן נשארו מאחור :אז הכמות שעברה עלתה יותר. 51ואז התפללתי ואמרתי :האם אני יכול לחיות ,אתה חושב ,עד אותה עת ?או מה יקרה בימים ההם? 52השיב לי ואמר ,אשר את האותות אשר אתה שואל אותי ,אני יכול לומר לך אותם בחלקים ;כי אני לא יודע את זה. פרק5 1אף על פי כן בבוא האותות ,הנה ימים יבואו ,כי היושבים על הארץ יילקחו במספר רב ,ודרך האמת תוסתר ,והארץ תהיה עקרה מאמונה. 2אך ירבה העוון על אשר עתה אתה רואה או אשר שמעת מזמן. 3ואת הארץ אשר אתה רואה עתה שיש לה שורש ,תראה נבילה פתאומי. 4אבל אם עליון יתן לך לחיות ,תראה אחרי החצוצרה השלישית כי השמש תזרח פתאום בלילה ,והירח שלוש פעמים ביום. 5ודם יירד מן העצים ,והאבן תיתן את קולו ,והעם יפגע.
6ואף הוא ימשול אשר לא יחפשו יושבי הארץ והעופות יברחו יחדיו. 7ויוציא ים סדומי דגים וירעיש בלילה אשר לא ידעו רבים ,אבל כולם ישמעו את קולו. 8יהיה בלבול גם במקומות רבים ,והאש תכבה שוב ,וחיות הבר ישנו את מקומם ,ונשים מחזור יביאו מפלצות. ט ויימצאו מים מלוחים במתוק וכל החברים ישמידו זה את זה ;אז תסתיר השנינה ,והבינה תסוג אל חדרו הסודי. 10ויבקשו מרבים ועדיין לא יימצאו אז ירבו עוולה וחוסר שליטה על הארץ. 11גם ארץ אחת תשאל את אחרת ותאמר האם צדקה הולכת צדיק אדם .דרכך ?ויאמר ,לא. 12באותו זמן יקפו בני אדם ,אך לא ישיג דבר :הם יעבדו ודרכיהם לא יצליחו. ִ,זשממ ע עוד יותְ ר. יג להראות לך אסימונים כאלה יש לי רשות ;וז נאם נִ זת מְִֶל עוד וז נתבז ֹמת מֲֹמִצ ה ,וצצ ם י נצמים נ 14אז התעוררתי ,ופחד גדול עבר בכל גופי ,ונפשי נסערה ,עד שהתעלפה. 15אז החזיק אותי המלאך שבא לדבר איתי ,ניחם אותי והעמיד אותי על רגלי. 16ובלילה השני בא אלי סלתיאל שר העם לאמר היכן היית ?ומדוע פניך כה כבדים? יז עהל כא יצדמ ֲז ִצ ֹ,נ י-ינ זּ צראְ ל זמשא חנ ים לצך בז אא ארץ זּבצ תצ ם? 18קום ואכל לחם ואל תעזוב אותנו כרועה המשאיר את עדרו בידי זאבים אכזריים. 19ואז אמרתי לו לך לך ממני ואל תתקרב אלי .ומֹנ זשממ ע אא ת-אעשא ר אצ ממ זר נִי ,מו ְֹלאך נמָא ננ י. 20וכך צמתי שבעה ימים ,אבל ובכי ,כמו שציווה אותי אוריאל המלאך. 21ואחרי שבעה ימים חזרו לי מחשבות לבי מאוד. 22והשיבה נפשי את רוח הבינה ,ושוב התחלתי לדבר עם העליון. ,ומֹצל-הצ ְֲצנ ים בצ ה ,בז אגפאן אא חצ ד בצ חא ארת. ,מֹצל ֲ אְרץ הצ אצ ארץ נ ,משמ ְֶט נ 23מוֹ כאמא ר ,יז הוצה ז 24ומכל ארצות כל העולם בחרת בך בור אחד ומכל פרחיו שושן אחד. 25ומכל מעמקי הים מלאתך נהר אחד ומכל הערים הבנויות קדשת לך את ציון. 26ומכל העופות הנבראים קראת לך יונה אחת ומכל הבקר העשוי נתת לך צאן אחד. 27ובתוך כל המוני העם השגת לך עם אחד ולעם הזה אשר אהבת נתת חוק טוב לכל. 28ועתה ,ה ',מדוע מסרת את העם האחד הזה לרבים ?ועל השורש האחד הכנת אחרים ,ומדוע פיזרת את עמך היחיד ברבים? 29ואשר נגחו בהבטחותיך ולא האמינו בבריתיך ,דרסו אותן. 30אם כל כך שנאת את עמך ,אך האם תעניש אותם במו ידיך. 31עתה ,כאשר דברתי את הדברים הללו ,נשלח אלי המלאך שבא אלי בלילה הקודם. 32מוֹ כאמא ר אְ למי זשממ ע לנ י וז נא זד נִיך ;שמע את הדבר אשר אני אומר ,ואגיד לך עוד. 33ואמרתי דבר ,אדוני .מוֹ כאמא ר אְ למי ,אנ ֹאבמ ֲז ִצ לז ממ ֲמן ינ זּ צראְ ל; 34ואמרתי לא ,אדוני ,אבל על צער רב דברתי :כי מושכי מכאיבים אותי בכל שעה ,בעוד אני עמל להבין את דרכו של עליון ולחפש חלק ממשפטו. 35ויאמר אלי :אינך יכול .וז אצ ממ זר נִי ,לצָצ ה ,ה ?'לאן נולדתי אז או מדוע לא היה רחם אמי אז קברי ,למען לא ראיתי את עמל יעקב ואת עמל מלאי ישראל. 36ויאמר אלי מנה לי את הדברים שעדיין לא באו ,אסף אותי את הסחף המפוזר ,עשה לי שוב את הפרחים הנבולים. 37פתח לי את המקומות הסגורים והוציא לי את הרוחות הסגורות בהם הראה לי צלם קול ואז אספר לך את הדבר אשר אתה עמל לדעת. 38מואעממ זר נִי ,יז הוצה זמשמ ְֶל ,אעשא ר יודְ מֲ אא ת-המ זָבצ נרים הצ אְ ֶאה ,אא ֶצא אְ ין שא ֶ כא זמשמ ְֹב אא ת-הצ אצ דצ ם? 39באשר אני ,לא חכם :כיצד אוכל לדבר על הדברים האלה אשר אתה שואל אותי? 40מוֹ כאמא ר אְ למי ,מֹאעשא ר אְ ין אא פז שצ ר מלֲעּות אא ת-אא חצ ד מְ המ דברים הללו אשר דיברתי עליהם ,כך אינך יכול לגלות את משפטי ,או בסופו של דבר את האהבה אשר הבטחתי לעמי. 41ואמרתי הנה ה 'בכל זאת קרוב אתה אל השמורים עד הסוף ומה יעשו אשר היו לפניי או אנו עתה או הבאים אחרינו. ת-שפ נצטי לז טמ בא לאת ,מֹאעשא ר אְ ין זרפנ יאצ ה לז אמ חערוננ ים ,וז כְן אְ ין זריזות הראשונים. 42מוֹ כאמא ר אְ למי ,אא זשמא ה אא ז 43ועניתי ואמרתי לא היית יכול לעשות את אלה שנעשו ויהיו עכשיו והעתידים לבוא מיד ;למען תגלה את משפטך מוקדם יותר? 44מו מֲֹמן לנ י מוֹ כאמא ר ל כא ינ הז יאה המ בז נריאצ ה ֲמל המ ֹוצְ ר ;גם העולם לא יחזיק אותם מיד שייווצר בהם. 45ואמרתי ,כמו שאמרת לעבדך ,כי אתה ,הנותן חיים לכולם ,נתת חיים מיד לנברא אשר יצרת ,והנברא נשא אותו ;עכשיו להיות נוכח בבת אחת. 46מוֹ כאמא ר אְ למי זשאְ ל אא ת-בא טא ן נאָצ ה מואעממ ר אְ לאיהצ נאם-תצ לנ זידִצ ,לצָצ ה ל כא תמ ֲעּא ה זאה זאה זאה זאה אמ חְ ר .התפללו לה ללדת עשרה ילדים nבבת אחת. 47ואמרתי ,היא אינה יכולה ,אלא חייבת לעשות זאת לפי מרחק זמן. 48מוֹ כאמא ר אְ למי גמם ְֹן נצתמ נִי אא ת בא טא ן הצ אצ ארץ לז מנזזרוֲנ ים בצ ה בז ֲנ ִצ ם. 49כי כמו שילד צעיר לא יכול להביא את הדברים השייכים לזקנים ,כך גם נישלתי את העולם אשר בראתי. 50ושאלתי ואמרתי כי עתה נתת לי את הדרך ,אמשיך לדבר לפניך ,כי אמנו אשר אמרת לי עליה כי היא צעירה ,מתקרבת עתה. 51השיב לי ואמר שאל אשה יולדת ותספר לך.
52אמור לה למה הם אלה אשר הבאת עתה כמו אלה שהיו קודם ,אבל פחות קומה? 53והיא תענה לך ,הנולדים בכוח הנעורים הם בעלי צורה אחת ,והנולדים בזמן הגיל ,כאשר הרחם נכשל ,הם אחרת. 54ראה גם אתה ,איך אתה נמוך יותר מאשר אלה שהיו לפניך. 55וכך הם הבאים אחריך פחות ממך ,כמו היצורים שמתחילים כעת להיות זקנים ,ועברו על כוח הנעורים. 56ואז אמרתי ,אדוני ,נא ,אם מצאתי חן בעיניך ,הראה את עבדך שבאמצעותו אתה מבקר את יצורך. פרק6 עומ נדים וז עולצם נשבו הרוחות. אשית במ ֲעּצ ה הצ אצ ארץ לנ פז נְי גז בול הצ עולצם ז 1מוֹ כאמא ר אְ למי בז ְר נ 2לפני שרעם ויאיר ,או אי פעם הונחו יסודות גן העדן, 3לפני שהפרחים היפים נראו ,או אי פעם הוקמו הכוחות הנעים ,לפני שהמון אינספור של מלאכים נאסף יחד, 4או אי פעם נשאו גבאי האויר ,לפני שנקראו מידות הרקיע ,או אי פעם היו ארובות בציון חמות. 5ומפני שחיפשו את השנים הנוכחיות ,או אי פעם את המצאותיהם שעכשיו הפכו החטאים ,בטרם נחתמו ,שאספו אמונה לאוצר: 6אז הבחנתי בדברים האלה וכולם נעשו על ידי לבד ולא על ידי אף אחד על ידי גם הם יסתיימו ולא על ידי אחר. 7אז עניתי ואמרתי :מה תהיה הפרידה בין הזמנים ?או מתי יהיה סוף הראשון ותחילתו הבא? 8מוֹ כאמא ר אְ למי מְ אמ בז צרהצ ם ֲמד ינ צז חצ ק ֹז שא ֹולְדו צֲלציו מיֲעקכ ב וז ְֲּצ ו ,אחזה ידו של יעקב תחילה בעקב עשו. 9כי עשו הוא סוף העולם ,ויעקב הוא תחילתו שלאחריו. 10יד האדם בין העקב והיד :שאלה אחרת ,אסדרס ,אל תשאל. 11עניתי אז ואמרתי ,ה 'בעל השלטון ,אם מצאתי חן בעיניך. 12נא ,הראה לעבדך את קץ אסימוניך אשר הכרת לי בלילה האחרון. יג מו מֲֹמן מוֹ כאמא ר אְ למי קום ֲמל מרגז לאיך ונ זשממ ע קול גצדול. 14ומיז הנ י ֹז מו תנועה גדולה ; עאבצ ל אא ת-המ ָצ קום אעשא ר אמ ִצ ה עומְ ד בו ,ל כא ינ ֶצז. 15ולפיכך כשהוא מדבר אל תפחד כי המילה היא הקץ ויסוד הארץ מובן. ומ זת מנְֲד ֹ:נ י יודְ מֲ ֹנ י יְש לז המ נשנְה קְ ץ אְ ֶאה. 16ולמה ?ֹנ י נדבור המ זָבצ נרים הצ אְ ֶאה רוְֲד נ 17ויהי כשמעתי אתו קמתי על רגלי ושמעתי והנה קול מדבר וקולו כקול מים רבים. 18ויאמר הנה ימים באים ואתחיל להתקרב ולבקר את יושבי הארץ. 19ויתחיל לחקור אותם ,מה הם אשר פגעו שלא בצדק עם עוולתם ,ומתי תתקיים ייסורי ציון; 20וכאשר יגמר העולם אשר יתחיל להיעלם ,אז אראה את האותיות הללו :הספרים ייפתחו לפני הרקיע ויראו כולם יחדיו. 21ומֹנ זדבז רו בז נְי שְ נצה בז קולְיהא ם ,הצ עולצדות יולנ ידו בז נְי זשלשצ ה וז אמ זרבצ ֲצה חעדצ נשים ,ומֹנ חז יו מוֹצקומו. 22ופתאום ייראו המקומות הזרועים בלתי זרועים ,ימצאו פתאם מלאי המחסנים ריקים. 23והחצוצרה תשמיע קול אשר ישמעו כל אדם יפחדו פתאום. 24בעת ההיא ילחמו חברים זה בזה כאויבים ,והארץ תעמוד בפחד עם היושבים בה ,מעיינות המעיינות יעמדו ,ובעוד שלוש שעות לא ירוצו. 25כל הנשאר מכל אלה אשר אמרתי לך ימלט ויראה את ישועתי ואת קץ עולמך. 26ויראו זאת האנשים המתקבלים אשר לא טעמו את המוות מלידתם וישתנה לב התושבים ויהפוך למשמעות אחרת. 27כי הרעה תכבה ותכבה רמאות. 28אשר לאמונה ,היא תפרח ,השחיתות תתגבר ,והאמת ,אשר הייתה כל כך הרבה זמן ללא פרי ,תוכרז. יתי קז טמ ן וקז טמ ן בו שא עמדתי לפניו. 29וכאשר דיבר איתי ,הנ נְה הנ זר נא נ 30והדברים האלה אמר אלי ;באתי להראות לך את שעת הלילה שיבוא. 31אם תתפלל עוד ועוד תצום שבעה ימים ,אספר לך ביום דברים גדולים ממה ששמעתי. 32כי קולך נשמע לפני עליון כי ראה גבור את צדקתך ראה גם את צניעותך אשר הייתה לך מאז נעוריך. 33ולפיכך שלח אותי להראות לך את כל הדברים האלה ולומר לך תנחם ואל תירא. 34ואל תמהר עם הימים שעברו לחשוב דברים בטלים למען לא תמהר מהאחרים. 35ויהי אחר כך שוב בכיתי וצמתי שבעת ימים כמוהו למלא את שלושת השבועות אשר אמר לי. 36ובלילה השמיני שוב הציק לבי בתוכי ,והתחלתי לדבר לפני העליון. 37כי רוחי הוצתה מאוד ונפשי בצר. 38ואמרתי ,ה ',אתה דברת מראשית הבריאה ,ועד היום הראשון ,ואמרת כך ;ינ הז יו שצ ממ ינ ם וצאצ ארץ ;ודברך היה מלאכה מושלמת. 39ואז הייתה הרוח ,וחושך ודממה היו מכל עבר ;קולו של האדם עדיין לא נוצר. 40אז ציווית אור יפה לצאת מאוצרותיך למען תופיע עבודתך. 41ביום השני עשית את רוח הרקיע וציווית אותו להיפרד ולעשות חלוקה בין המים למען יעלה החלק האחד והשני ישאר מתחת. 42ביום השלישי ציווית לאסוף את המים בחלק השביעי של הארץ :ששה חלקים ייבשת ושמרת אותם ,למען ישרתך מהם נטועים ועובדים אלהים.
43כי ברגע שיצא דברך נעשתה העבודה. 44כי מיד היו פירות גדולים ואינספור ,ורבים ותענוגות לטעם ,ופרחים בעלי צבע בלתי משתנה וריחות של ריח נפלא :וזה נעשה ביום השלישי. 45ביום הרביעי ציווית שהשמש תזרח ,והירח יאיר לה ,והכוכבים יהיו בסדר. 46ונתן להם פקודה לעשות שירות לאדם ,אשר יעשה. 47ביום החמישי אמרת אל החלק השביעי שם נאספו המים שיוציאו יצורים חיים ועופות ודגים ויהי. 48כי המים האלמים וללא חיים הולידו יצורים חיים במצוות אלוהים ,למען ישללו כל האנשים את מעשיך המופלאים. 49אז גזרת שני יצורים חיים ,האחד קראת חנוך ,והשני לויתן; 50והפריד זה מזה :כי החלק השביעי ,כלומר המקום שבו נאספו המים ,לא עלול להחזיק את שניהם. 51לחנוך נתת חלק אחד אשר יבש ביום השלישי לשכן באותו חלק אשר בו אלף גבעות. 52אבל ללווייתן נתת את החלק השביעי ,את הלח ;ושמרת אותו לטרוף את מי תרצה ומתי. 53ביום השישי ציווית על הארץ שתוציא לפניך בהמות ,בהמה ורמשים. 54ואחרי אלה גם אדם אשר עשית לאדון על כל בריותיך ממנו באנו כולנו וגם העם אשר בחרת. 55כל זה דברתי לפניך ה 'כי עשית את העולם למעננו 56באשר לשאר העם ,אשר באים גם הם מאדם ,אמרת כי הם אינם אלא דומים לירק והשמת את שפעם לטיפה הנופלת מכלי. 57ועתה ,ה ',הנה ,הגויים הללו ,אשר נחשבו אי פעם כאל כלום ,החלו להיות אדונים עלינו ,ולטרוף אותנו. 58אך אנו עמך אשר קראת לבכורך ,יחידך ואוהבך הנלהב ,ניתן בידיהם. 59אם העולם נעשה כעת למעננו ,מדוע אין לנו ירושה עם העולם ?כמה זמן זה יחזיק מעמד? פרק7 1וכשסיימתי לדבר את הדברים האלה ,נשלח אליי המלאך אשר נשלח אליי הלילות שלפני כן. אתי לוממ ר לצך. 2מוֹ כאמא ר אְ למי קום אא זסדצ ר וז שצ ממ ע אא ת-המ זָבצ נרים אעשא ר בצ נ 3ואמרתי דבר אלוקים .מוֹ כאמא ר אְ למי ,המ ֹצם נצטמ ל בז מצ קום רכ חמ ב ,לז הנ זת מְֲֵ ק וז גצדול. 4אבל הניח את המארז ,הכניסה היו צרה ,וכמו נהר; 5מי יכול היה להיכנס לים להביט בו ולשלוט בו ?אם לא עבר דרך הצר ,איך יוכל להיכנס לרחבה? 6יש גם דבר נוסף ;עיר נבנית ושוכנת על שדה רחב ומלאה כל טוב: 7פתחו צר ומונח במקום מסוכן לנפילה כמו אש מימין ומשמאל מים עמוקים: 8ושביל אחד בלבד בין שניהם ,אפילו בין האש למים ,קטן עד כדי כך שלא יכול היה אלא oאיש לא ילך לשם בבת אחת. 9אם העיר הזאת ניתנה עתה לאיש לנחלה ,אם לא יעבור לעולם את הסכנה המונחת לפניה ,כיצד יקבל את הנחלה הזאת? 10ואמרתי כך הוא אדוני .מוֹ כאמא ר אְ למי ֹ,צך גמם חא לז קות ינ זּ צראְ ל. 11כי למענם עשיתי את העולם וכאשר עבר אדם על חוקיי ,נגזר עתה נעשה. 12אז נעשו פתחי העולם הזה צרים ,מלאי צער וייסורים :הם רק מעטים ורעים ,מלאי סכנות ,וכואבים מאוד. 13כי פתחי העולם הישן היו רחבים ובטוחים ,והביאו פרי אלמוות. 14אם אז החיים יעבדו לא להיכנס למצוקות ולדברים ההבלים האלה ,לעולם לא יוכלו לקבל את המונחים עבורם. 15אם כן ,מדוע אתה מטריד את עצמך ,כי אינך אלא איש מושחת ?ולמה אתה מתרגש ,ואילו אתה רק בן תמותה? 16מדוע לא התחשבת בנפשך בדבר הבא ,מאשר את הקיים? 17אז עניתי ואמרתי ,ה 'נושא השלטון ,אתה קבעת בתורתך ,כי הצדיקים יירשו את הדברים הללו ,אך רשעים יאבדו. 18אף-על-פי-כן יסבלו צדיקים ויקפו לרחבה כי עשו רשעים סבלו את הצר ,ובכל זאת לא יראו את הרחב. 19ויאמר אלי .אין שופט מעל אלוהים ,ואין בעל בינה מעל העליון. 20כי רבים הנספים בחיים האלה כי הם בזים לתורה של אלוהים המונחת לפניהם. 21כי אלוהים נתן מצוה קשה לבאים ,מה הם צריכים לעשות כדי לחיות ,כמו שהם באו ,ומה הם צריכים לשמור כדי להימנע מעונש. 22אף על פי כן לא צייתו לו ;אבל דיבר נגדו ,ודמיין דברים הבל; 23והרימו את עצמם במעשיהם הרעים ;ואמר על עליון ,שאינו ;ולא ידע דרכיו: 24אבל תורתו בזו והכחישו את בריתו ;בחוקותיו לא נאמנו ולא עשו מעשיו. 25ולפיכך ,אסדרס ,כי הריקים הם דברים ריקים ,ולמלא הם הדברים המלאים. 26הנה יבוא הזמן שהאותיות הללו אשר אמרתי לך יתקיימו ,והכלה תופיע ,והיא יוצאת תיראה ,כי כעת נסוגה מן הארץ. 27וכל מי שניצל מן הרעות האמורות יראה נפלאותי. 28כי בני ישוע יתגלה עם אלו אשר עמו ,והנותרים ישמחו תוך ארבע מאות שנה. 29אחרי השנים האלה ימות בני המשיח וכל האנשים שיש להם חיים. 30ויהפך העולם לשתיקה הישנה שבעת ימים ,כמו במשפטים הקודמים ,כדי שלא יישאר איש. 31ואחרי שבעה ימים יקום העולם ,שעדיין לא מתעורר ,ואשר ימות המושחת.
32ותשיב הארץ את הנרדמים בה ,וכך ישיב העפר היושבים בדממה ,והסתר יציל את הנפשות הללו שהיו מחויבות להם. 33והעליון יופיע על כסא הדין ,והסבל יעבור ,ולסבל הארוך יהיה קץ. 34אך המשפט יישאר רק ,האמת תעמוד ,והאמונה תתחזק. 35והמלאכה תבוא ,והשכר יראה ,והמעשים הטובים יהיו חזקים ,ומעשים רשעים לא ישלטו. 36ואז אמרתי אברהם התפלל תחילה על סדומי ומשה על האבות שחטאו במדבר. 37וישוע אחריו לישראל בזמן עכן. 38ושמואל ודוד לחורבן ושלמה לבאים אל המקדש. 39והליאס לבעלי הגשם ;וז ֲמל המ ְָ נתים לז חמ ֹצה. 40ויחזקיה לעם בזמן סנחריב ורבים לרבים. 41גם עתה בראותו השחיתות גדלה והרשע גדל וצדיקים התפללו על הרעים :מדוע לא יהיה כן גם עתה? 42השיב לי ואמר :החיים הנוכחיים הללו אינם קץ ,אשר תשב כבוד רב ;לכן התפללו על החלשים. 43אבל יום האבדון יהיה סוף הזמן הזה ,ותחילת האלמוות לבוא ,שבו עברה השחיתות. 44אי-המתנות תמה ,הבגידה נכרתה ,הצדקה גדלה והאמת צצה. 45אז לא יוכל איש להושיע את המושמד ולא לדכא את הנצחון. 46עניתי אז ואמרתי ,זוהי דברי הראשון והאחרון ,כי מוטב שלא נתתי את הארץ לאדם ,אחרת ,כאשר היא ניתנה לו ,להמנע ממנו לחטוא. 47כי מה תועלת לבני אדם כעת בזמן הנוכחי הזה לחיות בכבדות ,ואחרי המוות לחפש עונש? 48הו אדם ,מה עשית ?כי אף על פי שחטאת ,לא נפלת לבד ,אלא כולנו הבאים ממך. 49כי איזה תועלת זה לנו ,אם יובטח לנו זמן אלמוות ,ואילו האם עשינו את העבודות שמביאות את המוות? 50וכי הובטחה לנו תקווה נצחית ,בעוד שאנו רשעים ביותר נעשים לשווא? 51וכי מונחים לנו בתי מגורים של בריאות ובטיחות ,ואילו חיינו ברשע? 52וכי כבודו של העליון נשמר כדי להגן עליהם אשר ניהלו חיים זהירים ,ואילו הלכנו בדרכים המרושעות מכולם? 53וכי יש להראות גן עדן ,שפריו נמשך לנצח ,שבו בטחון ורפואה ,כי לא ניכנס אליו? ( 54כי הלכנו במקומות לא נעימים). 55וכי פניהם אשר השתמשו בהתנזרות יזרחו מעל הכוכבים ,ואילו פנינו יהיו שחורים מחושך? 56כי בזמן שהחיינו ועשינו עוון ,לא חשבנו שעלינו להתחיל לסבול על כך לאחר המוות. 57מוֹ כאמא ר הוא לנ י מוֹ כאמא ר זאה ממ לז אצ כצה אעשא ר ינ הז יאה הצ אצ דצ ם יולְד ֲמל הצ אצ ארץ; 58שאם יתגבר ,יסבול כפי שאמרת :אבל אם ישיג את הניצחון ,הוא יקבל את הדבר שאני אומר. 59כי אלה החיים אשר דיבר משה אל העם בעודו חי לאמר בחר לך בחיים למען תחיה. 60אף על פי כן הם לא האמינו בו ,ולא הנביאים אחריו ,לא ולא אני אשר דיברתי אליהם. 61שלא תהיה כבדות כזו בהשמדתם ,כמו שתהיה שמחה על המשוכנעים לישועה. 62עניתי אז ואמרתי ,אני יודע ,אדוני ,שהעליון נקרא רחום ,בכך שהוא מרחם על אלה שעדיין לא באו לעולם. 63וגם על הפונים אל תורתו; 64וכי הוא סבלני ,ולאורך זמן סובל את אלה שחטאו ,כמו יצוריו; 65וכי הוא שופע ,כי הוא מוכן לתת היכן שצריך; 66וכי הוא בעל רחמים גדולים ,כי הוא מרבה עוד ועוד רחמים על הנוכחים ועל העבר ,וגם על הבאים. 67כי אם לא ירבה את רחמיו ,לא ימשיך העולם עם היורשים בו. 68והוא כפרה ;ֹנ י נאם ל כא ֲצּצ ה ֹצך נמֹובו ,לז המ פז לנ יטו מְ המ ֲעוונות ,שא ֶ כא ינ זשאצ ר חמ ֹצה עשרת אלפים בני אדם. 69ובהיותו שופט ,אם לא יסלח לנרפאים בדברו ,ויכבה את ריבוי המחלוקות. 70אולי יישארו מעט מאוד הרפתקאות בהמון אינספור. פרק8 1וענה לי לאמר ,העליון עשה את העולם הזה לרבים ,אבל את העולם הבא למעטים. 2אספר לך דמיון ,אסדרס ;כמו כששאלת את הארץ ,יאמר לך שהיא נותנת הרבה עובש שיוצרים ממנו כלי עפר ,אבל מעט עפר שממנו יוצא זהב :כך הוא מהלך העולם הנוכחי. 3יהיו רבים נבראו ,אך מעטים ייוושעו. 4ועניתי ואמרתי תבלע אז נפשי בינה ותאכל חכמה. 5כי הסכמת להאזין ואתה מוכן לנבא כי אין לך עוד מקום אלא רק לחיות. 6ה ',אם לא תסבול את עבדך ,שנתפלל לפניך ,ונתת לנו זרע ללבנו ,ותרבות להבנתנו ,למען ייצא ממנו פרי ;איך יחיה כל אדם אשר מושחת ,הנושא את מקומו של אדם. 7כי אתה לבד וכולנו מעשה ידיך אחד ,כמו שאמרת.
יתך בז אְ ש ובז ממ ינ ם ,ותשעה חודשים תחזיק עשייתך את יצורך הנברא ֹ8נ י מֹאעשא ר ננ זתימְַ ב המ גוף ֲמִצ ה בז בא טא ן נאם וז תצ תמ ת לו נאברים ,ננ זשמצ ר בז נר ז בה. 9אבל השומר והשמר יישמר שניהם ,ובבוא העת ,הרחם השמור מוסר את הדברים שצמחו בו. 10כי מצית מחלקי הגוף דהיינו מן השדיים לתת חלב שהוא פרי השדיים. 11למען יזון-הדבר המעוצב לזמן-מה עד שתשליך אותו לרחמיך. 12העלית אותו בצדקתך וטיפחת אותו בתורתך ותיקנת אותו במשפטך. יג ו זמתהמ חז ִצ הו ֹז בצ נריתא ך ,וז הְ חנ יתצ אותו ֹמָמ ֲעּא ה. 14אם על כן תשמיד את אשר נוצר בעמל רב כל כך ,קל להורות על פי מצוותך ,למען ישמר הדבר אשר נעשה. 15ועתה אדון אדבר ;נוגע באדם באופן כללי ,אתה יודע הכי טוב ;אלא נוגע בעמך ,על אשר אני מצטער; נורדא ת; טז ובז מנ עחל זמתך אעשא ר אעננ י זמ אאבא ה ֲמלִ-נ י ;ולמען ישראל ,אשר כבד אני עליהם ;ובז גנ ין מיֲעקכ ב אעשא ר אעננ י א 17על כן אתחיל להתפלל לפניך על עצמי ועליהם כי אני רואה את נפילותינו יושבי הארץ. 18אבל שמעתי את זריזותו של השופט הבא. 19על כן שמע בקולי ותבין את דברי ואדבר לפניך .זה תחילת דברי אסדר''ה קודם שנלקח :ואני ס 'סיוע, 20יהוה ,אתה יושב בעולמות הצופה מלמעלה דברים בשמים ובאויר; 21אשר כסאו לא יסולא בפז ;שאולי אין להבין את תהילתו ;לפנים עומדים צבאות המלאכים ברעדה, 22אשר שירותו בקי ברוח ובאש ;אשר דברו אמת ,ואמרות קבועות ;אשר מצוותו חזקה ומשפט ירא; 23אשר מבטו יבש את המעמקים וזעם הרים את ההרים ;אשר האמת עדה: 24שמע את תפילת עבדך והאזין לבקשת בריתך. 25כי כל חיי אדבר וכל עוד יש לי בינה אענה. 26אל-תראה בחטאי עמך ;אלא על המשרתים אותך באמת. 27אל תתייחס להמצאות המרושעות של הגויים ,כי אם רצונם של השומרים על עדותיך בייסורים. 28אל תחשוב על ההולכים לפניך במראית עין ,אלא זכור אותם אשר על פי רצונך ידעו את פחדך. 29אל תהא רצונך להשמיד את אשר חיו כבהמות ;אלא להביט באלה שלמדו בבירור את תורתך. 30אל תכעס על-אלה הנחשבים גרועים מבהמה ; עאבצ ל אמ העבצ ה אא ת אעשא ר זמבמ זֹחנ ים ִצ נמיד בז צנ זדקמ זתך וכז בודא ך. 31כי אנו ואבותינו מתים על מחלות כאלה ,אבל בגללנו חוטאים תיקרא רחום. 32כי אם חשקה נפשך לרחם עלינו ,אתה תיקרא רחום ,לנו ,שאין להם מעשה צדקה. ֹ33נ י צמ נָיקנ ים אעשא ר מרבנ ים ממ ֲ נעּים טובנ ים זמשא ֹז נרים ֲנ ָצ ך ,ינ קז בז לו נמָמ ֲעּצ הא ם גצמור. 34כי מה הוא האדם ,כי תרעום עליו ?או מהו דור מושחת ,כי תמרר עליו כל כך? 35כי באמת אין איש בקרב הנולדים ,אלא עשה רשע ;ובין הנאמנים אין מי שלא עשה רע. 36כי בזה ,ה ',יוכרז צדקתך וטובתך ,אם תרחם על אלה שאין להם בטחון במעשים טובים. 37וענה לי ויאמר כמה דברים דיברתם וכדבריך יהיה 38כי אמנם לא אחשוב על טבעם של החטאו לפני המוות ,לפני הדין ,לפני החורבן: 39אבל אשמח על טבעם של צדיקים ,ואזכור גם את עלייתם לרגל ואת הישועה והשכר שיהיה להם. 40כמו שדיברתי עכשיו ,כך יתקיים. 41כי כשם שהבעל זורע הרבה זרע על האדמה ונוטע עצים רבים ,ובכל זאת לא עלה הדבר הטוב בעונתו וכל הנטוע לא ישרש . בעולם ;לא כולם ייוושעו. 42עניתי ואמרתי :אם מצאתי חן ,אדבר. 43כמו שאבד זרע הבעל אם לא עלה ולא יקח את מטרך בעתו ;או אם ירד יותר מדי גשם ,וישחית אותו: 44כן אבד גם האדם אשר נוצר בידך ונקרא צלםך כי אתה דומה לו אשר עשית את הכל ,ודמת אותו לזרע הבעל. 45אל תכעסו עלינו אלא חוס על עמך ורחם על נחלתך כי רחם אתה על בריתך. 46מוֹ כאמא ר הוא אְ למי מוֹ כאמא ר :המ ננ צז בות לז המ הווה מוֹצבכ או לז בצ בות. 47כי אתה מגיע רחוק כדי שתוכל לאהוב את היצור שלי יותר ממני :אבל לעתים קרובות התקרבתי אליך ואליו ,אבל מעולם לא אל הרשע. 48גם בזה אתה נפלא לפני עליון: 49באשר השפלת את עצמך כפי שהייתה לך ,ולא שפטת את עצמך ראויה לתהילה רבה בקרב הצדיקים. 50כי יסורים רבים וגדולים ייעשו להם שבאחרית הימים ישכו בעולם ,כי הלכו בגאווה רבה. 51אבל הבין אתה בעצמך וחפש את התהילה למי שכמוך. 52כי לפניכם נפתח גן העדן ,עץ החיים נטוע ,הזמן לבוא מוכן ,השפע מוכן ,עיר נבנית ומנוחה מותרת ,כן ,טוב וחכמה שלמים. 53שורש הרע נחתם ממך ,חולשה ועש נסתר ממך ,והשחיתות נמלטה לגיהנום כדי להישכח. 54יסורים עוברים ,ובסופו של דבר מוצג אוצר האלמוות. 55ולפיכך אל תשאל עוד שאלות בנוגע להמון הנספים. 56כי כאשר יצאו לחירות ,בזו לעליון ,חשבו לבוז לתורה ועזבו את דרכיו.
57ועוד דרסו את צדיקו 58ויאמרו בלבם כי אין אלהים ;כן ,והידיעה שהם חייבים למות. 59כי כפי שהדברים האמורים יקבלו אתכם ,כך נכונים להם הצמא והכאב :כי לא היה רצונו שבני אדם יאבדו. 60אבל אלה שנבראים יש טמא את שמו של עושה אותם ,והיו אודו למי שהכין להם חיים. 61ולפיכך פסק הדין שלי בהישג יד. 62את הדברים האלה לא הראיתי לכל האנשים ,כי אם לך ,ומעטים כמוך .ואז עניתי ואמרתי, 63הנ נְה יז הוצה ֲמִצ ה הנ זראא ת לנ י אא ת מרב המ ננ פז לות אעשא ר נִ זתחנ יל מלֲעּות בז אמ חערות המ ֹ נצמים ,ובז נמֶצה ,ל כא הנ ג זמדִצ ננ י. פרק9 1הוא השיב לי ואמר :תמדוד את הזמן בעצמו ,וכאשר תראה חלק מן האותות שעברו ,אשר אמרתי לך קודם. 2אז תבין ,שזהו אותו זמן ,שבו יתחיל העליון לבקר את העולם אשר ברא. 3לפיכך כשיראו רעידות אדמה וזמרות של האנשים בעולם: 4אז תבין היטב ,כי עליון דיבר על הדברים האלה מהימים אשר לפניך ומראשית. 5כי כמו לכל הנברא בעולם יש לו התחלה וסוף ,והסוף גלוי. 6גם לזמנים של העליון יש התחלות ברורות בפליאה וביצירות עוצמתיות ,וסיומם בהשפעות ובסימנים. 7וכל אשר ייוושע ויוכל להימלט במעשיו ובאמונה אשר האמנתם בה. ח יישמר מן הסכנות האמורות ויראה את ישועתי בארצי ובתוך גבולי כי קדשתי אותם לי מהתחלה. 9אז יהיו ברחמים אשר התעללו עתה בדרכי ,והשליכו אותם בצער ישכו בייסורים. ֹ10נ י זמכז לו בז חמ ְֹיהא ם וז ל כא יצדמ ֲז נִי; 11ואשר תיעבו את התורה שלי בעודם חירות וכאשר עוד היה פתוח להם מקום תשובה ,לא הבינו אלא בזו אותה; 12אותו דבר חייב לדעת זאת לאחר המוות מכאב. יג ולפיכך אל תסקרן כיצד ייענשו רשעים ומתי ,אלא שאל כיצד ייוושע צדיקים ,של מי עולמו ולמי נברא העולם. 14אז עניתי ואמרתי: 15אמרתי מקודם ועתה דבר ואדבר גם מכאן כי יש הרבה יותר מהנספים מאשר מהניצולים. 16כמו כגל גדול מטיפה. יז מו מֲֹמן לנ י לְאמכ ר ֹז מו המ ָצ דא ה ְֹ,ן ז מארע ;כמו הפרחים ,כאלה הם גם הצבעים ;ֹז מו שא הצ יצה הצ עובְ ל ֹ,צך גמם הצ יצה הצ ֲעבצ דצ ה ;וכמו שהבעל הוא עצמו ,כך גם הבעל שלו :כי זה היה זמן העולם. 18ועתה כשהכנתי את העולם אשר עוד לא נברא ,למען ישבו בחי-עכשיו ,איש לא דיבר עלי. 19כי אז שמע כל אחד ,אבל עתה מושחתים הליכות הנבראים בעולם הזה הנעשה בזרע תמידי ובחוק שאין לחקור. 20אז התחשבתי בעולם והנה הייתה סכנה בגלל הכלים שנכנסו אליו. 21וראיתי וחסכתי בו מאוד ושמרתי לי ענב האשכול וצמח עם גדול. 22יאבד אז ההמון אשר נולד לשווא ;וישמר ענבי ,וצמחי ;כי בעמל רב השלמתי אותו. 23אף על פי כן אם תחדל עוד שבעה ימים( אבל לא תצום בהם. 24אבל לכו אל שדה פרחים אשר אין בית בנוי בה ,ואכלו רק את פרחי השדה ;לא לטעום בשר ,לא לשתות יין ,אלא לאכול פרחים בלבד); 25והתפלל אל העליון כל הזמן ,אז אבוא ואדבר איתך. 26אז הלכתי אל השדה אשר נקרא ארדאת כמו אשר ציווה אותי ;ושם ישבתי בין הפרחים ואכלתי מעשב השדה ,ובשר אותו השביע אותי. 27לאחר שבעה ימים ישבתי על העשב ולבי צר בתוכי כבעבר. 28ופתחתי את פי והתחלתי לדבר לפני העליון ואמרתי. 29ה 'הנראה לנו ,נראית לך לאבותינו במדבר במקום אשר איש לא ידרוך בו ,במקום עקר בצאתם ממצרים. 30ודברת לאמר שמע לי ישראל ;וסמן את דברי ,זרע יעקב. 31כי הנה אני זורע בכם תורתי והיא תביא בכם פרי ותכבדו בה לעולם. 32אבל אבותינו אשר קיבלו את התורה לא שמרו אותה ולא קיימו את משפטיך ,ואף על פי שלא אבד פרי תורתך ,לא יכלו כי הוא שלך. 33ואולם אלו שקיבלו אותו נספו כי לא שמרו את-הזרע בהם. 34והנה מנהג כאשר קבלה האדמה זרע או לים ספינה או כל כלי בשר ומשקה ,כי הנספה אשר נזרע בו או הושלך בו. 35גם הדבר שנזרע או הושלך בו או קיבל ,אבד ולא יישאר עמנו ,אבל אצלנו לא קרה כן. 36כי אנו שקיבלנו את התורה נאבדים בחטא ,וגם לבנו אשר קיבל אותה 37אף על פי שהחוק לא יאבד אלא נשאר בפנים הכוח שלו.
38וכאשר דיברתי את הדברים האלה בלבי ,הבטתי לאחור בעיניי ,ומצד ימין ראיתי אישה ,והנה היא אבלה ובוכה בקול רם ,וצערה מאוד בלב ,והיא בגדים היו קרועים ,ועל ראשה היה אפר. 39אז עזבתי את מחשבותי אשר הייתי בה ,והפניתי אותי אליה. 40ויאמר אליה למה את בוכה ?למה אתה כל כך עצוב בנפשך? 41ותאמר אלי אדוני ,עזוב אותי ,כדי להתאבל על עצמי ולהוסיף על צער ,כי אני כועסת בנפשי ושפלה מאוד. 42ואמרתי אליה מה קרה לך ?תגיד לי. 43אמרה אליי עקר אני עבדך ולא ילדתי אף שהיה לי בעל שלושים שנה. 44ואותן שלושים שנה לא עשיתי שום דבר אחר ביום ובלילה ובכל שעה ,אלא לעשות את התפילה שלי לעליון. 45אחרי שלושים שנה שמע אלי אלוהים את שפחתך ,ראה את מצוקותי ,התחשב בצרתי ונתן לי בן ,ושמחתי בו מאוד ,כך גם בעלי וכל שכני ,וכבוד גדול נתנו לו .הכל יכול. 46והאכלתי אותו בעמל רב. 47אז כאשר גדל והגיע לזמן שתהיה לו אישה ,ערכתי משתה. פרק10 1ויהי כאשר נכנס בני לחדר חתונתו ,נפל ומת. 2מוהעפנ ינו אֶֹצנו אא ת הצ אורות וז קצ מו ֹצל ּצ כְי לז נמחז מצ נתי מו עאנמחז נִי לז יום המ ְָ ננ י במ ֶמיז לצה. 3ויהי כאשר עזבו כולם לנחם אותי ,עד הסוף אהיה שקט ;אז קמתי בלילה וברחתי ,ובאתי הנה אל השדה הזה ,כפי שאתה רואה. 4ועכשיו אני מתכוון לא לחזור לעיר ,אלא כאן להישאר ,ולא לאכול ולא לשתות ,אלא להתאבל ולצום כל הזמן עד מותי. 5אז השארתי את ההגות אשר הייתי בהם ,ודיברתי אליה בכעס לאמר: 6אשה טיפשה מכולם ,אינך רואה את אבלנו ,ומה קורה לנו? 7איך אותה שיאון אמנו מלאה בכל כבדות ,ושפלה הרבה ,אבלה כואב מאוד? 8ועתה ,בראותנו כולנו מתאבלים ועצובים ,כי כולנו בכבדות ,האם אתה מתאבל על בן אחד? 9כי שאל את הארץ ותאמר לך כי היא שצריכה להתאבל על נפילת רבים כל כך הגדלים עליה. 10כי יצאו ממנה כולם בראשונה וממנה יבואו כל האחרים והנה הולכים כמעט כולם לחורבן ורבים מהם נשרשים כליל. 11מי אם כן צריך להתאבל יותר ממנה ,אשר איבדה המון כל כך ;ולא אתה ,אשר מצטער אלא על אחד? 12אבל אם תאמר אלי לא קינתי כארץ כי אבדתי את פרי בטני אשר הוצאתי בכאבים וילדתי ביגונים; 13אך לא כן הארץ כי ההמון הנוכח בה לפי מהלך הארץ הלך בבואה. ,מִמ חז לצה לז עוְּ ה. 14אז אני אומר לך ,כמו הוצאתך בעמל ;וז כְן גמם הצ אצ ארץ נ זצתנצה אא ת ִז נריה ,הוא אא ת הצ אצ דצ ם נ ֲ15מִצ ה ,שצ זמרו אא ת-צמ ֲ צער זתך לז ך ,וז סצ ב כא בז עומא ץ-טכ ב אא ת-אעשא ר צֲלאיך. 16כי אם תכיר בנחישותו של אלוהים להיות צודק ,גם תקבל את בנך בזמן וגם תזכה לשבח בקרב הנשים. 17לך אז לתוך העיר אל בעלך. 18מוִ כאמא ר אְ למי ֹכ ל ל כא אא ֲֹּא ה ל כא ֹאל כא אא ל-הצ ֲנ יר וז הנ נְה אא ָצ ת. 19אז המשכתי לדבר איתה הלאה ואמרתי: 20אל תעשה כן ,אלא יעץ לך .על ידי :על כמה מצוקות שיאון ?תתנחם בצער ירושלים. 21כי אתה רואה כי קדשנו חרב ,מזבחנו נשבר ,מקדשנו חרב; 22מזמורנו מונח על הארץ ,שירתנו נדם ,קץ שמחתנו ,כבה אור פמוטנו ,נקלקל ארון בריתנו ,קדשינו נטמאו ,והשם אשר נקרא עלינו כמעט מחוללת :בנינו נבוכים ,כוהנינו נשרפו ,הלויים שלנו הלכו בשבי ,בתולותינו נטמאות ונשותינו מושחתות ;צדיקים שלנו נסחפו ,ילדינו הושמדו ,בחורינו הובאו לשעבוד ,ואנשינו החזקים נחלשו; 23ואשר הוא הגדול מכולם ,חותמת ציון איבדה כעת את כבודה ;כי היא נמסרה ביד השונאים אותנו. 24ולפיכך התנערו מעליכם את כבדותכם הגדולה ,והסר את המוני הצער ,למען ירחם עליך שוב ,והעליון ייתן לך מנוחה ונינוחות מעמלך. 25ויהי בשעה שדיברתי עמה והנה פניה זרחו פתאום מאוד ופניה נצצו ופחדתי ממנה והרהרתי במה. 26והנה פתאום קראה זעקה גדולה מאוד ויראתה הארץ מרעש האשה. 27וראיתי והנה האשה לא נראתה אלי עוד ,אלא עיר בנויה ו מקום גדול הראה את עצמו מן היסודות :אז פחדתי וקראתי בקול רם ואמרתי. 28היכן אוריאל המלאך אשר בא אליי בתחילה ?כי הוא גרם לי לנפול בטרנסים רבים ,וסופי הפך לשחיתות ,ותפילתי לתוכחה. 29ובעודי דברתי את הדברים האלה ,הנה הוא בא אליי והביט בי. 30והנה שכבתי כמת ותבנתי נלקחה ממני ולקח אותי ביד ימין וינחם אותי ויעמידני על רגלי ויאמר אלי. 31מה אכפת לך ?ולמה אתה כל כך מוטרד ?וז לצָצ ה ננ זרֲאה בנ ינצתא ך ,וממ חז זשבות לנ בז ך. 32ואמרתי כי עזבתני ובכל זאת עשיתי כדבריך והלכתי אל השדה והנה ראיתי ובכל זאת ראיתי שאיני יכול לבטא. 33מוֹ כאמא ר אְ למי קום בז ג נצדים מואעננ י מיֲעצְ ך.
34מואעממ זר נִי ָ,צ במ ר ,אעדכ ננ י ,בנ י ;רק אל תעזוב אותי ,פן אמות מתסכל מתקוותי. 35כי ראיתי כי לא ידעתי ושמעתי כי איני יודע. 36או שמא חושתי שולל ,או נפשי בחלום? ֲ37מִצ ה ֲמִצ ה אעננ י נמ זתחמ נְן לז ך לז המ גנ יד לז מֲבז זָך אא ת המ חזון המ ֶאה. 38ענה לי אז ואמר שמע אותי ואודיע לך ואומר לך למה אתה חושש כי העליון יגלה לך הרבה סודות. 39הוא ראה כי ישרה דרכך כי אתה מצטער כל הזמן על עמך וקינה גדולה על ציון. 40על כן פירוש החזון אשר ראית לאחרונה: 41ראית אשה אבלה והתחלת לנחם אותה. 42אבל עתה אינך רואה עוד את דמות האשה ,אלא נראתה לך עיר בנויה. 43והרי היא סיפרה לך על מות בנה ,זה הפתרון: 44האשה הזאת אשר ראית היא ציון וכי אמרה אליך היא אשר אתה רואה כעיר בנויה. 45הואיל ואני אומרת-אמרה לך כי שלושים שנה הייתה עקרה :אלה שלושים השנים אשר לא הקריבו בה. 46ואחרי שלושים שנה בנה שלמה את העיר והקריב מנחה ויולד לעקר בן. 47והרי היא אמרה לך כי מזינה אותו בעמל :זה היה הדירה בירושלים. 48אבל הואיל ואמרה לך ,כי נכשל בני שנכנס לחדר נישואיו ומת :זה היה החורבן אשר בא לירושלים. 49והנה ראית את דמותה ובגלל שהתאבלה על בנה התחלת לנחם אותה ומן המקרה הללו תפתחו לך אלו. 50כי עתה רואה העליון כי אתה מתאבל על נפשך וסובלת מכל לבך עליה ,כך הראה לך את זוהר תהילתה ואת יופי יופיה. 51ועל כן הוריתי לך להישאר בשדה שלא נבנה בו בית. 52כי ידעתי שהעליון יראה לך זאת. 53על כן פקדתי אותך ללכת אל השדה אשר לא היה בה יסוד של בניין. 54כי במקום שבו מתחיל העליון להראות את עירו ,לא יוכל בניין אדם לעמוד. 55ולפיכך אל תירא ,אל יפחד לבבך ,כי אם כנס פנימה וראה את יופיו וגדולתו של הבנין ,ככל שיוכלו עיניך לראות. 56ואז תשמע כמה שאזניך יכולות להבין. 57כי אתה מבורך על רבים אחרים ,ואתה נקרא עם העליון ;וכך גם מעטים. 58אבל מחר בלילה תישאר כאן; 59וכך יראה לך העליון חזיונות של דברים גבוהים ,אשר עליון יעשה ליושבים על הארץ באחרית הימים .אז ישנתי באותו לילה ועוד אחד ,כמו שהוא ציווה עלי. פרק11 1אז ראיתי חלום והנה עלה מן הים נשר אשר לו שתים עשרה כנפיים נוצות ושלושה ראשים. 2וראיתי והנה היא פורשת את כנפיה על כל הארץ ,וכל רוחות השמים נשבו בה ונאספו. 3וראיתי ומנוצותיה צמחו נוצות אחרות הפוכות ;והם הפכו לנוצות קטנות וקטנות. 4אבל ראשיה היו נחים :הראש בתוכו היה גדול מהשני ,אך הנח אותו עם השאריות. 5ועוד ראיתי והנה הנשר עף בנוצותיו ומלך על הארץ ועל היושבים בה. 6וראיתי כי כל הדברים מתחת השמים כפופים לה ,ואף אדם לא דיבר עליה ,לא ,לא יצור אחד על הארץ. 7וראיתי והנה הנשר קם על טפריה וידבר אל נוצותיה לאמר. 8אל תסתכל בבת אחת :ישן כל אחד במקומו ,ותראה לפי מסלול: 9אבל ישמרו את הראשים לסוף. 10וראיתי והנה הקול לא יצא מראשיה כי אם מתוך גופה. 11ואני ספרתי את נוצותיה הנגדיות והנה שמונה מהן. 12וראיתי והנה מצד ימין קמה נוצה אחת ומלך .ד על כל הארץ; יג ומיז הנ י ֹמָא לאך מו צֹב כא קז צותו ,וז ל כא ננ זראא ה זמקומו עוד ,וז קצ מו המ בצ נאים .ומלך ,ונהנה; 14ויהי כי במלוך ,בא גם סופו כראשון ,ולא נראה עוד. 15אז בא אליו קול ואמר: 16שמע אתה אשר נשלט על הארץ כל כך הרבה זמן :זה אני אומר לך לפני שלא תתחיל להופיע עוד. יז לא ישיג אחריך עד זמנך ולא עד חציו. 18אז קם השלישי ומלך כמו האחר ,ולא הופיע עוד. 19הלך זה עם כל השאריות בזה אחר זה ,כי כל אחד מלך ,ואז לא הופיע עוד. 20אז הבטתי ,והנה תוך זמן-מה הנוצות שבאו אחריו עומדות בצד ימין ,למען ישלטו גם הן ;וכמה מהם שלטו ,אך תוך זמן לא הופיעו עוד: 21כי כמה מהם הוקמו ,אך לא שלטו.
22אחר כך הסתכלתי והנה שתים עשרה הנוצות לא נראו עוד ושתי הנוצות הקטנות. 23ולא היו עוד על גופו של הנשר כי אם שלושה ראשים נחים ושש כנפיים קטנות. 24אז ראיתי גם ששתי נוצות קטנות נפרדו מהשש ונשארו מתחת לראש אשר בצד ימין כי הארבע המשיכו במקומן. 25וראיתי ,והנה הנוצות אשר מתחת לכנף חשבו להקים את עצמם ולשלוט. 26וראיתי ,והנה אחד מוקם ,אך תוך זמן קצר לא הופיע עוד. 27והשני יצא מוקדם יותר מהראשון. 28וראיתי והנה השניים הנשארים חשבו גם הם למלוך. 29וכשחשבו כך ,הנה מתעורר אחד מראשי המנוחה ,זה אשר בתוכו ;כי זה היה גדול משני הראשים האחרים. 30ואז ראיתי ששני הראשים האחרים מחוברים אליו. 31והנה הפך הראש עם אשר עמו ואכל את שתי הנוצות מתחת לכנף אשר תמלוך. 32והראש הזה הכניס את כל הארץ לפחד ,ומשל בה על כל יושבי הארץ בדיכאון רב ;והיה לו שלטון העולם יותר מכל האגפים שהיו. 33ואחרי זה ראיתי ,והנה הראש אשר בתוכו לא נראה עוד ,כמו הכנפיים. 34אך נותרו שני הראשים אשר גם הם שלטו על הארץ ועל היושבים בה. 35וראיתי והנה הראש בצד ימין אכל אותו אשר בצד שמאל. 36אז ראשי קול אשר אמר אלי הבט לפניך וראה את הדבר אשר אתה רואה. 37וראיתי והנה כמו אריה שואג נרדף מתוך היער וראיתי כי שלח קול אדם אל הנשר ויאמר. 38שמע אתה ,אדבר איתך ,והעליון יאמר לך: 39האם לא אתה זה שנותר מארבע החיות ,אשר נתתי למלוך בעולם שלי ,כדי שסוף זמנן יגיע דרכן? 40ובא הרביעית וגברה על כל הבהמה אשר עברה וחזקה על העולם ביראה גדולה ועל כל מסביב הארץ בדיכוי רב מרושע ;וז כְן זזממ ן מרב שא הוא יצשמ ב ֲמל הצ אצ ארץ בז ממ זרמצ ה. 41כי הארץ לא שפטת באמת. 42כי ענית על ענוים ,פגעת בשלום ,אהבת שקרנים והרסת את מגוריהם של מביאי פרי ,והפלת את חומות אלו אשר לא פגעו בך. 43על כן עלתה פסולך אל העליון וגאוותך אל האדיר. 44גם העליון ראה את הזמנים הגאים ,והנה ,הם נגמרו ,ותועבותיו התקיימו. 45ולפיכך אל תופיע עוד ,אתה נשר ,לא כנפיך הנוראים ,ולא נוצותיך המרושעות ולא ראשיך הזדוניים ,ולא טפריך הפוגעים ,ולא כל גופך ההבל. 46למען תרענן כל הארץ ותשוב ,ניצלה מחמתך ,ותקווה למשפט ולחסד של מי שעשה אותה. פרק12 1ויהי בשעה שהאריה דיבר את הדברים האלה אל הנשר ,ראיתי. 2והנה הראש הנשאר וארבע הכנפיים לא נראו עוד ,והלכו אליו השניים ויקמו למלוך ,וממלכתם קטנה ומלאה מהומה. 3וראיתי והנה לא נראים עוד וכל גופו של הנשר נשרף עד שהארץ פחדה גדולה :אז התעוררתי מצרה ומשגע נפשי ומפחד גדול . ואמר לרוחי, 4הנ נְה ֹצך ֲ נצּיתצ לנ י בז חנ קז ארת ָמ זרְֹי ֲאלז יון. 5הנני יגע בנפשי וחלש מאד ברוחי ;ומעט כוח יש בי ,על הפחד הגדול שבו נפגעתי הלילה. 6לכן אתחנן עתה לעליון שינחם אותי עד הסוף. 7ואמרתי ,אדוני נושא השלטון ,אם מצאתי חסד לפני ט הראייה ,ואם צדקתי עמך לפני רבים ,ואם תפילתי אכן עלתה לפניך; 8ניחם אותי אם כן ,והראה לי עבדך את הפירוש וההבדל הפשוט של החזיון הנורא הזה ,למען תנחם לחלוטין את נפשי. 9כי אתה שפטת אותי ראוי להראות לי את הפעמים האחרונות. 10ויאמר אלי זה פירוש החזון. 11הנשר אשר ראית עולה מן הים היא המלכות אשר נראתה בחזון דניאל אחיך. 12אבל זה לא נפרש לו ,על כן עתה אני מודיע לך זאת. יג הנ נְה י נצמים יצבואו ִצ קום ממ לז כות ֲמל-הצ אצ ארץ וז נת זראצ ה נמֹצל-המ זָלצכות שא הצ יו לז צפנצה. 14בו ימלכו שנים עשר מלכים בזה אחר זה. 15אשר השני יתחיל למלוך ויהיה לו יותר זמן מכל השנים-עשר. טז וז זאה זמס זאמנות זשנְים ֲצּצ ר המ ֹמנז פנ ים אעשא ר צראתצ . יז באשר לקול אשר שמעת מדבר וכי לא ראית לצאת מן הראשים כי אם מתוך גופו ,זה הפירוש. 18שאחרי ימי המלכות ההיא יתעוררו התחבטויות גדולות והיא תעמוד בסכנת כישלון :אף על פי כן לא תיפול אז ,אלא תשוב לראשיתו. יט ובעוד שראית את שמונה הנוצות הקטנות תחת כנפיה ,זה הפירוש:
20כי יקומו בו שמונה מלכים שזמניהם יהיו קטנים ושנותיהם מהירות. 21ויתאבדו שניים מהם זמן האמצע מתקרב ארבעה ישמרו עד יתחילו להתקרב סופם ושניים ישמרו עד הסוף. 22והרי ראית שלושה ראשים נחים ,זה הפירוש: 23באחרית ימיו יקים עליון שלוש ממלכות ויחדש בהן הרבה ,וישלטו להן על הארץ. 24ומן היושבים בה בדחיקה רבה מכל אלו אשר לפניהם על כן נקראים ראשי הנשר. ימים אא ת-קוצו. ת-ר זשעו וז המ זשלנ נ ֹ25נ י אְ ֶאה אעשא ר י זמשלנ ימו אא נ 26ובעוד ראית שהראש הגדול לא הופיע עוד ,זה מסמל שאחד מהם ימות על משכבו ,ובכל זאת בכאב. 27כי שני הנשארים יהרגו בחרב. 28כי חרב האחד תאכל את רעהו ,ובסופו של דבר יפול בחרב בעצמו. 29והרי ראית שתי נוצות מתחת לכנפיים עוברות על הראש אשר בצד ימין; 30זה מסמל כי אלה הם אשר עליון שמר עד סופם :זוהי הממלכה הקטנה ומלאת הצרות כפי שראית. 31והאריה אשר ראית קם מן היער ושואג ומדבר אל הנשר ותוכח בה על עוולה בכל-הדברים אשר שמעת. 32זה המשוח אשר עליון שמר להם ולרשעתם עד תום הוא יגמר אותם ויגמר עליהם באכזריותם. 33כי ישים אותם לפניו חיים במשפט ויגרוף אותם ויתקן אותם. 34כי שאר עמי יציל ברחמים את הנלחצים בגבולי וישמח אותם עד בוא יום הדין אשר דברתי אליך מלכתחילה. 35זה החלום אשר ראית ואלו הפירושים. 36רק נפגשת לדעת את הסוד הזה של העליון. 37על כן כתב את כל הדברים האלה אשר ראית בספר והסתר אותם. 38ולמד אותם לחכמי העם ,אשר את לבם אתה יודע ,יוכל להבין ולשמור את הסודות הללו. 39אבל חכה אתה כאן בעצמך עוד שבעה ימים ,למען יווראה לך ,כל אשר ימצא חן בעיני העליון להודיע לך .ובזה הלך לדרכו. 40ויהי כאשר ראו כל העם כי חלפו שבעת הימים ,ולא חזרתי אל העיר ,אספו את כולם מקטן ועד גדול ,ובאו אלי ואמרו. 41מה פגענו בך ?וממ ה צרֲצה ֲצּצ נו צֲלאיך ,אעשא ר צֲזמבז ִצ נו וז יצשמ בז ִצ ֹצאן ,במ ָצ קום המ ֶאה. 42כי מכל הנביאים אתה רק נשארת לנו ,כמקבץ של בציר ,וכנר במקום חשוך ,וכגן עדן או ספינה נשמרת מהסערה. 43האם אין די הרעות שבאו אלינו? 44אם תעזוב אותנו ,כמה טוב היה לנו אילו נשרפו גם אנחנו בתוך ציון? 45כי אין אנו טובים יותר מהמתים שם .והם בכו בקול גדול .אז עניתי להם ואמרתי: 46נחמה טובה ישראל ;ואל תכבד ,בית יעקב. 47כי עליון יש לך לזכור ,והאדיר לא שכח אותך בפיתוי. 48באשר אני לא עזבתי אותך ולא ירדתי ממך ,אלא באתי אל המקום הזה להתפלל על שממת ציון ולבקש רחמים על נחלתך .המקדש שלך. 49ועתה לך הביתה כל אדם ,ואחרי הימים האלה אבוא אליך. יתי לצהא ם. 50מו ְֹלאך הצ ֲצם אא ת-הצ ֲנ יר מֹאעשא ר צנ ונ נ 51אבל אני נשארתי בשדה שבעה ימים ,כפי שציווה אותי המלאך ;ואכלתי רק בימים ההם מפרחי השדה ,ואכלתי את בשר העשבים. פרק13 1ויהי לאחר שבעת ימים חלמתי חלום בלילה. 2והנה רוח עלתה מן הים והניעה את כל גליו. 3וראיתי והנה האיש ההוא התחזק באלפי שמים ,וכאשר הפנה פניו להביט ,רעדו כל הנראים תחתיו. 4ובכל-אימת שיצא הקול מפיו ,כל-שרפו את-השומעים בקולו ,כמו כושלת הארץ כשהיא מרגישה באש. 5ואחרי זה ראיתי והנה נאספים המון אנשים מארבע רוחות השמים להכניע את האיש היוצא מן הים. 6אבל ראיתי והנה הוא קבר לעצמו הר גדול ועף עליו. 7אבל הייתי רואה את האזור או המקום שמהם נחצבה הגבעה ,ולא יכולתי. 8ואחרי זה ראיתי ,והנה כל הנאספים להכניע אותו פחדו מאוד ,ובכל זאת העזו להילחם. 9והנה בראותו את תקיפות ההמון הבא ,לא הרים את ידו ולא החזיק חרב ולא כל כלי מלחמה. 10אך רק אני ראיתי כי הוא שלח מפיו כמו אש אש ,ומשפתיו נשימה בוערת ,ומשפתו הוציא ניצוצות וסערות. 11וכולם היו מעורבים יחדיו ;פיצוץ האש ,הנשימה הבוערת והסערה הגדולה ;ונפל באלימות על ההמון המתכונן להילחם ,ושרף את כל אחד ואחד ,כך שלפתע המוני אין-ספור לא נראה דבר ,אלא רק אבק וריח עשן :כשראיתי זאת פחדתי. . 12אחר כך ראיתי את אותו האיש יורד מההר וקורא אליו עוד המון שלום. 13ויבואו אליו אנשים רבים אשר חלקם שמחו ,חלקם מצטערים ,ומקצתם כבולים ,ואחרים חלקם הביאו מן המקריבים; 14הראית לעבדך את הנפלאות האלה מראשית ,וראית אותי ראוי לקבל את תפילתי. 15הראה לי עכשיו את פירוש החלום הזה.
טז ֹנ י מֹאעשא ר אעננ י רודא ה בז בנ נז נִי ,אוי מלאעשא ר יְשורו במ ֹ נצמים הצ אְ ֶאה וז אוי מרבצ ה אא ל אעשא ר ל כא ננ זשִצ רו. 17כי אלה שלא נותרו היו בכבדות. 18עתה הבין את הדברים הסמוכים באחרית הימים אשר יקרה להם ואל הנשארים. 19על כן הם הגיעו לסכנות גדולות ולצרכים רבים ,כדברי החלומות הללו. 20אך קל יותר לבעל סכנה לבוא בדברים האלה מאשר לחלוף כענן מן העולם ,ולא לראות את המתרחש באחרית הימים .מו מֲֹמן אְ למי מוֹ כאמא ר. 21פירוש החזון אגלה לך ופתחתי לך את הדבר אשר דרשת. 22הואיל ודברת על הנשארים ,זה הפירוש. 23מי שיסבול את הסכנה בזמן ההוא שמר את עצמו :הנופלים בסכנה יש להם מעשים ואמונה אל הקב''ה. 24דעו זאת ,כי הנשארים מאחור מבורכים יותר מהמתים. 25זה פירוש החזון הואיל וראית אדם עולה מתוך הים. 26הוא אשר שמר אלהים עליון עונת גדולה אשר בעצמו יציל את בריתו ויצווה את הנשארים. 27והרי ראית כי מפיו יצאו כרוח רוח ואש וסערה; 28וכי לא אחז בחרב ובשום כלי מלחמה ,אלא שהנהירה ממנו השמידה את כל ההמון הבא להכניעו ;זו הפרשנות: 29הנה ימים באים אשר עליון יתחיל להציל את אשר על הארץ. 30ויבוא לתימהון יושבי הארץ. 31ומֹנ זתקמ בְ ש אא חצ ד לז הנ ֶצחְ ם בצ זאה ֲנ יר אא חצ ד אא חצ ד אא חצ ד אא חצ ד אא חצ ד אא ל אא חצ ד אא ת אא חצ ד במ ֲמם אא ל 32ויהיה הזמן שבו יתקיימו הדברים האלה ויקראו האותות אשר הראיתי לך לפני כן ,ואז יוכרז בני אשר ראית כאדם עולה. 33וכאשר ישמעו כל העם את קולו ,איש בארצו יעזוב את המלחמה ,איש אל רעהו. 34ויתאספו המון אין-ספור כפי שראיתם ברצון לבוא ולהתגבר עליו בלחימה. 35אבל הוא יעמוד על ראש הר ציון. 36ותבוא ציון ויוראה לכל האנשים בהכנה ובבנה .כמו שראית את הגבעה חצובה בלי ידיים. 37והבני הזה יגרוף את ההמצאות המרושעות של העמים ההם ,אשר על חייהם הרעים נפלו בסערה; 38וישים לפניהם את מחשבותיהם הרעות ואת הייסורים אשר יתחילו להתייסר בהם ,שהם כמו להבה ,וישמיד אותם בלא עמל על ידי התורה כמוני. 39והואיל וראית כי אסף אליו עוד המון שלום; 40אלה הם עשרת השבטים אשר נשאו אסירים מארצם בימי אוסיאה המלך ,אשר סלמנסר מלך אשור הוביל אותו בשבי ,ונשא אותם על פני המים ,וכך באו לארץ אחרת. . 41אך העצה הזו נקטו בינם לבין עצמם ,שיעזבו את המוני הגויים ויצאו לארץ נוספת ,שבה מעולם לא ישבה האנושות. 42למען ישמרו שם את חוקיהם אשר לא שמרו מעולם בארצם. 43ויבאו בפרת במקומות הצרים של הנהר. 44כי עליון הראה להם אותות ,והחזיק את המבול עד שעברו. 45כי דרך הארץ ההיא הייתה דרך גדולה לעבור ,כלומר של שנה וחצי :ואותו אזור נקרא ארסרת. 46אז ישבו שם עד לאחר מכן ;ועכשיו כשהם יתחילו לבוא, 47עליון ישוב את מעיינות הנחל למען יעברו :על כן ראית את ההמון בשלום. 48אבל הנשארים מעמך הם המצויים בתוך גבולי. 49עתה כאשר ישמיד את המוני הגויים הנאספים ,יגן על עמו הנשארים. 50ואז יראה להם נפלאות גדולות. 51אז אמרתי ,ה ',השולט ,הראה לי את זה :מדוע ראיתי את האיש עולה מתוך הים? 52ויאמר אלי ,כמו שאינך יכול לחפש ולא לדעת את הדברים אשר בעומק הים ,כך אף אדם על פני האדמה לא יוכל לראות את בני או את אלו אשר עמו ,אלא ביום. . 53זהו פירוש החלום אשר ראית ,ובאמצעותו אתה רק כאן מואר. תִ-ור נתי ובנ ֵמ זשִצ ה. צ ֹ54נ י צֲזמבז ִצ אא תָ-מ זרכאך מוֲעּא זתִצ אא תָ-מ זרכאך אא 55חייך פקדת בחכמה וקראת בינה אמך. 56ולפיכך הראיתי לך את אוצרות העליון :לאחר שלושה ימים אחרים אדבר אליך דברים אחרים ואספר לך דברים חזקים ומופלאים. 57אז יצאתי אל השדה ,הלל והודיתי מאוד לעליון על נפלאותיו אשר עשה בזמנו; 58ובגלל שהוא מושל בו ודברים הנופלים בעונתם וישבתי שם שלושה ימים. פרק14 1ויהי ביום השלישי ישבתי מתחת לאלון והנה קול יצא מסנה מולי ויאמר אסתר אסדר.
2ואמרתי הנה אני אדוני וקמתי על רגלי. 3מוֹ כאמא ר אְ למי בז סמ נאה ננ גמלז נִי אא ת-מכ שא ה וז נדבמ זר נִי ֲנ ָו במ ֲעבודצ ה ֲ נמָי בז נמצז מרינ ם. 4ושלחתי אותו והוצאתי את עמי ממצרים והעליתי אותו אל ההר אשר החזקתי אותו על ידי תקופה ארוכה. 5מו מֹגְד לו זדבצ נרים מרבנ ים ,מוֹמגנ יד לו אא ת-סודות המ ֹ נצמים וז המ ֵצ צות ;וציווה אותו לאמר: 6את הדברים האלה תספר ואת אלה תסתיר. 7ועתה אני אומר לך: 8כי תן בלבך את האותות אשר ראיתי ואת החלומות אשר ראית ואת הפירושים אשר שמעת. 9כי תיסלק מהכל ומעתה תישאר עם בני ועם אלו כמוך עד תום הזמנים. 10כי העולם איבד את נעוריו ,והזמנים מתחילים להזדקן. יא כי העולם מתחלק לשניים עשר חלקים וכבר נעלמו עשרת חלקיו וחצי עשירית: יב וישאר אשר אחרי חצי העשירי. 13ועתה תסדר את ביתך וגער את עמך ,ניחם את אשר בצרה ועתה תתכחש לשחיתות. 14שחררו מכם את מחשבות התמותה ,השליכו את משאות האדם ,דחו כעת את הטבע החלש, 15ותניח את המחשבות הכבדות לך ביותר ,ותמהר לך לברוח מהעתים האלה. 16כי בכל זאת רעות גדולות מאלה שראית מתרחשות תיעשה מעתה. 17כי תראה עד כמה העולם יהיה חלש יותר מעידן ,על אחת כמה וכמה ירבו הרעות על היושבים בו. 18כי העת נמלט רחוק והחכירה קשה :כי עתה ממהר החזון לבוא אשר ראית. 19אז עניתי לפניך ואמרתי: אותי אא ת-הצ ֲצם אעשא ר-נוכחים ,אבל הנולדים אחר-כך ,מי יעיף אותם ?כך נתון העולם בחושך ,והיושבים בו 20הנ נְה ה 'אֹלך מֹאעשא ר צנ ו נצתי נ ללא אור. 21כי תורתך נשרפה ,לפיכך איש אינו יודע את הדברים שנעשו ממך ואת המלאכה שתתחיל. 22אבל אם מצאתי חסד לפניך ,שלח את רוח הקודש לתוכי ,ואכתוב את כל אשר נעשה בעולם מאז בראשית ,אשר נכתב בתורתך , למען ימצאו בני אדם את דרכך ,ושהם ימצאו .אשר יחיה באחרית הימים יחיה. 23וענה לי לאמר לך לך ,אסף את העם ואמר להם כי לא יבקשו אותך ארבעים יום. 24אבל הבט תכין לך קופסאות רבות וקח איתך את שרי ,דבריה ,סלמיה ,אקנוס ואסיאל ,את חמשת אלה המוכנים לכתוב במהירות; 25ובא הנה והדלקתי נר בינה בלבך אשר לא יכבה עד אשר יתחילו לכתוב. 26וכאשר תעשה כמה דברים תפרסם וכמה דברים תגלה בסתר לחכמים מחר בשעה זו תתחיל לכתוב. 27ויצאתי כפי שציווה ואספתי את כל העם ואמרתי. 28שמע את הדברים האלה ישראל. 29אבותינו בראשית היו זרים במצרים ,שמשם ניצלו. 30וקיבלתם את תורת החיים אשר לא שמרו אשר גם אתם עברתם אחריהם. 31אז נפרדה בכם הארץ ארץ ציון בגורל אבל אבותיכם ואתם עשיתם עוולה ולא שמרתם את הדרכים אשר ציווה עליכם העליון. 32ובגלל שהוא שופט צדיק ,לקח ממך בזמן את הדבר אשר נתן לך. 33ועתה אתם כאן ואחיכם בקרבכם. 34לכן אם כן תכניעו את הבנתכם ותשפרו את לבבכם ,תישמרו בחיים ואחרי המוות תקבלו רחמים. 35כי לאחר המוות יבוא המשפט ,כשנחיה שוב ,ואז יתגלו שמות הצדיקים ויוכרזו מעשי הרשעים. 36אל יבוא איש אלי עתה ,ואל יבקש אחריי ארבעים יום אלה. 37ולקחתי את חמשת האנשים כפי שציווה אותי ,והלכנו אל השדה ונשארנו שם. 38ולמחרת הנה קול קרא לי לאמר אסדרס פתח את פיך ושתה אשר אתן לך לשתות. 39ואז פתחתי את פי והנה הוא הגיע אליי כוס מלאה אשר מלאה במים וצבעו כאש. 40ולקחתי אותו ושתיתי ,וכששתיתי ממנו ,השמיע לבי בינה ,וחכמה גדלה בחזה ,כי רוחי חיזקה את זכרוני. 41ויפתח פי ולא נסגר עוד. 42ה 'עליון נתן בינה לחמשת האנשים וכתבו את חזיונות הלילה הנפלאים שנאמרו אשר לא ידעו וישבו ארבעים יום וכתבו ביום ובלילה אכלו לחם. 43לגביי .דיברתי ביום ,ולא שפתי את לשוני בלילה. 44בארבעים יום כתבו מאתיים וארבעה ספרים. 45ויהי כאשר מלאו ארבעים הימים ,אמר העליון לאמר את הראשון שכתבת פרסם בגלוי למען יקרא אותו הראויים והבלתי ראויים. 46אך שמור את השבעים האחרונים למסור אותם רק לחכמים בעם. 47כי בם מעיין הבינה מעיין החכמה וזרם הדעת. 48ועשיתי זאת.
פרק15 1הנה דבר אתה באזני עמי את דברי הנבואה אשר אשים בפיך נאום ה'. 2ותגרום להם להיות כתובים בנייר כי הם נאמנים ואמיתיים. 3אל תירא את הדמיונות נגדך ,אל תטריד חוסר האמון שלהם ,המדברים עליך. ֹ4נ י ֹצל המ בוגז נדים ימותו בבוגדתם. 5הנה נאום ה 'אביא מכות על העולם ;החרב ,הרעב ,המוות וההרס. ֹ6נ י צרשצ ע זצכז מצ ה זמאכ ד אא תֹ-צל-הצ אצ ארץ ,וממ ֲעְּ ה המ צִזצלנ ים שא ננ זתל זמָאו. 7על כן אמר ה' 8לא אחזיק עוד את לשוני כנגע ברשעתם אשר הם חוללים ,ולא אסבול אותם בדברים אשר הם נוהגים בהם ברשע :הנה הדם התמים והצדיק זועק אלי ונשמות העם .פשוט להתלונן ללא הרף. 9ולפיכך ,נאום ה ',בוודאי אנקום בהם ,ואקבל אלי את כל הדם התמים מתוכם. 10הנה עמי מובל כצאן לטבח לא אתן להם לשבת עתה בארץ מצרים. 11אבל אביא אותם ביד חזקה ובזרוע נטויה ,ואכה את מצרים במכות כמקודם ,והשמדתי את כל ארץ שלה. 12מצרים תאבל ,ויסודה יכוה במגפה ובעונש אשר יביא עליה ה'. מורא. יג מיאעבנ ילו עובז דְ י הצ אצ ארץ ֹנ י ינ כז זזלו ז זמרְֲיהא ם בנ זת נריֲצה ובז צרד ובז נמצז למת צ 14אוי לעולם וליושבים בו! 15כי חרב וחורבן מתקרבים ועם אחד יעמוד וילחם נגדם לא אחר ,וחרבות בידיהם. טז ֹנ י ינ הז יאה זמ נרידצ ה במ עאנ נצשים ומֹנ פז לשו זאה אא ת זאה ;לא יראו במלכיהם ובנסיכים שלהם ,ומהלך מעשיהם יעמוד בכוחם. 17יחפוץ איש ללכת לעיר ולא יוכל. ֹ18נ י נמִז נְי גז אותצ ם ינ זרעו הצ ֲ נצרים ,הבתים יחרבו ,ואנשים יפחדו. 19לא ירחם אדם על רעהו כי את בתיהם ישמיד בחרב וישלל את רכושם מחוסר לחם ולצרה גדולה. 20הנ נְה אצ ממ ר אֹלהנ ים אא קז צרא אא ת ֹצל ממ לז כְי הצ אצ ארץ לנ זראות אְ למי אעשא ר נמז מזרח המ ָא מא ש נמָצ רום נמ נָז צזרח וז לנ בז נוס ;להפנות את עצמם איש אל רעהו ולגמול את אשר עשו להם. 21כמו שעושים עוד היום לבחירי כך אעשה וגומל בחיקם ֹ.כ ה אצ ממ ר יז הוצה אֹלהנ ים; 22יד ימיני לא תחס על החוטאים וחרב לא תפסיק על השופכים דם תמים על הארץ. 23האש יצאה מחמתו ותכלה את יסודות הארץ ואת החוטאים כקש המבעירה. 24אוי לחטאים ואל תשמור את מצוותיי !אמר ה'. 25לא אחסוך עליהם לכו דרככם בני הכוח אל תטמאו את קדשי. חוט נאים לו ,וז ֲמל ְֹן הוצנ יאו אותצ ם אא ל מצ ואת וז למָמ עחלצה. ֹ26נ י יז הוצה יצדמ ע אא ת ֹצל המ ז 27כי עתה באו המכות על כל הארץ ואתם תשארו בהם כי לא יציל אתכם אלהים כי חטאתם לו. 28הנה חזון נורא ומראהו ממזרח. 29היכן שייצאו אומות דרקוני ערב במרכבות רבות ,והמוניהם יינשאו כרוח על הארץ ,למען יפחדו וירעדו כל השומעים. 30גם הכרמנים המשתוללים בכעס ילכו כחזירי הבר של היער ,ובעוצמה רבה יבואו ,ויצטרפו עמם למלחמה ,וישמידו חלק מארץ אשור. 31ואז תהיה יד הדרקונים על העליונה ,לזכור את טבעם ;ואם יהפכו את עצמם ,קושרו יחדיו בכוח גדול לרדוף אותם. 32אז יפגעו אלה מדממים וישתקו בכוחם ויברחו. 33ומארץ אשור יצור עליהם האויב וישכל מהם ,ובצבאם יהיה פחד ואימה וריב במלכיהם. 34הנה עננים ממזרח ומצפון ועד דרום ,והם נוראים מאוד למראה ,מלאי זעם וסערה. 35יככו איש על רעהו ויכפו הרבה כוכבים על הארץ כוכבם ;ודם יהיה מהחרב עד הבטן 36וגללים של אנשים עד שוק הגמל. 37ויהי פחד ורעדה גדולה על הארץ ויראו הרואים את הכעס ויפחדו ורעדה תבוא עליהם. 38ואז יבואו סערות גדולות מדרום ומצפון וחלק אחר ממערב. 39ורוחות חזקות יקומו ממזרח ויפתחו אותו ;וז הצ ְֲנצן אעשא ר הצ נריא בנ זזעות ,וז המ ֹוכצב הנ זתבמ ע ,לז המ זראות ,אא ל-רוחמ המ נָז צזרח וז אא ת-המ נָ זרבצ ב ,ימחז נמיד. 40יתנפחו העננים הגדולים והחזקים ומלאי זעם וכוכב למען יפחדו את כל הארץ ואת היושבים בה ;וישפכו על כל מקום גבוה ונעלה כוכב נורא, 41אש וברד וחרבות עפות ומים רבים למען יהיו מלאים כל השדות וכל הנהרות עם שפע מים גדולים. 42וישברו את הערים והחומות ,ההרים והגבעות ,עצי היער ,ועשב כרי הדשא ,ותירתם. 43וילכו בבל ,ויפחדו אותה. 44יבואו אליה ויצרו עליה הכוכב וכל זעם ישפכו עליה אז יעלה העפר והעשן אל השמים וכל אשר סביבה יקוננו עליה. 45והנשארים תחתיה יעבדו למורי אימה. 46ואתה אסיה המשתתף בתקוות בבל ותפארת דמותה.
47אוי לך ,עלוב אתה ,כי-דמתך לה ;ועיטשת את בנותיך בזנות ,למען ישמחו ויתפארו באוהביך ,אשר רצו תמיד לזנות עמך. 48הלכת אחריה השנואה בכל מעשיה והמצאותיה על כן אמר אלוהים. 49אשלח עליך מכות ;אלמנות ,עוני ,רעב ,חרב ומגפה ,להרוס את בתיך בחורבן ובמוות. 50ותפארת כוחך יתייבש כפרח ,תקום החום שנשלח עליך. 51תחלש כאישה ענייה בפסים וכמי שנוטפת בפצעים ,למען לא יוכלו לקבל גבורים ואוהבים .יש לך. 52האם בקנאה הייתי ממשיך כך נגדך ,נאום ה'. 53אם לא היית הורג תמיד את בחירי ,מרומם את מכת ידיך ואומרת על מתיהם ,כשהיית שיכור. 54הגדיר את היופי של פניך? 55שכר זנותך יהיה בחיקך ,על כן תקבל תמורה. 56כמו שעשית לבחירי ,נאום ה ',כן יעשה לך אלוהים ,וימסור אותך לרעה. 57בניך ימותו מרעב ונפלת בחרב ערייך תישברנה וכלך בחרב בשדה יאבדו. 58אשר בהרים ימותו מרעב ויאכלו את-בשרם וישתו את-דמם מרוב רעב ללחם וצמא למים. 59אתה כאומלל תבוא דרך הים ותקבל שוב מכות. 60ובמעבר ימהרו על העיר הבטלה ויהרסו חלק מארצך ויאכלו חלק מתפארתך וישובו לבבל שנחרבה. 61והושלך על ידם כזיפים והיו לך כאש; 62ותכלה אותך ואת עריך ארצך והריך ;כל יערך ועצי פריך ישרפו באש. 63את בניך ישאו בשבי ,ותראה מה יש לך ,יקלקלו אותו ויפגמו ביופי פניך. פרק16 1אוי לך בבל ואסיה !אוי לך מצרים וסוריה! 2חגרו עצמכם בבדי שק ובשיער ,קבלו את ילדיכם והצטערו ;כי חורבנו בפתח. 3חרב נשלחת עליך ומי יחזיר אותה? 4אש נשלחת בקרבכם ומי יכבהה? 5מכות נשלחות אליכם ,ומה הוא הגורש אותן? 6האם כל אדם יכול לגרש אריה רעב ביער ?או שמא יכבה איש את האש בזיפים ,כשהחלה לבעור? 7האם אפשר לסובב שוב את החץ שנורה מקשת חזק? 8ה 'האדיר שולח את המכות ומי הוא שיכול לגרש אותן? 9אש תצא מחמתו ,ומי הוא המכווה אותה? 10הוא ישליך ברק ומי לא ירא ?הוא ירעם ומי לא יפחד? 11ה 'יאים ,ומי לא יחבוט בפניו? יב האדמה רעדה ויסודותיה ;קם הים בגלים ממעמקים וגיליו נסערים וגם דגיו לפני ה 'ולפני כבוד כוחו. יג כי חזקה יד ימינו המכופפת את הקשת ,חיציו שהוא יורה חדים ולא יחמיצו ,כאשר יתחילו לירותם בקצה העולם. 14הנה המכות נשלחות ולא ישובו עוד עד שבאו על הארץ. 15תבערה האש ולא תכבה עד שתכלה את יסוד הארץ. טז ֹמחְ ץ אעשא ר-יצרו אא ת-קמ שא ת גצבול ל כא יצשוב אא חצ ד :וז כְן ל כא יצשובו המ ָמ ֹות אעשא ר נִ זשלחו ֲמל-הצ אצ ארץ. 17אוי לי !אוי לי !מי יציל אותי בימים ההם? יח התחלה של יגונים ואבלים גדולים ;ראשיתו של רעב ומוות גדול ;ראשית מלחמות ,והכוחות יעמדו בפחד ;התחלה של רעות !מה אעשה כשיבואו הרעות האלה? 19הנה ,רעב ומגפה ,צרה וייסורים ,נשלחים כמכות לתיקון. 20אבל על כל הדברים האלה לא ישובו מרשעותם ולא ישמרו תמיד לנגעים. 21הנה ,המזונות יהיו טובים כל כך זולים על פני האדמה ,עד שהם יחשבו שהם במצב טוב ,וגם אז יצמחו רעות על הארץ ,חרב ,רעב ובלבול גדול. 22כי רבים מהיושבים על הארץ יאבדו ברעב ;וז אא ת המ חא ארב ,המ ננ זמלמח נמן המ זר צֲב ִ,מ חז נריב. 23והמתים יושלכו כגללים ולא יהיה איש לנחם כי הארץ תישמד והערים יופלו. 24לא ישאר אדם לעבוד את הארץ ולזרועה 25העצים יתנו פרי ומי יאסוף אותם? 26הענבים יבשילו ומי ידרוך אותם ?כי כל המקומות יהיו שוממות בני אדם: 27למען ירצה איש אחד לראות את רעהו ולשמוע את קולו. 28כי מעיר יישארו עשר ושניים מן השדה אשר יסתתרו בחורשים העבותים ובבקעי הסלעים. 29כמו במטע זיתים על כל עץ נשארו שלושה או ארבעה זיתים; 30או כמו כאשר נאסף כרם ,נשארו אשכולות מהם המחפשים בשקידה דרך הכרם:
31גם כן ישארו בימים ההם שלשה או ארבעה מאת המחפשים את בתיהם בחרב. 32ותשמד הארץ ושדותיה יזדקנו ודרכיה וכל נתיבותיה ימלאו קוצים כי איש לא ייסע בה. 33הבתולות יתאבלו ,אין להן חתנים ;הנשים יתאבלו ,אין להן בעלים ;שא לצהא ם בנות יתאבלו ,אין להן עוזרים. 34במלחמות ישמדו חתניהם ובעליהם יאבדו ברעב. 35שמע עתה את הדברים האלה והבין אותם ,עבדי ה'. 36הנה דבר יהוה קבלו אותו אל תאמינו לאלים אשר דיבר ה 'עליהם. 37הנה המכות מתקרבות ואינן נרפות. 38כמו כאשר יולדת אשה בחודש התשיעי את בנה ,כשעתיים או שלוש מלידתה מקיפים את רחמה כאבים גדולים ,אשר מכאיבים ביציאת הילד אינם מרפים לרגע. 39גם כן לא ירפה המכות לבוא על הארץ ,והעולם יתאבל ,ועגות יבואו עליו מכל עבר. 40עמי ,שמע את דברי ,הכן אותך לקרבך ,ובאותן הרעות היו כעולים לרגל על הארץ. 41המוכר יהיה כבורח והקונה כמי שיפסיד. 42העוסק בסחורה כמי שאין בו תועלת ובונה כמי שלא ישכן בה. 43הזורע כאילו לא יקצור כך גם הנוטע את הכרם כמי שלא ילקוט את הענבים. 44הנישאים כמי שלא יביאו ילדים ;וז המ אעשא ר ל כא ינ ָצ או ֹ,ז אְ ל זאמנות. 45ולפיכך עמלים לשווא: 46כי זרים יקצרו את פירותיהם וישברו את רכושם ,יפלו את בתיהם וילחו את ילדיהם בשבי ,כי בשבי וברעב יקבלו ילדים. 47והעוסקים בסחורתם בגזל ,ככל שיתקפו את עריהם ,את בתיהם ,את נכסיהם ואת נפשם. 48כן אכעס עליהם על חטאם ,נאום ה'. 49כמו שזונה מקנא באשה ישרה וטובת לב: 50כך תישנא צדקה עוון כאשר היא תקשטה את עצמה ותאשים אותה על פניה בבואו אשר יגן על החקר בכל חטא על פני האדמה. 51ולפיכך אל תהיו דומים לו ולא למעשיו. 52כי עוד מעט ,ויוסר עוון מן הארץ ,וצדקה תמלוך בכם. 53אל יאמר החוטא כי לא חטא כי אלוהים ישרף גחלים של אש על ראשו אשר אומר לפני ה 'אלוה וכבודו לא חטאתי. 54הנה ,יהוה יודע את כל מעשי האדם ,את דמיונם ,את מחשבותיהם ולבם. 55אשר דיבר אלא את המילה תעשה הארץ ;ונעשה :יהי שמים ;והוא נוצר. 56בדברו נעשו הכוכבים והוא יודע את מספרם. 57הוא חוקר את התהום ואת אוצרותיו ;הוא מדד את הים ואת מה שיש בו. 58הוא סגר את הים בתוך המים ובדברו תלה את הארץ על המים. 59הוא פורש את השמים ככספת ;על-המים ייסד אותו. 60במדבר עשה מעיינות מים ובריכות על ראשי ההרים למען ישפכו המבול מן הסלעים הגבוהים להשקות הארץ. 61הוא עשה את האדם ,ושם את לבו בתוך הגוף ,ונתן לו נשימה ,חיים ותבונה. 62כן ורוח האל הכול יכול ,אשר עשה את כל הדברים ,וחקר את כל הדברים הנסתרים בסודות הארץ, 63בוודאי הוא יודע את המצאותיכם ,ומה אתם חושבים בליבכם ,גם אלה שחטאים והסתירו את חטאם. 64לפיכך חקר יהוה בדיוק את כל מעשיכם ,והוא יבייש את כולכם. 65וכאשר יובאו חטאיכם ,תתביישו לפני בני אדם ,וחטאיכם יהיו מאשימים שלכם ביום ההוא. 66מה תעשה ?או איך תסתיר את חטאיך לפני אלוהים ומלאכיו? 67הנה אלוהים בעצמו הוא השופט ,פחד ממנו ,עזוב את חטאיך ושכח את עוונותייך ,לא להתערב בהם עוד לעד ,ויוליך אותך אלהים ויציל אותך מכל צרה. ֹ68נ י הנ נְה כעסו הבוער של המון גדול ניצת עליך ,והם יקחו חלק ממך ,ויאכילו אותך ,בטלים ,בדברים המוקרבים לאלילים. 69והמסכימים להם יהיו בלעג ובחרפה ,וידרכו רגליהם. 70כי בכל מקום ובערים הבאות תהיה התקוממות גדולה על יראי ה'. 71הם יהיו כמו משוגעים ,לא חוסכים באף אחד ,אבל עדיין מקלקלים ומשמידים את יראי ה'. 72כי הם יבזבזו ויקחו את רכושם וישליכו מבתיהם. 73אז יוודע ,מי הם בוחרי ;ומֹנ זדבז עו ֹז זצהצ ב בז אְ ש. 74שמע ,אהובי ,נאום ה ':הנה ימי צרה בפתח ,אבל אני אציל אתכם ממנו. 75אל תפחד ולא ספק ;כי אלוהים הוא המדריך שלך, 76ומנחה השומרים את מצוותי ומצוותיי ,נאום ה 'אלוהים :אל תכביד על חטאיך ,ואל יגביה עוונותיך. 77אוי להם הכבולים בחטאיהם ומכוסים ביני שלהם מידות כשדה מכוסה בשיחים ,ודרכו מכוסה קוצים ,לבל ייסע איש! 78הוא נותר לא לבוש ,והוא מושלך לתוך האש כדי להתכלה בו.