הספר השני של אדם וחוה פרק 1 1כאשר שמעה לולוא את דברי קין ,בכתה ותלך אל אביה ואמה ותספר להם את אשר הרג קין את הבל אחיו. 2והיְ קּ ּרעו ּכָהם הוי ּהרגו קול הוי ּהטרו אב ת־ָהניהם הויהפּ רו העפהר העל־ר אאשה ם והיְ קּ ּרעו ְּ גהדה יהם הויְצּ או הויהבא או אב ל־הה מה קום שב הְ ּרָההה ב אב ת־הה בב ל׃ 3ומצאוהו שוכב על הארץ ,מת ,וחיות סביבו ;בעודם בוכים ובוכים בגלל הצדיק הזה .מגופו ,בגלל טהרתו ,יצא ריח בשמים. 4והיְ ָה א אא תו אה דה ם ּ,דמה עּ ָה יו נְ זּלו מְ עהל הָנהיו ; הו ְילבך אב ל-מה ע הטרת הה אוצּ רות ,שה ם הְ ּשכְ יב אא תו ,הו היעטטה ָהה ְּ בְ ּשמה נְ ים ּמרור וּ הה מה ר. ה ואדם וחוה יקברו אותו ביגון גדול מאה וארבעים יום .הבל בן חמש עשרה שנה וחצי שנה וקין בן שבע עשרה שנה וחצי שנה. 6וקין ,כאשר תם האבל על אחיו ,לקח את אחותו לולאווה ויישא אותה לאישה ,בלי רשות מאביו ואמו ;כי לא יכלו להרחיקו ממנה , מחמת כבד לבם. 7לאחר מכן ירד לתחתית ההר ,הרחק מהגן ,קרוב למקום שבו הרג את אחיו. 8ובמקום ההוא היו עצי פרי רבים ועצי יער .אחותו ילדה לו ילדים ,אשר בתורם החלו להתרבות בהדרגה עד שמילאו את המקום ההוא. 9ואדם וחוה לא באו יחד אחרי הלווייתו של הבל במשך שבע שנים .אחרי כן הרתה חוה ,ובהיותה הרה ,אמר לה אדם" :בואי ,ניקח מנחה ונקריב אותה לאלוהים ,ונבקש ממנו שיתן לנו ילד יפהפה ,אשר נמצא בו נחמה ,ואשר נקשר אותו לאחות הבל". ת־מנהחּ ָה ם וּ יהָב ן לההב ם צה ּרג טוב׃ 10הויהכְ ינו ְמנּ חה ה הו היעטלוהה אב ל־הה ְמזְְּ חה הויהקּ ְריבוהה לְ פּ נְי יּ הוהה הו היחטלתה יו לְ קּ ב אא אב ּ יא הוי ּהשמה ע אֹלהְ ים אב ת־אה דה ם והיְ ָה בְ ל אב ת־מה נּ חה תו הוי ּהש ָּחו אב ת־אה דה ם וּ חה והה ובה תה ם הוי ּהרדו אב ל־מה ע הטרת־הה מה טאכהר הו היעטֶב ה ְה ה נבר לּ דה ְָק ְה להיּ להה וּ בה יום לְ פּ נְי ָופהת־הב בב ל׃ 12אדם וחוה המשיכו לצום ולהתפלל עד שהגיע עתה של חוה להיוולד ,ואמרה לאדם" :חפצתי ללכת אל המערה שבסלע ללדת בה". 13הוי אאמב ר לְך וּ קה ח אב תְ-ה ָּך לּ ְש ּמ ברך ,וּ אב ּשְה ר ְה ְמע הטרת הה אוצּ רות הה ֶבה לְ פּ נְי ָופהת ְּ נְ י הב בב ל. יד ותשמע חוה אל-אדם ותלך היא ובתה ואדם נשאר לבדו במערת האוצרות פרק 2 1ותלד חוה בן יפה דמות ופנם ויופיו כיפי אביו אדם ויפי ממני׃ 2ותנחם חוה בראותו ותשהה שמונת ימים במערה ותשלח את בתה אל האדם לומר לו לבוא ולראות את הילד ולקנות לו את שמו ותישבה הבת תחתיו על גופת אחיה עד שוב האדם וכן עשתה היא. 3וכאשר בא אדם וירא את יופיו של הילד ,יופיו ודמותו המושלמת ,וישמח עליו וינחם על הבל .ויקרא שם הילד שת ,כלומר" :כי שמע אלוהים תפלתי והצילני מצרתי ",אך פירוש הדבר גם "כוח ועוצמה". 4לאחר שאדם נתן שם לילד ,הוא שב אל מערת האוצרות ;ובתו חזרה אל אמה. 5וחוה נשארה במערתה עד גמר ארבעים יום ,הו היב אא אב ל־הה אה דה ם וּ הה בְ יא עְ מה ה אב ת־הה בילבד וּ אב ת־ְה ָּה׃ ו הויהבא או אב ל־נההה ר מה יְ ם ,שה ם רחצו אדם ובתו את עצמם ְמָּ נְי צה ְה הרם העל־הב בב ל ;וּ חה והה וּ הה ָולהל הרחּ צו לּ טה הה הרה. 7וישובו ויקחו מנחה וילכו ההרה ויקריבה בעד התינוק ויקבל אלוהים את מנחתם וישלח את ברכתו עליהם ועל בנם שת וישובו אל מערת האוצרות 8ואדם לא ידע עוד את חוה אשתו כל ימי חייו ולא נולד מהם עוד צאצא כי אם חמשה אלה בלבד :קין ,ולוה ,הבל ,עקליה ושת. 9הו הי טעלהד שְ ת ְּ קומה ה וּ בא חה ,הויהחְ ל להצום וּ ְתפּ לל ְּ כהל־עהם. פרק 3 1וּ אטשב ר אה דה ם אה בְ ינו ,מְ קב ץ שב בה ע שה נְ ים מְ יום נְ ּתָ ּהרדו מְ חה והה ְא ּשָו ,קה נהא בו שה טה ן ְּ הראטתו נְ ּתָ ְהרד ְממה ה ,הו היעטמא ד ל ְהשְְ ר עְ מה ה. 2הויהקה ם אה דה ם הו הי טעלבה מְ ע ּהרָה ת הה ּמאּצּ רות הויְש שה ם להיּ להה לּ היָהה הוי ּהרדב ה אב ל הה מה ע הטרה ְּ יום כּ הה ח הטרה ְּ יום הה יום הוי ההרד אב ל הה מה ע הטרה לּ הְ ּת הְָָל שה ם ולּ בה ְרך ְממה ה׃ 3וכאשר הגיע הערב עלה על גג המערה וישן שם לבדו ,מחשש שמא יגבר עליו השטן .וכך נשאר בנפרד שלושים ותשעה ימים. 4אז השטן ,שונא כל טוב ,כשראה את אדם לבדו ,צם ומתפלל ,נראה אליו בדמות אישה יפה ,אשר באה ועמדה לפניו בליל יום הארבעים ,ותאמר לו: " 5הו אדם ,מאז אשר שכנת במערה זו ,חווינו ממך שלום רב ,ותפילותיך הגיעו אלינו ,ונחמנו עלייך". " 6אבל עכשיו ,אדם ,כשעלית על גג המערה לישון ,היו לנו ספקות לגביך ,וצער גדול בא עלינו בגלל פרידתך מחוה .ושוב ,כשאתה על גג המערה הזו ,תפילתך נשפכת ,וליבך נודד מצד לצד". " 7וּ הה יְ יתה ְה מה ע הטרה ָּפְ ָ ּהתך כּ אְ ש נְ קּ ָה פהה ְָ ּרדב ה אְ לְינו וּ מה צה אתה מה נוחה ה". " 8גם אני התאבלתי על בניך אשר ניתקו ממך ,וגבר צערי על רצח הבל בנך ,כי צדיק היה ,ועל צדיק כל יתאבל". " 9אטשב ר ֶה ּמחה ה ְּ לְ ידה ת ְּ נבך שב ת ,וּ עהד מְ העט צה ע ּהר ְָי ּמאא ד ְּ עהל חה והה כְ י אה ח ְטתי הְ יא .כְ י ְה ּשלהח אֹלהְ ים שה נהה טעלביך והיּ שה ך אא תה ה ְמְָ דב ך ,והיּ צה ְאי ָהם הוריד אא ְתי". עְ מה ה .וּ הְ ְָ ים אא תה ה עְ מה ך ,וּ ְ
הספר השני של אדם וחוה
" 10שמחתי על אחותי על היותה עמך .אך אלוהים הבטיח לי קודם לכן ,ואמר' :אל תתעצב ;כאשר יעלה אדם על גג מערת האוצרות , וייפרד מחוה אשתו ,אשלחך אליו ,תתחתן איתו בנישואין ,ותלד לו חמישה ילדים ,כאשר ילדה לו חמישה ילדות חוה"'. " 11ועכשיו ,הנה !הבטחת אלוהים לי התקיימה ;כי הוא אשר שלחני אליך לחתונה ;כי אם תישא אותי ,אלד לך ילדים טובים ויפים יותר מאלה של חוה". עוריך ְּ ְֶ ּמחה ה וּ עודב ה ,כְ י מה ע ְטטים יהמב יך וּ הרבה ה צּ הענּ ך .טהיהה עהזור , עוריך ְּ יהגון ְה עולהם הה ֶבה ,וּ י ְהמי נּ ב עודכהם אה ָה ה עודב הנעהר ,אה ל ְָ ּסָהר נּ ב " 12וּ ּ ְָ ּסָהר יהמב יך ְה עולהם הה ֶבה ְּ ְֶ ּמחה ה .אב חֹבה ד ְּ ך ,וּ ְת ֶּ ּמחב ה עְ ְמי כהך ,ובּ ל אא י ההרא". " 13קומי ומלאי את מצוות אלוהיך ",היא התקרבה אל אדם וחיבקה אותו. 14וכאשר ראה אדם כי היא עומדת להכניע אותו ,התפלל אל אלוהים בלב נלהב שיציל אותו ממנה. 15אז שלח אלוהים את דברו אל אדם ,לאמור" :הו אדם ,דמות זו היא זו שהבטיחה לך את האלוהות וההוד ;הוא אינו נוטה אליך בחיוב ;אלא מתגלה לך פעם בדמות אישה ;פעם אחר ,בדמות מלאך ;פעם אחר ,בדמות נחש ;ופעם אחרת ,במראה אל ;אך הוא עושה את כל זאת רק כדי להשמיד את נשמתך". טז "עהָה ה אה דה ם ,כּ בְ ינְ י אב ת-לְ בּ ך ,הה ָה לּ ְָיך ְמ ְמדו הָ הע ְמים הרְה ה ;לּ הה ּראב ּתך כְ י-אֹלהְ ים חה נהן ;וּ כְ י-אטנְ י חה פְץ ְּ טובּ ך ,וּ אְ ינְ י חה פְץ ְּ הה ּרסב נּ ך". פרק 4 1אז ציווה אלוהים על השטן להראות את עצמו לאדם באופן גלוי ,בצורתו המחרידה. 2וכאשר ראה אותו אדם ,הוא פחד ,ורעד למראהו. 3ויאמר אלוהים אל האדם" :הבט בשטן הזה ובמבטיו הנורא ודע כי הוא אשר נפלתך מאור אל חושך ,משלום וממנוחה אל עמל וסבל". 4והבט אדם ,אשר אמר על עצמו שהוא אלוהים !האם אלוהים יכול להיות שחור ?האם אלוהים ילבש צורת אישה ?היש חזק מאלוהים ?והאם ניתן להכניעו? " 5ראה ,לכן ,אדם ,והנה אותו כבול לפניך ,באוויר ,לא יוכל לברוח !לכן אני אומר לך ,אל תירא ממנו ;מעתה היזהר והיזהר ממנו , בכל אשר יעשה לך". לָ-בּ דה ל מְ חה והה ;אטשב ר אטשב ר טאבה ל ו והיּ ְריש אֹלהְ ים שה טה ן ְמָּ נְי אה דה ם ,אטשב ר חְ זּק אותו וּ נהחה ם אב ת-לְ ְו לְאמא ר לו" :רא ד אב ל-מה ע הטרת הה אוצּ רות וּ אה ְ ְה כבם כהל-תה טאוהה ְּ הה מה ה". 7מאותה שעה עזב את אדם וחוה ,והם נהנו מנוח על פי מצוות אלוהים .אך אלוהים לא עשה כדומה לאף אחד מזרע אדם ,כי אם לאדם וחוה בלבד. ח הוי ּהשָה טחוהה אה דה ם לְ פּ נְי יּ הוהה עהל הה ְָ ּשמא ר וּ עהל הה ְָ ּשמא ר אב ת־ָה אטוו הוי ּהרד ְממה ע הטרה הוי ְּשכבם עְ ם־חה והה כּ מותה ם הה ָ ְהרים׃ 9בכך הסתיימו ארבעים ימי פרידתו מחוה. פרק 5 1אשר לשת ,בהיותו בן שבע שנים ,ידע טוב ורע ,והיה עקבי בצום ובתפילה ,וכל לילותיו בילה בתחנונים לרחמים וסליחה לפני אלוהים. 2וגם בהעלאת קרבנו יצום ביום יותר מאביו כי יפה מראהו כמלאך אלהים וגם לב טוב היה לו ושמר את מיטב נפשו ועל כן העלה את קרבנו ביום ביום 3והיּ הְ י אֹלהְ ים חה פְץ ְּ מה נּ ְה ָו ,וּ גהם ְּ טה הה רו ,הו היעטֶות אֹלהְ ים וּ אב ת-אה ביו וּ אְ ם עהד-הולהתו שב בה ע שה נְ ים. 4לאחר מכן ,כאשר ירד מן המזבח ,לאחר שסיים להקריב את קורבן הקורבן ,נראה אליו השטן בדמות מלאך יפהפה ,זוהר באור , ומטה אור בידו ,והוא חגור בחגורת אור. 5הוא בירך את שת בחיוך יפה ,והחל לפתות אותו במילים יפות ,באומרו לו" :שת ,למה אתה שוכן בהר הזה ?כי הוא צר ,מלא אבנים וחול ,ועצים שאין בהם פרי טוב ;מדבר ללא מקומות ישיבה וללא ערים ;אין מקום טוב לגור בו .כי הכל חום ,עייפות וצרות". 6הוא הוסיף ואמר" ,אבל אנחנו גרים במקומות יפים ,בעולם אחר מזה של הארץ הזאת .עולמנו הוא עולם של אור ומצבנו הוא הטוב ביותר ;נשותינו יפות יותר מכל האחרות ;ואני מאחל לך ,הו סת ,להתחתן עם אחת מהן ;כי אני רואה שאתה יפה למראה ,ובארץ הזאת אין אישה אחת טובה מספיק בשבילך .חוץ מזה ,כל אלה שחיים בעולם הזה ,הם רק חמש נשמות". " 7אבל בעולמנו ישנם גברים רבים ובתולות רבות ,כולן יפות זו מזו .לכן אני רוצה להעיף אותך מכאן ,כדי שתוכל לראות את קרובי משפחתי ולהינשא לכל מי שתרצה". " 8אז תישארו לצידי ותהיו בשלום ;תתמלאו בהוד ואור ,כמונו". " 9תישאר בעולמנו ותנוח מהעולם הזה ומהסבל שלו ;לעולם לא תרגיש עוד עייפות ועייפות ;לעולם לא תביא קורבן ,ולא תבקש רחמים ;כי לא תחטא עוד ,ולא תתנדנד על ידי תשוקות". " 10ואם תשמע למה שאומר ,תתחתן עם אחת מבנותיי ;כי אצלנו אין זה חטא לעשות כן ;וגם זה לא נחשב תאווה בהמית". " 11כי בעולמנו אין לנו אלוהים ;אבל כולנו אלים ;כולנו מן האור ,השמימי ,החזק ,החזק והמפואר".
הספר השני של אדם וחוה
פרק 6 1כאשר שמע סת את הדברים הללו ,נדהם ,והטה את ליבו אל דבריו הבוגדניים של השטן ,ואמר לו" :האם אמרת שנברא עולם אחר מזה ;ויצורים אחרים יפים יותר מהיצורים אשר בעולם הזה"? 2הוי אאמב ר הה שה טה ן כְן הְ ְֵה שה מה עּ ָה נְ י וּ אב ּשְה ח אא תה ם וּ אב ת דה ּרכבם ְּ או ּזנביך׃ 3ויאמר אליו שת" :דבריך הדהימו אותי ,ותיאורך היפה את כל זה". " 4אך לא אוכל ללכת איתך היום ;לא עד אשר אלך אל אבי אדם ואל אמי חוה ,ואספר להם את כל אשר אמרת לי .ואם ירשו לי ללכת איתך ,אבוא". ת-מצּ והת אֹלהְ ים .וּ הְ ְֵה ,אה ָה ה ה הוי אאמב ר שב ת" :אטנְ י י ְהרא ְמעטֶות כהל-אטבה ד ְּ ל אא הרשות אה בְ י וּ ְא ְמי ָ,הן-אטבא ד כּ קְ ין אה חְ י וּ כּ אטבְ י אה דה ם ,אטשב ר עהבה ר אב ְ יהדה ע אב ת-הה מה קום הה ֶבה ;ב אא וּ הפָ ּהשנְ י כהאן מה חה ר". 6כששמע השטן זאת ,אמר לשת" :אם תגיד לאביך אדם את אשר אמרתי לך ,הוא לא ירשה לך לבוא עמי". 7אך שמע לי ;אל תגיד לאביך ולאמך את אשר אמרתי לך ;אלא בוא איתי היום ,אל עולמנו ;שם תראה דברים יפים ותיהנה שם , ותתענג היום הזה עם ילדיי ,תביט בהם ותשבעי שמחה ;ותשמח עוד יותר .ואז אחזירך למקום הזה מחר ;אך אם תרצה להישאר איתי , יהיה כך". 8ויען שת" :רוח אבי ורוח אמי תלויה בי ,ואם אסתתר מהם יום אחד ,ימותו ,ואלוהים יחשב אותי באשמה על חטאתם". " 9ואלמלא ידעו שבאתי אל המקום הזה להקריב אליו את מנחתי ,לא היו נפרדים ממני אפילו שעה אחת ;וגם לא אלך לשום מקום אחר ,אלא אם כן ירשו לי .אבל הם מתייחסים אליי בחיבה רבה ,כי אני חוזר אליהם במהרה". 10ויאמר אליו השטן מה יקרה לך אם תסתתר מהם לילה אחד ותשוב אליהם עם שחר יא הוי ּהרא שב ת כְ י-הוא ּמדה ְְ ר וּ ל אא -הי העזְְּ הו הוי ּהרץ הו היעטלהְ ים אב ל-הה ְמזְְּ חה הויהפּ הרש יהדה יו אב ל-הה אֹלהְ ים והיְ בּ קה ש ְממב ֵו יּ שועהה׃ 12אז שלח אלוהים את דברו ,וייקל את השטן ,אשר נמלט מפניו. 13ושת עלה אל המזבח ,ויאמר בלבו כה" :המזבח מקום המנחה הוא ,ואלוהים שם ,אש אלוהים תאכל אותו ,ולא יוכל השטן לפגוע בי ,ולא ייקח אותי משם". 14וירד שת מן המזבח וילך אל אביו ואמו אשר מצא שם בדרך ,משתוקק לשמוע את קולו ,כי התמהמה זמן מה. 15אז החל לספר להם את אשר אירע לו מהשטן ,בדמות מלאך. 16אך כאשר שמע אדם את דבריו ,נישק את פניו ,והזהירו מפני המלאך ההוא ,באומרו לו כי השטן הוא אשר נראה אליו כך .לאחר מכן לקח אדם את שת ,והם הלכו למערת האוצרות ,ושמחו בה. 17אך מאותו יום ואילך אדם וחוה לא נפרדו ממנו לעולם ,לכל מקום אשר ילך ,בין למנחתו ובין לכל דבר אחר. 18האות הזה קרה לשת כשהיה בן תשע שנים. פרק 7 1וירא אדם אבינו כי לב שלם היה שת ,וירצה אותו להינשא פן ייראה אליו האויב בפעם אחרת ויגבר עליו. 2ויאמר אדם אל בנו שת" :הלוואי בני כי תתחתן עם אחותך עקליה אחות הבל ,למען תלד לך ילדים אשר ימלאו את הארץ ,כהבטחת אלוהים לנו". ג "אל תירא בני ;אין בזה כלום .אני רוצה שתתחתן ,מחשש שמא יגבר עליך האויב". 4שת ,לעומת זאת ,לא רצה להתחתן ;אך בציות לאביו ולאמו ,לא אמר מילה. 5והיּ ֶה חְ ר אא תו אה דה ם הלעטקּ לְ יהה וּ הוא ְב ן ח ְטמשה נהה שה נהה. ו וכאשר היה בן עשרים שנה ,הוא הוליד בן ,אשר קרא לו אנוש ;ואחר כך הוליד ילדים אחרים מלבדו. 7והיּ גהדְ ל אב נוש ,והיּ לְ יד אב ת-קְ ינהן. 8גם קינן גדל ,התחתן והוליד את מהללאל. 9האבות הללו נולדו בימי חיי אדם ,וישבו ליד מערת האוצרות. לשים שה נהה וּ מְ י מה הה הָלְאל מְ אה ה שה נהה והיּ בה ָהר מה הה הָלְאל והיּ הה ְב גהר והיּ הה ְב ה צום וּ ְתפּ להה וּ עטבה דה ה קה שה ה עהד קה ְרב יּ מְ י י והיּ הְ י יּ מְ י אה דה ם ָה עהת מה אות ּש ְ אה דה ם אה בְ ינו׃ פרק 8 1וירא אדם אבינו כי קרוב קץ ויקרא לבנו שת ויבא אליו אל מערת האוצרות ויאמר אליו: " 2שת בני הבא לי את בניך ואת בני בניך ואוכל לשפוך את ברכתי עליהם בטרם אמות". ג הוי ּהשמה ע שְ ת אב ת-הה ּדבה ְרים הה אטלהְ ים מְ אְ ת אה דה ם אה בְ יו הו ְילבך מְ העלהיו הוי ּהשָא ך ּדמה עהה עהל -הפנהיו והיּ קה ְְ ץ אב ת-בה נהיו והיּ בְ יאְ ם אב ל-אה דה ם אה בְ יו׃ 4וכאשר ראה אדם אבינו אותם סביבו ,בכה על שנאלץ להיפרד מהם. 5וכאשר ראוהו בוכה ,בכו כולם יחד ,ונפלו על פניו לאמר" :איך תנתק מאיתנו ,אבינו ?ואיך תקבלך הארץ ותסתירך מעינינו "?כך התאבלו הרבה ,ובמילים דומות. ו הויהבּ ְרך אטדה ם אה בְ ינו אטדה ם ּכָהם הוי אאמב ר אב ל־שב ת אה ח ְטרי ְְ ּרכהם:
הספר השני של אדם וחוה
.אם עהָה ה אטנְ י ,מֵּ ְסינונו שב ָהנו ְה ה ְ " 7הוי שב ת ְּ,נְ י ,אה ָה ה יודְ הע אב ת הה עולהם הה ֶבה --כְ י הוא ּמלהא יהגון וּ עְינות ;וּ אה ָה ה יודְ הע אב ת כהל אטשב ר ְה העלהנו ְ ּמצונביך ְּ ְדבּ ְרי הה שה טה ן וּ אה ל ְָ ּשמא ש אב ת ְדבּ ְרי הה שה טה ן וּ אה ל ְת ּשמא ש אְ ָבה הה ּראות שב ְה ה יהְָ י הע אְ לביך". ח וּ שה ּמ הרה אב ת־הה ְמצּ והה אטשב ר־אטנְ י מוצב ך הה יום וּ תה נהה לְ בּ נבך אב ֵוש וּ נהתה ן אב ֵוש לּ קְ ינהן ְּ נו וקְ ינהן לּ מה טהלהאְ ל ְּ נו וּ תה תה ת הה ְמצּ והה הה ֶבה עהל־כהל־בּ נְיכבם׃ " 9הו ,שת ,בני ,ברגע שאמות ,קח את גופי וטבל אותה במור ,אלוורה וקאסיה ,והנח אותי כאן במערת האוצרות הזו ,שבה נמצאים כל האותות אשר נתן לנו אלוהים מן הגן". " 10בני ,מעתה יבוא מבול ויציף את כל היצורים ,וישאיר בחוץ רק שמונה נשמות". " 11אבל בני ,אלו אשר יסירו מקרב ילדיך בעת ההיא ,ייקחו את גופתי איתם מן המערה הזאת ;וכאשר ייקחו אותה איתם ,יצווה הבכור שבהם על בניו להניח את גופתי בספינה עד שישכך המבול ,והם יצאו מן הספינה". 12אז יקחו את גופתי ויקבעו אותה בתוך הארץ ,זמן קצר לאחר שייוושעו ממי המבול. " 13כי המקום אשר ייקבר גופתי הוא אמצע הארץ ;משם יבוא אלוהים ויושיע את כל משפחותינו". יד "ועתה ,שת בני ,הנח אותך בראש עמך ,רעה אותם ושמר עליהם ביראת אלוהים ,והובל אותם בדרך הטובה ,צוה אותם לצום לאלוהים ,והבין אותם כי אין להם לשמוע לשטן ,פן ישמידם". אא-תָ ּהרבו אְ ָבה ,אְ יןּ ְְ-דבה הרם או ְה מה עטֶה יהם". לּ ָ-תע ּהרבו עְ מה הב ם ל ְ " 15וּ הה בּ דה ל אב ת ְּ-נְיך ובּ נְי בה נביך ְמְּ נְי קְ ין ;אה ְ טז הוי ּהרדב ה אה דה ם ְּ הרכּ ָו עהל-שְ ת וּ עהל-בּ נהיו וּ עהל-כהל-בּ נְי-בה נהיו׃ 17פנה אל בנו שת ואל חוה אשתו ואמר להם" :שמרו את הזהב הזה ,את הקטורת הזאת ואת המור הזה אשר נתן לנו אלוהים לאות , כי בימים הבאים מבול יציף את כל הבריאה .אבל הבאים אל התיבה ייקחו עמם את הזהב ,את הקטורת ואת המור ואת גופי ,ואת הזהב ,את הקטורת ואת המור ואת גופי יניחו בתוך הארץ". " 18לאחר זמן רב ,העיר אשר נמצאו בה הזהב ,הקטורת והמור עם גופי ,תיבזז .אך כאשר היא תישדד ,הזהב ,הקטורת והמור יילקחו עם השלל הנשמר ;ושום דבר מהם לא יאבד ,עד שיבוא דבר אלוהים ,האדם ,כאשר מלכים ייקחו אותם ,ויקחו לו זהב כאות להיותו מלך ;קטורת ,כאות להיותו אלוהי שמים וארץ ;ומר ,כאות סבלו". " 19גם קור ,כאות להתגברותו על השטן ועל כל אויבינו ;קטורת כאות שהוא יקום מן המתים ויתנשא מעל הדברים שבשמים ומהדברים שבארץ ;ומור ,כאות שהוא ישתה מרה ;ויחוש את ייסורי הגיהינום מהשטן". " 20ועתה ,שת בני ,הנה גיליתי לך סודות נסתרים ,אשר גילה לי אלוהים .שמור את מצותי ,למענך ולמען עמך". פרק 9 1כאשר סיים אדם את מצותו את שת ,התרופפו גפיו ,ידיו ורגליו איבדו כל כוח ,פיו נדם ולשונו חדלה לדבר כליל ,הוא עצם את עיניו וירד מהרוח. 2וכאשר ראו ילדיו כי מת ,השליכו עליו אנשים ונשים ,זקנים וצעירים ,ובכו. ג וימת אדם לאחר תשע מאות ושלושים שנה אשר חי על הארץ ,בחמשה עשר לחודש ברמודה ,לאחר מחשבון תקופת השמש ,בשעה התשיעית. 4זה היה ביום שישי ,אותו היום שבו נברא ,ובו נח ;והשעה שבה מת הייתה אותה שעה שבה יצא מן הגן. ה הויהחה ב אותו שב ת הְ טְ ב הו היחטנא ט אותו ְּ הרב ְּ להבְ ים ְמעְצְ ים קּ דה ְשים ומְ הה ר הה ָה דה ש הוי ּהש ְמיח אב ת ָופהתו ְמָה ד הה מה ע הטרה ְמָה ד הה ָּ טא ברת הו היעטמא ד ְמָּ נהיו עורה דולבקב ת׃ מה נּ ה 6הו היע ּטמדו לְ פּ נהיו בא כו וּ הְ ּתָהכּ לו העלהיו כהל־הה ְָ ילהה עהד־חא ר׃ ז הויְצְ א שְ ת וּ אב נוש ְב ן־הה ָהדול וּ קה ֵהן ְב ן־אב נוש והיְ קּ חו ּמ הרחות טובות לּ הה קּ ְריב להיהוהה הויהבא או אב ל־הה ְמזְְּ חה אטשב ר הה קּ ְריב העלהיו אה דה ם ּמנהחות הלאֹלהְ ים ְה ה ְטריב׃ 8ותאמר להם חוה" :חכו עד שנבקש מאלוהים שיקבל את קרבתנו וישמור על נפש אדם עבדו ויביא אותה למנוחה". 9וּ ּכָהם קה מו וּ הְ ּתָהָּ לו. פרק 10 1וכאשר כלו את תפילתם ,בא דבר אלוהים וינחם אותם על דבר אביהם אדם. 2לאחר מכן ,הם הקריבו את מתנותיהם לעצמם ולאביהם. 3וכאשר כלו את מנחתם ,ויהי דבר אלהים אל שת הבכור שבהם לאמר אליו שת ,שת ,שת ,שלש פעמים כאשר הייתי עם אביך ,כן אהיה עמך ,עד תקיים הבטחת אביך לאמר :אשלח את דברי ואושיע אותך ואת זרעך. 4וּ אב ת-אה בְ יך אה דה ם שה מא ר אה ָה ה אב ת-הה ְמצּ והה אטשב ר צה בה ך וּ הה בּ דְ ל אב ת-צה ּרעבך ְמן-קְ ין-אה חְ יך". ת-דבה רו ְמשְ ת. 5והיּ סה ר אֹלהְ ים אב ּ 6אז ירדו שת ,חוה ובניהם מן ההר אל מערת האוצרות. 7ואדם היה הראשון אשר מתה נפשו בארץ עדן במערת האוצרות כי לא מת איש לפניו אלא הבל בנו אשר מת נרצח ח הויהקומו כהל־בּ נְי־אה דה ם הויהבּ כו עהל־אה דה ם־אה בְ יהב ם הו היעטלו־לו זבחים מְ אה ה וּ אה ּרְה עְ ים יום׃
הספר השני של אדם וחוה
פרק 11 1אחרי מות אדם וחוה ,הפריד שת את בניו ואת בני בניו מבני קין .קין וזרעו ירד וישב מערב ,מתחת למקום שבו הרג את הבל אחיו. 2ושת ובניו ישבו צפונה ,בהר מערת האוצרות ,כדי להיות קרובים אל אביהם אדם. 3ושת הזקן ,גבוה וטוב לב ,בעל נפש טובה וחזקה ,עמד בראש עמו ;ויטפל בהם בתמימות ,בתשובה ובענווה ,ולא הרשה לאחד מהם לרדת אל בני קין. 4אך בשל טוהרם ,הם נקראו "ילדי אלוהים ",והם היו עם אלוהים ,במקום צבאות המלאכים שנפלו ;כי הם המשיכו לשבח את אלוהים ולשיר לו מזמורים ,במערתם -מערת האוצרות. ה הו היעטמא ד שב ת לְ פּ נְי ָופהת אה דה ם אטבְ יו וּ חה והה אטמו הוי ּהת הְָָל יומה ם והיְ ּשְה ח הרח ְטמים עהל עהל עהל עהל ְה נהיו וּ הכאטשב ר יּ הְ י צה הרה עְ ם הנעְץ׃ 6אך שת ובניו לא אהבו עבודה ארצית ,אלא התמסרו לדברים שמימיים ;כי לא חשבו אלא על שבח ,נגינה ומזמורים לאלוהים. 7לכן שמעו בכל עת את קולות המלאכים ,משבחים ומהללים את אלוהים ;מתוך הגן ,או כאשר נשלחו על ידי אלוהים בשליחות ,או כאשר עלו השמיימה. 8כי סת 'וילדיו ,בשל טוהרתם ,שמעו וראו את המלאכים הללו .מצד שני ,הגן לא היה גבוה מהם בהרבה ,אלא רק כחמש עשרה אמות רוחניות. 9אמה רוחנית אחת שווה ערך לשלוש אמות אדם ,סך הכל ארבעים וחמש אמות. י הוי ְּשבו שְ ת וּ בה נהיו ְה הה ר ְמָה חה ת הה ָהן ל אא ז ּהרעו וּ ל אא קה צּ רו וּ ל אא ע ּהֶאו אב ת־הה ָוף אטפְ ילו חְ ָה ה אב ָהא הרק ְמנּ חה ְתים וּ אב ת־הה עְץ הה ָה ע ְטמים אטשב ר ָהדה ל ְה הה ר אטשב ר יּ שה בו שה ם׃ יא ותמיד צם שת כל ארבעים יום ,וכך גם בניו הגדולים ,כי משפחת שת הריחה את ריח העצים בגן ,כאשר נשבה הרוח לשם. 12הם היו מאושרים ,תמימים ,ללא פחד פתאומי ,לא הייתה ביניהם קנאה ,לא מעשה רע ,לא שנאה .לא הייתה תאווה חייתית ;מפה לא יצאו ביניהם לא דברי גנאי ולא קללה ;לא עצה רעה ולא מרמה .כי אנשי הזמן ההוא מעולם לא נשבעו ,אך בנסיבות קשות ,כאשר אנשים חייבים להישבע ,הם נשבעו בדם הבל הצדיק. 13אך הם כפו על בניהם ועל נשיהם בכל יום במערה לצום ולהתפלל ולעבוד את האל העליון .הם ברכו את עצמם בגופו של אדם אביהם ,וימשחו את עצמם בו. 14הו היעטֶב ה כהך עהד קה הרב קה ץ שב ת. פרק 12 1ויקרא שת הצדיק לאנוש בנו ולקינן בן אנוש ולמהללאל בן קינן ויאמר אלהם: " 2בהתקרב קץ ,חפצתי לבנות גג מעל המזבח שעליו יוקרבו מנחות". 3הוי ּהשמה עו לּ פְ צּ והיו הויְצּ או ּכָהם ְמזּקה ן עהל הנעטֶה ה הו היעטמה דו ְה עטֶות הויהבּ נו ָהג ָה הטבה ה ְממה זְְּ חה ׃ 4וחשב שת בעשותו כן ,כי תבוא ברכה על בניו בהר ;וכי יקריב עבורם מנחה לפני מותו. ה וכאשר הושלמה בניית הגג ,ציווה עליהם להקריב מנחות .הם עמלו במרץ והביאו אותם אל שת אביהם ,והוא לקח אותם והקריב אותם על המזבח ;והתפלל לאלהים שיקבל את מנחותיהם ,ירחם על נשמות בניו וישמור אותם מיד השטן. ו והיּ קה ְְ ל אֹלהְ ים אב ת-מה נּ ְה ָו והיּ שה לְחה ְּ הרכּ ָו העלהיו וּ עהלְ-ה נהיו והיּ בה דְ ר אֹלהְ ים אב ל-שְ ת לְאמא ר בּ קה ץ ח ְטמשה ה י ְהמים וּ חה ְָ י י ְהמים אטשב ר ְדבּ הר ְָי לּ ך ת-דבה ְרי והיא ְשיעהך וּ אב ת-צה ּרעבך׃ וּ הלאטבְ יך אשלח אב ּ ז והיְ קּ הטלו שְ ת ְּ,נהיו וּ בה נְי בה נהיו ,הוי ּהרדו ְמן הה ְמזְְּ חה ,הויהלּ כו אב ל-מה ע הטרת הה אוצּ רות ,שה ם הְ ּתָהָּ לו ,והיְ בּ ּרכו ְּ גוָבה אטדה ם טאבְ ינו ,והיְ ּמ ּשחו ְה ה. 8אך סת שהה במערת האוצרות ימים ספורים ,ואז סבל -סבל עד מוות. 9הו היב אא אְ להיו אב נוש ְּ כורו וּ קְ ינהן ְּ נו וּ מה טהלהאְ ל ְב ן קְ ינהן וּ י בהרד ְב ן מה טהלהאְ ל וּ חב נוך ְב ן י בהרד וּ נהשה יהם וּ בה דיהם לּ קה ְְ ל ְּ הרכהה מְ אְ ת שְ ת׃ 10הוי ּהת הְָָל טעלְיהב ם שב ת ,הוי ּהשְְ עהם ְּ דב ם הב בב ל הה ָה ְדיק לְאמא ר" :אטנְ י ּמבה ְָ ש אב ּתכבם ְּ,נְי ,ל אא ְָ ּרדה ע אב חה ד ְמכבם מְ הה הה ר הה ָה דוש הה ָה הור הה ֶבה". ומכהל-חה ָה אה תו נְ בּ הרח ְּ כהל-כא חה כְ י הה הרג אב ת-הב בב ל-אב חה יו׃ יא אה ל ְָ ּתחה ְְ ל עְ ם ְּ נְי קְ ין הה רא צְ חה הה חוטה א אטשב ר הה הרג אב ת-אב חה יו כְ י יּ דה עּ ָב ם ְה נהי כְ י ְממב ֵו ְ 12לאחר שאמר זאת ,ברך שת את אנוש בנו בכורו ,וציווה עליו לשרת בטהרה לפני אדם אבינו כל ימי חייו ,וגם ללכת מדי פעם אל המזבח אשר בנה שת ,וציווה עליו להאכיל את עמו בצדק ,במשפט ובטהרה כל ימי חייו. 13ויתרופפו גפי שת ,ידיו ורגליו איבדו כל כוח ,פיו נדם ולא יוכל לדבר ;והוא רוח מת למחרת שנתו תשע מאות ושתים עשרה ,ביום עשרים ושבעה לחודש אביב ,וחנוך בן עשרים שנה אז. יד ויתפתו בזהירות את גופת שת ,וחנטוהו בבשמים ריחניים ,ויקחוהו במערת האוצרות ,לצד ימין של גופת אדם אבינו ,ויתאבלו עליו ארבעים יום ,והקריבו לו מתנות ,כאשר עשו לאדם אבינו. 15אחרי מות שת קם אנוש בראש עמו ,אשר רעה בצדק ובמשפט ,כאשר ציווה אותו אביו. 16אך עד אשר מלאו אנוש שמונה מאות ועשרים שנה ,היה לקין צאצאים רבים ;כי הם נישאו לעתים קרובות ,מתוך נטייה לתאוות בהמות ;עד אשר מלאה בהם הארץ שמתחת להר. פרק 13 1בימים ההם חי למך העיוור ,אשר מבני קין ,ויהי לו בן ושמו עטון ,ולשניהם היה מקנה רב.
הספר השני של אדם וחוה
2אך למך נהג לשלוח אותם לרעות אצל רועה צעיר ,אשר רעה אותם ;והוא ,כשחזר הביתה בערב ,בכה לפני סבו ,ולפני אביו עטון ואמו חזינה ,ואמר להם" :אבל אני לא אוכל לרעות את הבקר הזה לבדי ,פן יגזול ממני חלק ממנו ,או יהרוג אותי למענם ".כי בין בני קין היה הרבה שוד ,רצח וחטא. ג הו הי טחלְהו לבמב ך הוי אאמב ר ֹאמב ת ְּ,בה דו יהכול לּ הְ כּ ְְ הע מְ טאנ ְהשי הה מה קום הה ֶבה. ד ויקם למך ,ויקח קשת אשר שמר מנעוריו ,בטרם עיוור ,ויקח חצים גדולים ואבנים חלקות וקרעי אשר לו ,וילך השדה עם הרועה הצעיר ,וישב מאחורי הבקר ,והרועה הצעיר שומר על הבקר .כן עשה למך ימים רבים. 5בינתיים ,מאז שדחהו אלוהים וקילל אותו בחרדה ובאימה ,לא יכל לשבת ולא למצוא מנוחה במקום אחד ;הוא נדד ממקום למקום. ו בנדודיו בא אל נשי למך ,וישאל אותן עליו ,ותאמרו לו ,הוא בשדה עם המקנה. 7וילך קין לחפשו ,וכבר בבואו השדה שמע הרועה הצעיר את קולו ואת הבקר הגועש מלפניו. ח הוי אאמב ר אב ל־לבמב ך אטדא נְ י הה חה יהה הה ֶבה או ָזְד׃ ט הוי אאמב ר להמב ך אְ להיו הה ְְ ין אְ ָבה כּ עהל־ העלהה׃ 10הוי ּהשטה ן לבמב ך אב ת-קּ שב ָו ,הוי ּהשמה ע העלהיו חץ ,הוי ּהשמה ע אב בב ן ְה ָה לּ עהה ,הויְצְ א קה יְ ן ְמן-הה ֶב דב ה ,הוי אאמב ר הה רא עבה אב ל-לבמב ך י ההרה ,הְ ְֵה ְה א. יא הוי הְרה לבמב ך ְה קְ ין ְּ חְ יו הו היכְהו ְּ צְ ידו הו היכְהו לבמב ך ְה בב ן ּמקה ְָיו והיְ פּ לבה עהל הָנהיו הו היעטקא ר אב ת ּשְָ י עְינהיו והיְ פּ ל קְ ין מה אְ לבת הויהמה ת׃ 12הו היְָש אְ להיו לבמב ך וּ הה רא עהה הה הֵעהר הוי ּהמצה או שה כְב עהל־הה אה ברץ הוי אאמב ר לו הה רא עהה הה הֵעהר קה יְ ן זהְְ נו אטשב ר הה הרגּ ָה אטדא נְ י׃ 13אז התחרט למך על כך ,וממרירות חרטתו ,הוא מחא כפיו יחד ,והכה בכפו השטוחה את ראש הנער ,והוא נפל כמת ;אבל למך חשב שזה היה הטעיה ;ויקח אבן והכה אותו ,וריסק את ראשו עד אשר ימות. פרק 14 1והיּ הְ י אב נוש ְב ן תשע מְ אה ה שה נהה והיְ קּ הטלו אְ להיו כהל־בּ נְי־שב ת וקּ נהן ובּ כורו ,נ ּהשהב ם וּ בה נְיהב ם ,ובּ קה ּשאו ְממב ֵו בּ הרכהה ְממב ֵו׃ 2הוי ּהת הְָָל טעלְיהב ם והיְ בּ הרכּ ם והיּ ּשְְ עהם ְּ דה ם הב בב ל הה ָה ְדיק הוי אאמב ר לההב ם" :אה ל־יּ הרד אב חה ד ְמְּ נְיכבם מְ הה ר־הה ָה דוש הה ֶבה ,וּ אה ל־יּ תה חּ ְּ רו עְ ם־ְּ נְי־קְ ין הה רא צְ חה ". ג ויקרא אנוש לבנו קינן ויאמר אליו ראה בני ונתת לבבך על עמך והכוננו בצדקה ובתמימות ועמד לשרת לפני גופת אבינו אדם כל ימי חייך 4אחרי כן נח אנוש ,בן תשע מאות שמונים וחמש שנה ;ויקינן כרעהו ,והניחו במערת האוצרות לשמאל אביו אדם ;והקריב עבורו מנחות ,כמנהג אבותיו. פרק 15 1לאחר מות אנוש ,עמד קינן בראש עמו בצדק ובתמימות ,כפי שציווה עליו אביו ;הוא גם המשיך לשרת לפני גופת אדם ,בתוך מערת האוצרות. 2וכאשר חי תשע מאות ועשר שנה ,נפלה עליו סבל וצער .וכאשר עמד לנוח ,באו אליו כל האבות עם נשיהם ובניהם ,ויברכהם , וישבעם בדם הבל הצדיק לאמר להם" ,אל ירדו איש מכם מהר הקדש הזה ,ואל תתחברו עם בני קין הרוצח". ג מהללאל בנו הבכור קיבל את המצווה הזו מאביו ,אשר בירכו ומת. ד הו היחטנא ט או מה הה הְָָל ְּ שה מה חְ ים הוי ּהשמְ ר אותו ְּ מה ע הטרת הה אוצּ הר ְמים עְ ם אטבא תה יו הו היעטלו לו כּ מה ֶּ ברך אטבא תה ם׃ פרק 16 1הו היעטמא ד מה הה הְָָאל עהל עהמו הוי ּהרעא הה ם ְּ צב דב ק וּ ְת ְמים הוי ּהראב ה אטשב ר ל אא היעטבא רו אב ת ְּ-נְי קְ ין׃ 2הוא גם המשיך להתפלל ולשרת לפני גופת אדם אבינו ,ולבקש רחמים מאלוהים עליו ועל עמו ;עד שהיה בן שמונה מאות ושבעים שנה ,וחלה. 3ויתאספו אליו כל ילדיו לראותו ולבקש את ברכתו על כולם לפני שעזב את העולם הזה. הל-מ ּשכהבו ּודמה עּ ָה ה נְ ּזלהה עהל ָּ-נהיו והיְ קּ הרא להיּ ברד ְּ נו ְּ כורו הו היב אא אְ להיו׃ 4הויהקה ם מה הה הְָָאל הויְשב ב ע ְ 5הוי ּהשק אב ת הָנהיו הוי אאמב ר לו י בהרד ְּ נְ י ,אטנְ י מה ּשְְ י הע אב ת־ העמה ך ְּ עא ֶב ה שה מה יְ ם והאה ברץ ,לּ שה ּמ הרת הע ּמך ולּ הר טענְיהב ם ְּ צב דב ק וּ ְת ְמי ,וּ ל אא תה הרד אב חה ד ְמן־הה הה ר־הה ָה דוש הה ֶבה אב ל־ְּ נְי־קְ ין ָ,בן־יא מה ד עְ מה הב ם. " 6שמע בני ,לאחר מכן יבוא חורבן גדול על הארץ הזאת בגללם ;אכזב אלוהים בעולם ,וישמידם במים". " 7אך אני יודע כי לא ישמעו אליך בניך וירדו מן ההר הזה ושכבו עם בני קין וימותו עמהם". " 8בני !למד אותם ושמור עליהם ,פן תבוא עליך אשמה בגללם". ט ויאמר מהללאל אל בנו ירד" :כאשר אמות ,חנט את גופי והנח אותה במערת האוצרות ,על גופות אבותיי ;ועמד על גופי והתפלל אל אלוהים ;וטפל בהם ,ומלא את עבודתך לפניהם ,עד שתבוא למנוחה בעצמך". ל־מנהחה ת כ טאבותה יו׃ הל־מ ּשכהבו הו היב אא אב ּ י והיּ בה ְרך מה טהלהל אב ת־כהל־בה נהיו והיְ ּשכהב ע ְ יא וכאשר ראה ירד כי מת מהללאל אביו ,בכה וייגע ,ויחבק ונישק את ידיו ואת רגליו ;וכן עשו כל בניו. 12הו היחטנא טו אותו ְה נהיו הוי ּהשכְ ימו אותו עהל־ָופות אטבא תה יו הויהקּ מו הוי ּהתְה דו העלהיו אה ּרְה עְ ים יום׃
הספר השני של אדם וחוה
פרק 17 ת-מצּ והת אה בְ יו הויהקה ם כהאה ּריהה עהל-עהמו הוי ּהרעבה אא תה ם ְּ צב דב ק וּ תה ם והיּ צה וההה ם ל אא-עהֶה ה דה ם ְּ ל אא עטצה תו כְ י י ההרא לּ הפנְיהב ם ָהןְ -יָהכו אב ל- 1והיְ ּשמא ר י בברד אב ְ ְּ נְי קְ ין. 2על כן נתן להם פקודות שוב ושוב ;והמשיך לעשות כן עד סוף שנת ארבע מאות שמונים וחמש לחייו. 3בסוף השנים האמורות ,הגיע אליו האות הזה .בעוד יארד עומד כאריה לפני גופות אבותיו ,מתפלל ומזהיר את עמו ,קינא בו השטן וחולל דמות יפה ,משום שיארד לא נתן לילדיו לעשות דבר ללא עצתו. 4אז הופיע אליו השטן עם שלושים איש צבאותיו ,בדמות אנשים נאים ;השטן עצמו היה הבכור והגבוה שבהם ,בעל זקן יפה. 5הו הי טעמּדו ְּ ָבת הה מה ע הטרה והיְ קּ הרא אב ת י בהרד ְמָוכהה׃ ו ויצא אליהם ,וימצאם כאנשים טובים ,מאירים ויפים ,ויתהה על יפיכם ועל מראם ,ויחשב בלבו ,אם לא מבני קין הם. ז ויאמר בלבו כאשר בני קין לא יוכלו לעלות אל ראש ההר הזה ואין מהם יפה תואר כמראה אלה ואין באנשים האלה אחד ממשפחתי גרים הם׃ 8ויחליפו ירד ויאמר אל הזקן שביניהם" :אבי ,הסבר לי את הפלא אשר בך ,והגד לי מי אלה אשר בך ,כי נראים לי כאנשים זרים". 9אז החל הזקן לבכות ,והשאר בכו עמו ;ויאמר אל ירד" :אני אדם אשר ברא אלוהים בראשונה ;וזה הבל בני אשר נהרג על ידי אחיו קין אשר נתן השטן בלבו להורגו". " 10זה בני שת אשר שאלתי מאת ה 'ויתן אותו לי לנחמני תחת הבל". יא "אז זה בני אנוש בן שת ,וזה קינן בן אנוש ,וזה מהללאל בן קינן אביך". 12אך ירד נותר תמה על מראם ועל דבריו של הזקן אליו. 13ויאמר אליו הזקן" :אל תתפלא בני ;אנו גרים בארץ מצפון לגן אשר ברא אלוהים לפני העולם .הוא לא נתן לנו לגור שם ,אלא הציב אותנו בתוך הגן אשר תחתיו אתם יושבים כעת". יד "אך אחרי אשר חטאתי ,הוציאני ממנה ,ונשארתי לשבת במערה הזאת ;צרות גדולות וקשות באו עליי ;וכשהתקרב מותי ,צויתי את בני שת לרעות את עמו היטב ;וזאת מצותי תמסר מאחד לשני ,עד סוף הדורות הבאים". " 15אבל ,ירד בני ,אנחנו גרים באזורים יפים ,בעוד שאתה חי כאן בסבל ,כפי שהודיע לי אביך מהללאל ;אמר לי כי מבול גדול יבוא ויציף את כל הארץ". " 16לכן בני ,יראתי למענכם ,קמתי ולקחתי את ילדיי עמי ,ובאתי הנה לבקר אותך ואת ילדיך ;אך מצאתי אותך עומד במערה זו בוכה ,ואת ילדיך פזורים על פני ההר הזה ,בחום ובצער". " 17אבל בני ,כאשר איבדנו את דרכנו והגענו עד כאן ,מצאנו אנשים אחרים למטה מהר זה ;אשר יושבים בארץ יפה ,מלאה עצים ופירות ,ובכל מיני ירק ;היא כמו גן ;כך שכאשר מצאנו אותם חשבנו שהם אתה ;עד שאביך מהללאל אמר לי שהם אינם דבר כזה". יח "ועתה בני שמע בעצתי ורד אליהם אתה ובניך .אתם תנוח מכל הסבל הזה אשר אתם נמצאים בו .ואם לא תרדת אליהם ,קום קח את בניך ולך עמנו אל גנינו ;אתם תגורו בארצנו היפה ,ותנוחו מכל הצרה הזאת אשר אתה ובניך נושאים עתה". 19אך ירד כששמע את דבריו של הזקן ,תהה ;והלך הנה והנה ,אך באותו רגע לא מצא איש מילדיו. 20הו היעהן הוי אאמב ר לּ הה ֶהקְ ן מה דו הע הְ ּתחה ְּ הרת עהד הה יום הה ֶבה 21ויען הזקן" :אלמלא אמר לנו אביך ,לא היינו יודעים". 22אז האמין ג'ארד שדבריו נכונים. 23ויאמר הזקן אל ירד" :למה פנית ,פלוני "?ויאמר" :ביקשתי את אחד מבניי לספר לו על הליכתי עמך ועל ירידתם אל אלה אשר דברת אלי". 24כאשר שמע הזקן את כוונתו של ירד ,אמר לו" :הניחו לרעיון הזה כרגע ,ולכו עמנו ;ותראו את ארצנו ;אם הארץ אשר אנו יושבים בה תמצא חן בעיניכם ,נשוב הנה אנחנו ואתה ולקחת את משפחתך עמנו .ואם ארצנו לא תמצא חן בעיניכם ,תשוב למקומך". 25והזקן דחק ביארד ,שילך לפני שאחד מילדיו יבוא לייעץ לו אחרת. 26ויצא ירד מן המערה וילך עמהם ובתוכם וינחמו אותו עד אשר הגיעו אל ראש הר בני קין 27אז אמר הזקן לאחד מחבריו" :שכחנו משהו ליד פתח המערה ,וזהו הבגד הנבחר שהבאנו להלביש בו את ירד". 28ויאמר לאחד מהם" :לך שוב ,אתה ,מישהו ,ונחכה לך כאן עד שתשוב .אז נלבש את ירד ,והוא יהיה כמונו ,טוב ,יפה תואר וראוי לבוא איתנו אל ארצנו". 29ואז ההוא חזר. 30וכאשר היה במרחק קצר ,קרא אליו הזקן ואמר לו" :המתין עד אשר אעלה ואדבר איתך". ,ממה ע הה ָופְ ים אטשב ר נְ ּשבו אְ לְינו. 31הו היעטמא ד ,הויהג אְ להיו הה ֶהקְ ן הוי אאמב ר לו דה בה ר אב חה ד שב כהחּ נו ְה מה ע ההרה ,וּ הוא להכּ בא ה אב ת הה ֵ בברס הה דולְך ְּ תוכהה ְ לב הלך זה ,והזקן שב אל חבריו ואל ירד .וירדו מן ההר וירד עמהם ;וישבו על מה ע הטרה מה יְ ם ,על פני בתי בני קין ,וימתינו לרעתם עד שיביא את הבגד לירד. 33הוא ,אשר הלך ,חזר אל המערה ,כיבה את המנורה ,ניגש אליהם והביא עמו רוח רפאים והראה אותה להם .וכאשר ראה זאת ג'ארד ,הוא התפלא על יופיו וחןו ,ושמח בלבו באמונה שהכל אמת. הל־מעְ ין וּ נ אאכּ לו אב ת־נְחה וּ נְ אטחה ּרנו שה ם אאמרו אְ לביהה " :הה ְְ יאו־להנו הה יום אב ת־אב חה ד ע ּ 34וּ הְ שה בו שה ם הויהבא או ּשלשה ה מְ הב ם אב ל־ְה תְ י ְּ נְי־קה יְ ן הוי ּ אאמרו אְ לביהה :הה ְְ יאו־להנו הה יום אב ת־אב חה ד מה יְ ם וּ בנ ֹאכהל־נְנו וּ הרחְ נו". הויהבא או ּשלשה ה מְ הב ם אב ל־ְה תְ י ְּ נְי־קה יְ ן הוי ּ 35וכאשר ראו אותם בני קין ,התפלאו עליהם וחשבו" :יפים למראה אלה ,וכאלה שלא ראינו מעולם ".ויקמו ובאו איתם אל מקור המים לראות את חבריהם.
הספר השני של אדם וחוה
36הם מצאו אותם כל כך יפים ,עד שצעקו בקול רם מסביב למקומותיהם כדי שאחרים יתאספו יחד ויבואו להביט ביצורים היפים האלה .ואז התאספו סביבם גברים ונשים כאחד. 37ויאמר להם הזקן גרים אנחנו בארצכם ,הביאו לנו אוכל טוב ומשקה ,אתם ונשותיכם ,כדי שנרענן אתכם. 38כאשר שמעו האנשים ההם את דברי הזקן ,כל אחד מבניו של קין הביא את אשתו ,ואחר הביא את בתו ,וכך באו אליהם נשים רבות ;כל אחת פונה לירד ,אם לעצמה או למען אשתו ,כולן כאחד. 39וכאשר ראה ירד את אשר עשו ,ונתנתקה מהם נפשו ;לא טעם מאכלם ולא משתייתם 40הזקן ראה רמז כשהתנתק מהם ,ואמר לו" ,אל תהיה עצוב ;אני הזקן הגדול ,כפי שתראה אותי עושה ,עשה גם אתה". 41הויהפּ הרש אב ת־כּ פהיו הו היחטבה ק אב ת־אב חה ת הה ֵ ְהשים ,וּ חה ּמשה מה ה ּמ הרבּ ָו עהֶה ה כהך לְ פּ נְי יּ ברד ,לּ מה עטֶב ה כּ הְ ן עהֶה ה׃ 42וכאשר ראה ירד אותם עושים קלון ,בכה ,ואמר בלבו ,אבותיי מעולם לא עשו דבר כזה. 43פרש את ידיו והתפלל בלב נלהב ובבכי רב ,והתחנן לפני אלוהים שיציל אותו מידם. 44מיד לאחר שהחל יארד להתפלל ,ברח הזקן עם חבריו ;כי לא יכלו לשהות במקום תפילה. 45ויפנה ירד ולא ראה אותם ,כי מצא את עצמו עומד בתוך בני קין. 46אז בכה ואמר" :אלוהים ,אל תשמיד אותי עם הגזע הזה ,אשר הזהירו אותי אבותיי מפניו ;כי עתה ,אדוני אלהי ,חשבתי כי אלה שנראו אליי הם אבותיי ;אך גיליתי שהם שדים ,אשר פיתו אותי במראה יפה זה ,עד שהאמנתי להם". " 47אך עתה אני מבקש ממך ,אלוהים ,להציל אותי מהמין הזה ,אשר בתוכו אני שוהה כעת ,כאשר הצלת אותי מאותם שדים .שלח מלאכך להוציאני מתוכם ,כי אין לי כוח להימלט מתוכם". 48כאשר סיים ירד את תפילתו ,שלח אלוהים את מלאכו בתוכם ,אשר לקח את ירד והעמיד אותו על ההר ,והראה לו את הדרך ,נתן לו עצה ,ואז הלך ממנו. פרק 18 1ילדי ירד נהגו לבקרו שעה אחר שעה ,לקבל את ברכתו ולבקש את עצתו על כל דבר שעשו ;וכאשר הייתה לו עבודה לעשות ,הם עשו אותה עבורו. 2אך הפעם כשנכנסו למערה לא מצאו את ירד ,אלא את המנורה כבויה ,ואת גופות האבות הפוכות ,וקולות יצאו מהם בכוח אלוהים , שאמרו" :השטן רימה את בננו במראה ,וחפץ להרוסו כאשר הרוס את בננו קין". 3ויאמרו גם אדוני אלוהי השמים והארץ ,הציל את בננו מיד השטן אשר עשה לפניו מראה גדול ושקרי .וידברו גם על דברים אחרים בכוח האלוהים. 4אך כאשר שמעו בני ירד את הקולות הללו ,פחדו ועמדו בוכים על אביהם ;כי לא ידעו מה קרה לו. 5ויבכו עליו ביום ההוא עד שקיעת החמה. 6אז בא ירד בפנים עצובות ,אומלל בנפשו ובגופו ,ועצוב על שנפרד מגופות אבותיו. 7אך בהתקרבו אל המערה ,ראוהו ילדיו ,מיהרו אל המערה ,ונתלו על צוארו ,בכו ואמרו לו" :אבי ,היכן היית ,ומדוע עזבתנו ,כפי שלא נהגת לעשות "?ושוב" :אבי ,כאשר נעלמת ,כבתה הנורה מעל גופות אבותינו ,הגופות התגלגלו וקולות נשמעו מהם". 8כאשר שמע יארד זאת ,הוא התעצב ,נכנס אל המערה ;שם מצא את הגופות זרוקות לכל עבר ,את המנורה כבויה ,ואת האבות עצמם מתפללים לישועתו מיד השטן. 9אז נפל ירד על הגופות וחיבק אותן ,ואמר" :אבותיי ,בתחנוניכם ,אלוהים יציל אותי מיד השטן !ואני מתחנן בפניכם שתבקשו מאלוהים שישמור עליי ויציל אותי ממנו עד יום מותי". 10אז חדלו כל הקולות מלבד קולו של אבינו אדם ,אשר דיבר אל ירד בכוח האל ,כשם שאדם היה מדבר אל חברו ,אומר" ,הו ירד בני ,הצע מתנות לאלוהים על שהציל אותך מיד השטן ;וכאשר תביא את הקורבנות הללו ,כך יהיה אשר תקריב אותם על המזבח אשר עליו הקרבתי .גם אז ,היזהר מהשטן ;כי הוא רימה אותי פעמים רבות בהתגלויותיו ,חפץ להשמידני ,אך אלוהים הציל אותי מידו". יא "צוה את עמך להיזהר מפניו ;ואל תחדל להקריב מתנות לאלוהים". 12גם קולו של אדם נדם ,וירד ובניו תמהו על כך .אז הניחו את הגופות כפי שהיו בתחילה ,וירד ובניו עמדו והתפללו כל הלילה ההוא עד עלות השחר. 13הו היעטלה י בהרד ְמנּ חה ה הו היעטלהה ה עהל־הה ְמזְְּ חה הכאטשב ר צְ וההו אה דה ם הו היעטלהה ה אב ל־הה ְמזְְּ חה והיְ ּת הְָָל אב ל־הה אֹלהְ ים לּ הרחטמה תו וּ לְ ּסלהח חה ָה אה תו עהל־כְ בּ אה ת הה ֵ בברת׃ 14אז נראה אלוהים אל ירד על המזבח ,בירך אותו ואת ילדיו וקיבל את קורבנותיהם ,וציווה על ירד לקחת מהאש הקדושה מן המזבח ,ולהדליק עמה את המנורה שהאירה על גופו של אדם. פרק 19 1אז גילה לו אלוהים שוב את ההבטחה שנתן לאדם ;הוא הסביר לו את 5500השנים ,וגילה לו את סוד ביאתו אל הארץ. 2ויאמר אלהים אל ירד" :האש אשר לקחת מן המזבח להדליק בה את הנר ,תשב עמך להאיר את הגופות ;ואל תצא מן המערה עד אשר תצא גופת האדם ממנה". 3אך ירד ,היזהר מהאש ,שתבער בבהירות במנורה ;ואל תצא שוב מן המערה ,עד אשר תקבל פקודה בחזון ,ולא במראה ,כאשר יראה אותך.
הספר השני של אדם וחוה
" 4וּ הה ְסיף אב ת -העמב ך לּ ל אא -היעטבא ת אב ת ְּ-נְי-קְ ין ולּ ל אא-לּ מה ּד הרכהם כְ י-אֹלהְ ים אֹלהְ ים ל אא-אה הטבְ א ֶּנּ אה ה ומה עטֶב ה העובל". 5גם אלוהים נתן מצוות רבות אחרות לירד ,וברכו .ואז הסיר ממנו את דברו. ו הו היְָש י בברד עְ ם ְה נהיו ,והיְ ָה ח אְ ש הוי ּהרדו אב ל־הה מה ע הטרה ,הוי ּהדלְ יק אב ת־הה ֵּ נהה לְ פּ נְי ָופהת־אה דה ם ; הויהפּ דה ק אב ת־עהמו ְמצּ וות הכאטשב ר צְ וההו אֹלהְ ים. 7אות זה אירע לירד בסוף שנתו הארבע מאות וחמישים ;כמו גם פלאים רבים אחרים ,איננו מתעדים .אך אנו מתעדים רק אות זה לשם קיצור ,וכדי לא להאריך את סיפורנו. 8וירד המשיך ללמד את בניו שמונים שנה ;אך לאחר מכן החלו לעבור על המצוות אשר נתן להם ,ולעשות דברים רבים ללא עצתו . החלו לרדת מהר הקודש אחד אחר השני ,ולהתערבב עם בני קין ,בחברותא מזוינת. 9ועתה ,הסיבה שבגללה ירדו בני ירד אל ההר הקדוש ,היא זו ,אשר נגלה לכם כעת. פרק 20 א אחרי ירדת קין ארץ הצללה ,ורבתה בה בניו ,היה מהם אחד ושמו גנון בן למך העור ,והוא הרג את קין. 2אך גנון זה בא בו השטן בילדותו ויעש חצוצרות וקרנות וכלי מיתר ומצלתיים ונבלים וכינורות וכנורות וחלילים וינגן בהם בכל עת ובכל שעה. 3וכאשר ניגן עליהם ,נכנס בהם השטן ,כך שמתוךם נשמעו צלילים יפים ומתוקים ,אשר שיבבו את הלב. 4והיּ קה ְְ ץ חטבה רות חטבה רות לּ שה חּ מא ת ְה הב ם ,וּ כהשב ְֵ גּ נו ,טוב לְ בּ נְי קְ ין ,אטשב ר הְ ּתלההְ לו אב ת־הה חטטה א ְְ ינְיהב ם ְְ ינְיהב ם ,וּ נְ ּשרו כּ אְ ש ְּ,עהת הה ְָ טה ן הה להת אב ת־לְ ְה ם ,אב חה ד ְּ ְרעהם ,וּ הְ גּ ְריף אב ת־הה ָה טאוהה ְה הב ם. 5השטן לימד גם את גנון להוציא משקה חזק מן העולם ;וגנון זה היה מקבץ חבורות על חבורות בבתי משקאות ;והביא בידיהם כל מיני פירות ופרחים ;והם שתו יחד. ו כך הרב גנון זה חטא עד מאוד ;הוא גם פעל בגאווה ,ולימד את בני קין לעשות כל מיני רשע גסה ביותר ,אשר לא ידעו ;והעמיד אותם במעשים רבים אשר לא ידעו מלפני כן. 7וירא השטן כי נכנעו לגנון ושמעו לו בכל דבר אשר אמר להם ,ושמח מאוד ,והרחיב את תבונתו של גנון ,עד אשר לקח ברזל ויעשה בו כלי מלחמה. 8וכאשר היו שיכורים ,גברה ביניהם השנאה והרצח ;איש אלים את רעהו כדי ללמדו רעה ,לקיחת בניו ולטמאתם לפניו. 9וכאשר ראו אנשים כי נוצחו ,וראו אחרים אשר לא נוצחו ,באו המוכים אל גנון ,מצאו בו מקלט ,והוא הפך אותם לבעלי בריתו. 10הוי ּהרְב ה חה ָה את ְה הב ם ּמאא ד עהד שב ְֵ ָה א ְאיש אב ת־אב חּ ָו או ְב ת או אב מו וּ אב ת־אטחות או ְב ת־אטחות אטבותו וּ ל אא־הה יהה עוד הה ְּ חְ ידה ה ְְ יתה ם הו היע ְטריסו אב ת־הה אֹלהְ ים הה שו ְפט אטשב ר־ְה הראְ ם׃ יא וגנון אסף יחד חבורות על חבורות ,אשר ניגנו בקרנות ובכל שאר הכלים שכבר הזכרנו ,למרגלות הר הקודש ;והם עשו כן כדי שבני שת אשר היו על הר הקודש ישמעו זאת. 12הוי ּהש ּמעו בּ נְי שב ת אב ת הה ּרעהש הוי ּהתמו הויהבא או חה ּדָות הו היע ּטמדו עהל־ר אאש הה הְ ר לּ הה ּראב ה אב ת־הה ֵ ְהשים לּ מה ָה ה הו היעטֶב ה כְן שה נהה ָה מה ה׃ 13כאשר ,בסוף אותה שנה ,ראה גנון שהם נשאבים אליו מעט מעט ,נכנס בו השטן ולימד אותו לעשות צביעה לבגדים בדוגמאות שונות ,והבין אותו כיצד לצבוע ארגמן וסגול ועוד. 14ובני קין אשר עשו את כל זאת ,וזוהרו ביופי ובלבוש הוד ,נאספו יחד למרגלות ההר בהוד ,עם קרנים ושמלות הוד ,ומרוצי סוסים ,ועשו כל מיני תועבות. 15בינתיים בני שת ,אשר היו על ההר הקדוש ,התפללו ושיבחו את אלוהים ,במקום צבאות המלאכים אשר נפלו ;על כן קרא להם אלוהים "מלאכים ",כי שמח עליהם מאוד. 16אך לאחר מכן לא שמרו עוד את מצוותיו ולא קיימו את ההבטחה אשר נתן לאבותיהם ,כי אם הרפו מצומם ותפילתם ומעצת ירד אביהם ,ויתאספו יחדיו בראש ההר להביט בבני קין מן הבוקר עד הערב ,ובמעשיהם ,בגלימותיהם היפות ובקישוטיהם. טגודים עהל-ר אאש הה הה ר והיְ קּ הרא אְ ָבהב ם ל ְהרד אְ ָבהב ם יז הוי ּהראו בּ נְי קְ ין ְממה ָה ה הוי ּהראו אב ת ְּ-נְי שב ת עא ּמ ְדים ח ְ 18ויאמרו אלהם בני שת מלמעלה" :לא ידענו את הדרך ".ושמע גנון בן למך אומרים שלא ידעו את הדרך ,וחשב לעצמו כיצד יורידו אותם. 19הוי ּהרא אְ להיו הה שה טה ן בלילה לאמר" :אין להם דרך לרדת מן ההר אשר הם יושבים בו ,כי מחר ְה או הואטמה ר לההב ם' :בו אב ל-הה הה ר מה ע ְטרב יורד אב ל-מה ּרָהלות הה ה הטר ְרד ְְ ין ּשְָ י גּ בה עות הרדה ה אְ לְינו". וּ תה מה צּ או שה ם אב ת-נהחה ל מה יְ ם הה ְ 20וכאשר הגיע היום ,תקעו גנון בשופרות ויתופפו בתופים למטה להר ,כדרכו .ושמעו בני שת ,ובאו כדרכם. 21הוי אאמב ר אְ לְיהב ם גּ נון ְממה מב ָה ה ל אא לּ כו אב ל־צב דב ר הה הה ר מה ע הטרבה ה וּ שה ם ָּמה צה א אב ת־הה דב ברך ל ְהרד׃ 22וכאשר שמעו בני שת את הדברים האלה ממנו ,שבו אל ירד המערה ,לספר לו את כל אשר שמעו. 23וכאשר שמע ירד זאת ,הוא התעצב ;כי ידע כי יעברו על עצתו. 24אחרי כן התאספו מאה איש מבני שת ,ויאמרו ביניהם ,בואו נרד אל בני קין ונראה את מעשיהם ,ונשתעשע עמהם. 25אך כאשר שמע ירד על דבר מאה האנשים ,נרגשה נפשו וליבו נצטער .הוא קם בלהט רב ,עמד בתוכם והשביע אותם בדם הבל הצדיק" :אל ירדו איש מכם מההר הקדוש והטהור הזה ,אשר ציוו עליו אבותינו לשבת בו". 26וכאשר ראה ירד כי לא קיבלו את דבריו ,אמר להם" :בני הטובים ,התמימים והקדושים ,דעו כי כאשר תרדו מהר הקדוש הזה ,לא ירשה לכם אלוהים לשוב אליו". 27הוא השביע אותם שוב לאמר" :אני משביע במות אבינו אדם ובדם הבל ,שת ,אנוש ,קינן ומהללאל ,לשמוע אותי ולא לרדת מהר הקדוש הזה ,כי ברגע שתעזבו אותו תהיו נחושים לחיים ולרחמים ,ולא תקראו עוד 'בני אלוהים ',כי אם 'בני שטן"'.
הספר השני של אדם וחוה
28אך לא שמעו לדבריו. 29חנוך היה בעת ההיא בגר ,ובקנאותו לאלהים ,קם ואמר" :שמעו אותי בני שת קטנים וגדולים ,כי תעברו את מצות אבותינו ותרדנו מהר הקדש הזה ,לא תעלו פה עוד עד עולם". אא־שמה עו ְּ דה בּ הריו ,הוי ּהרדו מְ הה ר־הה ָא דב ש. 30הויהקו עהל־חטנוך ,וּ ל ּ 31וכאשר הביטו בבנות קין ,בדמותן היפה ,ובידיהן וברגליהן הצבועות בצבע ,ומקועקעות בקישוטים על פניהן ,ניצתה בהן אש החטא. הותים ְּ עְינְי ְּ נות קְ ין ; הו היחטמו ְּ נות קְ ין אב ת־ְּ נות שְ ת כּ חְ יהה לב הו ְיפְה הה שה טה ן אב ת־הה ְֵ פּ יהה עהל־פְי בּ נְי שְ ת ,הכאטשב ר הְ הר ְאיש אב ת־ְּ נְי שְ ת מְ הה ְֵ פּ י ְ טורפְ ים ,וּ בּ נְי שְ ת אב ת־ְּ נות קְ ין ,עהד־הה עטֶב ה עְ מה הב ם ָועטבא ת׃ ּ בושים 33וּ אה ח ְטרי נְ פּ לו ְּ טה מה א הה ֶבה ,שובו ְה דב ברך ְה או וּ נְ סו הלעטלת אב ל הה ר הה ָה דה ש ,וּ ל אא יהכּ לו כְ י טאבּ נְי הה ר הה ָה דה ש הה הוא הה הוא הה מה ש ּמהה ּר ְ לּ פהניהם ,וּ ל אא יהכּ לו הלעטלת שוב. 34ואלוהים כעס עליהם ,וחזר עליהם כי ירדו מן התהילה ,ובכך איבדו או זנחו את טוהרם או תמימותם ,ונפלו לטמאת החטא. 35אז שלח אלוהים את דברו אל ירד לאמר" :אלה בניך אשר קראת 'בני ' -הנה הם עברו את מצותי וירדו אל מעון אבדון וחטא . שלח מלאך אל הנותרים למען לא ירדו ויאבדו". 36אז בכה ירד לפני ה ',ובקש ממנו רחמים וסליחה .אך ייחל כי נפשו תצא מגופו ,ולא תשמע את דברי האל על יריד ילדיו מהר הקודש. 37אך הוא ציית לצו אלוהים ,והטיף להם לבלתי לרדת מההר הקדוש ההוא ,ולא לשכב עם בני קין. 38אך לא שמעו לדבריו ,ולא שמעו לעצתו. פרק 21 1לאחר מכן התאספה קבוצה נוספת ,והם הלכו לדאוג לאחיהם ;אך הם נספו כמוהם .וכך היה ,קבוצה אחר קבוצה ,עד שנותרו רק מעטים מהם. 2הו הי טחלְה י בהרד ְמצּ עהר ,הו היחטלו הה ָ ההרע כהך שב יְ קּ הרב יום מותו. ג והיְ קּ הרא לּ חה נוך ְּ כהרו וּ ל ּהמתושה להח ְב ן חה נוך וּ להמב ך ְב ן ּמתושה להח וּ להנא חה ְב ן לבמב ך 4הויהבא או אְ להיו הוי ּהת הְָָל טעלְיהב ם הוי אאמב ר לההב ם" :צה ְדיקְ ים אה ָב ם ְה נְ ים ָה ְמים ,אה ל ָה רודו מְ הה ר הה ָה דוש הה ֶבה ,כְ י הְ ְֵה ְּ נְיכבם ובּ נְי בה נְיכבם ירדו מְ הה ר הה ָה דוש הה ֶבה ,וּ הְ ּתנהכּ רו מְ הה ר הה ָה דוש הה ֶבה ְּ,עהל ָה טאו ּּשעטבה רותה ם וּ בה עטבה ר ְמצּ והת אֹלהְ ים". " 5אך אני יודע ,בגבורת אלוהים ,כי לא יעזוב אתכם על ההר הקדוש הזה ,כי בניכם עברו את מצוותיו ואת מצוות אבותינו ,אשר קיבלנו מהם". " 6אבל בני ,ייקח אתכם אלוהים אל ארץ נכריה ,ולא תשובו עוד לראות בעיניכם את הגן הזה ואת ההר הקדוש הזה". 7לכן בני ,שימו לבבכם עליכם ושמרו את מצוות האל אשר עמכם .וכאשר תלכו מהר הקדוש הזה אל ארץ נכריה אשר אינכם מכירים ,קחו עמכם את גופת אדם אבינו ואת שלושת המתנות והמנחות היקרות האלה :הזהב ,הקטורת והמור ,והיו במקום אשר גופת אדם אבינו תקונה. " 8ואל אשר יישאר מכם ,בני ,יבוא דבר אלוהים ,וכאשר יצא מן הארץ הזאת ייקח עמו את גופת אדם אבינו ,ויקנח אותה בתוך הארץ ,המקום אשר בו תתבצע הישועה". 9הוי אאמב ר לו נא חה ְמי מְ נו הה יותְ ר׃ 10ויען ירד" :אתה הוא אשר יישאר .ולקחת את גופת אדם אבינו מן המערה ותניח אותה עמך בתיבה בבוא המבול". ר־משה ם ָה ב אא׃ יא "וּ שְ ם ְּ נבך אטשב ר יְצְ א מְ ּתנביך הוא י ּהש ְמיחה אב ת־ָּ רופהת אה דה ם אה בְ ינו ְּ תוך הה אה ברץ אב ת־מה קום אטשב ְ 12ויפנה ירד אל בנו חנוך ויאמר אליו" :אתה בני ,שב במערה הזאת ,ושרת בשקידה לפני גופת אבינו אדם כל ימי חייך ,ורא את עמך בצדק ובתמימות". 13וירד לא אמר עוד .ידיו היו רפות ,עיניו עצומות ,והוא בא למנוחה כאבותיו .מותו אירע בשנת שלוש מאות ושישים לחייו של נח , ובשנת תשע מאות שמונים ותשע לחייו ;ביום שנים עשר בתכסא ,ביום שישי. 14וכאשר מת ירד ,זלגו דמעות על פניו מרוב צערו על בני שת ,אשר נפלו בימיו. 15ויבכו עליו חנוך ומתושלח ולמך ונח ,ארבעתם אלה ,ויחנטו אותו היטב ויניחו אותו במערת האוצרות ,ויקמו ויתאבלו עליו ארבעים יום. טז הויהָה א יּ מְ י הה טאבְ ל הה אְ ָבה הויהשה ר חטנוך וּ מה ָוּ שה להח וּ להמב ך וּ נא חה עהצְ ב לְ ְה ב כְ י סה להק אטבְ יהב ם מְ עְתה ם וּ ל אא הראוהו עוסה ף׃ פרק 22 1וישמר חנוך את מצות ירד אביו וימשיך לשרת במערה 2חנוך זה הוא אשר קרו לו פלאים רבים ,והוא גם כתב ספר מפורסם ;אך פלאים אלה אסור לספר במקום זה. ג ואחרי כן ,תעו בני שת ונפלו ,הם ,בניהם ונשיהם .וכאשר ראו אותם חנוך ,מתושלח ,למך ונח ,נפגע לבם מחמת נפילתם בספק מלא חוסר אמונה ;ויבכו וביקשו את רחמי האל ,שישמרם ויוציאם מן הדור הרשע ההוא. 4חנוך המשיך בשירותו לפני ה 'שלוש מאות שמונים וחמש שנה ,ובסוף הזמן הזה הוא הבין ,בחסד האל ,כי אלוהים מתכוון להסירו מן הארץ.
הספר השני של אדם וחוה
5אמר לבנו" :בני ,אני יודע כי אלוהים מתכוון להביא את מי המבול על הארץ ולהשמיד את בריאתנו". ו "ואתם השליטים האחרונים על העם הזה על ההר הזה כי ידעתי כי לא ייתרה לכם אחד להוליד בנים על ההר הקדוש הזה ולא ימשול איש מכם בבני עמו ולא ייתרה מכם קהל גדול על ההר הזה". 7ויאמר להם חנוך" :שמרו על נפשותיכם והחזיקו ביראת אלוהים ובעבודתו ,והשתחוו לו באמונה ישרה ,ועבדו אותו בצדק , בתמימות ובמשפט ,בתשובה וגם בטהרה". 8כאשר סיים חנוך את מצוותיו אליהם ,העבירו אלוהים מן ההר ההוא אל ארץ החיים ,אל מעונות הצדיקים והבחירים ,משכן גן עדן השמחה ,באור המגיע עד השמים ;אור הנמצא מחוץ לאור העולם הזה ;כי אור אלוהים הוא ,הממלא את כל העולם ,אך שום מקום אינו יכול להכילו. 9לכן ,מכיוון שחנוך היה באור אלוהים ,הוא מצא את עצמו מחוץ להישג ידו של המוות ;עד שאלוהים ירצה אותו למות. י לא נשאר אחד מאבותינו ולא מבניהם על ההר הקדוש ההוא ,חוץ משלשתם מתושלח ולמך ונח .כי כל השאר ירדו מן ההר וחטאו עם בני קין .לכן נאסר עליהם להר ההוא ,ולא נשאר עליו איש חוץ משלשת האנשים ההם.